איו טילט רייט: חמישים גוונים של גיי
-
0:01 - 0:03בני-אדם מתחילים לשים
זה את זה בקופסאות -
0:03 - 0:05ברגע בו הם רואים זה את זה --
-
0:05 - 0:08האם אדם זה מסוכן?
האם הוא מושך? -
0:08 - 0:11האם הוא בן-זוג פוטנציאלי?
האם יש בו פוטנציאל להיכרות ברשת? -
0:11 - 0:14אנו עורכים את החקירה הקטנה הזו
כשאנו פוגשים אנשים -
0:14 - 0:16כדי לערוך "קורות חיים"
מנטליים שלהם. -
0:16 - 0:18מה שמך? מאין באת?
-
0:18 - 0:21בן כמה אתה?
במה אתה עוסק? -
0:21 - 0:24ואחר הגישה שלנו
נעשית אישית יותר. -
0:24 - 0:27היית פעם חולה?
-
0:27 - 0:29התגרשת פעם?
-
0:29 - 0:32האם יש לך כרגע ריח-פה,
כשאתה עונה על החקירה שלי? -
0:32 - 0:34מה מעניין אותך?
מי מעניין אותך? -
0:34 - 0:36עם איזה מגדר היית רוצה לשכב?
-
0:36 - 0:38אני יודעת.
-
0:38 - 0:40אנו מחווטים מבחינה עצבית
-
0:40 - 0:42לחפש אנשים שדומים לנו.
-
0:42 - 0:45אנו מתחילים ליצור חבורות
מיד כשאנו מספיק גדולים -
0:45 - 0:47כדי להבין את ההרגשה
של להיות מקובל. -
0:47 - 0:49אנו מתחברים על יסוד
כל דבר שהוא -- -
0:49 - 0:54העדפות מוסיקליות, גזע, מגדר,
השכונה בה גדלנו, -
0:54 - 1:01אנו מחפשים סביבות שמחזקות
את הבחירות האישיות שלנו. -
1:01 - 1:04אבל לפעמים, עצם השאלה,
"במה אתה עוסק?" -
1:04 - 1:06יוצרת תחושה שמישהו
פותח קופסה קטנה -
1:06 - 1:07ומבקש ממך
לדחוס את עצמך לתוכה. -
1:07 - 1:11כי הקטגוריות, כך גיליתי,
הן מגבילות מדי. -
1:11 - 1:13הקופסאות צרות מדי.
-
1:13 - 1:15וזה עלול להיות מסוכן מאד.
-
1:15 - 1:17אז הנה הצהרת הגילוי הנאות שלי,
-
1:17 - 1:18לפני שנתעמק בכך יותר מדי.
-
1:18 - 1:21גדלתי בסביבה מאד מוגנת.
-
1:21 - 1:25גדלתי בעיר התחתית של מנהטן
בתחילת שנות ה-80, -
1:25 - 1:29שני רחובות ממוקד הרעש
של מוסיקת פאנק. -
1:29 - 1:31הייתי מוגנת מפני כאבי הגזענות
-
1:31 - 1:35והמגבלות החברתיות
של חינוך דתי. -
1:35 - 1:39במקום ממנו באתי, אם אינך
מלכת דראג או הוגה-דעות קיצוני -
1:39 - 1:41או איזה אמן במה מסוג כלשהו,
-
1:41 - 1:43את היית הטיפוס המוזר.
-
1:43 - 1:44[צחוק]
-
1:44 - 1:46זה היה חינוך לא-שמרני,
-
1:46 - 1:49אך כילדה ברחובות ניו-יורק,
-
1:49 - 1:51את לומדת לבטוח בחושים שלך,
-
1:51 - 1:53את לומדת לזרום עם הרעיונות שלך.
-
1:53 - 1:57אז כשהייתי בת 6,
החלטתי שאני רוצה להיות בן. -
1:57 - 2:00הלכתי לביה"ס יום אחד, והבנים
לא נתנו לי לשחק איתם כדורסל. -
2:00 - 2:02הם אמרו שהם לא מסכימים
שבנות ישחקו. -
2:02 - 2:03אז הלכתי הביתה
וגילחתי את ראשי, -
2:03 - 2:06ולמחרת חזרתי ואמרתי,
"אני בן". -
2:06 - 2:07כי מי ידע מה ההבדל, נכון?
-
2:07 - 2:10כשאת בת 6
את אולי יכולה לעשות זאת. -
2:10 - 2:14לא רציתי שמישהו יידע שאני בת,
ואיש באמת לא ידע. -
2:14 - 2:17המשכתי בהתחזות הזו
במשך 8 שנים. -
2:17 - 2:21זאת אני בגיל 11.
-
2:21 - 2:22גילמתי ילד בשם וולטר
-
2:22 - 2:25בסרט בשם "ג'וליאן פו".
-
2:25 - 2:28הייתי נער-רחוב קשוח
שעקב אחרי כריסטיאן סלייטר והציק לו. -
2:28 - 2:30אתן רואות, הייתי גם
ילדה-שחקנית, -
2:30 - 2:33מה שהכפיל את שכבות המשחק
של הזהות שלי, -
2:33 - 2:39כי איש לא ידע שאני בעצם ילדה
שמגלמת דמות של ילד. -
2:39 - 2:42למעשה, איש מאלה שהכרתי
לא ידע שאני ילדה -- -
2:42 - 2:44לא המורים בביה"ס,
לא חברי, -
2:44 - 2:46ולא הבמאים שאיתם עבדתי.
-
2:46 - 2:48הילדים היו ניגשים אלי בכיתה
-
2:48 - 2:51ותופסים אותי בגרון
כדי לבדוק אם יש גרוגרת -
2:51 - 2:54או תופסים אותי במפשעה
כדי לבדוק עם מה אני עובדת. -
2:54 - 2:56כשהייתי הולכת לשירותים,
הייתי מסובבת את הנעליים בתא -
2:56 - 2:59כדי שייראה כאילו אני
משתינה בעמידה. -
2:59 - 3:01כשהייתי ישנה מחוץ לבית
היו לי התקפי בהלה -
3:01 - 3:03כשניסיתי ליידע את הבנות
שלא כדאי להן לנשק אותי, -
3:03 - 3:05מבלי לחשוף את עצמי.
-
3:05 - 3:07אבל ראוי לציין
-
3:07 - 3:11שלא שנאתי את הגוף שלי
או את אברי המין שלי. -
3:11 - 3:13לא הרגשתי שאני
נמצאת בגוף הלא-נכון. -
3:13 - 3:15הרגשתי שאני משחקת
תפקיד מורכב מאד. -
3:15 - 3:19לא הייתי מתקבלת כטרנסג'נדרית.
-
3:19 - 3:21אילו המשפחה שלי היו מסוג האנשים
שמאמינים בטיפול נפשי, -
3:21 - 3:23הם ודאי היו מאבחנים אותי
-
3:23 - 3:24כמי שהמגדר שלה בלתי-מוגדר
-
3:24 - 3:27ונותנים לי הורמונים
כדי לעכב את הבגרות המינית. -
3:27 - 3:28אך במקרה שלי,
-
3:28 - 3:29פשוט התעוררתי יום אחד
בגיל 14, -
3:29 - 3:32והחלטתי שאני רוצה
לחזור להיות בת. -
3:32 - 3:35הבגרות המינית הגיעה בבת-אחת,
ולא היה לי מושג מה זה להיות בת, -
3:35 - 3:39והייתי מוכנה לגלות מי אני באמת.
-
3:39 - 3:41כשילדה מתנהגת כפי שהתנהגתי,
-
3:41 - 3:43היא לא בדיוק חייבת
לצאת מהארון, נכון? -
3:43 - 3:45אף אחד לא חוטף הלם.
-
3:45 - 3:49[צחוק]
-
3:49 - 3:53אבל הורי לא דרשו ממני
להגדיר מי אני. -
3:53 - 3:55כשהייתי בת 15,
וטילפנתי לאבי -
3:55 - 3:57כדי להודיע לו שהתאהבתי,
-
3:57 - 3:59הדבר האחרון עליו
הוא או אני חשבנו -
3:59 - 4:01היה לדון בהשלכות
-
4:01 - 4:03שיש לעובדה שאהבתי הראשונה
היתה נערה. -
4:03 - 4:05כעבור 3 שנים, כשהתאהבתי בגבר,
-
4:05 - 4:08שוב, איש מהורי לא הניד עפעף.
-
4:08 - 4:11כי אחת הברכות הגדולות
של החינוך הלא-שמרני שלי -
4:11 - 4:13היה שמעולם לא נדרשתי
להגדיר את עצמי -
4:13 - 4:16כך או כך,
בשום שלב. -
4:16 - 4:20פשוט הירשו לי להיות עצמי,
לגדול ולהשתנות בכל רגע. -
4:20 - 4:23אז לפני 4, כמעט 5 שנים,
-
4:23 - 4:26הצעת חוק מס' 8,
הוויכוח הגדול על נישואין שיוויוניים, -
4:26 - 4:28עשתה רעש גדול בארץ הזאת.
-
4:28 - 4:31ובאותה עת, להתחתן
לא היה באמת משהו -
4:31 - 4:32שהרביתי לחשוב עליו.
-
4:32 - 4:35אבל הדהימה אותי העובדה שאמריקה,
-
4:35 - 4:37ארץ עם עבר כה מוכתם
מבחינת זכויות אנוש, -
4:37 - 4:39מסוגלת לחזור על שגיאותיה
בצורה בוטה כל-כך. -
4:39 - 4:41ואני זוכרת שצפיתי בדיון בטלוויזיה
-
4:41 - 4:43וחשבתי לעצמי כמה שזה מעניין,
-
4:43 - 4:46שההפרדה בין הדת והמדינה
-
4:46 - 4:50מתחה למעשה גבולות גיאוגרפיים
בכל הארץ הזו, -
4:50 - 4:51בין מקומות שבהם אנשים
האמינו בכך -
4:51 - 4:53ובין מקומות שלא.
-
4:53 - 4:59וחשבתי גם על כך שהדיון הזה
מותח גבולות גיאוגרפיים סביבי. -
4:59 - 5:02אילו זו היתה מלחמה
בין שני צדדים יריבים, -
5:02 - 5:05הרי שאני, כברירת מחדל,
שייכת לנבחרת ה"גייז", -
5:05 - 5:08כי ברור שלא הייתי 100% סטרייטית.
-
5:08 - 5:12באותו זמן רק התחלתי לצאת
-
5:12 - 5:15מהזיגזג של משבר הזהות
האישי הזה, בן 8 השנים -
5:15 - 5:17שבו הפכתי מבן
-
5:17 - 5:21לבת מסורבלת
שנראתה כמו בן בבגדי בת -
5:21 - 5:23ועד הקיצוניות הגמורה
של הבחורה הבחורתית הזו, -
5:23 - 5:26הסופר-רזה, שעסוקה בפיצוי-יתר
ורודפת גברים, -
5:26 - 5:30ולבסוף עד לגילוי המהוסס
של מי שאני באמת: -
5:30 - 5:32נערה קצת נערית
-
5:32 - 5:36שאוהבת גם בנים וגם בנות,
בהתאם לאדם עצמו. -
5:36 - 5:41צילמתי במשך שנה את
דור הבנות החדש הזה, שמאד דומה לי, -
5:41 - 5:42שכאילו נפל בין השורות--
-
5:42 - 5:46בנות שגלשו על סקייטבורד,
אבל עם תחתוני תחרה, -
5:46 - 5:50בנות עם תספורת של בנים
אבל עם לק על הציפורניים, -
5:50 - 5:53בנות שמורחות צללית
בהתאם לגוון השריטות בברכיים, -
5:53 - 5:56בנות שאוהבות בנות ובנים
שכולם אוהבים בנים ובנות -
5:56 - 5:58שכולם שונאים
שמכניסים אותם לקופסאות. -
5:58 - 6:02אני אוהבת את האנשים האלה
ומעריצה את החופש שלהם, -
6:02 - 6:05אבל ראיתי איך העולם
שמחוץ לבועה האוטופית שלנו -
6:05 - 6:06משתולל בוויכוחים הסוערים האלה
-
6:06 - 6:12שבהם מלומדים החלו להקביל בין אהבתנו
לבין יחסי-מין עם חיות, בטלוויזיה הארצית. -
6:12 - 6:14והתעוררתי בבת-אחת לידיעה
-
6:14 - 6:20שאני מיעוט, ועוד בארץ מולדתי,
-
6:20 - 6:22בגלל היבט יחיד של אישיותי.
-
6:22 - 6:28הפכתי חוקית וללא עוררין
לאזרח סוג ב'. -
6:28 - 6:29לא הייתי אקטיביסטית.
-
6:29 - 6:32מעולם לא נופפתי בדגלים.
-
6:32 - 6:34אבל החלה להטריד אותי
השאלה הזו: -
6:34 - 6:37איך יכול מישהו לשלול
את זכויותיו -
6:37 - 6:39של המגוון העצום
של בני-אדם שהכרתי -
6:39 - 6:43בגלל מרכיב אחד של אישיותם?
-
6:43 - 6:44איך אפשר לומר שאנחנו, כקבוצה,
-
6:44 - 6:47לא זכאים לשוויון זכויות
כמו כל אחד אחר? -
6:47 - 6:49האם אנו בכלל קבוצה?
איזו קבוצה זו? -
6:49 - 6:53והאם האנשים האלה בכלל פגשו ביודעין
מישהו מקורבנות האפליה שלהם? -
6:53 - 6:57האם הם יודעים נגד מי הם מצביעים
ולמה זה גורם? -
6:57 - 6:59ואז עלה בדעתי,
-
6:59 - 7:02שאולי, אם הם יוכלו להביט בעיניהם
-
7:02 - 7:05של האנשים שהם דנים
לאזרחות סוג ב', -
7:05 - 7:07זה יקשה עליהם לנהוג כך.
-
7:07 - 7:09זה יגרום להם להתעכב.
-
7:09 - 7:15ברור שאינני יכולה להזמין
20 מיליון אנשים לאירוע אחד, -
7:15 - 7:19אז חשבתי על דרך שבה אוכל
להציג אותם זה לזה דרך צילום -
7:19 - 7:22בלי שום תחבולות,
בלי שימוש בתאורה, -
7:22 - 7:26ובלי שום מניפולציה מצדי.
-
7:26 - 7:28כי בצילום אפשר לבחון
את שערות השפם של אריה -
7:28 - 7:31מבלי לחשוש שהוא יקרע לכן
את הפרצוף. -
7:31 - 7:34הצילום עבורי איננו רק
חשיפה של סרט, -
7:34 - 7:36אלא גם חשיפה של הצופה
-
7:36 - 7:38למשהו חדש,
למקום שבו טרם היה, -
7:38 - 7:42אבל חשוב יותר, לאנשים
שהוא אולי חושש מהם. -
7:42 - 7:44כתב העת "לייף" הכיר
לדורות של אנשים -
7:44 - 7:48תרבויות נידחות ומרוחקות שהם
מעולם לא ידעו על קיומן, דרך צילומים. -
7:48 - 7:54אז החלטתי להכין סדרה
של דיוקנאות פשוטים מאד, -
7:54 - 7:56צילומי עצירים, אם תרצו.
-
7:56 - 7:59ועקרונית החלטתי לצלם בארץ הזו
-
7:59 - 8:02את כל מי שאיננו 100% סטרייט,
-
8:02 - 8:05וזה, למי שלא יודע,
מספר אינסופי של אנשים. -
8:05 - 8:07[צחוק]
-
8:07 - 8:10כך שזה עמד להיות
מבצע רציני מאד, -
8:10 - 8:12ולשם כך היינו זקוקים
לקצת עזרה. -
8:12 - 8:14אז יצאתי החוצה בקור מקפיא,
-
8:14 - 8:18וצילמתי כל אדם ואדם
שידעתי שאני יכולה להגיע אליהם -
8:18 - 8:22בפברואר לפני כשנתיים.
-
8:22 - 8:26לקחתי את הצילומים והלכתי אל "הארגון
לזכויות האדם", וביקשתי את עזרתם. -
8:26 - 8:28והם מימנו שבועיים של צילומים
בניו-יורק. -
8:28 - 8:31ויצרנו את זה:
-
8:31 - 8:43[מוסיקה]
-
8:43 - 8:48סרטון: אני איו טילט רייט,
אמנית שנולדה וגדלה בעיר ניו-יורק. -
8:48 - 9:01[מוסיקה]
-
9:01 - 9:05"אמיתות שמוכחות מאליהן" הוא
תיעוד צילומי של אמריקה הלהט"בית כיום. -
9:05 - 9:07בכוונתי לצלם דיוקן פשוט
-
9:07 - 9:10של כל מי שאיננו 100% סטרייט
-
9:10 - 9:15או מרגיש באופן כלשהו
שייך לתחום הלהט"בי. -
9:15 - 9:18מטרתי היא להראות את האנושיות
שקיימת בכל אחד מאיתנו -
9:18 - 9:20דרך פשטותם של הפנים.
-
9:20 - 9:23[מוסיקה]
-
9:23 - 9:26"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן,
שכל בני-האדם נבראו שווים." -
9:26 - 9:28זה כתוב בהכזרת העצמאות.
-
9:28 - 9:30כאומה, אנו נכשלים
-
9:30 - 9:32בשמירה על עקרונות המוסר
שהם הבסיס שלנו. -
9:32 - 9:34אין שום שוויון בארצות הברית.
-
9:34 - 9:36("מהו השוויון בעיניך?")
-
9:36 - 9:38("נישואין") ("חופש")
("זכויות הפרט") -
9:38 - 9:40("התייחס לכל אדם
כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך") -
9:40 - 9:44זה כשאין צורך לחשוב על כך.
זה עד כדי כך פשוט. -
9:44 - 9:46המאבק על שוויון זכויות
לא עוסק רק בנישואין הומוסקסואליים. -
9:46 - 9:51כיום, ב-29 מדינות,
יותר ממחצית הארץ הזו, -
9:51 - 9:55אפשר לפי החוק לפטר אתכם
רק בגלל המיניות שלכם. -
9:55 - 9:58("מיהו האחראי לשוויון?")
-
9:58 - 10:01שמעתי ממאות אנשים
את אותה התשובה: -
10:01 - 10:05"כולנו אחראים לשוויון."
-
10:05 - 10:07עד כה צילמנו 300 פרצופים
בעיר ניו-יורק. -
10:07 - 10:09ולא היינו מצליחים לעשות זאת
-
10:09 - 10:12בלי התמיכה הנדיבה
של "הארגון לזכויות האדם". -
10:12 - 10:14אני רוצה להרחיב את המיזם
לכל הארץ. -
10:14 - 10:18אני רוצה לבקר ב-25 ערים אמריקאיות,
ואני רוצה לצלם 4,000-5,000 איש. -
10:18 - 10:22זו תרומתי למאבק על זכויות הפרט
של הדור שלי. -
10:22 - 10:24אני מציבה לכם אתגר,
להביט בפנים של האנשים האלה -
10:24 - 10:27ולומר להם שמגיע להם פחות
מאשר לכל אדם אחר. -
10:27 - 10:29[מוסיקה]
-
10:29 - 10:31("אמיתות שמוכחות מאליהן")
-
10:31 - 10:33("4,000 פרצופים מכל אמריקה")
-
10:33 - 10:37[מוסיקה]
-
10:37 - 10:46[מחיאות כפיים]
-
10:46 - 10:50איו טילט רייט: שום דבר לא הכין אותנו
למה שקרה בעקבות זאת. -
10:50 - 10:53כמעט 85,000 איש
ראו את הסרטון הזה, -
10:53 - 10:56והחלו לשלוח לנו דוא"ל
מכל רחבי הארץ, -
10:56 - 11:00עם בקשות לבוא לערים שלהם
ולעזור להם להציג את הפנים שלהם. -
11:00 - 11:05הרבה יותר אנשים מכפי שציפיתי
רוצים להציג את פרצופיהם. -
11:05 - 11:08אז שיניתי מיד את המטרה
הראשונית שלי ל-10,000 פרצופים. -
11:08 - 11:12הסרטון הזה הוכן באביב 2011,
-
11:12 - 11:16ועד היום הגעתי ל-20 ערים כמעט
-
11:16 - 11:19וצילמתי כמעט 2,000 איש.
-
11:19 - 11:22אני יודעת שבאנו לכאן
כדי לדבר, -
11:22 - 11:25אבל ברצוני לבקש רגע
של שתיקה -
11:25 - 11:26ושפשוט תתבוננו בפרצופים האלה
-
11:26 - 11:30כי אין לי מה להוסיף להם במלים.
-
11:30 - 11:32כי אם תמונה שווה אלף מלים,
-
11:32 - 11:36אז תמונה של פנים
זקוקה לאוצר מלים חדש. -
11:57 - 12:01אז אחרי שנסעתי
ושוחחתי עם אנשים -
12:01 - 12:05במקומות כמו אוקלהומה
או העיירות של טקסס, -
12:05 - 12:08מצאנו הוכחות לכך
שההנחה הראשונית היתה מדויקת. -
12:08 - 12:10הניראות היא באמת המפתח.
-
12:10 - 12:13ההיכרות היא באמת
הסם הממכר של ההזדהות. -
12:13 - 12:17מרגע שבעיה כלשהי מופיעה
בפתח ביתך או במשפחתך, -
12:17 - 12:20יש סבירות גבוהה בהרבה
שתחושו אהדה -
12:20 - 12:21או שתתבוננו בה מחדש.
-
12:21 - 12:24כמובן שפגשתי במסעותי אנשים
-
12:24 - 12:28שהתגרשו באופן חוקי מילדיהם
כי אינם סטרייטים, -
12:28 - 12:30אבל פגשתי גם בפטיסטים דרומיים
-
12:30 - 12:33שהחליפו כנסיה
כי הילדה שלהם היא לסבית. -
12:33 - 12:38יצירת ההזדהות הפכה לעמוד השדרה
של "אמיתות שמוכחות מאליהן". -
12:38 - 12:41אבל הנה מה שהתחלתי לגלות,
וזה מאד מעניין: -
12:41 - 12:45מיזם "אמיתות שמוכחות מאליהן"
לא מוחק את ההבדלים בינינו. -
12:45 - 12:49להיפך: הוא מדגיש אותם.
-
12:49 - 12:51הוא מציג לא רק את המורכבויות
-
12:51 - 12:53שניתן למצוא בקרב
יצורי-אנוש שונים, -
12:53 - 12:57אלא גם את המורכבויות שיש
בכל אדם כשלעצמו. -
12:57 - 13:01הבעיה היא לא שיש לנו
יותר מדי קופסאות, אלא פחות מדי. -
13:08 - 13:14בנקודה מסוימת הבנתי שמטרתי,
לצלם "גייז", שגויה מיסודה, -
13:14 - 13:17כי יש מיליון גוונים של גיי.
-
13:17 - 13:20באתי לעזור,
-
13:20 - 13:23והנה אני מנציחה בדיוק את אשר
הקדשתי את כל חיי כדי להימנע ממנו: -
13:23 - 13:26עוד קופסה אחת.
-
13:26 - 13:29בשלב מסוים הוספתי שאלה
לטופס השחרור מאחריות -
13:29 - 13:31ובה ביקשתי מאנשים לכמת את עצמם
-
13:31 - 13:34סולם מ-1 ל100 אחוז גיי.
-
13:34 - 13:38וכל-כך הרבה משברים קיומיים
נגולו לנגד עיני. -
13:38 - 13:41[צחוק]
-
13:41 - 13:42אנשים לא ידעו מה לעשות
-
13:42 - 13:44כי הם מעולם לא הציגו להם
את הברירה הזו: -
13:44 - 13:46האם תוכלו לכמת את פתיחותכם?
-
13:46 - 13:48אך לאחר שהתגברו על ההלם,
-
13:48 - 13:52רובם המכריע בחרו במקום כלשהו
בין 70 ל-95 אחוז -
13:52 - 13:55או בין 3 ל-20 אחוז.
-
13:55 - 13:58מובן שהיו רבים שבחרו
ב-100%, לכאן או לכאן, -
13:58 - 14:00אך גיליתי שיחסית,
הרבה יותר אנשים -
14:00 - 14:03הזדהו כמשהו שיש בו
הרבה יותר דקויות. -
14:03 - 14:09מצאתי שרוב האנשים נמצאים בתחום
שלמדתי להתייחס אליו כ"אפור". -
14:09 - 14:13אבל ברצוני להבהיר --
וזה חשוב מאד -- -
14:13 - 14:18אני בשום פנים ואופן לא אומרת
שאין העדפות. -
14:18 - 14:23ואני אפילו לא מתכוונת להתייחס לנושא
של חופש-בחירה לעומת ציווי ביולוגי, -
14:23 - 14:25כי אם מישהי מביניכן
במקרה מאמינה, -
14:25 - 14:27שנטייה מינית היא עניין
של חופש בחירה, -
14:27 - 14:29אני מזמינה אתכן לצאת החוצה
ולנסות להיות אפורות. -
14:29 - 14:31אני אצלם אתכן
רק בזכות עצם הנסיון. -
14:31 - 14:33[צחוק]
-
14:33 - 14:37מה שאני אומרת הוא
שזכויות האדם אינן חד-מימדיות. -
14:37 - 14:43הלקח הכי חשוב שטמון
בחלוקה לפי אחוזים הוא זה: -
14:43 - 14:45אם כאן יש גייז,
-
14:45 - 14:49וכאן יש סטרייטים,
-
14:49 - 14:52ואף שאנו מכירים בכך
שרוב האנשים מזהים את עצמם -
14:52 - 14:54כקרובים יותר לקצה זה או אחר,
-
14:54 - 14:59הרי שבין-לבין יש קשת רחבה
של אנשים מכל מיני סוגים. -
14:59 - 15:02והמציאות שזה משקף היא מורכבת.
-
15:02 - 15:05כי, לדוגמה, אם תעבירו חוק
-
15:05 - 15:08שמתיר לבוס לפטר עובד
בגין התנהגות הומוסקסואלית, -
15:08 - 15:11היכן בדיוק תמתחו את הגבול?
-
15:11 - 15:17האם כאן, אצל מי שעד כה היתה לו
התנסות הטרוסקסואלית אחת או שתיים? -
15:17 - 15:18או שמא כאן,
-
15:18 - 15:22אצל מי שעד כה היתה לו
התנסות הומוסקסואלית אחת או שתיים? -
15:22 - 15:27היכן בדיוק אדם הופך להיות
לאזרח סוג ב'? -
15:27 - 15:32ודבר מעניין נוסף שלמדתי
מן המיזם והמסעות שלי -
15:32 - 15:36הוא כמה עלובה היא הנטייה המינית
כסיבה למחוייבות. -
15:36 - 15:38אחרי שנסעתי כל-כך הרבה
ופגשתי אנשים כה רבים, -
15:38 - 15:42היו סמוכים ובטוחים שיש אותה כמות
של שמוקים ונחמדים -
15:42 - 15:45ודמוקרטים ורפובליקנים,
ונסיכים ומלכות, -
15:45 - 15:48וכל קיטוב אחר שאתם
יכולים להעלות בדעתכם -
15:48 - 15:50בקרב הקהילה הלהט"בית,
-
15:50 - 15:53כמו בכל הגזע האנושי.
-
15:53 - 15:58פרט לעובדה שאנו משחקים
עם יד חוקית אחת קשורה מאחורי הגב, -
15:58 - 16:02ומעבר לסיפור המשותף
של דעות קדומות ומאבקים, -
16:02 - 16:03רק להיות משהו שאיננו סטרייט,
-
16:03 - 16:08לא אומר שיש בינינו משהו משותף.
-
16:08 - 16:17אז בהתרבות האינסופית של פרצופים
ש"אמיתות מוכחות מאליהן" הולך ונעשה, -
16:17 - 16:20ובתקווה שזה יופיע
על עוד ועוד במות: -
16:20 - 16:25תחנות אוטובוסים, לוחות מודעות,
עמודי "פייסבוק", שומרי מסך, -
16:25 - 16:28אולי מעצם ההתבוננות
בתהלוכה האנושית הזו, -
16:28 - 16:31יתחיל לקרות משהו מעניין ומועיל.
-
16:31 - 16:35התקווה היא שהסיווגים,
החלוקות הקיצוניות האלה, -
16:35 - 16:37הקופסאות הפשטניות האלה
-
16:37 - 16:42יתחילו להיות מיותרות וייעלמו.
-
16:42 - 16:45כי הן באמת לא מתארות
שום דבר ממה שאנו רואים -
16:45 - 16:49ואף אדם מאלה שאנו מכירים
ושום דבר ממה שאנו. -
16:49 - 16:54מה שאנו רואים הוא
בני-אדם על כל רבגוניותם. -
16:54 - 16:58וכשרואים אותם,
קשה יותר להתכחש לאנושיותם. -
16:58 - 17:02לכל הפחות, אני מקווה שזה מקשה
על ההתכחשות לזכויות האדם שלהם. -
17:02 - 17:06אז האם אני במיוחד האדם
-
17:06 - 17:09שאתם בוחרים להתכחש לזכותו לדיור,
-
17:09 - 17:12לזכותו לאמץ ילדים,
לזכותו להינשא, -
17:12 - 17:16לזכותו לקנות כאן, לחיות כאן?
-
17:16 - 17:18האם אני היא זו
שאתם בוחרים להתנער ממנה -
17:18 - 17:22כילדתכם, כאחיכם, כאחותכם,
כאימכם או כאביכם, -
17:22 - 17:25כשכנתכם, כבת-דודתכם,
כדודכם, כנשיא שלכם, -
17:25 - 17:28כשוטרת שלכם או ככבאי שלכם?
-
17:28 - 17:31מאוחר מדי.
-
17:31 - 17:34כי אני כבר כעת
כל הדברים האלה. -
17:34 - 17:39כולנו כבר כל הדברים האלה,
ותמיד היינו כך. -
17:39 - 17:42אז בבקשה,
אל תקדמו את פנינו כזרים, -
17:42 - 17:45אלא כאחיכם, בני האדם. נקודה.
-
17:45 - 17:46תודה לכם.
-
17:46 - 17:57[מחיאות כפיים]
- Title:
- איו טילט רייט: חמישים גוונים של גיי
- Speaker:
- iO Tillett Wright
- Description:
-
more » « less
האמנית איו טילט רייט צילמה 2,000 בני-אדם שרואים עצמם במקום כלשהו בספקטרום הלהט"בי ושאלה רבים מהם: "האם ביכולתך לכמת באחוזים כמה גיי או סטרייט את/ה?" מסתבר שרוב האנשים משייכים את עצמם לאזורים אפורים של מיניות, ולא כ-100% גיי או סטרייט. וזה יוצר בעיה ממשית כשמדובר באפליה: היכן מותחים את הגבול? (צולם ב-TEDxWomen). [המתרגם מתנצל מראש על מגבלות העברית]
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:18
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Fifty shades of gay |