Return to Video

איך פרסמו העיתונאים שעבדו על מסמכי פנמה את הדליפה הגדולה בהיסטוריה

  • 0:00 - 0:02
    מה תעשו אם היייתם צריכים להבין
  • 0:02 - 0:06
    את המידע שמאחורי
    11.5 מיליון מסמכים,
  • 0:06 - 0:08
    לאמת אותו ולמצוא בו הגיון?
  • 0:08 - 0:12
    זה היה האתגר של קבוצת עיתונאים
    בשנה שעברה.
  • 0:13 - 0:16
    אדם עלום-שם
    שכינה עצמו "אלמוני"
  • 0:16 - 0:19
    הצליח איכשהו להעתיק
    קרוב ל-40 שנות תיעוד
  • 0:19 - 0:23
    של משרד עורכי הדין הפנמי
    "מוסאק פונסקה",
  • 0:23 - 0:26
    משרד עורכי-דין,
    אחד מרבים ברחבי העולם,
  • 0:26 - 0:30
    שמתמחה בפתיחת חשבונות
    במקלטי מס בחו"ל,
  • 0:30 - 0:32
    למשל, איי הבתולה הבריטיים,
  • 0:32 - 0:35
    עבור בעלי כסף ושררה
    שאוהבים סודיות.
  • 0:36 - 0:40
    "אלמוני" הצליח להעתיק את כל
    הגליונות האלקטרוניים של אותה חברה,
  • 0:40 - 0:41
    את כל תיקי הלקוחות,
  • 0:41 - 0:43
    את כל הדוא"ל
  • 0:43 - 0:46
    מ-1977 ועד היום.
  • 0:47 - 0:49
    כל אלו ייצגו
    את המטמון הכי גדול
  • 0:49 - 0:54
    של מידע פנימי במערכת מקלטי המס
    שמישהו ראה אי-פעם.
  • 0:54 - 0:59
    אך זה גם הציב אתגר כביר
    בפני העיתונאות החוקרת.
  • 1:00 - 1:04
    חישבו על זה:
    11.5 מיליון מסמכים,
  • 1:04 - 1:08
    שמכילים סודות של אנשים
    מיותר מ-200 מדינות.
  • 1:08 - 1:11
    מאיפה מתחילים במקור עצום כזה?
  • 1:11 - 1:13
    איך מתחילים בכלל לטוות סיפור
  • 1:13 - 1:16
    שעשוי להוביל לכל פינה בעולם,
  • 1:16 - 1:19
    ולהשפיע כמעט על כל אדם
    תהיה אשר תהיה שפתו,
  • 1:19 - 1:22
    לפעמים, בדרכים שכלל לא ידועות לו.
  • 1:23 - 1:25
    "אלמוני" מסר את המידע
    לשני עיתונאים
  • 1:25 - 1:28
    מהעיתון הגרמני "סוד-דויטשה צייטונג".
  • 1:29 - 1:32
    הוא אמר שהמניע שלו לכך,
    ואני מצטט, הוא:
  • 1:32 - 1:35
    "היקף עיוות הדין שהמסמכים יחשפו."
  • 1:36 - 1:38
    אבל משתמש אחד אינו יכול
    להתמצא לבדו
  • 1:38 - 1:40
    בכמות מידע עצומה כזאת.
  • 1:40 - 1:42
    ולכן פנה ה"סוד-דויטשה צייטונג"
  • 1:42 - 1:45
    לארגון שלי, בוושינגטון הבירה,
  • 1:45 - 1:48
    "איגוד התחקירנים הבינלאומי".
  • 1:50 - 1:52
    אנו החלטנו לעשות את ההיפך הגמור
  • 1:52 - 1:55
    מכל מה שלימדו אותנו
    לעשות, כעיתונאים:
  • 1:55 - 1:56
    לשתף.
  • 1:56 - 1:58
    (צחוק)
  • 1:58 - 2:02
    התחקירנים הם מטבעם זאבים בודדים.
  • 2:02 - 2:04
    אנו מגנים בחירוף-נפש
    על סודותינו.
  • 2:04 - 2:05
    לפעמים, אפילו מפני העורכים שלנו,
  • 2:05 - 2:08
    כי ברור לנו שברגע שנספר להם
    מה יש לנו,
  • 2:08 - 2:10
    הם ירצו את הסיפור מיד.
  • 2:11 - 2:12
    ובכנות,
  • 2:13 - 2:14
    כשיש לך סיפור טוב,
  • 2:14 - 2:16
    אתה אוהב לשמור לעצמך
    את התהילה.
  • 2:18 - 2:20
    אבל אין ספק שאנו חיים
    בעולם הולך וקטן,
  • 2:20 - 2:23
    ובד"כ, המדיה איחרה להגיב לכך.
  • 2:23 - 2:27
    הנושאים עליהם אנו מדווחים
    הם יותר ויותר רב-לאומיים.
  • 2:27 - 2:30
    תאגידי ענק פועלים במישור הגלובלי.
  • 2:30 - 2:34
    משברים סביבתיים ובריאותיים
    הם גלובליים.
  • 2:34 - 2:37
    וכך גם זרימת הכסף
    והמשברים הפיננסיים.
  • 2:37 - 2:40
    ולכן נראה מדהים שהעיתונות
    איחרה כל-כך
  • 2:40 - 2:43
    לסקר סיפורים באופן גלובלי באמת.
  • 2:44 - 2:47
    וגם שהעיתונות היתה איטית כל-כך
  • 2:47 - 2:50
    לזהות את האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה,
  • 2:50 - 2:52
    במקום להיבהל מפניהן.
  • 2:54 - 2:57
    הסיבה לכך שעיתונאים חוששים מהטכנולוגיה
    היא זו:
  • 2:57 - 3:01
    המוסדות הגדולים ביותר של המקצוע
    מצויים בתקופה קשה
  • 3:01 - 3:04
    בגלל השינוי בדרכים
    בהן אנשים צורכים חדשות.
  • 3:05 - 3:09
    המודלים של עסקי הפרסום
    שכלכלו את הדיווח העיתונאי, קרסו.
  • 3:10 - 3:12
    וזה חולל בעיתונות משבר,
  • 3:12 - 3:17
    ואילץ מוסדות אלה לבחון מחדש
    את אופן תפקודם.
  • 3:18 - 3:20
    אבל היכן שיש משבר
  • 3:20 - 3:21
    יש גם הזדמנות.
  • 3:22 - 3:25
    האתגר הראשון במה שיתפרסם
    כ"מסמכי פנמה",
  • 3:25 - 3:29
    היה לאפשר חיפוש במסמכים אלה
    ולהפוך אותם לקריאים.
  • 3:29 - 3:31
    היו קרוב ל-5 מיליון הודעות דוא"ל,
  • 3:31 - 3:35
    שני מיליון קבצי פי-די-אף
    שהיה צורך לסרוק ולמפתח,
  • 3:35 - 3:38
    ועוד מיליוני קבצים ומסמכים אחרים.
  • 3:38 - 3:42
    היה צורך למקם את כולם
    באתר שמור ומאובטח בענן.
  • 3:43 - 3:46
    בשלב הבא הזמנו עיתונאים
    לראות את המסמכים,
  • 3:46 - 3:50
    בסך הכל, כתבים מיותר מ-100
    ארגוני מדיה
  • 3:50 - 3:52
    ב-76 מדינות --
  • 3:52 - 3:54
    מהבי-בי-סי הבריטי
  • 3:54 - 3:57
    עבור בעיתון הפריסאי "לה מונד",
  • 3:57 - 3:59
    וכלה ב"אסהי שימבון" היפני.
  • 4:00 - 4:03
    "שמות מקומיים לעיניים מקומיות",
    כך קראנו לזה,
  • 4:03 - 4:04
    כשהרעיון היה:
  • 4:04 - 4:09
    מי ייטיב לקבוע מה חשוב לניגריה
    יותר מאשר עיתונאי ניגרי?
  • 4:09 - 4:12
    מי הכי טוב לקנדה
    מאשר קנדי?
  • 4:12 - 4:15
    הצבנו רק שני כללים
    לכל מי שהוזמן:
  • 4:15 - 4:20
    כולנו הסכמנו לשתף את כולם
    בכל מה שנגלה,
  • 4:20 - 4:23
    וכולנו הסכמנו לפרסם בבת-אחת,
    בדיוק באותו היום.
  • 4:24 - 4:26
    את עמיתינו העיתונאים
    בחרנו על יסוד אמון
  • 4:26 - 4:29
    שנבנה בשיתופי-פעולה
    קטנים יותר בעבר
  • 4:29 - 4:32
    וגם לפי רמזים
    שצצו ועלו מהמסמכים
  • 4:32 - 4:34
    במהלך החודשים הבאים
  • 4:34 - 4:36
    למלכ"ר הקטן שלי,
    שכלל פחות מ-20 איש,
  • 4:36 - 4:41
    הצטרפו מעל 350 כתבים נוספים
    מ-25 קבוצות שפה.
  • 4:42 - 4:44
    דליפת המידע הגדולה בהיסטוריה
  • 4:44 - 4:48
    הולידה כעת את שיתוף הפעולה העיתונאי
    הגדול בהיסטוריה:
  • 4:48 - 4:54
    376 זוגות עיניים מלאומים שונים
    שעשו מה שעיתונאים לא נוהגים לעשות:
  • 4:54 - 4:56
    עבדו כתף-אל-כתף,
  • 4:56 - 4:57
    חלקו מידע,
  • 4:57 - 4:59
    מבלי לגלות לאיש.
  • 5:00 - 5:04
    כי בשלב זה התברר
    שכדי להקים את הרעש הרב ביותר,
  • 5:04 - 5:07
    עלינו לשמור קודם
    על הכי הרבה שקט.
  • 5:08 - 5:11
    כדי לנהל את המיזם הזה
    בחודשים הרבים שיידרשו לו,
  • 5:11 - 5:13
    הקמנו חדר-חדשות וירטואלי מאובטח.
  • 5:13 - 5:16
    נעזרנו במערכות תקשורת מוצפנות,
  • 5:16 - 5:19
    ובנינו מנוע חיפוש ייעודי.
  • 5:19 - 5:22
    בחדר החדשות הוירטואלי יכלו הכתבים
    להתקבץ סביב הנושאים
  • 5:22 - 5:25
    שעלו מן המסמכים.
  • 5:25 - 5:30
    מי שהתעניינו ביהלומי דמים
    או באמנות אקזוטית, למשל,
  • 5:30 - 5:32
    יכלו לחלוק מידע
    כיצד נוצלו המוסדות בחו"ל
  • 5:32 - 5:35
    כדי להסתיר את הסחר
    בשתי הסחורות האלה.
  • 5:35 - 5:38
    מי שהתעניינו בספורט
    יכלו לחלוק מידע
  • 5:38 - 5:41
    כיצד כוכבי ספורט מפורסמים
    העבירו את זכויות תמונותיהם
  • 5:41 - 5:43
    לחברות בחו"ל,
  • 5:43 - 5:45
    ובכך יכלו לחמוק תשלום מס
  • 5:45 - 5:47
    במדינות שבהן עסקו במקצועם.
  • 5:48 - 5:50
    אבל אולי המרגש מכל
  • 5:50 - 5:53
    היה מספר המנהיגים
    ונבחרי הציבור בעולם
  • 5:53 - 5:56
    שעלו מתוך המסמכים האלה --
  • 5:56 - 6:00
    דמויות כמו פדרו פורושנקו מאוקראינה,
  • 6:01 - 6:05
    מקורבו של ולדימיר פוטין, מרוסיה,
  • 6:06 - 6:08
    וראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון,
  • 6:08 - 6:11
    שקושר דרך אביו המנוח,
    איאן קמרון.
  • 6:12 - 6:16
    במסמכים האלה היו קבורים
    גופים סודיים בחו"ל,
  • 6:16 - 6:18
    כמו תאגיד "ווינטריס",
  • 6:18 - 6:20
    חברה מאיי הבתולה הבריטיים
  • 6:20 - 6:24
    שהשתייכה בעצם
    לראש ממשלת איסלנד המכהן.
  • 6:24 - 6:26
    אני רוצה להזכיר את יוהנס קריסטיאנסון,
  • 6:26 - 6:30
    הכתב האיסלנדי שהזמנו להצטרף למיזם,
  • 6:30 - 6:32
    בתור האדם הכי בודד בעולם.
  • 6:32 - 6:34
    במשך תשעה חודשים
    הוא סירב לקבל שכר
  • 6:34 - 6:37
    וחי על חסכונותיה של אשתו.
  • 6:37 - 6:39
    הוא הדביק יריעות אברזין
    על חלונות ביתו
  • 6:39 - 6:43
    כנגד עיניים בולשות
    במשך החורף האיסלנדי הארוך.
  • 6:43 - 6:47
    ובמהרה נגמרו לו התירוצים
    להיעדרויותיו הרבות,
  • 6:47 - 6:49
    כשעבד בעיניים אדומות
  • 6:49 - 6:50
    לילה אחר לילה,
  • 6:50 - 6:51
    חודש אחרי חודש.
  • 6:52 - 6:54
    במשך כל הזמן הזה
    הוא ישב על מידע
  • 6:54 - 6:58
    שבסופו של דבר יפיל
    את מנהיג המדינה שלו.
  • 6:58 - 7:02
    כתחקירן שעולה על תגלית מדהימה
  • 7:02 - 7:06
    שיכולה לקשר את ראש הממשלה שלך
    לחברה סודית בחו"ל,
  • 7:06 - 7:10
    ולאותה חברה יש אינטרס פיננסי
    בבנקים איסלנדיים --
  • 7:10 - 7:12
    בדיוק הסוגיה שהביאה לבחירתו --
  • 7:12 - 7:15
    האינסטינקט שלך הוא
    לצעוק זאת מיד בקולי קולות.
  • 7:16 - 7:19
    אבל כאחד האנשים
    עימם יכול היה לדבר,
  • 7:19 - 7:22
    יוהנס ואני פיתחנו מעין הומור שחור.
  • 7:22 - 7:24
    "הווינטריס (חורף) מתקרב",
    היינו אומרים.
  • 7:24 - 7:26
    (צחוק)
  • 7:26 - 7:28
    (מחיאות כפיים)
  • 7:29 - 7:32
    שנינו אהבנו את "משחקי הכס".
  • 7:33 - 7:36
    כשכתבים כמו יוהנס רצו לצעוק,
  • 7:36 - 7:38
    הם עשו זאת בתוך
    חדר החדשות הוירטואלי,
  • 7:38 - 7:41
    ואז הפכו צעקות אלה לכתבות
  • 7:41 - 7:44
    בכך שהמשיכו ממסמכים אלה
    לפרוטוקולים משפטים,
  • 7:44 - 7:46
    לרשומות רשמיות של חברות,
  • 7:46 - 7:51
    ובסופו של דבר לשאלות שהצגנו
    בפני המיועדים לפרסום.
  • 7:51 - 7:55
    מסמכי פנמה איפשרו לכתבים
    לראות את העולם
  • 7:55 - 7:58
    בעיניים שונות מכל השאר.
  • 7:58 - 8:00
    כשחקרנו את הסיפור הזה,
  • 8:00 - 8:01
    ללא כל קשר,
  • 8:01 - 8:04
    פרצה בברזיל שערוריה חמורה
    של שוחד פוליטי.
  • 8:05 - 8:08
    בארגנטינה נבחר מנהיג חדש.
  • 8:09 - 8:12
    הבולשת הפדרלית החלה
    להגיש כתבי אישום לבכירים בפיפ"א,
  • 8:12 - 8:16
    הארגון ששולט בעולם הכדורגל המקצועני.
  • 8:17 - 8:21
    מסמכי פנמה הכילו תובנות חודרות
    לגבי כל אחד מהאירועים החדשים הללו.
  • 8:21 - 8:25
    אז תוכלו ודאי לדמיין
    את הלחץ ואת מאבקי האגו
  • 8:25 - 8:28
    שהיו עלולים להרוס
    את כל מה שניסינו לעשות.
  • 8:28 - 8:31
    כל אחד מאותם עיתונאים
    יכול היה למוטט את הברית בינינו.
  • 8:31 - 8:32
    אך איש לא עשה זאת.
  • 8:32 - 8:34
    וב-3 לאפריל, השנה,
  • 8:34 - 8:36
    בדיוק בשעה 8 בבוקר,
    שעון גרמניה,
  • 8:36 - 8:40
    פרסמנו כולנו בו-זמנית
    ב-76 מדינות.
  • 8:40 - 8:47
    (מחיאות כפיים)
  • 8:52 - 8:55
    מסמכי פנמה הפכו במהירות
    לאחד מסיפורי השנה הגדולים ביותר.
  • 8:55 - 8:58
    כך זה נראה באיסלנד
    יום לאחר הפרסום.
  • 8:58 - 9:01
    זאת היתה הפגנה אחת מני רבות.
  • 9:01 - 9:03
    ראש ממשלת איסלנד נאלץ להתפטר,
  • 9:03 - 9:06
    הראשונה מבין התפטרויות רבות.
  • 9:06 - 9:10
    הפנינו זרקור למפורסמים רבים,
    כמו ליונל מסי,
  • 9:10 - 9:12
    הכדורגלן הכי מפורסם בעולם.
  • 9:12 - 9:15
    והיו גם כמה השלכות
    לא-מכוונות.
  • 9:15 - 9:18
    אלה חברים-לכאורה
    בקרטל סמים מקסיקני
  • 9:18 - 9:22
    שנעצרו בעקבות פרטים שפרסמנו
    על מקום המסתור שלהם.
  • 9:22 - 9:24
    הם השתמשו בכתובת הזאת
  • 9:24 - 9:26
    לרישום החברה שלהם בחו"ל.
  • 9:26 - 9:30
    (צחוק)
  • 9:31 - 9:33
    יש אירוניה מסוימת
    במה שהצלחנו לעשות.
  • 9:33 - 9:37
    הטכנולוגיה - האינטרנט --
    שפגעה במודל העסקי
  • 9:37 - 9:40
    מאפשרת לנו להמציא מחדש
    את העיתונות עצמה.
  • 9:41 - 9:42
    והדינמיקה הזאת מחוללת
  • 9:42 - 9:45
    רמות חסרות-תקדים
    של שקיפות והשפעה.
  • 9:46 - 9:49
    הוכחנו שקבוצת עיתונאים מסוגלת
    לחולל שינוי עולמי
  • 9:49 - 9:53
    ביישום שיטות חדשות וטכניקות מיושנות
    של עיתונאות
  • 9:53 - 9:56
    לכמויות-ענק של מידע מודלף.
  • 9:56 - 10:01
    סיפקנו הקשר בעל חשיבות עליונה
    למה ש"אלמוני" מסר לנו.
  • 10:01 - 10:03
    ובכך ששיתפנו מקורות,
  • 10:03 - 10:04
    יכולנו להעמיק לחקור --
  • 10:04 - 10:09
    עמוק יותר וזמן רב יותר
    מכפי שמאפשרים כיום ארגוני המדיה,
  • 10:09 - 10:11
    משיקולים כספיים.
  • 10:11 - 10:13
    זה היה סיכון רציני,
  • 10:13 - 10:15
    וזה לא יצליח בכל סיפור,
  • 10:15 - 10:17
    אבל במסמכי פנמה הוכחנו
  • 10:17 - 10:20
    שאפשר לכתוב על כל ארץ
    מכל מקום אחר בעולם,
  • 10:20 - 10:24
    ואז לבחור את שדה הקרב הטוב ביותר
    כדי להגן על עבודתך.
  • 10:24 - 10:26
    נסו להשיג צו איסור-פרסום
  • 10:26 - 10:30
    שימנע את הופעתה של כתבה
    ב-76 מדינות.
  • 10:30 - 10:32
    נסו למנוע את הבלתי-נמנע.
  • 10:33 - 10:37
    קצת אחרי הפרסום
    קיבלתי מסרון בן 3 מלים מיוהנס:
  • 10:38 - 10:40
    "הווינטריס הגיע".
  • 10:40 - 10:41
    (צחוק)
  • 10:41 - 10:45
    החורף הגיע, ואיתו, אולי
    גם עידן חדש בעיתונות.
  • 10:46 - 10:47
    תודה לכם.
  • 10:47 - 10:54
    (מחיאות כפיים ותרועות)
  • 10:57 - 10:59
    ברונו ג'יוסאני: ג'רארד, תודה לך.
  • 10:59 - 11:01
    אני מניח שתשלח את
    מחיאות הכפיים האלה
  • 11:01 - 11:04
    ל-350 העיתונאים שעבדו איתך, נכון?
  • 11:04 - 11:06
    אבל יש לי כמה שאלות.
  • 11:06 - 11:07
    הראשונה היא,
  • 11:07 - 11:10
    עבדתם בסודיות במשך יותר משנה
  • 11:10 - 11:13
    עם 350-ומשהו עמיתים
    מכל העולם --
  • 11:13 - 11:17
    האם היה אי-פעם רגע
    שבו חשבת
  • 11:17 - 11:19
    שההדלפה תודלף,
  • 11:19 - 11:22
    ששיתוף הפעולה פשוט יופר
  • 11:22 - 11:23
    בידי מישהו שיפרסם כתבה משלו?
  • 11:23 - 11:26
    או שמישהו שאיננו בקבוצתכם
    ישחרר מידע
  • 11:26 - 11:28
    שהגיע אליו?
  • 11:28 - 11:31
    ג'רארד רייל:
    עברנו סדרת משברים,
  • 11:31 - 11:33
    כולל הפעמים שבהן קרה בעולם
    משהו רציני
  • 11:33 - 11:36
    והעיתונאים מאותה ארץ
    רצו כמובן לפרסם מיד.
  • 11:36 - 11:38
    היינו צריכים להרגיע אותם.
  • 11:38 - 11:41
    המשבר הכי גדול היה אולי
    שבוע לפני הפרסום.
  • 11:41 - 11:45
    שלחנו סדרת שאלות
    למקורביו של ולדימיר פוטין,
  • 11:45 - 11:46
    אבל במקום לענות,
  • 11:46 - 11:50
    הקרמלין כינס מסיבת עיתונאים
    והוקיע אותנו,
  • 11:50 - 11:53
    והציג את כל העניין
    כמו איזו מזימה מערבית.
  • 11:53 - 11:56
    פוטין חשב אז שמדובר רק בו.
  • 11:56 - 11:58
    וכמובן, המון עורכים בכל העולם
  • 11:58 - 12:00
    נעשו מאד מתוחים מכך.
  • 12:00 - 12:02
    הם חשבו שהסיפור עומד להתפרסם.
  • 12:02 - 12:04
    תוכל לדמיין את כמות הזמן
    שהם הקדישו,
  • 12:04 - 12:06
    את המשאבים והכסף שהוציאו על זה.
  • 12:06 - 12:10
    כך שעקרונית, כל השבוע האחרון
    הרגעתי את כולם,
  • 12:10 - 12:12
    קצת כמו מפקד בצבא
    שמרגיע את החיילים:
  • 12:12 - 12:14
    "הירגעו, הישארו רגועים."
  • 12:14 - 12:16
    וכמובן שבסוף כולם נרגעו.
  • 12:17 - 12:19
    ב"ג: ואז, לפני כמה שבועות,
  • 12:19 - 12:24
    שיחררת המון מסמכים
    בצורת מסד נתונים פתוח
  • 12:24 - 12:27
    כדי שכולם יוכלו לחפש
    לפי מילות מפתח.
  • 12:27 - 12:28
    ג"ר: אנו מאמינים בתוקף
  • 12:28 - 12:30
    שהמידע הבסיסי אודות ההתנהלות בחו"ל
  • 12:30 - 12:32
    צריך להיות פתוח לציבור.
  • 12:32 - 12:34
    אמנם לא פרסמנו
    את המסמכים שמאחורי זה,
  • 12:34 - 12:36
    של העיתונאים שאנו עובדים איתם,
  • 12:36 - 12:39
    אבל המידע הבסיסי,
    כמו שמות אנשים,
  • 12:39 - 12:42
    מהי החברה שלהם בחו"ל
    ומהו שמה,
  • 12:42 - 12:43
    כל אלה זמינים עכשיו במקוון.
  • 12:43 - 12:48
    למעשה, המקור הכי גדול מסוגו
    פתוח כעת.
  • 12:48 - 12:50
    ב"ג: תודה לכם על העבודה
    שאתם עושים.
  • 12:50 - 12:51
    ג"ר: תודה.
  • 12:51 - 12:55
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך פרסמו העיתונאים שעבדו על מסמכי פנמה את הדליפה הגדולה בהיסטוריה
Speaker:
ג'רארד רייל
Description:

ג'רארד רייל עמד בראש הצוות הבינלאומי שחשף את מסמכי פנמה, 11.5 מיליון המסמכים שהודלפו מ-40 שנות פעילותו של משרד עורכי הדין הפנמי "מוסאק פונסקה", אשר סיפקו הצצה חסרת-תקדים להיקף ולשיטות של העולם החשאי הפיננסי בחו"ל. הקשיבו לסיפור שמאחורי מיזם העיתונות המשותף הגדול ביותר בהיסטוריה.

בתרגום זה:
איגוד התחקירנים הבינלאומי - The International Consortium of Investigative Journalists
תאגיד "ווינטריס" - Wintris Inc

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:08

Hebrew subtitles

Revisions