Return to Video

טכנולוגית חלל נשכחת שיכולה לשנות את הדרך בה אנחנו מגדלים מזון

  • 0:02 - 0:06
    דמיינו שאתם חלק מצוות של אסטרונאוטים
  • 0:06 - 0:09
    מטיילים למאדים או לכוכב רחוק.
  • 0:10 - 0:13
    זמן הנסיעה יכול לארוך שנה
  • 0:13 - 0:14
    או אולי יותר.
  • 0:15 - 0:18
    המקום בחללית והמשאבים
  • 0:18 - 0:19
    יהיו מוגבלים.
  • 0:19 - 0:24
    אז אתם והצוות תצטרכו להבין
    איך לייצר מזון
  • 0:24 - 0:25
    עם מינימום דברים.
  • 0:26 - 0:30
    מה אם יכולתם להביא אתכם
    רק מעט זרעים,
  • 0:31 - 0:34
    ולגדל יבולים בתוך כמה שעות?
  • 0:35 - 0:38
    ומה אם היבולים הללו יכלו לייצר עוד זרעים,
  • 0:38 - 0:41
    מאפשרים לכם להאכיל את כל הצוות
  • 0:41 - 0:45
    עם רק כמה זרעים הללו לאורך כל משך המסע?
  • 0:46 - 0:51
    ובכן, המדענים בנאס"א מצאו
    דרך לעשות בדיוק את זה.
  • 0:52 - 0:54
    מה שהם מצאו היה למעשה מאוד מעניין.
  • 0:54 - 0:56
    זה היה קשור למיקרו אורגניזמים,
  • 0:56 - 0:58
    שהם אורגניזמים חד-תאיים.
  • 0:59 - 1:01
    והם גם משתמשים במימן ממים.
  • 1:02 - 1:06
    המיקרובים בהם השתמשו נקראו הידרוג'נוטרופ,
  • 1:06 - 1:11
    ועם ההידרוג'נוטרופ הללו,
    ניתן ליצור מעגל פחמן טהור
  • 1:11 - 1:14
    שיקיים חיים על חללים חלל.
  • 1:15 - 1:18
    אסטרונאוטים יפלטו פחמן דו חמצני,
  • 1:18 - 1:22
    הפחמן הדו חמצני הזה
    יקלט על-ידי המיקרובים הללו
  • 1:22 - 1:26
    ויהפוך אותו ליבול, עתיר פחמן ומזין.
  • 1:26 - 1:30
    האסטרונאוטים יאכלו את
    היבול המזין עתיר הפחמן
  • 1:30 - 1:34
    ויפלטו את הפחמן החוצה
    בצורה של פחמן דו חמצני,
  • 1:34 - 1:36
    שאז ייקלט על ידי המיקרובים,
  • 1:36 - 1:38
    שייצור ייבול מזין,
  • 1:38 - 1:41
    שאז ייפלט בצורה של פחמן דו חמצני
  • 1:41 - 1:42
    על ידי האסטרונאוטים.
  • 1:42 - 1:45
    ובצורה כזו, נוצר מעגל פחמן סגור.
  • 1:46 - 1:47
    אז למה זה חשוב?
  • 1:48 - 1:50
    אנחנו צריכים פחמן כדי לשרוד כבני אדם,
  • 1:51 - 1:53
    ואנחנו מקבלים את הפחמן שלנו מהמזון.
  • 1:53 - 1:55
    במסע ארוך לחלל,
  • 1:55 - 1:58
    לא תוכלו לאסוף כל פחמן לאורך הדרך,
  • 1:58 - 2:01
    אז נצטרך למצוא דרך
    איך למחזר אותו על הסיפון.
  • 2:02 - 2:04
    זהו פתרון חכם, נכון?
  • 2:05 - 2:09
    אבל הדבר הוא, שהמחקר
    לא באמת הלך לשום מקום.
  • 2:09 - 2:12
    עדיין לא טסנו למאדים.
    עדיין לא טסנו לשום פלנטה אחרת.
  • 2:12 - 2:15
    וזה למעשה הומצא בשנות ה-60' וה-70'.
  • 2:15 - 2:19
    אז קולגה שלי, ד"ר ג'ון ריד, ואני,
  • 2:19 - 2:23
    התעניינו, למעשה,
    במחזור פחמן כאן על כדור הארץ.
  • 2:23 - 2:25
    רצינו למצוא פתרונות טכניים
  • 2:25 - 2:27
    לבעיית האקלים.
  • 2:27 - 2:29
    ומצאנו את המחקר הזה
  • 2:29 - 2:33
    בכך שקראנו כמה מאמרים
    שפורסמו בשנות ה-60' -- 1967 ואחרי זה --
  • 2:33 - 2:36
    מאמרים על העבודה הזו.
  • 2:36 - 2:38
    וחשבנו שזה רעיון ממש טוב.
  • 2:39 - 2:42
    אז אמרנו, ובכן,
    כדור הארץ הוא כמו חללית.
  • 2:42 - 2:46
    יש לנו מקום מוגבל ומשאבים מוגבלים,
  • 2:46 - 2:48
    ועל כדור הארץ, אנחנו באמת
    צריכים למצוא פתרון
  • 2:48 - 2:50
    איך למחזר את הפחמן שלנו יותר טוב.
  • 2:51 - 2:53
    אז היה לנו רעיון,
  • 2:53 - 3:00
    האם אנחנו יכולים לקחת
    כמה מרעיונות נאס"א הללו ליישם אותם
  • 3:00 - 3:03
    על בעיית הפחמן שלנו כאן בכדור הארץ?
  • 3:03 - 3:06
    האם אנחנו יכולים לטפח
    את המיקרובים הללו של נאס"א
  • 3:06 - 3:08
    כדי לייצר תוצרת בעלת
    ערך כאן על כדור הארץ?
  • 3:09 - 3:12
    התחלנו חברה כדי לעשות את זה.
  • 3:12 - 3:16
    ובחברה, גילינו שההידרוג'נוטרופים הללו --
  • 3:16 - 3:20
    שאני אקרא להם ממחזרי פחמן גדושים --
  • 3:20 - 3:23
    מצאנו שהם רמה חזקה של מיקרובים
  • 3:23 - 3:27
    שבכלל לא הסתכלו עליהם ולא חקרו אותם,
  • 3:27 - 3:30
    ושהם יכולים לייצר מוצר בעל ערך אמיתי.
  • 3:31 - 3:35
    אז התחלנו לטפח את המוצרים הללו,
    המיקרובים הללו, במעבדה שלנו.
  • 3:35 - 3:39
    גילינו שאנחנו יכולים לייצר
    חומצות אמינו מפחמן-דו חמצני
  • 3:39 - 3:40
    בשימוש במיקרובים הללו.
  • 3:40 - 3:44
    ואפילו הכנו ארוחה עתירת חלבון
  • 3:44 - 3:48
    שיש להם פרופיל של חומצת אמינו
    דומה למה שאתם יכולים למצוא
  • 3:48 - 3:50
    בכמה חלבוני בעלי חיים.
  • 3:51 - 3:53
    התחלנו לטפח אותם עוד יותר,
  • 3:53 - 3:55
    וגילינו שאנחנו יכולים להפיק שמן.
  • 3:55 - 3:57
    שמנים משמשים לייצר מוצרים רבים.
  • 3:58 - 4:01
    יצרנו שמן שדומה לשמן פרות הדר,
  • 4:01 - 4:04
    שיכול לשמש עבור טעם וניחוחות,
  • 4:04 - 4:07
    אבל גם יכול לשמש כמנקה ביולוגי מתכלה
  • 4:07 - 4:08
    או אפילו כדלק סילוני.
  • 4:09 - 4:12
    וייצרנו שמן שדומה לשמן דקלים.
  • 4:12 - 4:14
    שמן דקלים משמש לייצר
  • 4:14 - 4:17
    מגוון רחב של מוצרי צריכה ותעשייה.
  • 4:19 - 4:24
    התחלנו לעבוד עם יצרנים
    כדי להגדיל את הטכנולוגיה,
  • 4:24 - 4:25
    ואנחנו כרגע עובדים איתם
  • 4:25 - 4:28
    כדי להביא כמה מהמוצרים הללו לשוק.
  • 4:29 - 4:32
    אנחנו מאמינים שסוג זה
    של טכנולוגיה יכול לעזור לנו
  • 4:32 - 4:35
    למחזר פחמן דו-חמצני בצורה ראויה
    למוצרים בעלי ערך --
  • 4:36 - 4:38
    משהו שמועיל לעולם
  • 4:38 - 4:40
    אבל גם מועיל לעסקים.
  • 4:40 - 4:42
    שזה מה שאנחנו עושים היום.
  • 4:42 - 4:46
    אבל מחר, שימוש בטכנולוגיה כזו
    ושימוש במיקרובים כאלו
  • 4:46 - 4:49
    יכול לעזור לנו לעשות משהו גדול יותר
  • 4:49 - 4:51
    אם ניקח זאת לשלב הבא.
  • 4:52 - 4:54
    אנחנו מאמינים שהסוג הזה
    של הטכנולוגיה
  • 4:54 - 4:58
    יכול למעשה לעזור לנו
    לפתור סוגיות עם חקלאות
  • 4:58 - 5:02
    ויכול לעזור לנו לייצר סוג
    של חקלאות שהוא מקיים,
  • 5:02 - 5:06
    שיכול לעזור לנו להגדיל קנה מידה
    לדרישות של המחר.
  • 5:07 - 5:10
    ולמה שנצטרך חקלאות מקיימת?
  • 5:10 - 5:13
    ובכן, למעשה, מוערך
  • 5:13 - 5:18
    שהאוכלוסייה תגיע
    לבערך 10 מיליארד עד שנת 2050,
  • 5:18 - 5:21
    ואנחנו חוזים שנצטרך להגדיל את ייצור המזון
  • 5:21 - 5:23
    ב-70 אחוזים.
  • 5:23 - 5:26
    בנוסף, נצטרך עוד משאבים רבים
    ועוד חומרי גלם
  • 5:26 - 5:29
    כדי לייצר מוצרים לצרכנים ומוצרים לתעשייה.
  • 5:30 - 5:32
    אז איך נגדיל כדי לספק את הדרישה?
  • 5:33 - 5:38
    ובכן, חקלאות מודרנית אינה יכולה
    לגדול באופן מקיים כדי לספק את הדרישה.
  • 5:39 - 5:41
    ישנן מספר סיבות מדוע.
  • 5:41 - 5:46
    אחת מהן היא שחקלאות מודרנית
    היא אחד הפולטים הגדולים
  • 5:46 - 5:48
    של גזי חממה.
  • 5:48 - 5:51
    למעשה, היא פולטת יותר גזי חממה
  • 5:51 - 5:55
    מהמכוניות שלנו, המשאיות שלנו, המטוסים שלנו
  • 5:55 - 5:57
    והרכבות שלנו ביחד.
  • 5:57 - 6:03
    סיבה נוספת היא שחקלאות מודרנית
    דורשת המון אדמה.
  • 6:03 - 6:09
    ביראנו 50 מיליון קילומטרים רבועים
    לטובת יבולים ועדרי בע"ח.
  • 6:09 - 6:11
    איך זה נראה?
  • 6:11 - 6:16
    ובכן, זה בערך בגודל של
    דרום אמריקה ואפריקה יחדיו.
  • 6:17 - 6:19
    הרשו לי לתת לכם דוגמה ספציפית.
  • 6:19 - 6:24
    באינדונזיה, כמות של יערות גשם בוארה
  • 6:24 - 6:28
    בסדר גודל של אירלנד בערך,
  • 6:28 - 6:30
    בין 2000 ל-2012.
  • 6:31 - 6:34
    רק חשבו על כל המינים, כל המגוון,
  • 6:34 - 6:36
    שהוסרו בתהליך,
  • 6:36 - 6:39
    בין אם חיי הצמחים, החרקים או בעלי החיים.
  • 6:39 - 6:42
    וסופג פחמן טבעי גם כן הוסר.
  • 6:42 - 6:44
    אז הרשו לי להפוך את זה לאמתי עבורכם.
  • 6:45 - 6:49
    בירוא היערות הזה מתרחש בעיקר
    כדי לפנות מקום לגידולי דקלים.
  • 6:49 - 6:51
    וכפי שהזכרתי קודם,
  • 6:51 - 6:54
    שמן דקלים משמש עבור מוצרים רבים.
  • 6:54 - 6:58
    למעשה, מוערך כי מעל 50 אחוזים
    של מוצרי הצריכה
  • 6:58 - 7:01
    מיוצרים בשימוש בשמן דקלים.
  • 7:02 - 7:05
    וזה כולל דברים כמו גלידה, עוגיות ...
  • 7:06 - 7:07
    זה כולל שמן בישול.
  • 7:07 - 7:11
    זה כולל דטרגנטים, קרמים, סבונים.
  • 7:12 - 7:16
    לכם ולי יחד כנראה יש אינספור פריטים
  • 7:16 - 7:19
    במטבח שלנו ובאמבטיה שלנו
  • 7:19 - 7:21
    שיוצרו בשימוש בשמן דקלים.
  • 7:21 - 7:27
    אז אתם ואני מסייעים ישירות
    להסרה של יערות גשם.
  • 7:28 - 7:30
    לחקלאות המודרנית יש כמה בעיות,
  • 7:30 - 7:33
    ואנחנו צריכים פתרונות אם
    אנחנו רוצים להגדיל קנה מידה באופן מקיים.
  • 7:35 - 7:40
    אני מאמינה שמיקרובים יכולים
    להיות חלק מהפתרון --
  • 7:40 - 7:44
    ספציפית, ממחזרי הפחמן הגדושים הללו.
  • 7:44 - 7:46
    ממחזרי הפחמן הגדושים הללו,
  • 7:46 - 7:50
    כמו צמחים, משרתים כממחזרים טבעיים
  • 7:50 - 7:52
    במערכות האקולוגיות בהן הם משגשגים.
  • 7:52 - 7:55
    והם משגשגים במקומות אקזוטיים
    כמו בכדור הארץ,
  • 7:55 - 7:57
    כמו פירי אוורור הידרו-תרמיים
    ומעיינות חמים.
  • 7:58 - 8:01
    במערכות האקולוגיות הללו,
    הם לוקחים פחמן וממחזרים אותו
  • 8:01 - 8:03
    לחומרים המזינים שנדרשים
    למערכות האקולוגיות הללו.
  • 8:04 - 8:05
    והם עשירים בחומרים מזינים,
  • 8:05 - 8:11
    כמו שמן וחלבון, מינרלים ופחממות.
  • 8:12 - 8:17
    ולמעשה, מיקרובים הם כבר
    חלק אינטגרלי מחיי היום יום שלנו.
  • 8:17 - 8:22
    אם אתם נהנים מכוס פינו נואר בשישי בערב,
  • 8:22 - 8:24
    אחרי שבוע עבודה קשה וארוך,
  • 8:24 - 8:26
    אז אתם נהנים ממוצר של מיקרובים.
  • 8:27 - 8:30
    אם אתם נהנים מבירה
    מהמבשלה הקטנה המקומית שלכם --
  • 8:30 - 8:32
    תוצר של מיקרובים.
  • 8:32 - 8:34
    או לחם, או גבינה, או יוגורט.
  • 8:35 - 8:37
    כולם תוצר של מיקרובים.
  • 8:38 - 8:43
    אבל היופי והכוח המקושרים
    עם ממחזרי הפחמן הגדושים הללו
  • 8:43 - 8:48
    טמון בכך שהם יכולים לייצר בתוך שעות ספורות
  • 8:48 - 8:49
    לעומת חודשים.
  • 8:50 - 8:51
    זה אומר שאנחנו יכולים לייצר גידולים
  • 8:51 - 8:55
    יותר מהר מאשר אנחנו יכולים
    לייצר אותם היום.
  • 8:56 - 8:57
    הם גדלים בחושך,
  • 8:57 - 9:00
    לכן הם יכולים לגדול בכל עונה
  • 9:00 - 9:03
    ובכל גאוגרפיה ובכל מיקום.
  • 9:03 - 9:07
    הם יכולים לגדול במכלים
    שדורשים מקום מינימלי.
  • 9:08 - 9:12
    ואנחנו יכולים להגיע לסוג של חקלאות אנכית.
  • 9:12 - 9:14
    במקום החקלאות האופקית המסורתית שלנו
  • 9:14 - 9:16
    שדורשת כל-כך הרבה אדמה,
  • 9:16 - 9:18
    אנחנו יכולים לגדול אנכית,
  • 9:18 - 9:23
    וכתוצאה מכך להפיק
    הרבה יותר תוצרת לשטח מוגדר.
  • 9:24 - 9:29
    אם ניישם את הגישה הזו
    ונשתמש בממחזרי הפחמן הללו,
  • 9:29 - 9:32
    אז לא נצטרך להסיר יותר יערות גשם
  • 9:32 - 9:35
    כדי לייצר את המזון והמוצרים שאנחנו צורכים.
  • 9:37 - 9:39
    בגלל, שבקנה מידה גדול,
  • 9:39 - 9:44
    אפשר לייצר פי 10,000 יותר תוצרת בכל שטח
  • 9:44 - 9:47
    משהיית יכולים -- לדוגמה,
    אם תשתמשו בפולי סויה --
  • 9:47 - 9:50
    אם תשתלו פולי סויה באותו גודל של שטח אדמה
  • 9:50 - 9:52
    במשך תקופה של שנה.
  • 9:53 - 9:55
    פי עשרת אלפים במשך תקופה של שנה.
  • 9:56 - 10:00
    אז לכך אני מתכוונת בסוג חדש של חקלאות.
  • 10:01 - 10:04
    ובזה אני מתכוונת בפיתוח של מערכת
  • 10:04 - 10:09
    שמאפשרת לנו לגדול בקנה מידה מקיים
    לענות לצרכים של 10 מיליארד.
  • 10:11 - 10:14
    ומה תהיה התוצרת של סוג חדש כזה של חקלאות?
  • 10:14 - 10:17
    ובכן, כבר ייצרנו ארוחת חלבון,
  • 10:17 - 10:20
    אז אתם יכולים לדמיין משהו
    דומה לארוחת סויה,
  • 10:20 - 10:22
    או אפילו קמח תירס, או קמח חיטה.
  • 10:22 - 10:24
    כבר ייצרנו שמנים,
  • 10:24 - 10:27
    אז אתם יכולים לדמיין משהו דומה לשמן קוקוס
  • 10:27 - 10:29
    או שמן זית או שמן סויה.
  • 10:30 - 10:34
    אז סוג כזה של יבול
    יכול למעשה לייצר חומרים מזינים
  • 10:34 - 10:37
    שיספקו לנו פסטה ולחם,
  • 10:37 - 10:40
    עוגות, מוצרים מזינים מכל מני סוגים.
  • 10:40 - 10:47
    יתרה מכך, היות ושמן משמש
    לייצר מוצרים אחרים נוספים,
  • 10:47 - 10:49
    מוצרים תעשייתיים ומוצרי צריכה,
  • 10:49 - 10:54
    אתם יכולים לדמיין את היכולת לייצר
    דטרגנטים, סבונים, קרמים, וכו',
  • 10:54 - 10:56
    תוך שימוש ביבולים מסוג זה.
  • 10:57 - 11:00
    לא רק שנגמר לנו המקום,
  • 11:00 - 11:03
    אבל אם נמשיך לפעול תחת הסטטוס קוו הזה
  • 11:03 - 11:05
    עם חקלאות מודרנית,
  • 11:05 - 11:10
    אנחנו מסתכנים בלשדוד לצאצאים
    שלנו את הכוכב היפיפה.
  • 11:10 - 11:12
    אבל זה לא חייב להיות כך.
  • 11:13 - 11:15
    אנחנו יכולים לדמיין עתיד של שפע.
  • 11:16 - 11:22
    הרשו לנו ליצור מערכות
    ששומרת על כדור הארץ, החללית שלנו,
  • 11:22 - 11:24
    לא רק מפני התרסקות,
  • 11:24 - 11:29
    אלא מאפשרת לנו לפתח מערכות ודרכים לחיות
  • 11:29 - 11:33
    שיהיו מועילים לחיים עצמם
  • 11:33 - 11:36
    ול-10 המיליארדים שיהיו
    על הפלנטה הזו ב-2050.
  • 11:37 - 11:38
    תודה רבה לכם.
  • 11:38 - 11:42
    (מחיאות כפיים)
Title:
טכנולוגית חלל נשכחת שיכולה לשנות את הדרך בה אנחנו מגדלים מזון
Speaker:
ליסה דייסון
Description:

אנחנו מתקדמים לעולם עם אוכלוסייה של 10 מיליארד אנשים -- אבל מה נאכל? ליסה דייסון מגלה מחדש רעיון שפותח על ידי נאס"א בשנת 1960 עבור מסע ארוך בזמן, וזה יכול להיות מפתח להמציא מחדש את הדרך שבה אנחנו מגדלים מזון.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:55

Hebrew subtitles

Revisions