Return to Video

תזמורת העשה זאת בעצמך של העתיד

  • 0:01 - 0:03
    אני רוצה לדבר אתכם על דבר אחד
  • 0:03 - 0:05
    ודבר אחד בלבד,
  • 0:05 - 0:09
    וזה בקשר לכך שכשאנשים שואלים אותי,
  • 0:09 - 0:12
    במה אתה עוסק?
  • 0:12 - 0:14
    שלזה אני לרוב משיב
  • 0:14 - 0:17
    אני עושה מוזיקה ממוחשבת.
  • 0:17 - 0:19
    עכשיו, מספר אנשים
  • 0:19 - 0:21
    פשוט מפסיקים לדבר איתי בנקודה הזאת,
  • 0:21 - 0:24
    ואלה שנשארים יש להם
  • 0:24 - 0:26
    לרוב מבט ריק בעיניים,
  • 0:26 - 0:28
    ששואל כאילו , מה זה אומר?
  • 0:28 - 0:30
    ואני מרגיש כאילו אני ממש מונע מהם
  • 0:30 - 0:33
    מידע כשאני אומר להם את זה,
  • 0:33 - 0:35
    ובנקודה הזאת אני לרוב נכנס להיסטריה
  • 0:35 - 0:37
    ויורק החוצה את הדבר הראשון שעולה למוחי,
  • 0:37 - 0:40
    שזה, אין לי שום מושג במה אני עוסק.
  • 0:40 - 0:42
    שזה נכון.
  • 0:42 - 0:45
    לרוב השלב הבא הוא של מחשבה נוספת,
  • 0:45 - 0:48
    שהיא, מה שזה לא יהיה שאני עוסק בו,
  • 0:48 - 0:50
    אני אוהב את זה.
  • 0:50 - 0:54
    והיום, אני רוצה, ובכן
  • 0:54 - 0:56
    לחלוק איתכם משהו שאני אוהב,
  • 0:56 - 0:57
    וגם מדוע.
  • 0:57 - 1:01
    ואני חושב שנתחיל פשוט עם שאלה:
  • 1:01 - 1:03
    מהי מוזיקת מחשבים?
  • 1:03 - 1:06
    ואני הולך לנסות ולעשות
    כמיטב יכולתי כדי לספק לכם הגדרה
  • 1:06 - 1:08
    אולי בעזרת סיפור
  • 1:08 - 1:10
    שעובר על חלק מהדברים
  • 1:10 - 1:12
    שאני עובד עליהם.
  • 1:12 - 1:14
    והדבר הראשון, אני חושב, בסיפור שלנו
  • 1:14 - 1:16
    הולך להיות דבר מה שנקרא צ'אק.
  • 1:16 - 1:21
    עכשיו, צ'אק היא שפת תכנות למוזיקה,
  • 1:21 - 1:24
    והיא מקור פתוח, חינמי ונגיש,
  • 1:24 - 1:26
    והייתי רוצה לחשוב
    שהיא מתרסקת טוב באותה מידה
  • 1:26 - 1:28
    בכל מערכות ההפעלה.
  • 1:28 - 1:31
    ובמקום לספר לכם עוד על זה,
  • 1:31 - 1:33
    אני הולך להדגים לכם.
  • 1:33 - 1:34
    דרך אגב, אני הולך להיות חנון
  • 1:34 - 1:36
    לכמה דקות פה,
  • 1:36 - 1:39
    אז אני אומר מראש, אל תשתגעו.
  • 1:39 - 1:41
    למעשה, אני מזמין את כולכם להצטרף אליי
  • 1:41 - 1:42
    ופשוט להיות קצת חנונים.
  • 1:42 - 1:45
    אם לא כתבתם שורת קוד בחיים,
  • 1:45 - 1:46
    אל תדאגו.
  • 1:46 - 1:50
    אני בטוח שתוכלו להתאפס על זה.
  • 1:50 - 1:51
    הדבר הראשון שאני הולך לעשות
  • 1:51 - 1:53
    מעגל חשמלי של סינוס,
  • 1:53 - 1:56
    ואנחנו הולכים לקרוא לגל הסינוס שהופק
  • 1:56 - 1:59
    "גה".
  • 1:59 - 2:01
    ואז אנחנו הולכים לחבר את גה ל-DAC.
  • 2:01 - 2:02
    זה פחות או יותר הפישוט
  • 2:02 - 2:05
    של הפקת הצליל מהמחשב שלי. אוקיי?
  • 2:05 - 2:08
    אז התחברתי למיקרופון.
  • 2:08 - 2:09
    הלאה, אני הולך לומר שהתדר שלי
  • 2:09 - 2:11
    הוא 440 הרץ,
  • 2:11 - 2:15
    ואני הולך לתת לזמן להתקדם
  • 2:15 - 2:18
    בשתי שניות במהלך המבצע הזה.
  • 2:18 - 2:22
    אוקיי, אז אם הייתי מנגן את זה--
  • 2:22 - 2:25
    (צליל)--
  • 2:25 - 2:27
    שמעתם גל סינוס ב440 הרץ למשך שתי שניות.
  • 2:27 - 2:30
    אוקיי. נהדר. עכשיו אני הולך
    להעתיק ולהדביק את זה,
  • 2:30 - 2:32
    ואז רק לשנות חלק מהמספרים,
  • 2:32 - 2:36
    220.5, את 440 אני אשאיר ככה,
  • 2:36 - 2:38
    ו-5. ו-880.
  • 2:38 - 2:40
    על ידי הכפלת התדר
  • 2:40 - 2:42
    אנחנו למעשה עולים במעלה האוקטבות,
  • 2:42 - 2:44
    ואז יש לנו את הקטע הזה--
  • 2:44 - 2:46
    (צליל)-- של טונים.
  • 2:46 - 2:48
    אוקיי. נהדר, עכשיו אני יכול לדמיין יצירה
  • 2:48 - 2:49
    של כל מיני
  • 2:49 - 2:51
    פיסות מוזיקה ממש נוראיות מגלי סינוס,
  • 2:51 - 2:54
    אבל אני הולך לעשות משהו
    שמחשבים ממש טובים בו,
  • 2:54 - 2:56
    שזה חזרה.
  • 2:56 - 2:58
    אני הולך להכניס את הכל ללולאה,
  • 2:58 - 2:59
    ולמעשה לא צריך לשקע
  • 2:59 - 3:01
    אבל זה רק מסיבות אסתטיות.
  • 3:01 - 3:03
    זו דרך עבודה נכונה.
  • 3:03 - 3:04
    וכשאנחנו עושים את זה--
  • 3:04 - 3:09
    (צליל)--
  • 3:09 - 3:10
    זה הולך להימשך.
  • 3:10 - 3:12
    למעשה, זה כנראה לא הולך להיפסק
  • 3:12 - 3:13
    עד שהמחשב הזה יתפורר.
  • 3:13 - 3:16
    ואני לא ממש יכול להוכיח לכם את זה אמפירית,
  • 3:16 - 3:20
    אבל אני מקווה שתאמינו לי לגבי זה.
  • 3:20 - 3:22
    עכשיו, אני הולך להחליף את ה220 הזה
  • 3:22 - 3:24
    ב-.math.random2f.
  • 3:24 - 3:26
    אני הולך לייצור מספר אקראי
  • 3:26 - 3:29
    בין 30 ל1000 ולשלוח אותו
  • 3:29 - 3:31
    לתדר שלי.
  • 3:31 - 3:33
    ואני הולך לעשות את זה כל חצי שנייה.
  • 3:33 - 3:36
    (צלילים)
  • 3:36 - 3:39
    בואו נעשה את זה כל 200 אלפיות שנייה.
  • 3:39 - 3:43
    (צלילים)
  • 3:43 - 3:45
    מאה.
  • 3:45 - 3:46
    (צלילים)
  • 3:46 - 3:48
    בסדר גמור.
  • 3:48 - 3:50
    בשלב זה, הגענו למשהו
  • 3:50 - 3:51
    שאני אוהב לחשוב עליו
  • 3:51 - 3:55
    כעל מוזיקת מחשב קאנונית.
  • 3:55 - 3:58
    זה, עבורי, הצליל שמחשבים מרכזיים
  • 3:58 - 4:00
    אמורים לעשות
  • 4:00 - 4:03
    כשהם חושבים ממש הרבה.
  • 4:03 - 4:05
    זה הצליל הזה, זה כאילו,
  • 4:05 - 4:08
    השורש הריבועי של חמישה מיליון.
  • 4:10 - 4:14
    אז האם זו מוזיקת מחשבים?
  • 4:14 - 4:16
    כן, אני מניח שלפי ההגדרה,
  • 4:16 - 4:17
    זו סוג של מוזיקת מחשבים.
  • 4:17 - 4:20
    זה כנראה לא סוג המוזיקה שתאזינו לה
  • 4:20 - 4:22
    בנסיעה בכביש המהיר,
  • 4:22 - 4:27
    אבל זה בסיס של מוזיקה המופקת ממחשבים,
  • 4:27 - 4:29
    ובשימוש בצ'אק
  • 4:29 - 4:31
    הלכה למעשה בנינו כלי נגינה
  • 4:31 - 4:33
    בתזמורת המחשבים הנישאים של סטנפורד.
  • 4:33 - 4:37
    שמבוססת ממש פה במרכז למחקר מחשבים
    במוזיקה ואקוסטיקה בסטנפורד.
  • 4:37 - 4:40
    עכשיו תזמורת המחשבים הנישאים
    היא אנסמבל של מחשבים,
  • 4:40 - 4:42
    אנשים ומערך רמקולים המיספרי מיוחד.
  • 4:42 - 4:44
    עכשיו הסיבה שיש לנו את זה
  • 4:44 - 4:46
    היא שבשביל הכלים שאנחנו יוצרים
  • 4:46 - 4:49
    עם המחשבים, אנחנו רוצים שהצליל יבוא
  • 4:49 - 4:51
    ממקום כלשהו ליד הכלי
  • 4:51 - 4:52
    והמבצע,
  • 4:52 - 4:55
    בדומה לכלי אקוסטי מסורתי.
  • 4:55 - 4:57
    כאילו, אם הייתי מנגן בכינור פה,
  • 4:57 - 4:59
    הצליל היה באופן טבעי לא מגיע
  • 4:59 - 5:02
    ממערכת השמע, אלא מהכלי עצמו.
  • 5:02 - 5:05
    אז הרמקולים האלה מכוונים לדמות את זה.
  • 5:05 - 5:06
    למעשה, אני עומד להראות לכם
  • 5:06 - 5:09
    איך אנחנו למעשה בנינו אותם.
  • 5:09 - 5:11
    השלב הראשון הוא ללכת לאיקאה
  • 5:11 - 5:13
    ולקנות קערה לסלט.
  • 5:13 - 5:16
    זו בלאנדה מט בקוטר 28 ס"מ.
  • 5:16 - 5:17
    זה השם האמיתי,
  • 5:17 - 5:19
    ואני למעשה משתמש באחת מאלה
  • 5:19 - 5:21
    כדי להכין סלט בבית , אני לא צוחק.
  • 5:21 - 5:24
    והשלב הראשון הוא להפוך אותה על פיה,
  • 5:24 - 5:27
    ואז לקדוח בהן חורים,
  • 5:27 - 5:29
    שישה חורים לקערה,
  • 5:29 - 5:31
    ואז ליצור פלטת בסיס,
  • 5:31 - 5:34
    לשים רמקולים של מכוניות בהן
  • 5:34 - 5:36
    יחד עם מגברים במארז,
  • 5:36 - 5:38
    ואתם מרכיבים את כל זה ויש לכם
  • 5:38 - 5:39
    את מערך הרמקולים ההמיספריים האלה.
  • 5:39 - 5:41
    תוסיפו אנשים ומחשבים נישאים,
  • 5:41 - 5:44
    ויש לכם תזמורת מחשבים נישאים.
  • 5:44 - 5:47
    ואיך תישמע תזמורת מחשבים נישאים?
  • 5:47 - 5:49
    ובכן, תנו לי להדגים לכם
  • 5:49 - 5:52
    עם 200 כלים שיצרנו עד עכשיו
  • 5:52 - 5:56
    לתזמורת המחשבים הנישאים.
  • 5:56 - 5:58
    ומה שאני אעשה זה למעשה לבוא לדבר הזה.
  • 5:58 - 6:00
    הדבר הזה שיש לפני
  • 6:00 - 6:03
    למעשה היה בקר משחק מסחרי
  • 6:03 - 6:05
    שנקרא גיימטראק.
  • 6:05 - 6:07
    לדבר הזה למעשה יש כפפה
    שאתם יכולים לשים על הידים.
  • 6:07 - 6:09
    זה מחובר לבסיס,
  • 6:09 - 6:11
    וזה יעקוב אחרי המיקום של הידיים שלכם
  • 6:11 - 6:12
    בזמן אמת.
  • 6:12 - 6:16
    זה תוכנן במקור כבקר גולף
  • 6:16 - 6:17
    כדי לזהות את התנועה של החבטה שלכם.
  • 6:17 - 6:20
    התברר שזה למעשה
  • 6:20 - 6:22
    כישלון מסחרי די גדול,
  • 6:22 - 6:25
    באותה נקודה הם חתכו את המחירים ל 10 דולר,
  • 6:25 - 6:27
    ובאותה נקודה חוקרי מוזיקת מחשבים
  • 6:27 - 6:30
    אמרו, "זה מעולה!
  • 6:30 - 6:32
    אנחנו יכולים לייצר
    אבות טיפוס של כלים מזה."
  • 6:32 - 6:35
    אז תנו לי להראות לכם כלי אחד שיצרנו,
  • 6:35 - 6:37
    אחד מרבים, והכלי הזה
  • 6:37 - 6:39
    נקרא "דמדומים,"
  • 6:39 - 6:41
    והוא אמור ללכת עם מטאפורה
  • 6:41 - 6:44
    של להוציא צליל מהאדמה.
  • 6:44 - 6:48
    אז תנו לי לראות אם זה יעבוד.
  • 6:48 - 6:54
    (מוזיקה)
  • 6:57 - 6:59
    ושמים את זה בחזרה.
  • 6:59 - 7:03
    ואז אתם הולכים לשמאל,
  • 7:03 - 7:05
    ימין,
  • 7:09 - 7:13
    זה נשמע כמו פיל שסובל מכאבים.
  • 7:13 - 7:16
    זה צליל מעט מתכתי.
  • 7:16 - 7:20
    תסובבו את זה מעט.
  • 7:20 - 7:23
    (מוזיקה)
  • 7:25 - 7:29
    זה כמו מכונית מרחפת.
  • 7:32 - 7:34
    אוקיי.
  • 7:34 - 7:38
    השלישי הוא פעולה דמויית ראצ'ט, אז
  • 7:39 - 7:42
    תנו לי להגביר את זה.
  • 7:45 - 7:50
    (מוזיקה)
  • 7:50 - 7:52
    אז זו פעולה מעט שונה.
  • 7:52 - 7:55
    הרביעי הוא זמזום.
  • 7:56 - 8:01
    (מוזיקה)
  • 8:09 - 8:11
    ולבסוף, בואו נראה,
  • 8:11 - 8:13
    זו פעולה שונה לגמרי,
  • 8:13 - 8:15
    ואני חושב שאתם צריכים לדמיין שיש
  • 8:15 - 8:18
    את התוף הענק הבלתי נראה הזה
    יושב ממש פה על הבמה,
  • 8:18 - 8:20
    ואני הולך להכות בו.
  • 8:22 - 8:25
    (תוף)
  • 8:25 - 8:28
    (צחוק)
  • 8:28 - 8:31
    אז הנה לכם, אז זה אחד מהרבה כלים
  • 8:31 - 8:32
    בתזמורת המחשבים הניידים.
  • 8:32 - 8:36
    (מחיאות כפיים)
  • 8:36 - 8:38
    תודה לכם.
  • 8:38 - 8:40
    וכשאתם מחברים את כל זה,
  • 8:40 - 8:44
    אתם מקבלים משהו שנשמע ככה.
  • 8:44 - 8:51
    (מוזיקה)
  • 9:33 - 9:36
    אוקיי, וכך, אני חושב שמהנסיון
  • 9:36 - 9:38
    לבנות הרבה כלים
    לתזמורת המחשבים הניידים,
  • 9:38 - 9:41
    אני חושב שמהסקרנות והפליאה,
  • 9:41 - 9:42
    מה אם בתקווה היינו לוקחים
  • 9:42 - 9:44
    את הכלים האלה המרשימים
  • 9:44 - 9:47
    והיינו מביאים אותם להרבה אנשים,
  • 9:47 - 9:49
    ואז בנוסף עוד הרבה שיגעון --
  • 9:49 - 9:50
    היינו שמים את השלושה יחד --
  • 9:50 - 9:54
    מה שהוביל אותי למעשה להיות
    המייסד השותף של חברת סטרט-אפ
  • 9:54 - 9:56
    ב 2008 שנקראת סמיול.
  • 9:56 - 9:58
    עכשיו המטרה של סמיול היא ליצור
  • 9:58 - 10:02
    דברים מוזיקליים ניידים ומביעים,
  • 10:02 - 10:07
    ואחד הכלים המוזיקליים הראשונים
  • 10:07 - 10:09
    שיצרנו נקרא אוקרינה.
  • 10:09 - 10:12
    ואני פשוט אדגים לכם את זה במהירות.
  • 10:15 - 10:18
    אז אוקרינה --
  • 10:18 - 10:21
    (מוזיקה) --
  • 10:21 - 10:24
    זה מבוסס על כלי עתיק דמוי חליל
  • 10:24 - 10:26
    שנקרא אוקרינה,
  • 10:26 - 10:29
    וזו גרסת התליון האנגלית עם ארבעה חורים ,
  • 10:29 - 10:33
    ואתם למעשה נושפים לתוך מיקרופון
  • 10:33 - 10:35
    כדי ליצור צליל.
  • 10:35 - 10:37
    ויש למעשה סקריפט צ'אק קטן
  • 10:37 - 10:38
    שרץ פה ומזהה
  • 10:38 - 10:40
    את הכוח של הנשיפה
  • 10:40 - 10:42
    וגם מיצר את הצליל.
  • 10:42 - 10:45
    (מוזיקה)
  • 10:45 - 10:49
    וויברטו ממופה למד התאוצה,
  • 10:49 - 10:50
    אז אתם יכולים לקבל --
  • 10:50 - 10:54
    (מוזיקה)
  • 10:54 - 10:58
    בסדר. אז תנו לי לנגן לחן קטן בשבילכם,
  • 11:00 - 11:01
    מעט באך.
  • 11:01 - 11:04
    ופה, אתם תשמעו מעט ליווי עם המלודיה.
  • 11:04 - 11:07
    הליווי למעשה עוקב אחרי המלודיה,
  • 11:07 - 11:10
    לא להפך.
  • 11:10 - 11:16
    (מוזיקה)
  • 11:23 - 11:25
    וזה תוכנן
  • 11:25 - 11:26
    לתת לכם את הזמן
  • 11:26 - 11:29
    ולהבין איפה המרחב הביטויי שלכם,
  • 11:29 - 11:31
    ואתם יכולים פשוט לבלות פה
  • 11:31 - 11:34
    במשך זמן מה, באפקט ממש דרמטי,
    אם אתם רוצים,
  • 11:34 - 11:37
    ומתי שאתם מוכנים --
  • 11:37 - 11:42
    (מוזיקה)
  • 11:53 - 11:54
    ובתווים הארוכים יותר האלה,
  • 11:54 - 11:56
    אני עומד לתת יותר ויברטו
  • 11:56 - 11:57
    לקראת סוף התוים
  • 11:57 - 12:00
    כדי לתת מעט יותר איכות ביטויית.
  • 12:00 - 12:04
    (מוזיקה)
  • 12:07 - 12:11
    הא, זה אקורד נחמד כיד לסיים את החלק הזה.
  • 12:11 - 12:15
    (מחיאות כפיים)
  • 12:15 - 12:18
    תודה לכם.
  • 12:20 - 12:24
    אז אני חושב ששאלה טובה
    לשאול על אוקרינה היא,
  • 12:24 - 12:28
    האם היא צעצוע או כלי נגינה? אולי שניהם,
  • 12:28 - 12:31
    אבל בשבילי, אני חושב
    שהשאלה החשובה יותר היא,
  • 12:31 - 12:32
    האם היא הבעתית?
  • 12:32 - 12:34
    ובאותו הזמן, אני חושב
  • 12:34 - 12:35
    שליצור את הסוגים האלה של הכלים
  • 12:35 - 12:39
    מעלה את השאלה על התפקיד של הטכנולוגיה,
  • 12:39 - 12:40
    והמקום שלה באיך אנחנו עושים מוזיקה.
  • 12:40 - 12:42
    מסתבר, לדוגמה,
  • 12:42 - 12:44
    שלא כל כך מזמן, משהו כמו לפני מאה שנה --
  • 12:44 - 12:46
    זה לא מזמן בהסטוריה האנושית --
  • 12:46 - 12:48
    משפחות באותו זמן
  • 12:48 - 12:50
    נהגו לנגן מוזיקה יחד
  • 12:50 - 12:53
    כצורה נפוצה של בידור.
  • 12:53 - 12:54
    אני לא חושב שזה באמת קורה
  • 12:54 - 12:55
    הרבה עכשיו.
  • 12:55 - 12:57
    אתם יודעים, זה היה
    לפני הרדיו, לפני ההקלטות.
  • 12:57 - 12:59
    במאה השנים האחרונות, עם כל הטכנולוגיה הזו,
  • 12:59 - 13:01
    יש לנו עכשיו יותר גישה למוזיקה
  • 13:01 - 13:03
    כמאזינים וצרכנים,
  • 13:03 - 13:06
    אבל איכשהו, אני חושב
    שאנחנו יוצרים פחות מוזיקה
  • 13:06 - 13:08
    מאשר בעבר.
  • 13:08 - 13:09
    אני לא בטוח למה זה קורה.
  • 13:09 - 13:12
    אולי בגלל שזה קל מידי
    ללחוץ על כפתור הפליי.
  • 13:12 - 13:15
    ובעוד האזנה למוזיקה היא נפלאה,
  • 13:15 - 13:18
    יש אושר מיוחד בעשיית מוזיקה
  • 13:18 - 13:20
    לכשלעצמה.
  • 13:20 - 13:21
    ואני חושב שחלק אחד
  • 13:21 - 13:23
    של המטרה של למה אני עושה את מה שאני עושה
  • 13:23 - 13:28
    הוא סוג של להחזיר אותנו
    חזרה לעבר מעט. נכון?
  • 13:28 - 13:29
    עכישו, אם זו מטרה אחת, המטרה האחרת
  • 13:29 - 13:31
    היא להביט לעתיד ולחשוב על
  • 13:31 - 13:33
    איזה סוג של דברים מוזיקליים
    חדשים אנחנו יכולים ליצור
  • 13:33 - 13:36
    שאולי אין לנו שם עבורם עדיין
  • 13:36 - 13:39
    שמאופשרים על ידי הטכנולוגיה,
    אבל בסופו של דבר
  • 13:39 - 13:41
    אולי ישנו את הדרך שאנשים יצרו מוזיקה.
  • 13:41 - 13:43
    ואני רק אתן לכם דוגמה אחת פה,
  • 13:43 - 13:50
    וזו התכונה הנוספת של אוקרינה.
  • 13:50 - 13:52
    זה כדור,
  • 13:52 - 13:55
    ופה אתם למעשה מקשיבים
  • 13:55 - 13:57
    למשתמשים אחרים של אוקרינה
  • 13:57 - 14:01
    שנושפים לתוך האייפונים שלהם כדי לנגן משהו.
  • 14:01 - 14:06
    זה "G.I.R"מטקסס,
  • 14:06 - 14:12
    "R.I K." אני לא יודע למה זה השמות
    בני שלוש האותיות האלה היום, לוס אנג'לס.
  • 14:12 - 14:17
    כולם מנגנים יפה,
  • 14:17 - 14:20
    מוזיקה מעט מינימליסטית פה.
  • 14:20 - 14:25
    (מוזיקה)
  • 14:25 - 14:28
    והרעיון כאן הוא, ובכן,
  • 14:28 - 14:32
    טכנולוגיה לא צריכה להיות בחזית פה,
  • 14:32 - 14:34
    ו -- (צחוק) --
  • 14:34 - 14:37
    למעשה פתחנו את זה.
  • 14:37 - 14:38
    המחשבה הראשונה היא, היי, אתם יודעים
  • 14:38 - 14:41
    יש מישהו אי שם
  • 14:41 - 14:43
    שמנגן מוזיקה,
  • 14:43 - 14:44
    וזה חיבור אנושי קטן אבל אני חושב
  • 14:44 - 14:46
    שחשוב לעשות
  • 14:46 - 14:49
    שאולי הטכנולוגיה מאפשרת.
  • 14:49 - 14:51
    כדוגמה אחרונה,
  • 14:51 - 14:53
    ואולי החביבה עלי,
  • 14:53 - 14:56
    היא שבעקבות רעידת האדמה של 2011
  • 14:56 - 14:58
    ואסון הצונאמי ביפן,
  • 14:58 - 15:01
    אישה ניגשה באחת מאפליקציות השירה שלנו
  • 15:01 - 15:04
    לנסות לגרום לאנשים להצטרף לשיר איתה
  • 15:04 - 15:06
    בגירסה של "הישען עלי."
  • 15:06 - 15:09
    עכשיו, באפליקציות האלה,
    יש את הדבר הזה שמאפשר
  • 15:09 - 15:11
    לכל משתמש להוסיף את הקול שלו
  • 15:11 - 15:13
    לכל הופעה קיימת של כל משתמש אחר
  • 15:13 - 15:14
    או קבוצה של משתמשים,
  • 15:14 - 15:16
    אז במובן מסויים, היא יצרה סוג של
  • 15:16 - 15:20
    מקהלה גלובלית אד-הוק של זרים,
  • 15:20 - 15:22
    ובתוך שבועות, אלפי אנשים
  • 15:22 - 15:24
    הצטרפו לזה,
  • 15:24 - 15:26
    ואתם סוג של יכולים לראות
    אנשים באים מכל קצווי העולם
  • 15:26 - 15:28
    וכל הקווים האלה מתאחדים על המקור
  • 15:28 - 15:31
    שם הביצוע המקורי של השיר בוצע,
  • 15:31 - 15:32
    וזה בטוקיו.
  • 15:32 - 15:36
    וככה זה נשמע כשיש 1,000 אנשים.
  • 15:36 - 15:38
    זה 1,000 קולות.
  • 15:38 - 15:42
    (הקלטה) ♪ לפעמים בחיינו ♪
  • 15:42 - 15:49
    ♪ לכולנו כואב, לכולנו עצוב ♪
  • 15:49 - 15:53
    ♪ אבל אם אנחנו חכמים ♪
  • 15:53 - 15:59
    ♪ אנחנו יודעים שתמיד יש מחר ♪
  • 15:59 - 16:01
    ♪ תשען עלי ♪
  • 16:01 - 16:04
    ♪ כשאתה לא חזק ♪
  • 16:04 - 16:07
    ♪ ואני אהיה חברך ♪
  • 16:07 - 16:11
    ♪ אני אעזור לך להמשיך ♪
  • 16:11 - 16:15
    ♪ כי זה לא יקח הרבה זמן ♪
  • 16:15 - 16:18
    ♪ עד שאני אצטרך ♪
  • 16:18 - 16:21
    ♪ מישהו להשען עליו ♪
  • 16:21 - 16:24
    ♪ פשוט תשען עלי -- ♪
  • 16:24 - 16:25
    האם זו מוזיקה ממוחשבת?
  • 16:25 - 16:29
    (מחיאות כפיים)
  • 16:31 - 16:33
    האם זו היתה מוזיקה ממוחשבת?
  • 16:33 - 16:35
    כן, אני מניח; זה משהו שאתם באמת
  • 16:35 - 16:37
    לא הייתם יכולים לעשות ללא מחשבים.
  • 16:37 - 16:41
    אבל באותו הזמן, זה גם אנושי,
  • 16:41 - 16:44
    ואני חושב שמה שעניתי עליו עקרונית עד עכשיו
  • 16:44 - 16:48
    זה אולי למה אני עושה את מה שאני עושה,
  • 16:48 - 16:50
    ובואו נחזור לסיום לשאלה הראשונה:
  • 16:50 - 16:52
    מה היא מוזיקה ממוחשבת?
  • 16:52 - 16:55
    ואני חושב שהקאטץ' פה הוא,
  • 16:55 - 16:56
    לפחות בשבילי, מוזיקה ממוחשבת
  • 16:56 - 16:58
    לא נוגעת רק למחשבים,
  • 16:58 - 16:59
    היא נוגעת לאנשים.
  • 16:59 - 17:01
    היא על איך אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה
  • 17:01 - 17:03
    כדי לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים
  • 17:03 - 17:04
    ולעשות וליצור מוזיקה,
  • 17:04 - 17:08
    ואולי אפילו להוסיף לאיך אנחנו יכולים
  • 17:08 - 17:11
    להתחבר אחד לשני דרך מוזיקה.
  • 17:11 - 17:13
    ועם זה, אני רוצה להגיד,
  • 17:13 - 17:16
    זו מוזיקה ממוחשבת, ותודה לכם על ההקשבה.
  • 17:16 - 17:20
    (מחיאות כפיים)
Title:
תזמורת העשה זאת בעצמך של העתיד
Speaker:
גה וואנג
Description:

גה וואנג יוצר מוזיקה ממוחשבת, אבל היא לא נוגעת לבליפים בקוד.
עם תזמורת המחשבים הניידים של סטאנפורד, הוא יוצר כלים חדשים מחומרים בלתי צפויים -- כמו קערת סלט של איקאה -- שמאפשרים למוזיקאים לנגן מוזיקה שהיא גם יפה וגם הבעתית.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:36

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.