אני רוצה לדבר אתכם על דבר אחד
ודבר אחד בלבד,
וזה בקשר לכך שכשאנשים שואלים אותי,
במה אתה עוסק?
שלזה אני לרוב משיב
אני עושה מוזיקה ממוחשבת.
עכשיו, מספר אנשים
פשוט מפסיקים לדבר איתי בנקודה הזאת,
ואלה שנשארים יש להם
לרוב מבט ריק בעיניים,
ששואל כאילו , מה זה אומר?
ואני מרגיש כאילו אני ממש מונע מהם
מידע כשאני אומר להם את זה,
ובנקודה הזאת אני לרוב נכנס להיסטריה
ויורק החוצה את הדבר הראשון שעולה למוחי,
שזה, אין לי שום מושג במה אני עוסק.
שזה נכון.
לרוב השלב הבא הוא של מחשבה נוספת,
שהיא, מה שזה לא יהיה שאני עוסק בו,
אני אוהב את זה.
והיום, אני רוצה, ובכן
לחלוק איתכם משהו שאני אוהב,
וגם מדוע.
ואני חושב שנתחיל פשוט עם שאלה:
מהי מוזיקת מחשבים?
ואני הולך לנסות ולעשות
כמיטב יכולתי כדי לספק לכם הגדרה
אולי בעזרת סיפור
שעובר על חלק מהדברים
שאני עובד עליהם.
והדבר הראשון, אני חושב, בסיפור שלנו
הולך להיות דבר מה שנקרא צ'אק.
עכשיו, צ'אק היא שפת תכנות למוזיקה,
והיא מקור פתוח, חינמי ונגיש,
והייתי רוצה לחשוב
שהיא מתרסקת טוב באותה מידה
בכל מערכות ההפעלה.
ובמקום לספר לכם עוד על זה,
אני הולך להדגים לכם.
דרך אגב, אני הולך להיות חנון
לכמה דקות פה,
אז אני אומר מראש, אל תשתגעו.
למעשה, אני מזמין את כולכם להצטרף אליי
ופשוט להיות קצת חנונים.
אם לא כתבתם שורת קוד בחיים,
אל תדאגו.
אני בטוח שתוכלו להתאפס על זה.
הדבר הראשון שאני הולך לעשות
מעגל חשמלי של סינוס,
ואנחנו הולכים לקרוא לגל הסינוס שהופק
"גה".
ואז אנחנו הולכים לחבר את גה ל-DAC.
זה פחות או יותר הפישוט
של הפקת הצליל מהמחשב שלי. אוקיי?
אז התחברתי למיקרופון.
הלאה, אני הולך לומר שהתדר שלי
הוא 440 הרץ,
ואני הולך לתת לזמן להתקדם
בשתי שניות במהלך המבצע הזה.
אוקיי, אז אם הייתי מנגן את זה--
(צליל)--
שמעתם גל סינוס ב440 הרץ למשך שתי שניות.
אוקיי. נהדר. עכשיו אני הולך
להעתיק ולהדביק את זה,
ואז רק לשנות חלק מהמספרים,
220.5, את 440 אני אשאיר ככה,
ו-5. ו-880.
על ידי הכפלת התדר
אנחנו למעשה עולים במעלה האוקטבות,
ואז יש לנו את הקטע הזה--
(צליל)-- של טונים.
אוקיי. נהדר, עכשיו אני יכול לדמיין יצירה
של כל מיני
פיסות מוזיקה ממש נוראיות מגלי סינוס,
אבל אני הולך לעשות משהו
שמחשבים ממש טובים בו,
שזה חזרה.
אני הולך להכניס את הכל ללולאה,
ולמעשה לא צריך לשקע
אבל זה רק מסיבות אסתטיות.
זו דרך עבודה נכונה.
וכשאנחנו עושים את זה--
(צליל)--
זה הולך להימשך.
למעשה, זה כנראה לא הולך להיפסק
עד שהמחשב הזה יתפורר.
ואני לא ממש יכול להוכיח לכם את זה אמפירית,
אבל אני מקווה שתאמינו לי לגבי זה.
עכשיו, אני הולך להחליף את ה220 הזה
ב-.math.random2f.
אני הולך לייצור מספר אקראי
בין 30 ל1000 ולשלוח אותו
לתדר שלי.
ואני הולך לעשות את זה כל חצי שנייה.
(צלילים)
בואו נעשה את זה כל 200 אלפיות שנייה.
(צלילים)
מאה.
(צלילים)
בסדר גמור.
בשלב זה, הגענו למשהו
שאני אוהב לחשוב עליו
כעל מוזיקת מחשב קאנונית.
זה, עבורי, הצליל שמחשבים מרכזיים
אמורים לעשות
כשהם חושבים ממש הרבה.
זה הצליל הזה, זה כאילו,
השורש הריבועי של חמישה מיליון.
אז האם זו מוזיקת מחשבים?
כן, אני מניח שלפי ההגדרה,
זו סוג של מוזיקת מחשבים.
זה כנראה לא סוג המוזיקה שתאזינו לה
בנסיעה בכביש המהיר,
אבל זה בסיס של מוזיקה המופקת ממחשבים,
ובשימוש בצ'אק
הלכה למעשה בנינו כלי נגינה
בתזמורת המחשבים הנישאים של סטנפורד.
שמבוססת ממש פה במרכז למחקר מחשבים
במוזיקה ואקוסטיקה בסטנפורד.
עכשיו תזמורת המחשבים הנישאים
היא אנסמבל של מחשבים,
אנשים ומערך רמקולים המיספרי מיוחד.
עכשיו הסיבה שיש לנו את זה
היא שבשביל הכלים שאנחנו יוצרים
עם המחשבים, אנחנו רוצים שהצליל יבוא
ממקום כלשהו ליד הכלי
והמבצע,
בדומה לכלי אקוסטי מסורתי.
כאילו, אם הייתי מנגן בכינור פה,
הצליל היה באופן טבעי לא מגיע
ממערכת השמע, אלא מהכלי עצמו.
אז הרמקולים האלה מכוונים לדמות את זה.
למעשה, אני עומד להראות לכם
איך אנחנו למעשה בנינו אותם.
השלב הראשון הוא ללכת לאיקאה
ולקנות קערה לסלט.
זו בלאנדה מט בקוטר 28 ס"מ.
זה השם האמיתי,
ואני למעשה משתמש באחת מאלה
כדי להכין סלט בבית , אני לא צוחק.
והשלב הראשון הוא להפוך אותה על פיה,
ואז לקדוח בהן חורים,
שישה חורים לקערה,
ואז ליצור פלטת בסיס,
לשים רמקולים של מכוניות בהן
יחד עם מגברים במארז,
ואתם מרכיבים את כל זה ויש לכם
את מערך הרמקולים ההמיספריים האלה.
תוסיפו אנשים ומחשבים נישאים,
ויש לכם תזמורת מחשבים נישאים.
ואיך תישמע תזמורת מחשבים נישאים?
ובכן, תנו לי להדגים לכם
עם 200 כלים שיצרנו עד עכשיו
לתזמורת המחשבים הנישאים.
ומה שאני אעשה זה למעשה לבוא לדבר הזה.
הדבר הזה שיש לפני
למעשה היה בקר משחק מסחרי
שנקרא גיימטראק.
לדבר הזה למעשה יש כפפה
שאתם יכולים לשים על הידים.
זה מחובר לבסיס,
וזה יעקוב אחרי המיקום של הידיים שלכם
בזמן אמת.
זה תוכנן במקור כבקר גולף
כדי לזהות את התנועה של החבטה שלכם.
התברר שזה למעשה
כישלון מסחרי די גדול,
באותה נקודה הם חתכו את המחירים ל 10 דולר,
ובאותה נקודה חוקרי מוזיקת מחשבים
אמרו, "זה מעולה!
אנחנו יכולים לייצר
אבות טיפוס של כלים מזה."
אז תנו לי להראות לכם כלי אחד שיצרנו,
אחד מרבים, והכלי הזה
נקרא "דמדומים,"
והוא אמור ללכת עם מטאפורה
של להוציא צליל מהאדמה.
אז תנו לי לראות אם זה יעבוד.
(מוזיקה)
ושמים את זה בחזרה.
ואז אתם הולכים לשמאל,
ימין,
זה נשמע כמו פיל שסובל מכאבים.
זה צליל מעט מתכתי.
תסובבו את זה מעט.
(מוזיקה)
זה כמו מכונית מרחפת.
אוקיי.
השלישי הוא פעולה דמויית ראצ'ט, אז
תנו לי להגביר את זה.
(מוזיקה)
אז זו פעולה מעט שונה.
הרביעי הוא זמזום.
(מוזיקה)
ולבסוף, בואו נראה,
זו פעולה שונה לגמרי,
ואני חושב שאתם צריכים לדמיין שיש
את התוף הענק הבלתי נראה הזה
יושב ממש פה על הבמה,
ואני הולך להכות בו.
(תוף)
(צחוק)
אז הנה לכם, אז זה אחד מהרבה כלים
בתזמורת המחשבים הניידים.
(מחיאות כפיים)
תודה לכם.
וכשאתם מחברים את כל זה,
אתם מקבלים משהו שנשמע ככה.
(מוזיקה)
אוקיי, וכך, אני חושב שמהנסיון
לבנות הרבה כלים
לתזמורת המחשבים הניידים,
אני חושב שמהסקרנות והפליאה,
מה אם בתקווה היינו לוקחים
את הכלים האלה המרשימים
והיינו מביאים אותם להרבה אנשים,
ואז בנוסף עוד הרבה שיגעון --
היינו שמים את השלושה יחד --
מה שהוביל אותי למעשה להיות
המייסד השותף של חברת סטרט-אפ
ב 2008 שנקראת סמיול.
עכשיו המטרה של סמיול היא ליצור
דברים מוזיקליים ניידים ומביעים,
ואחד הכלים המוזיקליים הראשונים
שיצרנו נקרא אוקרינה.
ואני פשוט אדגים לכם את זה במהירות.
אז אוקרינה --
(מוזיקה) --
זה מבוסס על כלי עתיק דמוי חליל
שנקרא אוקרינה,
וזו גרסת התליון האנגלית עם ארבעה חורים ,
ואתם למעשה נושפים לתוך מיקרופון
כדי ליצור צליל.
ויש למעשה סקריפט צ'אק קטן
שרץ פה ומזהה
את הכוח של הנשיפה
וגם מיצר את הצליל.
(מוזיקה)
וויברטו ממופה למד התאוצה,
אז אתם יכולים לקבל --
(מוזיקה)
בסדר. אז תנו לי לנגן לחן קטן בשבילכם,
מעט באך.
ופה, אתם תשמעו מעט ליווי עם המלודיה.
הליווי למעשה עוקב אחרי המלודיה,
לא להפך.
(מוזיקה)
וזה תוכנן
לתת לכם את הזמן
ולהבין איפה המרחב הביטויי שלכם,
ואתם יכולים פשוט לבלות פה
במשך זמן מה, באפקט ממש דרמטי,
אם אתם רוצים,
ומתי שאתם מוכנים --
(מוזיקה)
ובתווים הארוכים יותר האלה,
אני עומד לתת יותר ויברטו
לקראת סוף התוים
כדי לתת מעט יותר איכות ביטויית.
(מוזיקה)
הא, זה אקורד נחמד כיד לסיים את החלק הזה.
(מחיאות כפיים)
תודה לכם.
אז אני חושב ששאלה טובה
לשאול על אוקרינה היא,
האם היא צעצוע או כלי נגינה? אולי שניהם,
אבל בשבילי, אני חושב
שהשאלה החשובה יותר היא,
האם היא הבעתית?
ובאותו הזמן, אני חושב
שליצור את הסוגים האלה של הכלים
מעלה את השאלה על התפקיד של הטכנולוגיה,
והמקום שלה באיך אנחנו עושים מוזיקה.
מסתבר, לדוגמה,
שלא כל כך מזמן, משהו כמו לפני מאה שנה --
זה לא מזמן בהסטוריה האנושית --
משפחות באותו זמן
נהגו לנגן מוזיקה יחד
כצורה נפוצה של בידור.
אני לא חושב שזה באמת קורה
הרבה עכשיו.
אתם יודעים, זה היה
לפני הרדיו, לפני ההקלטות.
במאה השנים האחרונות, עם כל הטכנולוגיה הזו,
יש לנו עכשיו יותר גישה למוזיקה
כמאזינים וצרכנים,
אבל איכשהו, אני חושב
שאנחנו יוצרים פחות מוזיקה
מאשר בעבר.
אני לא בטוח למה זה קורה.
אולי בגלל שזה קל מידי
ללחוץ על כפתור הפליי.
ובעוד האזנה למוזיקה היא נפלאה,
יש אושר מיוחד בעשיית מוזיקה
לכשלעצמה.
ואני חושב שחלק אחד
של המטרה של למה אני עושה את מה שאני עושה
הוא סוג של להחזיר אותנו
חזרה לעבר מעט. נכון?
עכישו, אם זו מטרה אחת, המטרה האחרת
היא להביט לעתיד ולחשוב על
איזה סוג של דברים מוזיקליים
חדשים אנחנו יכולים ליצור
שאולי אין לנו שם עבורם עדיין
שמאופשרים על ידי הטכנולוגיה,
אבל בסופו של דבר
אולי ישנו את הדרך שאנשים יצרו מוזיקה.
ואני רק אתן לכם דוגמה אחת פה,
וזו התכונה הנוספת של אוקרינה.
זה כדור,
ופה אתם למעשה מקשיבים
למשתמשים אחרים של אוקרינה
שנושפים לתוך האייפונים שלהם כדי לנגן משהו.
זה "G.I.R"מטקסס,
"R.I K." אני לא יודע למה זה השמות
בני שלוש האותיות האלה היום, לוס אנג'לס.
כולם מנגנים יפה,
מוזיקה מעט מינימליסטית פה.
(מוזיקה)
והרעיון כאן הוא, ובכן,
טכנולוגיה לא צריכה להיות בחזית פה,
ו -- (צחוק) --
למעשה פתחנו את זה.
המחשבה הראשונה היא, היי, אתם יודעים
יש מישהו אי שם
שמנגן מוזיקה,
וזה חיבור אנושי קטן אבל אני חושב
שחשוב לעשות
שאולי הטכנולוגיה מאפשרת.
כדוגמה אחרונה,
ואולי החביבה עלי,
היא שבעקבות רעידת האדמה של 2011
ואסון הצונאמי ביפן,
אישה ניגשה באחת מאפליקציות השירה שלנו
לנסות לגרום לאנשים להצטרף לשיר איתה
בגירסה של "הישען עלי."
עכשיו, באפליקציות האלה,
יש את הדבר הזה שמאפשר
לכל משתמש להוסיף את הקול שלו
לכל הופעה קיימת של כל משתמש אחר
או קבוצה של משתמשים,
אז במובן מסויים, היא יצרה סוג של
מקהלה גלובלית אד-הוק של זרים,
ובתוך שבועות, אלפי אנשים
הצטרפו לזה,
ואתם סוג של יכולים לראות
אנשים באים מכל קצווי העולם
וכל הקווים האלה מתאחדים על המקור
שם הביצוע המקורי של השיר בוצע,
וזה בטוקיו.
וככה זה נשמע כשיש 1,000 אנשים.
זה 1,000 קולות.
(הקלטה) ♪ לפעמים בחיינו ♪
♪ לכולנו כואב, לכולנו עצוב ♪
♪ אבל אם אנחנו חכמים ♪
♪ אנחנו יודעים שתמיד יש מחר ♪
♪ תשען עלי ♪
♪ כשאתה לא חזק ♪
♪ ואני אהיה חברך ♪
♪ אני אעזור לך להמשיך ♪
♪ כי זה לא יקח הרבה זמן ♪
♪ עד שאני אצטרך ♪
♪ מישהו להשען עליו ♪
♪ פשוט תשען עלי -- ♪
האם זו מוזיקה ממוחשבת?
(מחיאות כפיים)
האם זו היתה מוזיקה ממוחשבת?
כן, אני מניח; זה משהו שאתם באמת
לא הייתם יכולים לעשות ללא מחשבים.
אבל באותו הזמן, זה גם אנושי,
ואני חושב שמה שעניתי עליו עקרונית עד עכשיו
זה אולי למה אני עושה את מה שאני עושה,
ובואו נחזור לסיום לשאלה הראשונה:
מה היא מוזיקה ממוחשבת?
ואני חושב שהקאטץ' פה הוא,
לפחות בשבילי, מוזיקה ממוחשבת
לא נוגעת רק למחשבים,
היא נוגעת לאנשים.
היא על איך אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה
כדי לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים
ולעשות וליצור מוזיקה,
ואולי אפילו להוסיף לאיך אנחנו יכולים
להתחבר אחד לשני דרך מוזיקה.
ועם זה, אני רוצה להגיד,
זו מוזיקה ממוחשבת, ותודה לכם על ההקשבה.
(מחיאות כפיים)