1
00:00:00,720 --> 00:00:04,656
קוד היא השפה האוניברסלית הבאה.

2
00:00:04,680 --> 00:00:08,856
בשנות השבעים,
זה היה מוזיקת פאנק שהניעה את הדור.

3
00:00:08,880 --> 00:00:11,336
בשנות השמונים, זה כנראה היה כסף.

4
00:00:11,360 --> 00:00:13,696
אבל לדור שלי של אנשים,

5
00:00:13,720 --> 00:00:18,536
תוכנה היא הממשק לדמיון ולעולם שלנו.

6
00:00:18,560 --> 00:00:20,256
וזה אומר שאנחנו צריכים

7
00:00:20,280 --> 00:00:23,536
סט אנשים מגוון יותר באופן קיצוני

8
00:00:23,560 --> 00:00:25,336
כדי לבנות את המוצרים האלו,

9
00:00:25,360 --> 00:00:30,296
כדי לא לראות מחשבים
כמכאניים ובודדים ומשעמים וקסומים,

10
00:00:30,320 --> 00:00:32,296
כדי לראות אותם כדברים
שהם יכולים לשחק איתם

11
00:00:32,320 --> 00:00:34,760
ולהתהפך ולהתפתל, וכך הלאה.

12
00:00:35,720 --> 00:00:39,496
המסע הפרטי שלי לעולם התכנות והטכנולוגיה

13
00:00:39,520 --> 00:00:42,496
התחיל בגיל צעיר של 14.

14
00:00:42,520 --> 00:00:46,616
היה לי התאהבות נעורים משוגעת
בבחור מבוגר יותר,

15
00:00:46,640 --> 00:00:48,976
והבחור המבוגר יותר המדובר פשוט היה במקרה

16
00:00:49,000 --> 00:00:53,416
סגן הנשיא של ארצות הברית, מר אל גור.

17
00:00:53,440 --> 00:00:56,496
ועשיתי מה שכל נערה בת עשרה
היתה רוצה לעשות.

18
00:00:56,520 --> 00:00:58,736
רציתי איכשהו להביע את אהבתי,

19
00:00:58,760 --> 00:01:01,336
אז בניתי לו אתר, הוא פה.

20
00:01:01,360 --> 00:01:04,296
וב 2001, לא היה טאמבלר,

21
00:01:04,319 --> 00:01:06,576
לא היה פייסבוק, לא היה פינטרסט.

22
00:01:06,600 --> 00:01:08,736
אז הייתי צריכה ללמוד לקודד

23
00:01:08,760 --> 00:01:12,136
כדי להביע את כל הערגה והאהבה.

24
00:01:12,160 --> 00:01:14,496
וכך תכנות התחיל בשבילי.

25
00:01:14,520 --> 00:01:17,056
זה התחיל כדרך להשגת הבעה עצמית.

26
00:01:17,080 --> 00:01:20,696
ממש כמו כשהייתי קטנה יותר,
הייתי משתמשת בעפרונות צבעוניים ולגו.

27
00:01:20,720 --> 00:01:25,320
וכשהייתי מבוגרת יותר,
הייתי משתמשת בגיטרה שלי ומחזות תאטרון.

28
00:01:25,920 --> 00:01:28,896
אבל אז, היו דברים אחרים להתרגש מהם,

29
00:01:28,920 --> 00:01:31,336
כמו שירה וסריגת גרביים

30
00:01:31,360 --> 00:01:34,656
ולמידת הטיית פעלים חריגים בצרפתית

31
00:01:34,680 --> 00:01:36,536
ולהמציא עולמות

32
00:01:36,560 --> 00:01:39,696
וברטראנד ראסל והפילוסופיה שלו.

33
00:01:39,720 --> 00:01:41,616
והתחלתי להיות אחד האנשים האלו

34
00:01:41,640 --> 00:01:45,320
והרגשתי שמחשבים הם משעממים
וטכניים ובודדים.

35
00:01:46,120 --> 00:01:47,936
הנה מה שאני חושבת היום.

36
00:01:47,960 --> 00:01:52,016
ילדות קטנות לא יודעות
שהן לא אמורות לאהוב מחשבים.

37
00:01:52,040 --> 00:01:53,296
ילדות קטנות הן מדהימות.

38
00:01:53,320 --> 00:01:57,456
הן באמת באמת טובות בלהתרכז בדברים

39
00:01:57,480 --> 00:02:00,736
ולהיות מדוייקות
והן שואלות שאלות מדהימות כמו,

40
00:02:00,760 --> 00:02:03,336
"מה?" ו "למה?" ו"איך?" ו"מה אם?"

41
00:02:03,360 --> 00:02:07,040
והן לא יודעות שהן לא אמורות לאהוב מחשבים.

42
00:02:07,760 --> 00:02:09,696
זה ההורים שעושים זאת.

43
00:02:09,720 --> 00:02:11,015
זה אנחנו ההורים שמרגישים

44
00:02:11,039 --> 00:02:16,136
שמדעי המחשב
הם דיסיפלינה מדעית אזוטרית, מוזרה

45
00:02:16,160 --> 00:02:19,816
שרק שייכת ליוצרי המסתורין.

46
00:02:19,840 --> 00:02:22,576
שזה כאילו הכי רחוק מהחיים היום יומיים

47
00:02:22,600 --> 00:02:25,136
כמו, נגיד, פיזיקה גרעינית.

48
00:02:25,160 --> 00:02:27,616
והם חלקית צודקים לגבי זה.

49
00:02:27,640 --> 00:02:31,136
יש הרבה תחביר ומבני שליטה ומידע

50
00:02:31,160 --> 00:02:33,816
ואלגוריתמים ואימונים,

51
00:02:33,840 --> 00:02:36,416
פרוטוקולים ופרדיגמות בתכנות.

52
00:02:36,440 --> 00:02:40,736
ואנחנו כקהילה,
עשינו את המחשבים קטנים יותר ויותר.

53
00:02:40,760 --> 00:02:45,296
בנינו שכבות על שכבות של הפשטה אחת על השניה

54
00:02:45,320 --> 00:02:46,816
בין האיש למכונה

55
00:02:46,840 --> 00:02:50,056
עד לנקודה שלא היה לנו מושג יותר
איך מחשבים עובדים

56
00:02:50,080 --> 00:02:52,256
או איך לדבר איתם.

57
00:02:52,280 --> 00:02:55,056
ואנחנו מלמדים את הילדים שלנו
איך הגוף האנושי עובד,

58
00:02:55,080 --> 00:02:58,176
אנחנו מלמדים אותם
איך מנוע הבעירה הפנימי עובד

59
00:02:58,200 --> 00:03:01,216
ואנחנו אפילו מספרים להם
שאם הם באמת רוצים להיות אסטרונאוטים

60
00:03:01,240 --> 00:03:02,696
הם באמת יכולים להיות.

61
00:03:02,720 --> 00:03:04,896
אבל כשהילדים באים אלינו ושואלים,

62
00:03:04,920 --> 00:03:07,656
אז, מה זה אלגוריתם סידור בועה?"

63
00:03:07,680 --> 00:03:12,096
או, "איך המחשב יודע מה קורה
כשאתם לוחצים 'פליי',

64
00:03:12,120 --> 00:03:13,976
איך הוא יודע איזה סרטון להראות?"

65
00:03:14,000 --> 00:03:16,576
או, "לינדה, האם האינטרנט מקום?"

66
00:03:16,600 --> 00:03:19,540
אנחנו המבוגרים,
אנחנו הופכים לשקטים באופן מוזר.

67
00:03:20,400 --> 00:03:22,856
"זה קסם," כמה מאיתנו אומרים.

68
00:03:22,880 --> 00:03:25,600
"זה מסובך מדי," האחרים אומרים.

69
00:03:26,520 --> 00:03:28,016
ובכן, זה אף אחד מהם.

70
00:03:28,040 --> 00:03:30,616
זה לא קסם וזה לא מורכב.

71
00:03:30,640 --> 00:03:34,256
זה הכל פשוט קרה באמת באמת באמת מהר.

72
00:03:34,280 --> 00:03:37,176
מדעני מחשב בנו
את המכונות המדהימות והיפיפיות האלו,

73
00:03:37,200 --> 00:03:39,616
אבל הם עשו אותן מאוד מאוד זרות לנו,

74
00:03:39,640 --> 00:03:41,856
וגם השפה שאנחנו מדברים למחשבים

75
00:03:41,880 --> 00:03:44,896
כך שאנחנו לא יודעים איך לדבר למחשבים יותר

76
00:03:44,920 --> 00:03:47,416
בלי ממשקי המשתמש המהודרים שלנו.

77
00:03:47,440 --> 00:03:49,016
ולכן אף אחד לא זיהה

78
00:03:49,040 --> 00:03:51,736
שכשאני הטיתי פעלים לא רגילים בצרפתית,

79
00:03:51,760 --> 00:03:55,016
למעשה אימנתי את כישורי זיהוי התבניות שלי.

80
00:03:55,040 --> 00:03:57,336
וכשהתרגשתי מסריגה,

81
00:03:57,360 --> 00:04:00,896
למעשה עקבתי אחרי סדרה של פקודות סימבוליות

82
00:04:00,920 --> 00:04:02,656
שכללו לולאות בתוכן.

83
00:04:02,680 --> 00:04:05,096
ושהמסע הארוך של ברטרנד ראסל

84
00:04:05,120 --> 00:04:09,096
לגלות שפה מדוייקת בין אנגלית למתמטיקה

85
00:04:09,120 --> 00:04:11,440
גילה את ביתו בתוך מחשב.

86
00:04:12,080 --> 00:04:14,280
הייתי מתכנתת, אבל אף אחד לא ידע את זה.

87
00:04:15,080 --> 00:04:19,536
הילדים של היום, הם לוחצים,
מזיזים וצובטים את הדרך שלהם בעולם.

88
00:04:19,560 --> 00:04:22,776
אבל אלא אם ניתן להם כלים
כדי לבנות עם מחשבים,

89
00:04:22,800 --> 00:04:26,736
אנחנו מגדלים רק צרכנים במקום יוצרים.

90
00:04:26,760 --> 00:04:29,296
כל המסע הזה הוביל אותי לילדה הקטנה הזו.

91
00:04:29,320 --> 00:04:31,696
השם שלה הוא רובי, היא בת שש.

92
00:04:31,720 --> 00:04:35,816
היא לגמרי חסרת פחד,
מלאת דמיון ומעט שטלתנית.

93
00:04:35,840 --> 00:04:38,296
וכל פעם שהייתי נתקלת בבעיה

94
00:04:38,320 --> 00:04:40,576
בלנסות ללמד את עצמי תכנות כמו,

95
00:04:40,600 --> 00:04:44,576
"מה זה תכנות מונחה עצמים
או מה זה איסוף זבל?",

96
00:04:44,600 --> 00:04:49,016
הייתי מנסה לדמיין איך ילדה קטנה
בת שש היתה מסבירה את הבעיה.

97
00:04:49,040 --> 00:04:51,696
וכתבתי ספר עליה ואיירתי אותו

98
00:04:51,720 --> 00:04:54,096
והדברים שרובי לימדה אותי הולכים ככה.

99
00:04:54,120 --> 00:04:56,576
רובי לימדה אותי שאתם לא אמורים לפחד

100
00:04:56,600 --> 00:04:57,976
מהבאגים מתחת למיטה שלכם.

101
00:04:58,000 --> 00:05:00,056
ואפילו הגדולות שבבעיות

102
00:05:00,080 --> 00:05:03,576
הן קבוצה של בעיות קטנות שדבוקות יחד.

103
00:05:03,600 --> 00:05:06,336
ורובי גם הציגה אותי לחבריה,

104
00:05:06,360 --> 00:05:09,256
הצד הצבעוני של תרבות האינטרנט.

105
00:05:09,280 --> 00:05:11,136
יש לה חברים כמו נמר השלג,

106
00:05:11,160 --> 00:05:14,096
שהוא יפהפה אבל לא רוצה
לשחק עם הילדים האחרים.

107
00:05:14,120 --> 00:05:18,736
ויש לה חברים כמו הרובוטים הירוקים
שהם באמת חברותיים אבל מאוד מבולגנים.

108
00:05:18,760 --> 00:05:20,936
ויש לה חברים כמו לינוקס הפינגווין

109
00:05:20,960 --> 00:05:24,616
שבאמת יעיל בצורה קשוחה, אבל מעט קשה להבנה.

110
00:05:24,640 --> 00:05:26,880
ושועלים אידיאליסטים, וכך הלאה.

111
00:05:27,880 --> 00:05:31,536
בעולם רובי, אתם לומדים טכנולוגיה דרך משחק.

112
00:05:31,560 --> 00:05:34,776
ולדוגמה, מחשבים
הם באמת טובים בלחזור על דברים,

113
00:05:34,800 --> 00:05:37,696
אז הדרך בה רובי מלמדת לולאות עובדת כך.

114
00:05:37,720 --> 00:05:41,096
זו תנועת הריקוד האהובה על רובי,
היא הולכת, "קלאפ, קלאפ, סטומפ, סטומפ

115
00:05:41,120 --> 00:05:42,616
קלאפ קלאפ וקפיצה."

116
00:05:42,640 --> 00:05:46,656
ואתם לומדים לולאות מנוגדות
על חזרה על כך ארבע פעמים.

117
00:05:46,680 --> 00:05:49,496
ואתם לומדים לולאות "בזמן"
על ידי חזרה על הרצף

118
00:05:49,520 --> 00:05:51,296
בעודי עומדת על רגל אחת.

119
00:05:51,320 --> 00:05:54,616
ואתם לומדים לולאות "עד"
על ידי חזרה על הרצף הזה

120
00:05:54,640 --> 00:05:56,696
עד שאמא נעשית באמת עצבנית.

121
00:05:56,720 --> 00:05:57,736
(צחוק)

122
00:05:57,760 --> 00:06:01,480
ובעיקר, אתם לומדים שאין תשובות מוכנות.

123
00:06:02,320 --> 00:06:05,056
כשהעלתי את תוכנית הלימוד
לעולם של רובי,

124
00:06:05,080 --> 00:06:08,376
הייתי צריכה באמת לשאול את הילדים
איך הם רואים את העולם

125
00:06:08,400 --> 00:06:10,416
ואיזה סוג של שאלות יש להם

126
00:06:10,440 --> 00:06:12,520
והייתי מארגנת פגישות משחק לנסיון.

127
00:06:13,360 --> 00:06:15,920
היייתי מתחילה בלהראות לילדים
את ארבע התמונות האלו.

128
00:06:16,480 --> 00:06:18,816
הייתי מראה להם תמונה של מכונית,

129
00:06:18,840 --> 00:06:21,256
חנות מכולת, כלב ושרותים.

130
00:06:21,280 --> 00:06:24,520
והייתי שואלת,
"איזה מאלו אתם חושבים שהוא מחשב?"

131
00:06:25,480 --> 00:06:28,216
והילדים היו מאוד שמרנים ואומרים,

132
00:06:28,240 --> 00:06:30,016
"אף אחד מאלה הוא לא מחשב.

133
00:06:30,040 --> 00:06:31,696
אני יודע מה זה מחשב:

134
00:06:31,720 --> 00:06:33,056
זו הקופסה הזוהרת הזו

135
00:06:33,080 --> 00:06:36,696
מולה אמא ואבא מבלים הרבה יותר מדי זמן."

136
00:06:36,720 --> 00:06:38,216
אבל אז היינו מדברים

137
00:06:38,240 --> 00:06:41,056
והיינו מגלים שלמעשה, מכונית היא מחשב,

138
00:06:41,080 --> 00:06:43,456
יש לה מערכת ניווט בתוכה.

139
00:06:43,480 --> 00:06:46,256
וכלב -- כלב הוא אולי לא מחשב,

140
00:06:46,280 --> 00:06:47,496
אבל יש לו קולר

141
00:06:47,520 --> 00:06:50,136
ובקולר אולי יש מחשב.

142
00:06:50,160 --> 00:06:53,616
וחנויות מכולת,
יש להן כל כך הרבה סוגי מחשבים,

143
00:06:53,640 --> 00:06:57,056
כמו מערכת הקופה והאזעקה.

144
00:06:57,080 --> 00:06:58,416
וילדים, אתם יודעים מה?

145
00:06:58,440 --> 00:07:00,976
ביפן, שרותים הם מחשבים

146
00:07:01,000 --> 00:07:02,896
ויש אפילו האקרים שפורצים אותם.

147
00:07:02,920 --> 00:07:04,696
(צחוק)

148
00:07:04,720 --> 00:07:05,936
ואנחנו ממשיכים

149
00:07:05,960 --> 00:07:09,176
ואני נותנת להם את המדבקות הקטנות האלו
עם כפתורים קטנים עליהן.

150
00:07:09,200 --> 00:07:12,816
ואני אומרת לילדים,
"היום יש לכם את יכולת הקסם הזו

151
00:07:12,840 --> 00:07:16,456
להפוך כל מה שבחדר הזה למחשב."

152
00:07:16,480 --> 00:07:17,816
ושוב, הילדים אומרים,

153
00:07:17,840 --> 00:07:20,736
זה נשמע ממש קשה,
אנחנו לא יודעים את התשובה הנכונה לזה."

154
00:07:20,760 --> 00:07:22,336
ואבל אני אומרת להם, "אל תדאגו,

155
00:07:22,360 --> 00:07:24,936
גם ההורים שלכם לא יודעים את התשובה הנכונה.

156
00:07:24,960 --> 00:07:27,176
הם רק התחילו לשמוע על הדבר הזה

157
00:07:27,200 --> 00:07:29,416
שנקרא האינטרנט של הדברים.

158
00:07:29,440 --> 00:07:31,416
אבל אתם הילדים, אתם תהיו אלה

159
00:07:31,440 --> 00:07:35,816
שבאמת תחיו בעולם בו הכל הוא מחשב."

160
00:07:35,840 --> 00:07:38,056
ואז הייתה לי הילדה הקטנה הזו שבאה אלי

161
00:07:38,080 --> 00:07:39,376
ולקחה פנס אופניים

162
00:07:39,400 --> 00:07:43,616
ואמרה, "פנס האופניים הזה, אם זה היה מחשב,

163
00:07:43,640 --> 00:07:45,656
הוא היה משנה צבעים."

164
00:07:45,680 --> 00:07:48,696
ואמרתי, "זה באמת רעיון טוב,
מה עוד הוא יכול לעשות?"

165
00:07:48,720 --> 00:07:50,456
והיא חושבת וחושבת,

166
00:07:50,480 --> 00:07:54,496
והיא אומרת, "אם פנס האופניים היה מחשב,

167
00:07:54,520 --> 00:07:57,256
היינו הולכים לטיול אופניים עם אבא שלי

168
00:07:57,280 --> 00:07:58,896
והיינו ישנים באוהל

169
00:07:58,920 --> 00:08:02,760
ופנס האופניים הזה יכול היה
להיות מקרן סרטים."

170
00:08:03,640 --> 00:08:05,600
וזה הרגע שאני מחפשת,

171
00:08:06,400 --> 00:08:07,976
הרגע בו הילדים מבינים

172
00:08:08,000 --> 00:08:10,376
שהעולם בהחלט לא מוכן עדיין,

173
00:08:10,400 --> 00:08:13,376
שדרך באמת מדהימה ללעשות את העולם יותר מוכן

174
00:08:13,400 --> 00:08:15,616
היא על ידי בניית טכנולוגיה

175
00:08:15,640 --> 00:08:18,400
ושכל אחד מאיתנו יכול להיות
חלק מהשינוי הזה.

176
00:08:19,200 --> 00:08:22,256
סיפור אחרון, אנחנו גם בונים מחשב.

177
00:08:22,280 --> 00:08:27,016
ואנחנו מכירים את המעבד הבוסי
והזכרון העוזר והרום

178
00:08:27,040 --> 00:08:28,456
שיכול לעזור לו לזכור דברים.

179
00:08:28,480 --> 00:08:31,416
ואחרי שהרכבנו את המחשב שלנו יחד,

180
00:08:31,440 --> 00:08:34,096
תכננו גם אפליקציה בשבילו.

181
00:08:34,120 --> 00:08:36,135
והסיפור האהוב עלי הוא הילד הקטן הזה,

182
00:08:36,159 --> 00:08:37,416
הוא בן שש

183
00:08:37,440 --> 00:08:40,559
והדבר האהוב עליו בעולם זה להיות אסטרונאוט.

184
00:08:41,120 --> 00:08:43,376
והילד, יש עליו אוזניות עצומות

185
00:08:43,400 --> 00:08:46,656
והוא לגמרי שקוע במחשב הנייר הזעיר שלו

186
00:08:46,680 --> 00:08:48,696
מפני שאתם מבינים, הוא בנה

187
00:08:48,720 --> 00:08:53,016
אפליקציית ניווט בין גלקטית משלו.

188
00:08:53,040 --> 00:08:56,176
ואביו, האסטרונאוט הבודד במסלול סביב מאדים,

189
00:08:56,200 --> 00:08:58,056
בצד השני של החדר

190
00:08:58,080 --> 00:08:59,696
והמשימה החשובה של הילד

191
00:08:59,720 --> 00:09:02,640
היא להביא את האב בבטחה חזרה לכדור הארץ.

192
00:09:03,760 --> 00:09:07,216
ולילדים האלה יהיה מבט שונה לגמרי על העולם

193
00:09:07,240 --> 00:09:09,640
והדרךבה אנחנו בונים אותו עם טכנולוגיה.

194
00:09:10,840 --> 00:09:18,096
לבסוף, ככל שנעשה את עולם הטכנולוגיה יותר
יותר נגיש, יותר כוללני ויותר מגוון,

195
00:09:18,120 --> 00:09:22,096
העולם יראה טוב וצבעוני יותר.

196
00:09:22,120 --> 00:09:24,696
אז, דמיינו איתי, לרגע,

197
00:09:24,720 --> 00:09:27,296
עולם בו הסיפורים שאנחנו מספרים

198
00:09:27,320 --> 00:09:30,336
בנוגע לאיך דברים נעשים לא רק כוללים

199
00:09:30,360 --> 00:09:32,776
את ילדי סיליקון ואלי בני העשרים ומשהו,

200
00:09:32,800 --> 00:09:37,200
אלא גם בנות קנייתיות וספרניות נורווגיות.

201
00:09:38,000 --> 00:09:42,216
דמיינו עולם בו עדה לאבלייס הקטנה של מחר,

202
00:09:42,240 --> 00:09:45,456
שחיה במציאות קבועה של אחד ואפס,

203
00:09:45,480 --> 00:09:50,096
הם גדלים להיות אופטימיים ואמיצים
בנוגע לטכנולוגיה.

204
00:09:50,120 --> 00:09:53,496
הם מאמצים את הכוחות וההזדמנויות

205
00:09:53,520 --> 00:09:55,120
והמיגבלות של העולם.

206
00:09:55,680 --> 00:09:59,816
ועולם של טכנולוגיה שהוא נפלא, שובבי,

207
00:09:59,840 --> 00:10:01,480
ומעט מוזר.

208
00:10:03,120 --> 00:10:04,616
כשהייתי ילדה,

209
00:10:04,640 --> 00:10:06,656
רציתי להיות מספרת סיפורים.

210
00:10:06,680 --> 00:10:08,256
אהבתי ליצור עולמות מומצאים

211
00:10:08,280 --> 00:10:09,896
והדבר האהוב עלי לעשות

212
00:10:09,920 --> 00:10:13,976
היה להתעורר בבוקר בעמק המומינים.

213
00:10:14,000 --> 00:10:17,120
אחרי הצהריים, הייתי משוטטת סביב טטואינים.

214
00:10:17,320 --> 00:10:20,200
ובערבים, הייתי הולכת לישון בנרניה.

215
00:10:21,400 --> 00:10:24,600
ותיכנות הפך להיות המקצוע המושלם בשבילי.

216
00:10:25,720 --> 00:10:27,656
אני עדיין יוצרת עולמות.

217
00:10:27,680 --> 00:10:30,640
במקום סיפורים, אני יוצרת אותם עם קוד.

218
00:10:31,640 --> 00:10:34,696
תכנות נותן לי כוח אדיר

219
00:10:34,720 --> 00:10:37,096
לבנות את כל העולם הקטן שלי

220
00:10:37,120 --> 00:10:41,080
עם חוקים משלו ופרדיגמות וצורות התנהגות.

221
00:10:42,120 --> 00:10:46,080
ליצור משהו משום דבר
עם הכוח הטהור של הלוגיקה.

222
00:10:46,920 --> 00:10:48,136
תודה לכם.

223
00:10:48,160 --> 00:10:50,600
(מחיאות כפיים)