WEBVTT

00:00:01.136 --> 00:00:04.389
בסרט הנהדר משנות ה-80
"האחים בלוז",

00:00:04.389 --> 00:00:09.183
יש סצינה שבה ג'ון בלושי
הולך לבקר את דן אקרויד בדירה שלו

00:00:09.183 --> 00:00:11.506
בשיקגו בפעם הראשונה.

00:00:12.106 --> 00:00:14.637
זה חלל קטנטן וצפוף

00:00:14.637 --> 00:00:17.168
והוא רק כמטר ממסילת הרכבת.

00:00:18.628 --> 00:00:20.466
כשג'ון יושב על מיטתו של דן,

00:00:20.466 --> 00:00:22.929
רכבת חולפת במהירות,

00:00:22.929 --> 00:00:25.153
ומרעידה את כל החדר.

00:00:25.153 --> 00:00:28.982
ג'ון שואל, "באיזו תדירות
הרכבת הזו עוברת כאן?"

00:00:28.982 --> 00:00:33.542
דן משיב, "בתדירות כל כך גבוהה,
שאתה אפילו לא תבחין בזה".

00:00:33.542 --> 00:00:36.448
ואז, משהו נופל מהקיר.

NOTE Paragraph

00:00:37.248 --> 00:00:39.042
כולנו יודעים על מה הוא מדבר.

00:00:39.042 --> 00:00:41.883
כבני אדם, אנחנו מתרגלים
לדברים יומיומיים

00:00:41.883 --> 00:00:43.080
מהר מאוד.

00:00:43.600 --> 00:00:46.984
כמעצב מוצר, זוהי העבודה שלי
לראות את אותם דברים יומיומיים,

00:00:46.984 --> 00:00:50.521
להרגיש אותם, ולנסות לשפר אותם.

00:00:51.365 --> 00:00:54.861
למשל, רואים את הפרי הזה?

00:00:56.211 --> 00:00:57.811
רואים את המדבקה הקטנה הזו?

00:00:59.211 --> 00:01:01.666
המדבקה הזו לא הייתה שם
כשאני הייתי ילד.

00:01:02.776 --> 00:01:04.694
אבל איפשהו כשהשנים עברו,

00:01:04.694 --> 00:01:07.575
למישהו עלה הרעיון המבריק
לשים את המדבקה הזו על פירות.

00:01:07.575 --> 00:01:08.292
למה?

00:01:08.292 --> 00:01:09.821
כדי שיהיה לנו קל יותר

00:01:09.821 --> 00:01:11.558
לשלם בקופה.

NOTE Paragraph

00:01:11.558 --> 00:01:12.651
ובכן זה נהדר,

00:01:12.651 --> 00:01:14.706
אנחנו יכולים להיכנס ולצאת מהחנות במהירות.

00:01:14.706 --> 00:01:16.784
אבל עכשיו, יש בעיה חדשה.

00:01:17.414 --> 00:01:19.443
כשאנחנו מגיעים הביתה ואנחנו רעבים

00:01:19.443 --> 00:01:22.874
ואנחנו רואים את הפרי הבשל והעסיסי הזה
על השיש,

00:01:22.874 --> 00:01:25.719
אנחנו רק רוצים להרים אותו
ולאכול.

00:01:25.719 --> 00:01:29.455
אבל עכשיו, אנחנו צריכים 
לחפש את המדבקה הקטנה הזו.

00:01:30.587 --> 00:01:34.961
ולחפור בה עם הציפורניים שלנו,
ולפגוע בפרי.

00:01:34.962 --> 00:01:36.601
ואז לגלגל את המדבקה--

00:01:36.601 --> 00:01:37.636
אתם יודעים למה אני מתכוון.

00:01:37.636 --> 00:01:39.775
ואז לנסות להעיף אותה מהאצבעות שלכם.

00:01:39.775 --> 00:01:43.136
[מחיאות כפיים]

00:01:44.276 --> 00:01:45.776
זה לא כיף,

00:01:45.776 --> 00:01:46.797
בכלל לא.

NOTE Paragraph

00:01:47.777 --> 00:01:49.682
אבל משהו מעניין קרה.

00:01:49.992 --> 00:01:53.073
מבינים, בפעם הראשונה שעשיתם את זה,
בטח הרגשתם את הרגשות הללו.

00:01:53.075 --> 00:01:55.280
רק רציתם לאכול פרי.

00:01:55.280 --> 00:01:56.287
התעצבנתם.

00:01:56.287 --> 00:01:58.021
רק רציתם לצלול אל הפרי הזה.

00:01:58.541 --> 00:02:00.165
בפעם העשירית,

00:02:00.165 --> 00:02:02.641
כבר התעצבנתם פחות

00:02:02.641 --> 00:02:06.071
ופשוט התחלתם לקלף את המדבקה.

00:02:06.071 --> 00:02:08.480
בפעם המאה,
לפחות עבורי,

00:02:08.480 --> 00:02:09.612
נהייתי אדיש לזה.

00:02:10.212 --> 00:02:13.103
פשוט הרמתי את הפרי,

00:02:13.103 --> 00:02:17.215
חפרתי בו עם הציפורניים שלי,
וניסיתי להעיף את המדבקה.

00:02:17.215 --> 00:02:18.771
ואז תהיתי,

00:02:18.771 --> 00:02:22.270
"האם יש מדבקה נוספת?"

NOTE Paragraph

00:02:23.680 --> 00:02:24.974
אז למה זה?

00:02:24.974 --> 00:02:27.126
למה אנחנו מתרגלים לדברים יומיומיים?

00:02:27.126 --> 00:02:30.274
ובכן, כבני אדם, יש לנו יכולת מוחית מוגבלת.

00:02:30.274 --> 00:02:35.043
ולכן המוח שלנו מקודד 
את הדברים היומימיים לכדי הרגלים

00:02:35.043 --> 00:02:38.620
כדי שנוכל לפנות עוד מקום
ללמידה של דברים חדשים.

00:02:38.620 --> 00:02:40.662
זה תהליך שנקרא הרגלה

00:02:40.662 --> 00:02:44.266
וזוהי אחת מהדרכים הכי בסיסיות
בה אנו, כבני אדם, לומדים.

NOTE Paragraph

00:02:45.596 --> 00:02:47.765
עכשיו, הרגלה היא לא תמיד רעה.

00:02:48.975 --> 00:02:50.611
זוכרים איך זה ללמוד לנהוג?

00:02:51.101 --> 00:02:52.279
אני זוכר בהחלט.

00:02:52.939 --> 00:02:56.227
הידיים שלכם נעולות על 10 ו-2 בהגה,

00:02:56.227 --> 00:02:58.445
מסתכלים על כל אובייקט שם בחוץ--


00:02:58.445 --> 00:03:01.695
המכוניות, האורות, הולכי הרגל.

00:03:01.695 --> 00:03:04.006
זוהי חוויה מורטת עצבים.

00:03:04.936 --> 00:03:08.520
עד כדי כך, שאפילו לא יכולתי 
לדבר עם אף אחד שהיה במכונית

00:03:08.520 --> 00:03:10.450
ולא יכולתי אפילו להקשיב למוסיקה.

00:03:10.840 --> 00:03:12.949
אבל אז קרה משהו מעניין.

00:03:12.949 --> 00:03:17.119
ככל שהשבועות חלפו, 
הנהיגה נעשתה קלה יותר ויותר.

00:03:18.339 --> 00:03:19.647
עברתם הרגלה לזה.

00:03:20.647 --> 00:03:22.914
זה התחיל להיות כיף
וטבע שני.

00:03:23.324 --> 00:03:25.531
ואז, יכולתם לדבר עם חבריכם שוב

00:03:25.531 --> 00:03:26.490
ולהקשיב למוסיקה.

NOTE Paragraph

00:03:26.490 --> 00:03:29.189
אז יש סיבה טובה למה
המוח שלנו עושה הרגלה לדברים,

00:03:29.189 --> 00:03:32.552
אם לא היינו עושים את זה,
היינו מבחינים בכל פרט קטן,

00:03:32.552 --> 00:03:34.167
כל הזמן.

00:03:34.717 --> 00:03:36.295
זה היה מתיש,

00:03:36.295 --> 00:03:38.687
ולא היה לנו זמן ללמוד דברים חדשים.

NOTE Paragraph

00:03:40.317 --> 00:03:43.457
אבל לפעמים, הרגלה אינה טובה.

00:03:44.477 --> 00:03:47.812
אם היא מונעת מאיתנו מלהבחין
בבעיות שישנן סביבנו,

00:03:47.812 --> 00:03:48.843
ובכן, זה רע.

00:03:49.413 --> 00:03:52.816
ואם זה מונע מאיתנו מלהבחין
ולתקן את הבעיות הללו,

00:03:52.816 --> 00:03:54.933
ובכן, זה ממש רע.

NOTE Paragraph

00:03:55.923 --> 00:03:57.906
קומיקאים מכירים את זה.

00:03:57.906 --> 00:04:02.791
הקריירה של ג'רי סיינפלד כולה נבנתה
על הבחנה בפרטים הקטנים הללו,

00:04:02.791 --> 00:04:06.769
אותם דברים אידיוטיים שאנחנו עושים בכל יום
ואפילו לא זוכרים.

00:04:08.238 --> 00:04:10.615
הוא מספר לנו על הפעם שבה הוא ביקר חברים

00:04:10.615 --> 00:04:13.001
ורק רצה להתקלח בנוחות.

00:04:13.001 --> 00:04:16.898
הוא הושיט יד, תפס את הידית של הברז
וסובב אותה בעדינות לכיוון אחד,

00:04:16.900 --> 00:04:19.483
והמים היו חמים מידי ב-40 מעלות.

00:04:19.483 --> 00:04:23.415
ואז הוא סובב לצד שני, 
וזה היה קר מידי ב-40 מעלות.

00:04:23.415 --> 00:04:25.778
הוא רק רצה מקלחת נוחה.

00:04:25.778 --> 00:04:27.941
עכשיו, כולנו היינו שם,

00:04:27.941 --> 00:04:29.726
אנחנו פשוט לא זוכרים את זה.

00:04:29.726 --> 00:04:31.048
אבל ג'רי כן,

00:04:31.048 --> 00:04:33.062
וזוהי עבודתו של קומיקאי.

NOTE Paragraph

00:04:33.062 --> 00:04:36.182
אבל מעצבים, ממציאים ויזמים,

00:04:36.182 --> 00:04:38.589
העבודה שלנו היא לא רק להבחין בדברים הללו,

00:04:38.589 --> 00:04:41.525
אלא ללכת צעד נוסף קדימה
ולנסות לתקן אותם.

NOTE Paragraph

00:04:43.276 --> 00:04:44.842
רואים את זה, אשה זו,

00:04:44.842 --> 00:04:46.311
היא מארי אנדרסון.

00:04:46.581 --> 00:04:48.778
ב-1902 בניו יורק סיטי,

00:04:48.778 --> 00:04:50.606
היא הייתה בביקור בעיר.

00:04:51.016 --> 00:04:55.834
היה זה יום קר, רטוב ומושלג
והיה לה חם ונעים בקרונית הרכבת הקלה.

00:04:57.226 --> 00:05:02.323
בעודה מתקדמת ליעד שלה,
היא הבחינה שהנהג פותח את החלון

00:05:02.323 --> 00:05:07.128
על מנת לנקות את השלג שהצטבר
כך שהוא יוכל להמשיך לנהוג בבטחה.

00:05:08.258 --> 00:05:11.834
אבל כשהוא פתח את החלון
הוא הכניס פנימה אויר קר ורטוב,

00:05:11.834 --> 00:05:13.779
מה שגרם לכל הנוסעים להיות אומללים.

00:05:15.189 --> 00:05:18.122
עכשיו, סביר להניח שרוב הנוסעים פשוט חשבו,

00:05:18.122 --> 00:05:21.373
"זה מה שיש, הוא חייב
לפתוח את החלון על מנת לנקות אותו.

00:05:21.373 --> 00:05:22.766
הדברים הם פשוט כך."

00:05:23.176 --> 00:05:24.711
אבל מארי לא חשבה כך.

00:05:24.711 --> 00:05:26.010
מארי חשבה,

00:05:26.010 --> 00:05:29.844
"מה אם הנהג יוכל לנקות
את השמשה מבפנים

00:05:29.844 --> 00:05:33.122
כך שהוא יוכל להישאר בפנים בבטחה ולנהוג

00:05:33.122 --> 00:05:36.063
והנוסעים יוכלו
באמת להישאר מחוממים?"

00:05:36.603 --> 00:05:39.355
אז היא לקחת את חוברת השרטוטים שלה
מיד באותו הרגע,

00:05:39.355 --> 00:05:43.716
והתחילה לשרטט ציור שיהפוך
למגב השמשות הראשון בעולם.

NOTE Paragraph

00:05:44.924 --> 00:05:49.194
עכשיו, כמעצב מוצר, 
אני מנסה ללמוד מאנשים כמו מארי

00:05:49.198 --> 00:05:51.963
ולנסות לראות את העולם
כפי שהוא באמת,

00:05:51.973 --> 00:05:54.047
לא כפי שאנחנו חושבים שהוא.

00:05:54.587 --> 00:05:55.534
מדוע?

00:05:55.534 --> 00:05:58.881
כיוון שזה קל לפתור בעיה
שכמעט כולם מבחינים בה

00:05:59.894 --> 00:06:03.674
אבל זה קשה לפתור בעיה
שכמעט אף אחד לא מבחין בה.

NOTE Paragraph

00:06:04.441 --> 00:06:07.169
עכשיו, יש אנשים שחושבים 
שאתה נולד עם היכולת הזו

00:06:07.169 --> 00:06:08.750
או שאתה לא,

00:06:08.750 --> 00:06:13.693
כאילו שמארי אנדרסון תוכנתה מלידתה
לראות את העולם בבירור רב יותר.

00:06:14.883 --> 00:06:16.813
זה לא היה המקרה עבורי.

00:06:16.813 --> 00:06:18.456
הייתי צריך לעבוד על זה.

00:06:19.766 --> 00:06:22.395
במהלך השנים שלי באפל,

00:06:22.395 --> 00:06:27.142
סטיב ג'ובס איתגר אותנו
לבוא לעבודה כל יום,

00:06:27.142 --> 00:06:31.056
לראות את המוצרים שלנו 
דרך עיניו של הצרכן,

00:06:31.056 --> 00:06:32.503
הצרכן החדש,

00:06:32.503 --> 00:06:35.689
זה שיש לו חששות
ותסכולים פוטנציאליים

00:06:35.689 --> 00:06:38.830
והתרגשות מלאת תקווה
שהמוצר הטכנולוגי החדש שלו

00:06:38.830 --> 00:06:40.851
יוכל לעבוד עבורם מיד.

00:06:41.471 --> 00:06:43.705
הוא קרא לזה
"להישאר מתחילים",

00:06:43.705 --> 00:06:47.687
והוא רצה לוודא שאנחנו מתמקדים
באותם פרטים קטנטנים

00:06:47.687 --> 00:06:51.845
כדי להפוך אותם למהירים יותר, קלים יותר
וחלקים עבור הלקוחות.

NOTE Paragraph

00:06:52.558 --> 00:06:56.805
אז אני זוכר את זה בבירור
בימים המוקדמים של של האייפוד.

00:06:57.028 --> 00:06:58.698
מבינים, אז בשנות ה-90,

00:06:58.698 --> 00:07:01.127
בהיותי משוגע של גאדג'טים,

00:07:03.107 --> 00:07:08.002
הייתי רץ לחנות 
לקנות את הגאדג'ט הכי הכי עדכני.

00:07:09.291 --> 00:07:11.353
הייתי לוקח את כל הזמן הזה כדי לנסוע לחנות,

00:07:11.353 --> 00:07:14.964
הייתי משלם, חוזר הביתה,
ומתחיל לפתוח את העטיפה.

00:07:14.964 --> 00:07:18.890
ואז, שם הייתה מדבקה קטנה נוספת:

00:07:18.890 --> 00:07:22.005
זו שהיה כתוב בה
"יש להטעין לפני השימוש".

NOTE Paragraph

00:07:22.005 --> 00:07:23.553
מה!?

00:07:23.553 --> 00:07:24.558
אני לא מאמין!

00:07:24.558 --> 00:07:26.734
בדיוק ביליתי את כל הזמו הזה
ברכישה של המוצר

00:07:26.734 --> 00:07:28.768
ועכשיו אני חייב להטעין לפני השימוש.

00:07:28.768 --> 00:07:33.158
אני חייב לחכות מה שמרגיש כמו נצח
כדי להשתמש בצעצוע החדש והנחשק שלי.

00:07:33.158 --> 00:07:34.850
זה היה משוגע.

NOTE Paragraph

00:07:34.850 --> 00:07:35.755
אבל אתם יודעים מה?

00:07:35.755 --> 00:07:37.838
כמעט כל מוצר באותה תקופה היה ככה.

00:07:37.838 --> 00:07:39.613
כשהיו בו סוללות,

00:07:39.613 --> 00:07:41.890
הייתם צריכים להטעין אותו
לפני שהשתמשתם בו.

00:07:42.690 --> 00:07:45.136
ובכן, סטיב הבחין בכך

00:07:45.136 --> 00:07:45.967
ואמר:

00:07:45.967 --> 00:07:48.565
"אנחנו לא הולכים לתת
לזה לקרות עם המוצר שלנו."

00:07:48.565 --> 00:07:50.413
אז מה עשינו?

00:07:50.413 --> 00:07:53.499
באופן טיפוסי, כשיש לך מוצר
שיש בו כונן קשיח,

00:07:53.499 --> 00:07:56.162
אתה מריץ אותו במשך
כ-30 דקות במפעל

00:07:56.162 --> 00:07:59.311
על מנת לוודא שהכונן הקשיח
הולך לעבוד גם שנים אחר כך

00:07:59.311 --> 00:08:02.385
עבור הלקוח לאחר שהוא מוציא אותו מהקופסה.

00:08:02.385 --> 00:08:05.451
מה עשינו במקום זה?

00:08:05.451 --> 00:08:07.541
הרצנו אותו למשך יותר משעתיים.

00:08:07.541 --> 00:08:09.129
למה?

00:08:09.129 --> 00:08:12.254
ובכן, ראשית, כך היינו יכולים
לייצר מוצר איכותי יותר,

00:08:12.254 --> 00:08:14.404
שקל יותר לבדוק,

00:08:14.404 --> 00:08:17.346
ולוודא שהוא נהדר עבור הצרכן.

00:08:17.906 --> 00:08:19.159
אבל חשוב מכך,

00:08:19.159 --> 00:08:22.178
הסוללה הגיעה טעונה במלואה
ישר מהקופסה,

00:08:22.178 --> 00:08:23.124
מוכן לשימוש.

00:08:23.124 --> 00:08:26.956
אז הלקוח הזה,
עם כל אותה התלהבות,

00:08:26.956 --> 00:08:28.684
יכל פשוט להתחיל להשתמש במוצר.

00:08:28.684 --> 00:08:31.074
זה היה נהדר, וזה עבד.

00:08:31.074 --> 00:08:32.338
אנשים אהבו את זה.

NOTE Paragraph

00:08:32.338 --> 00:08:35.445
כיום, כמעט כל מוצר
שאתם רוכשים שמונע על ידי סוללות

00:08:35.445 --> 00:08:37.508
יוצא מהקופסה טעון במלואו,

00:08:37.508 --> 00:08:39.561
אפילו אם אין לו כונן קשיח.

00:08:40.131 --> 00:08:44.905
אבל אז, הבחנו בפרט הזה
ותיקנו אותו.

00:08:44.905 --> 00:08:47.253
ועכשיו כולם עושים זאת גם כן.

00:08:47.253 --> 00:08:49.894
לא עוד "יש להטעין לפני השימוש"

NOTE Paragraph

00:08:50.644 --> 00:08:52.701
אז למה אני מספר לכם את זה?

00:08:52.701 --> 00:08:54.809
ובכן, לראות את הבעיה הבלתי נראית,

00:08:54.809 --> 00:08:59.320
לא רק את הבעיה הברורה,
זה מה שחשוב,

00:08:59.320 --> 00:09:02.160
לא רק עבור עיצוב מוצר,
אלא עבור כל דבר שאנחנו עושים.

00:09:02.682 --> 00:09:06.206
אתם מבינים, 
ישנן בעיות בלתי נראות בכל מקום,

00:09:06.206 --> 00:09:08.462
כאלו שאנו יכולים לפתור.

00:09:08.462 --> 00:09:12.286
אך ראשית אנו צריכים לראות אותן,
להרגיש אותן.

NOTE Paragraph

00:09:12.996 --> 00:09:14.964
לכן, אני מהסס לתת לכם טיפים

00:09:14.964 --> 00:09:17.695
לגבי מדעי המוח או פסיכולוגיה.

00:09:17.695 --> 00:09:20.689
יש הרבה יותר מידי אנשים מנוסים
בקהילת TED

00:09:20.689 --> 00:09:24.083
שיודעים הרבה יותר על נושאים אלו
משאני אי פעם אדע.

00:09:24.083 --> 00:09:26.710
אך הרשו לי להשאיר אתכם
עם כמה טיפים לדברים שאני עושה,

00:09:26.710 --> 00:09:30.383
שכולנו יכולים לעשות,
על מנת להילחם בהרגלה.

NOTE Paragraph

00:09:30.383 --> 00:09:33.777
הטיפ הראשון שלי הוא להביט רחב יותר.

00:09:33.777 --> 00:09:35.889
אתם מבינים, כאשר אתם מתמודדים עם בעיה,

00:09:35.889 --> 00:09:39.281
לפעמים, יש הרבה שלבים שמובילים לבעיה הזו.

00:09:39.281 --> 00:09:42.351
ולפעמים, הרבה מאוד שלבים לאחר מכן.

00:09:42.351 --> 00:09:45.700
אם אתם יכולים לקחת צעד אחורה
ולהביט בצורה רחבה יותר,

00:09:45.700 --> 00:09:47.971
אולי תצליחו לשנות חלק מהקופסאות האלו

00:09:47.971 --> 00:09:48.977
לפני הבעיה.

00:09:48.977 --> 00:09:50.337
אולי תוכלו לשלב אותן.

00:09:50.337 --> 00:09:53.672
אולי תוכלו להסיר אותן לחלוטין 
על מנת לשפר את זה.

NOTE Paragraph

00:09:54.258 --> 00:09:56.249
קחו תרמוסטטים, לדוגמה.

00:09:56.249 --> 00:09:59.627
בתחילת המאה ה-20 כשהם רק יצאו לשוק,
הם היו מאוד פשוטים לשימוש.

00:09:59.627 --> 00:10:01.579
הייתם פשוט יכולים להגביר או להנמיך.

00:10:01.579 --> 00:10:03.279
אנשים הבינו אותם.

00:10:04.019 --> 00:10:05.772
אבל בשנות ה-70,

00:10:05.772 --> 00:10:07.846
משבר האנרגיה הכה,

00:10:07.846 --> 00:10:11.416
ולקוחות התחילו לחשוב על איך לחסוך באנרגיה.

00:10:11.416 --> 00:10:12.703
אז מה קרה?

00:10:12.703 --> 00:10:15.731
מעצבי תרמוסטטים החליטו
להוסיף שלב חדש.

00:10:15.731 --> 00:10:17.581
במקום פשוט להגביר או להנמיך,

00:10:17.581 --> 00:10:19.572
עכשיו הייתם צריכים לתכנת אותו.

00:10:19.572 --> 00:10:22.790
אז הייתם יכולים להגיד לו מה הטמפרטורה
שאתם רוצים בזמן נתון.

00:10:22.790 --> 00:10:24.586
עכשיו, זה נשמע נהדר.

00:10:24.586 --> 00:10:28.064
התחילו להוסיף את האפשרות הזו
לכל תרמוסטט.

00:10:28.064 --> 00:10:32.340
אבל הסתבר שאף אחד לא חסך באנרגיה.

00:10:32.340 --> 00:10:33.853
עכשיו, למה זה?

00:10:33.853 --> 00:10:36.588
ובכן, אנשים לא יכלו לחזות את העתיד.

00:10:36.588 --> 00:10:40.136
הם פשוט לא ידעו איך השבועות שלהם
ישתנו מעונה לעונה,

00:10:40.136 --> 00:10:41.634
משנה לשנה.

00:10:42.414 --> 00:10:44.745
אז אף אחד לא חסך באנרגיה,

00:10:44.745 --> 00:10:45.727
ומה קרה?

NOTE Paragraph

00:10:45.727 --> 00:10:48.350
מעצבי תרמוסטטים חזרו ללוח השרטוטים

00:10:48.350 --> 00:10:50.392
והתמקדו בצעד התכנות הזה.

00:10:50.942 --> 00:10:53.409
הם יצרו ממשקי משתמש טובים יותר,

00:10:53.409 --> 00:10:55.575
הם יצרו תיעוד טוב יותר.

00:10:55.575 --> 00:11:00.305
אבל עדיין, שנים לאחר מכן,
אנשים לא חסכו באנרגיה

00:11:00.305 --> 00:11:02.901
כיוון שהם פשוט לא יכלו
לחזות את העתיד.

00:11:03.431 --> 00:11:04.909
אז מה עשינו?

00:11:04.909 --> 00:11:08.978
שמנו אלגוריתם של למידה חישובית
במקום התכנות

00:11:08.978 --> 00:11:11.676
שפשוט יצפה כשמגבירים ומנמיכים,

00:11:11.676 --> 00:11:14.270
כשאתם מעדיפים טמפרטורה מסויימת
כשאתם מתעוררים,

00:11:14.270 --> 00:11:15.977
או כשאתם עוזבים.

00:11:15.977 --> 00:11:17.245
ואתם יודעים מה?

00:11:17.245 --> 00:11:18.172
זה עבד.

00:11:18.422 --> 00:11:21.639
אנשים חוסכים באנרגיה
בלי שום תכנות.

NOTE Paragraph

00:11:23.239 --> 00:11:25.246
אז, זה לא משנה מה אתם עושים.

00:11:25.246 --> 00:11:28.512
אם אתפ לוקחים צעד אחורה 
ומסתכלים על כל הקופסאות,

00:11:28.512 --> 00:11:31.533
אולי ישנה דרך
להסיר אחת או לשלב אותן

00:11:31.533 --> 00:11:34.047
כך שתוכלו להפוך את התהליך
לכל כך יותר פשוט.

00:11:35.007 --> 00:11:38.084
אז זה הטיפ הראשון שלי: הביטו רחב יותר.

NOTE Paragraph

00:11:38.084 --> 00:11:42.065
הטיפ השני שלי הוא להביט קרוב יותר.

00:11:42.065 --> 00:11:45.096
אחד מהמורים הכי טובים שלי
היה סבא שלי.

00:11:47.006 --> 00:11:48.907
הוא לימד אותי הכל על העולם.

00:11:49.557 --> 00:11:53.049
הוא לימד אותי איך דברים נבנו
ואיך הם תוקנו,

00:11:53.049 --> 00:11:56.771
את הכלים והטכניקות הדרושים
עבור פרויקט מוצלח.

00:11:57.671 --> 00:12:02.008
אני זוכר סיפור אחד
שהוא סיפר לי על ברגים,

00:12:02.048 --> 00:12:05.678
ועל איך שאתה צריך
את הבורג הנכון לעבודה הנכונה.

00:12:05.678 --> 00:12:07.617
יש הרבה סוגים שונים של ברגים:

00:12:07.617 --> 00:12:12.487
ברגי עץ, ברגי מתכת, דיבלים, ברגי בטון,

00:12:12.487 --> 00:12:14.232
הרשימה ממשיכה וממשיכה.

00:12:15.212 --> 00:12:18.485
העבודה שלנו היא לייצר מוצרים
שהם קלים להתקנה

00:12:18.485 --> 00:12:22.219
עבור כל הלקוחות שלנו בעצמם
בלי אנשי מקצוע.

00:12:22.789 --> 00:12:24.210
אז מה עשינו?

00:12:24.720 --> 00:12:27.655
זכרתי את הסיפור הזה 
שסבא שלי סיפר לי,

00:12:27.655 --> 00:12:28.928
ואז חשבנו,


00:12:28.928 --> 00:12:31.428
"כמה ברגים שונים אנחנו
יכולים לשים בקופסה?

00:12:31.428 --> 00:12:34.278
האם זה הולך להיות שניים, שלושה,
ארבעה, חמישה?

00:12:34.278 --> 00:12:36.574
כיוון שיש כל כך הרבה
סוגי קירות שונים."

00:12:36.574 --> 00:12:39.304
אז חשבנו על זה,
עשינו לזה אופטימיזציה,

00:12:39.304 --> 00:12:43.395
ובחרנו שלושה סוגי ברגים
לשים בקופסה.

00:12:43.845 --> 00:12:46.122
חשבנו שזה הולך לפתור את הבעיה.

00:12:46.122 --> 00:12:48.817
אבל התברר שזה לא.

NOTE Paragraph

00:12:49.527 --> 00:12:51.158
אז שלחנו את המוצר,

00:12:51.158 --> 00:12:53.548
ולאנשים לא הייתה חוויה נהדרת.

00:12:54.128 --> 00:12:55.336
אז מה עשינו?

00:12:55.336 --> 00:12:57.081
חזרנו ללוח השרטוטים

00:12:57.081 --> 00:13:00.545
מיד לאחר שהבנו 
שלא הצלחנו.

00:13:00.545 --> 00:13:04.269
ועיצבנו בורג מיוחד,
בורג מותאם,

00:13:04.269 --> 00:13:06.440
למרות עגמת הנפש שזה גרם למשקיעים שלנו.

00:13:06.440 --> 00:13:09.862
הם שאלו "למה אתם משקיעים 
כל כך הרבה זמן בבורג קטן?

00:13:09.862 --> 00:13:11.861
לכו לעבוד ותמכרו יותר!"

00:13:11.861 --> 00:13:15.184
ואנחנו אמרנו "אנחנו נמכור יותר
אם נעשה את זה נכון."

00:13:15.904 --> 00:13:17.594
והסתבר שצדקנו.

00:13:17.594 --> 00:13:20.888
בעזרת הבורג המותאם הקטן הזה,
היה רק בורג אחד בקופסה,

00:13:20.888 --> 00:13:23.995
שהיה קל לתלות אותו
ולשים על הקיר.

NOTE Paragraph

00:13:25.525 --> 00:13:31.625
אז אם אנחנו מתמקדים בפרטים הקטנטנים הללו,
אלו שאולי איננו רואים

00:13:32.404 --> 00:13:34.228
ואנחנו מביטים בהם באומרנו,

00:13:34.228 --> 00:13:35.636
"האם זה חשוב

00:13:35.636 --> 00:13:38.436
או שזו פשוט הדרך בה תמיד עשינו זאת?

00:13:38.436 --> 00:13:41.320
אולי יש דרך להיפטר מזה."

NOTE Paragraph

00:13:42.220 --> 00:13:46.839
אז העצה האחרונה שלי
היא לחשוב צעיר יותר.

00:13:48.389 --> 00:13:52.545
בכל יום, אני ניצב מול שאלות מעניינות
שמעלים שלושת ילדי הצעירים.

00:13:52.545 --> 00:13:54.316
הם מעלים שאלות כגון

00:13:54.316 --> 00:13:57.224
"למה מכוניות לא יכולות לעוף מעל הפקקים?"

00:13:57.644 --> 00:14:01.420
או "למה אין לי ולקרו במקום שרוכים?"

00:14:02.490 --> 00:14:04.389
לפעמים, השאלות האלו הן חכמות.

00:14:05.409 --> 00:14:07.947
בני בא אלי יום אחד
וביקשתי ממנו

00:14:07.947 --> 00:14:11.123
"רוץ החוצה לתיבת הדואר ותבדוק אותה"

00:14:11.123 --> 00:14:14.891
הוא הביט בי, מבובל, ואמר

00:14:15.311 --> 00:14:20.225
"למה תיבת הדואר לא פשוט בודקת את עצמה
ואז מודיעה לנו אם יש בה דואר?" [צחוק]

00:14:20.225 --> 00:14:23.878
ואני חשבתי
"זאת שאלה די טובה".

00:14:24.878 --> 00:14:27.492
אז, הם יכולים לשאול המון שאלות

00:14:27.492 --> 00:14:32.210
ולפעמים אנחנו מגלים
שפשוט אין לנו את התשובות.

00:14:32.210 --> 00:14:38.017
אנחנו אומרים "בני, זוהי פשוט 
הדרך בה העולם עובד."

00:14:38.017 --> 00:14:40.567
אז ככל שאנחנו חשופים למשהו יותר,

00:14:40.567 --> 00:14:42.764
כך אנו מתרגלים אליו.

00:14:42.764 --> 00:14:44.894
אך ילדים לא היו פה מספיק זמן

00:14:44.894 --> 00:14:46.794
כדי להתרגל לדברים הללו.

00:14:46.794 --> 00:14:48.611
ולכן כשהם נתקלים בבעיות,

00:14:48.611 --> 00:14:50.834
הם מיד מנסים לפתור אותן,

00:14:50.834 --> 00:14:53.576
ולפעמים הם מוצאים דרך טובה יותר,

00:14:53.576 --> 00:14:56.280
והדרך הזו היא באמת יותר טובה.

NOTE Paragraph

00:14:56.280 --> 00:15:02.119
אז העצה שלי שאנחנו מאמצים 
היא שיהיו לכם אנשים צעירים בצוות,

00:15:02.119 --> 00:15:04.225
או אנשים עם מוח צעיר.

00:15:04.225 --> 00:15:06.576
כיוון שאם יש לכם את המוחות הצעירים הללו,

00:15:06.576 --> 00:15:09.736
הם גורמים לכולם בחדר לחשוב צעיר יותר.

00:15:09.736 --> 00:15:14.100
פיקאסו אמר פעם,
"כל ילד הוא אמן.

00:15:15.090 --> 00:15:20.406
הבעיה כשהוא או היא מתבגרים,
היא איך להישאר אמן."

00:15:21.785 --> 00:15:25.734
כולנו ראינו את העולם בבירור רב יותר 
כשראינו אותו לראשונה,

00:15:25.734 --> 00:15:28.308
לפני שחיים של הרגלים
נכנסו לתמונה.

00:15:28.998 --> 00:15:31.341
האתגר שלנו הוא לחזור לשם.

00:15:31.341 --> 00:15:33.586
להרגיש את התסכול הזה,

00:15:33.586 --> 00:15:35.926
לראות את הפרטים הללו,

00:15:35.926 --> 00:15:37.666
להביט רחב יותר,

00:15:37.666 --> 00:15:39.422
להביט קרוב יותר,

00:15:39.422 --> 00:15:41.092
ולחשוב צעיר יותר

00:15:41.792 --> 00:15:43.710
כדי שנוכל להישאר מתחילים.

NOTE Paragraph

00:15:44.150 --> 00:15:45.373
זה לא קל.

00:15:45.373 --> 00:15:46.908
זה דורש מאיתנו לדחוף ולהתנגד

00:15:46.908 --> 00:15:50.109
לאחת מהדרכים הכי בסיסיות
בה אנו מבינים את העולם.

00:15:51.689 --> 00:15:52.732
אך אם נעשה זאת,

00:15:52.732 --> 00:15:55.243
נוכל לעשות דברים די מדהימים.

00:15:55.243 --> 00:15:57.890
עבורי, בתקווה, זה עיצוב מוצר טוב יותר.

00:15:58.940 --> 00:16:03.517
עבורכם, זה יכול להיות משהו אחר,
משהו עצמתי.

NOTE Paragraph

00:16:06.105 --> 00:16:09.169
האתגר שלנו הוא להתעורר
בכל יום ולאמר:

00:16:09.169 --> 00:16:12.344
"איך אני יכול לחוות את העולם 
בצורה טובה יותר?"

00:16:12.344 --> 00:16:17.193
ואם נצליח, אולי, רק אולי,

00:16:17.193 --> 00:16:21.388
נוכל להיפטר מהמדבקות הקטנות והטפשיות האלו,

NOTE Paragraph

00:16:22.248 --> 00:16:23.797
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:16:23.797 --> 00:16:26.274
[מחיאות כפיים]