Return to Video

איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)

  • 0:01 - 0:05
    בימי שני וחמישי
    אני לומד כיצד למות.
  • 0:05 - 0:07
    אני קורא להם הימים הסופניים שלי.
  • 0:07 - 0:10
    אישתי פרננדה לא אוהבת את המושג,
  • 0:10 - 0:15
    אבל הרבה אנשים במשפחתי
    מתו מסרטן מלנומה,
  • 0:15 - 0:17
    הורי וסבי חלו בו.
  • 0:17 - 0:21
    וחשבתי לעצמי שיכול להיות
    שאשב יום אחד אצל הרופא
  • 0:21 - 0:23
    והוא יסתכל בבידוקת שלי ויאמר:
  • 0:23 - 0:25
    "ריקרדו, המצב לא נראה טוב.
  • 0:25 - 0:28
    יש לך חצי שנה או שנה לחיות."
  • 0:28 - 0:31
    ותחשבו מה הייתם עושים עם הזמן הזה.
  • 0:31 - 0:33
    אולי תגידו "אני אבלה
    יותר זמן עם הילדים.
  • 0:33 - 0:34
    אני אבקר פה ושם,
  • 0:34 - 0:37
    אטפס על הרים,
  • 0:37 - 0:42
    ואני אעשה את כל הדברים
    שלא עשיתי כשהיה לי זמן."
  • 0:42 - 0:44
    אבל כולנו יודעים
  • 0:44 - 0:47
    שאלה זכרונות מתוקים מרים שיהיו לנו.
  • 0:47 - 0:48
    זה מאוד קשה לעשות.
  • 0:48 - 0:52
    ובטח תבלו חלק גדול מהזמן בבכי.
  • 0:52 - 0:54
    אז אמרתי, אני אעשה משהו אחר.
  • 0:54 - 0:59
    כל שני וחמישי,
    אני אשתמש בימים הסופניים שלי,
  • 0:59 - 1:01
    ובימים האלה אני אעשה
  • 1:01 - 1:05
    את מה שהייתי עושה
    אם הייתי מקבל את החדשות האלה.
  • 1:05 - 1:06
    (צחוק)
  • 1:06 - 1:08
    כשאתם חושבים על זה --
  • 1:08 - 1:12
    (מחיאות כפיים)
  • 1:12 - 1:15
    כשחושבים על ההפך מעבודה,
  • 1:15 - 1:17
    אנחנו, הרבה פעמים, חושבים שזה פנאי.
  • 1:17 - 1:20
    ואתם אומרים, אה, אני צריך
    קצת זמן פנאי.
  • 1:20 - 1:24
    אבל האמת היא,
    שפנאי הוא דבר שמאוד מעסיק.
  • 1:24 - 1:26
    אתם הולכים לשחק גולף וטניס,
    ואתם נפגשים עם אנשים,
  • 1:26 - 1:29
    ואתם יוצאים לארוחת צהריים,
    ואתם מאחרים לסרט.
  • 1:29 - 1:31
    זה דבר מאוד עמוס שאנחנו עושים.
  • 1:31 - 1:36
    ההיפך מעבודה הוא בטלה.
  • 1:36 - 1:38
    אבל מעטים מאיתנו יודעים
    מה לעשות עם בטלה.
  • 1:38 - 1:42
    אם מסתכלים על הדרך
    בה אנחנו מחלקים את חיינו,
  • 1:42 - 1:47
    מבינים שבתקופות בהן יש לנו הרבה כסף,
  • 1:47 - 1:49
    יש לנו מעט זמן.
  • 1:49 - 1:54
    וכשסוף סוף יש לנו זמן,
    אין לנו כסף או בריאות.
  • 1:54 - 1:58
    אז התחלנו לחשוב על זה כחברה
    במהלך 30 השנים האחרונות.
  • 1:58 - 2:01
    זו חברה מורכבת עם אלפי עובדים,
  • 2:01 - 2:04
    ומאות מיליוני דולרים בעסקים,
  • 2:04 - 2:10
    שמייצרת מערכות דלק טילים,
    מפעילה 4,000 כספומטים בברזיל,
  • 2:10 - 2:14
    מכינה דיווחי מס לעשרות אלפים.
  • 2:14 - 2:17
    אז זה לא עסק פשוט.
  • 2:17 - 2:19
    חשבנו ואמרנו,
  • 2:19 - 2:24
    בואו נפשט את החברה,
    בואו ניתן לאנשים האלה חברה
  • 2:24 - 2:27
    ללא כל מאפייני הפנימייה:
  • 2:27 - 2:29
    שאומרים מתי תבואו,
    איך תתלבשו,
  • 2:29 - 2:31
    איך תקיימו פגישות,
    מה תגידו,
  • 2:31 - 2:32
    מה לא תגידו,
  • 2:32 - 2:34
    ובואו נראה מה נשאר.
  • 2:34 - 2:36
    אז התחלנו לפני 30 שנה,
  • 2:36 - 2:39
    והתחלנו לטפל בדיוק בעניין הזה.
  • 2:39 - 2:41
    אז אמרנו, תראו, הפרישה,
  • 2:41 - 2:44
    כל העניין של איך אנחנו
    מחלקים את גרף החיים שלנו.
  • 2:44 - 2:47
    במקום ללכת לטפס על הרים
    כשאתם בני 82,
  • 2:47 - 2:49
    למה שלא תלכו בשבוע הבא?
  • 2:49 - 2:51
    ונעשה את זה כך,
  • 2:51 - 2:55
    אנחנו נמכור לכם חזרה את ימי רביעי
    בתמורה ל 10 אחוז מהמשכורת שלכם,
  • 2:55 - 2:59
    אז עכשיו, אם תרצו להיות כנרים,
    כנראה לא,
  • 2:59 - 3:02
    תעשו את זה בימי רביעי.
  • 3:02 - 3:03
    ומה שמצאנו --
  • 3:03 - 3:05
    חשבנו שהמבוגרים יותר
  • 3:05 - 3:08
    יתעניינו באמת בתוכנית הזו.
  • 3:08 - 3:11
    והגיל הממוצע
    של האנשים הראשונים שהשתתפו
  • 3:11 - 3:12
    היה 29, כמובן.
  • 3:12 - 3:13
    וכך התחלנו לחפש,
  • 3:13 - 3:16
    ואמרנו, אנחנו צריכים לעשות
    דברים בדרך אחרת.
  • 3:16 - 3:18
    אז התחלנו להגיד דברים כמו,
  • 3:18 - 3:20
    למה אנחנו רוצים לדעת
    מתי הגעתם לעבודה,
  • 3:20 - 3:21
    ובאיזה שעה עזבתם?
  • 3:21 - 3:24
    האם נוכל להחליף את זה בחוזה
  • 3:24 - 3:27
    בו אנו קונים משהו מכם, סוג של עבודה?
  • 3:27 - 3:29
    למה אנחנו בונים את המטות האלה?
  • 3:29 - 3:32
    האם זה לא רק אגו,
    שאנחנו רוצים להראות חזקים
  • 3:32 - 3:33
    וגדולים וחשובים?
  • 3:33 - 3:37
    אבל אנחנו גוררים אתכם שעתיים
    בתוך העיר בגלל זה.
  • 3:37 - 3:41
    אז התחלנו לשאול שאלה אחר שאלה.
  • 3:41 - 3:42
    אמרנו כך:
  • 3:42 - 3:44
    אחת: איך נגייס האנשים?
  • 3:44 - 3:47
    יצאנו לגייס
    אנשים ואמרנו:
  • 3:47 - 3:49
    תראו, כשאתם באים אלינו,
  • 3:49 - 3:51
    אנחנו לא נעשה 2-3 ראיונות
  • 3:51 - 3:53
    ואז אתם תתחתנו איתנו לכל החיים.
  • 3:53 - 3:56
    זה לא עובד כך בשאר חיינו.
  • 3:56 - 3:58
    אז, בואו תעשו את הראיונות שלכם.
  • 3:58 - 4:01
    כל מי שמעוניין בראיון, תגיעו.
  • 4:01 - 4:05
    ואז נראה מה קורה
    מתוך האינטואיציה שעולה מזה,
  • 4:05 - 4:09
    במקום רק למלא את הפרטים הקטנים
    שבודקים אם אתם האדם המתאים,
  • 4:09 - 4:11
    ואז, תחזרו.
  • 4:11 - 4:14
    תבלו אחר צהריים, תבלו יום שלם,
    דברו עם מי שתרצו.
  • 4:14 - 4:18
    תוודאו שאנחנו מה שחשבתם
  • 4:18 - 4:21
    ולא כל הבולשיט שאנחנו שמים במודעות שלנו.
  • 4:21 - 4:23
    (צחוק)
  • 4:23 - 4:26
    בהדרגה עברנו תהליך בו אמרנו דברים כמו:
  • 4:26 - 4:29
    אנחנו לא רוצים שיהיו מנהיגים בחברה,
  • 4:29 - 4:31
    בלי שהם רואיינו ואושרו
  • 4:31 - 4:34
    על ידי הכפיפים העתידיים שלהם.
  • 4:34 - 4:39
    כל שישה חודשים, כל המנהיגים
    מוערכים אנונימית.
  • 4:39 - 4:44
    וזה קובע אם הם צריכים להמשיך בעמדת ההנהגה,
  • 4:44 - 4:46
    שהרבה פעמים היא תלויית מצב,
    כמו שאתם יודעים.
  • 4:46 - 4:52
    וכך אם אין להם ציון 70, 80
    הם לא נשארים.
  • 4:52 - 4:57
    וזו כנראה הסיבה שאני לא מנכ"ל
    מעל 10 שנים.
  • 4:57 - 5:01
    ובמהלך הזמן,
    התחלנו לשאול שאלות אחרות.
  • 5:01 - 5:02
    אמרנו דברים כמו:
  • 5:02 - 5:06
    למה אנשים לא יכולים
    לקבוע לעצמם את המשכורת?
  • 5:06 - 5:07
    מה הם צריכים לדעת?
  • 5:07 - 5:09
    יש רק שלושה דברים שצריך לדעת:
  • 5:09 - 5:12
    כמה אנשים מרוויחים בתוך החברה,
  • 5:12 - 5:14
    כמה אנשים מרוויחים במקום אחר בעסק דומה
  • 5:14 - 5:18
    וכמה אנחנו מרוויחים בכלל, כדי לראות
    מה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו.
  • 5:18 - 5:20
    אז בואו ניתן לאנשים
    את שלוש פיסות המידע הזה.
  • 5:20 - 5:22
    אז שמנו בקפיטריה
  • 5:22 - 5:25
    מחשב בו יכולתם להיכנס ולשאול:
  • 5:25 - 5:27
    כמה מישהו הוציא,
    כמה מישהו מרוויח,
  • 5:27 - 5:29
    כמה הם עושים בהטבות,
    כמה החברה מרוויחה,
  • 5:29 - 5:32
    מה שולי הרווח, ועוד.
  • 5:32 - 5:35
    וזה לפני 25 שנה.
  • 5:35 - 5:38
    כשהמידע הזה התחיל להגיע לאנשים,
  • 5:38 - 5:41
    אמרנו דברים כמו: אנחנו לא רוצים
    לראות את דו"ח ההוצאות שלכם,
  • 5:41 - 5:44
    אנחנו לא רוצים לדעת כמה חופשות אתם לוקחים,
  • 5:44 - 5:46
    אנחנו לא רוצים לדעת איפה אתם עובדים.
  • 5:46 - 5:49
    בשלב מסויים היו לנו
    14 משרדים ברחבי העיר,
  • 5:49 - 5:52
    ואמרנו: לכו לזה
    שהכי קרוב לבית שלכם,
  • 5:52 - 5:55
    או ללקוח שאתם מבקרים היום.
  • 5:55 - 5:57
    אל תגידו לנו איפה אתם.
  • 5:57 - 6:01
    ויותר, גם כשהיו לנו
    אלפי אנשים, 5,000 אנשים,
  • 6:01 - 6:04
    היו לנו שני אנשים במחלקת משאבי אנוש,
  • 6:04 - 6:07
    ולמרבה המזל אחד מהם יצא לגמלאות.
  • 6:07 - 6:09
    (צחוק)
  • 6:09 - 6:12
    וכך, השאלה ששאלנו עכשיו היתה,
    איך אנחנו יכולים לטפל באנשים?
  • 6:12 - 6:14
    אנשים הם הדבר היחיד שיש לנו.
  • 6:14 - 6:18
    לא יכולה להיות לנו מחלקה שרצה
    אחרי אנשים ומטפלת באנשים.
  • 6:18 - 6:23
    אז כשהתחלנו לראות שזה עובד
    אמרנו שאנחנו מחפשים--
  • 6:23 - 6:26
    וזה, אני חושב,
    הדבר העיקרי שחיפשתי
  • 6:26 - 6:28
    בימים הסופניים ובחברה בכלל--
  • 6:28 - 6:31
    איך אנחנו מגיעים לתבונה?
  • 6:31 - 6:36
    הגענו מדור של מהפכה,
    מהפכה תעשייתית,
  • 6:36 - 6:39
    דור של מידע,
    דור של ידע,
  • 6:39 - 6:41
    אבל לא התקרבנו לתבונה.
  • 6:41 - 6:45
    איך מעצבים,
    איך מתנהלים כך שנגיע לתבונה?
  • 6:45 - 6:46
    אז לדוגמה, הרבה פעמים,
  • 6:46 - 6:51
    ההחלטה הכי חכמה
    או אינטליגנטית לא עובדת.
  • 6:51 - 6:53
    אז היינו אומרים דברים כמו:
  • 6:53 - 6:57
    בואו נסכים שאתם תמכרו
    57 ווידג'טים בשבוע.
  • 6:57 - 7:01
    אם תמכרו אותם עד יום רביעי,
    בבקשה - תלכו לים.
  • 7:01 - 7:04
    אל תיצרו לנו בעיות,
    לייצור, להזמנות,
  • 7:04 - 7:07
    ואז נצטרך לקנות חברות חדשות,
    נצטרך לקנות את המתחרים שלנו,
  • 7:07 - 7:10
    נצטרך לעשות כל מיני דברים
    בגלל שמכרתם יותר מדי ווידג'טים.
  • 7:10 - 7:13
    אז לכו לים ותתחילו שוב ביום שני.
  • 7:13 - 7:15
    (צחוק)(מחיאות כפיים)
  • 7:15 - 7:19
    אז התהליך שואף לתבונה.
  • 7:19 - 7:22
    ובתהליך, כמובן, רצינו שאנשים ידעו הכל,
  • 7:22 - 7:26
    ורצינו להיות דמוקרטיים באמת
    בנוגע לדרך בה אנחנו פועלים.
  • 7:26 - 7:31
    אז במועצת המנהלים שלנו היו
    שני מושבים פתוחים עם אותן זכויות הצבעה,
  • 7:31 - 7:33
    לשני האנשים הראשונים שהגיעו.
  • 7:33 - 7:35
    (צחוק)
  • 7:35 - 7:40
    וכך היו מנקות שהצביעו בישיבת הנהלה,
  • 7:40 - 7:43
    שהיו בה הרבה אנשים חשובים אחרים
    עם חליפות ועניבות.
  • 7:43 - 7:47
    והעובדה היא שהם שמרו עלינו כנים.
  • 7:47 - 7:51
    כשהתחלנו לבחון
    את האנשים שהגיעו אלינו,
  • 7:51 - 7:52
    אמרנו: חכו רגע,
  • 7:52 - 7:55
    אנשים באים אלינו ואומרים,
    איפה אני אמור לשבת?
  • 7:55 - 7:58
    איך אני אמור לעבוד?
    איפה אני אהיה בעוד 5 שנים?
  • 7:58 - 8:01
    והבטנו בזה ואמרנו, אנחנו צריכים
    להתחיל הרבה יותר מוקדם.
  • 8:01 - 8:02
    איפה אנחנו מתחילים?
  • 8:02 - 8:05
    אמרנו, או, גן ילדים נראה כמו מקום טוב.
  • 8:05 - 8:10
    אז הקמנו עמותה, שעכשיו יש לה,
    במשך 11 שנים, שלושה בתי ספר,
  • 8:10 - 8:12
    שם אנחנו התחלנו לשאול את אותן שאלות,
  • 8:12 - 8:15
    איך אנחנו מעצבים מחדש בתי הספר לבינה?
  • 8:15 - 8:18
    זה דבר אחד להגיד,
    אנחנו צריכים למחזר את המורים,
  • 8:18 - 8:19
    אנחנו צריכים שהדירקטורים יעשו יותר.
  • 8:19 - 8:25
    אבל העובדה היא שמה שאנחנו עושים
    עם החינוך ממש עבר זמנו.
  • 8:25 - 8:28
    תפקיד המורה עבר זמנו לגמרי.
  • 8:28 - 8:33
    לעבור מכיתת מתמטיקה, לביולוגיה,
    לצרפת במאה ה-14 זה מטופש.
  • 8:33 - 8:38
    (מחיאות כפיים)
  • 8:38 - 8:41
    אז התחלנו לחשוב איך זה יכול להראות?
  • 8:41 - 8:44
    וחיברנו אנשים, כולל אנשים שאוהבים חינוך.
  • 8:44 - 8:49
    אנשים כמו פאולו פריירה,
    ושני שרים לחינוך בברזיל
  • 8:49 - 8:53
    ואמרנו, אם היינו מתכננים בית ספר מהתחלה,
  • 8:53 - 8:54
    איך הוא היה נראה?
  • 8:54 - 8:58
    וכך יצרנו בית ספר, שנקרא לומינר,
  • 8:58 - 9:00
    ולומינר, אחד מהם הוא בית ספר ציבורי,
  • 9:00 - 9:02
    ולומינר אומר את זה:
  • 9:02 - 9:06
    בואו נחלק את התפקיד של המורה לשניים.
  • 9:06 - 9:08
    בחור אחד, נקרא לו מחנך,
  • 9:08 - 9:13
    מחנך, במובן הישן של היוונית
    "פאידיאה": שמור על הילד.
  • 9:13 - 9:17
    מה שקורה בבית, מה הרגע בחיים שלהם, וכו'.
  • 9:17 - 9:18
    אבל בבקשה אל תלמדו,
  • 9:18 - 9:22
    מפני שככל שתדעו מעט יחסית לגוגל,
    אנחנו לא רוצים לדעת.
  • 9:22 - 9:23
    תשמרו את זה לעצמכם.
  • 9:23 - 9:24
    (צחוק)
  • 9:24 - 9:28
    עכשיו, נביא אנשים שיש להם שני דברים:
  • 9:28 - 9:33
    תשוקה ומומחיות, וזה יכול להיות
    המקצוע שלהם או לא.
  • 9:33 - 9:35
    ונשתמש באזרחים ותיקים,
  • 9:35 - 9:39
    שהם 25 אחוז מהאוכלוסיה
    עם תבונה שאף אחד לא רוצה יותר.
  • 9:39 - 9:41
    אז אנחנו מביאים אותם לבית הספר ואומרים,
  • 9:41 - 9:45
    למדו את הילדים האלה
    מה שאתם מאמינים בו באמת,
  • 9:45 - 9:48
    אז יש לנו כנרים שמלמדים מתמטיקה.
  • 9:48 - 9:51
    יש לנו כל מיני דברים שם אנחנו אומרים,
  • 9:51 - 9:53
    אל תדאגו מחומר הקורס יותר.
  • 9:53 - 9:58
    יש לנו בערך 10 תהליכים מעולים
    שעוברים מ 2 עד 17,
  • 9:58 - 10:03
    דברים כמו, איך אנחנו מודדים
    את עצמנו כאנשים?
  • 10:03 - 10:06
    אז יש מקום למתמטיקה ופיזיקה וכל זה שם.
  • 10:06 - 10:08
    איך אנחנו מביעים את עצמנו?
  • 10:08 - 10:11
    אז יש מקום למוזיקה וספרות, וכו'.
  • 10:11 - 10:12
    אבל גם דיקדוק.
  • 10:12 - 10:15
    ואז יש לנו דברים שכולם שכחו,
  • 10:15 - 10:18
    שהם כנראה הדברים הכי חשובים בחיים.
  • 10:18 - 10:21
    הדברים המאוד חשובים בחיים,
    אנחנו לא יודעים כלום עליהם.
  • 10:21 - 10:24
    אנחנו לא יודעים כלום על אהבה,
  • 10:24 - 10:26
    אנחנו לא יודעים כלום על מוות,
  • 10:26 - 10:28
    אנחנו לא יודעים כלום על למה אנחנו פה.
  • 10:28 - 10:32
    אז אנחנו צריכים תהליך בבית הספר
    שמדבר על כל מה שאנחנו לא יודעים.
  • 10:32 - 10:34
    אז זה חלק גדול ממה שאנחנו עושים.
  • 10:34 - 10:40
    (מחיאות כפיים)
  • 10:40 - 10:43
    אז במהלך השנים, התחלנו להכנס לדברים אחרים.
  • 10:43 - 10:45
    אמרנו, למה אנחנו צריכים לגעור בילדים
  • 10:45 - 10:48
    ולהגיד, שבו ובואו לפה
    ותעשו את זה, וכך הלאה.
  • 10:48 - 10:51
    אמרנו, בואו נביא את הילדים
    לעשות משהו שאנחו קוראים לו מעגל,
  • 10:51 - 10:52
    שנפגש פעם בשבוע.
  • 10:52 - 10:55
    ונגיד, אתם תקבעו את החוקים
  • 10:55 - 10:57
    ואז אתם תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם זה.
  • 10:57 - 10:59
    אז כולכם יכולים להכות לעצמכם בראש?
  • 10:59 - 11:02
    ברור, במשך שבוע, תנסו.
  • 11:02 - 11:05
    הם העלו את אותם חוקים שהיו לנו,
  • 11:05 - 11:07
    חוץ מזה שהם שלהם.
  • 11:07 - 11:09
    ואז, יש להם את כוח,
  • 11:09 - 11:14
    מה שאומר, שהם יכולים
    וגם משעים ומרחיקים ילדים
  • 11:14 - 11:20
    כך שאנחנו לא משחקים בבית ספר,
    הם באמת מחליטים.
  • 11:20 - 11:23
    ואז, באותו תהליך,
  • 11:23 - 11:25
    אנחנו שומרים על מוזאיקה דיגיטלית,
  • 11:25 - 11:29
    בגלל שזה לא קונסטרקטיביסטי
    או מונטיסורי או משהו.
  • 11:29 - 11:32
    זה משהו בו אנחנו שומרים
    על תוכנית הלימודים הברזילאית
  • 11:32 - 11:35
    עם 600 פיסות של מוזאיקה,
  • 11:35 - 11:38
    שאנחנו רוצים לחשוף
    את הילדים האלה עד לגיל 17.
  • 11:38 - 11:41
    ולעקוב אחרי זה כל הזמן
    ואנחנו יודעים אם הם מצליחים
  • 11:41 - 11:45
    אנחנו אומרים, אתם לא מתעניינים
    בזה עכשיו, בואו נחכה שנה.
  • 11:45 - 11:49
    והילדים בקבוצות שאין להן קטגוריות גיל,
  • 11:49 - 11:53
    אז הילד בן השש שמוכן לזה יחד עם בן ה 11,
  • 11:53 - 11:55
    זה מנטרל את כל הכנופיות והקבוצות
  • 11:55 - 11:59
    והדבר הזה שיש לנו בבתי הספר, באופן כללי.
  • 11:59 - 12:01
    ויש לכם ציון מ 0 עד 100 אחוז,
  • 12:01 - 12:05
    שהם עושים בעצמם עם אפליקציה כל כמה שעות.
  • 12:05 - 12:10
    עד שאנחונ יודעים שהם 37 אחוז מהדרך
    שהיינו רוצים שהם יהיו על הנושא הזה,
  • 12:10 - 12:15
    כך שנוכל לשלוח אותם לעולם
    כשהם יודעים מספיק על הנושא.
  • 12:15 - 12:20
    וכך הקורסים הם גביע העולם בכדורגל,
    או בניית אופניים.
  • 12:20 - 12:24
    ואנשים ירשמו לקורס בן 45
    יום של בניית אופניים.
  • 12:24 - 12:29
    עכשיו, נסו לבנות אופניים
    בלי לדעת שפאי זה 3.1416.
  • 12:29 - 12:30
    אתם לא יכולים.
  • 12:30 - 12:35
    ונסו, כל אחד מכם, להשתמש ב 3.1416 למשהו.
  • 12:35 - 12:37
    אתם לא יודעים יותר.
  • 12:37 - 12:39
    אז זה נאבד וזה מה שאנחנו מנסים לעשות שם,
  • 12:39 - 12:41
    שזה לחפש תבונה בבית הספר ההוא.
  • 12:41 - 12:47
    וזה מביא אותנו חזרה לגרף
    וההתפזרות הזו של החיים שלנו.
  • 12:47 - 12:50
    אני צברתי הרבה כסף כשאני חושב על זה.
  • 12:50 - 12:54
    כשאתם חושבים ואומרים,
    עכשיו הזמן לתת חזרה --
  • 12:54 - 12:57
    ובכן, אם אתם נותנים חזרה, לקחתם יותר מדי.
  • 12:57 - 13:04
    (צחוק)(מחיאות כפיים)
  • 13:05 - 13:07
    אני ממשיך לחשוב על וורן באפט הולך יום אחד
  • 13:07 - 13:11
    ומוצא שיש לו 30 מיליארד דולר
    יותר ממש שהוא חשב שיש לו.
  • 13:11 - 13:14
    והוא מסתכל ואומר, מה אני אעשה עם זה?
  • 13:14 - 13:15
    והוא אומר, אני אתן את זה
    למישהו שבאמת צריך את זה.
  • 13:15 - 13:19
    אני אתן את זה לביל גייטס.(צחוק)
  • 13:20 - 13:23
    והבחור שלי שהוא היועץ
    הפיננסי שלי בניו יורק,
  • 13:23 - 13:25
    הוא אומר, תראה, אתה בחור מצחיק
  • 13:25 - 13:28
    מפני שהיה לך פי 4.1 יותר כסף היום
  • 13:28 - 13:33
    אם היית עושה כסף עם הכסף
    במקום לחלוק אותו בדרך.
  • 13:33 - 13:34
    אבל אני אוהב לחלוק אותו יותר.
  • 13:34 - 13:38
    (מחיאות כפיים)
  • 13:38 - 13:42
    לימדתי תואר שני במנהל עסקים ב MIT למשך זמן
  • 13:42 - 13:45
    והגעתי יום אחד, לבית הקברות מאונט אובורן.
  • 13:45 - 13:47
    זה בית קברות יפיפה בקיימברידג'.
  • 13:47 - 13:50
    והלכתי שם. זה היה יום הולדתי וחשבתי.
  • 13:50 - 13:52
    ובפעם הראשונה, ראיתי את המצבות האלו
  • 13:52 - 13:55
    ואת האנשים הנפלאים האלה שעשו דברים נפלאים
  • 13:55 - 13:59
    וחשבתי, במה אני רוצה שיזכרו אותי?
  • 13:59 - 14:00
    ועשיתי עוד סיור,
  • 14:00 - 14:03
    ובפעם השניה, באה אלי שאלה נוספת,
  • 14:03 - 14:05
    שהתאימה לי יותר, והיא,
  • 14:05 - 14:08
    למה אני רוצה להזכר בכלל?
  • 14:08 - 14:10
    (צחוק)
  • 14:10 - 14:13
    וזה אני חושב, לקח אותי למקומות שונים.
  • 14:13 - 14:17
    כשהייתי בן 50, אישתי פרננדה
    ואני ישבנו כל אחר הצהריים,
  • 14:17 - 14:20
    היתה לנו מדורה גדולה,
  • 14:20 - 14:23
    וזרקנו את כל מה שעשיתי אי פעם לתוך האש.
  • 14:23 - 14:25
    זה ספר ב 38 שפות,
  • 14:25 - 14:29
    מאות על מאות של מאמרים
    וסרטונים, כל מה שהיה.
  • 14:29 - 14:30
    וזה עשה שני דברים.
  • 14:30 - 14:35
    אחד, זה שחרר את חמשת ילדינו
    מללכת בעקבותינו, בצילנו --
  • 14:35 - 14:37
    הם לא יודעים מה אני עושה.
  • 14:37 - 14:38
    (צחוק)
  • 14:38 - 14:40
    שזה טוב.
  • 14:40 - 14:41
    ואני לא אקח אותם למקום כלשהו
  • 14:41 - 14:44
    ואגיד, יום אחד כל זה יהיה שלכם.
  • 14:44 - 14:45
    (צחוק)
  • 14:45 - 14:49
    חמשת הילדים לא יודעים כלום שזה טוב.
  • 14:49 - 14:51
    והדבר השני הוא,
  • 14:51 - 14:55
    שיחררתי את עצמי מהעוגן
    של השגי העבר או מה שלא יהיה.
  • 14:55 - 15:00
    אני חופשי להתחיל משהו חדש
    כל פעם ולהחליט דברים מהתחלה
  • 15:00 - 15:02
    בחלק מהימים הסופניים האלה.
  • 15:02 - 15:03
    וכמה אנשים היו אומרים,
  • 15:03 - 15:06
    או, אז עכשיו יש לך את הזמן הזה,
    את הימים הסופניים האלה,
  • 15:06 - 15:08
    אז אתם יוצאים ועושים הכל.
  • 15:08 - 15:10
    לא, היינו בחופים,
  • 15:10 - 15:13
    אז היינו בסמואה ובמלדיבים ומוזמביק,
  • 15:13 - 15:14
    אז זה נעשה.
  • 15:14 - 15:17
    טיפסתי על הרים בהימלאיה.
  • 15:17 - 15:20
    ירדתי 60 מטר כדי לראות כרישי פטיש.
  • 15:20 - 15:25
    ביליתי 59 ימים על גב גמל מצ'אד לטימבקטו.
  • 15:25 - 15:29
    הייתי בקוטב הצפוני המגנטי על מזחלת כלבים.
  • 15:29 - 15:31
    אז, היינו עסוקים.
  • 15:31 - 15:37
    זה מה שהייתי רוצה לקרוא לו
    רשימת מה לעשות הריקה שלי.
  • 15:37 - 15:40
    (צחוק)
  • 15:40 - 15:43
    ועם ההיגיון הזה,
    אני מביט בימים האלה וחושב,
  • 15:43 - 15:46
    אני לא פרשתי. אני לא מרגיש בפנסיה בכלל.
  • 15:46 - 15:48
    וכך אני כותב ספר חדש.
  • 15:48 - 15:52
    התחלנו שלוש חברות חדשות בשנתיים האחרונות.
  • 15:52 - 15:57
    אני עובד עכשיו על להקים
    מערכת בתי ספר בחינם לעולם,
  • 15:57 - 16:00
    וגיליתי, למרבה העניין,
    שאף אחד לא רוצה אותה בחינם.
  • 16:00 - 16:02
    א ניסיתי במשך 10 שנים
  • 16:02 - 16:06
    לגרום למערכת הציבורית הזו
    להחליף את ההגיון של בתי הספר,
  • 16:06 - 16:08
    ממש כמו מערכת בתי הספר שיש לנו,
  • 16:08 - 16:13
    שיש בהם במקום 43 מתוך
    100 כדירוג שלהם, כציונים שלהם,
  • 16:13 - 16:16
    יש 91 מתוך 100.
  • 16:16 - 16:18
    אבל בחינם, אף אחד לא רוצה אותה.
  • 16:18 - 16:21
    אז אולי נתחיל לגבות עבורה
    ואז היא תגיע לאנשהו.
  • 16:21 - 16:25
    אבל להוציא את זה זה
    אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות.
  • 16:25 - 16:28
    ואני חושב שמה זה משאיר לנו כמסר לכולכם,
  • 16:28 - 16:30
    אני חושב שזה מעט כמו זה:
  • 16:30 - 16:33
    כולנו למדנו איך לצאת בשבת בלילה
  • 16:33 - 16:36
    לשלוח דוא"ל ולעבוד מהבית.
  • 16:36 - 16:37
    אבל מעט מאוד מאיתנו למדנו
  • 16:37 - 16:40
    איך ללכת לקולנוע ביום שני אחרי הצהרים.
  • 16:40 - 16:45
    ואם נחפש תבונה, אנחנו צריכים
    ללמוד לעשות גם את זה.
  • 16:45 - 16:48
    וכך, מה שעשינו כל השנים האלה זה מאוד פשוט,
  • 16:48 - 16:51
    זה להשתמש בכלי הקטן הזה,
    שזה לשאול שלוש פעמים למה ברצף.
  • 16:51 - 16:54
    מפני שללמה הראשון תמיד יש לכם תשובה טובה.
  • 16:54 - 16:57
    ללמה השני, זה מתחיל להיות מסובך,
  • 16:57 - 17:00
    ובלמה השלישי, אתם לא באמת יודעים
    למה את עושים את מה שאתם עושים.
  • 17:00 - 17:07
    מה שאני רוצה להשאיר לכם הוא הזרע
    והמחשבה שאולי אם תעשו את זה,
  • 17:07 - 17:09
    תגיעו לשאלה, לשם מה?
  • 17:09 - 17:11
    לשם מה אני עושה את זה?
  • 17:11 - 17:14
    ובתקווה, כתוצאה מכך, ובמשך הזמן,
  • 17:14 - 17:17
    אני מקווה שעם זה, וזו המשאלה שלי,
  • 17:17 - 17:20
    יהיה לכם עתיד עם הרבה יותר תבונה.
  • 17:20 - 17:21
    תודה רבה לכם.
  • 17:21 - 17:29
    (מחיאות כפיים)
  • 17:34 - 17:39
    כריס אנדרסון: אז ריקרדו, אתה סוג של משוגע.
  • 17:39 - 17:41
    (צחוק)
  • 17:41 - 17:44
    להרבה אנשים זה נראה משוגע.
  • 17:44 - 17:47
    ועדיין גם כל כך חכם.
  • 17:47 - 17:50
    החלקים שאני מנסה לחבר הם אלה:
  • 17:50 - 17:52
    הרעיונות שלך כל כך רדיקליים.
  • 17:52 - 17:57
    איך, בעסקים, לדוגמה,
    הרעיונות האלה היו בחוץ זמן מה,
  • 17:58 - 18:01
    כנראה אחוז העסקים שלקחו חלק מהם
  • 18:01 - 18:03
    הוא עדיין די נמוך.
  • 18:03 - 18:06
    האם יש זמנים בהם ראית חברה גדולה
  • 18:06 - 18:10
    לוקחת אחד מהרעיונות ואמרת, "כן!"?
  • 18:10 - 18:13
    ריקארדו סמלר: זה קורה.
    זה קרה לפני שבועיים בערך
  • 18:13 - 18:15
    עם ריצ'ארד ברנסון, עם האנשים שלו שאמרו,
  • 18:15 - 18:17
    או, אני לא רוצה לשלוט יותר בחופשות שלכם,
  • 18:17 - 18:20
    או נטפליקס עושה מעט מזה ומזה,
  • 18:20 - 18:22
    אבל אני לא חושב שזה ממש חשוב.
  • 18:22 - 18:26
    הייתי רוצה לראות את זה קורה
    אולי בצורה יותר מסיונרית,
  • 18:26 - 18:27
    אבל זה מאוד אישי.
  • 18:27 - 18:31
    אבל העובדה היא שזה לוקח
    קפיצה של אמונה בלאבד שליטה.
  • 18:31 - 18:35
    וכמעט אף אחד שבשליטה
    לא מוכן לקחת את קפיצת האמונה הזו.
  • 18:35 - 18:37
    זה יהיה חייב להגיע מילדים ואנשים אחרים
  • 18:37 - 18:39
    שמתחילים חברות בדרך אחרת.
  • 18:39 - 18:41
    כ"א: אז זה העניין המרכזי?
  • 18:41 - 18:43
    מנקודת מבטך העדויות שם,
  • 18:43 - 18:45
    בנקודת המבט העסקית זה עובד,
  • 18:45 - 18:48
    אבל לאנשים פשוט את האומץ ל -- (ווש)
  • 18:48 - 18:50
    ר"ס: אין להם אפילו את התמריץ.
  • 18:50 - 18:53
    אתם מנהלים חברה עם מנדט של 90 יום.
  • 18:53 - 18:54
    זה דו"ח רבעוני.
  • 18:54 - 18:57
    אם אתם לא טובים ב 90 יום, אתם בחוץ.
  • 18:57 - 19:01
    אז אתם אומרים, "הנה תוכנית מעולה,
    שתוך פחות מדור --"
  • 19:01 - 19:03
    והבחור אומר, "צא מפה."
  • 19:03 - 19:04
    אז זו הבעיה.
  • 19:04 - 19:07
    (צחוק)
  • 19:07 - 19:13
    כ"א: מה שאתם מנסים לעשות בחינוך
    נראה לי מעמיק בצורה יוצאת דופן.
  • 19:13 - 19:17
    כולם מודאגים ממערכות החינוך במדינות שלהם.
  • 19:17 - 19:20
    אף אחד לא חושב שתפסנו עדיין את העולם
  • 19:20 - 19:23
    בו יש גוגל וכל האופציות הטכנולוגיות האלו.
  • 19:23 - 19:27
    אז יש לכם עדויות למעשה עכשיו
    שהילדים עד עכשיו שעוברים במערכת שלך,
  • 19:27 - 19:29
    יש עליה דרמטית בביצועים.
  • 19:29 - 19:32
    איך אנחנו עוזרים לך להזיז
    את הרעיונות האלה קדימה?
  • 19:32 - 19:36
    ר"ס: אני חושב שזו הבעיה
    של רעיונות שהזמן שלהם הגיע.
  • 19:37 - 19:40
    ומעולם לא הייתי מאוד
    אוונגליסטי בנוגע לדברים האלה.
  • 19:40 - 19:42
    אנחנו מוצאים את זה.
  • 19:42 - 19:43
    פתאום, אתם מוצאים אנשים --
  • 19:43 - 19:46
    יש קבוצה ביפן, שמאוד מפחידה אותי,
  • 19:46 - 19:49
    שנקראת הסמלריסטים, ויש להם 120 חברות.
  • 19:49 - 19:53
    הם הזמינו אותי. תמיד פחדתי ללכת.
  • 19:53 - 19:58
    ויש קבוצה בהולנד שיש לה
    600 חברות הולנדיות קטנות.
  • 19:58 - 20:01
    זה משהו שישגשג בעצמו.
  • 20:01 - 20:04
    חלק מזה לא יהיה טוב, וזה לא משנה.
  • 20:04 - 20:06
    זה ימצא מקום משלו.
  • 20:06 - 20:08
    ואני מפחד מהאחר, שאומר,
  • 20:08 - 20:10
    זה כל כך טוב שאתם חייבים לעשות את זה.
  • 20:10 - 20:13
    בואו נבנה מערכת ונשים בה הרבה כסף
  • 20:13 - 20:15
    ואז אנשים יעשו את זה לא משנה מה.
  • 20:15 - 20:19
    כ"א: אז שאלת שאלות יוצאות דופן כל חייך.
  • 20:19 - 20:21
    נראה לי שזה הדלק שמניע הרבה מזה.
  • 20:21 - 20:27
    האם יש לכם שאלות אחרות בשבילנו,
    ל TED, לקבוצה הזו פה?
  • 20:27 - 20:32
    ר"ס: תמיד חזרתי לוריאציות של השאלה הזה
  • 20:32 - 20:35
    שבני שאל אותי כשהיה בן שלוש.
  • 20:35 - 20:39
    ישבנו בג'קוזי, הוא אמר,
    "אבא, למה אנחנו קיימים?"
  • 20:39 - 20:41
    אין שאלה אחרת.
  • 20:41 - 20:42
    לאף אחד אין שאלה אחרת.
  • 20:42 - 20:46
    יש לנו וריאציות של השאלה הזו,
    מגיל שלוש קדימה.
  • 20:46 - 20:52
    אז כשאתם מבלים זמן בחברה,
    בבירוקרטיה, בארגון
  • 20:52 - 20:53
    ואתם אומרים, בחיי --
  • 20:53 - 20:56
    כמה אנשים אתם מכירים שעל ערש דווי אמרו,
  • 20:56 - 20:58
    בחיי, הלוואי והייתי מבלה יותר זמן במשרד?
  • 20:58 - 21:03
    אז יש עניין שלם של אומץ עכשיו --
  • 21:03 - 21:05
    לא עוד שבוע, לא עוד חודשיים,
  • 21:05 - 21:08
    לא כשתגלו שיש לכם משהו --
  • 21:08 - 21:10
    להגיד, לא, למה אני עושה את זה?
  • 21:10 - 21:13
    תפסיקו הכל, תנו לי לעשות משהו אחר.
  • 21:13 - 21:14
    והכל יהיה בסדר,
  • 21:14 - 21:16
    הכל יהיה טוב יותר ממה שאתם עושים.
  • 21:16 - 21:19
    אם אתם תקועים בתהליך.
  • 21:19 - 21:23
    כ"א: אז זה נראה לי דבר עמוק
    ודי יפיפיה לסיים איתו
  • 21:23 - 21:24
    את היום הלפני אחרון של TED.
  • 21:24 - 21:26
    ריקארדו סמלר, תודה רבה לך.
  • 21:26 - 21:28
    ר"ס: תודה רבה לך.
  • 21:28 - 21:29
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)
Speaker:
ריקארדו סמלר
Description:

מה היה קורה אם העבודה שלכם לא היתה שולטת בחייכם? המנכ"ל הברזילאי ריקארדו סמלר עובד בשיטה רדיקלית של דמוקרטיה ניהולית. הוא חושב מחדש על הכל - מישיבות הנהלה ועד לדיווח על ימי חופשה (לא חייבים). זהו חזון שמתגמל עובדים על תבונה, מקדם איזון בין עבודה לחיים -- ומוביל לכמה תובנות עמוקות על עבודה והחיים. שאלת בונוס: מה אם גם בתי ספר היו נוהגים כך?
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:42

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.