הסוד הראשון בעיצוב הוא... להבחין
-
0:01 - 0:04בסרט הנהדר משנות ה-80
"האחים בלוז", -
0:04 - 0:09יש סצינה שבה ג'ון בלושי
הולך לבקר את דן אקרויד בדירה שלו -
0:09 - 0:12בשיקגו בפעם הראשונה.
-
0:12 - 0:15זה חלל קטנטן וצפוף
-
0:15 - 0:17והוא רק כמטר ממסילת הרכבת.
-
0:19 - 0:20כשג'ון יושב על מיטתו של דן,
-
0:20 - 0:23רכבת חולפת במהירות,
-
0:23 - 0:25ומרעידה את כל החדר.
-
0:25 - 0:29ג'ון שואל, "באיזו תדירות
הרכבת הזו עוברת כאן?" -
0:29 - 0:34דן משיב, "בתדירות כל כך גבוהה,
שאתה אפילו לא תבחין בזה". -
0:34 - 0:36ואז, משהו נופל מהקיר.
-
0:37 - 0:39כולנו יודעים על מה הוא מדבר.
-
0:39 - 0:42כבני אדם, אנחנו מתרגלים
לדברים יומיומיים -
0:42 - 0:43מהר מאוד.
-
0:44 - 0:47כמעצב מוצר, זוהי העבודה שלי
לראות את אותם דברים יומיומיים, -
0:47 - 0:51להרגיש אותם, ולנסות לשפר אותם.
-
0:51 - 0:55למשל, רואים את הפרי הזה?
-
0:56 - 0:58רואים את המדבקה הקטנה הזו?
-
0:59 - 1:02המדבקה הזו לא הייתה שם
כשאני הייתי ילד. -
1:03 - 1:05אבל איפשהו כשהשנים עברו,
-
1:05 - 1:08למישהו עלה הרעיון המבריק
לשים את המדבקה הזו על פירות. -
1:08 - 1:08למה?
-
1:08 - 1:10כדי שיהיה לנו קל יותר
-
1:10 - 1:12לשלם בקופה.
-
1:12 - 1:13ובכן זה נהדר,
-
1:13 - 1:15אנחנו יכולים להיכנס ולצאת מהחנות במהירות.
-
1:15 - 1:17אבל עכשיו, יש בעיה חדשה.
-
1:17 - 1:19כשאנחנו מגיעים הביתה ואנחנו רעבים
-
1:19 - 1:23ואנחנו רואים את הפרי הבשל והעסיסי הזה
על השיש, -
1:23 - 1:26אנחנו רק רוצים להרים אותו
ולאכול. -
1:26 - 1:29אבל עכשיו, אנחנו צריכים
לחפש את המדבקה הקטנה הזו. -
1:31 - 1:35ולחפור בה עם הציפורניים שלנו,
ולפגוע בפרי. -
1:35 - 1:37ואז לגלגל את המדבקה--
-
1:37 - 1:38אתם יודעים למה אני מתכוון.
-
1:38 - 1:40ואז לנסות להעיף אותה מהאצבעות שלכם.
-
1:40 - 1:43[מחיאות כפיים]
-
1:44 - 1:46זה לא כיף,
-
1:46 - 1:47בכלל לא.
-
1:48 - 1:50אבל משהו מעניין קרה.
-
1:50 - 1:53מבינים, בפעם הראשונה שעשיתם את זה,
בטח הרגשתם את הרגשות הללו. -
1:53 - 1:55רק רציתם לאכול פרי.
-
1:55 - 1:56התעצבנתם.
-
1:56 - 1:58רק רציתם לצלול אל הפרי הזה.
-
1:59 - 2:00בפעם העשירית,
-
2:00 - 2:03כבר התעצבנתם פחות
-
2:03 - 2:06ופשוט התחלתם לקלף את המדבקה.
-
2:06 - 2:08בפעם המאה,
לפחות עבורי, -
2:08 - 2:10נהייתי אדיש לזה.
-
2:10 - 2:13פשוט הרמתי את הפרי,
-
2:13 - 2:17חפרתי בו עם הציפורניים שלי,
וניסיתי להעיף את המדבקה. -
2:17 - 2:19ואז תהיתי,
-
2:19 - 2:22"האם יש מדבקה נוספת?"
-
2:24 - 2:25אז למה זה?
-
2:25 - 2:27למה אנחנו מתרגלים לדברים יומיומיים?
-
2:27 - 2:30ובכן, כבני אדם, יש לנו יכולת מוחית מוגבלת.
-
2:30 - 2:35ולכן המוח שלנו מקודד
את הדברים היומימיים לכדי הרגלים -
2:35 - 2:39כדי שנוכל לפנות עוד מקום
ללמידה של דברים חדשים. -
2:39 - 2:41זה תהליך שנקרא הרגלה
-
2:41 - 2:44וזוהי אחת מהדרכים הכי בסיסיות
בה אנו, כבני אדם, לומדים. -
2:46 - 2:48עכשיו, הרגלה היא לא תמיד רעה.
-
2:49 - 2:51זוכרים איך זה ללמוד לנהוג?
-
2:51 - 2:52אני זוכר בהחלט.
-
2:53 - 2:56הידיים שלכם נעולות על 10 ו-2 בהגה,
-
2:56 - 2:58מסתכלים על כל אובייקט שם בחוץ--
-
2:58 - 3:02המכוניות, האורות, הולכי הרגל.
-
3:02 - 3:04זוהי חוויה מורטת עצבים.
-
3:05 - 3:09עד כדי כך, שאפילו לא יכולתי
לדבר עם אף אחד שהיה במכונית -
3:09 - 3:10ולא יכולתי אפילו להקשיב למוסיקה.
-
3:11 - 3:13אבל אז קרה משהו מעניין.
-
3:13 - 3:17ככל שהשבועות חלפו,
הנהיגה נעשתה קלה יותר ויותר. -
3:18 - 3:20עברתם הרגלה לזה.
-
3:21 - 3:23זה התחיל להיות כיף
וטבע שני. -
3:23 - 3:26ואז, יכולתם לדבר עם חבריכם שוב
-
3:26 - 3:26ולהקשיב למוסיקה.
-
3:26 - 3:29אז יש סיבה טובה למה
המוח שלנו עושה הרגלה לדברים, -
3:29 - 3:33אם לא היינו עושים את זה,
היינו מבחינים בכל פרט קטן, -
3:33 - 3:34כל הזמן.
-
3:35 - 3:36זה היה מתיש,
-
3:36 - 3:39ולא היה לנו זמן ללמוד דברים חדשים.
-
3:40 - 3:43אבל לפעמים, הרגלה אינה טובה.
-
3:44 - 3:48אם היא מונעת מאיתנו מלהבחין
בבעיות שישנן סביבנו, -
3:48 - 3:49ובכן, זה רע.
-
3:49 - 3:53ואם זה מונע מאיתנו מלהבחין
ולתקן את הבעיות הללו, -
3:53 - 3:55ובכן, זה ממש רע.
-
3:56 - 3:58קומיקאים מכירים את זה.
-
3:58 - 4:03הקריירה של ג'רי סיינפלד כולה נבנתה
על הבחנה בפרטים הקטנים הללו, -
4:03 - 4:07אותם דברים אידיוטיים שאנחנו עושים בכל יום
ואפילו לא זוכרים. -
4:08 - 4:11הוא מספר לנו על הפעם שבה הוא ביקר חברים
-
4:11 - 4:13ורק רצה להתקלח בנוחות.
-
4:13 - 4:17הוא הושיט יד, תפס את הידית של הברז
וסובב אותה בעדינות לכיוון אחד, -
4:17 - 4:19והמים היו חמים מידי ב-40 מעלות.
-
4:19 - 4:23ואז הוא סובב לצד שני,
וזה היה קר מידי ב-40 מעלות. -
4:23 - 4:26הוא רק רצה מקלחת נוחה.
-
4:26 - 4:28עכשיו, כולנו היינו שם,
-
4:28 - 4:30אנחנו פשוט לא זוכרים את זה.
-
4:30 - 4:31אבל ג'רי כן,
-
4:31 - 4:33וזוהי עבודתו של קומיקאי.
-
4:33 - 4:36אבל מעצבים, ממציאים ויזמים,
-
4:36 - 4:39העבודה שלנו היא לא רק להבחין בדברים הללו,
-
4:39 - 4:42אלא ללכת צעד נוסף קדימה
ולנסות לתקן אותם. -
4:43 - 4:45רואים את זה, אשה זו,
-
4:45 - 4:46היא מארי אנדרסון.
-
4:47 - 4:49ב-1902 בניו יורק סיטי,
-
4:49 - 4:51היא הייתה בביקור בעיר.
-
4:51 - 4:56היה זה יום קר, רטוב ומושלג
והיה לה חם ונעים בקרונית הרכבת הקלה. -
4:57 - 5:02בעודה מתקדמת ליעד שלה,
היא הבחינה שהנהג פותח את החלון -
5:02 - 5:07על מנת לנקות את השלג שהצטבר
כך שהוא יוכל להמשיך לנהוג בבטחה. -
5:08 - 5:12אבל כשהוא פתח את החלון
הוא הכניס פנימה אויר קר ורטוב, -
5:12 - 5:14מה שגרם לכל הנוסעים להיות אומללים.
-
5:15 - 5:18עכשיו, סביר להניח שרוב הנוסעים פשוט חשבו,
-
5:18 - 5:21"זה מה שיש, הוא חייב
לפתוח את החלון על מנת לנקות אותו. -
5:21 - 5:23הדברים הם פשוט כך."
-
5:23 - 5:25אבל מארי לא חשבה כך.
-
5:25 - 5:26מארי חשבה,
-
5:26 - 5:30"מה אם הנהג יוכל לנקות
את השמשה מבפנים -
5:30 - 5:33כך שהוא יוכל להישאר בפנים בבטחה ולנהוג
-
5:33 - 5:36והנוסעים יוכלו
באמת להישאר מחוממים?" -
5:37 - 5:39אז היא לקחת את חוברת השרטוטים שלה
מיד באותו הרגע, -
5:39 - 5:44והתחילה לשרטט ציור שיהפוך
למגב השמשות הראשון בעולם. -
5:45 - 5:49עכשיו, כמעצב מוצר,
אני מנסה ללמוד מאנשים כמו מארי -
5:49 - 5:52ולנסות לראות את העולם
כפי שהוא באמת, -
5:52 - 5:54לא כפי שאנחנו חושבים שהוא.
-
5:55 - 5:56מדוע?
-
5:56 - 5:59כיוון שזה קל לפתור בעיה
שכמעט כולם מבחינים בה -
6:00 - 6:04אבל זה קשה לפתור בעיה
שכמעט אף אחד לא מבחין בה. -
6:04 - 6:07עכשיו, יש אנשים שחושבים
שאתה נולד עם היכולת הזו -
6:07 - 6:09או שאתה לא,
-
6:09 - 6:14כאילו שמארי אנדרסון תוכנתה מלידתה
לראות את העולם בבירור רב יותר. -
6:15 - 6:17זה לא היה המקרה עבורי.
-
6:17 - 6:18הייתי צריך לעבוד על זה.
-
6:20 - 6:22במהלך השנים שלי באפל,
-
6:22 - 6:27סטיב ג'ובס איתגר אותנו
לבוא לעבודה כל יום, -
6:27 - 6:31לראות את המוצרים שלנו
דרך עיניו של הצרכן, -
6:31 - 6:33הצרכן החדש,
-
6:33 - 6:36זה שיש לו חששות
ותסכולים פוטנציאליים -
6:36 - 6:39והתרגשות מלאת תקווה
שהמוצר הטכנולוגי החדש שלו -
6:39 - 6:41יוכל לעבוד עבורם מיד.
-
6:41 - 6:44הוא קרא לזה
"להישאר מתחילים", -
6:44 - 6:48והוא רצה לוודא שאנחנו מתמקדים
באותם פרטים קטנטנים -
6:48 - 6:52כדי להפוך אותם למהירים יותר, קלים יותר
וחלקים עבור הלקוחות. -
6:53 - 6:57אז אני זוכר את זה בבירור
בימים המוקדמים של של האייפוד. -
6:57 - 6:59מבינים, אז בשנות ה-90,
-
6:59 - 7:01בהיותי משוגע של גאדג'טים,
-
7:03 - 7:08הייתי רץ לחנות
לקנות את הגאדג'ט הכי הכי עדכני. -
7:09 - 7:11הייתי לוקח את כל הזמן הזה כדי לנסוע לחנות,
-
7:11 - 7:15הייתי משלם, חוזר הביתה,
ומתחיל לפתוח את העטיפה. -
7:15 - 7:19ואז, שם הייתה מדבקה קטנה נוספת:
-
7:19 - 7:22זו שהיה כתוב בה
"יש להטעין לפני השימוש". -
7:22 - 7:24מה!?
-
7:24 - 7:25אני לא מאמין!
-
7:25 - 7:27בדיוק ביליתי את כל הזמו הזה
ברכישה של המוצר -
7:27 - 7:29ועכשיו אני חייב להטעין לפני השימוש.
-
7:29 - 7:33אני חייב לחכות מה שמרגיש כמו נצח
כדי להשתמש בצעצוע החדש והנחשק שלי. -
7:33 - 7:35זה היה משוגע.
-
7:35 - 7:36אבל אתם יודעים מה?
-
7:36 - 7:38כמעט כל מוצר באותה תקופה היה ככה.
-
7:38 - 7:40כשהיו בו סוללות,
-
7:40 - 7:42הייתם צריכים להטעין אותו
לפני שהשתמשתם בו. -
7:43 - 7:45ובכן, סטיב הבחין בכך
-
7:45 - 7:46ואמר:
-
7:46 - 7:49"אנחנו לא הולכים לתת
לזה לקרות עם המוצר שלנו." -
7:49 - 7:50אז מה עשינו?
-
7:50 - 7:53באופן טיפוסי, כשיש לך מוצר
שיש בו כונן קשיח, -
7:53 - 7:56אתה מריץ אותו במשך
כ-30 דקות במפעל -
7:56 - 7:59על מנת לוודא שהכונן הקשיח
הולך לעבוד גם שנים אחר כך -
7:59 - 8:02עבור הלקוח לאחר שהוא מוציא אותו מהקופסה.
-
8:02 - 8:05מה עשינו במקום זה?
-
8:05 - 8:08הרצנו אותו למשך יותר משעתיים.
-
8:08 - 8:09למה?
-
8:09 - 8:12ובכן, ראשית, כך היינו יכולים
לייצר מוצר איכותי יותר, -
8:12 - 8:14שקל יותר לבדוק,
-
8:14 - 8:17ולוודא שהוא נהדר עבור הצרכן.
-
8:18 - 8:19אבל חשוב מכך,
-
8:19 - 8:22הסוללה הגיעה טעונה במלואה
ישר מהקופסה, -
8:22 - 8:23מוכן לשימוש.
-
8:23 - 8:27אז הלקוח הזה,
עם כל אותה התלהבות, -
8:27 - 8:29יכל פשוט להתחיל להשתמש במוצר.
-
8:29 - 8:31זה היה נהדר, וזה עבד.
-
8:31 - 8:32אנשים אהבו את זה.
-
8:32 - 8:35כיום, כמעט כל מוצר
שאתם רוכשים שמונע על ידי סוללות -
8:35 - 8:38יוצא מהקופסה טעון במלואו,
-
8:38 - 8:40אפילו אם אין לו כונן קשיח.
-
8:40 - 8:45אבל אז, הבחנו בפרט הזה
ותיקנו אותו. -
8:45 - 8:47ועכשיו כולם עושים זאת גם כן.
-
8:47 - 8:50לא עוד "יש להטעין לפני השימוש"
-
8:51 - 8:53אז למה אני מספר לכם את זה?
-
8:53 - 8:55ובכן, לראות את הבעיה הבלתי נראית,
-
8:55 - 8:59לא רק את הבעיה הברורה,
זה מה שחשוב, -
8:59 - 9:02לא רק עבור עיצוב מוצר,
אלא עבור כל דבר שאנחנו עושים. -
9:03 - 9:06אתם מבינים,
ישנן בעיות בלתי נראות בכל מקום, -
9:06 - 9:08כאלו שאנו יכולים לפתור.
-
9:08 - 9:12אך ראשית אנו צריכים לראות אותן,
להרגיש אותן. -
9:13 - 9:15לכן, אני מהסס לתת לכם טיפים
-
9:15 - 9:18לגבי מדעי המוח או פסיכולוגיה.
-
9:18 - 9:21יש הרבה יותר מידי אנשים מנוסים
בקהילת TED -
9:21 - 9:24שיודעים הרבה יותר על נושאים אלו
משאני אי פעם אדע. -
9:24 - 9:27אך הרשו לי להשאיר אתכם
עם כמה טיפים לדברים שאני עושה, -
9:27 - 9:30שכולנו יכולים לעשות,
על מנת להילחם בהרגלה. -
9:30 - 9:34הטיפ הראשון שלי הוא להביט רחב יותר.
-
9:34 - 9:36אתם מבינים, כאשר אתם מתמודדים עם בעיה,
-
9:36 - 9:39לפעמים, יש הרבה שלבים שמובילים לבעיה הזו.
-
9:39 - 9:42ולפעמים, הרבה מאוד שלבים לאחר מכן.
-
9:42 - 9:46אם אתם יכולים לקחת צעד אחורה
ולהביט בצורה רחבה יותר, -
9:46 - 9:48אולי תצליחו לשנות חלק מהקופסאות האלו
-
9:48 - 9:49לפני הבעיה.
-
9:49 - 9:50אולי תוכלו לשלב אותן.
-
9:50 - 9:54אולי תוכלו להסיר אותן לחלוטין
על מנת לשפר את זה. -
9:54 - 9:56קחו תרמוסטטים, לדוגמה.
-
9:56 - 10:00בתחילת המאה ה-20 כשהם רק יצאו לשוק,
הם היו מאוד פשוטים לשימוש. -
10:00 - 10:02הייתם פשוט יכולים להגביר או להנמיך.
-
10:02 - 10:03אנשים הבינו אותם.
-
10:04 - 10:06אבל בשנות ה-70,
-
10:06 - 10:08משבר האנרגיה הכה,
-
10:08 - 10:11ולקוחות התחילו לחשוב על איך לחסוך באנרגיה.
-
10:11 - 10:13אז מה קרה?
-
10:13 - 10:16מעצבי תרמוסטטים החליטו
להוסיף שלב חדש. -
10:16 - 10:18במקום פשוט להגביר או להנמיך,
-
10:18 - 10:20עכשיו הייתם צריכים לתכנת אותו.
-
10:20 - 10:23אז הייתם יכולים להגיד לו מה הטמפרטורה
שאתם רוצים בזמן נתון. -
10:23 - 10:25עכשיו, זה נשמע נהדר.
-
10:25 - 10:28התחילו להוסיף את האפשרות הזו
לכל תרמוסטט. -
10:28 - 10:32אבל הסתבר שאף אחד לא חסך באנרגיה.
-
10:32 - 10:34עכשיו, למה זה?
-
10:34 - 10:37ובכן, אנשים לא יכלו לחזות את העתיד.
-
10:37 - 10:40הם פשוט לא ידעו איך השבועות שלהם
ישתנו מעונה לעונה, -
10:40 - 10:42משנה לשנה.
-
10:42 - 10:45אז אף אחד לא חסך באנרגיה,
-
10:45 - 10:46ומה קרה?
-
10:46 - 10:48מעצבי תרמוסטטים חזרו ללוח השרטוטים
-
10:48 - 10:50והתמקדו בצעד התכנות הזה.
-
10:51 - 10:53הם יצרו ממשקי משתמש טובים יותר,
-
10:53 - 10:56הם יצרו תיעוד טוב יותר.
-
10:56 - 11:00אבל עדיין, שנים לאחר מכן,
אנשים לא חסכו באנרגיה -
11:00 - 11:03כיוון שהם פשוט לא יכלו
לחזות את העתיד. -
11:03 - 11:05אז מה עשינו?
-
11:05 - 11:09שמנו אלגוריתם של למידה חישובית
במקום התכנות -
11:09 - 11:12שפשוט יצפה כשמגבירים ומנמיכים,
-
11:12 - 11:14כשאתם מעדיפים טמפרטורה מסויימת
כשאתם מתעוררים, -
11:14 - 11:16או כשאתם עוזבים.
-
11:16 - 11:17ואתם יודעים מה?
-
11:17 - 11:18זה עבד.
-
11:18 - 11:22אנשים חוסכים באנרגיה
בלי שום תכנות. -
11:23 - 11:25אז, זה לא משנה מה אתם עושים.
-
11:25 - 11:29אם אתפ לוקחים צעד אחורה
ומסתכלים על כל הקופסאות, -
11:29 - 11:32אולי ישנה דרך
להסיר אחת או לשלב אותן -
11:32 - 11:34כך שתוכלו להפוך את התהליך
לכל כך יותר פשוט. -
11:35 - 11:38אז זה הטיפ הראשון שלי: הביטו רחב יותר.
-
11:38 - 11:42הטיפ השני שלי הוא להביט קרוב יותר.
-
11:42 - 11:45אחד מהמורים הכי טובים שלי
היה סבא שלי. -
11:47 - 11:49הוא לימד אותי הכל על העולם.
-
11:50 - 11:53הוא לימד אותי איך דברים נבנו
ואיך הם תוקנו, -
11:53 - 11:57את הכלים והטכניקות הדרושים
עבור פרויקט מוצלח. -
11:58 - 12:02אני זוכר סיפור אחד
שהוא סיפר לי על ברגים, -
12:02 - 12:06ועל איך שאתה צריך
את הבורג הנכון לעבודה הנכונה. -
12:06 - 12:08יש הרבה סוגים שונים של ברגים:
-
12:08 - 12:12ברגי עץ, ברגי מתכת, דיבלים, ברגי בטון,
-
12:12 - 12:14הרשימה ממשיכה וממשיכה.
-
12:15 - 12:18העבודה שלנו היא לייצר מוצרים
שהם קלים להתקנה -
12:18 - 12:22עבור כל הלקוחות שלנו בעצמם
בלי אנשי מקצוע. -
12:23 - 12:24אז מה עשינו?
-
12:25 - 12:28זכרתי את הסיפור הזה
שסבא שלי סיפר לי, -
12:28 - 12:29ואז חשבנו,
-
12:29 - 12:31"כמה ברגים שונים אנחנו
יכולים לשים בקופסה? -
12:31 - 12:34האם זה הולך להיות שניים, שלושה,
ארבעה, חמישה? -
12:34 - 12:37כיוון שיש כל כך הרבה
סוגי קירות שונים." -
12:37 - 12:39אז חשבנו על זה,
עשינו לזה אופטימיזציה, -
12:39 - 12:43ובחרנו שלושה סוגי ברגים
לשים בקופסה. -
12:44 - 12:46חשבנו שזה הולך לפתור את הבעיה.
-
12:46 - 12:49אבל התברר שזה לא.
-
12:50 - 12:51אז שלחנו את המוצר,
-
12:51 - 12:54ולאנשים לא הייתה חוויה נהדרת.
-
12:54 - 12:55אז מה עשינו?
-
12:55 - 12:57חזרנו ללוח השרטוטים
-
12:57 - 13:01מיד לאחר שהבנו
שלא הצלחנו. -
13:01 - 13:04ועיצבנו בורג מיוחד,
בורג מותאם, -
13:04 - 13:06למרות עגמת הנפש שזה גרם למשקיעים שלנו.
-
13:06 - 13:10הם שאלו "למה אתם משקיעים
כל כך הרבה זמן בבורג קטן? -
13:10 - 13:12לכו לעבוד ותמכרו יותר!"
-
13:12 - 13:15ואנחנו אמרנו "אנחנו נמכור יותר
אם נעשה את זה נכון." -
13:16 - 13:18והסתבר שצדקנו.
-
13:18 - 13:21בעזרת הבורג המותאם הקטן הזה,
היה רק בורג אחד בקופסה, -
13:21 - 13:24שהיה קל לתלות אותו
ולשים על הקיר. -
13:26 - 13:32אז אם אנחנו מתמקדים בפרטים הקטנטנים הללו,
אלו שאולי איננו רואים -
13:32 - 13:34ואנחנו מביטים בהם באומרנו,
-
13:34 - 13:36"האם זה חשוב
-
13:36 - 13:38או שזו פשוט הדרך בה תמיד עשינו זאת?
-
13:38 - 13:41אולי יש דרך להיפטר מזה."
-
13:42 - 13:47אז העצה האחרונה שלי
היא לחשוב צעיר יותר. -
13:48 - 13:53בכל יום, אני ניצב מול שאלות מעניינות
שמעלים שלושת ילדי הצעירים. -
13:53 - 13:54הם מעלים שאלות כגון
-
13:54 - 13:57"למה מכוניות לא יכולות לעוף מעל הפקקים?"
-
13:58 - 14:01או "למה אין לי ולקרו במקום שרוכים?"
-
14:02 - 14:04לפעמים, השאלות האלו הן חכמות.
-
14:05 - 14:08בני בא אלי יום אחד
וביקשתי ממנו -
14:08 - 14:11"רוץ החוצה לתיבת הדואר ותבדוק אותה"
-
14:11 - 14:15הוא הביט בי, מבובל, ואמר
-
14:15 - 14:20"למה תיבת הדואר לא פשוט בודקת את עצמה
ואז מודיעה לנו אם יש בה דואר?" [צחוק] -
14:20 - 14:24ואני חשבתי
"זאת שאלה די טובה". -
14:25 - 14:27אז, הם יכולים לשאול המון שאלות
-
14:27 - 14:32ולפעמים אנחנו מגלים
שפשוט אין לנו את התשובות. -
14:32 - 14:38אנחנו אומרים "בני, זוהי פשוט
הדרך בה העולם עובד." -
14:38 - 14:41אז ככל שאנחנו חשופים למשהו יותר,
-
14:41 - 14:43כך אנו מתרגלים אליו.
-
14:43 - 14:45אך ילדים לא היו פה מספיק זמן
-
14:45 - 14:47כדי להתרגל לדברים הללו.
-
14:47 - 14:49ולכן כשהם נתקלים בבעיות,
-
14:49 - 14:51הם מיד מנסים לפתור אותן,
-
14:51 - 14:54ולפעמים הם מוצאים דרך טובה יותר,
-
14:54 - 14:56והדרך הזו היא באמת יותר טובה.
-
14:56 - 15:02אז העצה שלי שאנחנו מאמצים
היא שיהיו לכם אנשים צעירים בצוות, -
15:02 - 15:04או אנשים עם מוח צעיר.
-
15:04 - 15:07כיוון שאם יש לכם את המוחות הצעירים הללו,
-
15:07 - 15:10הם גורמים לכולם בחדר לחשוב צעיר יותר.
-
15:10 - 15:14פיקאסו אמר פעם,
"כל ילד הוא אמן. -
15:15 - 15:20הבעיה כשהוא או היא מתבגרים,
היא איך להישאר אמן." -
15:22 - 15:26כולנו ראינו את העולם בבירור רב יותר
כשראינו אותו לראשונה, -
15:26 - 15:28לפני שחיים של הרגלים
נכנסו לתמונה. -
15:29 - 15:31האתגר שלנו הוא לחזור לשם.
-
15:31 - 15:34להרגיש את התסכול הזה,
-
15:34 - 15:36לראות את הפרטים הללו,
-
15:36 - 15:38להביט רחב יותר,
-
15:38 - 15:39להביט קרוב יותר,
-
15:39 - 15:41ולחשוב צעיר יותר
-
15:42 - 15:44כדי שנוכל להישאר מתחילים.
-
15:44 - 15:45זה לא קל.
-
15:45 - 15:47זה דורש מאיתנו לדחוף ולהתנגד
-
15:47 - 15:50לאחת מהדרכים הכי בסיסיות
בה אנו מבינים את העולם. -
15:52 - 15:53אך אם נעשה זאת,
-
15:53 - 15:55נוכל לעשות דברים די מדהימים.
-
15:55 - 15:58עבורי, בתקווה, זה עיצוב מוצר טוב יותר.
-
15:59 - 16:04עבורכם, זה יכול להיות משהו אחר,
משהו עצמתי. -
16:06 - 16:09האתגר שלנו הוא להתעורר
בכל יום ולאמר: -
16:09 - 16:12"איך אני יכול לחוות את העולם
בצורה טובה יותר?" -
16:12 - 16:17ואם נצליח, אולי, רק אולי,
-
16:17 - 16:21נוכל להיפטר מהמדבקות הקטנות והטפשיות האלו,
-
16:22 - 16:24תודה רבה.
-
16:24 - 16:26[מחיאות כפיים]
- Title:
- הסוד הראשון בעיצוב הוא... להבחין
- Speaker:
- טוני פאדל
- Description:
-
כבני אדם, אנחנו מתרגלים למה שיש מאוד מהר. אבל עבור מעצבים, מה שיש היא הזדמנות... האם מה שיש יכול להיות יותר טוב? איך? בשיחה כיפית וקלילה זו, האיש שמאחורי האייפוד ותרמוסטט Nest חולק כמה מהטיפים שלו לאיך להבחין, ולהניע שינוי.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:41
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing | ||
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for The first secret of design is ... noticing |