Return to Video

יחסי אהבה-שנאה עם המהפכה | שרה אל-אשמאווי | TEDxאקסטר

  • 0:07 - 0:09
    שלום! שמי שרה.
  • 0:09 - 0:12
    אני פעילת זכויות מיעוטים ומצריה.
  • 0:12 - 0:17
    בשלוש השנים האחרונות
    משמעות היותי מצריה, מבחינתי, היתה
  • 0:17 - 0:19
    תביעתי מחדש
    את השתייכותי לאומה הזאת.
  • 0:19 - 0:23
    וזה משום שבשלוש
    השנים האחרונות במצרים,
  • 0:23 - 0:28
    לקחתי חלק במאמץ משותף
    לנסח את זהותנו,
  • 0:28 - 0:31
    אבל חשוב מכך,
    את מה שאנו רוצים.
  • 0:32 - 0:37
    זה חדש, כי ב-30 השנה האחרונות
    המשטר במצרים חינך אותנו
  • 0:37 - 0:43
    שמה שנעשה קשור
    לזהותנו כאינדיבידואלים
  • 0:43 - 0:46
    ולא למה שאנו רוצים, כעם.
  • 0:46 - 0:51
    אז מזה 20 שנה
    אני מתכננת את עתידי
  • 0:51 - 0:54
    ללא תלות בגורלו של עמי,
  • 0:54 - 0:59
    ולבסוף עזבתי את קהיר ובאתי לפריז,
  • 0:59 - 1:04
    ב-17 לינואר 2011,
    כדי ללמוד.
  • 1:05 - 1:07
    ב-18 לינואר,
  • 1:07 - 1:11
    פגשתי עיתונאית גרמניה
    בשם קמיל, בבר בפריז,
  • 1:11 - 1:16
    היא עבדה על ההתקוממות בתוניסיה
  • 1:16 - 1:20
    ואחרי כמה משקאות
    היא כמובן שאלה אותי,
  • 1:20 - 1:24
    "מה לדעתך יקרה
    לאחר נפילת משטרו של בן-עלי?"
  • 1:24 - 1:26
    אמרתי לה, "מה כוונתך?"
  • 1:26 - 1:30
    היא אמרה, "לא נראה לך שהמצרים
    ירצו גם הם עצמאות?"
  • 1:30 - 1:34
    חייכתי אליה בציניות ואמרתי,
    "כמובן שלא."
  • 1:34 - 1:37
    היא כמובן צדקה ואני טעיתי
  • 1:37 - 1:43
    כי המהפכה אכן התחוללה
    ב-25 לינואר 2011.
  • 1:43 - 1:48
    לא יכולתי להאמין שעזבתי את מצרים
    שבוע לפני המהפכה,
  • 1:48 - 1:52
    וכעת עלי לשבת
    ולצפות בה ממרחק כזה!
  • 1:52 - 1:56
    לכן פיתחתי עם המהפכה
    יחסי אהבה-שנאה.
  • 1:56 - 2:01
    אני אוהבת אותה כי לראשונה בחיי
    יכולתי לראות בעיני רוחי את מצרים
  • 2:01 - 2:03
    לה ייחלתי ושבה אוכל לקחת חלק,
  • 2:04 - 2:08
    את עצם הרעיון שמישהו בכלל
    יכול להיות במצרים החדשה הזאת.
  • 2:08 - 2:12
    אני שונאת אותה
    כי עצם קיומה הזכיר לי
  • 2:12 - 2:15
    שבמשך 20 השנה האחרונות
  • 2:15 - 2:18
    חייתי במנותק לגמרי מבני עמי.
  • 2:19 - 2:22
    ביוני 2011 חזרתי למצרים,
  • 2:22 - 2:28
    והחלטתי לנהל שיחות אקראיות
    עם ידידים וקרובים
  • 2:28 - 2:31
    כדי לגבש דעה בנוגע למהפכה הזאת.
  • 2:31 - 2:34
    באותה מצרים כבר החלה לפקפק
  • 2:34 - 2:37
    בדרך בה בחרה להשיג דמוקרטיה.
  • 2:37 - 2:41
    ובמהרה התברר לי
  • 2:41 - 2:45
    שלרבים נוספים יש מערכת-יחסים
    מרירה-מתוקה כזו עם המהפכה.
  • 2:46 - 2:49
    אחמד אל-גמאל, עיתונאי עיוור
  • 2:49 - 2:54
    שפגשתי בקורס הכשרה
    לזכויות מיעוטים שהעברתי במצרים,
  • 2:54 - 2:56
    הוא דוגמה טובה לכך.
  • 2:56 - 2:57
    אחמד אולי עיוור,
  • 2:57 - 3:01
    אבל באמת שנדרשו לי חמש דקות
    של נסיעה באוטובוס רועש בקהיר
  • 3:01 - 3:06
    בטרם הבנתי שהוא רואה את מצרים
    הרבה יותר טוב ממני.
  • 3:06 - 3:10
    אם תשאלו את אחמד
    מהו סיפור המהפכה שלו,
  • 3:10 - 3:12
    הוא יספר לכם שני דברים.
  • 3:12 - 3:15
    הוא יספר לכם ששלוש שנים
    לפני המהפכה
  • 3:15 - 3:18
    הוא פגש את הקצין שמונה
    לפקח עליו מטעם משרד הפנים.
  • 3:19 - 3:23
    אותו קצין היה אחראי
    להשגיח על כתיבתו נגד המשטר
  • 3:23 - 3:27
    ונהג לבוא לקחתו ממיטתו באמצע הלילה,
  • 3:27 - 3:30
    ולהכניס אותו למעצר למשך הלילה
    בגין כתיבתו.
  • 3:31 - 3:34
    אח"כ אחמד יעבור במהירות מדהימה
  • 3:34 - 3:37
    ל-28 לינואר 2011,
  • 3:37 - 3:40
    תאריך שהמצרים מכנים "יום הזעם",
  • 3:40 - 3:45
    ויספר שאז הוא ראה בכיכר תחריר
    את כל צבעיה של מצרים.
  • 3:46 - 3:50
    הוא יספר לכם שבאותו יום הבין
  • 3:50 - 3:52
    שאכן יהיה במצרים חופש.
  • 3:52 - 3:57
    כי לפני ינואר 2011
    לא היה חופש במצרים.
  • 3:57 - 4:03
    באופן אירוני, התיאור הטוב ביותר הוא
    שמצרים היתה כמו פירמידה,
  • 4:03 - 4:08
    ולפי המעמד, ההשכלה,
    המגדר, המוצא האתני והדת שלכם
  • 4:08 - 4:11
    הייתם במקום כלשהו באותה פירמידה.
  • 4:11 - 4:13
    במובן מסוים,
    כולנו תקועים בקטגוריות האלה
  • 4:13 - 4:17
    שמגדירות מי אנו
    ומהו מקומנו במבנה הזה.
  • 4:17 - 4:20
    ולא היתה כל אפשרות לשנות זאת.
  • 4:20 - 4:25
    זה נמשך זמן כה רב
    כי זה איפשר לכל אדם להתבדל ממישהו:
  • 4:26 - 4:29
    העשירים התבדלו מהעניים,
    הגברים התבדלו מהנשים,
  • 4:29 - 4:32
    המוסלמים התבדלו מהלא-מוסלמים.
  • 4:32 - 4:36
    אם תשאלו את המצרים
    איך יש לכנות משטרים כאלה,
  • 4:36 - 4:38
    הם יאמרו לכם שני דברים:
  • 4:38 - 4:42
    הם יאמרו שזו איננה דיקטטורה,
  • 4:42 - 4:45
    ושזה איננו משטר רודני או צבאי.
  • 4:45 - 4:50
    הם ישללו את כל הקטגוריות האלה שלנו,
  • 4:50 - 4:56
    או שיגידו לכם שאינם יכולים
    להסכים איך לכנות אותם.
  • 4:56 - 5:00
    אבל כולם יאמרו לכם
    שהם הרגישו מובדלים
  • 5:00 - 5:03
    בכל מקום בו הם נמצאים במבנה.
  • 5:04 - 5:08
    אז איש לא ידע שהפזמון היחיד
    של כולם ביחס למהפכה
  • 5:08 - 5:12
    הוא שהמצרים רוצים שהמשטר יסתיים.
  • 5:12 - 5:17
    למרבה הצער, נפילת משטרו
    של מובארכ בפברואר 2011
  • 5:17 - 5:20
    לא הביא לנפילת משטר הבידול.
  • 5:20 - 5:24
    למעשה, בפברואר 2011
    הצבא תפס את השלטון
  • 5:24 - 5:29
    וכשהם הכריזו על בחירות
    לנשיאות ולפרלמנט,
  • 5:29 - 5:34
    תנועות עממיות רבות
    כמו איגודי סוחרים ונוער
  • 5:34 - 5:40
    יצאו להפגנות שהפכו אלימות
    בנובמבר 2011.
  • 5:40 - 5:43
    לאנשים רבים שחיו במנותק
  • 5:43 - 5:47
    מהחיים הפוליטיים, כמוני,
    זה היה מאבק כפול.
  • 5:47 - 5:49
    מאבק על השתתפות בפוליטיקה
  • 5:49 - 5:53
    אך גם מאבק נגד הממשלות
    הקטנות שלנו:
  • 5:54 - 5:55
    האמהות שלנו.
  • 5:55 - 5:59
    כי היה לנו אסור -
    אמי יושבת בקהל -
  • 5:59 - 6:01
    (צחוק)
  • 6:01 - 6:04
    נאסר עלינו ללכת להפגנות האלה,
  • 6:04 - 6:08
    אז אני ועוד כמה חברים החלטנו
  • 6:08 - 6:11
    לנסוע באוטובוס שמגיע לאוניברסיטה,
  • 6:11 - 6:14
    נסכם עם הנהג של האוניברסיטה
  • 6:14 - 6:18
    שייקח אותנו לכיכר תחריר
    ויחזיר אותנו הביתה,
  • 6:18 - 6:21
    וכך נוכל להגיע לשם,
    לצרוח בכל הכוח
  • 6:21 - 6:23
    ולחזור הביתה כאילו לא קרה כלום.
  • 6:23 - 6:25
    (צחוק)
  • 6:25 - 6:27
    כפי שעיתונאי ניסח זאת אז:
  • 6:27 - 6:31
    "מצרים היא המדינה היחידה
    שבה הצעירים פוחדים מהוריהם
  • 6:31 - 6:33
    "יותר מאשר מטנקים."
  • 6:33 - 6:35
    (צחוק)
  • 6:36 - 6:41
    אחרי מאבק ממושך זכינו סוף-סוף
    לבחור לעצמנו את הנשיא האזרחי הראשון
  • 6:41 - 6:43
    ביוני 2012.
  • 6:43 - 6:47
    מפסידני המשטר הישן הפכו
    למנצחים במשטר החדש,
  • 6:47 - 6:53
    הכל היה נפלא,
    עד שב-22 בנובמבר 2012
  • 6:53 - 6:56
    קיבלתי שיחת טלפון מחברה בשם מנאר,
  • 6:56 - 7:00
    עיתונאית בת גילי,
  • 7:00 - 7:04
    נסעתי במכונית הקטנה שלי
    ברחובות המשוגעים של קהיר.
  • 7:04 - 7:08
    היא שאלה, "איפה את?"
    אמרתי, "אני באה לפגוש אותך."
  • 7:08 - 7:10
    היא אמרה, "עצרי בצד."
    עצרתי בצד,
  • 7:10 - 7:16
    היא אמרה, "הנשיא מורסי
    הוציא זה עתה צו חוקתי
  • 7:18 - 7:22
    "שמשחרר אותו מכל אחריות להחלטותיו."
  • 7:23 - 7:26
    ישבתי דוממת במכוניתי,
  • 7:26 - 7:29
    כשאני חונקת את פחדי
    העמוקים והקודרים ביותר.
  • 7:30 - 7:34
    חשתי נבגדת וזועמת
    בגלל הרגשת ה"דז'ה וו",
  • 7:34 - 7:39
    כשהשאלה, איך הגענו לכך?
    מתרוצצת שוב ושוב בראשי.
  • 7:40 - 7:45
    הגעתי אל חברתי וישבנו
    ודיברנו ודיברנו,
  • 7:45 - 7:50
    הזעם שלנו התגלגל
    לשנאה כלפי האיסלמיסטים.
  • 7:50 - 7:51
    ואז קלטתי!
  • 7:51 - 7:57
    הפשע הגדול ביותר
    שבוצע נגד המצרים
  • 7:57 - 8:01
    ב-30 השנה האחרונות
    הוא שמשטר הבידול
  • 8:01 - 8:07
    נטמע כה עמוק ברעיונות,
    בנשמה ובעצם ההוויה שלנו,
  • 8:07 - 8:09
    עד שאפילו לא ידענו על כך.
  • 8:09 - 8:13
    בכלל לא ידענו עליו
    עד שהגענו אל התחתית,
  • 8:13 - 8:18
    והתחתית היתה
    כשנשיאנו הנבחר הראשון
  • 8:18 - 8:23
    בידל אותנו מקבלת ההחלטות.
  • 8:24 - 8:27
    ככל שאני חושבת על זה,
    כך אני אומרת לעצמי
  • 8:27 - 8:31
    שמהפכת ינואר והתנועה ביוני
  • 8:31 - 8:36
    וכל המהפכות הבאות -
    כולן בלתי-נמנעות.
  • 8:36 - 8:42
    כי במשטרים של בידול
    טמונים פשוט זרעי ההרס שלהם.
  • 8:42 - 8:45
    עם הזמן ובגבור ההתנגדות
    הם נעשים אלימים.
  • 8:45 - 8:48
    ואני לא מדברת רק
    על סוג האלימות
  • 8:48 - 8:50
    שעימו נאלץ להתמודד
    אחמד אל-גמאל.
  • 8:50 - 8:54
    אני מדברת על סוגי אלימות אחרים
  • 8:54 - 9:00
    סמויים ביותר שמתישהו
    דוחקים את כולם לשוליים.
  • 9:00 - 9:06
    הרבה אנשים שואלים אותנו
    למה יצאנו לרחובות בנובמבר
  • 9:06 - 9:12
    ומדוע יצאנו נגד מורסי ביוני.
  • 9:12 - 9:18
    תשובתי היא
    "כי לא מדובר בבחירות
  • 9:18 - 9:19
    "ולא במערכת הפרלמנטרית,
  • 9:19 - 9:24
    "אלא בבנייתה של מערכת
    שבה יהיה לכולם מקום
  • 9:24 - 9:26
    "ובהגשמת מלוא הפוטינציאל שלנו."
  • 9:26 - 9:32
    ולא. לא חששנו למות
    כי איננו רוצים לחיות במדינה
  • 9:32 - 9:37
    שבה עלינו למכור את חירותנו וזכויותנו
    בעבור פרוסת לחם
  • 9:37 - 9:40
    כדי שלא נתבע מהממשלה שלנו
    לקחת אחריות
  • 9:40 - 9:46
    לכל סוג של בידול
    שעימו עלינו להתמודד מידי יום.
  • 9:47 - 9:51
    רבים שואלים אותי מדוע אני
    פועלת למען זכויות המיעוטים במצרים,
  • 9:51 - 9:55
    מדוע אינני פועלת למען
    חינוך או הגברת המודעות
  • 9:57 - 10:00
    שיעודדו את עליית הדמוקרטיה.
  • 10:00 - 10:06
    תשובתי היא: "כי אני מאמינה
    שהדמוקרטיה מתחילה בשוליים."
  • 10:06 - 10:11
    רק כשחברה מתבוננת בעצמה
  • 10:11 - 10:16
    ורואה את משטרי הבידול
    שהיא עצמה מולידה,
  • 10:16 - 10:19
    רק אז היא באמת
    יכולה להיעשות דמוקרטית.
  • 10:19 - 10:23
    היום, במצרים ולדעתי בכל מקום,
    השאלה היא,
  • 10:23 - 10:28
    איך אפשר לדבר על שוויון
    אם איננו מדברים על אפליה?
  • 10:28 - 10:30
    איך אפשר לדבר על צדק
  • 10:30 - 10:34
    אם איננו מדברים על האלימות
    שהופעלה נגדנו,
  • 10:34 - 10:37
    אבל חשוב מכך,
    האלימות שאנו מפנים איש אל זולתו?
  • 10:38 - 10:43
    אם למדתי משהו משלוש
    שנות המהפכה במצרים,
  • 10:43 - 10:46
    הרי זה שדמוקרטיה היא דו-שיח,
  • 10:46 - 10:51
    ולא הדו-שיח המיופיף
    שאנו מקבלים מהתקשורת
  • 10:51 - 10:53
    שמתאר את כל מה
    שהדברים שאנו עושים נכון.
  • 10:53 - 10:58
    אני מדברת על דו-שיח
    בוטה, כן וכואב
  • 10:58 - 11:03
    שעלינו לנהל זה עם זה
    על כל מה שאנו עושים לא-נכון.
  • 11:04 - 11:07
    היום המצריות יצרו
  • 11:07 - 11:10
    את המיפוי האלקטרוני הראשון
  • 11:10 - 11:12
    של ההטרדות המיניות.
  • 11:12 - 11:15
    הן פתחו במונולוגים
  • 11:15 - 11:19
    שבהם הן מתארות
    את האלימות בחייהן.
  • 11:20 - 11:24
    הן עשו דברים כמו אלה
    וכמו אלה
  • 11:24 - 11:26
    שבהם ציירו על החומה
  • 11:26 - 11:31
    שהוקמה כדי לאסור עליהם למחות,
  • 11:31 - 11:36
    ולהציג את חזונם לגבי העתיד.
  • 11:36 - 11:41
    ולכן היום, אם תשאלו אותי
    מחוץ לאולם הזה
  • 11:41 - 11:45
    אם אני מאמינה
    שהמהפכה המצרית תצליח,
  • 11:45 - 11:49
    אחייך אליכם,
    והפעם אומר בבטחון,
  • 11:49 - 11:51
    "בהחלט כן!"
  • 11:51 - 11:52
    תודה לכם.
  • 11:52 - 11:57
    (מחיאות כפיים)
Title:
יחסי אהבה-שנאה עם המהפכה | שרה אל-אשמאווי | TEDxאקסטר
Description:

שרה אל-אשמאווי עזבה את מצרים שבוע אחד בלבד לפני ההתקוממות העממית של 2011. כשהבינה שהיא מנותקת ממה שקורה בארצה, החליטה לחזור ולנהל שיחות אודות התגובות למהפכה ולתוצאותיה.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
12:01

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.