Return to Video

דרך נפלאה ללמד ילדים על מחשבים

  • 0:01 - 0:05
    קוד היא השפה האוניברסלית הבאה.
  • 0:05 - 0:09
    בשנות השבעים,
    זה היה מוזיקת פאנק שהניעה את הדור.
  • 0:09 - 0:11
    בשנות השמונים, זה כנראה היה כסף.
  • 0:11 - 0:14
    אבל לדור שלי של אנשים,
  • 0:14 - 0:19
    תוכנה היא הממשק לדמיון ולעולם שלנו.
  • 0:19 - 0:20
    וזה אומר שאנחנו צריכים
  • 0:20 - 0:24
    סט אנשים מגוון יותר באופן קיצוני
  • 0:24 - 0:25
    כדי לבנות את המוצרים האלו,
  • 0:25 - 0:30
    כדי לא לראות מחשבים
    כמכאניים ובודדים ומשעמים וקסומים,
  • 0:30 - 0:32
    כדי לראות אותם כדברים
    שהם יכולים לשחק איתם
  • 0:32 - 0:35
    ולהתהפך ולהתפתל, וכך הלאה.
  • 0:36 - 0:39
    המסע הפרטי שלי לעולם התכנות והטכנולוגיה
  • 0:40 - 0:42
    התחיל בגיל צעיר של 14.
  • 0:43 - 0:47
    היה לי התאהבות נעורים משוגעת
    בבחור מבוגר יותר,
  • 0:47 - 0:49
    והבחור המבוגר יותר המדובר פשוט היה במקרה
  • 0:49 - 0:53
    סגן הנשיא של ארצות הברית, מר אל גור.
  • 0:53 - 0:56
    ועשיתי מה שכל נערה בת עשרה
    היתה רוצה לעשות.
  • 0:57 - 0:59
    רציתי איכשהו להביע את אהבתי,
  • 0:59 - 1:01
    אז בניתי לו אתר, הוא פה.
  • 1:01 - 1:04
    וב 2001, לא היה טאמבלר,
  • 1:04 - 1:07
    לא היה פייסבוק, לא היה פינטרסט.
  • 1:07 - 1:09
    אז הייתי צריכה ללמוד לקודד
  • 1:09 - 1:12
    כדי להביע את כל הערגה והאהבה.
  • 1:12 - 1:14
    וכך תכנות התחיל בשבילי.
  • 1:15 - 1:17
    זה התחיל כדרך להשגת הבעה עצמית.
  • 1:17 - 1:21
    ממש כמו כשהייתי קטנה יותר,
    הייתי משתמשת בעפרונות צבעוניים ולגו.
  • 1:21 - 1:25
    וכשהייתי מבוגרת יותר,
    הייתי משתמשת בגיטרה שלי ומחזות תאטרון.
  • 1:26 - 1:29
    אבל אז, היו דברים אחרים להתרגש מהם,
  • 1:29 - 1:31
    כמו שירה וסריגת גרביים
  • 1:31 - 1:35
    ולמידת הטיית פעלים חריגים בצרפתית
  • 1:35 - 1:37
    ולהמציא עולמות
  • 1:37 - 1:40
    וברטראנד ראסל והפילוסופיה שלו.
  • 1:40 - 1:42
    והתחלתי להיות אחד האנשים האלו
  • 1:42 - 1:45
    והרגשתי שמחשבים הם משעממים
    וטכניים ובודדים.
  • 1:46 - 1:48
    הנה מה שאני חושבת היום.
  • 1:48 - 1:52
    ילדות קטנות לא יודעות
    שהן לא אמורות לאהוב מחשבים.
  • 1:52 - 1:53
    ילדות קטנות הן מדהימות.
  • 1:53 - 1:57
    הן באמת באמת טובות בלהתרכז בדברים
  • 1:57 - 2:01
    ולהיות מדוייקות
    והן שואלות שאלות מדהימות כמו,
  • 2:01 - 2:03
    "מה?" ו "למה?" ו"איך?" ו"מה אם?"
  • 2:03 - 2:07
    והן לא יודעות שהן לא אמורות לאהוב מחשבים.
  • 2:08 - 2:10
    זה ההורים שעושים זאת.
  • 2:10 - 2:11
    זה אנחנו ההורים שמרגישים
  • 2:11 - 2:16
    שמדעי המחשב
    הם דיסיפלינה מדעית אזוטרית, מוזרה
  • 2:16 - 2:20
    שרק שייכת ליוצרי המסתורין.
  • 2:20 - 2:23
    שזה כאילו הכי רחוק מהחיים היום יומיים
  • 2:23 - 2:25
    כמו, נגיד, פיזיקה גרעינית.
  • 2:25 - 2:28
    והם חלקית צודקים לגבי זה.
  • 2:28 - 2:31
    יש הרבה תחביר ומבני שליטה ומידע
  • 2:31 - 2:34
    ואלגוריתמים ואימונים,
  • 2:34 - 2:36
    פרוטוקולים ופרדיגמות בתכנות.
  • 2:36 - 2:41
    ואנחנו כקהילה,
    עשינו את המחשבים קטנים יותר ויותר.
  • 2:41 - 2:45
    בנינו שכבות על שכבות של הפשטה אחת על השניה
  • 2:45 - 2:47
    בין האיש למכונה
  • 2:47 - 2:50
    עד לנקודה שלא היה לנו מושג יותר
    איך מחשבים עובדים
  • 2:50 - 2:52
    או איך לדבר איתם.
  • 2:52 - 2:55
    ואנחנו מלמדים את הילדים שלנו
    איך הגוף האנושי עובד,
  • 2:55 - 2:58
    אנחנו מלמדים אותם
    איך מנוע הבעירה הפנימי עובד
  • 2:58 - 3:01
    ואנחנו אפילו מספרים להם
    שאם הם באמת רוצים להיות אסטרונאוטים
  • 3:01 - 3:03
    הם באמת יכולים להיות.
  • 3:03 - 3:05
    אבל כשהילדים באים אלינו ושואלים,
  • 3:05 - 3:08
    אז, מה זה אלגוריתם סידור בועה?"
  • 3:08 - 3:12
    או, "איך המחשב יודע מה קורה
    כשאתם לוחצים 'פליי',
  • 3:12 - 3:14
    איך הוא יודע איזה סרטון להראות?"
  • 3:14 - 3:17
    או, "לינדה, האם האינטרנט מקום?"
  • 3:17 - 3:20
    אנחנו המבוגרים,
    אנחנו הופכים לשקטים באופן מוזר.
  • 3:20 - 3:23
    "זה קסם," כמה מאיתנו אומרים.
  • 3:23 - 3:26
    "זה מסובך מדי," האחרים אומרים.
  • 3:27 - 3:28
    ובכן, זה אף אחד מהם.
  • 3:28 - 3:31
    זה לא קסם וזה לא מורכב.
  • 3:31 - 3:34
    זה הכל פשוט קרה באמת באמת באמת מהר.
  • 3:34 - 3:37
    מדעני מחשב בנו
    את המכונות המדהימות והיפיפיות האלו,
  • 3:37 - 3:40
    אבל הם עשו אותן מאוד מאוד זרות לנו,
  • 3:40 - 3:42
    וגם השפה שאנחנו מדברים למחשבים
  • 3:42 - 3:45
    כך שאנחנו לא יודעים איך לדבר למחשבים יותר
  • 3:45 - 3:47
    בלי ממשקי המשתמש המהודרים שלנו.
  • 3:47 - 3:49
    ולכן אף אחד לא זיהה
  • 3:49 - 3:52
    שכשאני הטיתי פעלים לא רגילים בצרפתית,
  • 3:52 - 3:55
    למעשה אימנתי את כישורי זיהוי התבניות שלי.
  • 3:55 - 3:57
    וכשהתרגשתי מסריגה,
  • 3:57 - 4:01
    למעשה עקבתי אחרי סדרה של פקודות סימבוליות
  • 4:01 - 4:03
    שכללו לולאות בתוכן.
  • 4:03 - 4:05
    ושהמסע הארוך של ברטרנד ראסל
  • 4:05 - 4:09
    לגלות שפה מדוייקת בין אנגלית למתמטיקה
  • 4:09 - 4:11
    גילה את ביתו בתוך מחשב.
  • 4:12 - 4:14
    הייתי מתכנתת, אבל אף אחד לא ידע את זה.
  • 4:15 - 4:20
    הילדים של היום, הם לוחצים,
    מזיזים וצובטים את הדרך שלהם בעולם.
  • 4:20 - 4:23
    אבל אלא אם ניתן להם כלים
    כדי לבנות עם מחשבים,
  • 4:23 - 4:27
    אנחנו מגדלים רק צרכנים במקום יוצרים.
  • 4:27 - 4:29
    כל המסע הזה הוביל אותי לילדה הקטנה הזו.
  • 4:29 - 4:32
    השם שלה הוא רובי, היא בת שש.
  • 4:32 - 4:36
    היא לגמרי חסרת פחד,
    מלאת דמיון ומעט שטלתנית.
  • 4:36 - 4:38
    וכל פעם שהייתי נתקלת בבעיה
  • 4:38 - 4:41
    בלנסות ללמד את עצמי תכנות כמו,
  • 4:41 - 4:45
    "מה זה תכנות מונחה עצמים
    או מה זה איסוף זבל?",
  • 4:45 - 4:49
    הייתי מנסה לדמיין איך ילדה קטנה
    בת שש היתה מסבירה את הבעיה.
  • 4:49 - 4:52
    וכתבתי ספר עליה ואיירתי אותו
  • 4:52 - 4:54
    והדברים שרובי לימדה אותי הולכים ככה.
  • 4:54 - 4:57
    רובי לימדה אותי שאתם לא אמורים לפחד
  • 4:57 - 4:58
    מהבאגים מתחת למיטה שלכם.
  • 4:58 - 5:00
    ואפילו הגדולות שבבעיות
  • 5:00 - 5:04
    הן קבוצה של בעיות קטנות שדבוקות יחד.
  • 5:04 - 5:06
    ורובי גם הציגה אותי לחבריה,
  • 5:06 - 5:09
    הצד הצבעוני של תרבות האינטרנט.
  • 5:09 - 5:11
    יש לה חברים כמו נמר השלג,
  • 5:11 - 5:14
    שהוא יפהפה אבל לא רוצה
    לשחק עם הילדים האחרים.
  • 5:14 - 5:19
    ויש לה חברים כמו הרובוטים הירוקים
    שהם באמת חברותיים אבל מאוד מבולגנים.
  • 5:19 - 5:21
    ויש לה חברים כמו לינוקס הפינגווין
  • 5:21 - 5:25
    שבאמת יעיל בצורה קשוחה, אבל מעט קשה להבנה.
  • 5:25 - 5:27
    ושועלים אידיאליסטים, וכך הלאה.
  • 5:28 - 5:32
    בעולם רובי, אתם לומדים טכנולוגיה דרך משחק.
  • 5:32 - 5:35
    ולדוגמה, מחשבים
    הם באמת טובים בלחזור על דברים,
  • 5:35 - 5:38
    אז הדרך בה רובי מלמדת לולאות עובדת כך.
  • 5:38 - 5:41
    זו תנועת הריקוד האהובה על רובי,
    היא הולכת, "קלאפ, קלאפ, סטומפ, סטומפ
  • 5:41 - 5:43
    קלאפ קלאפ וקפיצה."
  • 5:43 - 5:47
    ואתם לומדים לולאות מנוגדות
    על חזרה על כך ארבע פעמים.
  • 5:47 - 5:49
    ואתם לומדים לולאות "בזמן"
    על ידי חזרה על הרצף
  • 5:50 - 5:51
    בעודי עומדת על רגל אחת.
  • 5:51 - 5:55
    ואתם לומדים לולאות "עד"
    על ידי חזרה על הרצף הזה
  • 5:55 - 5:57
    עד שאמא נעשית באמת עצבנית.
  • 5:57 - 5:58
    (צחוק)
  • 5:58 - 6:01
    ובעיקר, אתם לומדים שאין תשובות מוכנות.
  • 6:02 - 6:05
    כשהעלתי את תוכנית הלימוד
    לעולם של רובי,
  • 6:05 - 6:08
    הייתי צריכה באמת לשאול את הילדים
    איך הם רואים את העולם
  • 6:08 - 6:10
    ואיזה סוג של שאלות יש להם
  • 6:10 - 6:13
    והייתי מארגנת פגישות משחק לנסיון.
  • 6:13 - 6:16
    היייתי מתחילה בלהראות לילדים
    את ארבע התמונות האלו.
  • 6:16 - 6:19
    הייתי מראה להם תמונה של מכונית,
  • 6:19 - 6:21
    חנות מכולת, כלב ושרותים.
  • 6:21 - 6:25
    והייתי שואלת,
    "איזה מאלו אתם חושבים שהוא מחשב?"
  • 6:25 - 6:28
    והילדים היו מאוד שמרנים ואומרים,
  • 6:28 - 6:30
    "אף אחד מאלה הוא לא מחשב.
  • 6:30 - 6:32
    אני יודע מה זה מחשב:
  • 6:32 - 6:33
    זו הקופסה הזוהרת הזו
  • 6:33 - 6:37
    מולה אמא ואבא מבלים הרבה יותר מדי זמן."
  • 6:37 - 6:38
    אבל אז היינו מדברים
  • 6:38 - 6:41
    והיינו מגלים שלמעשה, מכונית היא מחשב,
  • 6:41 - 6:43
    יש לה מערכת ניווט בתוכה.
  • 6:43 - 6:46
    וכלב -- כלב הוא אולי לא מחשב,
  • 6:46 - 6:47
    אבל יש לו קולר
  • 6:48 - 6:50
    ובקולר אולי יש מחשב.
  • 6:50 - 6:54
    וחנויות מכולת,
    יש להן כל כך הרבה סוגי מחשבים,
  • 6:54 - 6:57
    כמו מערכת הקופה והאזעקה.
  • 6:57 - 6:58
    וילדים, אתם יודעים מה?
  • 6:58 - 7:01
    ביפן, שרותים הם מחשבים
  • 7:01 - 7:03
    ויש אפילו האקרים שפורצים אותם.
  • 7:03 - 7:05
    (צחוק)
  • 7:05 - 7:06
    ואנחנו ממשיכים
  • 7:06 - 7:09
    ואני נותנת להם את המדבקות הקטנות האלו
    עם כפתורים קטנים עליהן.
  • 7:09 - 7:13
    ואני אומרת לילדים,
    "היום יש לכם את יכולת הקסם הזו
  • 7:13 - 7:16
    להפוך כל מה שבחדר הזה למחשב."
  • 7:16 - 7:18
    ושוב, הילדים אומרים,
  • 7:18 - 7:21
    זה נשמע ממש קשה,
    אנחנו לא יודעים את התשובה הנכונה לזה."
  • 7:21 - 7:22
    ואבל אני אומרת להם, "אל תדאגו,
  • 7:22 - 7:25
    גם ההורים שלכם לא יודעים את התשובה הנכונה.
  • 7:25 - 7:27
    הם רק התחילו לשמוע על הדבר הזה
  • 7:27 - 7:29
    שנקרא האינטרנט של הדברים.
  • 7:29 - 7:31
    אבל אתם הילדים, אתם תהיו אלה
  • 7:31 - 7:36
    שבאמת תחיו בעולם בו הכל הוא מחשב."
  • 7:36 - 7:38
    ואז הייתה לי הילדה הקטנה הזו שבאה אלי
  • 7:38 - 7:39
    ולקחה פנס אופניים
  • 7:39 - 7:44
    ואמרה, "פנס האופניים הזה, אם זה היה מחשב,
  • 7:44 - 7:46
    הוא היה משנה צבעים."
  • 7:46 - 7:49
    ואמרתי, "זה באמת רעיון טוב,
    מה עוד הוא יכול לעשות?"
  • 7:49 - 7:50
    והיא חושבת וחושבת,
  • 7:50 - 7:54
    והיא אומרת, "אם פנס האופניים היה מחשב,
  • 7:55 - 7:57
    היינו הולכים לטיול אופניים עם אבא שלי
  • 7:57 - 7:59
    והיינו ישנים באוהל
  • 7:59 - 8:03
    ופנס האופניים הזה יכול היה
    להיות מקרן סרטים."
  • 8:04 - 8:06
    וזה הרגע שאני מחפשת,
  • 8:06 - 8:08
    הרגע בו הילדים מבינים
  • 8:08 - 8:10
    שהעולם בהחלט לא מוכן עדיין,
  • 8:10 - 8:13
    שדרך באמת מדהימה ללעשות את העולם יותר מוכן
  • 8:13 - 8:16
    היא על ידי בניית טכנולוגיה
  • 8:16 - 8:18
    ושכל אחד מאיתנו יכול להיות
    חלק מהשינוי הזה.
  • 8:19 - 8:22
    סיפור אחרון, אנחנו גם בונים מחשב.
  • 8:22 - 8:27
    ואנחנו מכירים את המעבד הבוסי
    והזכרון העוזר והרום
  • 8:27 - 8:28
    שיכול לעזור לו לזכור דברים.
  • 8:28 - 8:31
    ואחרי שהרכבנו את המחשב שלנו יחד,
  • 8:31 - 8:34
    תכננו גם אפליקציה בשבילו.
  • 8:34 - 8:36
    והסיפור האהוב עלי הוא הילד הקטן הזה,
  • 8:36 - 8:37
    הוא בן שש
  • 8:37 - 8:41
    והדבר האהוב עליו בעולם זה להיות אסטרונאוט.
  • 8:41 - 8:43
    והילד, יש עליו אוזניות עצומות
  • 8:43 - 8:47
    והוא לגמרי שקוע במחשב הנייר הזעיר שלו
  • 8:47 - 8:49
    מפני שאתם מבינים, הוא בנה
  • 8:49 - 8:53
    אפליקציית ניווט בין גלקטית משלו.
  • 8:53 - 8:56
    ואביו, האסטרונאוט הבודד במסלול סביב מאדים,
  • 8:56 - 8:58
    בצד השני של החדר
  • 8:58 - 9:00
    והמשימה החשובה של הילד
  • 9:00 - 9:03
    היא להביא את האב בבטחה חזרה לכדור הארץ.
  • 9:04 - 9:07
    ולילדים האלה יהיה מבט שונה לגמרי על העולם
  • 9:07 - 9:10
    והדרךבה אנחנו בונים אותו עם טכנולוגיה.
  • 9:11 - 9:18
    לבסוף, ככל שנעשה את עולם הטכנולוגיה יותר
    יותר נגיש, יותר כוללני ויותר מגוון,
  • 9:18 - 9:22
    העולם יראה טוב וצבעוני יותר.
  • 9:22 - 9:25
    אז, דמיינו איתי, לרגע,
  • 9:25 - 9:27
    עולם בו הסיפורים שאנחנו מספרים
  • 9:27 - 9:30
    בנוגע לאיך דברים נעשים לא רק כוללים
  • 9:30 - 9:33
    את ילדי סיליקון ואלי בני העשרים ומשהו,
  • 9:33 - 9:37
    אלא גם בנות קנייתיות וספרניות נורווגיות.
  • 9:38 - 9:42
    דמיינו עולם בו עדה לאבלייס הקטנה של מחר,
  • 9:42 - 9:45
    שחיה במציאות קבועה של אחד ואפס,
  • 9:45 - 9:50
    הם גדלים להיות אופטימיים ואמיצים
    בנוגע לטכנולוגיה.
  • 9:50 - 9:53
    הם מאמצים את הכוחות וההזדמנויות
  • 9:54 - 9:55
    והמיגבלות של העולם.
  • 9:56 - 10:00
    ועולם של טכנולוגיה שהוא נפלא, שובבי,
  • 10:00 - 10:01
    ומעט מוזר.
  • 10:03 - 10:05
    כשהייתי ילדה,
  • 10:05 - 10:07
    רציתי להיות מספרת סיפורים.
  • 10:07 - 10:08
    אהבתי ליצור עולמות מומצאים
  • 10:08 - 10:10
    והדבר האהוב עלי לעשות
  • 10:10 - 10:14
    היה להתעורר בבוקר בעמק המומינים.
  • 10:14 - 10:17
    אחרי הצהריים, הייתי משוטטת סביב טטואינים.
  • 10:17 - 10:20
    ובערבים, הייתי הולכת לישון בנרניה.
  • 10:21 - 10:25
    ותיכנות הפך להיות המקצוע המושלם בשבילי.
  • 10:26 - 10:28
    אני עדיין יוצרת עולמות.
  • 10:28 - 10:31
    במקום סיפורים, אני יוצרת אותם עם קוד.
  • 10:32 - 10:35
    תכנות נותן לי כוח אדיר
  • 10:35 - 10:37
    לבנות את כל העולם הקטן שלי
  • 10:37 - 10:41
    עם חוקים משלו ופרדיגמות וצורות התנהגות.
  • 10:42 - 10:46
    ליצור משהו משום דבר
    עם הכוח הטהור של הלוגיקה.
  • 10:47 - 10:48
    תודה לכם.
  • 10:48 - 10:51
    (מחיאות כפיים)
Title:
דרך נפלאה ללמד ילדים על מחשבים
Speaker:
לינדה ליוקאס
Description:

קוד מחשב הוא השפה האוניבסלית הבאה, והתחביר שלה יוגבל רק על ידי הדמיון של הדור הבא של המתכנתים. לינדה ליוקאס עוזרת לחנך ילדים פותרי בעיות, מעודדת אותם לראות מחשבים לא כמכאניים, משעממים ומורכבים אלא כמכונות צבעוניות ומביעות שנועדו שיתקנו אותן. בהרצאה זו, היא מזמינה אותנו לדמיין עולם בו ה-עדה לאבלייס של המחר יגדלו להיות אופטימיים ואמיצים בנוגע לטכנולוגיה ולהשתמש בה כדי ליצור עולם חדש שהוא נפלא, משעשע ומעט מוזר.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:03

Hebrew subtitles

Revisions