Return to Video

איך בתי הספר הורגים את היצירתיות

  • 0:02 - 0:07
    בוקר טוב. מה שלומכם?
    היה נהדר, נכון?
  • 0:08 - 0:11
    היה כיף אמיתי.
  • 0:11 - 0:15
    למעשה, אני מסתלק מכאן.
    [צחוק]
  • 0:18 - 0:21
    היו שלושה נושאים
    לכל אורך הכינוס,
  • 0:22 - 0:24
    שנוגעים למה שאני רוצה
    לשוחח עליו.
  • 0:24 - 0:28
    הראשון הוא העדות המופלאה
    ליצירתיות האנושית
  • 0:28 - 0:32
    בכל המצגות שראינו
    ואצל כל האנשים כאן.
  • 0:33 - 0:36
    עצם המגוון והמבחר שלהן.
  • 0:36 - 0:38
    השני הוא העובדה,
  • 0:38 - 0:41
    שזה שם אותנו במצב
    בו איננו יודעים מה יקרה
  • 0:41 - 0:43
    מבחינת העתיד. שום מושג
  • 0:43 - 0:45
    איך הדברים יתפתחו.
  • 0:45 - 0:47
    יש לי עניין בחינוך--
  • 0:47 - 0:51
    בעצם, גיליתי שלכל אחד
    יש עניין בחינוך.
  • 0:51 - 0:53
    נכון? בעיני זה מאד מעניין.
  • 0:53 - 0:56
    אם אתה במסיבה
    ואתה אומר
  • 0:56 - 0:58
    שאתה עובד בחינוך...
    למען האמת--
  • 0:58 - 1:06
    אינך משתתף במסיבות רבות
    אם אתה עובד בחינוך.
  • 1:06 - 1:09
    [צחוק]
    לא מזמינים אותך.
  • 1:10 - 1:14
    וגם לא תוזמן שוב.
    זה מוזר בעיני.
  • 1:14 - 1:16
    אך נניח שכן,
    ואתה אומר למישהו--
  • 1:16 - 1:18
    שואלים אותך,
    "במה אתה עוסק?"
  • 1:18 - 1:19
    ואתה אומר
    שאתה עוסק בחינוך,
  • 1:19 - 1:24
    הדם אוזל מפניהם,
    כאילו, "אלוהים, למה אני?
  • 1:26 - 1:30
    "ועוד בערב החופשי שלי השבוע."
    [צחוק]
  • 1:30 - 1:32
    אך אם אתה מביע עניין
    בחינוך שלהם,
  • 1:32 - 1:34
    הם מצמידים אותך לקיר,
  • 1:34 - 1:37
    כי זה משהו מהותי ועמוק
    אצל אנשים, נכון?
  • 1:37 - 1:40
    כמו דת, כסף
    ודברים נוספים.
  • 1:42 - 1:45
    יש לי עניין רב בחינוך,
    וחושבני שכך כולנו.
  • 1:45 - 1:47
    יש לנו בו עניין עצום;
  • 1:47 - 1:49
    חלקית, כי החינוך הוא שאמור
  • 1:49 - 1:52
    לקחתנו אל העתיד הזה,
    שאיננו יכולים להבינו.
  • 1:52 - 1:55
    אם חושבים על זה,
    הילדים שמתחילים השנה בית-ספר
  • 1:55 - 2:01
    יצאו לגימלאות ב-2065.
    לאיש אין מושג -
  • 2:01 - 2:05
    למרות כל המומחיות
    שהופגנה ב-4 הימים האחרונים--
  • 2:05 - 2:08
    איך ייראה העולם בעוד 5 שנים
  • 2:08 - 2:10
    ועם זאת אנו אמורים
    לחנך אותם לקראת זה.
  • 2:10 - 2:13
    כך שאי-היכולת לחזות
    היא לדעתי מדהימה.
  • 2:13 - 2:14
    והחלק השלישי הוא
  • 2:14 - 2:20
    שבכל מקרה,
    כולנו מסכימים לגבי
  • 2:20 - 2:23
    היכולות הממש-מופלאות
    שיש לילדים--
  • 2:23 - 2:25
    יכולתם לחדש.
    הנה, סירינה היתה נפלאה אמש,
  • 2:25 - 2:28
    נכון? רק לראות
    למה היא מסוגלת.
  • 2:28 - 2:33
    והיא יוצאת-דופן,
    אך חושבני שבמובן מסוים,
  • 2:33 - 2:36
    היא אינה חריגה כלל כילדה.
  • 2:36 - 2:39
    מה שראיתם הוא אדם
    בעל יכולת התמסרות מדהימה
  • 2:39 - 2:41
    שגילה כשרון.
    ומסקנתי היא
  • 2:41 - 2:43
    שלכל הילדים
    יש כשרונות עצומים.
  • 2:43 - 2:45
    ואנו מבזבזים אותם,
    ודי באכזריות.
  • 2:45 - 2:48
    אז אני רוצה לדבר על חינוך
  • 2:48 - 2:51
    ואני רוצה לדבר על יצירתיות.
    טענתי היא
  • 2:51 - 2:54
    שהיום היצירתיות חשובה בחינוך
    בדיוק כידיעת קרוא וכתוב.
  • 2:54 - 2:58
    ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
  • 2:58 - 3:06
    [מחיאות כפיים]
    תודה. זה הכל, אגב.
  • 3:06 - 3:10
    תודה רבה לכם. [צחוק]
    ובכן, נותרו 15 דקות.
  • 3:10 - 3:17
    ובכן, נולדתי... סתם.
    [צחוק]
  • 3:17 - 3:21
    שמעתי לאחרונה סיפור נהדר.
    שאני אוהב לספרו,
  • 3:21 - 3:25
    על ילדה קטנה בשיעור ציור.
  • 3:25 - 3:27
    היא בת שש,
    והיא יושבת מאחור ומציירת,
  • 3:27 - 3:29
    והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו
    כמעט לא מקשיבה,
  • 3:29 - 3:33
    ובאותו שיעור-ציור
    היא כן הקשיבה.
  • 3:33 - 3:35
    המורה נדהמה כל כך
    עד שניגשה אליה
  • 3:35 - 3:38
    ושאלה, "מה את מציירת?"
  • 3:38 - 3:41
    והילדה ענתה,
    "אני מציירת את אלוהים."
  • 3:41 - 3:44
    אמרה המורה, "אבל איש
    לא יודע איך נראה אלוהים."
  • 3:44 - 3:51
    והילדה השיבה,
    "בעוד רגע יידעו."
  • 3:51 - 3:52
    [צחוק]
  • 3:52 - 3:57
    כשבני היה בן 4, באנגליה -
  • 3:57 - 4:00
    בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום,
    אם לדבר בכנות. [צחוק]
  • 4:00 - 4:06
    אם לדייק, באותה שנה
    הוא היה בן 4 בכל מקום אליו הלך.
  • 4:06 - 4:08
    הוא השתתף בהצגה
    על לידת ישו.
  • 4:08 - 4:11
    זוכרים את הסיפור?
    לא, זה היה גדול.
  • 4:11 - 4:14
    סיפור גדול.
    מל גיבסון עשה סרט-המשך.
  • 4:14 - 4:19
    אולי ראיתם: "לידה 2".
    אז ג'יימס שיחק את יוסף,
  • 4:19 - 4:22
    ואנו נורא התרגשנו.
  • 4:22 - 4:24
    ראינו בזה את אחד
    התפקידים הראשיים.
  • 4:24 - 4:26
    מילאנו את המקום
    באוהדים בחולצות טי:
  • 4:26 - 4:29
    "ג'יימס רובינסון הוא יוסף!"
    [צחוק]
  • 4:29 - 4:31
    הוא לא היה צריך לדבר,
    אבל אתם מכירים את הקטע
  • 4:31 - 4:34
    שבו 3 המלכים נכנסים.
    הם באים נושאי מתנות,
  • 4:34 - 4:36
    הם מביאים זהב,
    לבונה ומור.
  • 4:36 - 4:38
    זה קרה באמת.
    ישבנו שם,
  • 4:38 - 4:40
    ואני חושב
    שהתבלבל להם הסדר,
  • 4:40 - 4:42
    כי שוחחנו אח"כ
    עם הילד ואמרנו,
  • 4:42 - 4:44
    "אתה בסדר עם זה?"
    והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?"
  • 4:44 - 4:46
    הם פשוט שינו את הסדר,
    זה הכל.
  • 4:46 - 4:47
    בכל אופן,
    שלושת הילדים נכנסו,
  • 4:47 - 4:49
    בני 4, עם מגבות על הראשים,
  • 4:49 - 4:52
    והניחו את התיבות,
  • 4:52 - 4:54
    והילד הראשון אמר,
    "אני מביא זהב."
  • 4:54 - 4:57
    והשני אמר,
    "אני מביא מור."
  • 4:57 - 5:11
    והשלישי אמר,
    "לבו-נא לך." [צחוק]
  • 5:11 - 5:13
    המכנה המשותף כאן הוא
    שילדים לוקחים סיכון.
  • 5:13 - 5:16
    אם אינם יודעים, הם ינסו.
  • 5:16 - 5:19
    אני צודק?
    הם לא חוששים לטעות.
  • 5:19 - 5:24
    איני אומר שלטעות זהה
    ל-להיות יצירתי.
  • 5:24 - 5:25
    מה שאנו כן יודעים הוא,
  • 5:25 - 5:28
    שאם אינכם מוכנים לטעות,
  • 5:28 - 5:31
    לעולם לא תמציאו
    שום דבר מקורי.
  • 5:31 - 5:34
    אם אינכם מוכנים לטעות.
    וכשהם מתבגרים,
  • 5:34 - 5:36
    רוב הילדים
    מאבדים יכולת זו.
  • 5:36 - 5:39
    הם מתחילים לחשוש לטעות.
  • 5:39 - 5:41
    אגב, כך אנו מנהלים
    את החברות שלנו.
  • 5:41 - 5:44
    אנו מוקיעים בגלל טעויות.
    וכיום אנו מנהלים
  • 5:44 - 5:47
    מערכות חינוך לאומיות,
  • 5:47 - 5:50
    שבהן הכי גרוע
    זה לעשות טעויות,
  • 5:50 - 5:53
    והתוצאה היא
    שאנו מחנכים אנשים להתרחק
  • 5:53 - 5:56
    מיכולתם היצירתית.
    פיקאסו אמר פעם,
  • 5:56 - 5:59
    שכל הילדים נולדים אמנים.
    הבעיה היא,
  • 5:59 - 6:03
    להישאר אמנים כשגדלים.
    אני מאמין בכך בכל לבי:
  • 6:03 - 6:05
    איננו גדלים
    ונעשים יותר יצירתיים,
  • 6:05 - 6:08
    אלא מתרחקים מכך.
    נכון יותר, אנו מתחנכים
  • 6:08 - 6:10
    להתרחק מהיצירתיות.
    מדוע זה כך?
  • 6:10 - 6:14
    עד לפני 5 שנים
    גרתי בסטרטפורד-און-אבון.
  • 6:14 - 6:16
    למעשה, עברנו מסטרטפורד
    ללוס אנג'לס.
  • 6:16 - 6:20
    אתם ודאי מתארים לעצמכם
    איזה מעבר חלק זה היה.
  • 6:20 - 6:22
    [צחוק] למעשה,
  • 6:22 - 6:24
    גרנו במקום ששמו סניטרפילד,
  • 6:24 - 6:26
    ממש ליד סטרטפורד,
    ושם נולד
  • 6:26 - 6:31
    אביו של שייקספיר.
    עברה לכם בראש מחשבה מסוימת?
  • 6:31 - 6:33
    לי כן. לא חשבתם
    שלשייקספיר היה אבא, נכון?
  • 6:33 - 6:35
    נכון? כי אינכם חושבים
  • 6:35 - 6:37
    על שייקספיר כעל ילד, נכון?
  • 6:37 - 6:40
    שייקספיר בן 7?
    מעולם לא חשבתי על זה. כלומר,
  • 6:40 - 6:42
    הוא היה מתישהו בן 7.
    הוא הרי
  • 6:42 - 6:51
    למד אנגלית אצל מישהו, נכון?
    מטריד, נכון?
  • 6:51 - 7:05
    "תשתדל יותר!" ואבא שולח אותו למיטה
    בלי ארוחת ערב.
  • 7:05 - 7:08
    אומר לשייקספיר,
    "לך עכשיו למיטה,"
  • 7:08 - 7:10
    לוויליאם שייקספיר.
    "תניח מיד את העפרון.
  • 7:10 - 7:18
    ותפסיק לדבר ככה.
    זה מביך את כולם."
  • 7:18 - 7:23
    [צחוק]
  • 7:23 - 7:26
    בכל אופן, עברנו מסטרטפורד
    ללוס אנג'לס,
  • 7:26 - 7:30
    בעצם, אני רוצה
    לומר מילה על המעבר.
  • 7:30 - 7:33
    בני לא רצה לבוא.
  • 7:33 - 7:36
    יש לי שני ילדים.
    בני היום בן 21 וביתי בת 16.
  • 7:36 - 7:38
    הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס.
    היא מצאה חן בעיניו,
  • 7:38 - 7:43
    אך היתה לו חברה באנגליה.
    אהבת חייו, שרה.
  • 7:43 - 7:45
    הוא הכיר אותה חודש.
  • 7:45 - 7:48
    דעו לכם שזה כמו
    ארבע שנות נישואין,
  • 7:48 - 7:52
    כי בגיל 16 זה המון זמן.
  • 7:52 - 7:54
    בכל אופן,
    הוא היה עצוב במטוס,
  • 7:54 - 7:56
    ואמר, "לעולם לא אמצא
    בחורה כמו שרה,"
  • 7:56 - 7:58
    והאמת, זה שימח אותנו מאד,
  • 7:58 - 8:10
    מפני שהיא היתה
    הסיבה העיקרית לכך שעזבנו.
  • 8:10 - 8:13
    [צחוק]
  • 8:13 - 8:16
    אך אתה קולט משהו,
    כשאתה עובר לאמריקה
  • 8:16 - 8:18
    ומסתובב בעולם:
  • 8:18 - 8:22
    בכל מערכת חינוך בעולם
    יש אותה היררכיה של נושאים.
  • 8:22 - 8:24
    בכולן. לא משנה לאן תיסע.
  • 8:24 - 8:26
    אולי חשבתם אחרת. אך לא.
  • 8:26 - 8:29
    בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,
  • 8:29 - 8:31
    אחר כך המקצועות ההומניים,
    ובתחתית - האמנויות.
  • 8:31 - 8:33
    בכל מקום עלי-אדמות.
  • 8:33 - 8:36
    וכמעט בכל מערכת יש גם
  • 8:36 - 8:38
    היררכיה במקצועות האמנות.
  • 8:38 - 8:40
    האמנות והמוסיקה זוכים בביה"ס
    למעמד גבוה יותר
  • 8:40 - 8:43
    מאשר דרמה ומחול.
    אין מערכת חינוך אחת בעולם
  • 8:43 - 8:45
    שבה המורים רוקדים כל יום
    בפני התלמידים
  • 8:45 - 8:48
    כפי שמלמדים מתמטיקה. מדוע?
  • 8:48 - 8:50
    מדוע לא?
    לדעתי זה חשוב.
  • 8:50 - 8:53
    לדעתי המתמטיקה חשובה.
    אך כך גם המחול.
  • 8:53 - 8:56
    ילדים ירקדו כל הזמן
    אם ירשו להם. כך גם כולנו.
  • 8:56 - 8:59
    לכולנו יש גוף, נכון?
    החמצתי איזה שיעור?
  • 8:59 - 9:03
    [צחוק]
    באמת. מה שקורה הוא,
  • 9:03 - 9:05
    שכאשר הילדים גדלים
    אנו מתחילים לחנך אותם
  • 9:05 - 9:08
    בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה,
    ומתרכזים בראש.
  • 9:08 - 9:10
    ומעט יותר בצד מסוים.
  • 9:10 - 9:14
    אם הייתם מבקרים
    במערכת החינוך כחייזרים,
  • 9:14 - 9:17
    ושואלים,
    "למה החינוך הציבורי טוב?"
  • 9:17 - 9:19
    תיאלצו לקבוע--
    אם תשפטו לפי התוצרת,
  • 9:19 - 9:21
    לפי אלה
    שבאמת מצליחים שם,
  • 9:21 - 9:23
    אלה שעושים את כל מה שצריך,
  • 9:23 - 9:26
    הנחמדים שזוכים
    בכל הנקודות, המנצחים--
  • 9:26 - 9:29
    לדעתי תגיעו למסקנה
    שמטרת החינוך הציבורי
  • 9:29 - 9:30
    בכל העולם
  • 9:30 - 9:34
    היא לייצר
    פרופסורים באוניברסיטה, נכון?
  • 9:34 - 9:36
    אלה נחשבים הכי טובים.
  • 9:37 - 9:40
    [צחוק]
    אני הייתי כזה. הרי לכם.
  • 9:40 - 9:44
    אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה,
    אבל אתם יודעים,
  • 9:44 - 9:48
    איננו צריכים לנופף בהם כמופת
    לכל הישגי האנושות.
  • 9:48 - 9:50
    הם רק צורת חיים מסוימת,
  • 9:50 - 9:52
    רק צורת חיים נוספת.
    אך הם די מוזרים,
  • 9:52 - 9:54
    אני אומר זאת
    מתוך חיבה להם.
  • 9:54 - 9:57
    מנסיוני,
    יש משהו מוזר בפרופסורים -
  • 9:57 - 10:00
    לא כולם-- אבל באופן טיפוסי
    הם חיים בתוך הראש.
  • 10:00 - 10:02
    הם חיים שם למעלה,
    מעט יותר בצד מסוים.
  • 10:02 - 10:06
    במידה מסוימת הם נטולי-גוף,
    פשוטו כמשמעו.
  • 10:06 - 10:08
    הם רואים בגופם
  • 10:08 - 10:17
    מעין מערכת תובלה
    עבור ראשיהם, נכון?
  • 10:17 - 10:24
    אמצעי להביא את הראש לישיבות.
  • 10:24 - 10:27
    אגב, אם אתם באמת מחפשים
    עדות לחוויות חוץ-גופיות,
  • 10:27 - 10:30
    זמנו את עצמכם לועידה
  • 10:30 - 10:32
    של אקדמאים בכירים,
  • 10:32 - 10:35
    ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.
  • 10:35 - 10:39
    [צחוק] תראו שם
    גברים ונשים מבוגרים
  • 10:39 - 10:43
    מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב,
    מחכים שזה ייגמר
  • 10:43 - 10:47
    כדי שיוכלו ללכת הביתה
    ולכתוב על זה מאמר.
  • 10:47 - 10:53
    מערכת החינוך שלנו מבוססת
    על רעיון היכולת האקדמית.
  • 10:53 - 10:56
    ויש לכך סיבה.
  • 10:56 - 10:58
    כל השיטה הומצאה--
    בכל העולם
  • 10:58 - 11:00
    לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות
    לפני המאה ה-19.
  • 11:00 - 11:03
    כולן נוצרו
  • 11:03 - 11:04
    כדי לענות על דרישות התיעוש.
  • 11:04 - 11:07
    כך שההיררכיה מעוגנת
    בשני רעיונות.
  • 11:07 - 11:11
    אחד, שהנושאים השימושיים ביותר
    לצרכי עבודה
  • 11:11 - 11:13
    נמצאים בראש הרשימה.
    כך שכנראה היטו אתכם בעדינות,
  • 11:13 - 11:15
    כשהייתם ילדים בבי"ס,
    הרחק מהדברים שאהבתם
  • 11:15 - 11:17
    בנימוק שלא תצליחו
  • 11:17 - 11:20
    למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?
  • 11:20 - 11:22
    אל תעסוק במוסיקה,
    הרי לא תהיה מוסיקאי;
  • 11:22 - 11:24
    אל תתעסק באמנות,
    כי לא תהיה אמן.
  • 11:25 - 11:29
    ייעוץ מעודן--
    אך מוטעה מיסודו. כל העולם
  • 11:29 - 11:30
    עובר מהפכה.
  • 11:30 - 11:33
    והתחום השני הוא כישורים אקדמיים,
    שממש השתלט
  • 11:33 - 11:34
    על השקפתנו על האינטליגנציה,
  • 11:34 - 11:37
    כי האוניברסיטאות מעצבות
    את המערכת בדמותן.
  • 11:37 - 11:39
    אם תחשבו על זה,
    כל המערכת
  • 11:39 - 11:41
    של החינוך הציבורי בעולם
    היא חלק מהתהליך
  • 11:41 - 11:43
    של כניסה לאוניברסיטה.
  • 11:43 - 11:46
    ועקב כך כשרונות מעולים רבים,
    אנשים מבריקים ויצירתיים,
  • 11:46 - 11:48
    חושבים שהם נטולי-כישורים,
  • 11:48 - 11:50
    כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס
  • 11:50 - 11:54
    לא זכו להערכה,
    או אפילו הוקעו.
  • 11:54 - 11:56
    ולדעתי איננו יכולים
    להרשות לעצמנו להמשיך כך.
  • 11:56 - 11:58
    ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו",
  • 11:58 - 12:01
    יותר אנשים בעולם
    יסיימו את לימודיהם
  • 12:01 - 12:03
    כבוגרי מערכת החינוך
    מאשר אי-פעם בהיסטוריה.
  • 12:03 - 12:05
    יותר אנשים, וזהו שילוב
  • 12:05 - 12:07
    של כל מה שדיברנו עליו -
  • 12:07 - 12:10
    הטכנולוגיה והשפעתה
    על אופי העבודה, הדמוגרפיה
  • 12:10 - 12:12
    והתפוצצות האוכלוסין העצומה.
  • 12:12 - 12:15
    לפתע התארים
    אינם שווים דבר. נכון?
  • 12:15 - 12:19
    כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר,
    היתה לך עבודה.
  • 12:19 - 12:22
    אם לא היתה לך עבודה,
    זה כי לא רצית.
  • 12:22 - 12:25
    והאמת, אני לא רציתי.
    [צחוק]
  • 12:25 - 12:30
    אך כיום, ילדים עם תארים
    לעתים קרובות
  • 12:30 - 12:31
    הולכים הביתה לשחק
    משחקי וידאו,
  • 12:31 - 12:34
    כי אתה צריך אם-איי למשרה
    שדרשה פעם רק בי-איי,
  • 12:34 - 12:37
    ותואר דוקטור לכל השאר.
  • 12:37 - 12:39
    זהו תהליך של
    אינפלציה אקדמית.
  • 12:39 - 12:41
    והוא מורה על כך
    שכל מבנה החינוך
  • 12:41 - 12:43
    רועד מתחת רגלינו.
    אנו זקוקים לשינוי קיצוני
  • 12:43 - 12:44
    בהשקפתנו על האינטליגנציה.
  • 12:44 - 12:46
    אנו יודעים אודות האינטליגנציה
    שלושה דברים:
    .
  • 12:46 - 12:49
    אחד, היא מגוונת.
    אנו חושבים על העולם בכל הדרכים
  • 12:49 - 12:51
    בהן אנו חווים אותו.
    אנו חושבים ויזואלית,
  • 12:51 - 12:54
    אנו חושבים בצליל,
    במושגי התמצאות במרחב.
  • 12:54 - 12:57
    אנו חושבים במושגים מופשטים,
    ואנו חושבים בתנועה.
  • 12:57 - 12:59
    שנית, האינטליגנציה היא דינמית.
  • 12:59 - 13:02
    אם מתבוננים באינטראקציות
    שמבצע המוח האנושי,
  • 13:02 - 13:05
    כפי ששמענו אתמול
    במספר מצגות,
  • 13:05 - 13:07
    האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.
  • 13:07 - 13:10
    המוח אינו מחולק למדורים.
  • 13:10 - 13:13
    למעשה, היצירתיות--
    שאני מגדיר כתהליך
  • 13:13 - 13:15
    של היות בעל רעיונות מקוריים
    ובעלי-ערך--
  • 13:15 - 13:18
    מתרחשת הרבה מאד
    הודות לאינטראקציה
  • 13:18 - 13:21
    המתחוללת בין דרכים שונות
    של ראיית דברים.
  • 13:21 - 13:23
    המוח הינו במכוון-- אגב,
  • 13:23 - 13:26
    יש מעבר עצבי בין שני
    חצאי המוח
  • 13:26 - 13:28
    הקרוי כפיס-המוח.
    הוא עבה יותר אצל נשים
  • 13:28 - 13:30
    אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי
  • 13:30 - 13:34
    זו אולי הסיבה מדוע
    נשים טובות יותר בריבוי-משימות
  • 13:34 - 13:36
    אתן באמת כאלה, לא?
  • 13:36 - 13:39
    יש מחקרים רבים על כך.
    אך אני יודע מנסיוני האישי,
  • 13:39 - 13:41
    אם אשתי מבשלת בבית ארוחה--
  • 13:41 - 13:45
    מה שלא קורה הרבה,
    תודה לאל. [צחוק]
  • 13:45 - 13:48
    היא עושה-- לא, יש דברים
    שהיא טובה בהם--
  • 13:48 - 13:50
    אך אם היא מבשלת,
  • 13:50 - 13:52
    היא משוחחת בו-זמנית
    עם אנשים בטלפון
  • 13:52 - 13:55
    מדברת עם הילדים,
    מסיידת את התקרה,
  • 13:55 - 13:58
    מבצעת ניתוח לב פתוח.
  • 13:58 - 14:01
    אם אני מבשל,
    הדלת סגורה, הילדים בחוץ,
  • 14:01 - 14:04
    הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת
    זה מפריע לי. אני אומר,
  • 14:04 - 14:17
    "טרי, בבקשה, אני מנסה
    לטגן ביצה, בחייך!" [צחוק]
  • 14:17 - 14:19
    למעשה, אתם מכירים
    את הקטע הפילוסופי ההוא,
  • 14:19 - 14:22
    אם עץ נופל ביער
    ואיש אינו שומע,
  • 14:22 - 14:25
    האם זה קרה?
    זוכרים את העץ ההוא?
  • 14:25 - 14:28
    ראיתי לאחרונה חולצת טי:
    "אם גבר מביע את דעתו
  • 14:28 - 14:31
    ביער, ואין אישה ששומעת אותו,
  • 14:31 - 14:40
    האם הוא עדיין טועה?"
    [צחוק]
  • 14:40 - 14:42
    והדבר השלישי
    בנוגע לאינטליגנציה הוא,
  • 14:43 - 14:45
    שהיא מובהקת.
    אני עובד עכשיו על ספר חדש
  • 14:45 - 14:47
    בשם "התגלות",
    שמבוסס על סדרת ראיונות
  • 14:47 - 14:49
    עם אנשים שמספרים
    איך גילו את כשרונם.
  • 14:49 - 14:51
    מרתק אותי
    איך אנשים הגיעו לכך.
  • 14:51 - 14:54
    זה החל בעצם
    משיחה שהיתה לי
  • 14:54 - 14:56
    עם אישה נפלאה, שמרבית האנשים
  • 14:56 - 14:58
    אולי לא שמעו אודותיה.
    שמה ג'יליאן לין,
  • 14:58 - 15:00
    שמעתם עליה?
    כמה שמעו. היא כוריאוגרפית
  • 15:00 - 15:02
    וכולם מכירים את עבודתה.
  • 15:02 - 15:04
    היא עשתה את "קאטס"
    ואת "פנטום האופרה".
  • 15:04 - 15:08
    היא נהדרת.
    הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה,
  • 15:08 - 15:10
    כמו שאתם רואים.
  • 15:10 - 15:12
    בכל אופן, סעדנו ביחד יום אחד,
    ואני שאלתי,
  • 15:12 - 15:14
    "ג'יליאן, איך הגעת להיות רקדנית?"
    והיא אמרה,
  • 15:14 - 15:16
    וזה היה מעניין.
    כשהיא היתה בביה"ס,
  • 15:16 - 15:19
    היא היתה חסרת-תקנה,
    וביה"ס, בשנות השלושים,
  • 15:19 - 15:21
    כתב להוריה, "אנו סבורים
  • 15:21 - 15:23
    שג'יליאן סובלת מליקוי-למידה."
    היא לא יכלה להתרכז,
  • 15:23 - 15:25
    היתה מתנועעת בעצבנות.
    לדעתי היום היו אומרים
  • 15:25 - 15:29
    שיש לה הפרעת-קשב, נכון?
    אך אלה היו שנות ה-30,
  • 15:29 - 15:32
    ואז עוד לא המציאו את זה.
  • 15:32 - 15:35
    הבעיה הזו לא היתה זמינה.
    [צחוק]
  • 15:35 - 15:39
    אנשים לא ידעו
    שאפשר שיהיה להם את זה.
  • 15:39 - 15:43
    היא הלכה למומחה אחד,
    בחדר בעל חיפוי עץ-אלון
  • 15:43 - 15:46
    חדר מצופה עץ-אלון.
    והיא היתה שם עם אימה,
  • 15:46 - 15:49
    הובילו אותה אל כיסא בקצה,
  • 15:49 - 15:51
    והיא ישבה 20 דקות
    על כפות ידיה,
  • 15:51 - 15:53
    בעוד האיש הזה
    משוחח עם אימה
  • 15:53 - 15:57
    על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס.
    בסוף--
  • 15:57 - 15:59
    כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
  • 15:59 - 16:01
    היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'
  • 16:01 - 16:04
    ילדה בת 8--
    בסוף, הרופא ניגש
  • 16:04 - 16:06
    וישב ליד ג'יליאן ואמר, "ג'יליאן,
  • 16:06 - 16:08
    הקשבתי לכל הדברים
  • 16:08 - 16:10
    שאימך סיפרה לי
    ואני צריך לדבר איתה ביחידות."
  • 16:10 - 16:13
    "חכי כאן, תיכף נחזור.
    זה לא ייקח הרבה זמן."
  • 16:13 - 16:15
    והם יצאו והשאירו אותה לבד.
  • 16:15 - 16:17
    אך בדרך החוצה
    הוא הפעיל את הרדיו
  • 16:17 - 16:19
    שעמד על שולחנו,
    וכשהם יצאו מהחדר
  • 16:19 - 16:21
    הוא אמר לאימה,
  • 16:21 - 16:24
    "עימדי והתבונני בה."
    וברגע שהם יצאו,
  • 16:24 - 16:28
    כך סיפרה, היא קפצה על רגליה
    והתנועעה עם המוסיקה.
  • 16:28 - 16:30
    הם צפו בה כמה דקות
  • 16:30 - 16:33
    והוא פנה אל אימה ואמר,
  • 16:33 - 16:37
    "גברת לין, ג'יליאן אינה חולה.
    היא רקדנית.
  • 16:37 - 16:39
    קחי אותה לבי"ס למחול."
  • 16:39 - 16:41
    שאלתי, "ומה קרה אז?"
    והיא אמרה,
  • 16:41 - 16:44
    "היא עשתה זאת.
    איני יכולה לתאר לך כמה נהדר זה היה.
  • 16:44 - 16:46
    נכנסנו לחדר והוא היה מלא
  • 16:46 - 16:49
    באנשים כמוני.
    אנשים שלא יכולים לשבת בשקט.
  • 16:49 - 16:52
    שצריכים להתנועע כדי לחשוב."
    להתנועע כדי לחשוב.
  • 16:52 - 16:54
    הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,
  • 16:54 - 16:56
    מחול מודרני, מחול עכשווי.
  • 16:56 - 16:59
    לבסוף היא נבחנה
    לביה"ס לבלט המלכותי,
  • 16:59 - 17:01
    ונעשתה סוליסטית.
    היתה לה קריירה נפלאה
  • 17:01 - 17:03
    בבלט המלכותי. היא סיימה
  • 17:03 - 17:05
    את בי"ס הבלט המלכותי
  • 17:05 - 17:08
    וייסדה להקה משלה,
    להקת המחול של ג'יליאן לין,
  • 17:08 - 17:11
    פגשה את אנדרו לויד וובר.
    היתה אחראית
  • 17:11 - 17:13
    לכמה מהפקות התיאטרון המוסיקליות
  • 17:13 - 17:18
    המצליחות ביותר בהיסטוריה,
    הסבה עונג למיליונים,
  • 17:18 - 17:21
    והיא מולטי-מיליונרית.
    מישהו אחר
  • 17:21 - 17:25
    היה אולי רושם לה תרופות
    ואומר לה
  • 17:25 - 17:27
    להירגע.
  • 17:27 - 17:30
    כעת, לדעתי-- [מחיאות כפיים]
    לדעתי, זו תמצית העניין:
  • 17:30 - 17:32
    אל גור דיבר באחד הערבים
  • 17:32 - 17:35
    על אקולוגיה,
    ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון.
  • 17:35 - 17:39
    אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד
  • 17:39 - 17:42
    היא לאמץ תפיסה חדשה
    לגבי האקולוגיה האנושית,
  • 17:42 - 17:46
    שנתחיל לארגן מחדש
    את תפישתנו
  • 17:46 - 17:48
    לגבי עושרה של היכולת האנושית.
  • 17:48 - 17:52
    מערכת החינוך שלנו חופרת במוחותינו
    כפי שאנחנו
  • 17:52 - 17:54
    כורים ועושקים את האדמה:
    כדי להפיק מצרך מסוים.
  • 17:54 - 17:57
    ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.
  • 17:57 - 18:00
    עלינו לשקול מחדש
    את עקרונות היסוד
  • 18:00 - 18:02
    עליהם אנו מחנכים את ילדינו.
    יש ציטוט נהדר
  • 18:02 - 18:06
    מאת ג'ונתן סאלק, שאמר,
    "אם כל החרקים ייכחדו
  • 18:06 - 18:09
    מעל פני האדמה,
  • 18:09 - 18:12
    ייעלמו תוך 50 שנה
    כל החיים עלי-אדמות.
  • 18:12 - 18:15
    אם כל בני האדם
    ייכחדו מן העולם,
  • 18:15 - 18:19
    תוך 50 שנה
    כל צורות החיים ישגשגו."
  • 18:19 - 18:21
    והוא צודק.
  • 18:21 - 18:24
    TED מעלה על נס
    את מתנת הדמיון האנושי.
  • 18:24 - 18:28
    דמיון. עלינו לוודא שנשתמש
    במתנה זו בחוכמה
  • 18:28 - 18:31
    ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים
  • 18:31 - 18:34
    עליהם שוחחנו. והדרך היחידה
  • 18:35 - 18:38
    היא לזהות עד כמה
    יכולותינו היצירתיות
  • 18:38 - 18:40
    הן עשירות, ולזהות
  • 18:40 - 18:43
    בילדינו את התקווה שהם מגלמים.
    ומשימתנו היא
  • 18:43 - 18:46
    לחנכם כאדם שלם,
    כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה.
  • 18:46 - 18:49
    אגב, אנו אולי לא נראה עתיד זה,
  • 18:49 - 18:52
    אך הם כן. ועלינו לסייע להם
  • 18:52 - 18:54
    להפיק ממנו משהו.
    תודה רבה לכם.
Title:
איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
Speaker:
Sir Ken Robinson
Description:

סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח - ולא תדכא - את היצירתיות.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:00

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.