Return to Video

איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)

  • 0:01 - 0:05
    בימי שני ושלישי, אני לומד כיצד למות.
  • 0:05 - 0:07
    אני קורא להם הימים הסופניים שלי.
  • 0:07 - 0:10
    אישתי פרננדה לא אוהבת את המושג,
  • 0:10 - 0:15
    אבל הרבה אנשים במשפחתי מתו ממלנומה
  • 0:15 - 0:17
    ולהורי וסבי היה אותו.
  • 0:17 - 0:21
    והמשכתי לחשוב, יום אחד
    אני אוכל לשבת מול רופא
  • 0:21 - 0:23
    שמסתכל בבדיקות שלי ואומר,
  • 0:23 - 0:25
    "ריקרדו, הדברים לא נראים טוב.
  • 0:25 - 0:28
    יש לך שישה חודשים או שנה לחיות."
  • 0:28 - 0:31
    ואתם מתחילים לחשוב על מה תעשו עם הזמן הזה.
  • 0:31 - 0:33
    ואתם אומרים, "אני עומד לבלות
    יותר זמן עם הילדים.
  • 0:33 - 0:34
    אני אבקר במקומות האלה,
  • 0:34 - 0:37
    אני אטפס על הרים ומקומות
  • 0:37 - 0:42
    ואני אעשה את כל הדברים האלה
    שלא עשיתי כשהיה לי זמן."
  • 0:42 - 0:44
    אבל כמובן, כולנו יודעים
  • 0:44 - 0:47
    שאלה זכרונות מתוקים מרים שיהיו לנו.
  • 0:47 - 0:48
    זה מאוד קשה לעשות.
  • 0:48 - 0:52
    אתם מבלים חלק גדול מהזמן בבכי, כנראה.
  • 0:52 - 0:54
    אז אמרתי, אני אעשה משהו אחר.
  • 0:54 - 0:59
    כל ימי שני וחמישי,
    אני אשתמש בימים הסופניים שלי,
  • 0:59 - 1:01
    ואני אעשה, במהלך הימים האלה,
  • 1:01 - 1:05
    את מה שהייתי עושה
    אם הייתי מקבל את החדשות האלה.
  • 1:05 - 1:06
    (צחוק)
  • 1:06 - 1:08
    כשאתם חושבים על זה --
  • 1:08 - 1:12
    (מחיאות כפיים)
  • 1:12 - 1:15
    כשאתם חושבים על ההפך מעבודה,
  • 1:15 - 1:17
    אנחנו, הרבה פעמים, חושבים שזה פנאי.
  • 1:17 - 1:20
    ואתם ואמרים, אה, אני צריך
    קצת זמן פנאי, וכך הלאה.
  • 1:20 - 1:24
    אבל העובדה היא, שפנאי הוא דבר שמאוד מעסיק.
  • 1:24 - 1:26
    אתם הולכים לשחק גולף וטניס,
    ואתם נפגשים עם אנשים,
  • 1:26 - 1:29
    ואתם הולכים לארוחת צהריים,
    ואתם מאחרים לסרט.
  • 1:29 - 1:31
    זה דבר מאוד עמוס שאנחנו עושים.
  • 1:31 - 1:36
    ההפך מעבודה היא חוסר מעש.
  • 1:36 - 1:38
    אבל מעט מאוד מאיתנו יודעים
    מה לעשות עם חוסר מעש.
  • 1:38 - 1:42
    כשאתם מחפשים את הדרך
    בה אנחנו מחלקים את חיינו באופן כללי,
  • 1:42 - 1:47
    אתם מבינים שבתקופות בהן יש לנו הרבה כסף,
  • 1:47 - 1:49
    יש לנו מעט זמן.
  • 1:49 - 1:54
    ואז כשסוף סוף יש לנו זמן,
    אין לנו לא כסף ולא בריאות.
  • 1:54 - 1:58
    אז התחלנו לחשוב על זה כחברה
    במהלך 30 השנים האחרונות.
  • 1:58 - 2:01
    זו חברה מורכבת עם אלפי עובדים,
  • 2:01 - 2:04
    מאות מליוני דולרים בעסקים
  • 2:04 - 2:10
    שמייצרת מערכות דלק טילים,
    מפעילה 4.000 כספומטים בברזיל,
  • 2:10 - 2:14
    עושה דיווחי מס לעשרות אלפים.
  • 2:14 - 2:17
    אז זה לא עסק קטן.
  • 2:17 - 2:19
    הבטנו בו ואמרנו,
  • 2:19 - 2:24
    בואו נעביר משהו לאנשים האלה,
    בואו ניתן לאנשים האלה חברה
  • 2:24 - 2:27
    בה אנחנו לוקחים את כל המאפיינים של פנימייה
  • 2:27 - 2:29
    של, פה אתם מגיעים, כך אתם מתלבשים,
  • 2:29 - 2:31
    כך אתם הולכים לפגישות, זה מה שאתם אומרים,
  • 2:31 - 2:32
    זה מה שאתם לא אומרים,
  • 2:32 - 2:34
    ובואו נראה מה נשאר.
  • 2:34 - 2:36
    אז התחלנו לפני בערך 30 שנה,
  • 2:36 - 2:39
    והתחלנו לטפל בעניין עצמו.
  • 2:39 - 2:41
    אז אמרנו, תראו, הפרישה,
  • 2:41 - 2:44
    כל העניין של איך אנחנו
    מחלקים את גרף החיים שלנו.
  • 2:44 - 2:47
    במקום ללכת לטפס על הרים כשאתם בני 82,
  • 2:47 - 2:49
    למה שלא תלכו בשבוע הבא?
  • 2:49 - 2:51
    ואנחנו נעשה את זה כך,
  • 2:51 - 2:55
    אנחנו נמכור לכם חזרה את ימי רביעי
    עבור 10 אחוז מהמשכורת שלכם,
  • 2:55 - 2:59
    אז עכשיו, אם תרצו להיות כנרים,
    שאתם כנראה לא,
  • 2:59 - 3:02
    אתם הולכים לעשות את זה בימי רביעי.
  • 3:02 - 3:03
    ומה שמצאנו --
  • 3:03 - 3:05
    חשבנו, אלה האנשים המבוגרים יותר
  • 3:05 - 3:08
    שבאמת יתעניינו בתוכנית הזו.
  • 3:08 - 3:11
    והגיל הממוצע של האנשים הראשונים שהשתתפו
  • 3:11 - 3:12
    היה 29, כמובן.
  • 3:12 - 3:13
    וכך התחלנו לחפש,
  • 3:13 - 3:16
    ואמרנו, אנחנו צריכים לעשות
    דברים בדרך אחרת.
  • 3:16 - 3:18
    אז התחלנו להגיד דברים כמו,
  • 3:18 - 3:20
    למה אנחנו רוצים לדעת
    באיזה שעה הגעתם לעבודה,
  • 3:20 - 3:21
    ובאיזה שעה עזבתם, וכו'?
  • 3:21 - 3:24
    האם נוכל להחליף את זה בחוזה
  • 3:24 - 3:27
    לקניית משהו מכם, סוג של עבודה?
  • 3:27 - 3:29
    למה אנחנו בונים את המטות האלה?
  • 3:29 - 3:32
    זה לא נושא של אגו
    שאנחנו רוצים להראות חזקים
  • 3:32 - 3:33
    וגדולים וחשובים?
  • 3:33 - 3:37
    אבל אנחנו גוררים אתכם שעתיים
    לרוחב העיר בגלל זה?
  • 3:37 - 3:41
    אז התחלנו לשאול שאלות אחת אחת.
  • 3:41 - 3:42
    היינו אומרים את זה כך:
  • 3:42 - 3:44
    אחת: איך אתם מוצאים את האנשים?
  • 3:44 - 3:47
    היינו יוצאים ומנסים לגייס
    אנשים והיינו אומרים,
  • 3:47 - 3:49
    תראו, כשאתם באים אלינו,
  • 3:49 - 3:51
    אנחנו לא נעשה שניים או שלושה ראיונות
  • 3:51 - 3:53
    ואז אתם תתחתנו איתנו לכל החיים.
  • 3:53 - 3:56
    לא כך אנחנו עושים בשאר חיינו.
  • 3:56 - 3:58
    אז, בואו תעשו את הראיונות שלכם.
  • 3:58 - 4:01
    כל מי שמעוניין בראיון, תגיעו.
  • 4:01 - 4:05
    ואז נראה מה קורה
    מתוך האינטואיציה שעולה מזה,
  • 4:05 - 4:09
    במקום רק למלא את הפריטים הקטנים
    של אם אתם האדם המתאים,
  • 4:09 - 4:11
    ואז, תחזרו.
  • 4:11 - 4:14
    בלו אחר צהריים, בלו יום שלם,
    דברו עם כל מי שתרצו.
  • 4:14 - 4:18
    תוודאו שאנחנו הכלה שחשבתם שאנחנו
  • 4:18 - 4:21
    ולא כל הבולשיט שאנחנו שמים במודעות שלנו.
  • 4:21 - 4:23
    (צחוק)
  • 4:23 - 4:26
    לאט לאט התחלנו תהליך בו אמרנו דברים כמו,
  • 4:26 - 4:29
    אנחנו לא רוצים שאף אחד יהיה מנהיג בחברה
  • 4:29 - 4:31
    אם הם לא רואיינו ואושרו
  • 4:31 - 4:34
    על ידי הפקודים שלהם בעתיד.
  • 4:34 - 4:39
    כל שישה חודשים, כולם מוערכים,
    אנונימית, כמנהיגים.
  • 4:39 - 4:44
    וזה קובע אם הם צריכים להמשיך בעמדת ההנהגה,
  • 4:44 - 4:46
    שהרבה פעמים היא תלויית מצב,
    כמו שאתם יודעים.
  • 4:46 - 4:52
    וכך אם אין לכם 70,80 אחוז ציון,
    הם לא נשארים.
  • 4:52 - 4:57
    שזו כנראה הסיבה שלא הייתי מנכ"ל
    יותר מ 10 שנים.
  • 4:57 - 5:01
    ובמהלך הזמן, התחלנו לשאול שאלות אחרות.
  • 5:01 - 5:02
    אמרנו דברים כמו,
  • 5:02 - 5:06
    למה אנשים לא יכולים
    לקבוע לעצמם את המשכורת?
  • 5:06 - 5:07
    מה הם צריכים לדעת?
  • 5:07 - 5:09
    יש רק שלושה דברים שאתם צריכים לדעת:
  • 5:09 - 5:12
    כמה אנשים מרוויחים בתוך החברה,
  • 5:12 - 5:14
    כמה אנשים מרוויחים במקום אחר בעסק דומה
  • 5:14 - 5:18
    וכמה אנחנו מרוויחים באופן כללי כדי לראות
    אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את זה.
  • 5:18 - 5:20
    אז בואו ניתן לאנשים
    את שלושת פיסות המידע הזה.
  • 5:20 - 5:22
    אז התחלנו לשים, בקפיטריה
  • 5:22 - 5:25
    מחשב בו תוכלו להכנס ולשאול
  • 5:25 - 5:27
    כמה מישהו הוציא, כמה מישהו מרוויח,
  • 5:27 - 5:29
    כמה הם עושים בהטבות, כמה החברה מרוויחה,
  • 5:29 - 5:32
    מה המרווחים, וכך הלאה.
  • 5:32 - 5:35
    וזה לפני 25 שנה.
  • 5:35 - 5:38
    כשהמידע הזה התחיל להגיע לאנשים,
  • 5:38 - 5:41
    אמרנו דברים כמו, אנחנו לא רוצים
    לראות את דו"ח ההוצאות שלכם,
  • 5:41 - 5:44
    אנחנו לא רוצים לדעת כמה חופשות אתם לוקחים,
  • 5:44 - 5:46
    אנחנו לא רוצים לדעת איפה אתם עובדים.
  • 5:46 - 5:49
    היו לנו בנקודה מסויימת,
    14 משרדים שונים ברחבי העיר,
  • 5:49 - 5:52
    והיינו אומרים, לכו לזה
    שהכי קרוב לבית שלכם,
  • 5:52 - 5:55
    ללקוח שאתם עומדים לבקר היום.
  • 5:55 - 5:57
    אל תגידו לנו איפה אתם.
  • 5:57 - 6:01
    ויותר, אפילו כשהיו לנו
    אלפי אנשים, 5,000 אנשים,
  • 6:01 - 6:04
    היו לנו שני אנשים במחלקת משאבי אנוש,
  • 6:04 - 6:07
    ולמרבה המזל אחד מהם יצא לגמלאות.
  • 6:07 - 6:09
    (צחוק)
  • 6:09 - 6:12
    וכך, השאלה ששאלנו עכשיו היתה,
    איך אנחנו יכולים לטפל באנשים?
  • 6:12 - 6:14
    אנשים הם הדבר היחידי שיש לנו.
  • 6:14 - 6:18
    לא יכולה להיות לנו מחלקה שרצה
    אחרי אנשים ומטפלת באנשים.
  • 6:18 - 6:23
    אז היינו צריכים להתחיל להבין
    שזה עבד, ואמרנו, אנחנו מחפשים --
  • 6:23 - 6:26
    וזה, אני חושב, הדבר העיקרי שחיפשתי
  • 6:26 - 6:28
    בימים הסופניים ובחברה,
  • 6:28 - 6:31
    שזה, איך אתם מתארגנים לבינה?
  • 6:31 - 6:36
    הגענו מדור של מהפכה, מהפכה תעשייתית,
  • 6:36 - 6:39
    דור של מידע, דור של ידע,
  • 6:39 - 6:41
    אבל אנחנו לא קרובים יותר לדור הבינה.
  • 6:41 - 6:45
    איך אנחנו מעצבים, איך
    אנחנו מתארגנים, ליותר בינה?
  • 6:45 - 6:46
    אז לדוגמה, הרבה פעמים,
  • 6:46 - 6:51
    ההחלטה הכי חכמה
    או איטיליגנטית לא מסתדרת.
  • 6:51 - 6:53
    אז היינו אומרים דברים כמו,
  • 6:53 - 6:57
    בואו נסכים שאתם תמכרו 57 וויג'טים בשבוע.
  • 6:57 - 7:01
    אם תמכרו אותם עד יום רביעי,
    בבקשה תלכו לחוף.
  • 7:01 - 7:04
    אל תצרו לנו בעיות, ליצור, לאפליקציה,
  • 7:04 - 7:07
    ואז נצטרך לקנות חברות חדשות,
    נצטרך לקנות את המתחרים שלנו,
  • 7:07 - 7:10
    נצטרך לעשות כל מני דברים
    בגלל שמכרתם יותר מדי וויג'טים.
  • 7:10 - 7:13
    אז לכו לחוף ותתחילו שוב ביום שני.
  • 7:13 - 7:15
    (צחוק)(מחיאות כפיים)
  • 7:15 - 7:19
    אז התהליך מחפש בינה.
  • 7:19 - 7:22
    ובתהליך, כמובן, רצינו שאנשים ידעו הכל,
  • 7:22 - 7:26
    ורצינו להיות דמוקרטיים באמת
    בנוגע לדרך בה אנחנו פועלים.
  • 7:26 - 7:31
    אז במועצת המנהלים שלנו היו
    שני מושבים פתוחים עם אותן זכויות הצבעה,
  • 7:31 - 7:33
    לשני האנשים הראשונים שהגיעו.
  • 7:33 - 7:35
    (צחוק)
  • 7:35 - 7:40
    וכך היתה לנו מנקות שהצביעו בישיבת הנהלה,
  • 7:40 - 7:43
    שהיו בה הרבה אנשים חשובים
    עם חליפות ועניבות.
  • 7:43 - 7:47
    והעובדה היא שהם שמרו עלינו כנים.
  • 7:47 - 7:51
    התהליך הזה, כשהתחלנו
    להביט באנשים שהגיעו אלינו,
  • 7:51 - 7:52
    היינו אומרים, חכו רגע,
  • 7:52 - 7:55
    אנשים באים אלינו להגיד,
    איפה אני אמור לשבת?
  • 7:55 - 7:58
    איך אני אמור לעבוד?
    איפה אני אהיה בעוד 5 שנים?
  • 7:58 - 8:01
    והבטנו בזה ואמרנו, אנחנו צריכים
    להתחיל הרבה יותר מוקדם.
  • 8:01 - 8:02
    איפה אנחנו מתחילים?
  • 8:02 - 8:05
    אמרנו, או, גן ילדים נראה כמו מקום טוב.
  • 8:05 - 8:10
    אז הקמנו עמותה, שעכשיו יש לה,
    במשך 11 שנים, שלושה בתי ספר,
  • 8:10 - 8:12
    שם אנחנו התחלנו לשאול את אותן שאלות,
  • 8:12 - 8:15
    איך אנחנו מעצבים מחדש בתי הספר לבינה?
  • 8:15 - 8:18
    זה דבר אחד להגיד,
    אנחנו צריכים למחזר את המורים,
  • 8:18 - 8:19
    אנחנו צריכים שהדירקטורים יעשו יותר.
  • 8:19 - 8:25
    אבל העובדה היא שמה שאנחנו עושים
    עם החינוך ממש עבר זמנו.
  • 8:25 - 8:28
    תפקיד המורה עבר זמנו לגמרי.
  • 8:28 - 8:33
    לעבור מכיתת מתמטיקה, לביולוגיה,
    לצרפת במאה ה-14 זה מטופש.
  • 8:33 - 8:38
    (מחיאות כפיים)
  • 8:38 - 8:41
    אז התחלנו לחשוב איך זה יכול להראות?
  • 8:41 - 8:44
    וחיברנו אנשים, כולל אנשים שאוהבים חינוך.
  • 8:44 - 8:49
    אנשים כמו פאולו פריירה,
    ושני שרים לחינוך בברזיל
  • 8:49 - 8:53
    ואמרנו, אם היינו מתכננים בית ספר מהתחלה,
  • 8:53 - 8:54
    איך הוא היה נראה?
  • 8:54 - 8:58
    וכך יצרנו בית ספר, שנקרא לומינר,
  • 8:58 - 9:00
    ולומינר, אחד מהם הוא בית ספר ציבורי,
  • 9:00 - 9:02
    ולומינר אומר את זה:
  • 9:02 - 9:06
    בואו נחלק את התפקיד של המורה לשניים.
  • 9:06 - 9:08
    בחור אחד, נקרא לו מחנך,
  • 9:08 - 9:13
    מחנך, במובן הישן של היוונית
    "פאידיאה": שמור על הילד.
  • 9:13 - 9:17
    מה שקורה בבית, מה הרגע בחיים שלהם, וכו'.
  • 9:17 - 9:18
    אבל בבקשה אל תלמדו,
  • 9:18 - 9:22
    מפני שככל שתדעו מעט יחסית לגוגל,
    אנחנו לא רוצים לדעת.
  • 9:22 - 9:23
    תשמרו את זה לעצמכם.
  • 9:23 - 9:24
    (צחוק)
  • 9:24 - 9:28
    עכשיו, נביא אנשים שיש להם שני דברים:
  • 9:28 - 9:33
    תשוקה ומומחיות, וזה יכול להיות
    המקצוע שלהם או לא.
  • 9:33 - 9:35
    ונשתמש באזרחים ותיקים,
  • 9:35 - 9:39
    שהם 25 אחוז מהאוכלוסיה
    עם תבונה שאף אחד לא רוצה יותר.
  • 9:39 - 9:41
    אז אנחנו מביאים אותם לבית הספר ואומרים,
  • 9:41 - 9:45
    למדו את הילדים האלה
    מה שאתם מאמינים בו באמת,
  • 9:45 - 9:48
    אז יש לנו כנרים שמלמדים מתמטיקה.
  • 9:48 - 9:51
    יש לנו כל מיני דברים שם אנחנו אומרים,
  • 9:51 - 9:53
    אל תדאגו מחומר הקורס יותר.
  • 9:53 - 9:58
    יש לנו בערך 10 תהליכים מעולים
    שעוברים מ 2 עד 17,
  • 9:58 - 10:03
    דברים כמו, איך אנחנו מודדים
    את עצמנו כאנשים?
  • 10:03 - 10:06
    אז יש מקום למתמטיקה ופיזיקה וכל זה שם.
  • 10:06 - 10:08
    איך אנחנו מביעים את עצמנו?
  • 10:08 - 10:11
    אז יש מקום למוזיקה וספרות, וכו'.
  • 10:11 - 10:12
    אבל גם דיקדוק.
  • 10:12 - 10:15
    ואז יש לנו דברים שכולם שכחו,
  • 10:15 - 10:18
    שהם כנראה הדברים הכי חשובים בחיים.
  • 10:18 - 10:21
    הדברים המאוד חשובים בחיים,
    אנחנו לא יודעים כלום עליהם.
  • 10:21 - 10:24
    אנחנו לא יודעים כלום על אהבה,
  • 10:24 - 10:26
    אנחנו לא יודעים כלום על מוות,
  • 10:26 - 10:28
    אנחנו לא יודעים כלום על למה אנחנו פה.
  • 10:28 - 10:32
    אז אנחנו צריכים תהליך בבית הספר
    שמדבר על כל מה שאנחנו לא יודעים.
  • 10:32 - 10:34
    אז זה חלק גדול ממה שאנחנו עושים.
  • 10:34 - 10:40
    (מחיאות כפיים)
  • 10:40 - 10:43
    אז במהלך השנים, התחלנו להכנס לדברים אחרים.
  • 10:43 - 10:45
    אמרנו, למה אנחנו צריכים לגעור בילדים
  • 10:45 - 10:48
    ולהגיד, שבו ובואו לפה
    ותעשו את זה, וכך הלאה.
  • 10:48 - 10:51
    אמרנו, בואו נביא את הילדים
    לעשות משהו שאנחו קוראים לו מעגל,
  • 10:51 - 10:52
    שנפגש פעם בשבוע.
  • 10:52 - 10:55
    ונגיד, אתם תקבעו את החוקים
  • 10:55 - 10:57
    ואז אתם תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם זה.
  • 10:57 - 10:59
    אז כולכם יכולים להכות לעצמכם בראש?
  • 10:59 - 11:02
    ברור, במשך שבוע, תנסו.
  • 11:02 - 11:05
    הם העלו את אותם חוקים שהיו לנו,
  • 11:05 - 11:07
    חוץ מזה שהם שלהם.
  • 11:07 - 11:09
    ואז, יש להם את כוח,
  • 11:09 - 11:14
    מה שאומר, שהם יכולים
    וגם משעים ומרחיקים ילדים
  • 11:14 - 11:20
    כך שאנחנו לא משחקים בבית ספר,
    הם באמת מחליטים.
  • 11:20 - 11:23
    ואז, באותו תהליך,
  • 11:23 - 11:25
    אנחנו שומרים על מוזאיקה דיגיטלית,
  • 11:25 - 11:29
    בגלל שזה לא קונסטרקטיביסטי
    או מונטיסורי או משהו.
  • 11:29 - 11:32
    זה משהו בו אנחנו שומרים
    על תוכנית הלימודים הברזילאית
  • 11:32 - 11:35
    עם 600 פיסות של מוזאיקה,
  • 11:35 - 11:38
    שאנחנו רוצים לחשוף
    את הילדים האלה עד לגיל 17.
  • 11:38 - 11:41
    ולעקוב אחרי זה כל הזמן
    ואנחנו יודעים אם הם מצליחים
  • 11:41 - 11:45
    אנחנו אומרים, אתם לא מתעניינים
    בזה עכשיו, בואו נחכה שנה.
  • 11:45 - 11:49
    והילדים בקבוצות שאין להן קטגוריות גיל,
  • 11:49 - 11:53
    אז הילד בן השש שמוכן לזה יחד עם בן ה 11,
  • 11:53 - 11:55
    זה מנטרל את כל הכנופיות והקבוצות
  • 11:55 - 11:59
    והדבר הזה שיש לנו בבתי הספר, באופן כללי.
  • 11:59 - 12:01
    ויש לכם ציון מ 0 עד 100 אחוז,
  • 12:01 - 12:05
    שהם עושים בעצמם עם אפליקציה כל כמה שעות.
  • 12:05 - 12:10
    עד שאנחונ יודעים שהם 37 אחוז מהדרך
    שהיינו רוצים שהם יהיו על הנושא הזה,
  • 12:10 - 12:15
    כך שנוכל לשלוח אותם לעולם
    כשהם יודעים מספיק על הנושא.
  • 12:15 - 12:20
    וכך הקורסים הם גביע העולם בכדורגל,
    או בניית אופניים.
  • 12:20 - 12:24
    ואנשים ירשמו לקורס בן 45
    יום של בניית אופניים.
  • 12:24 - 12:29
    עכשיו, נסו לבנות אופניים
    בלי לדעת שפאי זה 3.1416.
  • 12:29 - 12:30
    אתם לא יכולים.
  • 12:30 - 12:35
    ונסו, כל אחד מכם, להשתמש ב 3.1416 למשהו.
  • 12:35 - 12:37
    אתם לא יודעים יותר.
  • 12:37 - 12:39
    אז זה נאבד וזה מה שאנחנו מנסים לעשות שם,
  • 12:39 - 12:41
    שזה לחפש תבונה בבית הספר ההוא.
  • 12:41 - 12:47
    וזה מביא אותנו חזרה לגרף
    וההתפזרות הזו של החיים שלנו.
  • 12:47 - 12:50
    אני צברתי הרבה כסף כשאני חושב על זה.
  • 12:50 - 12:54
    כשאתם חושבים ואומרים,
    עכשיו הזמן לתת חזרה --
  • 12:54 - 12:57
    ובכן, אם אתם נותנים חזרה, לקחתם יותר מדי.
  • 12:57 - 13:04
    (צחוק)(מחיאות כפיים)
  • 13:05 - 13:07
    אני ממשיך לחשוב על וורן באפט הולך יום אחד
  • 13:07 - 13:11
    ומוצא שיש לו 30 מיליארד דולר
    יותר ממש שהוא חשב שיש לו.
  • 13:11 - 13:14
    והוא מסתכל ואומר, מה אני אעשה עם זה?
  • 13:14 - 13:15
    והוא אומר, אני אתן את זה
    למישהו שבאמת צריך את זה.
  • 13:15 - 13:19
    אני אתן את זה לביל גייטס.(צחוק)
  • 13:20 - 13:23
    והבחור שלי שהוא היועץ
    הפיננסי שלי בניו יורק,
  • 13:23 - 13:25
    הוא אומר, תראה, אתה בחור מצחיק
  • 13:25 - 13:28
    מפני שהיה לך פי 4.1 יותר כסף היום
  • 13:28 - 13:33
    אם היית עושה כסף עם הכסף
    במקום לחלוק אותו בדרך.
  • 13:33 - 13:34
    אבל אני אוהב לחלוק אותו יותר.
  • 13:34 - 13:38
    (מחיאות כפיים)
  • 13:38 - 13:42
    לימדתי תואר שני במנהל עסקים ב MIT למשך זמן
  • 13:42 - 13:45
    והגעתי יום אחד, לבית הקברות מאונט אובורן.
  • 13:45 - 13:47
    זה בית קברות יפיפה בקיימברידג'.
  • 13:47 - 13:50
    והלכתי שם. זה היה יום הולדתי וחשבתי.
  • 13:50 - 13:52
    ובפעם הראשונה, ראיתי את המצבות האלו
  • 13:52 - 13:55
    ואת האנשים הנפלאים האלה שעשו דברים נפלאים
  • 13:55 - 13:59
    וחשבתי, במה אני רוצה שיזכרו אותי?
  • 13:59 - 14:00
    ועשיתי עוד סיור,
  • 14:00 - 14:03
    ובפעם השניה, באה אלי שאלה נוספת,
  • 14:03 - 14:05
    שהתאימה לי יותר, והיא,
  • 14:05 - 14:08
    למה אני רוצה להזכר בכלל?
  • 14:08 - 14:10
    (צחוק)
  • 14:10 - 14:13
    וזה אני חושב, לקח אותי למקומות שונים.
  • 14:13 - 14:17
    כשהייתי בן 50, אישתי פרננדה
    ואני ישבנו כל אחר הצהריים,
  • 14:17 - 14:20
    היתה לנו מדורה גדולה,
  • 14:20 - 14:23
    וזרקנו את כל מה שעשיתי אי פעם לתוך האש.
  • 14:23 - 14:25
    זה ספר ב 38 שפות,
  • 14:25 - 14:29
    מאות על מאות של מאמרים
    וסרטונים, כל מה שהיה.
  • 14:29 - 14:30
    וזה עשה שני דברים.
  • 14:30 - 14:35
    אחד, זה שחרר את חמשת ילדינו
    מללכת בעקבותינו, בצילנו --
  • 14:35 - 14:37
    הם לא יודעים מה אני עושה.
  • 14:37 - 14:38
    (צחוק)
  • 14:38 - 14:40
    שזה טוב.
  • 14:40 - 14:41
    ואני לא אקח אותם למקום כלשהו
  • 14:41 - 14:44
    ואגיד, יום אחד כל זה יהיה שלכם.
  • 14:44 - 14:45
    (צחוק)
  • 14:45 - 14:49
    חמשת הילדים לא יודעים כלום שזה טוב.
  • 14:49 - 14:51
    והדבר השני הוא,
  • 14:51 - 14:55
    שיחררתי את עצמי מהעוגן
    של השגי העבר או מה שלא יהיה.
  • 14:55 - 15:00
    אני חופשי להתחיל משהו חדש
    כל פעם ולהחליט דברים מהתחלה
  • 15:00 - 15:02
    בחלק מהימים הסופניים האלה.
  • 15:02 - 15:03
    וכמה אנשים היו אומרים,
  • 15:03 - 15:06
    או, אז עכשיו יש לך את הזמן הזה,
    את הימים הסופניים האלה,
  • 15:06 - 15:08
    אז אתם יוצאים ועושים הכל.
  • 15:08 - 15:10
    לא, היינו בחופים,
  • 15:10 - 15:13
    אז היינו בסמואה ובמלדיבים ומוזמביק,
  • 15:13 - 15:14
    אז זה נעשה.
  • 15:14 - 15:17
    טיפסתי על הרים בהימלאיה.
  • 15:17 - 15:20
    ירדתי 60 מטר כדי לראות כרישי פטיש.
  • 15:20 - 15:25
    ביליתי 59 ימים על גב גמל מצ'אד לטימבקטו.
  • 15:25 - 15:29
    הייתי בקוטב הצפוני המגנטי על מזחלת כלבים.
  • 15:29 - 15:31
    אז, היינו עסוקים.
  • 15:31 - 15:37
    זה מה שהייתי רוצה לקרוא לו
    רשימת מה לעשות הריקה שלי.
  • 15:37 - 15:40
    (צחוק)
  • 15:40 - 15:43
    ועם ההיגיון הזה,
    אני מביט בימים האלה וחושב,
  • 15:43 - 15:46
    אני לא פרשתי. אני לא מרגיש בפנסיה בכלל.
  • 15:46 - 15:48
    וכך אני כותב ספר חדש.
  • 15:48 - 15:52
    התחלנו שלוש חברות חדשות בשנתיים האחרונות.
  • 15:52 - 15:57
    אני עובד עכשיו על להקים
    מערכת בתי ספר בחינם לעולם,
  • 15:57 - 16:00
    וגיליתי, למרבה העניין,
    שאף אחד לא רוצה אותה בחינם.
  • 16:00 - 16:02
    א ניסיתי במשך 10 שנים
  • 16:02 - 16:06
    לגרום למערכת הציבורית הזו
    להחליף את ההגיון של בתי הספר,
  • 16:06 - 16:08
    ממש כמו מערכת בתי הספר שיש לנו,
  • 16:08 - 16:13
    שיש בהם במקום 43 מתוך
    100 כדירוג שלהם, כציונים שלהם,
  • 16:13 - 16:16
    יש 91 מתוך 100.
  • 16:16 - 16:18
    אבל בחינם, אף אחד לא רוצה אותה.
  • 16:18 - 16:21
    אז אולי נתחיל לגבות עבורה
    ואז היא תגיע לאנשהו.
  • 16:21 - 16:25
    אבל להוציא את זה זה
    אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות.
  • 16:25 - 16:28
    ואני חושב שמה זה משאיר לנו כמסר לכולכם,
  • 16:28 - 16:30
    אני חושב שזה מעט כמו זה:
  • 16:30 - 16:33
    כולנו למדנו איך לצאת בשבת בלילה
  • 16:33 - 16:36
    לשלוח דוא"ל ולעבוד מהבית.
  • 16:36 - 16:37
    אבל מעט מאוד מאיתנו למדנו
  • 16:37 - 16:40
    איך ללכת לקולנוע ביום שני אחרי הצהרים.
  • 16:40 - 16:45
    ואם נחפש תבונה, אנחנו צריכים
    ללמוד לעשות גם את זה.
  • 16:45 - 16:48
    וכך, מה שעשינו כל השנים האלה זה מאוד פשוט,
  • 16:48 - 16:51
    זה להשתמש בכלי הקטן הזה,
    שזה לשאול שלוש פעמים למה ברצף.
  • 16:51 - 16:54
    מפני שללמה הראשון תמיד יש לכם תשובה טובה.
  • 16:54 - 16:57
    ללמה השני, זה מתחיל להיות מסובך,
  • 16:57 - 17:00
    ובלמה השלישי, אתם לא באמת יודעים
    למה את עושים את מה שאתם עושים.
  • 17:00 - 17:07
    מה שאני רוצה להשאיר לכם הוא הזרע
    והמחשבה שאולי אם תעשו את זה,
  • 17:07 - 17:09
    תגיעו לשאלה, לשם מה?
  • 17:09 - 17:11
    לשם מה אני עושה את זה?
  • 17:11 - 17:14
    ובתקווה, כתוצאה מכך, ובמשך הזמן,
  • 17:14 - 17:17
    אני מקווה שעם זה, וזו המשאלה שלי,
  • 17:17 - 17:20
    יהיה לכם עתיד עם הרבה יותר תבונה.
  • 17:20 - 17:21
    תודה רבה לכם.
  • 17:21 - 17:29
    (מחיאות כפיים)
  • 17:34 - 17:39
    כריס אנדרסון: אז ריקרדו, אתה סוג של משוגע.
  • 17:39 - 17:41
    (צחוק)
  • 17:41 - 17:44
    להרבה אנשים זה נראה משוגע.
  • 17:44 - 17:47
    ועדיין גם כל כך חכם.
  • 17:47 - 17:50
    החלקים שאני מנסה לחבר הם אלה:
  • 17:50 - 17:52
    הרעיונות שלך כל כך רדיקליים.
  • 17:52 - 17:57
    איך, בעסקים, לדוגמה,
    הרעיונות האלה היו בחוץ זמן מה,
  • 17:58 - 18:01
    כנראה אחוז העסקים שלקחו חלק מהם
  • 18:01 - 18:03
    הוא עדיין די נמוך.
  • 18:03 - 18:06
    האם יש זמנים בהם ראית חברה גדולה
  • 18:06 - 18:10
    לוקחת אחד מהרעיונות ואמרת, "כן!"?
  • 18:10 - 18:13
    ריקארדו סמלר: זה קורה.
    זה קרה לפני שבועיים בערך
  • 18:13 - 18:15
    עם ריצ'ארד ברנסון, עם האנשים שלו שאמרו,
  • 18:15 - 18:17
    או, אני לא רוצה לשלוט יותר בחופשות שלכם,
  • 18:17 - 18:20
    או נטפליקס עושה מעט מזה ומזה,
  • 18:20 - 18:22
    אבל אני לא חושב שזה ממש חשוב.
  • 18:22 - 18:26
    הייתי רוצה לראות את זה קורה
    אולי בצורה יותר מסיונרית,
  • 18:26 - 18:27
    אבל זה מאוד אישי.
  • 18:27 - 18:31
    אבל העובדה היא שזה לוקח
    קפיצה של אמונה בלאבד שליטה.
  • 18:31 - 18:35
    וכמעט אף אחד שבשליטה
    לא מוכן לקחת את קפיצת האמונה הזו.
  • 18:35 - 18:37
    זה יהיה חייב להגיע מילדים ואנשים אחרים
  • 18:37 - 18:39
    שמתחילים חברות בדרך אחרת.
  • 18:39 - 18:41
    כ"א: אז זה העניין המרכזי?
  • 18:41 - 18:43
    מנקודת מבטך העדויות שם,
  • 18:43 - 18:45
    בנקודת המבט העסקית זה עובד,
  • 18:45 - 18:48
    אבל לאנשים פשוט את האומץ ל -- (ווש)
  • 18:48 - 18:50
    ר"ס: אין להם אפילו את התמריץ.
  • 18:50 - 18:53
    אתם מנהלים חברה עם מנדט של 90 יום.
  • 18:53 - 18:54
    זה דו"ח רבעוני.
  • 18:54 - 18:57
    אם אתם לא טובים ב 90 יום, אתם בחוץ.
  • 18:57 - 19:01
    אז אתם אומרים, "הנה תוכנית מעולה,
    שתוך פחות מדור --"
  • 19:01 - 19:03
    והבחור אומר, "צא מפה."
  • 19:03 - 19:04
    אז זו הבעיה.
  • 19:04 - 19:07
    (צחוק)
  • 19:07 - 19:13
    כ"א: מה שאתם מנסים לעשות בחינוך
    נראה לי מעמיק בצורה יוצאת דופן.
  • 19:13 - 19:17
    כולם מודאגים ממערכות החינוך במדינות שלהם.
  • 19:17 - 19:20
    אף אחד לא חושב שתפסנו עדיין את העולם
  • 19:20 - 19:23
    בו יש גוגל וכל האופציות הטכנולוגיות האלו.
  • 19:23 - 19:27
    אז יש לכם עדויות למעשה עכשיו
    שהילדים עד עכשיו שעוברים במערכת שלך,
  • 19:27 - 19:29
    יש עליה דרמטית בביצועים.
  • 19:29 - 19:32
    איך אנחנו עוזרים לך להזיז
    את הרעיונות האלה קדימה?
  • 19:32 - 19:36
    ר"ס: אני חושב שזו הבעיה
    של רעיונות שהזמן שלהם הגיע.
  • 19:37 - 19:40
    ומעולם לא הייתי מאוד
    אוונגליסטי בנוגע לדברים האלה.
  • 19:40 - 19:42
    אנחנו מוצאים את זה.
  • 19:42 - 19:43
    פתאום, אתם מוצאים אנשים --
  • 19:43 - 19:46
    יש קבוצה ביפן, שמאוד מפחידה אותי,
  • 19:46 - 19:49
    שנקראת הסמלריסטים, ויש להם 120 חברות.
  • 19:49 - 19:53
    הם הזמינו אותי. תמיד פחדתי ללכת.
  • 19:53 - 19:58
    ויש קבוצה בהולנד שיש לה
    600 חברות הולנדיות קטנות.
  • 19:58 - 20:01
    זה משהו שישגשג בעצמו.
  • 20:01 - 20:04
    חלק מזה לא יהיה טוב, וזה לא משנה.
  • 20:04 - 20:06
    זה ימצא מקום משלו.
  • 20:06 - 20:08
    ואני מפחד מהאחר, שאומר,
  • 20:08 - 20:10
    זה כל כך טוב שאתם חייבים לעשות את זה.
  • 20:10 - 20:13
    בואו נבנה מערכת ונשים בה הרבה כסף
  • 20:13 - 20:15
    ואז אנשים יעשו את זה לא משנה מה.
  • 20:15 - 20:19
    כ"א: אז שאלת שאלות יוצאות דופן כל חייך.
  • 20:19 - 20:21
    נראה לי שזה הדלק שמניע הרבה מזה.
  • 20:21 - 20:27
    האם יש לכם שאלות אחרות בשבילנו,
    ל TED, לקבוצה הזו פה?
  • 20:27 - 20:32
    ר"ס: תמיד חזרתי לוריאציות של השאלה הזה
  • 20:32 - 20:35
    שבני שאל אותי כשהיה בן שלוש.
  • 20:35 - 20:39
    ישבנו בג'קוזי, הוא אמר,
    "אבא, למה אנחנו קיימים?"
  • 20:39 - 20:41
    אין שאלה אחרת.
  • 20:41 - 20:42
    לאף אחד אין שאלה אחרת.
  • 20:42 - 20:46
    יש לנו וריאציות של השאלה הזו,
    מגיל שלוש קדימה.
  • 20:46 - 20:52
    אז כשאתם מבלים זמן בחברה,
    בבירוקרטיה, בארגון
  • 20:52 - 20:53
    ואתם אומרים, בחיי --
  • 20:53 - 20:56
    כמה אנשים אתם מכירים שעל ערש דווי אמרו,
  • 20:56 - 20:58
    בחיי, הלוואי והייתי מבלה יותר זמן במשרד?
  • 20:58 - 21:03
    אז יש עניין שלם של אומץ עכשיו --
  • 21:03 - 21:05
    לא עוד שבוע, לא עוד חודשיים,
  • 21:05 - 21:08
    לא כשתגלו שיש לכם משהו --
  • 21:08 - 21:10
    להגיד, לא, למה אני עושה את זה?
  • 21:10 - 21:13
    תפסיקו הכל, תנו לי לעשות משהו אחר.
  • 21:13 - 21:14
    והכל יהיה בסדר,
  • 21:14 - 21:16
    הכל יהיה טוב יותר ממה שאתם עושים.
  • 21:16 - 21:19
    אם אתם תקועים בתהליך.
  • 21:19 - 21:23
    כ"א: אז זה נראה לי דבר עמוק
    ודי יפיפיה לסיים איתו
  • 21:23 - 21:24
    את היום הלפני אחרון של TED.
  • 21:24 - 21:26
    ריקארדו סמלר, תודה רבה לך.
  • 21:26 - 21:28
    ר"ס: תודה רבה לך.
  • 21:28 - 21:29
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)
Speaker:
ריקארדו סמלר
Description:

מה אם העבודה שלכם לא תשלוט בחייכם? המנכ"ל הברזילאי ריקארסו סמלר חי לפי שיטה רדיקלית של דמוקרטיה חברתית, חושב מחדש על כל מישיבות ההנהלה לאיך עובדים מדווחים על חופשות (הם לא חייבים). זהו חזון שמתגמל על תבונה של עובדים, מקדם איזון בין עבודה וחיים -- ומוביל לכמה תובנות עמוקות על מה שעבודה, והחיים, הם באמת. שאלת בונוס: מה אם בתי ספר היו גם כך?
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:42

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.