Return to Video

מה קורה כשמסירים את הההיפוקמפוס? - סם קין

  • 0:07 - 0:10
    בראשון בספטמבר, 1953,
  • 0:10 - 0:13
    וויליאם סקובל השתמש
    במקדחה ידנית ומסור קודח זול
  • 0:13 - 0:18
    כדי לקדוח לתוך גולגולת של אדם צעיר,
    חתך פיסות חיוניות מהמוח שלו
  • 0:18 - 0:21
    ושאב אותן דרך צינור מתכת.
  • 0:21 - 0:25
    אבל זה לא היה סצנה מסרט אימה
    או דו"ח משטרתי דוחה.
  • 0:25 - 0:30
    ד"ר סקוביל היה אחד ממנתחי המוח
    הידועים ביותר באותו הזמן,
  • 0:30 - 0:35
    והאדם הצעיר היה הנרי מולייסון,
    הפציינט הידוע בשמו "H.M.",
  • 0:35 - 0:40
    שהמקרה שלו סיפק תובנות
    מדהימות לאיך המוח עובד.
  • 0:40 - 0:44
    כילד, הנרי פיצח את הגולגולת שלו בתאונה
  • 0:44 - 0:50
    ובמהרה החל לסבול מהתקפים,
    התעלפויות ואיבוד שליטה בגוף.
  • 0:50 - 0:54
    אחר שנים של סבל מהתקפים,
    ואפילו נשירה מהתיכון,
  • 0:54 - 0:57
    הצעיר הנואש פנה לדר' סקוביל,
  • 0:57 - 1:00
    איש נועז שהיה ידוע בניתוחים המסוכנים שלו.
  • 1:00 - 1:04
    כריתת אונות חלקית היתה בשימוש
    במשך עשורים כדי לטפל בחולי נפש
  • 1:04 - 1:08
    בהתבסס על המחשבה שפעולות
    מנטליות היו ממוקדות לגמרי
  • 1:08 - 1:11
    לאזורים המותאמים במוח.
  • 1:11 - 1:14
    אחרי שימוש מוצלח בהן
    כדי להפחית התקפים פסיכוטיים,
  • 1:14 - 1:17
    סקוביל החליט להסיר את ההפוקמפוס של H.M.,
  • 1:17 - 1:21
    חלק מהמערכת הלימבית שהיה מקושר לרגשות
  • 1:21 - 1:24
    אבל שהמטרה שלו לא היתה ידועה.
  • 1:24 - 1:26
    במבט ראשון, הניתוח היה הצלחה.
  • 1:26 - 1:31
    ההתקפים של H.M. נעלמו לחלוטין,
    ללא שינוי באישיות,
  • 1:31 - 1:33
    ורמת המשכל שלו אפילו השתפרה.
  • 1:33 - 1:37
    אבל היתה בעיה אחת: הזיכרון שלו נדפק.
  • 1:37 - 1:40
    חוץ מלאבד את רוב
    הזיכרונות שלו מהעשור הקודם,
  • 1:40 - 1:43
    H.M. לא היה מסוגל ליצור חדשים,
    ושכח איזה יום זה,
  • 1:43 - 1:48
    חזר על הערות, ואפילו אכל מספר ארוחות ברצף.
  • 1:48 - 1:52
    כשסקוביל הודיע למומחה אחר,
    ווילדר פנפילד, על התוצאה,
  • 1:52 - 1:58
    הוא שלח סטודנטית לדוקטורט בשם
    ברנדה מילנר לחקור את H.M. בבית הוריו,
  • 1:58 - 2:00
    שם הוא בילה את ימיו בביצוע עבודות שונות,
  • 2:00 - 2:05
    וצפה בסרטים קלאסיים
    בפעם הראשונה, שוב ושוב.
  • 2:05 - 2:07
    מה שהיא גילתה דרך סדרה של מבחנים וראיונות
  • 2:07 - 2:11
    לא רק תרם מאוד למחקר הזיכרון.
  • 2:11 - 2:14
    זה אפילו הגדיר מחדש מה המשמעות של זיכרון.
  • 2:14 - 2:17
    אחד הממצאים של מילנר האיר על העובדה הברורה
  • 2:17 - 2:22
    שלמרות ש H.M. לא היה יכול לייצר
    זכרונות חדשים, היא עדיין שמר מידע
  • 2:22 - 2:26
    מספיק זמן מרגע לרגע כדי לסיים משפט
    או למצוא את השרותים.
  • 2:26 - 2:28
    כשמילנר נתנה לו מספר אקראי,
  • 2:28 - 2:31
    הוא הצליח לזכור אותו לחמש עשרה דקות
  • 2:31 - 2:33
    על ידי חזרה עליו בעקביות.
  • 2:33 - 2:38
    אבל רק חמש דקות מאוחר יותר,
    הוא שכך שהמבחן אפילו התקיים.
  • 2:38 - 2:42
    מדעני מוח חשבו שזיכרון הוא מונוליטי,
  • 2:42 - 2:46
    כולו עקרונית אותו הדבר ונאגר ברחבי המוח.
  • 2:46 - 2:50
    התוצאות של מילנר לא רק היו
    הרמז הראשון לאבחנה המוכרת עכשיו
  • 2:50 - 2:53
    בין זיכרון לטווח ארוך וקצר,
  • 2:53 - 2:56
    אלא הראו שכל אחד מהם
    משתמש באזורי מוח שונים.
  • 2:56 - 2:59
    אנחנו יודעים עכשיו שיצור זכרונות
    כולל כמה שלבים.
  • 2:59 - 3:05
    אחרי שמידע מהחושים מעובד זמנית
    על ידי ניורונים בקורטקס,
  • 3:05 - 3:07
    הוא עובר להיפוקמפוס,
  • 3:07 - 3:12
    שם חלבונים מיוחדים עובדים כדי
    לחזק את החיבורים הסינפסיים.
  • 3:12 - 3:14
    אם החוויה חזקה מספיק,
  • 3:14 - 3:17
    או שאנחנו נזכרים בה תקופתית
    בכמה ימים הראשונים,
  • 3:17 - 3:22
    ההיפוקמפוס מעביר אז את הזיכרון
    חזרה לקורטקס לאכסון קבוע.
  • 3:22 - 3:25
    המוח של H.M. יכל ליצור את ההבנה הראשונית,
  • 3:25 - 3:29
    אבל בלי ההיפוקמפוס לבצע את מיצוק הזיכרון,
  • 3:29 - 3:33
    הם נשחקו, כמו הודעות שכתובות בחול.
  • 3:33 - 3:37
    אבל זה לא היה ההבדל היחידי
    בזיכרון שמילנר מצאה.
  • 3:37 - 3:41
    בניסיון שעכשיו מפורסם, היא ביקשה
    מ H.M. לעבור על קו של כוכב שלישי
  • 3:41 - 3:46
    במרחב הצר בין השוליים של שניים ממורכזים
  • 3:46 - 3:49
    בעוד הוא יכול לראות את
    הנייר והעפרון רק דרך מראה.
  • 3:49 - 3:52
    כמו כל אחד שמבצע מטלה
    מוזרה כזו בפעם הראשונה,
  • 3:52 - 3:54
    הוא היה גרוע.
  • 3:54 - 3:58
    אבל למרבה הפלא,
    הוא השתפר עם נסיונות נוספים,
  • 3:58 - 4:01
    אפילו שלא היה לו זיכרון של נסיונות קודמים.
  • 4:01 - 4:07
    המרכזים המוטוריים הלא מודעים שלו
    זכרו מה שהמוח המודע שלו שכח.
  • 4:07 - 4:12
    מה שמילנר גילתה היה שהזיכרון ההצהרתי
    של שמות, תאריכים ועובדות
  • 4:12 - 4:17
    שונה מהזיכרון הפרוצדורלי
    של רכיבה על אופניים או חתימת השם.
  • 4:17 - 4:20
    ועכשיו אנחנו יודעים שזיכרון פרוצדורלי
  • 4:20 - 4:23
    מסתמך יותר על הגנגליון הבזלי ועל הצרבלום,
  • 4:23 - 4:26
    מבנים שהיו שלמים במוח של H.M.
  • 4:26 - 4:30
    ההבחנה הזו בין "לדעת מה" ל"לדעת איך"
  • 4:30 - 4:33
    היתה הבסיס לכל מחקר הזיכרון מאז.
  • 4:33 - 4:38
    H.M מת בגיל 82 אחרי חיים
    שקטים ברובם בבית אבות.
  • 4:38 - 4:43
    במשך השנים, הוא נבחן
    על ידי יותר מ 100 מדעני מוח,
  • 4:43 - 4:46
    שהפכו את המוח שלו לנבדק בכל הזמנים.
  • 4:46 - 4:49
    עם מותו, המוח שלו נשמר ונסרק
  • 4:49 - 4:52
    לפני שנחתך ליותר מ 2000 פיסות נפרדות
  • 4:52 - 4:58
    וצולם כדי ליצור מפה דיגיטלית
    לרמה של ניורונים בודדים,
  • 4:58 - 5:02
    הכל בשידור חי שנצפה על ידי 400,000 אנשים.
  • 5:02 - 5:05
    למרות ש H.M. בילה את רוב חייו בשיכחה,
  • 5:05 - 5:08
    הוא והתרומה שלו להבנה של הזיכרון
  • 5:08 - 5:10
    תמיד יזכרו לדורות לבוא.
Title:
מה קורה כשמסירים את הההיפוקמפוס? - סם קין
Speaker:
Sam Kean
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/what-happens-when-you-remove-the-hippocampus-sam-kean

כשהנרי מולייסון (עכשיו ידוע כ H.M.) פיצח את הגולגולת שלו בתאונה, הוא התחיל להתעלף ולעבור התקפים. בניסיון לרפא אותו, המנתח הנועז דר' וויליאם סקוביל הסיר את ההיפוקמפוס של H.M.
למרבה המזל, ההתקפים נעלמו -- אבל כך גם הזיכרון לטווח ארוך! סם קין מסביר לנו את המקרה הרפואי המרתק הזה, ומפרט את כל מה ש H.M לימד אותנו על המוח והזיכרון.

שיעור מאת סם קין, אנימציה של אנטון בוגטי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:26

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.