-
ערב טוב, או בוקר טוב,
אני לא בטוח מה השעה שם.
-
ללא קשר לשעה, אני נרגש להשתתף בכנס שלכם.
-
אני מאוד אוהב את הכותרת - "אתם בעתיד" -
-
בגלל שבעודכם מביטים לעתיד,
היא מזמינה אותנו לפתוח בדיאלוג היום,
-
להביט לעתיד דרך "אתם."
-
"אתם העתידים:"
-
העתיד עשוי מכם, הוא עשוי ממפגשים,
-
מכיוון שהחיים זורמים
דרך יחסינו עם אחרים.
-
שנות חיים לא מעטות
-
חיזקו את אמונתי
-
שהקיום של כל אחד ואחת מאיתנו,
קשור באופן עמוק לזה של אחרים:
-
החיים אינם זמן שרק עובר,
מהות החיים היא אינטראקציות.
-
כשאני נפגש, או מקשיב לאלה החולים,
-
למהגרים העומדים בפני קשיים נוראיים,
-
בחיפוש אחר עתיד טוב יותר,
-
לאסירים הנושאים גיהנום של כאב בליבם,
-
ולאלה, רבים מהם צעירים,
שלא יכולים למצוא עבודה,
-
אני מוצא את עצמי תוהה לעיתים קרובות:
-
"למה הם, ולא אני?"
-
אני, עצמי, נולדתי במשפחה של מהגרים;
-
אבי, סביי, כמו איטלקים רבים אחרים,
-
היגרו לארגרנטינה,
-
ופגשו את גורלם של אלה שנותרו בלי כלום.
-
הייתי יכול בקלות להיות
בין האנשים ה"נדחים" כיום.
-
ולכן תמיד שאלתי את עצמי, עמוק בליבי:
-
"למה הם, ולא אני?"
-
ראשית, הייתי מאוד שמח אם המפגש הזה
יסייע להזכיר לנו
-
שכולנו זקוקים זה לזה,
-
האדם אינו אי --
-
"אני" אוטונומי ועצמאי, מופרד מהאחר --
-
ונצליח לבנות את העתיד
רק בעמידה יחד, כולל כולם.
-
אנחנו לא חושבים על זה הרבה,
אבל כולם מחוברים,
-
ואנחנו צריכים להחזיר
את הקשרים שלנו למצב בריא.
-
אפילו השיפוט המחמיר שאני מחזיק בליבי
-
נגד אחי או אחותי,
-
הפצע הפתוח שמעולם לא הגליד,
הפגיעה שמעולם לא נסלחה,
-
הטינה שרק תפגע בי,
-
הם כולם חלקים של המאבק שאני נושא בתוכי,
-
להבה עמוק בתוך ליבי שצריכה להכבות
-
לפני שתהפוך לאש, ותשאיר רק אפר מאחוריה.
-
נראה שרבים מאיתנו, היום,
-
מאמינים שעתיד שמח
הוא משהו בלתי אפשרי להשגה.
-
בעוד כאלו דאגות חייבות להלקח ברצינות,
-
הן לא בלתי ניתנות להבסה.
-
אפשר להתגבר עליהן כשאנחנו
לא נועלים את הדלת לעולם החיצון.
-
אושר יכול רק להתגלות
-
כמתנה של הרמוניה
בין הכלל וכל חלק בפני עצמו.
-
אפילו המדע -- ואתם יודעים את זה
יותר טוב ממני --
-
מצביע להבנה של המציאות
-
כמקום בו כל פריט מתחבר ומתקשר עם כל השאר.
-
וזה מביא אותי למסר השני שלי.
-
כמה נפלא זה יהיה
-
אם הצמיחה בחדשנות מדעית וטכנולוגית
-
תבוא יחד עם יותר שוויון והכללה חברתית.
-
כמה נפלא זה יהיה,
בעודנו מגלים פלנטות רחוקות,
-
לגלות מחדש את הצרכים
של אחינו ואחייותינו שמקיפים אותנו.
-
כמה נפלא זה יהיה אם סולידריות,
-
העולם היפיפה הזה ולפעמים לא נוח,
-
לא היתה מופחתת רק לעבודה סוציאלית,
-
ולהפוך, במקום, את הגישה הבסיסית
-
בבחירות פוליטיות, כלכליות ומדעיות,
-
כמו גם ביחסים בין אנשים, עמים ומדינות.
-
רק על ידי חינוך אנשים לסולידריות אמיתית
-
נהיה מסוגלים להתגבר
-
על "תרבות הביזבוז,"
-
שלא לוקחת בחשבון רק אוכל וסחורות
-
אלא, ראשית ולפני הכל, את האנשים
-
שמושלכים הצידה
על ידי המערכות הטכנו-כלכליות
-
שבלי להבין את אפילו,
-
שמות עכשיו מוצרים של אנשים בליבה,
במקום את האנשים.
-
סולידריות הוא המונח
שהרבה מקווים למחוק מהמילונים.
-
סולידריות, עם זאת, היא לא מנגנון אוטומטי.
-
הוא לא יכול להיות מתוכנת או נשלט.
-
זו תגובה חופשית שנולדת מהלב
של כל אחד מאיתנו.
-
כן, תגובה חופשית!
-
כשמבינים
-
שהחיים, אפילו באמצע
של כל כך הרבה ניגודים, הם מתנה,
-
שאהבה היא המקור והמשמעות של החיים,
-
איך הם יכולים לעצור את הדחף שלהם
לעשות טוב לאנשים אחרים?
-
כדי לעשות טוב,
-
אנחנו צריכים זיכרון,
אנחנו צריכים אומץ ואנחנו צריכים יצירתיות,
-
ואני יודע ש TED אוספים
הרבה מוחות יצירתיים.
-
כן, אהבה דורשת גישה יצירתית,
-
מוצקה וגאונית.
-
כוונות טובות ונוסחאות רגילות,
-
שנמצאות כל כך הרבה פעמים בשימוש
לרצות את התודעה שלנו, הם לא מספיקות.
-
הבה נעזור אחד לשני, כולנו יחד, כדי לזכור
-
שהאחר הוא לא סטטיסטיקה, או מספר.
-
האחר הוא פנים.
-
ה"אתם" הוא תמיד נוכח אמיתי,
-
אדם לטפל בו.
-
יש משל שישו סיפר
כדי לעזור לנו להבין את ההבדל
-
בין אלה שמעדיפים לא לטרוח
ואלה שדואגים לאחרים.
-
אני בטוח ששמעתם את זה לפני כן.
זה משל על השומרוני הטוב.
-
כשישו נשאל: "מי שכני?" -
-
ליתר דיוק, "במי אני צריך לטפל?" -
-
הוא סיפר את הסיפור הזה, הסיפור על אדם
-
שהותקף, נשדד, הוכה וננטש על דרך עפר.
-
כשראו אותו, כהן ולוי,
שני אנשים מאוד משפיעים בזמנו,
-
עברו אותו בלי לעצור לעזור.
-
אחרי זמן מה, שומרוני,
עם די שנוא אתנית באותו זמן, עבר.
-
כשראה את האיש הפצוע שוכב על הקרקע,
-
הוא לא התעלם ממנו
כאילו הוא אפילו לא היה נוכח.
-
במקום, הוא הרגיש חמלה לאדם הזה,
-
מה שדחף אותו לפעול בדרך מאוד מוחשית.
-
הוא שפך שמן ויין על הפצעים
של האדם חסר האונים,
-
הביא אותו לאכסניה
-
ושילם מכיסו כדי שיסייעו לו.
-
הסיפור של השומרוני הטוב
הוא הסיפור של האנושות היום.
-
דרכי האנשים מלאות פצעים
-
כשהכל מרוכז סביב כסף, ודברים, במקום אנשים.
-
והרבה פעמים יש את ההרגל הזה,
של אנשים שקוראים לעצמם "מכובדים,"
-
לא לטפל באחרים,
-
ולכן הם משאירים מאחור אלפי אנשים,
או אוכלוסיות שלמות,
-
בצד הדרך.
-
למרבה המזל, יש גם את אלה שיוצרים עולם חדש
-
על ידי טיפול באחר, אפילו מכיסם.
-
אמא תרזה אמרה:
-
"אדם לא יכול לאהוב, אלא אם זה על חשבונו."
-
יש לנו כל כך הרבה לעשות,
ואנחנו חייבים לעשות את זה יחד.
-
אבל איך אנחנו יכולים לעשות את זה,
עם כל הרוע שאנחנו נושמים כל יום?
-
תודה לאל,
-
אף מערכת לא יכולה לאפס
את התשוקה שלנו לפתוח אותנו לטוב,
-
לחמלה, וליכולת שלנו להגיב לרשע,
-
כולם נובעים עמוק מתוך ליבנו.
-
עכשיו אתם אולי אומרים לי,
-
"ברור, אלה מלים יפות,
-
אבל אני לא השומרוני הטוב,
ולא אמא תרזה מכלכותה."
-
להפך: אנחנו יקרים, כל אחד ואחד מאיתנו.
-
כולנו לא ברי החלפה בעיני האל.
-
דרך האפלה של הקונפליקטים של היום,
-
כל אחד מאיתנו יכול להפוך לנר בוהק,
-
תזכורת שאור יתגבר על החשכה,
-
ולעולם לא להפך.
-
לנוצרים, לעתיד יש שם,
-
והשם הזה הוא תקווה.
-
להרגיש בעלי תקווה לא אומר
להיות אופטימים בצורה נאיבית
-
ולהתעלם מהטרגדיה שעומדת בפני האנושות.
-
תקווה היא מעלה של הלב
-
שלא נועלת את עצמה לחשכה, שלא שוכנת בעבר,
-
לא רק מסתדר בהווה,
אלא מסוגל לראות את עתיד.
-
תקווה היא הדלת שנפתחת לעתיד.
-
תקווה היא זרע צנוע וחבוי של החיים
-
שבמשך הזמן, תתפתח לעץ גדול.
-
זה כמו שמרים בלתי נראים
שמאפשרים לכל הבצק לגדול,
-
זה מביא טעם לכל הפנים של החיים.
-
וזה יכול לעשות כל כך הרבה,
-
בגלל שנצנוץ זעיר של אור שניזון מתקווה
-
מספיק כדי לנתץ את מגן החשכה.
-
אדם בודד הוא מספיק כדי שהתקווה תתקיים,
-
והאדם הזה יכול להיות אתם.
-
ואז יהיה "אתם" אחר, ו"אתם" נוסף,
-
וזה הופך ל"אנחנו."
-
וכך, האם התקווה מתחילה כשיש לנו "אנחנו?"
-
לא.
-
תקווה התחילה עם "אתם" אחד.
-
כשיש "אנחנו." שם מתחילה מהפכה.
-
המסר השלישי שהייתי רוצה לחלוק איתכם היום
-
הוא, באמת, בנוגע למהפכה: מהפכת הרכות.
-
ומה היא רכות?
-
זה האהבה שמתקרבת והופכת לאמיתית.
-
זו תנועה שמתחילה מליבנו
-
ומגיעה לעיניים, האוזניים, והידיים.
-
רכות משמעה להשתמש בעיניינו
כדי לראות את האחר,
-
באוזנינו כדי לשמוע את האחר,
-
להקשיב לילדים, לעניים,
לאלה שמפחדים מהעתיד.
-
כדי להקשיב גם לבכי השקט
של הבית המשותף שלנו,
-
לכדור הארץ החולה והמזוהם שלנו.
-
רכות משמעה להשתמש בידינו וליבנו
-
כדי לנחם את אחר.
-
לטפל בנצרכים.
-
רכות היא השפה של ילדים קטנים,
-
של אלה שצריכים את האחר.
-
אהבה של ילד לאמא ואבא
-
גדלה דרך המגע, המבט, הקול, הרכות שלהם.
-
אני אוהבת כשאני שומעת הורים
-
מדברים עם התינוקות שלהם,
מתאימים את עצמם לילד הקטן,
-
חולקים את אותה רמה של תקשורת.
-
זו רכות: להיות באותה רמה כמו האחר.
-
אלוהים בעצמו ירד לתוך ישו
כדי להיות ברמה שלנו.
-
זה אותו מסלול שהשומרוני הטוב לקח.
-
זה אותו מסלול שישו עצמו לקח.
-
הוא הוריד את עצמו,
-
הוא חי חיים אנושיים לגמרי
-
חי את האמיתי, שפה מוצקה של אהבה.
-
כן, רכות היא דרך הבחירה
-
לאנשים ולנשים החזקים והאמיצים ביותר.
-
רכות היא לא חולשה, היא גבורה.
-
זה מסלול הסולידריות, מסלול הענווה.
-
בבקשה, אפשרו לי להגיד את זה בברור:
-
ככל שאתם חזקים יותר,
-
לפעולות שלכם תהיה יותר השפעה על אנשים,
-
אתם יותר אחראים לפעול בענווה.
-
אם לא תעשו זאת, הכח שלכם
יהרוס אתכם ואתם תהרסו את האחרים.
-
יש אמרה בארגנטינה:
-
כוח הוא כמו לשתות ג'ין על בטן ריקה.
-
אתם מרגישים מסוחררים,
אתם משתכרים, אתם מאבדים שיווי משקל
-
ובסופו של דבר תפגעו בעצמכם ובאלה סביבכם,
-
אם לא תחברו את הכוח שלכם לענווה ורכות.
-
דרך ענווה ואהבה מוחשית, מצד שני,
-
כוח -- הכי חזק וגבוה -
הופך לשרות, כוח לטוב.
-
עתיד האנושות לא בלעדית בידי הפוליטיקאים,
-
של מנהיגים דגולים, של חברות גדולות.
-
כן, הם מחזיקים אחריות עצומה.
-
אבל העתיד הוא, יותר מכל, בידיים של האנשים
-
שמכירים באחרים כ"אתם,"
-
ובעצמם כחלק מ"אנחנו."
-
כולנו צריכים אחד את השני.
-
וכך, בבקשה, חשבו עלי גם כן ברכות,
-
כך שאוכל למלא את המשימה שניתנה לי
-
לטובת האחר,
-
של כל אחד ואחד, של כולכם,
-
של כולנו.
-
תודה לכם.