Return to Video

מהו וקטור? - דיויד הויין

  • 0:07 - 0:08
    לפיסיקאים,
  • 0:08 - 0:10
    פקחי טיסה,
  • 0:10 - 0:11
    ומעצבי משחקי וידאו,
  • 0:11 - 0:14
    יש לפחות מכנה משותף אחד:
  • 0:14 - 0:16
    וקטורים.
  • 0:16 - 0:19
    מה הם בעצם, ולמה הם חשובים?
  • 0:19 - 0:23
    כדי לענות על כך,
    עלינו להבין ראשית מהו סקלר.
  • 0:23 - 0:26
    סקלר הוא רכיב בעל גודל בלבד.
  • 0:26 - 0:29
    הוא אומר לנו מהי הכמות.
  • 0:29 - 0:31
    המרחק בינכם לספסל,
  • 0:31 - 0:35
    הנפח והטמפרטורה של המשקה בכוסכם,
  • 0:35 - 0:38
    כל אלה מתוארים בעזרת סקלרים.
  • 0:38 - 0:43
    לוקטור גם יש גודל
    אך יש לו גם פיסת מידע נוספת,
  • 0:43 - 0:44
    כיוון.
  • 0:44 - 0:46
    כדי להגיע לספסל,
  • 0:46 - 0:50
    יש לדעת כמה הוא רחוק
    ובאיזה כיוון צריך לנוע,
  • 0:50 - 0:53
    לא רק המרחק, אלא ההעתק.
  • 0:53 - 0:57
    מה שעושה וקטור לכל כך יחודי
    ושימושי בתחומים שונים
  • 0:57 - 1:00
    הוא שהוא אינו תלוי בנקודת המבט.
  • 1:00 - 1:03
    הוא נשאר קבוע
    תחת מערכות ייחוס שונות.
  • 1:03 - 1:05
    למה הכוונה?
  • 1:05 - 1:08
    נניח שאתם וחברכם מזיזים את האוהל שלכם.
  • 1:08 - 1:12
    אתם עומדים בקצות שונים של האוהל
    ופניכם מועדות לכיוונים שונים.
  • 1:12 - 1:16
    חברכם זז שני צעדים ימינה
    ושלושה צעדים קדימה
  • 1:16 - 1:19
    בזמן שאתם זזים שני צעדים שמאלה
    ושלושה צעדים אחורה.
  • 1:19 - 1:22
    אך אפילו אם נראה שאתם זזים בכיוון שונה,
  • 1:22 - 1:26
    יוצא שכולכם זזים אותו מרחק באותו כיוון
  • 1:26 - 1:28
    על פי אותו וקטור.
  • 1:28 - 1:30
    ולא משנה לאן מועדות פניכם,
  • 1:30 - 1:33
    או באיזו מערכת צירים השתמשתם,
  • 1:33 - 1:36
    הוקטור נשאר זהה.
  • 1:36 - 1:38
    בואו נשתמש במערכת הצירים הקרטזית
  • 1:38 - 1:41
    עם צירי ה-x וה-y שלה.
  • 1:41 - 1:44
    אנחנו קוראים לכיוונים אלו
    וקטורי היחידה הבסיסיים
  • 1:44 - 1:47
    משום שהם משמשים אותנו לתיאור
    של כל דבר על הגרף.
  • 1:47 - 1:52
    נניח שהאוהל מתחיל בראשית הצירים
    ומסתיים פה בנקודה B.
  • 1:52 - 1:54
    החץ המחבר בין שתי הנקודות
  • 1:54 - 1:57
    הוא הוקטור מראשית הצירים לנקודה B.
  • 1:57 - 2:00
    כשחברכם חושב לאן עליו לנוע,
  • 2:00 - 2:04
    הוא יכול לתאר זאת
    בצורה מתמטית על ידי 2x+3y.
  • 2:04 - 2:07
    או באופן כזה, בעזרת מערך.
  • 2:07 - 2:09
    מכיוון שפניכם מועדות לכיוון ההפוך,
  • 2:09 - 2:12
    וקטורי היחידה שלכם מצביעים לכיוון הנגדי,
  • 2:12 - 2:15
    שניתן לקרוא לו 'x ו-'y,
  • 2:15 - 2:19
    וכיוון התנועה שלכם יכול לתואר כך,
  • 2:19 - 2:22
    או בעזרת מערך זה.
  • 2:22 - 2:25
    אם נסתכל על שני המערכים,
    הם בברור אינם זהים,
  • 2:25 - 2:30
    אבל מערך כשלעצמו
    אינו מתאר וקטור בשלמותו.
  • 2:30 - 2:33
    לכל אחד מהמערכים
    נדרשים וקטורי יחידה בסיסיים,
  • 2:33 - 2:34
    וכאשר אלו מוצמדים אליהם,
  • 2:34 - 2:38
    ניתן לראות שהם אכן מתארים את אותו וקטור.
  • 2:38 - 2:42
    אתם יכולים לחשוב על איברים במערך
    כאותיות בודדות.
  • 2:42 - 2:45
    בדיוק כמו שלמילה עם משמעות בשפה מסויימת
  • 2:45 - 2:48
    נדרש רצף מסויים של אותיות,
  • 2:48 - 2:53
    כך למערך נדרשים וקטורי יחידה בסיסיים
    על מנת שתהיה לו משמעות כוקטור.
  • 2:53 - 2:57
    ובדיוק כמו ששתי מילים בשפות שונות
    יכולות להעביר את אותו רעיון,
  • 2:57 - 3:02
    כך מערכות צירים שונות
    יכולות לתאר את אותו וקטור.
  • 3:02 - 3:05
    הוקטור הוא מהות המסר,
  • 3:05 - 3:08
    ללא חשיבות לשפה שבה מדברים.
  • 3:08 - 3:13
    מסתבר, שגם סקלרים חולקים
    את תכונת האינווריאנטיות הזו.
  • 3:13 - 3:18
    למעשה, כל רכיב שחולק את תכונה זו
    הוא חבר בקבוצת הטנזורים.
  • 3:18 - 3:23
    טנזורים שונים מכילים כמויות מידע שונות.
  • 3:23 - 3:27
    האם זה אומר שקיים רכיב
    שמכיל יותר מידע מוקטור?
  • 3:27 - 3:28
    בודאי.
  • 3:28 - 3:30
    נניח שאתם מעצבים משחק וידאו,
  • 3:30 - 3:34
    ואתם רוצים ליצור מודל
    מציאותי של מים.
  • 3:34 - 3:37
    אפילו אם יש לכם כוחות
    הפועלים באותו כיוון
  • 3:37 - 3:38
    בעלי אותו גודל.
  • 3:38 - 3:43
    הדרך בה הם מסודרים במרחב,
    תקבע אם יתקבלו גלים או מערבולות.
  • 3:43 - 3:48
    כשכוח, וקטור כשלעצמו, חובר לוקטור
    המתאר סידור מרחבי
  • 3:48 - 3:51
    מתקבל מונח פיסיקלי הקרוי בשם מאמץ.
  • 3:51 - 3:54
    שהוא דוגמא לטנזור ממעלה שנייה.
  • 3:54 - 4:00
    טנזורים שכאלו הם שימושיים
    גם מחוץ לתחום משחקי הוידאו למטרות שונות,
  • 4:00 - 4:01
    הכוללות בין השאר
    סימולציות מדעיות,
  • 4:01 - 4:03
    עיצוב כלי רכב,
  • 4:03 - 4:04
    והדמיות מוחיות.
  • 4:04 - 4:09
    סקלרים, וקטורים ומשפחת הטנזורים
    מספקים לנו דרך פשוטה למדי
  • 4:09 - 4:13
    להבנת רעיונות ויחסי גומלין מורכבים,
  • 4:13 - 4:17
    ובכך הם מהווים דוגמא מצויינת
    לאלגנטיות, ליופי
  • 4:17 - 4:20
    ולתועלת החשובה שבמתמטיקה.
Title:
מהו וקטור? - דיויד הויין
Description:

צפו בשיעור המלא:
http://ed.ted.com/lessons/what-is-a-vector-david-huynh

לפיסיקאים, פקחי טיסה, ומעצבי משחקי וידאו, יש לפחות מכנה משותף אחד: וקטורים. אבל מה הם בעצם, ולמה הם חשובים? דיויד הויין מסביר כיצד הוקטור מהווה דוגמא מצויינת לאלגנטיות, ליופי
ולתועלת החשובה שבמתמטיקה.
שיעור מאת דיויד הויין, אנימציה על ידי אנטון טרופימוב.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:41
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What is a vector? - David Huynh
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for What is a vector? - David Huynh
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for What is a vector? - David Huynh
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for What is a vector? - David Huynh
Retired user edited Hebrew subtitles for What is a vector? - David Huynh

Hebrew subtitles

Revisions