למה נשים צריכות לספר את הסיפורים של האנושות
-
0:01 - 0:03מדוע אנחנו חושבים
-
0:03 - 0:05שסיפורים מגברים נתפסים
-
0:05 - 0:08כבעלי חשיבות אוניברסלית,
-
0:08 - 0:13ושסיפורים מנשים נתפסים
כסתם סיפורים על נשים? -
0:15 - 0:18סבתי נשרה מבית הספר בגיל 12.
-
0:18 - 0:19היו לה 14 ילדים.
-
0:20 - 0:22אמי נשרה מבית הספר בגיל 15.
-
0:22 - 0:24היא הייתה מזכירה.
-
0:24 - 0:27השלמתי תואר אוניברסיטאי כדי להיות
במאית תיאטרון, -
0:27 - 0:32וההתקדמות הזו היא רק בזכות זה שאנשים
שלעולם לא אפגוש -
0:32 - 0:34נלחמו כדי שלנשים יהיו זכויות,
-
0:34 - 0:37שהן יוכלו להצביע, ללמוד, להתקדם.
-
0:37 - 0:41ואני נחושה לעשות אותו הדבר, וכמובן גם אתם.
-
0:41 - 0:42למה לא?
-
0:42 - 0:43(מחיאות כפיים)
-
0:43 - 0:47אז הקמתי פסטיבל שנקרא וו.א.וו,
"נשות העולם", לפי שבע שנים, -
0:47 - 0:50והיום הוא נערך ב-20 מדינות
על פני חמש יבשות. -
0:50 - 0:54ואחת מאותן מדינות זו סומלילנד באפריקה.
-
0:54 - 0:56ובכן טיילתי לשם בשנה שעברה,
-
0:56 - 1:01ושמחתי לנסוע לשם בין השאר כדי לבקר
במערות האלו. -
1:03 - 1:05מערות לאס גאל.
-
1:05 - 1:10מערות אלו מכילות ציורי מערות,
מהעתיקים בעולם. -
1:11 - 1:16מוערך שציורים אלו בני 9,000
עד 11,000 שנים. -
1:17 - 1:19אומנות:
-
1:19 - 1:22מה שהאנושות עשתה מאז התפתחותה.
-
1:22 - 1:24דרכה אנחנו מספרים על עצמנו,
-
1:24 - 1:26מבינים את הזהות שלנו,
-
1:26 - 1:28מסתכלים על הסביבה שלנו,
-
1:28 - 1:31מגלים אחד את השני,
-
1:31 - 1:34בגלל משמעות חיינו.
-
1:34 - 1:35בשביל זה יש אמנות.
-
1:36 - 1:38אז הסתכלו בתמונה הקטנה הזו.
-
1:38 - 1:40אני חושבת שזו ילדה קטנה.
-
1:40 - 1:43חשבתי שהיא קצת דומה לי כשהייתי ילדה קטנה.
-
1:43 - 1:47וחשבתי, ובכן, מי צייר
את הדמות הצעירה ושמחה הזו? -
1:47 - 1:49ושאלתי את האוצר של המערות.
-
1:50 - 1:53אמרתי, "ספר לי על הגברים והנשים
שציירו את אלה." -
1:53 - 1:57והוא התסכל עלי בתמיהה, ואמר,
-
1:57 - 1:59"נשים לא ציירו את הציורים הללו."
-
1:59 - 2:02ואמרתי, "ובכן, זה היה לפני 11,000 שנים."
-
2:02 - 2:03אמרתי, "איך אתה יודע?"
-
2:03 - 2:06(צחוק)
-
2:06 - 2:10והוא אמר, "נשים לא עושות דברים כאלה.
-
2:10 - 2:13גברים עשו את הסימונים האלה. נשים לא."
-
2:15 - 2:18לא הייתי באמת מופתעת,
-
2:18 - 2:22כי זו גישה שראיתי ללא הרף
-
2:22 - 2:25כל חיי כיוצרת תיאטרון.
-
2:27 - 2:32אומרים לנו שידע נשגב מגיע דרך גבר,
-
2:32 - 2:37בין אם זה אימאם, כומר, רב, איש קודש.
-
2:37 - 2:43בדומה, אומרים לנו
שגאונות יוצרת שוכנת אצל הגבר, -
2:43 - 2:44שזהו הגבר
-
2:45 - 2:48שיוכל לספר לנו על מי אנחנו באמת,
-
2:48 - 2:51שהגבר יספר את הסיפור האוניברסלי
-
2:51 - 2:53בשם כולנו,
-
2:53 - 2:57בעוד שאמניות באמת
רק ידברו על חוויות של נשים, -
2:57 - 3:01ענייני נשים שהם באמת רק רלוונטיים לנשים
-
3:01 - 3:04ובהם לגברים יש עניין חולף בלבד -
-
3:04 - 3:06וגם אז רק לגברים מסויימים.
-
3:06 - 3:08וזו האמונה הזו,
-
3:08 - 3:10זו שמלמדים אותנו,
-
3:10 - 3:13שלדעתי משפיעה כל כך על כמה אנחנו
מוכנים להאמין -
3:13 - 3:16שסיפורים של נשים באמת משנים.
-
3:16 - 3:20וכל עוד אנחנו לא מוכנים להאמין שסיפורים
של נשים באמת משנים, -
3:20 - 3:23זכויות של נשים לא באמת משנות,
-
3:23 - 3:25ואז שינוי לא באמת יבוא.
-
3:27 - 3:32אני רוצה לספר לכם על שתי דוגמאות לסיפורים
-
3:32 - 3:35שנתפסים כבעלי חשיבות אוניברסלית:
-
3:35 - 3:37"אי.טי." ו-"המלט."
-
3:37 - 3:40(צחוק)
-
3:40 - 3:44אז כשהם היו קטנים לקחתי את שני ילדיי -
-
3:44 - 3:47קרולין הייתה בת שמונה ורובי היה בן חמש -
-
3:47 - 3:49לראות את "אי.טי."
-
3:49 - 3:52וזה סיפור נהדר על חייזר קטן
-
3:52 - 3:54שמוצא את עצמו במשפחה אמריקאית
-
3:54 - 3:57עם אמא, שני אחים ואחות,
-
3:57 - 3:59אבל הוא רוצה ללכת הביתה.
-
4:00 - 4:02לא רק זה, אלא גם כמה מדענים ממש רעים
-
4:02 - 4:05רוצים לבצע ניסויים עליו,
-
4:05 - 4:06והם מחפשים אותו.
-
4:07 - 4:09אז לילדים יש תכנית.
-
4:09 - 4:12הם מחליטים שהם הולכים לקחת אותו חזרה
לחללית שלו -
4:12 - 4:13בהקדם האפשרי,
-
4:13 - 4:15והם מניחים אותו בסלסלת אופניים,
-
4:15 - 4:16ורוכבים.
-
4:16 - 4:20אך לרוע המזל, הרעים גילו, והם מדביקים
את הפער -
4:20 - 4:23ויש להם סירנות ויש להם רובים,
-
4:23 - 4:25יש להם מגפונים, זה מפחיד להחריד,
-
4:25 - 4:27והם סוגרים על הילדים,
-
4:27 - 4:29והילדים לעולם לא יגיעו.
-
4:29 - 4:34ואז פתאום, בדרך קסם,
האופניים עפים אל האוויר, -
4:34 - 4:35מעל העננים,
-
4:35 - 4:36על פני הירח,
-
4:36 - 4:39והם הולכים להציל את אי.טי.
-
4:39 - 4:42אז אני פונה לראות את פני ילדיי,
-
4:42 - 4:46ורובי מרותק, הוא שם איתם, מציל את אי.טי,
-
4:46 - 4:48הוא ילד שמח.
-
4:48 - 4:51ואני פונה לקרולין, והיא בוכה בכי תמרורים.
-
4:52 - 4:53ואמרתי, "מה קרה?"
-
4:53 - 4:59והיא אמרה, "למה אני לא יכולה להציל
את אי.טי? למה אני לא יכולה לבוא?" -
4:59 - 5:02ולפתע הבנתי:
-
5:02 - 5:03הם לא היו ילדים;
-
5:04 - 5:05הם היו בנים -
-
5:06 - 5:08כולם בנים.
-
5:08 - 5:11וקרולין, שהייתה כל כך מושקעת באי.טי.,
-
5:11 - 5:13ובכן, היא לא הוזמנה להציל אותו,
-
5:13 - 5:16והיא הרגישה מושפלת ומבוזה.
-
5:16 - 5:18אז כתבתי לסטיבן שפילברג -
-
5:18 - 5:24(צחוק)(מחיאות כפיים)
-
5:24 - 5:27ואמרתי, "אני לא יודעת אם אתה מבין
-
5:27 - 5:29את החשיבות הפסיכולוגית של מה שקרה,
-
5:29 - 5:32והאם אתה מוכן לשלם עבור
הטיפול הפסיכולוגי?" -
5:32 - 5:33(צחוק)
-
5:33 - 5:36עשרים שנה אחרי, עוד לא קיבלתי תשובה ממנו,
-
5:36 - 5:38אבל אני ממשיכה לקוות.
-
5:38 - 5:39(צחוק)
-
5:39 - 5:41אבל חשבתי שזה מעניין,
-
5:41 - 5:44בגלל שאם אתם קוראים כתבות
לגבי הכוונה שלו עם אי.טי., -
5:44 - 5:46הוא אומר מפורשות,
-
5:46 - 5:48"רציתי שהעולם יבין
-
5:48 - 5:51שעלינו לאהוב ולאמץ אל ליבנו את השוני."
-
5:52 - 5:56אבל איכשהו הוא לא כלל
את המושג של שוני של בנות -
5:56 - 5:58בחשיבה הזו.
-
5:58 - 6:02הוא חשב שהוא כותב סיפור
על אודות כל האנושות. -
6:02 - 6:04לדעתה של קרולין הוא העביר לשוליים
-
6:04 - 6:06מחצית מהאנושות.
-
6:06 - 6:09הוא חשב שהוא כותב סיפור על טוב לב אנושי;
-
6:09 - 6:13היא חשבה שהוא כותב
סיפור הרפתקאה הרואי של נער. -
6:14 - 6:16וזה נפוץ.
-
6:17 - 6:22גברים מרגישים שהם קיבלו את השרביט
לתקשורת אוניברסלית, -
6:22 - 6:24אך כמובן, איך זה אפשרי?
-
6:24 - 6:28הוא כותבים מנקודת מבט גברית
דרך עיניים של גבר. -
6:30 - 6:32אנחנו חייבים להביט על זה בעצמנו.
-
6:32 - 6:36אנחנו חייבים להיות מוכנים לחזור אחורה דרך
כל הספרים והסרטים שלנו, -
6:36 - 6:37כל הדברים האהובים עלינו,
-
6:37 - 6:40ולהגיד, "האמת, זה נכתב על-ידי אמן גבר -
-
6:40 - 6:42לא אמן."
-
6:42 - 6:45אנחנו חייבים לראות
שכל כך הרבה מהסיפורים הללו -
6:45 - 6:47נכתבו מנקודת מבט גברית.
-
6:47 - 6:49וזה בסדר,
-
6:49 - 6:52אבל אז נשים צריכות להיות
בעלות 50 אחוז מהזכויות -
6:52 - 6:55לבמה, לסרט, לספר,
-
6:55 - 6:57למקום היצירתיות.
-
6:58 - 6:59בואו תנו לי לדבר על "המלט."
-
6:59 - 7:01להיות או לא להיות.
-
7:01 - 7:02זו השאלה.
-
7:03 - 7:04אבל זו לא השאלה שלי.
-
7:05 - 7:09שאלתי היא: מדוע לימדו אותי כאישה צעירה
-
7:09 - 7:13שזו הדוגמה המושלמת לדילמה אנושית
-
7:13 - 7:15וחוויה אנושית?
-
7:15 - 7:16זה סיפור מופלא,
-
7:16 - 7:21אבל האמת היא שהוא על איש צעיר שמפחד
שהוא לא יצליח -
7:21 - 7:24כדמות חזקה בעולם גברי
-
7:24 - 7:27אם הוא לא יצליח לנקום את רצח אביו.
-
7:28 - 7:32הוא מדבר הרבה אלינו לגבי התאבדות כאפשרות,
-
7:32 - 7:37אבל המציאות היא
שהאדם שבאמת מתאבד, אופליה, -
7:37 - 7:39אחרי שהוא השפיל והתעלל בה,
-
7:39 - 7:43אף פעם לא מקבלת הזדמנות
לדבר אל הקהל על הרגשות שלה. -
7:43 - 7:46ואז כשהוא מסיים עם אופליה,
הוא תוקף את אמא שלו, -
7:46 - 7:49כי בעצם יש לה את התעוזה להתאהב בדודו
-
7:49 - 7:50ולהנות מסקס.
-
7:50 - 7:52(צחוק)
-
7:52 - 7:54זה סיפור מעולה,
-
7:54 - 7:59אבל זה סיפור על סכסוך גברי,
דילמה זכרית, מאבק גברי. -
8:00 - 8:04אבל לי סופר שזהו סיפור של בני אדם,
-
8:04 - 8:07למרות העובדה שיש בו רק שתי נשים.
-
8:07 - 8:10וכל עוד לא אעשה לעצמי חינוך מחדש,
-
8:10 - 8:12תמיד אחשוב
-
8:12 - 8:15שסיפורי נשים פחות משנים מסיפורי גברים.
-
8:16 - 8:18אישה יכלה לכתוב את "המלט",
-
8:18 - 8:20אבל היא הייתה כותבת אותו אחרת,
-
8:20 - 8:23והוא לא היה מקבל הכרה עולמית.
-
8:23 - 8:25כפי שאומרת הסופרת מרגרט אטווד,
-
8:25 - 8:27"כשגבר כותב על שטיפת כלים,
-
8:27 - 8:29זה ריאליזם.
-
8:29 - 8:32כשאישה כותבת על זה,
-
8:32 - 8:34זו נטייה גנטית מצערת."
-
8:34 - 8:35(צחוק)
-
8:35 - 8:39זה לא משהו שמשוייך לאז.
-
8:39 - 8:41כלומר, כשהייתי ילדה צעירה,
-
8:41 - 8:44וכמהתי להיות במאית תיאטרון,
-
8:44 - 8:46היה לי מרצה גבר שאמר לי:
-
8:46 - 8:51"ובכן, יש שלוש נשים במאיות בבריטניה,"
הוא אמר, "ג'וד." -
8:51 - 8:55"יש את ג'ואן נייט, שהיא לסבית, יש את ג'ואן
ליטלווד, שפרשה, -
8:55 - 8:57ויש את באז גודבודי, שהרגע התאבדה.
-
8:58 - 9:00אז מי משלושתן תרצי להיות?"
-
9:00 - 9:01(צחוק)
-
9:01 - 9:05אם נניח בצד
את קריאת הגנאי המגעילה על לסביות, -
9:05 - 9:08העובדה היא שהוא רצה להשפיל אותי.
-
9:08 - 9:12הוא חשב שזה טיפשי שארצה להיות במאית.
-
9:12 - 9:15ואמרתי לחברתי מרין אולסופ,
המנצחת, והיא אמרה, -
9:15 - 9:18"הו כן, ובכן, המורה שלי למוזיקה
אמר בדיוק אותו הדבר. -
9:18 - 9:20הוא אמר, 'נשים לא מנצחות.'"
-
9:21 - 9:23אך אחרי כל השנים הללו, השארנו חותם.
-
9:23 - 9:26אתן חושבות, "טוב, יהיה שונה עכשיו."
-
9:26 - 9:28לצערי לא שונה עכשיו.
-
9:28 - 9:32הראש הנוכחי של הקונסרבטואר של פריז
-
9:32 - 9:35אמר לאחרונה, "זה דורש כוח פיזי גדול
-
9:35 - 9:37לנצח על סימפוניה,
-
9:37 - 9:38ונשים חלשות מדי."
-
9:38 - 9:40(צחוק)
-
9:40 - 9:42האמן ג'ורג' בזליץ אמר,
-
9:42 - 9:44"ובכן, העובדה היא שנשים לא יכולות לצייר.
-
9:44 - 9:46טוב - הן לא יכולות לצייר ממש טוב."
-
9:46 - 9:49הכותב וי.אס. נאיפול אמר לפני שנתיים,
-
9:49 - 9:52"אני מסוגל לקרוא שתי פסקאות ולדעת מיד
אם הן נכתבו על-ידי אישה, -
9:52 - 9:55ואני פשוט מפסיק לקרוא כי הם לא ראויים לי."
-
9:55 - 9:57הקהל: וואו!
-
9:57 - 9:59וזה ממשיך.
-
10:01 - 10:03אנחנו חייבים למצוא דרך
-
10:03 - 10:06לעצור נערות צעירות ונשים
-
10:06 - 10:09מלהרגיש לא רק שהסיפור שלהן לא משנה,
-
10:09 - 10:12אלא גם שאסור להן להיות המספרות.
-
10:13 - 10:16בגלל שברגע שאת מרגישה
שאת לא יכולה לעמוד במרכז -
10:16 - 10:19ולדבר בשם העולם,
-
10:19 - 10:24תרגישי שאת מה שיש לך להציע, תוכלי
להציע רק לקבוצה נבחרת ומצומצמת. -
10:24 - 10:28תתחילי לעשות עבודה מצומצמת יותר
על במות קטנות יותר, -
10:28 - 10:30כוחך הכלכלי יפחת,
-
10:30 - 10:32תגיעי לקהל קטן יותר,
-
10:32 - 10:37וההערכה שלך כאמנית תפחת.
-
10:38 - 10:43ואנחנו כן סוף סוף נותנים לאמנים
מקום מופלא, משמעותי, -
10:43 - 10:44בעולם,
-
10:44 - 10:46כיוון שהם מספרי הסיפורים שלנו.
-
10:46 - 10:49ובכן, למה שזה ישנה למי שאינה אמנית?
-
10:49 - 10:52נניח שאת רואת חשבון או יזמית או רופאה
-
10:52 - 10:53או מדענית:
-
10:53 - 10:56האם צריך להיות לך אכפת מאמניות?
-
10:56 - 10:58בהחלט, חייב,
-
10:58 - 11:02כי כפי שניתן לראות מציורי המערות,
-
11:02 - 11:03כל התרבויות,
-
11:03 - 11:05כל האנושות
-
11:06 - 11:10הסתמכה על אמנים שיספרו את הסיפור האנושי,
-
11:10 - 11:13ואם הסיפור האנושי
יסופר לבסוף על-ידי גברים, -
11:13 - 11:15מילה שלי,
-
11:15 - 11:17הוא יהיה על גברים.
-
11:18 - 11:20אז בואו נעשה שינוי.
-
11:20 - 11:23בואו נעשה שינוי בכל המוסדות שלנו,
-
11:23 - 11:24ולא רק במערב.
-
11:24 - 11:28אל תשכחו - מסר זה של חוסר יכולת של נשים
-
11:28 - 11:30להיות בעלות גאונות יוצרת
-
11:30 - 11:35מסופר לילדות ונשים בניגריה, בסין, ברוסיה,
-
11:35 - 11:36באינדונזיה.
-
11:37 - 11:39בכל העולם, מספרים לילדות ונשים
-
11:39 - 11:44שהן בעצם לא יכולות להחזיק ברעיון של
השראה יוצרת. -
11:45 - 11:47ואני רוצה לשאול אתכן:
-
11:47 - 11:49אתן מאמינות בזה?
-
11:49 - 11:52אתן מאמינות שנשים יכולות להיות בעלות
גאונות יוצרת? -
11:53 - 11:59(מחיאות כפיים ותרועות)
-
11:59 - 12:01ובכן, המשיכו קדימה,
-
12:01 - 12:03תימכו באמניות,
-
12:03 - 12:04קנו יצירות שלהן,
-
12:04 - 12:07התעקשו שקולן ישמע,
-
12:07 - 12:10תמצאו במות בהן קולן ישמע.
-
12:11 - 12:12וזכרו זאת:
-
12:12 - 12:16בצורה מסוימת, אם אנחנו הולכות להתקדם
מעבר לרגע הזה -
12:16 - 12:20בעולם בו אנחנו יודעות שאנחנו לא שוות,
-
12:20 - 12:23אלו הם האמנים שצריכים לדמיין עולם שונה.
-
12:23 - 12:27ואני קוראת לכל האמנים, נשים וגברים,
-
12:27 - 12:30לדמיין עולם של שיויון מגדרי.
-
12:30 - 12:33בואו נצייר את זה. בואו נשרטט את זה.
-
12:33 - 12:34בואו נכתוב על זה. בואו נצלם את זה.
-
12:34 - 12:36ואם נוכל לדמיין את זה,
-
12:36 - 12:40אז תהיה לנו האנרגיה וכושר ההתמדה
-
12:40 - 12:41לעבוד לקראת זה.
-
12:42 - 12:44כשאני רואה את הילדה הקטנה הזו,
-
12:44 - 12:46מלפני 11,000 שנים,
-
12:46 - 12:49אני רוצה לדעת שהילדה הקטנה עכשיו
-
12:49 - 12:53יכולה לעמוד ולחשוב שהיא
זכאית לחלומות שלה, -
12:53 - 12:55שהיא זכאית לגורל שלה
-
12:55 - 12:59ושהיא זכאית לדבר בשם העולם כולו,
-
12:59 - 13:01להיות מוכרת בזכות זה
-
13:01 - 13:03ולקבל שבחים.
-
13:03 - 13:04תודה.
-
13:04 - 13:09(מחיאות כפיים)
- Title:
- למה נשים צריכות לספר את הסיפורים של האנושות
- Speaker:
- ג'וד קלי
- Description:
-
במשך מאות רבות (ומסיבות רבות) גאונות יוצרת מוערכת באה בעיקר מנקודת מבט גברית. כפי שמציינת במאית התיאטרון ג'וד קלי בהרצאה המנומקת בהתלהבות הזו, העיוות הזה משפיע על הדרך בה אנחנו מפרשים אפילו את הסיפורים והזכויות של נשים לא בדיוניות. היא חושבת שיש דרך יותר יעילה, יותר כוללת להביט על העולם, והיא קוראת לאמניות ואמנים לצייר, לשרטט, לכתוב, לצלם ולדמיין חברה עם שיויון מגדרי.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:22
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Sharon Libovsky edited Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Sharon Libovsky edited Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Sharon Libovsky edited Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity | ||
Sharon Libovsky edited Hebrew subtitles for Why women should tell the stories of humanity |