ריצ'ארד וולר: האם השמש יכולה להיות טובה לבריאות הלב שלכם?
-
0:00 - 0:03לפני שנעשיתי לרופא-עור
-
0:03 - 0:05התחלתי ברפואה כללית,
-
0:05 - 0:08כמו רוב רופאי העור בבריטניה.
-
0:08 - 0:10ואחרי אותה תקופה,
עזבתי לאוסטרליה, -
0:10 - 0:11לפני כ-20 שנה.
-
0:11 - 0:14מה שלומדים כשמגיעים לאוסטרליה
-
0:14 - 0:16הוא שהאוסטרלים
הם מאד תחרותיים. -
0:16 - 0:18הם לא נדיבים כשהם מנצחים.
-
0:18 - 0:20וזה קורה המון:
-
0:20 - 0:23"פומיז שכמותכם,
אתם לא יודעים לשחק קריקט ורוגבי." -
0:23 - 0:25יכולתי לקבל את זה.
-
0:25 - 0:27אבל אם נעבור לנושא העבודה --
-
0:27 - 0:30יש לנו בכל שבוע
"מועדון כתבי-עת", -
0:30 - 0:32יושבים שם עם כל הרופאים האחרים
-
0:32 - 0:34ומתעמקים במאמר מדעי
-
0:34 - 0:36שעוסק בתחום הרפואה.
-
0:36 - 0:39ולאחר השבוע הראשון, זה היה מאמר
על תמותה ממחלות לב, -
0:39 - 0:43נושא יבשושי -- כמה אנשים
מתים ממחלות לב, -
0:43 - 0:44מהם המספרים.
-
0:44 - 0:46והם היו תחרותיים בעניין הזה:
-
0:46 - 0:49"פומיז, שיעורי התמותה אצלכם
ממחלות לב מזעזעים." -
0:49 - 0:51והם כמובן צדקו.
-
0:51 - 0:55לאוסטרלים יש שליש פחות
מחלות לב מאשר לנו -- -
0:55 - 0:59פחות מקרי ממות מהתקפי לב,
אי ספיקת לב, פחות מקרי שבץ-- -
0:59 - 1:01ובכלל הם חבר'ה בריאים יותר.
-
1:01 - 1:03והם כמובן אמרו שזה בגלל
-
1:03 - 1:05המוסר הגבוה שלהם,
ההתעמלות שלהם, -
1:05 - 1:09כי הם אוסטרלים
ואנחנו פומיז עלובים וכו'. -
1:09 - 1:14אבל לא רק באוסטרליה הבריאות
טובה יותר מאשר בבריטניה. -
1:14 - 1:17בבריטניה יש הדרגתיות
של בריאות -- -
1:17 - 1:19וזה נקרא שיעור תמותה מתוקנן,
-
1:19 - 1:21למעשה, הסיכויים שלכם למות.
-
1:21 - 1:25כאן אנו רואים מאמר בעיתון
מלפני 20 שנה, -
1:25 - 1:26אבל זה נכון לימינו.
-
1:26 - 1:29שמשווה את שיעורי התמותה
50 מעלות צפונה -- -
1:29 - 1:31זה הדרום, זאת לונדון --
-
1:31 - 1:35לפי קו הרוחב, ו-55 מעלות --
-
1:35 - 1:37הבשורות הרעות הן
שזה כאן, בגלזגו. -
1:37 - 1:40אני מאדינבורו. הבשורות רעות יותר.
גם אדינבורו בפנים. -
1:40 - 1:44[צחוק]
-
1:44 - 1:48אז מה שמסביר
את ההבדל הנורא הזה -
1:48 - 1:50בינינו, כאן למעלה בצפון-סקוטלנד
-
1:50 - 1:51לבין הדרום?
-
1:51 - 1:52על העישון אנו כבר יודעים,
-
1:52 - 1:55על חטיפי "מארס" מטוגנים בשמן,
צ'יפס -- הדיאטה של גלזגו. -
1:55 - 1:56כל הדברים האלה.
-
1:56 - 1:59אבל הגרף הזה הוא אחרי
שלקחנו בחשבון -
1:59 - 2:01את כל גורמי הסיכון המוכרים.
-
2:01 - 2:05זה אחרי שכללנו
את העישון, המעמד החברתי, התזונה, -
2:05 - 2:07ואת כל יתר גורמי הסיכון המוכרים.
-
2:07 - 2:09נותרנו עם החלל הזה
-
2:09 - 2:13של תמותה גדלה
ככל שעולים צפונה. -
2:13 - 2:15כעת, השמש כמובן נכנסת לזה.
-
2:15 - 2:18וויטמין D זכה להרבה תגובות בעתונות,
-
2:18 - 2:20והרבה אנשים מתענינים בזה.
-
2:20 - 2:24ואנו זקוקים לויטמין D. כיום זו דרישה שלילדים תהיה כמות מסוימת.
-
2:24 - 2:26סבתי גדלה בגלזגו.
-
2:26 - 2:29בשנות ה-20 וה-30 כשהרככת היוותה בעייה גדולה
-
2:29 - 2:32והכניסו שמן כבד דגים לתמונה.
-
2:32 - 2:36וזה באמת מנע את הרככת שהיתה רווחת בעיר.
-
2:36 - 2:39וכילד סבתא שלי האכילה אותי בשמן כבד דגים.
-
2:39 - 2:42אני במיוחד - אף אחד לא שוכח את שמן הכבד דגים.
-
2:42 - 2:47אבל אסוציאציה: ככל שהרמות של ויטמין D בדם גבוהות יותר,
-
2:47 - 2:51יש פחות מחלות לב, פחות סרטן.
-
2:51 - 2:54נראה שיש הרבה מידע שמציע שויטמין D טוב מאד בשבילכם.
-
2:54 - 2:57וזה כך כדי למנוע רככת וכו'.
-
2:57 - 2:59אבל אם נותנים לאנשים תוספים של ויטמין D,
-
2:59 - 3:03לא מפחיתים את שיעור מחלות הלב.
-
3:03 - 3:07וההוכחה של מניעת סרטן עדיין אינה גדולה.
-
3:07 - 3:11אז מה שאני עומד להציע הוא שויטמין D הוא לא הסיפור היחיד בעיר.
-
3:11 - 3:15הוא לא הסיבה היחידה למניעת מחלות לב.
-
3:15 - 3:19רמות גבוהות של ויטמין D, אני חושב, הן סימן לחשיפה לשמש,
-
3:19 - 3:22וחשיפה לשמש בשיטות שאני עומד להציג,
-
3:22 - 3:25הן טובות במקרים של מחלת לב
-
3:25 - 3:27בכל אופן, חזרתי מאוסטרליה,
, -
3:27 - 3:30ולמרות הסיכונים הברורים לבריאותי, עברתי לאברדין.
-
3:30 - 3:33(צחוק)
-
3:33 - 3:36כעת, באברדין, התחלתי התמחות בדרמטולוגיה.
-
3:36 - 3:38אבל התחלתי גם להתעניין במחקר,
-
3:38 - 3:41ובמיוחד התחלתי להתעניין בחומר הזה תחמוצת החנקן .
-
3:41 - 3:42כעת, שלושת האנשים כאן,
-
3:42 - 3:44פורכגוט, איגנארו ומוראד.
-
3:44 - 3:47זכו בפרס נובל לרפואה ב-1998.
-
3:47 - 3:49והיו הראשונים לתאר
-
3:49 - 3:53את המוליך הכימי הזה, תחמוצת החנקן.
-
3:53 - 3:56מה שתחמוצת החנקן עושה, היא מרחיבה את כלי הדם,
-
3:56 - 3:58כך שהיא מורידה את לחץ הדם שלכם.
-
3:58 - 4:02היא גם מרחיבה את העורקים הכליליים. כך שהיא מפסיקה תעוקת חזה.
-
4:02 - 4:03ומה שהיה מדהים בזה הוא
-
4:03 - 4:07בעבר כשחשבנו על שליחים כימיים בתוך הגוף,
-
4:07 - 4:10חשבנו על דברים מסובכים כמו אסטרוגן ואינסולין,
-
4:10 - 4:12או מוליכות עצבית.
-
4:12 - 4:15תהליכים מאד מסובכים עם כימיקלים מאד מורכבים
-
4:15 - 4:18שמתאימים לקולטנים מורכבים מאד.
-
4:18 - 4:20והנה, מולקולה פשוטה מדהימה זו,
-
4:20 - 4:23חנקן וחמצן שתקועים יחד,
-
4:23 - 4:28ובכל זאת יש להם חשיבות עצומה להורדת לחץ הדם שלנו,
-
4:28 - 4:30להולכה עצבית, להרבה, הרבה דברים,
-
4:30 - 4:34אבל במיוחד לבריאות המערכת הקרדיו-וסקולרית.
-
4:34 - 4:37והתחלתי לחקור, ומה שמצאנו, מאד מרגש,
-
4:37 - 4:40שהעור מייצר תחמוצת חנקן.
-
4:40 - 4:43כך שהיא לא עולה רק במערכת הקרדיווסקולרית
-
4:43 - 4:45היא עולה בעור.
-
4:45 - 4:46טוב, לגלות זאת, ולפרסם את זה,
-
4:46 - 4:48חשבתי, טוב, מה היא עושה?
-
4:48 - 4:50כיצד יש לך לחץ דם נמוך בעור שלך?
-
4:50 - 4:52זה לא הלב, מה עושים?
-
4:52 - 4:56אז יצאתי לארה"ב, כפי שאנשים רבים עושים כשהם עומדים לבצע מחקר,
-
4:56 - 5:00וביליתי מספר שנים בפיטסבורג
-
5:00 - 5:02והתענינתי בשיטות ממש מורכבות אלו.
-
5:02 - 5:06חשבנו שיכול להיות שתחמוצת החנקן השפיעה על מוות של תאים,
-
5:06 - 5:09וכיצד תאים שורדים, והעמידות שלהם לדברים אחרים.
-
5:09 - 5:12והתחלתי קודם כל לעבוד בתרבית תאים, גידול תאים
-
5:12 - 5:14ואז השתמשתי בדגמים מנצחים של עכברים --
-
5:14 - 5:16עכברים שלא יכלו לייצר את הגן.
-
5:16 - 5:21פיתחנו מנגנון, אשר - NO (תחמוצת חנקן) עזר לתאים לשרוד.
-
5:21 - 5:24ואז שבתי לאדינבורו.
-
5:24 - 5:27ובאדינבורו חיית הניסוי שהשתמשנו בה היא הסטודנט לרפואה.
-
5:27 - 5:29זהו זן שקרוב למין האנושי,
-
5:29 - 5:31עם כמה יתרונות בהשוואה לעכברים:
-
5:31 - 5:35הם חופשיים, אינך מגלח אותם, הם מאכילים את עצמם,
-
5:35 - 5:37ואף אחד לא חוסם את משרדך כדי לומר,
-
5:37 - 5:39"הצילו את סטודנט המעבדה."
-
5:39 - 5:42אז הם באמת מודל אידאלי.
-
5:42 - 5:44אך מה שגילינו
-
5:44 - 5:49היה שלא היינו מסוגלים לייצר באדם את הנתונים שהראינו בעכברים.
-
5:49 - 5:52נראה היה שלא יכולנו להפסיק את יצירת
-
5:52 - 5:55תחמוצת החנקן בעורם של בני אדם.
-
5:55 - 5:58מרחנו את הקרמים שחסמו את האנזים שיצר זאת,
-
5:58 - 6:02הזרקנו דברים. לא יכולנו לבטל את יצירת חומצת החנקן.
-
6:02 - 6:06והסיבה לכם, מתברר, לאחר 2-3 שנות עבודה,
-
6:06 - 6:10היתה שיש לנו בעור מחסנים ענקיים
-
6:10 - 6:13לא של חומצת חנקן, כי חומצת חנקן היא גז,
-
6:13 - 6:16והיא השתחררה .. (פוף) -- ובכמה שניות היא נעלמת,
-
6:16 - 6:19אבל היא יכולה להפוך לצורות אלו של חומצת חנקן.
-
6:19 - 6:23ניטראט, NO3; ניטריט,NO2; (תחמוצות חנקן), ניטרוסוטיול,
-
6:23 - 6:24ואלו הן יותר יציבות,
-
6:24 - 6:28ובעור שלכם יש מאגרים ממש גדולים של NO.
-
6:28 - 6:31וחשבנו אז לעצמנו, עם מאגרים גדולים אלה,
-
6:31 - 6:35אני תוהה אם אור השמש עשוי להפעיל מאגרים אלה
-
6:35 - 6:36ולשחרר אותם מהעור,
-
6:36 - 6:40שם המאגרים גדולים פי 10 ממה שיש במחזור הדם.
-
6:40 - 6:43האם השמש יכולה להפעיל מאגרים אלה לתוך מחזור הדם,
-
6:43 - 6:48ושם במחזור הדם לעשות את הדברים הטובים שלהם למען המערכת הקרדיו-וסקולרית?
-
6:48 - 6:50טוב, אני דרמטולוג ניסיוני,
-
6:50 - 6:52אז מה שעשינו זה, ..חשבנו
-
6:52 - 6:55שנצטרך לחשוף את חיות המעבדה לאור השמש.
-
6:55 - 6:59וכך מה שעשינו היה שלקחנו קבוצת מתנדבים
-
6:59 - 7:02וחשפנו אותם לאור אולטרה סגול.
-
7:02 - 7:04אז, אלו הן "מנורות שמש".
-
7:04 - 7:06כעת, מה שנזהרנו לעשות,
-
7:06 - 7:09ויטמין די נוצר על ידי קרני B אולטרה סגולות
-
7:09 - 7:13ורצינו להפריד את הסיפור שלנו מסיפור הויטמין D.
-
7:13 - 7:17אז השתמשנו בקרני A אולטרה סגולות, שאינן מייצרות ויטמין D.
-
7:17 - 7:19כאשר שמנו אנשים תחת מנורה
-
7:19 - 7:25למשך זמן שמקביל ל-30 דקות של אור שמש בקיץ באדינבורו.
-
7:25 - 7:27מה שייצרנו היה, ייצרנו עליה
-
7:27 - 7:29במחזור תחמוצת החנקן.
-
7:29 - 7:32אז שמנו חולים עם נושאים אלה תחת ה-UV.
-
7:32 - 7:34ורמות ה-NO שלהם עולות,
-
7:34 - 7:36ולחץ הדם שלהם יורד.
-
7:36 - 7:39לא בהרבה כרמה אינדיבידואלית
-
7:39 - 7:41אבל מספיק ברמת האוכלוסייה
-
7:41 - 7:45כדי לשנות שיעורים של מחלת לב באוכלוסייה שלמה.
-
7:45 - 7:47וכאשר הקרנו עליהם UV,
-
7:47 - 7:51או כאשר חיממנו אותם לרמת המנורות,
-
7:51 - 7:54אבל לא איפשרנו למעשה לקרניים לגעת בעור, זה לא קרה.
-
7:54 - 7:58אז נראה שזהו המאפיין את קרני האולטרה סגול שפוגעות בעור.
-
7:58 - 8:00כעת, אנחנו עדיין אוספים נתונים.
-
8:00 - 8:01מעט דברים טובים כאן:
-
8:01 - 8:05נראה שזה בולט יותר באנשים קשישים.
-
8:05 - 8:06איני בטוח בדיוק עד כמה.
-
8:06 - 8:08אחת מהמקרים כאן היתה החותנת שלי,
-
8:08 - 8:11וכמובן איני יודע את גילה.
-
8:11 - 8:14אבל מובן שבאנשים שהם מבוגרים מאשתי,
-
8:14 - 8:17נראה שישנה השפעה בולטת יותר.
-
8:17 - 8:19ודבר נוסף שעלי להזכיר
-
8:19 - 8:21היה שלא היה שינוי בויטמין D.
-
8:21 - 8:23זה נפרד מויטמין D.
-
8:23 - 8:24אז ויטמין D הוא טוב בשבילכם -- הוא מונע רככת,
-
8:24 - 8:27הוא מוונע מטבוליזם של סידן, דבר חשוב.
-
8:27 - 8:30אבל זה מנגנון נפרד מויטמין D.
-
8:30 - 8:32כעת, אחת הבעיות כשמסתכלים על לחץ דם
-
8:32 - 8:34האם גופכם עושה כל מה שהוא יכול
-
8:34 - 8:35לשמור על לחץ הדם באותו מקום.
-
8:35 - 8:37אם רגלכם נקטעה ואתם מאבדים דם,
-
8:37 - 8:40גופכם יילחץ, יגביר את קצב הלב
-
8:40 - 8:42יעשה כל שביכולתו לשמור את לחץ הדם למעלה.
-
8:42 - 8:45זהו עיקרון פיסיולוגי בסיסי.
-
8:45 - 8:47אז מה שעשינו לאחר מכן
-
8:47 - 8:51הוא שעברנו להסתכל על התרחבות כלי דם.
-
8:51 - 8:52אז מדדנו - זה שוב,
-
8:52 - 8:57שימו לב שהוא נטול זנב ואינו שעיר, זהו סטודנט לרפואה.
-
8:57 - 9:00בזרוע, אפשר למדוד זרימת דם בזרוע
-
9:00 - 9:03עד כמה היא מתנפחת כשזרם דם עובר דרכה.
-
9:03 - 9:07ומה שהראינו הוא שאם מבצעים הדמיית קרינה --
-
9:07 - 9:08זהו הקו העבה כאן --
-
9:08 - 9:11זה הארת UV על הזרוע כך שהיא מתחממת
-
9:11 - 9:13אבל שומרים עליה מכוסה כך שהקרניים לא פוגעות בעור.
-
9:13 - 9:17אין שינוי בזרימת הדם, בהתרחבות כלי הדם.
-
9:17 - 9:19אבל הקרינה האקטיבית,
-
9:19 - 9:23במשך זמן ה-UV ושעה לאחריה,
-
9:23 - 9:25יש התרחבות של כלי הדם.
-
9:25 - 9:27זהו המנגנון שבעזרתו מנמיכים את לחץ הדם,
-
9:27 - 9:30שבעזרתו מרחיבים גם את העורקים הכליליים,
-
9:30 - 9:31כדי לאפשר את אספקת הדם ללב.
-
9:31 - 9:36אז כאן, נתונים נוספים שלאולטרה סגול -- דהיינו, שלאור השמש
-
9:36 - 9:41יש יתרונות לגבי זרימת הדם והמערכת הקרדיו-וסקולרית.
-
9:41 - 9:43אז חשבנו שנדגום פשוט --
-
9:43 - 9:49כמויות שונות של UV שמכות בחלקים שונים של כדור הארץ בעונות שונות של השנה,
-
9:49 - 9:53כך שניתן לחשב כיצד מאגרים אלה של תחמוצת החנקן --
-
9:53 - 9:55הניטראטים, הניטריטים, ניטרוסוטיולים שבעור --
-
9:55 - 9:58נקשרים כדי לשחרר NO.
-
9:58 - 10:02לאורכי גל שונים של אור יש אופני פעילות שונים כדי לעשות זאת.
-
10:02 - 10:04אז אפשר להתבונן באורכי גל של אור שעושים זאת
-
10:04 - 10:08ואתם יכולים להסתכל -- כך, שאם אתם חיים באזורי קו המשווה, השמש קורנת ממש מעל לראש,
-
10:08 - 10:10היא מגיעה דרך פיסה דקה מאד של אטמוספירה.
-
10:10 - 10:13בחורף או בקיץ, זו אותה כמות של אור.
-
10:13 - 10:15אם אתם חיים כאן, בקיץ
-
10:15 - 10:18השמש מגיעה כמעט ישר למטה,
-
10:18 - 10:21אבל בחורף היא מגיעה דרך כמות עצומה של אטמוספירה,
-
10:21 - 10:24והרבה מהאולטרה סגול מתחסל.
-
10:24 - 10:27וטווח אורכי הגל שמכים בכדור הארץ
-
10:27 - 10:29משתנים מהקיץ לחורף.
-
10:29 - 10:31אז מה שניתן לעשות זה להכפיל נתונים אלה
-
10:31 - 10:33ב-NO שמשתחרר
-
10:33 - 10:36ניתן לחשב כמה תחמוצת חנקן
-
10:36 - 10:39תשתחרר מהעור למחזור הדם.
-
10:39 - 10:41כעת, אם אתם על קו המשווה כאן --
-
10:41 - 10:45אלה שני הקווים כאן, הקו האדום והקו הסגול --
-
10:45 - 10:49כמות תחמוצת החנקן שמשתחררת היא האזור שמתחת לעקומה,
-
10:49 - 10:51זה האזור שבתחום הזה כאן.
-
10:51 - 10:54אז אם אתם על קו המשווה, דצמבר או יוני,
-
10:54 - 10:57יש לכם מסות של NO שמשתחררות מהעור.
-
10:57 - 10:59אז, וונטורה היא בדרום קליפורניה.
-
10:59 - 11:02בקיץ, אזה כמו להיות באזור קו המשווה.
-
11:02 - 11:04זה מצוין. הרבה NO משתחרר.
-
11:04 - 11:08ונטורה באמצע החורף, טוב, עדיין ישנה כמות נאותה.
-
11:08 - 11:12אדינבורו בקיץ, האזור שמתחת לעקומה הוא טוב למדי.
-
11:12 - 11:16אבל אדינבורו בחורף, הכמות של NO שיכולה להשתחרר
-
11:16 - 11:20קרובה לאפס, כמויות זעירות.
-
11:20 - 11:21אז מה אנו חושבים?
-
11:21 - 11:23אנו עדיין עובדים על הסיפור זה,
-
11:23 - 11:25אנחנו עדיין מפתחים את זה, אנחנו עדיין מרחיבים את זה.
-
11:25 - 11:27אנחנו חושבים שזה מאד חשוב.
-
11:27 - 11:30אנחנו חושבים שזה כנראה מתייחס לפער הבריאות בצפון - דרום בתוך בריטניה,
-
11:30 - 11:32זה רלוונטי לנו.
-
11:32 - 11:34אנו חושבים שהעור -
-
11:34 - 11:36טוב, אנחנו יודעים שלעור יש מאגרים גדולים מאוד
-
11:36 - 11:39של תחמוצת החנקן בצורות שונות אלו.
-
11:39 - 11:41אנחנו משערים שהרבה מהם נובעים מהתזונה,,
-
11:41 - 11:43בירקות עליים ירוקים, סלק, חסה
-
11:43 - 11:46יש הרבה מאד מתחמוצות החנקן האלה שאנחנו חושבים שהולכות לעור.
-
11:46 - 11:48אנחנו חושבים שהם לאחר מכן מאוחסנות בעור,
-
11:48 - 11:51ואנחנו חושבים שהשמש משחררת זאת
-
11:51 - 11:53היכן שיש להן השפעות מועילות בדרך כלל.
-
11:53 - 11:56וזוהי עבודה שוטפת, אך רופאי העור-
-
11:56 - 11:58זאת אומרת, אני רופא עור.
-
11:58 - 12:00עבודת יומי היא לומר לאנשים, "יש לך סרטן עור,
-
12:00 - 12:02זה נגרם על ידי אור השמש, אל תלך בשמש."
-
12:02 - 12:05אני חושב בעצם שמסר חשוב הרבה יותר
-
12:05 - 12:08הוא שישנם יתרונות, כמו גם סיכונים באור השמש.
-
12:08 - 12:14כן, אור השמש הוא הסיכון העיקרי בר-השינוי הגורם לסרטן העור,
-
12:14 - 12:17אך מקרי מוות ממחלות לב גבוהים פי מאות
-
12:17 - 12:19ממקרי מוות מסרטן העור.
-
12:19 - 12:21ואני חושב שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים,
-
12:21 - 12:23ואנחנו צריכים למצוא את יחס הסיכון-תועלת.
-
12:23 - 12:25עד כמה אור השמש הוא בטוח,
-
12:25 - 12:29וכיצד אנו יכולים לתמרן זאת בצורה הטובה ביותר לבריאות הכללית שלנו?
-
12:29 - 12:31אז תודה רבה באמת.
-
12:31 - 12:38(מחיאות כפיים)
- Title:
- ריצ'ארד וולר: האם השמש יכולה להיות טובה לבריאות הלב שלכם?
- Speaker:
- Richard Weller
- Description:
-
גופנו מקבל ויטמין D מהשמש, אבל כרופא עור ריצ'ארד וולר מציע, שאור השמש עשוי עשוי להעניק יתרונות מפתיעים אחרים גם כן. מחקר חדש שנערך על ידי הצוות שלו מראה שתחמוצת החנקן (NO), מוליך כימי שמאוכסן במאגרים גדולים מאד בעור, יכול להשתחרר על ידי אור אולטרה סגול, באופן שיש בו תועלת רבה ללחץ הדם ולמערכת הקרדיווסקולרית. מה זה אומר? טוב, זה יכול להתחיל להסביר מדוע הסקוטים יותר חולים מהאוסטרלים ...
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:59
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Could the sun be good for your heart? |