איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)
-
0:01 - 0:05בימי שני וחמישי
אני לומד כיצד למות. -
0:05 - 0:07אני קורא להם הימים הסופניים שלי.
-
0:07 - 0:10אישתי פרננדה לא אוהבת את המושג,
-
0:10 - 0:15אבל הרבה אנשים במשפחתי
מתו מסרטן מלנומה, -
0:15 - 0:17הורי וסבי חלו בו.
-
0:17 - 0:21וחשבתי לעצמי שיכול להיות
שאשב יום אחד אצל הרופא -
0:21 - 0:23והוא יסתכל בבידוקת שלי ויאמר:
-
0:23 - 0:25"ריקרדו, המצב לא נראה טוב.
-
0:25 - 0:28יש לך חצי שנה או שנה לחיות."
-
0:28 - 0:31ותחשבו מה הייתם עושים עם הזמן הזה.
-
0:31 - 0:33אולי תגידו "אני אבלה
יותר זמן עם הילדים. -
0:33 - 0:34אני אבקר פה ושם,
-
0:34 - 0:37אטפס על הרים,
-
0:37 - 0:42ואני אעשה את כל הדברים
שלא עשיתי כשהיה לי זמן." -
0:42 - 0:44אבל כולנו יודעים
-
0:44 - 0:47שאלה זכרונות מתוקים מרים שיהיו לנו.
-
0:47 - 0:48זה מאוד קשה לעשות.
-
0:48 - 0:52ובטח תבלו חלק גדול מהזמן בבכי.
-
0:52 - 0:54אז אמרתי, אני אעשה משהו אחר.
-
0:54 - 0:59כל שני וחמישי,
אני אשתמש בימים הסופניים שלי, -
0:59 - 1:01ובימים האלה אני אעשה
-
1:01 - 1:05את מה שהייתי עושה
אם הייתי מקבל את החדשות האלה. -
1:05 - 1:06(צחוק)
-
1:06 - 1:08כשאתם חושבים על זה --
-
1:08 - 1:12(מחיאות כפיים)
-
1:12 - 1:15כשחושבים על ההפך מעבודה,
-
1:15 - 1:17אנחנו, הרבה פעמים, חושבים שזה פנאי.
-
1:17 - 1:20ואתם אומרים, אה, אני צריך
קצת זמן פנאי. -
1:20 - 1:24אבל האמת היא,
שפנאי הוא דבר שמאוד מעסיק. -
1:24 - 1:26אתם הולכים לשחק גולף וטניס,
ואתם נפגשים עם אנשים, -
1:26 - 1:29ואתם יוצאים לארוחת צהריים,
ואתם מאחרים לסרט. -
1:29 - 1:31זה דבר מאוד עמוס שאנחנו עושים.
-
1:31 - 1:36ההיפך מעבודה הוא בטלה.
-
1:36 - 1:38אבל מעטים מאיתנו יודעים
מה לעשות עם בטלה. -
1:38 - 1:42אם מסתכלים על הדרך
בה אנחנו מחלקים את חיינו, -
1:42 - 1:47מבינים שבתקופות בהן יש לנו הרבה כסף,
-
1:47 - 1:49יש לנו מעט זמן.
-
1:49 - 1:54וכשסוף סוף יש לנו זמן,
אין לנו כסף או בריאות. -
1:54 - 1:58אז התחלנו לחשוב על זה כחברה
במהלך 30 השנים האחרונות. -
1:58 - 2:01זו חברה מורכבת עם אלפי עובדים,
-
2:01 - 2:04ומאות מיליוני דולרים בעסקים,
-
2:04 - 2:10שמייצרת מערכות דלק טילים,
מפעילה 4,000 כספומטים בברזיל, -
2:10 - 2:14מכינה דיווחי מס לעשרות אלפים.
-
2:14 - 2:17אז זה לא עסק פשוט.
-
2:17 - 2:19חשבנו ואמרנו,
-
2:19 - 2:24בואו נפשט את החברה,
בואו ניתן לאנשים האלה חברה -
2:24 - 2:27ללא כל מאפייני הפנימייה:
-
2:27 - 2:29שאומרים מתי תבואו,
איך תתלבשו, -
2:29 - 2:31איך תקיימו פגישות,
מה תגידו, -
2:31 - 2:32מה לא תגידו,
-
2:32 - 2:34ובואו נראה מה נשאר.
-
2:34 - 2:36אז התחלנו לפני 30 שנה,
-
2:36 - 2:39והתחלנו לטפל בדיוק בעניין הזה.
-
2:39 - 2:41אז אמרנו, תראו, הפרישה,
-
2:41 - 2:44כל העניין של איך אנחנו
מחלקים את גרף החיים שלנו. -
2:44 - 2:47במקום ללכת לטפס על הרים
כשאתם בני 82, -
2:47 - 2:49למה שלא תלכו בשבוע הבא?
-
2:49 - 2:51ונעשה את זה כך,
-
2:51 - 2:55אנחנו נמכור לכם חזרה את ימי רביעי
בתמורה ל 10 אחוז מהמשכורת שלכם, -
2:55 - 2:59אז עכשיו, אם תרצו להיות כנרים,
כנראה לא, -
2:59 - 3:02תעשו את זה בימי רביעי.
-
3:02 - 3:03ומה שמצאנו --
-
3:03 - 3:05חשבנו שהמבוגרים יותר
-
3:05 - 3:08יתעניינו באמת בתוכנית הזו.
-
3:08 - 3:11והגיל הממוצע
של האנשים הראשונים שהשתתפו -
3:11 - 3:12היה 29, כמובן.
-
3:12 - 3:13וכך התחלנו לחפש,
-
3:13 - 3:16ואמרנו, אנחנו צריכים לעשות
דברים בדרך אחרת. -
3:16 - 3:18אז התחלנו להגיד דברים כמו,
-
3:18 - 3:20למה אנחנו רוצים לדעת
מתי הגעתם לעבודה, -
3:20 - 3:21ובאיזה שעה עזבתם?
-
3:21 - 3:24האם נוכל להחליף את זה בחוזה
-
3:24 - 3:27בו אנו קונים משהו מכם, סוג של עבודה?
-
3:27 - 3:29למה אנחנו בונים את המטות האלה?
-
3:29 - 3:32האם זה לא רק אגו,
שאנחנו רוצים להראות חזקים -
3:32 - 3:33וגדולים וחשובים?
-
3:33 - 3:37אבל אנחנו גוררים אתכם שעתיים
בתוך העיר בגלל זה. -
3:37 - 3:41אז התחלנו לשאול שאלה אחר שאלה.
-
3:41 - 3:42אמרנו כך:
-
3:42 - 3:44אחת: איך נגייס האנשים?
-
3:44 - 3:47יצאנו לגייס
אנשים ואמרנו: -
3:47 - 3:49תראו, כשאתם באים אלינו,
-
3:49 - 3:51אנחנו לא נעשה 2-3 ראיונות
-
3:51 - 3:53ואז אתם תתחתנו איתנו לכל החיים.
-
3:53 - 3:56זה לא עובד כך בשאר חיינו.
-
3:56 - 3:58אז, בואו תעשו את הראיונות שלכם.
-
3:58 - 4:01כל מי שמעוניין בראיון, תגיעו.
-
4:01 - 4:05ואז נראה מה קורה
מתוך האינטואיציה שעולה מזה, -
4:05 - 4:09במקום רק למלא את הפרטים הקטנים
שבודקים אם אתם האדם המתאים, -
4:09 - 4:11ואז, תחזרו.
-
4:11 - 4:14תבלו אחר צהריים, תבלו יום שלם,
דברו עם מי שתרצו. -
4:14 - 4:18תוודאו שאנחנו מה שחשבתם
-
4:18 - 4:21ולא כל הבולשיט שאנחנו שמים במודעות שלנו.
-
4:21 - 4:23(צחוק)
-
4:23 - 4:26בהדרגה עברנו תהליך בו אמרנו דברים כמו:
-
4:26 - 4:29אנחנו לא רוצים שיהיו מנהיגים בחברה,
-
4:29 - 4:31בלי שהם רואיינו ואושרו
-
4:31 - 4:34על ידי הכפיפים העתידיים שלהם.
-
4:34 - 4:39כל שישה חודשים, כל המנהיגים
מוערכים אנונימית. -
4:39 - 4:44וזה קובע אם הם צריכים להמשיך בעמדת ההנהגה,
-
4:44 - 4:46שהרבה פעמים היא תלויית מצב,
כמו שאתם יודעים. -
4:46 - 4:52וכך אם אין להם ציון 70, 80
הם לא נשארים. -
4:52 - 4:57וזו כנראה הסיבה שאני לא מנכ"ל
מעל 10 שנים. -
4:57 - 5:01ובמהלך הזמן,
התחלנו לשאול שאלות אחרות. -
5:01 - 5:02אמרנו דברים כמו:
-
5:02 - 5:06למה אנשים לא יכולים
לקבוע לעצמם את המשכורת? -
5:06 - 5:07מה הם צריכים לדעת?
-
5:07 - 5:09יש רק שלושה דברים שצריך לדעת:
-
5:09 - 5:12כמה אנשים מרוויחים בתוך החברה,
-
5:12 - 5:14כמה אנשים מרוויחים במקום אחר בעסק דומה
-
5:14 - 5:18וכמה אנחנו מרוויחים בכלל, כדי לראות
מה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. -
5:18 - 5:20אז בואו ניתן לאנשים
את שלוש פיסות המידע הזה. -
5:20 - 5:22אז שמנו בקפיטריה
-
5:22 - 5:25מחשב בו יכולתם להיכנס ולשאול:
-
5:25 - 5:27כמה מישהו הוציא,
כמה מישהו מרוויח, -
5:27 - 5:29כמה הם עושים בהטבות,
כמה החברה מרוויחה, -
5:29 - 5:32מה שולי הרווח, ועוד.
-
5:32 - 5:35וזה לפני 25 שנה.
-
5:35 - 5:38כשהמידע הזה התחיל להגיע לאנשים,
-
5:38 - 5:41אמרנו דברים כמו: אנחנו לא רוצים
לראות את דו"ח ההוצאות שלכם, -
5:41 - 5:44אנחנו לא רוצים לדעת כמה חופשות אתם לוקחים,
-
5:44 - 5:46אנחנו לא רוצים לדעת איפה אתם עובדים.
-
5:46 - 5:49בשלב מסויים היו לנו
14 משרדים ברחבי העיר, -
5:49 - 5:52ואמרנו: לכו לזה
שהכי קרוב לבית שלכם, -
5:52 - 5:55או ללקוח שאתם מבקרים היום.
-
5:55 - 5:57אל תגידו לנו איפה אתם.
-
5:57 - 6:01ויותר, גם כשהיו לנו
אלפי אנשים, 5,000 אנשים, -
6:01 - 6:04היו לנו שני אנשים במחלקת משאבי אנוש,
-
6:04 - 6:07ולמרבה המזל אחד מהם יצא לגמלאות.
-
6:07 - 6:09(צחוק)
-
6:09 - 6:12וכך, השאלה ששאלנו עכשיו היתה,
איך אנחנו יכולים לטפל באנשים? -
6:12 - 6:14אנשים הם הדבר היחיד שיש לנו.
-
6:14 - 6:18לא יכולה להיות לנו מחלקה שרצה
אחרי אנשים ומטפלת באנשים. -
6:18 - 6:23אז כשהתחלנו לראות שזה עובד
אמרנו שאנחנו מחפשים-- -
6:23 - 6:26וזה, אני חושב,
הדבר העיקרי שחיפשתי -
6:26 - 6:28בימים הסופניים ובחברה בכלל--
-
6:28 - 6:31איך אנחנו מגיעים לתבונה?
-
6:31 - 6:36הגענו מדור של מהפכה,
מהפכה תעשייתית, -
6:36 - 6:39דור של מידע,
דור של ידע, -
6:39 - 6:41אבל לא התקרבנו לתבונה.
-
6:41 - 6:45איך מעצבים,
איך מתנהלים כך שנגיע לתבונה? -
6:45 - 6:46אז לדוגמה, הרבה פעמים,
-
6:46 - 6:51ההחלטה הכי חכמה
או אינטליגנטית לא עובדת. -
6:51 - 6:53אז היינו אומרים דברים כמו:
-
6:53 - 6:57בואו נסכים שאתם תמכרו
57 ווידג'טים בשבוע. -
6:57 - 7:01אם תמכרו אותם עד יום רביעי,
בבקשה - תלכו לים. -
7:01 - 7:04אל תיצרו לנו בעיות,
לייצור, להזמנות, -
7:04 - 7:07ואז נצטרך לקנות חברות חדשות,
נצטרך לקנות את המתחרים שלנו, -
7:07 - 7:10נצטרך לעשות כל מיני דברים
בגלל שמכרתם יותר מדי ווידג'טים. -
7:10 - 7:13אז לכו לים ותתחילו שוב ביום שני.
-
7:13 - 7:15(צחוק)(מחיאות כפיים)
-
7:15 - 7:19אז התהליך שואף לתבונה.
-
7:19 - 7:22ובתהליך, כמובן, רצינו שאנשים ידעו הכל,
-
7:22 - 7:26ורצינו להיות דמוקרטיים באמת
בנוגע לדרך בה אנחנו פועלים. -
7:26 - 7:31אז במועצת המנהלים שלנו היו
שני מושבים פתוחים עם אותן זכויות הצבעה, -
7:31 - 7:33לשני האנשים הראשונים שהגיעו.
-
7:33 - 7:35(צחוק)
-
7:35 - 7:40וכך היו מנקות שהצביעו בישיבת הנהלה,
-
7:40 - 7:43שהיו בה הרבה אנשים חשובים אחרים
עם חליפות ועניבות. -
7:43 - 7:47והעובדה היא שהם שמרו עלינו כנים.
-
7:47 - 7:51כשהתחלנו לבחון
את האנשים שהגיעו אלינו, -
7:51 - 7:52אמרנו: חכו רגע,
-
7:52 - 7:55אנשים באים אלינו ואומרים,
איפה אני אמור לשבת? -
7:55 - 7:58איך אני אמור לעבוד?
איפה אני אהיה בעוד 5 שנים? -
7:58 - 8:01והבטנו בזה ואמרנו, אנחנו צריכים
להתחיל הרבה יותר מוקדם. -
8:01 - 8:02איפה אנחנו מתחילים?
-
8:02 - 8:05אמרנו, או, גן ילדים נראה כמו מקום טוב.
-
8:05 - 8:10אז הקמנו עמותה, שעכשיו יש לה,
במשך 11 שנים, שלושה בתי ספר, -
8:10 - 8:12שם אנחנו התחלנו לשאול את אותן שאלות,
-
8:12 - 8:15איך אנחנו מעצבים מחדש בתי הספר לבינה?
-
8:15 - 8:18זה דבר אחד להגיד,
אנחנו צריכים למחזר את המורים, -
8:18 - 8:19אנחנו צריכים שהדירקטורים יעשו יותר.
-
8:19 - 8:25אבל העובדה היא שמה שאנחנו עושים
עם החינוך ממש עבר זמנו. -
8:25 - 8:28תפקיד המורה עבר זמנו לגמרי.
-
8:28 - 8:33לעבור מכיתת מתמטיקה, לביולוגיה,
לצרפת במאה ה-14 זה מטופש. -
8:33 - 8:38(מחיאות כפיים)
-
8:38 - 8:41אז התחלנו לחשוב איך זה יכול להראות?
-
8:41 - 8:44וחיברנו אנשים, כולל אנשים שאוהבים חינוך.
-
8:44 - 8:49אנשים כמו פאולו פריירה,
ושני שרים לחינוך בברזיל -
8:49 - 8:53ואמרנו, אם היינו מתכננים בית ספר מהתחלה,
-
8:53 - 8:54איך הוא היה נראה?
-
8:54 - 8:58וכך יצרנו בית ספר, שנקרא לומינר,
-
8:58 - 9:00ולומינר, אחד מהם הוא בית ספר ציבורי,
-
9:00 - 9:02ולומינר אומר את זה:
-
9:02 - 9:06בואו נחלק את התפקיד של המורה לשניים.
-
9:06 - 9:08בחור אחד, נקרא לו מחנך,
-
9:08 - 9:13מחנך, במובן הישן של היוונית
"פאידיאה": שמור על הילד. -
9:13 - 9:17מה שקורה בבית, מה הרגע בחיים שלהם, וכו'.
-
9:17 - 9:18אבל בבקשה אל תלמדו,
-
9:18 - 9:22מפני שככל שתדעו מעט יחסית לגוגל,
אנחנו לא רוצים לדעת. -
9:22 - 9:23תשמרו את זה לעצמכם.
-
9:23 - 9:24(צחוק)
-
9:24 - 9:28עכשיו, נביא אנשים שיש להם שני דברים:
-
9:28 - 9:33תשוקה ומומחיות, וזה יכול להיות
המקצוע שלהם או לא. -
9:33 - 9:35ונשתמש באזרחים ותיקים,
-
9:35 - 9:39שהם 25 אחוז מהאוכלוסיה
עם תבונה שאף אחד לא רוצה יותר. -
9:39 - 9:41אז אנחנו מביאים אותם לבית הספר ואומרים,
-
9:41 - 9:45למדו את הילדים האלה
מה שאתם מאמינים בו באמת, -
9:45 - 9:48אז יש לנו כנרים שמלמדים מתמטיקה.
-
9:48 - 9:51יש לנו כל מיני דברים שם אנחנו אומרים,
-
9:51 - 9:53אל תדאגו מחומר הקורס יותר.
-
9:53 - 9:58יש לנו בערך 10 תהליכים מעולים
שעוברים מ 2 עד 17, -
9:58 - 10:03דברים כמו, איך אנחנו מודדים
את עצמנו כאנשים? -
10:03 - 10:06אז יש מקום למתמטיקה ופיזיקה וכל זה שם.
-
10:06 - 10:08איך אנחנו מביעים את עצמנו?
-
10:08 - 10:11אז יש מקום למוזיקה וספרות, וכו'.
-
10:11 - 10:12אבל גם דיקדוק.
-
10:12 - 10:15ואז יש לנו דברים שכולם שכחו,
-
10:15 - 10:18שהם כנראה הדברים הכי חשובים בחיים.
-
10:18 - 10:21הדברים המאוד חשובים בחיים,
אנחנו לא יודעים כלום עליהם. -
10:21 - 10:24אנחנו לא יודעים כלום על אהבה,
-
10:24 - 10:26אנחנו לא יודעים כלום על מוות,
-
10:26 - 10:28אנחנו לא יודעים כלום על למה אנחנו פה.
-
10:28 - 10:32אז אנחנו צריכים תהליך בבית הספר
שמדבר על כל מה שאנחנו לא יודעים. -
10:32 - 10:34אז זה חלק גדול ממה שאנחנו עושים.
-
10:34 - 10:40(מחיאות כפיים)
-
10:40 - 10:43אז במהלך השנים, התחלנו להכנס לדברים אחרים.
-
10:43 - 10:45אמרנו, למה אנחנו צריכים לגעור בילדים
-
10:45 - 10:48ולהגיד, שבו ובואו לפה
ותעשו את זה, וכך הלאה. -
10:48 - 10:51אמרנו, בואו נביא את הילדים
לעשות משהו שאנחו קוראים לו מעגל, -
10:51 - 10:52שנפגש פעם בשבוע.
-
10:52 - 10:55ונגיד, אתם תקבעו את החוקים
-
10:55 - 10:57ואז אתם תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם זה.
-
10:57 - 10:59אז כולכם יכולים להכות לעצמכם בראש?
-
10:59 - 11:02ברור, במשך שבוע, תנסו.
-
11:02 - 11:05הם העלו את אותם חוקים שהיו לנו,
-
11:05 - 11:07חוץ מזה שהם שלהם.
-
11:07 - 11:09ואז, יש להם את כוח,
-
11:09 - 11:14מה שאומר, שהם יכולים
וגם משעים ומרחיקים ילדים -
11:14 - 11:20כך שאנחנו לא משחקים בבית ספר,
הם באמת מחליטים. -
11:20 - 11:23ואז, באותו תהליך,
-
11:23 - 11:25אנחנו שומרים על מוזאיקה דיגיטלית,
-
11:25 - 11:29בגלל שזה לא קונסטרקטיביסטי
או מונטיסורי או משהו. -
11:29 - 11:32זה משהו בו אנחנו שומרים
על תוכנית הלימודים הברזילאית -
11:32 - 11:35עם 600 פיסות של מוזאיקה,
-
11:35 - 11:38שאנחנו רוצים לחשוף
את הילדים האלה עד לגיל 17. -
11:38 - 11:41ולעקוב אחרי זה כל הזמן
ואנחנו יודעים אם הם מצליחים -
11:41 - 11:45אנחנו אומרים, אתם לא מתעניינים
בזה עכשיו, בואו נחכה שנה. -
11:45 - 11:49והילדים בקבוצות שאין להן קטגוריות גיל,
-
11:49 - 11:53אז הילד בן השש שמוכן לזה יחד עם בן ה 11,
-
11:53 - 11:55זה מנטרל את כל הכנופיות והקבוצות
-
11:55 - 11:59והדבר הזה שיש לנו בבתי הספר, באופן כללי.
-
11:59 - 12:01ויש לכם ציון מ 0 עד 100 אחוז,
-
12:01 - 12:05שהם עושים בעצמם עם אפליקציה כל כמה שעות.
-
12:05 - 12:10עד שאנחונ יודעים שהם 37 אחוז מהדרך
שהיינו רוצים שהם יהיו על הנושא הזה, -
12:10 - 12:15כך שנוכל לשלוח אותם לעולם
כשהם יודעים מספיק על הנושא. -
12:15 - 12:20וכך הקורסים הם גביע העולם בכדורגל,
או בניית אופניים. -
12:20 - 12:24ואנשים ירשמו לקורס בן 45
יום של בניית אופניים. -
12:24 - 12:29עכשיו, נסו לבנות אופניים
בלי לדעת שפאי זה 3.1416. -
12:29 - 12:30אתם לא יכולים.
-
12:30 - 12:35ונסו, כל אחד מכם, להשתמש ב 3.1416 למשהו.
-
12:35 - 12:37אתם לא יודעים יותר.
-
12:37 - 12:39אז זה נאבד וזה מה שאנחנו מנסים לעשות שם,
-
12:39 - 12:41שזה לחפש תבונה בבית הספר ההוא.
-
12:41 - 12:47וזה מביא אותנו חזרה לגרף
וההתפזרות הזו של החיים שלנו. -
12:47 - 12:50אני צברתי הרבה כסף כשאני חושב על זה.
-
12:50 - 12:54כשאתם חושבים ואומרים,
עכשיו הזמן לתת חזרה -- -
12:54 - 12:57ובכן, אם אתם נותנים חזרה, לקחתם יותר מדי.
-
12:57 - 13:04(צחוק)(מחיאות כפיים)
-
13:05 - 13:07אני ממשיך לחשוב על וורן באפט הולך יום אחד
-
13:07 - 13:11ומוצא שיש לו 30 מיליארד דולר
יותר ממש שהוא חשב שיש לו. -
13:11 - 13:14והוא מסתכל ואומר, מה אני אעשה עם זה?
-
13:14 - 13:15והוא אומר, אני אתן את זה
למישהו שבאמת צריך את זה. -
13:15 - 13:19אני אתן את זה לביל גייטס.(צחוק)
-
13:20 - 13:23והבחור שלי שהוא היועץ
הפיננסי שלי בניו יורק, -
13:23 - 13:25הוא אומר, תראה, אתה בחור מצחיק
-
13:25 - 13:28מפני שהיה לך פי 4.1 יותר כסף היום
-
13:28 - 13:33אם היית עושה כסף עם הכסף
במקום לחלוק אותו בדרך. -
13:33 - 13:34אבל אני אוהב לחלוק אותו יותר.
-
13:34 - 13:38(מחיאות כפיים)
-
13:38 - 13:42לימדתי תואר שני במנהל עסקים ב MIT למשך זמן
-
13:42 - 13:45והגעתי יום אחד, לבית הקברות מאונט אובורן.
-
13:45 - 13:47זה בית קברות יפיפה בקיימברידג'.
-
13:47 - 13:50והלכתי שם. זה היה יום הולדתי וחשבתי.
-
13:50 - 13:52ובפעם הראשונה, ראיתי את המצבות האלו
-
13:52 - 13:55ואת האנשים הנפלאים האלה שעשו דברים נפלאים
-
13:55 - 13:59וחשבתי, במה אני רוצה שיזכרו אותי?
-
13:59 - 14:00ועשיתי עוד סיור,
-
14:00 - 14:03ובפעם השניה, באה אלי שאלה נוספת,
-
14:03 - 14:05שהתאימה לי יותר, והיא,
-
14:05 - 14:08למה אני רוצה להזכר בכלל?
-
14:08 - 14:10(צחוק)
-
14:10 - 14:13וזה אני חושב, לקח אותי למקומות שונים.
-
14:13 - 14:17כשהייתי בן 50, אישתי פרננדה
ואני ישבנו כל אחר הצהריים, -
14:17 - 14:20היתה לנו מדורה גדולה,
-
14:20 - 14:23וזרקנו את כל מה שעשיתי אי פעם לתוך האש.
-
14:23 - 14:25זה ספר ב 38 שפות,
-
14:25 - 14:29מאות על מאות של מאמרים
וסרטונים, כל מה שהיה. -
14:29 - 14:30וזה עשה שני דברים.
-
14:30 - 14:35אחד, זה שחרר את חמשת ילדינו
מללכת בעקבותינו, בצילנו -- -
14:35 - 14:37הם לא יודעים מה אני עושה.
-
14:37 - 14:38(צחוק)
-
14:38 - 14:40שזה טוב.
-
14:40 - 14:41ואני לא אקח אותם למקום כלשהו
-
14:41 - 14:44ואגיד, יום אחד כל זה יהיה שלכם.
-
14:44 - 14:45(צחוק)
-
14:45 - 14:49חמשת הילדים לא יודעים כלום שזה טוב.
-
14:49 - 14:51והדבר השני הוא,
-
14:51 - 14:55שיחררתי את עצמי מהעוגן
של השגי העבר או מה שלא יהיה. -
14:55 - 15:00אני חופשי להתחיל משהו חדש
כל פעם ולהחליט דברים מהתחלה -
15:00 - 15:02בחלק מהימים הסופניים האלה.
-
15:02 - 15:03וכמה אנשים היו אומרים,
-
15:03 - 15:06או, אז עכשיו יש לך את הזמן הזה,
את הימים הסופניים האלה, -
15:06 - 15:08אז אתם יוצאים ועושים הכל.
-
15:08 - 15:10לא, היינו בחופים,
-
15:10 - 15:13אז היינו בסמואה ובמלדיבים ומוזמביק,
-
15:13 - 15:14אז זה נעשה.
-
15:14 - 15:17טיפסתי על הרים בהימלאיה.
-
15:17 - 15:20ירדתי 60 מטר כדי לראות כרישי פטיש.
-
15:20 - 15:25ביליתי 59 ימים על גב גמל מצ'אד לטימבקטו.
-
15:25 - 15:29הייתי בקוטב הצפוני המגנטי על מזחלת כלבים.
-
15:29 - 15:31אז, היינו עסוקים.
-
15:31 - 15:37זה מה שהייתי רוצה לקרוא לו
רשימת מה לעשות הריקה שלי. -
15:37 - 15:40(צחוק)
-
15:40 - 15:43ועם ההיגיון הזה,
אני מביט בימים האלה וחושב, -
15:43 - 15:46אני לא פרשתי. אני לא מרגיש בפנסיה בכלל.
-
15:46 - 15:48וכך אני כותב ספר חדש.
-
15:48 - 15:52התחלנו שלוש חברות חדשות בשנתיים האחרונות.
-
15:52 - 15:57אני עובד עכשיו על להקים
מערכת בתי ספר בחינם לעולם, -
15:57 - 16:00וגיליתי, למרבה העניין,
שאף אחד לא רוצה אותה בחינם. -
16:00 - 16:02א ניסיתי במשך 10 שנים
-
16:02 - 16:06לגרום למערכת הציבורית הזו
להחליף את ההגיון של בתי הספר, -
16:06 - 16:08ממש כמו מערכת בתי הספר שיש לנו,
-
16:08 - 16:13שיש בהם במקום 43 מתוך
100 כדירוג שלהם, כציונים שלהם, -
16:13 - 16:16יש 91 מתוך 100.
-
16:16 - 16:18אבל בחינם, אף אחד לא רוצה אותה.
-
16:18 - 16:21אז אולי נתחיל לגבות עבורה
ואז היא תגיע לאנשהו. -
16:21 - 16:25אבל להוציא את זה זה
אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות. -
16:25 - 16:28ואני חושב שמה זה משאיר לנו כמסר לכולכם,
-
16:28 - 16:30אני חושב שזה מעט כמו זה:
-
16:30 - 16:33כולנו למדנו איך לצאת בשבת בלילה
-
16:33 - 16:36לשלוח דוא"ל ולעבוד מהבית.
-
16:36 - 16:37אבל מעט מאוד מאיתנו למדנו
-
16:37 - 16:40איך ללכת לקולנוע ביום שני אחרי הצהרים.
-
16:40 - 16:45ואם נחפש תבונה, אנחנו צריכים
ללמוד לעשות גם את זה. -
16:45 - 16:48וכך, מה שעשינו כל השנים האלה זה מאוד פשוט,
-
16:48 - 16:51זה להשתמש בכלי הקטן הזה,
שזה לשאול שלוש פעמים למה ברצף. -
16:51 - 16:54מפני שללמה הראשון תמיד יש לכם תשובה טובה.
-
16:54 - 16:57ללמה השני, זה מתחיל להיות מסובך,
-
16:57 - 17:00ובלמה השלישי, אתם לא באמת יודעים
למה את עושים את מה שאתם עושים. -
17:00 - 17:07מה שאני רוצה להשאיר לכם הוא הזרע
והמחשבה שאולי אם תעשו את זה, -
17:07 - 17:09תגיעו לשאלה, לשם מה?
-
17:09 - 17:11לשם מה אני עושה את זה?
-
17:11 - 17:14ובתקווה, כתוצאה מכך, ובמשך הזמן,
-
17:14 - 17:17אני מקווה שעם זה, וזו המשאלה שלי,
-
17:17 - 17:20יהיה לכם עתיד עם הרבה יותר תבונה.
-
17:20 - 17:21תודה רבה לכם.
-
17:21 - 17:29(מחיאות כפיים)
-
17:34 - 17:39כריס אנדרסון: אז ריקרדו, אתה סוג של משוגע.
-
17:39 - 17:41(צחוק)
-
17:41 - 17:44להרבה אנשים זה נראה משוגע.
-
17:44 - 17:47ועדיין גם כל כך חכם.
-
17:47 - 17:50החלקים שאני מנסה לחבר הם אלה:
-
17:50 - 17:52הרעיונות שלך כל כך רדיקליים.
-
17:52 - 17:57איך, בעסקים, לדוגמה,
הרעיונות האלה היו בחוץ זמן מה, -
17:58 - 18:01כנראה אחוז העסקים שלקחו חלק מהם
-
18:01 - 18:03הוא עדיין די נמוך.
-
18:03 - 18:06האם יש זמנים בהם ראית חברה גדולה
-
18:06 - 18:10לוקחת אחד מהרעיונות ואמרת, "כן!"?
-
18:10 - 18:13ריקארדו סמלר: זה קורה.
זה קרה לפני שבועיים בערך -
18:13 - 18:15עם ריצ'ארד ברנסון, עם האנשים שלו שאמרו,
-
18:15 - 18:17או, אני לא רוצה לשלוט יותר בחופשות שלכם,
-
18:17 - 18:20או נטפליקס עושה מעט מזה ומזה,
-
18:20 - 18:22אבל אני לא חושב שזה ממש חשוב.
-
18:22 - 18:26הייתי רוצה לראות את זה קורה
אולי בצורה יותר מסיונרית, -
18:26 - 18:27אבל זה מאוד אישי.
-
18:27 - 18:31אבל העובדה היא שזה לוקח
קפיצה של אמונה בלאבד שליטה. -
18:31 - 18:35וכמעט אף אחד שבשליטה
לא מוכן לקחת את קפיצת האמונה הזו. -
18:35 - 18:37זה יהיה חייב להגיע מילדים ואנשים אחרים
-
18:37 - 18:39שמתחילים חברות בדרך אחרת.
-
18:39 - 18:41כ"א: אז זה העניין המרכזי?
-
18:41 - 18:43מנקודת מבטך העדויות שם,
-
18:43 - 18:45בנקודת המבט העסקית זה עובד,
-
18:45 - 18:48אבל לאנשים פשוט את האומץ ל -- (ווש)
-
18:48 - 18:50ר"ס: אין להם אפילו את התמריץ.
-
18:50 - 18:53אתם מנהלים חברה עם מנדט של 90 יום.
-
18:53 - 18:54זה דו"ח רבעוני.
-
18:54 - 18:57אם אתם לא טובים ב 90 יום, אתם בחוץ.
-
18:57 - 19:01אז אתם אומרים, "הנה תוכנית מעולה,
שתוך פחות מדור --" -
19:01 - 19:03והבחור אומר, "צא מפה."
-
19:03 - 19:04אז זו הבעיה.
-
19:04 - 19:07(צחוק)
-
19:07 - 19:13כ"א: מה שאתם מנסים לעשות בחינוך
נראה לי מעמיק בצורה יוצאת דופן. -
19:13 - 19:17כולם מודאגים ממערכות החינוך במדינות שלהם.
-
19:17 - 19:20אף אחד לא חושב שתפסנו עדיין את העולם
-
19:20 - 19:23בו יש גוגל וכל האופציות הטכנולוגיות האלו.
-
19:23 - 19:27אז יש לכם עדויות למעשה עכשיו
שהילדים עד עכשיו שעוברים במערכת שלך, -
19:27 - 19:29יש עליה דרמטית בביצועים.
-
19:29 - 19:32איך אנחנו עוזרים לך להזיז
את הרעיונות האלה קדימה? -
19:32 - 19:36ר"ס: אני חושב שזו הבעיה
של רעיונות שהזמן שלהם הגיע. -
19:37 - 19:40ומעולם לא הייתי מאוד
אוונגליסטי בנוגע לדברים האלה. -
19:40 - 19:42אנחנו מוצאים את זה.
-
19:42 - 19:43פתאום, אתם מוצאים אנשים --
-
19:43 - 19:46יש קבוצה ביפן, שמאוד מפחידה אותי,
-
19:46 - 19:49שנקראת הסמלריסטים, ויש להם 120 חברות.
-
19:49 - 19:53הם הזמינו אותי. תמיד פחדתי ללכת.
-
19:53 - 19:58ויש קבוצה בהולנד שיש לה
600 חברות הולנדיות קטנות. -
19:58 - 20:01זה משהו שישגשג בעצמו.
-
20:01 - 20:04חלק מזה לא יהיה טוב, וזה לא משנה.
-
20:04 - 20:06זה ימצא מקום משלו.
-
20:06 - 20:08ואני מפחד מהאחר, שאומר,
-
20:08 - 20:10זה כל כך טוב שאתם חייבים לעשות את זה.
-
20:10 - 20:13בואו נבנה מערכת ונשים בה הרבה כסף
-
20:13 - 20:15ואז אנשים יעשו את זה לא משנה מה.
-
20:15 - 20:19כ"א: אז שאלת שאלות יוצאות דופן כל חייך.
-
20:19 - 20:21נראה לי שזה הדלק שמניע הרבה מזה.
-
20:21 - 20:27האם יש לכם שאלות אחרות בשבילנו,
ל TED, לקבוצה הזו פה? -
20:27 - 20:32ר"ס: תמיד חזרתי לוריאציות של השאלה הזה
-
20:32 - 20:35שבני שאל אותי כשהיה בן שלוש.
-
20:35 - 20:39ישבנו בג'קוזי, הוא אמר,
"אבא, למה אנחנו קיימים?" -
20:39 - 20:41אין שאלה אחרת.
-
20:41 - 20:42לאף אחד אין שאלה אחרת.
-
20:42 - 20:46יש לנו וריאציות של השאלה הזו,
מגיל שלוש קדימה. -
20:46 - 20:52אז כשאתם מבלים זמן בחברה,
בבירוקרטיה, בארגון -
20:52 - 20:53ואתם אומרים, בחיי --
-
20:53 - 20:56כמה אנשים אתם מכירים שעל ערש דווי אמרו,
-
20:56 - 20:58בחיי, הלוואי והייתי מבלה יותר זמן במשרד?
-
20:58 - 21:03אז יש עניין שלם של אומץ עכשיו --
-
21:03 - 21:05לא עוד שבוע, לא עוד חודשיים,
-
21:05 - 21:08לא כשתגלו שיש לכם משהו --
-
21:08 - 21:10להגיד, לא, למה אני עושה את זה?
-
21:10 - 21:13תפסיקו הכל, תנו לי לעשות משהו אחר.
-
21:13 - 21:14והכל יהיה בסדר,
-
21:14 - 21:16הכל יהיה טוב יותר ממה שאתם עושים.
-
21:16 - 21:19אם אתם תקועים בתהליך.
-
21:19 - 21:23כ"א: אז זה נראה לי דבר עמוק
ודי יפיפיה לסיים איתו -
21:23 - 21:24את היום הלפני אחרון של TED.
-
21:24 - 21:26ריקארדו סמלר, תודה רבה לך.
-
21:26 - 21:28ר"ס: תודה רבה לך.
-
21:28 - 21:29(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)
- Speaker:
- ריקארדו סמלר
- Description:
-
מה היה קורה אם העבודה שלכם לא היתה שולטת בחייכם? המנכ"ל הברזילאי ריקארדו סמלר עובד בשיטה רדיקלית של דמוקרטיה ניהולית. הוא חושב מחדש על הכל - מישיבות הנהלה ועד לדיווח על ימי חופשה (לא חייבים). זהו חזון שמתגמל עובדים על תבונה, מקדם איזון בין עבודה לחיים -- ומוביל לכמה תובנות עמוקות על עבודה והחיים. שאלת בונוס: מה אם גם בתי ספר היו נוהגים כך?
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 21:42
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user accepted Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules | ||
Retired user edited Hebrew subtitles for How to run a company with (almost) no rules |