1 00:00:01,136 --> 00:00:04,389 בסרט הנהדר משנות ה-80 "האחים בלוז", 2 00:00:04,389 --> 00:00:09,183 יש סצינה שבה ג'ון בלושי הולך לבקר את דן אקרויד בדירה שלו 3 00:00:09,183 --> 00:00:11,506 בשיקגו בפעם הראשונה. 4 00:00:12,106 --> 00:00:14,637 זה חלל קטנטן וצפוף 5 00:00:14,637 --> 00:00:17,168 והוא רק כמטר ממסילת הרכבת. 6 00:00:18,628 --> 00:00:20,466 כשג'ון יושב על מיטתו של דן, 7 00:00:20,466 --> 00:00:22,929 רכבת חולפת במהירות, 8 00:00:22,929 --> 00:00:25,153 ומרעידה את כל החדר. 9 00:00:25,153 --> 00:00:28,982 ג'ון שואל, "באיזו תדירות הרכבת הזו עוברת כאן?" 10 00:00:28,982 --> 00:00:33,542 דן משיב, "בתדירות כל כך גבוהה, שאתה אפילו לא תבחין בזה". 11 00:00:33,542 --> 00:00:36,448 ואז, משהו נופל מהקיר. 12 00:00:37,248 --> 00:00:39,042 כולנו יודעים על מה הוא מדבר. 13 00:00:39,042 --> 00:00:41,883 כבני אדם, אנחנו מתרגלים לדברים יומיומיים 14 00:00:41,883 --> 00:00:43,080 מהר מאוד. 15 00:00:43,600 --> 00:00:46,984 כמעצב מוצר, זוהי העבודה שלי לראות את אותם דברים יומיומיים, 16 00:00:46,984 --> 00:00:50,521 להרגיש אותם, ולנסות לשפר אותם. 17 00:00:51,365 --> 00:00:54,861 למשל, רואים את הפרי הזה? 18 00:00:56,211 --> 00:00:57,811 רואים את המדבקה הקטנה הזו? 19 00:00:59,211 --> 00:01:01,666 המדבקה הזו לא הייתה שם כשאני הייתי ילד. 20 00:01:02,776 --> 00:01:04,694 אבל איפשהו כשהשנים עברו, 21 00:01:04,694 --> 00:01:07,575 למישהו עלה הרעיון המבריק לשים את המדבקה הזו על פירות. 22 00:01:07,575 --> 00:01:08,292 למה? 23 00:01:08,292 --> 00:01:09,821 כדי שיהיה לנו קל יותר 24 00:01:09,821 --> 00:01:11,558 לשלם בקופה. 25 00:01:11,558 --> 00:01:12,651 ובכן זה נהדר, 26 00:01:12,651 --> 00:01:14,706 אנחנו יכולים להיכנס ולצאת מהחנות במהירות. 27 00:01:14,706 --> 00:01:16,784 אבל עכשיו, יש בעיה חדשה. 28 00:01:17,414 --> 00:01:19,443 כשאנחנו מגיעים הביתה ואנחנו רעבים 29 00:01:19,443 --> 00:01:22,874 ואנחנו רואים את הפרי הבשל והעסיסי הזה על השיש, 30 00:01:22,874 --> 00:01:25,719 אנחנו רק רוצים להרים אותו ולאכול. 31 00:01:25,719 --> 00:01:29,455 אבל עכשיו, אנחנו צריכים לחפש את המדבקה הקטנה הזו. 32 00:01:30,587 --> 00:01:34,961 ולחפור בה עם הציפורניים שלנו, ולפגוע בפרי. 33 00:01:34,962 --> 00:01:36,601 ואז לגלגל את המדבקה-- 34 00:01:36,601 --> 00:01:37,636 אתם יודעים למה אני מתכוון. 35 00:01:37,636 --> 00:01:39,775 ואז לנסות להעיף אותה מהאצבעות שלכם. 36 00:01:39,775 --> 00:01:43,136 [מחיאות כפיים] 37 00:01:44,276 --> 00:01:45,776 זה לא כיף, 38 00:01:45,776 --> 00:01:46,797 בכלל לא. 39 00:01:47,777 --> 00:01:49,682 אבל משהו מעניין קרה. 40 00:01:49,992 --> 00:01:53,073 מבינים, בפעם הראשונה שעשיתם את זה, בטח הרגשתם את הרגשות הללו. 41 00:01:53,075 --> 00:01:55,280 רק רציתם לאכול פרי. 42 00:01:55,280 --> 00:01:56,287 התעצבנתם. 43 00:01:56,287 --> 00:01:58,021 רק רציתם לצלול אל הפרי הזה. 44 00:01:58,541 --> 00:02:00,165 בפעם העשירית, 45 00:02:00,165 --> 00:02:02,641 כבר התעצבנתם פחות 46 00:02:02,641 --> 00:02:06,071 ופשוט התחלתם לקלף את המדבקה. 47 00:02:06,071 --> 00:02:08,480 בפעם המאה, לפחות עבורי, 48 00:02:08,480 --> 00:02:09,612 נהייתי אדיש לזה. 49 00:02:10,212 --> 00:02:13,103 פשוט הרמתי את הפרי, 50 00:02:13,103 --> 00:02:17,215 חפרתי בו עם הציפורניים שלי, וניסיתי להעיף את המדבקה. 51 00:02:17,215 --> 00:02:18,771 ואז תהיתי, 52 00:02:18,771 --> 00:02:22,270 "האם יש מדבקה נוספת?" 53 00:02:23,680 --> 00:02:24,974 אז למה זה? 54 00:02:24,974 --> 00:02:27,126 למה אנחנו מתרגלים לדברים יומיומיים? 55 00:02:27,126 --> 00:02:30,274 ובכן, כבני אדם, יש לנו יכולת מוחית מוגבלת. 56 00:02:30,274 --> 00:02:35,043 ולכן המוח שלנו מקודד את הדברים היומימיים לכדי הרגלים 57 00:02:35,043 --> 00:02:38,620 כדי שנוכל לפנות עוד מקום ללמידה של דברים חדשים. 58 00:02:38,620 --> 00:02:40,662 זה תהליך שנקרא הרגלה 59 00:02:40,662 --> 00:02:44,266 וזוהי אחת מהדרכים הכי בסיסיות בה אנו, כבני אדם, לומדים. 60 00:02:45,596 --> 00:02:47,765 עכשיו, הרגלה היא לא תמיד רעה. 61 00:02:48,975 --> 00:02:50,611 זוכרים איך זה ללמוד לנהוג? 62 00:02:51,101 --> 00:02:52,279 אני זוכר בהחלט. 63 00:02:52,939 --> 00:02:56,227 הידיים שלכם נעולות על 10 ו-2 בהגה, 64 00:02:56,227 --> 00:02:58,445 מסתכלים על כל אובייקט שם בחוץ-- 65 00:02:58,445 --> 00:03:01,695 המכוניות, האורות, הולכי הרגל. 66 00:03:01,695 --> 00:03:04,006 זוהי חוויה מורטת עצבים. 67 00:03:04,936 --> 00:03:08,520 עד כדי כך, שאפילו לא יכולתי לדבר עם אף אחד שהיה במכונית 68 00:03:08,520 --> 00:03:10,450 ולא יכולתי אפילו להקשיב למוסיקה. 69 00:03:10,840 --> 00:03:12,949 אבל אז קרה משהו מעניין. 70 00:03:12,949 --> 00:03:17,119 ככל שהשבועות חלפו, הנהיגה נעשתה קלה יותר ויותר. 71 00:03:18,339 --> 00:03:19,647 עברתם הרגלה לזה. 72 00:03:20,647 --> 00:03:22,914 זה התחיל להיות כיף וטבע שני. 73 00:03:23,324 --> 00:03:25,531 ואז, יכולתם לדבר עם חבריכם שוב 74 00:03:25,531 --> 00:03:26,490 ולהקשיב למוסיקה. 75 00:03:26,490 --> 00:03:29,189 אז יש סיבה טובה למה המוח שלנו עושה הרגלה לדברים, 76 00:03:29,189 --> 00:03:32,552 אם לא היינו עושים את זה, היינו מבחינים בכל פרט קטן, 77 00:03:32,552 --> 00:03:34,167 כל הזמן. 78 00:03:34,717 --> 00:03:36,295 זה היה מתיש, 79 00:03:36,295 --> 00:03:38,687 ולא היה לנו זמן ללמוד דברים חדשים. 80 00:03:40,317 --> 00:03:43,457 אבל לפעמים, הרגלה אינה טובה. 81 00:03:44,477 --> 00:03:47,812 אם היא מונעת מאיתנו מלהבחין בבעיות שישנן סביבנו, 82 00:03:47,812 --> 00:03:48,843 ובכן, זה רע. 83 00:03:49,413 --> 00:03:52,816 ואם זה מונע מאיתנו מלהבחין ולתקן את הבעיות הללו, 84 00:03:52,816 --> 00:03:54,933 ובכן, זה ממש רע. 85 00:03:55,923 --> 00:03:57,906 קומיקאים מכירים את זה. 86 00:03:57,906 --> 00:04:02,791 הקריירה של ג'רי סיינפלד כולה נבנתה על הבחנה בפרטים הקטנים הללו, 87 00:04:02,791 --> 00:04:06,769 אותם דברים אידיוטיים שאנחנו עושים בכל יום ואפילו לא זוכרים. 88 00:04:08,238 --> 00:04:10,615 הוא מספר לנו על הפעם שבה הוא ביקר חברים 89 00:04:10,615 --> 00:04:13,001 ורק רצה להתקלח בנוחות. 90 00:04:13,001 --> 00:04:16,898 הוא הושיט יד, תפס את הידית של הברז וסובב אותה בעדינות לכיוון אחד, 91 00:04:16,900 --> 00:04:19,483 והמים היו חמים מידי ב-40 מעלות. 92 00:04:19,483 --> 00:04:23,415 ואז הוא סובב לצד שני, וזה היה קר מידי ב-40 מעלות. 93 00:04:23,415 --> 00:04:25,778 הוא רק רצה מקלחת נוחה. 94 00:04:25,778 --> 00:04:27,941 עכשיו, כולנו היינו שם, 95 00:04:27,941 --> 00:04:29,726 אנחנו פשוט לא זוכרים את זה. 96 00:04:29,726 --> 00:04:31,048 אבל ג'רי כן, 97 00:04:31,048 --> 00:04:33,062 וזוהי עבודתו של קומיקאי. 98 00:04:33,062 --> 00:04:36,182 אבל מעצבים, ממציאים ויזמים, 99 00:04:36,182 --> 00:04:38,589 העבודה שלנו היא לא רק להבחין בדברים הללו, 100 00:04:38,589 --> 00:04:41,525 אלא ללכת צעד נוסף קדימה ולנסות לתקן אותם. 101 00:04:43,276 --> 00:04:44,842 רואים את זה, אשה זו, 102 00:04:44,842 --> 00:04:46,311 היא מארי אנדרסון. 103 00:04:46,581 --> 00:04:48,778 ב-1902 בניו יורק סיטי, 104 00:04:48,778 --> 00:04:50,606 היא הייתה בביקור בעיר. 105 00:04:51,016 --> 00:04:55,834 היה זה יום קר, רטוב ומושלג והיה לה חם ונעים בקרונית הרכבת הקלה. 106 00:04:57,226 --> 00:05:02,323 בעודה מתקדמת ליעד שלה, היא הבחינה שהנהג פותח את החלון 107 00:05:02,323 --> 00:05:07,128 על מנת לנקות את השלג שהצטבר כך שהוא יוכל להמשיך לנהוג בבטחה. 108 00:05:08,258 --> 00:05:11,834 אבל כשהוא פתח את החלון הוא הכניס פנימה אויר קר ורטוב, 109 00:05:11,834 --> 00:05:13,779 מה שגרם לכל הנוסעים להיות אומללים. 110 00:05:15,189 --> 00:05:18,122 עכשיו, סביר להניח שרוב הנוסעים פשוט חשבו, 111 00:05:18,122 --> 00:05:21,373 "זה מה שיש, הוא חייב לפתוח את החלון על מנת לנקות אותו. 112 00:05:21,373 --> 00:05:22,766 הדברים הם פשוט כך." 113 00:05:23,176 --> 00:05:24,711 אבל מארי לא חשבה כך. 114 00:05:24,711 --> 00:05:26,010 מארי חשבה, 115 00:05:26,010 --> 00:05:29,844 "מה אם הנהג יוכל לנקות את השמשה מבפנים 116 00:05:29,844 --> 00:05:33,122 כך שהוא יוכל להישאר בפנים בבטחה ולנהוג 117 00:05:33,122 --> 00:05:36,063 והנוסעים יוכלו באמת להישאר מחוממים?" 118 00:05:36,603 --> 00:05:39,355 אז היא לקחת את חוברת השרטוטים שלה מיד באותו הרגע, 119 00:05:39,355 --> 00:05:43,716 והתחילה לשרטט ציור שיהפוך למגב השמשות הראשון בעולם. 120 00:05:44,924 --> 00:05:49,194 עכשיו, כמעצב מוצר, אני מנסה ללמוד מאנשים כמו מארי 121 00:05:49,198 --> 00:05:51,963 ולנסות לראות את העולם כפי שהוא באמת, 122 00:05:51,973 --> 00:05:54,047 לא כפי שאנחנו חושבים שהוא. 123 00:05:54,587 --> 00:05:55,534 מדוע? 124 00:05:55,534 --> 00:05:58,881 כיוון שזה קל לפתור בעיה שכמעט כולם מבחינים בה 125 00:05:59,894 --> 00:06:03,674 אבל זה קשה לפתור בעיה שכמעט אף אחד לא מבחין בה. 126 00:06:04,441 --> 00:06:07,169 עכשיו, יש אנשים שחושבים שאתה נולד עם היכולת הזו 127 00:06:07,169 --> 00:06:08,750 או שאתה לא, 128 00:06:08,750 --> 00:06:13,693 כאילו שמארי אנדרסון תוכנתה מלידתה לראות את העולם בבירור רב יותר. 129 00:06:14,883 --> 00:06:16,813 זה לא היה המקרה עבורי. 130 00:06:16,813 --> 00:06:18,456 הייתי צריך לעבוד על זה. 131 00:06:19,766 --> 00:06:22,395 במהלך השנים שלי באפל, 132 00:06:22,395 --> 00:06:27,142 סטיב ג'ובס איתגר אותנו לבוא לעבודה כל יום, 133 00:06:27,142 --> 00:06:31,056 לראות את המוצרים שלנו דרך עיניו של הצרכן, 134 00:06:31,056 --> 00:06:32,503 הצרכן החדש, 135 00:06:32,503 --> 00:06:35,689 זה שיש לו חששות ותסכולים פוטנציאליים 136 00:06:35,689 --> 00:06:38,830 והתרגשות מלאת תקווה שהמוצר הטכנולוגי החדש שלו 137 00:06:38,830 --> 00:06:40,851 יוכל לעבוד עבורם מיד. 138 00:06:41,471 --> 00:06:43,705 הוא קרא לזה "להישאר מתחילים", 139 00:06:43,705 --> 00:06:47,687 והוא רצה לוודא שאנחנו מתמקדים באותם פרטים קטנטנים 140 00:06:47,687 --> 00:06:51,845 כדי להפוך אותם למהירים יותר, קלים יותר וחלקים עבור הלקוחות. 141 00:06:52,558 --> 00:06:56,805 אז אני זוכר את זה בבירור בימים המוקדמים של של האייפוד. 142 00:06:57,028 --> 00:06:58,698 מבינים, אז בשנות ה-90, 143 00:06:58,698 --> 00:07:01,127 בהיותי משוגע של גאדג'טים, 144 00:07:03,107 --> 00:07:08,002 הייתי רץ לחנות לקנות את הגאדג'ט הכי הכי עדכני. 145 00:07:09,291 --> 00:07:11,353 הייתי לוקח את כל הזמן הזה כדי לנסוע לחנות, 146 00:07:11,353 --> 00:07:14,964 הייתי משלם, חוזר הביתה, ומתחיל לפתוח את העטיפה. 147 00:07:14,964 --> 00:07:18,890 ואז, שם הייתה מדבקה קטנה נוספת: 148 00:07:18,890 --> 00:07:22,005 זו שהיה כתוב בה "יש להטעין לפני השימוש". 149 00:07:22,005 --> 00:07:23,553 מה!? 150 00:07:23,553 --> 00:07:24,558 אני לא מאמין! 151 00:07:24,558 --> 00:07:26,734 בדיוק ביליתי את כל הזמו הזה ברכישה של המוצר 152 00:07:26,734 --> 00:07:28,768 ועכשיו אני חייב להטעין לפני השימוש. 153 00:07:28,768 --> 00:07:33,158 אני חייב לחכות מה שמרגיש כמו נצח כדי להשתמש בצעצוע החדש והנחשק שלי. 154 00:07:33,158 --> 00:07:34,850 זה היה משוגע. 155 00:07:34,850 --> 00:07:35,755 אבל אתם יודעים מה? 156 00:07:35,755 --> 00:07:37,838 כמעט כל מוצר באותה תקופה היה ככה. 157 00:07:37,838 --> 00:07:39,613 כשהיו בו סוללות, 158 00:07:39,613 --> 00:07:41,890 הייתם צריכים להטעין אותו לפני שהשתמשתם בו. 159 00:07:42,690 --> 00:07:45,136 ובכן, סטיב הבחין בכך 160 00:07:45,136 --> 00:07:45,967 ואמר: 161 00:07:45,967 --> 00:07:48,565 "אנחנו לא הולכים לתת לזה לקרות עם המוצר שלנו." 162 00:07:48,565 --> 00:07:50,413 אז מה עשינו? 163 00:07:50,413 --> 00:07:53,499 באופן טיפוסי, כשיש לך מוצר שיש בו כונן קשיח, 164 00:07:53,499 --> 00:07:56,162 אתה מריץ אותו במשך כ-30 דקות במפעל 165 00:07:56,162 --> 00:07:59,311 על מנת לוודא שהכונן הקשיח הולך לעבוד גם שנים אחר כך 166 00:07:59,311 --> 00:08:02,385 עבור הלקוח לאחר שהוא מוציא אותו מהקופסה. 167 00:08:02,385 --> 00:08:05,451 מה עשינו במקום זה? 168 00:08:05,451 --> 00:08:07,541 הרצנו אותו למשך יותר משעתיים. 169 00:08:07,541 --> 00:08:09,129 למה? 170 00:08:09,129 --> 00:08:12,254 ובכן, ראשית, כך היינו יכולים לייצר מוצר איכותי יותר, 171 00:08:12,254 --> 00:08:14,404 שקל יותר לבדוק, 172 00:08:14,404 --> 00:08:17,346 ולוודא שהוא נהדר עבור הצרכן. 173 00:08:17,906 --> 00:08:19,159 אבל חשוב מכך, 174 00:08:19,159 --> 00:08:22,178 הסוללה הגיעה טעונה במלואה ישר מהקופסה, 175 00:08:22,178 --> 00:08:23,124 מוכן לשימוש. 176 00:08:23,124 --> 00:08:26,956 אז הלקוח הזה, עם כל אותה התלהבות, 177 00:08:26,956 --> 00:08:28,684 יכל פשוט להתחיל להשתמש במוצר. 178 00:08:28,684 --> 00:08:31,074 זה היה נהדר, וזה עבד. 179 00:08:31,074 --> 00:08:32,338 אנשים אהבו את זה. 180 00:08:32,338 --> 00:08:35,445 כיום, כמעט כל מוצר שאתם רוכשים שמונע על ידי סוללות 181 00:08:35,445 --> 00:08:37,508 יוצא מהקופסה טעון במלואו, 182 00:08:37,508 --> 00:08:39,561 אפילו אם אין לו כונן קשיח. 183 00:08:40,131 --> 00:08:44,905 אבל אז, הבחנו בפרט הזה ותיקנו אותו. 184 00:08:44,905 --> 00:08:47,253 ועכשיו כולם עושים זאת גם כן. 185 00:08:47,253 --> 00:08:49,894 לא עוד "יש להטעין לפני השימוש" 186 00:08:50,644 --> 00:08:52,701 אז למה אני מספר לכם את זה? 187 00:08:52,701 --> 00:08:54,809 ובכן, לראות את הבעיה הבלתי נראית, 188 00:08:54,809 --> 00:08:59,320 לא רק את הבעיה הברורה, זה מה שחשוב, 189 00:08:59,320 --> 00:09:02,160 לא רק עבור עיצוב מוצר, אלא עבור כל דבר שאנחנו עושים. 190 00:09:02,682 --> 00:09:06,206 אתם מבינים, ישנן בעיות בלתי נראות בכל מקום, 191 00:09:06,206 --> 00:09:08,462 כאלו שאנו יכולים לפתור. 192 00:09:08,462 --> 00:09:12,286 אך ראשית אנו צריכים לראות אותן, להרגיש אותן. 193 00:09:12,996 --> 00:09:14,964 לכן, אני מהסס לתת לכם טיפים 194 00:09:14,964 --> 00:09:17,695 לגבי מדעי המוח או פסיכולוגיה. 195 00:09:17,695 --> 00:09:20,689 יש הרבה יותר מידי אנשים מנוסים בקהילת TED 196 00:09:20,689 --> 00:09:24,083 שיודעים הרבה יותר על נושאים אלו משאני אי פעם אדע. 197 00:09:24,083 --> 00:09:26,710 אך הרשו לי להשאיר אתכם עם כמה טיפים לדברים שאני עושה, 198 00:09:26,710 --> 00:09:30,383 שכולנו יכולים לעשות, על מנת להילחם בהרגלה. 199 00:09:30,383 --> 00:09:33,777 הטיפ הראשון שלי הוא להביט רחב יותר. 200 00:09:33,777 --> 00:09:35,889 אתם מבינים, כאשר אתם מתמודדים עם בעיה, 201 00:09:35,889 --> 00:09:39,281 לפעמים, יש הרבה שלבים שמובילים לבעיה הזו. 202 00:09:39,281 --> 00:09:42,351 ולפעמים, הרבה מאוד שלבים לאחר מכן. 203 00:09:42,351 --> 00:09:45,700 אם אתם יכולים לקחת צעד אחורה ולהביט בצורה רחבה יותר, 204 00:09:45,700 --> 00:09:47,971 אולי תצליחו לשנות חלק מהקופסאות האלו 205 00:09:47,971 --> 00:09:48,977 לפני הבעיה. 206 00:09:48,977 --> 00:09:50,337 אולי תוכלו לשלב אותן. 207 00:09:50,337 --> 00:09:53,672 אולי תוכלו להסיר אותן לחלוטין על מנת לשפר את זה. 208 00:09:54,258 --> 00:09:56,249 קחו תרמוסטטים, לדוגמה. 209 00:09:56,249 --> 00:09:59,627 בתחילת המאה ה-20 כשהם רק יצאו לשוק, הם היו מאוד פשוטים לשימוש. 210 00:09:59,627 --> 00:10:01,579 הייתם פשוט יכולים להגביר או להנמיך. 211 00:10:01,579 --> 00:10:03,279 אנשים הבינו אותם. 212 00:10:04,019 --> 00:10:05,772 אבל בשנות ה-70, 213 00:10:05,772 --> 00:10:07,846 משבר האנרגיה הכה, 214 00:10:07,846 --> 00:10:11,416 ולקוחות התחילו לחשוב על איך לחסוך באנרגיה. 215 00:10:11,416 --> 00:10:12,703 אז מה קרה? 216 00:10:12,703 --> 00:10:15,731 מעצבי תרמוסטטים החליטו להוסיף שלב חדש. 217 00:10:15,731 --> 00:10:17,581 במקום פשוט להגביר או להנמיך, 218 00:10:17,581 --> 00:10:19,572 עכשיו הייתם צריכים לתכנת אותו. 219 00:10:19,572 --> 00:10:22,790 אז הייתם יכולים להגיד לו מה הטמפרטורה שאתם רוצים בזמן נתון. 220 00:10:22,790 --> 00:10:24,586 עכשיו, זה נשמע נהדר. 221 00:10:24,586 --> 00:10:28,064 התחילו להוסיף את האפשרות הזו לכל תרמוסטט. 222 00:10:28,064 --> 00:10:32,340 אבל הסתבר שאף אחד לא חסך באנרגיה. 223 00:10:32,340 --> 00:10:33,853 עכשיו, למה זה? 224 00:10:33,853 --> 00:10:36,588 ובכן, אנשים לא יכלו לחזות את העתיד. 225 00:10:36,588 --> 00:10:40,136 הם פשוט לא ידעו איך השבועות שלהם ישתנו מעונה לעונה, 226 00:10:40,136 --> 00:10:41,634 משנה לשנה. 227 00:10:42,414 --> 00:10:44,745 אז אף אחד לא חסך באנרגיה, 228 00:10:44,745 --> 00:10:45,727 ומה קרה? 229 00:10:45,727 --> 00:10:48,350 מעצבי תרמוסטטים חזרו ללוח השרטוטים 230 00:10:48,350 --> 00:10:50,392 והתמקדו בצעד התכנות הזה. 231 00:10:50,942 --> 00:10:53,409 הם יצרו ממשקי משתמש טובים יותר, 232 00:10:53,409 --> 00:10:55,575 הם יצרו תיעוד טוב יותר. 233 00:10:55,575 --> 00:11:00,305 אבל עדיין, שנים לאחר מכן, אנשים לא חסכו באנרגיה 234 00:11:00,305 --> 00:11:02,901 כיוון שהם פשוט לא יכלו לחזות את העתיד. 235 00:11:03,431 --> 00:11:04,909 אז מה עשינו? 236 00:11:04,909 --> 00:11:08,978 שמנו אלגוריתם של למידה חישובית במקום התכנות 237 00:11:08,978 --> 00:11:11,676 שפשוט יצפה כשמגבירים ומנמיכים, 238 00:11:11,676 --> 00:11:14,270 כשאתם מעדיפים טמפרטורה מסויימת כשאתם מתעוררים, 239 00:11:14,270 --> 00:11:15,977 או כשאתם עוזבים. 240 00:11:15,977 --> 00:11:17,245 ואתם יודעים מה? 241 00:11:17,245 --> 00:11:18,172 זה עבד. 242 00:11:18,422 --> 00:11:21,639 אנשים חוסכים באנרגיה בלי שום תכנות. 243 00:11:23,239 --> 00:11:25,246 אז, זה לא משנה מה אתם עושים. 244 00:11:25,246 --> 00:11:28,512 אם אתפ לוקחים צעד אחורה ומסתכלים על כל הקופסאות, 245 00:11:28,512 --> 00:11:31,533 אולי ישנה דרך להסיר אחת או לשלב אותן 246 00:11:31,533 --> 00:11:34,047 כך שתוכלו להפוך את התהליך לכל כך יותר פשוט. 247 00:11:35,007 --> 00:11:38,084 אז זה הטיפ הראשון שלי: הביטו רחב יותר. 248 00:11:38,084 --> 00:11:42,065 הטיפ השני שלי הוא להביט קרוב יותר. 249 00:11:42,065 --> 00:11:45,096 אחד מהמורים הכי טובים שלי היה סבא שלי. 250 00:11:47,006 --> 00:11:48,907 הוא לימד אותי הכל על העולם. 251 00:11:49,557 --> 00:11:53,049 הוא לימד אותי איך דברים נבנו ואיך הם תוקנו, 252 00:11:53,049 --> 00:11:56,771 את הכלים והטכניקות הדרושים עבור פרויקט מוצלח. 253 00:11:57,671 --> 00:12:02,008 אני זוכר סיפור אחד שהוא סיפר לי על ברגים, 254 00:12:02,048 --> 00:12:05,678 ועל איך שאתה צריך את הבורג הנכון לעבודה הנכונה. 255 00:12:05,678 --> 00:12:07,617 יש הרבה סוגים שונים של ברגים: 256 00:12:07,617 --> 00:12:12,487 ברגי עץ, ברגי מתכת, דיבלים, ברגי בטון, 257 00:12:12,487 --> 00:12:14,232 הרשימה ממשיכה וממשיכה. 258 00:12:15,212 --> 00:12:18,485 העבודה שלנו היא לייצר מוצרים שהם קלים להתקנה 259 00:12:18,485 --> 00:12:22,219 עבור כל הלקוחות שלנו בעצמם בלי אנשי מקצוע. 260 00:12:22,789 --> 00:12:24,210 אז מה עשינו? 261 00:12:24,720 --> 00:12:27,655 זכרתי את הסיפור הזה שסבא שלי סיפר לי, 262 00:12:27,655 --> 00:12:28,928 ואז חשבנו, 263 00:12:28,928 --> 00:12:31,428 "כמה ברגים שונים אנחנו יכולים לשים בקופסה? 264 00:12:31,428 --> 00:12:34,278 האם זה הולך להיות שניים, שלושה, ארבעה, חמישה? 265 00:12:34,278 --> 00:12:36,574 כיוון שיש כל כך הרבה סוגי קירות שונים." 266 00:12:36,574 --> 00:12:39,304 אז חשבנו על זה, עשינו לזה אופטימיזציה, 267 00:12:39,304 --> 00:12:43,395 ובחרנו שלושה סוגי ברגים לשים בקופסה. 268 00:12:43,845 --> 00:12:46,122 חשבנו שזה הולך לפתור את הבעיה. 269 00:12:46,122 --> 00:12:48,817 אבל התברר שזה לא. 270 00:12:49,527 --> 00:12:51,158 אז שלחנו את המוצר, 271 00:12:51,158 --> 00:12:53,548 ולאנשים לא הייתה חוויה נהדרת. 272 00:12:54,128 --> 00:12:55,336 אז מה עשינו? 273 00:12:55,336 --> 00:12:57,081 חזרנו ללוח השרטוטים 274 00:12:57,081 --> 00:13:00,545 מיד לאחר שהבנו שלא הצלחנו. 275 00:13:00,545 --> 00:13:04,269 ועיצבנו בורג מיוחד, בורג מותאם, 276 00:13:04,269 --> 00:13:06,440 למרות עגמת הנפש שזה גרם למשקיעים שלנו. 277 00:13:06,440 --> 00:13:09,862 הם שאלו "למה אתם משקיעים כל כך הרבה זמן בבורג קטן? 278 00:13:09,862 --> 00:13:11,861 לכו לעבוד ותמכרו יותר!" 279 00:13:11,861 --> 00:13:15,184 ואנחנו אמרנו "אנחנו נמכור יותר אם נעשה את זה נכון." 280 00:13:15,904 --> 00:13:17,594 והסתבר שצדקנו. 281 00:13:17,594 --> 00:13:20,888 בעזרת הבורג המותאם הקטן הזה, היה רק בורג אחד בקופסה, 282 00:13:20,888 --> 00:13:23,995 שהיה קל לתלות אותו ולשים על הקיר. 283 00:13:25,525 --> 00:13:31,625 אז אם אנחנו מתמקדים בפרטים הקטנטנים הללו, אלו שאולי איננו רואים 284 00:13:32,404 --> 00:13:34,228 ואנחנו מביטים בהם באומרנו, 285 00:13:34,228 --> 00:13:35,636 "האם זה חשוב 286 00:13:35,636 --> 00:13:38,436 או שזו פשוט הדרך בה תמיד עשינו זאת? 287 00:13:38,436 --> 00:13:41,320 אולי יש דרך להיפטר מזה." 288 00:13:42,220 --> 00:13:46,839 אז העצה האחרונה שלי היא לחשוב צעיר יותר. 289 00:13:48,389 --> 00:13:52,545 בכל יום, אני ניצב מול שאלות מעניינות שמעלים שלושת ילדי הצעירים. 290 00:13:52,545 --> 00:13:54,316 הם מעלים שאלות כגון 291 00:13:54,316 --> 00:13:57,224 "למה מכוניות לא יכולות לעוף מעל הפקקים?" 292 00:13:57,644 --> 00:14:01,420 או "למה אין לי ולקרו במקום שרוכים?" 293 00:14:02,490 --> 00:14:04,389 לפעמים, השאלות האלו הן חכמות. 294 00:14:05,409 --> 00:14:07,947 בני בא אלי יום אחד וביקשתי ממנו 295 00:14:07,947 --> 00:14:11,123 "רוץ החוצה לתיבת הדואר ותבדוק אותה" 296 00:14:11,123 --> 00:14:14,891 הוא הביט בי, מבובל, ואמר 297 00:14:15,311 --> 00:14:20,225 "למה תיבת הדואר לא פשוט בודקת את עצמה ואז מודיעה לנו אם יש בה דואר?" [צחוק] 298 00:14:20,225 --> 00:14:23,878 ואני חשבתי "זאת שאלה די טובה". 299 00:14:24,878 --> 00:14:27,492 אז, הם יכולים לשאול המון שאלות 300 00:14:27,492 --> 00:14:32,210 ולפעמים אנחנו מגלים שפשוט אין לנו את התשובות. 301 00:14:32,210 --> 00:14:38,017 אנחנו אומרים "בני, זוהי פשוט הדרך בה העולם עובד." 302 00:14:38,017 --> 00:14:40,567 אז ככל שאנחנו חשופים למשהו יותר, 303 00:14:40,567 --> 00:14:42,764 כך אנו מתרגלים אליו. 304 00:14:42,764 --> 00:14:44,894 אך ילדים לא היו פה מספיק זמן 305 00:14:44,894 --> 00:14:46,794 כדי להתרגל לדברים הללו. 306 00:14:46,794 --> 00:14:48,611 ולכן כשהם נתקלים בבעיות, 307 00:14:48,611 --> 00:14:50,834 הם מיד מנסים לפתור אותן, 308 00:14:50,834 --> 00:14:53,576 ולפעמים הם מוצאים דרך טובה יותר, 309 00:14:53,576 --> 00:14:56,280 והדרך הזו היא באמת יותר טובה. 310 00:14:56,280 --> 00:15:02,119 אז העצה שלי שאנחנו מאמצים היא שיהיו לכם אנשים צעירים בצוות, 311 00:15:02,119 --> 00:15:04,225 או אנשים עם מוח צעיר. 312 00:15:04,225 --> 00:15:06,576 כיוון שאם יש לכם את המוחות הצעירים הללו, 313 00:15:06,576 --> 00:15:09,736 הם גורמים לכולם בחדר לחשוב צעיר יותר. 314 00:15:09,736 --> 00:15:14,100 פיקאסו אמר פעם, "כל ילד הוא אמן. 315 00:15:15,090 --> 00:15:20,406 הבעיה כשהוא או היא מתבגרים, היא איך להישאר אמן." 316 00:15:21,785 --> 00:15:25,734 כולנו ראינו את העולם בבירור רב יותר כשראינו אותו לראשונה, 317 00:15:25,734 --> 00:15:28,308 לפני שחיים של הרגלים נכנסו לתמונה. 318 00:15:28,998 --> 00:15:31,341 האתגר שלנו הוא לחזור לשם. 319 00:15:31,341 --> 00:15:33,586 להרגיש את התסכול הזה, 320 00:15:33,586 --> 00:15:35,926 לראות את הפרטים הללו, 321 00:15:35,926 --> 00:15:37,666 להביט רחב יותר, 322 00:15:37,666 --> 00:15:39,422 להביט קרוב יותר, 323 00:15:39,422 --> 00:15:41,092 ולחשוב צעיר יותר 324 00:15:41,792 --> 00:15:43,710 כדי שנוכל להישאר מתחילים. 325 00:15:44,150 --> 00:15:45,373 זה לא קל. 326 00:15:45,373 --> 00:15:46,908 זה דורש מאיתנו לדחוף ולהתנגד 327 00:15:46,908 --> 00:15:50,109 לאחת מהדרכים הכי בסיסיות בה אנו מבינים את העולם. 328 00:15:51,689 --> 00:15:52,732 אך אם נעשה זאת, 329 00:15:52,732 --> 00:15:55,243 נוכל לעשות דברים די מדהימים. 330 00:15:55,243 --> 00:15:57,890 עבורי, בתקווה, זה עיצוב מוצר טוב יותר. 331 00:15:58,940 --> 00:16:03,517 עבורכם, זה יכול להיות משהו אחר, משהו עצמתי. 332 00:16:06,105 --> 00:16:09,169 האתגר שלנו הוא להתעורר בכל יום ולאמר: 333 00:16:09,169 --> 00:16:12,344 "איך אני יכול לחוות את העולם בצורה טובה יותר?" 334 00:16:12,344 --> 00:16:17,193 ואם נצליח, אולי, רק אולי, 335 00:16:17,193 --> 00:16:21,388 נוכל להיפטר מהמדבקות הקטנות והטפשיות האלו, 336 00:16:22,248 --> 00:16:23,797 תודה רבה. 337 00:16:23,797 --> 00:16:26,274 [מחיאות כפיים]