Return to Video

למה נשים צריכות לספר את הסיפורים של האנושות

  • 0:01 - 0:03
    מדוע אנחנו חושבים
  • 0:03 - 0:05
    שסיפורים מגברים נתפסים
  • 0:05 - 0:08
    כבעלי חשיבות אוניברסלית,
  • 0:08 - 0:13
    ושסיפורים מנשים נתפסים
    כסתם סיפורים על נשים?
  • 0:15 - 0:18
    סבתי נשרה מבית הספר בגיל 12.
  • 0:18 - 0:19
    היו לה 14 ילדים.
  • 0:20 - 0:22
    אמי נשרה מבית הספר בגיל 15.
  • 0:22 - 0:24
    היא הייתה מזכירה.
  • 0:24 - 0:27
    השלמתי תואר אוניברסיטאי כדי להיות
    במאית תיאטרון,
  • 0:27 - 0:32
    וההתקדמות הזו היא רק בזכות זה שאנשים
    שלעולם לא אפגוש
  • 0:32 - 0:34
    נלחמו כדי שלנשים יהיו זכויות,
  • 0:34 - 0:37
    שהן יוכלו להצביע, ללמוד, להתקדם.
  • 0:37 - 0:41
    ואני נחושה לעשות אותו הדבר, וכמובן גם אתם.
  • 0:41 - 0:42
    למה לא?
  • 0:42 - 0:43
    (מחיאות כפיים)
  • 0:43 - 0:47
    אז הקמתי פסטיבל שנקרא וו.א.וו,
    "נשות העולם", לפי שבע שנים,
  • 0:47 - 0:50
    והיום הוא נערך ב-20 מדינות
    על פני חמש יבשות.
  • 0:50 - 0:54
    ואחת מאותן מדינות זו סומלילנד באפריקה.
  • 0:54 - 0:56
    ובכן טיילתי לשם בשנה שעברה,
  • 0:56 - 1:01
    ושמחתי לנסוע לשם בין השאר כדי לבקר
    במערות האלו.
  • 1:03 - 1:05
    מערות לאס גאל.
  • 1:05 - 1:10
    מערות אלו מכילות ציורי מערות,
    מהעתיקים בעולם.
  • 1:11 - 1:16
    מוערך שציורים אלו בני 9,000
    עד 11,000 שנים.
  • 1:17 - 1:19
    אומנות:
  • 1:19 - 1:22
    מה שהאנושות עשתה מאז התפתחותה.
  • 1:22 - 1:24
    דרכה אנחנו מספרים על עצמנו,
  • 1:24 - 1:26
    מבינים את הזהות שלנו,
  • 1:26 - 1:28
    מסתכלים על הסביבה שלנו,
  • 1:28 - 1:31
    מגלים אחד את השני,
  • 1:31 - 1:34
    בגלל משמעות חיינו.
  • 1:34 - 1:35
    בשביל זה יש אמנות.
  • 1:36 - 1:38
    אז הסתכלו בתמונה הקטנה הזו.
  • 1:38 - 1:40
    אני חושבת שזו ילדה קטנה.
  • 1:40 - 1:43
    חשבתי שהיא קצת דומה לי כשהייתי ילדה קטנה.
  • 1:43 - 1:47
    וחשבתי, ובכן, מי צייר
    את הדמות הצעירה ושמחה הזו?
  • 1:47 - 1:49
    ושאלתי את האוצר של המערות.
  • 1:50 - 1:53
    אמרתי, "ספר לי על הגברים והנשים
    שציירו את אלה."
  • 1:53 - 1:57
    והוא התסכל עלי בתמיהה, ואמר,
  • 1:57 - 1:59
    "נשים לא ציירו את הציורים הללו."
  • 1:59 - 2:02
    ואמרתי, "ובכן, זה היה לפני 11,000 שנים."
  • 2:02 - 2:03
    אמרתי, "איך אתה יודע?"
  • 2:03 - 2:06
    (צחוק)
  • 2:06 - 2:10
    והוא אמר, "נשים לא עושות דברים כאלה.
  • 2:10 - 2:13
    גברים עשו את הסימונים האלה. נשים לא."
  • 2:15 - 2:18
    לא הייתי באמת מופתעת,
  • 2:18 - 2:22
    כי זו גישה שראיתי ללא הרף
  • 2:22 - 2:25
    כל חיי כיוצרת תיאטרון.
  • 2:27 - 2:32
    אומרים לנו שידע נשגב מגיע דרך גבר,
  • 2:32 - 2:37
    בין אם זה אימאם, כומר, רב, איש קודש.
  • 2:37 - 2:43
    בדומה, אומרים לנו
    שגאונות יוצרת שוכנת אצל הגבר,
  • 2:43 - 2:44
    שזהו הגבר
  • 2:45 - 2:48
    שיוכל לספר לנו על מי אנחנו באמת,
  • 2:48 - 2:51
    שהגבר יספר את הסיפור האוניברסלי
  • 2:51 - 2:53
    בשם כולנו,
  • 2:53 - 2:57
    בעוד שאמניות באמת
    רק ידברו על חוויות של נשים,
  • 2:57 - 3:01
    ענייני נשים שהם באמת רק רלוונטיים לנשים
  • 3:01 - 3:04
    ובהם לגברים יש עניין חולף בלבד -
  • 3:04 - 3:06
    וגם אז רק לגברים מסויימים.
  • 3:06 - 3:08
    וזו האמונה הזו,
  • 3:08 - 3:10
    זו שמלמדים אותנו,
  • 3:10 - 3:13
    שלדעתי משפיעה כל כך על כמה אנחנו
    מוכנים להאמין
  • 3:13 - 3:16
    שסיפורים של נשים באמת משנים.
  • 3:16 - 3:20
    וכל עוד אנחנו לא מוכנים להאמין שסיפורים
    של נשים באמת משנים,
  • 3:20 - 3:23
    זכויות של נשים לא באמת משנות,
  • 3:23 - 3:25
    ואז שינוי לא באמת יבוא.
  • 3:27 - 3:32
    אני רוצה לספר לכם על שתי דוגמאות לסיפורים
  • 3:32 - 3:35
    שנתפסים כבעלי חשיבות אוניברסלית:
  • 3:35 - 3:37
    "אי.טי." ו-"המלט."
  • 3:37 - 3:40
    (צחוק)
  • 3:40 - 3:44
    אז כשהם היו קטנים לקחתי את שני ילדיי -
  • 3:44 - 3:47
    קרולין הייתה בת שמונה ורובי היה בן חמש -
  • 3:47 - 3:49
    לראות את "אי.טי."
  • 3:49 - 3:52
    וזה סיפור נהדר על חייזר קטן
  • 3:52 - 3:54
    שמוצא את עצמו במשפחה אמריקאית
  • 3:54 - 3:57
    עם אמא, שני אחים ואחות,
  • 3:57 - 3:59
    אבל הוא רוצה ללכת הביתה.
  • 4:00 - 4:02
    לא רק זה, אלא גם כמה מדענים ממש רעים
  • 4:02 - 4:05
    רוצים לבצע ניסויים עליו,
  • 4:05 - 4:06
    והם מחפשים אותו.
  • 4:07 - 4:09
    אז לילדים יש תכנית.
  • 4:09 - 4:12
    הם מחליטים שהם הולכים לקחת אותו חזרה
    לחללית שלו
  • 4:12 - 4:13
    בהקדם האפשרי,
  • 4:13 - 4:15
    והם מניחים אותו בסלסלת אופניים,
  • 4:15 - 4:16
    ורוכבים.
  • 4:16 - 4:20
    אך לרוע המזל, הרעים גילו, והם מדביקים
    את הפער
  • 4:20 - 4:23
    ויש להם סירנות ויש להם רובים,
  • 4:23 - 4:25
    יש להם מגפונים, זה מפחיד להחריד,
  • 4:25 - 4:27
    והם סוגרים על הילדים,
  • 4:27 - 4:29
    והילדים לעולם לא יגיעו.
  • 4:29 - 4:34
    ואז פתאום, בדרך קסם,
    האופניים עפים אל האוויר,
  • 4:34 - 4:35
    מעל העננים,
  • 4:35 - 4:36
    על פני הירח,
  • 4:36 - 4:39
    והם הולכים להציל את אי.טי.
  • 4:39 - 4:42
    אז אני פונה לראות את פני ילדיי,
  • 4:42 - 4:46
    ורובי מרותק, הוא שם איתם, מציל את אי.טי,
  • 4:46 - 4:48
    הוא ילד שמח.
  • 4:48 - 4:51
    ואני פונה לקרולין, והיא בוכה בכי תמרורים.
  • 4:52 - 4:53
    ואמרתי, "מה קרה?"
  • 4:53 - 4:59
    והיא אמרה, "למה אני לא יכולה להציל
    את אי.טי? למה אני לא יכולה לבוא?"
  • 4:59 - 5:02
    ולפתע הבנתי:
  • 5:02 - 5:03
    הם לא היו ילדים;
  • 5:04 - 5:05
    הם היו בנים -
  • 5:06 - 5:08
    כולם בנים.
  • 5:08 - 5:11
    וקרולין, שהייתה כל כך מושקעת באי.טי.,
  • 5:11 - 5:13
    ובכן, היא לא הוזמנה להציל אותו,
  • 5:13 - 5:16
    והיא הרגישה מושפלת ומבוזה.
  • 5:16 - 5:18
    אז כתבתי לסטיבן שפילברג -
  • 5:18 - 5:24
    (צחוק)(מחיאות כפיים)
  • 5:24 - 5:27
    ואמרתי, "אני לא יודעת אם אתה מבין
  • 5:27 - 5:29
    את החשיבות הפסיכולוגית של מה שקרה,
  • 5:29 - 5:32
    והאם אתה מוכן לשלם עבור
    הטיפול הפסיכולוגי?"
  • 5:32 - 5:33
    (צחוק)
  • 5:33 - 5:36
    עשרים שנה אחרי, עוד לא קיבלתי תשובה ממנו,
  • 5:36 - 5:38
    אבל אני ממשיכה לקוות.
  • 5:38 - 5:39
    (צחוק)
  • 5:39 - 5:41
    אבל חשבתי שזה מעניין,
  • 5:41 - 5:44
    בגלל שאם אתם קוראים כתבות
    לגבי הכוונה שלו עם אי.טי.,
  • 5:44 - 5:46
    הוא אומר מפורשות,
  • 5:46 - 5:48
    "רציתי שהעולם יבין
  • 5:48 - 5:51
    שעלינו לאהוב ולאמץ אל ליבנו את השוני."
  • 5:52 - 5:56
    אבל איכשהו הוא לא כלל
    את המושג של שוני של בנות
  • 5:56 - 5:58
    בחשיבה הזו.
  • 5:58 - 6:02
    הוא חשב שהוא כותב סיפור
    על אודות כל האנושות.
  • 6:02 - 6:04
    לדעתה של קרולין הוא העביר לשוליים
  • 6:04 - 6:06
    מחצית מהאנושות.
  • 6:06 - 6:09
    הוא חשב שהוא כותב סיפור על טוב לב אנושי;
  • 6:09 - 6:13
    היא חשבה שהוא כותב
    סיפור הרפתקאה הרואי של נער.
  • 6:14 - 6:16
    וזה נפוץ.
  • 6:17 - 6:22
    גברים מרגישים שהם קיבלו את השרביט
    לתקשורת אוניברסלית,
  • 6:22 - 6:24
    אך כמובן, איך זה אפשרי?
  • 6:24 - 6:28
    הוא כותבים מנקודת מבט גברית
    דרך עיניים של גבר.
  • 6:30 - 6:32
    אנחנו חייבים להביט על זה בעצמנו.
  • 6:32 - 6:36
    אנחנו חייבים להיות מוכנים לחזור אחורה דרך
    כל הספרים והסרטים שלנו,
  • 6:36 - 6:37
    כל הדברים האהובים עלינו,
  • 6:37 - 6:40
    ולהגיד, "האמת, זה נכתב על-ידי אמן גבר -
  • 6:40 - 6:42
    לא אמן."
  • 6:42 - 6:45
    אנחנו חייבים לראות
    שכל כך הרבה מהסיפורים הללו
  • 6:45 - 6:47
    נכתבו מנקודת מבט גברית.
  • 6:47 - 6:49
    וזה בסדר,
  • 6:49 - 6:52
    אבל אז נשים צריכות להיות
    בעלות 50 אחוז מהזכויות
  • 6:52 - 6:55
    לבמה, לסרט, לספר,
  • 6:55 - 6:57
    למקום היצירתיות.
  • 6:58 - 6:59
    בואו תנו לי לדבר על "המלט."
  • 6:59 - 7:01
    להיות או לא להיות.
  • 7:01 - 7:02
    זו השאלה.
  • 7:03 - 7:04
    אבל זו לא השאלה שלי.
  • 7:05 - 7:09
    שאלתי היא: מדוע לימדו אותי כאישה צעירה
  • 7:09 - 7:13
    שזו הדוגמה המושלמת לדילמה אנושית
  • 7:13 - 7:15
    וחוויה אנושית?
  • 7:15 - 7:16
    זה סיפור מופלא,
  • 7:16 - 7:21
    אבל האמת היא שהוא על איש צעיר שמפחד
    שהוא לא יצליח
  • 7:21 - 7:24
    כדמות חזקה בעולם גברי
  • 7:24 - 7:27
    אם הוא לא יצליח לנקום את רצח אביו.
  • 7:28 - 7:32
    הוא מדבר הרבה אלינו לגבי התאבדות כאפשרות,
  • 7:32 - 7:37
    אבל המציאות היא
    שהאדם שבאמת מתאבד, אופליה,
  • 7:37 - 7:39
    אחרי שהוא השפיל והתעלל בה,
  • 7:39 - 7:43
    אף פעם לא מקבלת הזדמנות
    לדבר אל הקהל על הרגשות שלה.
  • 7:43 - 7:46
    ואז כשהוא מסיים עם אופליה,
    הוא תוקף את אמא שלו,
  • 7:46 - 7:49
    כי בעצם יש לה את התעוזה להתאהב בדודו
  • 7:49 - 7:50
    ולהנות מסקס.
  • 7:50 - 7:52
    (צחוק)
  • 7:52 - 7:54
    זה סיפור מעולה,
  • 7:54 - 7:59
    אבל זה סיפור על סכסוך גברי,
    דילמה זכרית, מאבק גברי.
  • 8:00 - 8:04
    אבל לי סופר שזהו סיפור של בני אדם,
  • 8:04 - 8:07
    למרות העובדה שיש בו רק שתי נשים.
  • 8:07 - 8:10
    וכל עוד לא אעשה לעצמי חינוך מחדש,
  • 8:10 - 8:12
    תמיד אחשוב
  • 8:12 - 8:15
    שסיפורי נשים פחות משנים מסיפורי גברים.
  • 8:16 - 8:18
    אישה יכלה לכתוב את "המלט",
  • 8:18 - 8:20
    אבל היא הייתה כותבת אותו אחרת,
  • 8:20 - 8:23
    והוא לא היה מקבל הכרה עולמית.
  • 8:23 - 8:25
    כפי שאומרת הסופרת מרגרט אטווד,
  • 8:25 - 8:27
    "כשגבר כותב על שטיפת כלים,
  • 8:27 - 8:29
    זה ריאליזם.
  • 8:29 - 8:32
    כשאישה כותבת על זה,
  • 8:32 - 8:34
    זו נטייה גנטית מצערת."
  • 8:34 - 8:35
    (צחוק)
  • 8:35 - 8:39
    זה לא משהו שמשוייך לאז.
  • 8:39 - 8:41
    כלומר, כשהייתי ילדה צעירה,
  • 8:41 - 8:44
    וכמהתי להיות במאית תיאטרון,
  • 8:44 - 8:46
    היה לי מרצה גבר שאמר לי:
  • 8:46 - 8:51
    "ובכן, יש שלוש נשים במאיות בבריטניה,"
    הוא אמר, "ג'וד."
  • 8:51 - 8:55
    "יש את ג'ואן נייט, שהיא לסבית, יש את ג'ואן
    ליטלווד, שפרשה,
  • 8:55 - 8:57
    ויש את באז גודבודי, שהרגע התאבדה.
  • 8:58 - 9:00
    אז מי משלושתן תרצי להיות?"
  • 9:00 - 9:01
    (צחוק)
  • 9:01 - 9:05
    אם נניח בצד
    את קריאת הגנאי המגעילה על לסביות,
  • 9:05 - 9:08
    העובדה היא שהוא רצה להשפיל אותי.
  • 9:08 - 9:12
    הוא חשב שזה טיפשי שארצה להיות במאית.
  • 9:12 - 9:15
    ואמרתי לחברתי מרין אולסופ,
    המנצחת, והיא אמרה,
  • 9:15 - 9:18
    "הו כן, ובכן, המורה שלי למוזיקה
    אמר בדיוק אותו הדבר.
  • 9:18 - 9:20
    הוא אמר, 'נשים לא מנצחות.'"
  • 9:21 - 9:23
    אך אחרי כל השנים הללו, השארנו חותם.
  • 9:23 - 9:26
    אתן חושבות, "טוב, יהיה שונה עכשיו."
  • 9:26 - 9:28
    לצערי לא שונה עכשיו.
  • 9:28 - 9:32
    הראש הנוכחי של הקונסרבטואר של פריז
  • 9:32 - 9:35
    אמר לאחרונה, "זה דורש כוח פיזי גדול
  • 9:35 - 9:37
    לנצח על סימפוניה,
  • 9:37 - 9:38
    ונשים חלשות מדי."
  • 9:38 - 9:40
    (צחוק)
  • 9:40 - 9:42
    האמן ג'ורג' בזליץ אמר,
  • 9:42 - 9:44
    "ובכן, העובדה היא שנשים לא יכולות לצייר.
  • 9:44 - 9:46
    טוב - הן לא יכולות לצייר ממש טוב."
  • 9:46 - 9:49
    הכותב וי.אס. נאיפול אמר לפני שנתיים,
  • 9:49 - 9:52
    "אני מסוגל לקרוא שתי פסקאות ולדעת מיד
    אם הן נכתבו על-ידי אישה,
  • 9:52 - 9:55
    ואני פשוט מפסיק לקרוא כי הם לא ראויים לי."
  • 9:55 - 9:57
    הקהל: וואו!
  • 9:57 - 9:59
    וזה ממשיך.
  • 10:01 - 10:03
    אנחנו חייבים למצוא דרך
  • 10:03 - 10:06
    לעצור נערות צעירות ונשים
  • 10:06 - 10:09
    מלהרגיש לא רק שהסיפור שלהן לא משנה,
  • 10:09 - 10:12
    אלא גם שאסור להן להיות המספרות.
  • 10:13 - 10:16
    בגלל שברגע שאת מרגישה
    שאת לא יכולה לעמוד במרכז
  • 10:16 - 10:19
    ולדבר בשם העולם,
  • 10:19 - 10:24
    תרגישי שאת מה שיש לך להציע, תוכלי
    להציע רק לקבוצה נבחרת ומצומצמת.
  • 10:24 - 10:28
    תתחילי לעשות עבודה מצומצמת יותר
    על במות קטנות יותר,
  • 10:28 - 10:30
    כוחך הכלכלי יפחת,
  • 10:30 - 10:32
    תגיעי לקהל קטן יותר,
  • 10:32 - 10:37
    וההערכה שלך כאמנית תפחת.
  • 10:38 - 10:43
    ואנחנו כן סוף סוף נותנים לאמנים
    מקום מופלא, משמעותי,
  • 10:43 - 10:44
    בעולם,
  • 10:44 - 10:46
    כיוון שהם מספרי הסיפורים שלנו.
  • 10:46 - 10:49
    ובכן, למה שזה ישנה למי שאינה אמנית?
  • 10:49 - 10:52
    נניח שאת רואת חשבון או יזמית או רופאה
  • 10:52 - 10:53
    או מדענית:
  • 10:53 - 10:56
    האם צריך להיות לך אכפת מאמניות?
  • 10:56 - 10:58
    בהחלט, חייב,
  • 10:58 - 11:02
    כי כפי שניתן לראות מציורי המערות,
  • 11:02 - 11:03
    כל התרבויות,
  • 11:03 - 11:05
    כל האנושות
  • 11:06 - 11:10
    הסתמכה על אמנים שיספרו את הסיפור האנושי,
  • 11:10 - 11:13
    ואם הסיפור האנושי
    יסופר לבסוף על-ידי גברים,
  • 11:13 - 11:15
    מילה שלי,
  • 11:15 - 11:17
    הוא יהיה על גברים.
  • 11:18 - 11:20
    אז בואו נעשה שינוי.
  • 11:20 - 11:23
    בואו נעשה שינוי בכל המוסדות שלנו,
  • 11:23 - 11:24
    ולא רק במערב.
  • 11:24 - 11:28
    אל תשכחו - מסר זה של חוסר יכולת של נשים
  • 11:28 - 11:30
    להיות בעלות גאונות יוצרת
  • 11:30 - 11:35
    מסופר לילדות ונשים בניגריה, בסין, ברוסיה,
  • 11:35 - 11:36
    באינדונזיה.
  • 11:37 - 11:39
    בכל העולם, מספרים לילדות ונשים
  • 11:39 - 11:44
    שהן בעצם לא יכולות להחזיק ברעיון של
    השראה יוצרת.
  • 11:45 - 11:47
    ואני רוצה לשאול אתכן:
  • 11:47 - 11:49
    אתן מאמינות בזה?
  • 11:49 - 11:52
    אתן מאמינות שנשים יכולות להיות בעלות
    גאונות יוצרת?
  • 11:53 - 11:59
    (מחיאות כפיים ותרועות)
  • 11:59 - 12:01
    ובכן, המשיכו קדימה,
  • 12:01 - 12:03
    תימכו באמניות,
  • 12:03 - 12:04
    קנו יצירות שלהן,
  • 12:04 - 12:07
    התעקשו שקולן ישמע,
  • 12:07 - 12:10
    תמצאו במות בהן קולן ישמע.
  • 12:11 - 12:12
    וזכרו זאת:
  • 12:12 - 12:16
    בצורה מסוימת, אם אנחנו הולכות להתקדם
    מעבר לרגע הזה
  • 12:16 - 12:20
    בעולם בו אנחנו יודעות שאנחנו לא שוות,
  • 12:20 - 12:23
    אלו הם האמנים שצריכים לדמיין עולם שונה.
  • 12:23 - 12:27
    ואני קוראת לכל האמנים, נשים וגברים,
  • 12:27 - 12:30
    לדמיין עולם של שיויון מגדרי.
  • 12:30 - 12:33
    בואו נצייר את זה. בואו נשרטט את זה.
  • 12:33 - 12:34
    בואו נכתוב על זה. בואו נצלם את זה.
  • 12:34 - 12:36
    ואם נוכל לדמיין את זה,
  • 12:36 - 12:40
    אז תהיה לנו האנרגיה וכושר ההתמדה
  • 12:40 - 12:41
    לעבוד לקראת זה.
  • 12:42 - 12:44
    כשאני רואה את הילדה הקטנה הזו,
  • 12:44 - 12:46
    מלפני 11,000 שנים,
  • 12:46 - 12:49
    אני רוצה לדעת שהילדה הקטנה עכשיו
  • 12:49 - 12:53
    יכולה לעמוד ולחשוב שהיא
    זכאית לחלומות שלה,
  • 12:53 - 12:55
    שהיא זכאית לגורל שלה
  • 12:55 - 12:59
    ושהיא זכאית לדבר בשם העולם כולו,
  • 12:59 - 13:01
    להיות מוכרת בזכות זה
  • 13:01 - 13:03
    ולקבל שבחים.
  • 13:03 - 13:04
    תודה.
  • 13:04 - 13:09
    (מחיאות כפיים)
Title:
למה נשים צריכות לספר את הסיפורים של האנושות
Speaker:
ג'וד קלי
Description:

במשך מאות רבות (ומסיבות רבות) גאונות יוצרת מוערכת באה בעיקר מנקודת מבט גברית. כפי שמציינת במאית התיאטרון ג'וד קלי בהרצאה המנומקת בהתלהבות הזו, העיוות הזה משפיע על הדרך בה אנחנו מפרשים אפילו את הסיפורים והזכויות של נשים לא בדיוניות. היא חושבת שיש דרך יותר יעילה, יותר כוללת להביט על העולם, והיא קוראת לאמניות ואמנים לצייר, לשרטט, לכתוב, לצלם ולדמיין חברה עם שיויון מגדרי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:22

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.