איך אנחנו מכינים חלק מילדינו למכללה -- ואחרים לכלא
-
0:01 - 0:05בדרך בה ילדים אמריקאים עוברים לבגרות,
-
0:05 - 0:09שני מוסדות מפקחים על המסע.
-
0:09 - 0:12הראשון הוא האחד עליו אנחנו
שומעים הרבה: מכללה. -
0:12 - 0:15כמה מכם אולי זוכרים את ההתרגשות שהרגשתם
-
0:15 - 0:17כשיצאת לראשונה למכללה.
-
0:17 - 0:20כמה מכם אולי במכללה עכשיו
-
0:20 - 0:23ואתם מרגישים את ההתרגשות הזו ממש עכשיו.
-
0:24 - 0:26למכללה יש כמה חסרונות.
-
0:26 - 0:29היא יקרה; היא משאירה אנשים צעירים בחוב.
-
0:29 - 0:32אבל בסך הכל, זה מסלול די טוב.
-
0:32 - 0:37אנשים צעירים יוצאים מהקולג'
עם גאווה ועם חברים מעולים -
0:37 - 0:39ועם הרבה ידע על העולם.
-
0:39 - 0:41ואולי הכי חשוב,
-
0:41 - 0:46סיכוי טוב יותר בשוק העבודה
משהיה להם לפני שהגיעו לשם. -
0:46 - 0:48היום, אני רוצה לדבר על המוסד השני
-
0:48 - 0:54שמפקח על המסע מילדות לבגרות בארצות הברית.
-
0:54 - 0:58והמוסד הזה הוא הכלא.
-
0:59 - 1:03אנשים צעירים במסע הזה נפגשים עם קציני מבחן
-
1:03 - 1:05במקום עם מורים.
-
1:05 - 1:09הם הולכים לבתי משפט במקום לכיתה.
-
1:09 - 1:14השנה הראשונה שלהם בחו"ל
היא במקום נסיעה לבית הכלא. -
1:14 - 1:17והם יוצאים משנות העשרים שלהם
-
1:17 - 1:20לא עם תואר בעסקים ואנגלית,
-
1:20 - 1:22אלא עם תיק פלילי.
-
1:23 - 1:25המוסד גם עולה לנו הרבה,
-
1:25 - 1:27בערך 40,000 דולר בשנה
-
1:27 - 1:31כדי לשלוח אדם צעיר לכלא בניו ג'רזי.
-
1:31 - 1:34אבל פה, משלמי המיסים מכסים את החשבון
-
1:34 - 1:37ומה שהילדים מקבלים זה תא כלא קר
-
1:37 - 1:40וסימן תמידי נגדם כשהם מגיעים הביתה
-
1:40 - 1:43וניגשים לקבל עבודה.
-
1:43 - 1:46יש יותר ויותר ילדים במסע הזה לבגרות
-
1:46 - 1:51מאי פעם בארצות הברית וזה
בגלל שב 40 השנים האחרונות, -
1:51 - 1:57קצב המאסרים שלנו גדל ב 700 אחוז.
-
1:57 - 1:59יש לי רק שקופית אחת להרצאה הזו.
-
1:59 - 2:01הנה היא.
-
2:02 - 2:04הנה קצב המאסרים שלנו,
-
2:04 - 2:10בערך 716 אנשים ל 100,000 באוכלוסיה.
-
2:11 - 2:14הנה מדינות ה OECD.
-
2:19 - 2:22ומה עוד, זה ילדים עניים
שאנחנו שולחים לכלא, -
2:22 - 2:25יותר מדי מהם מקהילות
האפרו אמריקאיות ולטיניות -
2:25 - 2:30כך שהכלא עכשיו עומד קשיח
בין אנשים צעירים שמנסים להצליח -
2:30 - 2:33והגשמת החלום האמריקאי.
-
2:33 - 2:36הבעיה למעשה מעט קשה יותר מזה
-
2:36 - 2:39מפני שאנחנו לא רק שולחים ילדים עניים לכלא,
-
2:39 - 2:42אנחנו משיתים על ילדים עניים
עלויות בתי משפט, -
2:42 - 2:44עם תקופות מבחן והגבלות של שחרור על תנאי,
-
2:44 - 2:46עם מעצרים בדרגה נמוכה,
-
2:46 - 2:50אנחנו מבקשים מהם לחיות
בבתי מעבר ובמעצרי בית, -
2:50 - 2:53ואנחנו מבקשים מהם להתמודד עם כוח המשטרה
-
2:53 - 2:56שנכנסת לשכונות של קהילות עניות וצבעוניות,
-
2:56 - 2:59לא למטרת קידום בטיחות הציבור,
-
2:59 - 3:03אלא כדי למלא מכסות מעצרים,
כדי למלא את חשבונות העיר. -
3:07 - 3:11זה הצד החבוי של
הניסוי ההסטורי שלנו בענישה: -
3:11 - 3:16אנשים צעירים דואגים שכל רגע,
הם יעצרו, יחפשו עליהם והם יאסרו. -
3:17 - 3:19לא רק ברחובות, אלא בבתיהם,
-
3:19 - 3:22בבית הספר ובעבודה.
-
3:23 - 3:26התעניינתי במסלול האחר הזה לבגרות
-
3:26 - 3:28כשהייתי עצמי סטודנטית במכללה
-
3:28 - 3:30כשהלכתי לאוניברסיטת פנסילבניה
-
3:30 - 3:32בתחילת שנות ה 2000.
-
3:32 - 3:36פן יושבת בתוך שכונה אפרו אמריקאית הסטורית.
-
3:36 - 3:41אז יש לכם את שני המסעות המקבילים
שמתקדמים באותו זמן: -
3:41 - 3:44הילדים שהולכים
לאוניברסיטה המעולה הפרטית הזו, -
3:44 - 3:47והילדים מהשכונה הקרובה,
-
3:47 - 3:49כמה מהם מגיעים למכללה,
-
3:49 - 3:52והרבה מהם נשלחים לכלא.
-
3:53 - 3:57בשנה השניה שלי, התחלתי ללמד
אישה צעירה שהיתה בתיכון -
3:57 - 4:00שחיה במרחק 10 דקות מהאוניברסיטה.
-
4:00 - 4:04במהרה, בן הדוד שלה
הגיע הביתה מבית מעצר לצעירים. -
4:04 - 4:07הוא היה בן 15, בכיתה י'.
-
4:07 - 4:10התחלתי להכיר אותו ואת חבריו ומשפחתו,
-
4:10 - 4:14ושאלתי אותו מה הוא חושב
על שאני אכתוב על חייו -
4:14 - 4:16לתזה של התואר השני שלי במכללה.
-
4:16 - 4:20תזת התואר השני הפכה לדיסרטציה בפרינסטון
-
4:20 - 4:22ועכשיו לספר.
-
4:22 - 4:24עד סוף השנה השניה שלי,
-
4:24 - 4:27עברתי לתוך השכונה וביליתי
את שש השנים הבאות -
4:27 - 4:31בלנסות להבין מה עמד
בפני אנשים צעירים כשהם התבגרו. -
4:32 - 4:34בשבוע הראשון שביליתי בשכונה,
-
4:34 - 4:37ראיתי שני בנים, בני חמש ושבע,
-
4:37 - 4:38משחקים תופסת,
-
4:38 - 4:41בה הילד הגדול רץ אחרי השני.
-
4:41 - 4:43הוא שיחק את השוטר.
-
4:43 - 4:45כשהשוטר תפס את הילד הצעיר,
-
4:45 - 4:46הוא דחף אותו למטה,
-
4:46 - 4:49אזק אותו עם אזיקים דמיוניים,
-
4:49 - 4:51לקח רבע דולר מכיס הילד,
-
4:51 - 4:55ואמר, "אני מחרים את זה."
-
4:55 - 4:58הוא שאל את הילד אם הוא מחזיק סמים
-
4:58 - 5:01או אם היה צו מעצר נגדו.
-
5:01 - 5:03הרבה פעמים, ראיתי את המשחק הזה חוזר,
-
5:03 - 5:05לפעמים ילדים היו פשוט מוותרים על לרוץ,
-
5:05 - 5:07ושוכבים על הרצפה
-
5:07 - 5:11עם הידיים מעל הראש, או שטוחות מול הקיר.
-
5:11 - 5:13ילדים היו צועקים אחד על השני,
-
5:13 - 5:14"אני הולך לכלוא אותך,
-
5:14 - 5:17אני אכלא אותך ולעולם לא תחזור הביתה!"
-
5:17 - 5:21פעם ראיתי ילד בן שש מוריד מכנסיים של אחר
-
5:21 - 5:24ומנסה לעשות חיפוש נקבים.
-
5:25 - 5:28ב 18 החודשים הראשונים שחייתי בשכונה,
-
5:28 - 5:32כתבתי בכל פעם שראיתי מגע בין המשטרה
-
5:32 - 5:34ואנשים שהיו שכני.
-
5:35 - 5:37אז ב 18 החודשים הראשונים,
-
5:37 - 5:40צפיתי במשטרה עוצרת
הולכי רגל או אנשים במכוניות, -
5:40 - 5:43מחפשת על אנשים, בודקת שמות של אנשים,
-
5:43 - 5:45רודפת אחרי אנשים ברחובות,
-
5:45 - 5:46לוקחת אנשים לתשאול.
-
5:46 - 5:50או מבצעים מאסר כל יום,
עם חמישה יוצאי דופן. -
5:51 - 5:55חמישים ושתיים פעמים,
צפיתי במשטרה שוברת דלתות, -
5:55 - 5:57רודפת אחרי אנשים דרך בתים
-
5:57 - 6:00או מבצעת מעצר של מישהו בביתו.
-
6:00 - 6:03ארבע עשרה פעמים בשנה וחצי הראשונות,
-
6:03 - 6:08צפיתי במשטרה מכה, חונקת, בועטת,
דורכת או מרביצה לאנשים צעירים -
6:08 - 6:11אחרי שהם תפסו אותם.
-
6:12 - 6:15לאט לאט, התחלתי להכיר שני אחים,
-
6:15 - 6:16צ'אק וטים.
-
6:16 - 6:19צ'אק היה בן 18 כשנפגשנו, בכיתה י"ב.
-
6:19 - 6:23הוא שיחק בנבחרת הכדורסל
וקיבל ציונים של 70, 80. -
6:23 - 6:25אחיו הצעיר, טים, היה בן 10.
-
6:25 - 6:28וטים אהב את צ'אק; הוא עקב אחריו הרבה,
-
6:28 - 6:30והתייחס אל צ'אק כמנטור שלו.
-
6:30 - 6:32הם חיו עם אימם וסבם
-
6:32 - 6:36בבנין של שתי קומות בשורה
עם דשא קידמי ומרפסת אחורית. -
6:36 - 6:39אימם נאבקה בהתמכרות
בכל הזמן בו הילדים גדלו. -
6:39 - 6:43היא מעולם לא היתה מסוגלת באמת
להחזיק עבודה לזמן ממושך, -
6:43 - 6:46זו היתה הפנסיה של הסב שתמכה במשפחה,
-
6:46 - 6:49לא באמת מספיק כדי לשלם על אוכל ובגדים
-
6:49 - 6:52וחומרים לבית הספר לילדים גדלים.
-
6:52 - 6:54המשפחה ממש נאבקה.
-
6:54 - 6:57אז כשנפגשנו, צ'אק היה בכיתה י"ב.
-
6:57 - 6:59הוא בדיוק חגג 18.
-
7:00 - 7:03באותו חורף, ילד בחצר בית הספר
-
7:03 - 7:06קרא לאימו של צ'אק זונת קראק.
-
7:06 - 7:09צ'ק דחף את הילד עם הפנים לשלג
-
7:09 - 7:13ושוטר בית הספר האשים אותו בתקיפה.
-
7:13 - 7:14הילד האחר היה בסדר ביום למחרת,
-
7:14 - 7:18אני חושבת שזו היתה הגאווה
שנפגעה יותר מכל דבר אחר. -
7:18 - 7:20אבל בכל אופן, מאחר וצ'אק היה בן 18,
-
7:20 - 7:23התקיפה הזו שלחה אותו לבית כלא לבוגרים
-
7:23 - 7:25על סטייט רואד בצפון מזרח פילדלפיה,
-
7:25 - 7:29שם הוא ישב, לא מסוגל לשלם ערבות --
הוא לא היה יכול להרשות לעצמו אותה -- -
7:29 - 7:33בעוד תאריכי המשפט נגררו עוד ועוד
-
7:33 - 7:35במשך רוב שנתו האחרונה.
-
7:36 - 7:39לבסוף, לקראת סוף העונה הזו,
-
7:39 - 7:42השופט במקרה התקיפה זרק את רוב ההאשמות
-
7:42 - 7:44וצ'אק חזר הביתה
-
7:44 - 7:48עם רק כמה מאות דולרים
בעמלות בית משפט תלויים במעל ראשו. -
7:48 - 7:51טים היה ממש שמח באותו יום.
-
7:51 - 7:53בסתיו הבא, צ'אק ניסה להרשם מחדש לכיתה י"ב,
-
7:53 - 7:55אבל מזכירת בית הספר אמרה לו
-
7:55 - 7:58שהוא היה בן 19 אז ומבוגר מדי להתקבל שוב.
-
7:58 - 8:02אז השופט במקרה התקיפה שלו
הוציא צו מעצר על שמו -
8:02 - 8:05מפני שהוא לא היה יכול לשלם
את 225 הדולרים של דמי בית משפט -
8:05 - 8:09שהיו אמורים להיות משולמים
כמה שבועות לאחר שהמשפט הסתיים. -
8:09 - 8:13אז הוא היה נושר מתיכון ובמנוסה.
-
8:13 - 8:15המעצר הראשון של טים
הגיע מאוחר יותר באותה שנה -
8:15 - 8:17אחרי שהגיע לגיל 11.
-
8:17 - 8:19צ'אק הצליח להסיר את צו המעצר שלו
-
8:19 - 8:22והיה בתוכנית תשלומים לדמי בית המשפט
-
8:22 - 8:25והוא הסיע את טים לבית הספר ברכב של חברתו.
-
8:25 - 8:28אז שוטר עצר אותם, בדק את הרכב,
-
8:28 - 8:32והמכונית עלתה כגנובה מקליפורניה.
-
8:32 - 8:36לצ'אק לא היה מושג איפה בהסטוריה
של המכונית היא נגנבה. -
8:36 - 8:39הדוד של חברתו קנה אותה
במכירה פומבית של מכוניות משומשות -
8:39 - 8:41בצפון פילדלפיה.
-
8:41 - 8:43צ'אק וטים מעולם לא היו
מחוץ לאזור שלוש המדינות, -
8:43 - 8:46שלא לדבר על קליפורניה.
-
8:46 - 8:48אבל בכל אופן, השוטר במקוף
-
8:48 - 8:52האשים את צאק בקבלת רכוש גנוב.
-
8:52 - 8:54ואז שופט הנוער מספר ימים לאחר מכן,
-
8:54 - 8:56האשים את טים, בגיל 11,
-
8:56 - 9:00בסיוע בקבלת רכוש גנוב
-
9:00 - 9:03ואז הוא הושם בתקופת מבחן של שלוש שנים.
-
9:04 - 9:07עם גזר דין זה של תקופת המבחן
שתלוי מעל ראשו, -
9:07 - 9:09צ'אק הושיב את אחיו הקטן
-
9:09 - 9:13והתחיל ללמד אותו איך לחמוק מהמשטרה.
-
9:13 - 9:15הם היו יושבים אחד ליד השני
על המרפסת האחורית -
9:15 - 9:17מביטים אל הסמטה המשותפת
-
9:17 - 9:21וצ'אק היה מלמד את טים
איך לזהות מכוניות משטרה סמויות, -
9:21 - 9:26איך להתמדד עם פשיטת משטרה בלילה,
איך ואיפה להתחבא. -
9:27 - 9:29אני רוצה שתדמיינו לשניה
-
9:29 - 9:31איך החיים של צ'אק וטים היו
-
9:31 - 9:36אם הם היו חיים בשכונה
בה ילדים הולכים למכללה, -
9:36 - 9:37לא לכלא.
-
9:38 - 9:41שכונה כמו זו בה אני גדלתי.
-
9:41 - 9:43אוקיי, אתם אולי אומרים.
-
9:43 - 9:46אבל צ'אק וטים, ילדים כמוהם,
הם מבצעים פשעים! -
9:46 - 9:48לא מגיע להם ללכת לכלא?
-
9:48 - 9:52לא מגיע לכם לחיות בפחד ממעצר?
-
9:52 - 9:55ובכן, התשובה שלי תהיה לא.
-
9:55 - 9:56לא מגיע להם.
-
9:56 - 9:59ובהחלט לא על הדברים שצעירים אחרים
-
9:59 - 10:03עם יותר זכויות מקבלים פטור מעונש.
-
10:03 - 10:05אם צ'אק היה הולך לתיכון שלי,
-
10:05 - 10:07ריב חצר בית הספר היה נגמר שם,
-
10:07 - 10:09כריב בית ספר.
-
10:09 - 10:12זה לעולם לא היה הופך למקרה של תקיפה.
-
10:13 - 10:16לאף לא ילד אחד שהלכתי איתו למכללה
-
10:16 - 10:17היה תיק פלילי כרגע.
-
10:17 - 10:19לאף אחד.
-
10:19 - 10:23אבל האם אתם יכולים לדמיין לכמה היו
אם המשטרה היתה עוצרת את הילדים האלה -
10:23 - 10:27ומחפשת בכיסייהם סמים כשהם נכנסו לכיתה?
-
10:27 - 10:31או היו פושטים על מסיבות
האחוות באמצע הלילה? -
10:32 - 10:34אוקיי, אתם אולי הייתם אומרים,
-
10:34 - 10:36אבל האם לאחוז המאסר הגבוה הזה
-
10:36 - 10:38אין יד באחוז הפשיעה הנמוך באמת?
-
10:38 - 10:41הפשע ירד. זה דבר טוב.
-
10:41 - 10:43לגמרי, זה דבר טוב. הפשע ירד.
-
10:43 - 10:47הוא ירד בצורה תלולה בשנות ה 90 וה 2000.
-
10:47 - 10:49אבל לפי ועדת האקדמיה
-
10:49 - 10:53שהתכנסה על ידי האקדמיה הלאומית למדעים
בשנה שעברה, -
10:53 - 10:57היחס בין אחוז המאסרים הגבוה הסטורית שלנו
-
10:57 - 11:00ואחוזי הפשע הנמוכים הוא די צולע.
-
11:00 - 11:04מסתבר שאחוזי הפשע שלנו עולים ויורדים
-
11:04 - 11:08ללא קשר לכמה אנשים צעירים
אנחנו שולחים לכלא. -
11:09 - 11:12אנחנו נוטים לחשוב על צדק בדרך מאוד צרה:
-
11:12 - 11:16טוב ורע, זכאי ואשם.
-
11:16 - 11:19חוסר צדק נוגע ללהיות מורשע לא בצדק.
-
11:19 - 11:22אז אם אתם מורשעים על משהו שעשיתם,
-
11:22 - 11:23אתם צריכים להענש על זה.
-
11:23 - 11:25יש אנשים תמימים ואשמים,
-
11:25 - 11:28יש קורבנות ויש פושעים.
-
11:28 - 11:32אולי נוכל לחשוב מעט יותר לרוחב.
-
11:32 - 11:37ממש עכשיו, אנחנו מבקשים מילדים
שחיים בשכונות הכי מקופחות, -
11:37 - 11:39שיש להם הכי פחות משאבים משפחתיים,
-
11:39 - 11:41שהולכים לבתי הספר הכי גרועים,
-
11:41 - 11:44שעומדים בפני הזמנים הכי קשים בשוק העבודה,
-
11:44 - 11:48שחיים בשכונות בהן האלימות
היא בעיה יום יומית, -
11:48 - 11:52אנחנו מבקשים מהילדים האלה
ללכת על הקו הכי דק שאפשר -- -
11:52 - 11:56בעיקרון לעולם לא לעשות משהו לא בסדר.
-
11:56 - 12:01למה אנחנו לא מספקים תמיכה
לצעירים שעומדים בפני אתגרים? -
12:01 - 12:08למה אנחנו מציעים רק אזיקים,
זמן בכלא ואת המציאות של בריחה? -
12:08 - 12:11האם אנחנו יכולים לדמיין משהו טוב יותר?
-
12:11 - 12:15האם אנחנו יכולים לדמיין
מערכת משפט שמעדיפה שיקום? -
12:15 - 12:17מניעה, הכללה אזרחית,
-
12:17 - 12:20במקום ענישה?
-
12:20 - 12:23(מחיאות כפיים)
-
12:28 - 12:30מערכת משפט שמכירה
-
12:30 - 12:34בכך שהמסורת של הדרת אנשים עניים צבעוניים
שארצות הברית עמדב בפניה -
12:34 - 12:38וזה לא מקדם ומחלחל להכללות האלו.
-
12:38 - 12:42(מחיאות כפיים)
-
12:43 - 12:48ולבסוף, מערכת משפט שמאמינה בצעירים שחורים,
-
12:48 - 12:52במקום להתייחס לצעירים שחורים
כאוייב שצריך לאסוף. -
12:52 - 12:55(מחיאות כפיים)
-
12:59 - 13:02החדשות הטובות הן שאנחנו כבר עושים זאת.
-
13:02 - 13:07לפני כמה שנים, מישל אלכסנדר
כתבה את "ג'ים קרואו החדש," -
13:07 - 13:11שגרם לאמריקאים לראות
את המאסרים כסוגיה אזרחית -
13:11 - 13:15בגודל הסטורי בדרך שלא נראה קודם לכן.
-
13:15 - 13:19הנשיא אובמה והפרקליט הראשי
אריק הולדר יצאו בחוזקה -
13:19 - 13:21לרפורמה בגזרי דין,
-
13:21 - 13:25בצורך לטפל בחוסר שוויון גזעני במאסרים.
-
13:25 - 13:27אנחנו רואים מדינות זורקות
את עצור וחפש -
13:27 - 13:30כהפרת זכויות האזרח שהיא.
-
13:30 - 13:35אנחנו רואים ערים ומדינות
הופכות אחזקת מריחואנה לחוקית. -
13:35 - 13:37ניו יורק, ניו ג'רזי וקליפורניה
-
13:37 - 13:41הפחיתו את אוכלוסיות הכלא שלהם,
סגרו בתי כלא, -
13:41 - 13:43בעודם רואים ירידה גדולה בפשיעה.
-
13:43 - 13:45גם טקסס נכנסה לזה עכשיו,
-
13:45 - 13:49גם סוגרת בתי כלא, משקיעה בחינוך.
-
13:49 - 13:53הקואליציה המעניינת הזו בונה מימין ומשמאל,
-
13:53 - 13:56שבנויה מאסירים לשעבר ושמרנים פיסקלים,
-
13:56 - 13:59של אקטיביסטים לזכויות אזרח וליברטריאנים,
-
13:59 - 14:03של אנשים צעירים שיצאים לרחובות
למחות על אלימות המשטרה -
14:03 - 14:06נגד צעירים שחורים לא חמושים,
-
14:06 - 14:08ואנשים עשירים מבוגרים יותר --
-
14:08 - 14:10כמה מכם פה בקהל --
-
14:10 - 14:14מזרימים כסף גדול ליוזמות הפסקת המאסר
-
14:15 - 14:17בקונגרס מחולק מאוד,
-
14:17 - 14:20העבודה של רפורמה במערכת המשפט שלנו
-
14:20 - 14:23זה באמת הדבר היחיד שהימין והשמאל
-
14:23 - 14:25מסכימים עליו.
-
14:25 - 14:29לא חשבתי שאני אראה את הרגע הפוליטי בחיי.
-
14:29 - 14:33אני חושבת שהרבה מהאנשים שעבדו ללא לאות
-
14:33 - 14:35כדי לכתוב על הגורמים והתוצאות
-
14:35 - 14:37של אחוזי המאסר הגבוהים הסטורית שלנו
-
14:37 - 14:41לא חשבו שנראה את הרגע הזה בחיינו.
-
14:41 - 14:45השאלה בשבילנו עכשיו היא,
כמה אנחנו יכולים לעשות מזה? -
14:45 - 14:48כמה אנחנו יכולים להשתנות?
-
14:48 - 14:50אני רוצה לסיים עם קריאה לאנשים צעירים,
-
14:50 - 14:52האנשים הצעירים שהולכים למכללה
-
14:52 - 14:55והאנשים הצעירים שנאבקים
כדי להשאר מחוץ לכלא -
14:55 - 14:58או לעבור את הכלא ולחזור הביתה.
-
14:58 - 15:02זה אולי יראה שהמסלולים האלו
של הבגרות הם במרחק של עולמות, -
15:02 - 15:07אבל האנשים הצעירים שמשתתפים
בשני המוסדות האלה -
15:07 - 15:08שמעבירים אותנו לבגרות,
-
15:08 - 15:11יש להם דבר אחד משותף:
-
15:11 - 15:16שנייהם יכולים להיות מנהיגים בעבודת
הרפורמה של מערכת המשפט שלנו. -
15:16 - 15:20אנשים צעירים תמיד היו מנהיגים
במאבק לזכויות שוות, -
15:20 - 15:22המאבק שיותר אנשים יקבלו כבוד
-
15:22 - 15:25וסיכוי לחרות.
-
15:25 - 15:27המשימה לדור של האנשים הצעירים
-
15:27 - 15:32שמתבגרים כרגע משנה סדרים זה, פוטנציאלית,
-
15:32 - 15:37היא להפסיק את המאסרים המסיביים
ולבנות מערכת משפט חדשה, -
15:37 - 15:40בדגש על המילה צדק.
-
15:40 - 15:42תודה.
-
15:42 - 15:45(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך אנחנו מכינים חלק מילדינו למכללה -- ואחרים לכלא
- Speaker:
- אליס גופמן
- Description:
-
בארצות הברית, שני מוסדות מדריכים בני עשרה במסע לבגרות: מכללה וכלא. הסוציולוגית אליס גופמן בילתה שש שנים בשכונה קשה בפילדלפיה וראתה לראשונה בעצמה איך בני עשרה של אפרו אמריקאים ולטינים מתועלים במורד הדרך לכלא -- לפעמים מתחלים עם סטיות יחסית שוליות. בהרצאה מלאת רגשות היא שואלת, "למה אנחנו מציעים רק אזיקים וזמן בכלא?"
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:04
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Tal Dekkers approved Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Tal Dekkers accepted Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How we're priming some kids for college — and others for prison |