Return to Video

לידתה של מציאות מדומה כצורת אמנות

  • 0:02 - 0:03
    כשהייתי ילד,
  • 0:03 - 0:06
    חוויתי משהו כל כך חזק,
  • 0:06 - 0:09
    שביליתי את שארית חיי בחיפוש אחריו,
  • 0:09 - 0:10
    ובכל המקומות הלא נכונים.
  • 0:11 - 0:14
    מה שחוויתי לא היה מציאות מדומה.
  • 0:15 - 0:16
    זה היה מוסיקה
  • 0:16 - 0:19
    וזהו המקום בו הסיפור שלנו מתחיל.
  • 0:20 - 0:21
    זה אני,
  • 0:21 - 0:23
    מאזין ל"אלבום הלבן" של הביטלס.
  • 0:23 - 0:26
    והמראה שעל פני הוא התחושה
  • 0:26 - 0:29
    שאני מחפש מאז כל הזמן.
  • 0:30 - 0:33
    מוסיקה נכנסת ישר לווריד הרגשי,
  • 0:33 - 0:34
    ולזרם הדם שלכם
  • 0:34 - 0:36
    וישר לתוך הלב.
  • 0:36 - 0:39
    היא מעמיקה כל חוויה.
  • 0:40 - 0:41
    חבר 'ה?
  • 0:41 - 0:46
    (מוסיקה)
  • 0:47 - 0:50
    זהו מקנזי שוברט המדהים
  • 0:50 - 0:52
    וג'ושוע רומן.
  • 0:52 - 0:53
    מוסיקה ...
  • 0:53 - 0:54
    (מחיאות כפיים)
  • 0:54 - 0:55
    כן.
  • 0:57 - 1:00
    מוסיקה גורמת ליותר תהודה רגשית
    בכל דבר.
  • 1:01 - 1:03
    בואו ונראה איך היא עושה זו
    עבור השיחה שלנו.
  • 1:04 - 1:08
    קטע המוסיקה הנכון ברגע הנכון
    מתמזג איתנו
  • 1:08 - 1:09
    ברמה התאית.
  • 1:09 - 1:12
    כשאני שומע את השיר האחד הזה
  • 1:13 - 1:14
    מאותו קיץ אחד
  • 1:14 - 1:16
    עם אותה נערה אחת,
  • 1:16 - 1:19
    אני מייד מוחזר לשם שוב.
  • 1:20 - 1:21
    היי, סטייסי.
  • 1:23 - 1:26
    הנה חלק מהסיפור, אבל,
    שבו נעשיתי מעט חמדן.
  • 1:26 - 1:30
    חשבתי שאם אוסיף יותר שכבות
    למוסיקה
  • 1:30 - 1:34
    הייתי יכול לגרום לרגשות להיות
    אפילו יותר חזקות.
  • 1:34 - 1:37
    אז נכנסתי לבימוי וידאו קליפים.
  • 1:37 - 1:39
    כך הם נראו.
  • 1:42 - 1:44
    זה אחי, ג'ף.
  • 1:45 - 1:46
    מצטער על זה, ג'ף.
  • 1:46 - 1:47
    (צחוק)
  • 1:47 - 1:49
    כאן אני, כך שאנחנו שווים.
  • 1:51 - 1:52
    תנועות מדהימות.
  • 1:52 - 1:54
    היה צריך להיות רקדן.
  • 1:54 - 1:55
    (צחוק)
  • 1:55 - 1:56
    ניסויים אלה צמחו,
  • 1:56 - 1:59
    ועם הזמן, התחילו
    להיראות יותר כמו זה.
  • 2:02 - 2:04
    למרות שבשניהם אני מחפש
    אחר אותו דבר,
  • 2:05 - 2:07
    ללכוד את הברק הזה בבקבוק.
  • 2:08 - 2:10
    אבל, אני לא.
  • 2:10 - 2:13
    הוספת תמונות נעות על המוזיקה
    הוסיפו מימד של נרטיב, כן,
  • 2:14 - 2:17
    אבל אף פעם לא השתוו לעוצמה
  • 2:17 - 2:20
    שרק מוסיקה גולמית היוותה עבורי
    כשלעצמה.
  • 2:21 - 2:24
    זה לא דבר גדול להבין כאשר הקדשת
    את חייך
  • 2:24 - 2:27
    והקריירה המקצועית להיות במאי
    של וידאו קליפים.
  • 2:27 - 2:29
    חזרתי ושאלתי את עצמי,
    האם בחרתי בנתיב הנכון?
  • 2:30 - 2:34
    אז התחלתי לחשוב: לו יכולתי
    לערב אתכם, את הקהל, יותר,
  • 2:34 - 2:37
    הייתי מסוגל לגרום לכם ,
    להרגיש יותר גם כן.
  • 2:38 - 2:41
    אז ארון קובלין ואני התחלנו לבחון
    טכנולוגיות חדשות
  • 2:41 - 2:44
    שהיו יכולות להכניס יותר מכם
    לתוך העבודה,
  • 2:44 - 2:48
    כמו בית ילדותכם ב "שממת העיר התחתית"
  • 2:49 - 2:53
    4 דיוקנים מצוירים ביד ב"פרוייקט של
    ג'וני קש."
  • 2:54 - 2:55
    והחלומות האינטראקטיביים שלכם
  • 2:56 - 2:57
    ב-"3 חלומות של שחור"
  • 2:59 - 3:01
    היינו דוחפים מעבר למשך,
  • 3:01 - 3:03
    בנסיון להתחבר עמוק יותר
  • 3:03 - 3:06
    ללב ולדמיון של אנשים.
  • 3:07 - 3:08
    אבל זה לא היה מספיק.
  • 3:09 - 3:14
    עדיין לא היה לזה את הכוח החוויתי הגולמי
    של מה שהיא מוסיקה טהורה בשבילי.
  • 3:15 - 3:18
    אז התחלתי לרדוף אחר טכנולוגיה חדשה
  • 3:18 - 3:20
    קראתי עליה רק במדע בדיוני.
  • 3:21 - 3:23
    ולאחר שנים של חיפושים,
    מצאתי אב טיפוס.
  • 3:24 - 3:28
    זה היה פרויקט מ"נוני דה לה פנייה"
    במעבדה של מארק בולאס ב USC.
  • 3:29 - 3:32
    וכאשר ניסיתי את זה,
    ידעתי שמצאתי את זה.
  • 3:33 - 3:35
    יכולתי לטעום את הברק.
  • 3:35 - 3:37
    היא נקראה מציאות מדומה.
  • 3:38 - 3:40
    זה היה לפני חמש שנים
    כאשר נתקלתי בזה.
  • 3:42 - 3:44
    כך זה נראה עכשיו.
  • 3:45 - 3:49
    מיד התחלתי לבנות דברים במדיום
    חדש זה,
  • 3:49 - 3:51
    ובאמצעות תהליך זה הבנו משהו:
  • 3:52 - 3:55
    שמציאות מדומה הולכת לשחק תפקיד מדהים
  • 3:55 - 3:57
    בהיסטוריה של המדיומים.
  • 3:58 - 4:00
    למעשה זה הולך להיות האחרון.
  • 4:01 - 4:05
    אני מתכוון לזה כי זה המדיום הראשון
    שעושה למעשה את הקפיצה
  • 4:05 - 4:08
    מההפנמה שלנו של ביטויו של מחבר
  • 4:08 - 4:10
    של חוויה,
  • 4:10 - 4:13
    ליכולת שלנו לחוות את זה מיד ראשונה.
  • 4:14 - 4:16
    אתם נראים מבולבלים,
    אני אסביר, אל תדאגו.
  • 4:16 - 4:17
    (צחוק)
  • 4:18 - 4:21
    אם נחזור אל מקורות המדיומים
  • 4:21 - 4:22
    עם כל ההשערות הטובות ביותר,
  • 4:22 - 4:25
    זה התחיל סביב מדורה, עם סיפור טוב.
  • 4:26 - 4:27
    ראש השבט שלנו מספר לנו
  • 4:27 - 4:31
    כיצד הוא צד את הממותה הצמרית
    בטונדרה באותו יום .
  • 4:32 - 4:33
    אנו שומעים את מילותיו
  • 4:34 - 4:37
    ומתרגמים אותן לאמיתות הפנימיות שלנו.
  • 4:39 - 4:40
    אותו דבר קורה
  • 4:40 - 4:43
    כשאנו מסתכלים על גרסת ציור מערה
    של הסיפור,
  • 4:44 - 4:46
    הספר על ציד הממותה,
  • 4:46 - 4:48
    המחזה,
  • 4:48 - 4:49
    שידור הרדיו,
  • 4:50 - 4:51
    תוכנית טלוויזיה
  • 4:52 - 4:53
    או הסרט.
  • 4:54 - 4:57
    כל המדיומים האלו נצרכים למה שאנו
    מכנים "השעיית הספק,"
  • 4:57 - 5:01
    משום שיש פער תרגום בין המציאות של הסיפור
  • 5:01 - 5:05
    והתודעה שלנו שמפרשת את הסיפור
  • 5:05 - 5:06
    לתוך המציאות שלנו.
  • 5:07 - 5:11
    אני משתמש במילה "תודעה"
    כתחושת מציאות שאנו מקבלים
  • 5:11 - 5:15
    מהחושים שלנו שחווים את העולם סביבנו.
  • 5:17 - 5:19
    מציאות מדומה מגשרת על הפער הזה.
  • 5:20 - 5:24
    עכשיו, אתם על הטונדרה צדים עם מנהיג השבט.
  • 5:24 - 5:27
    או שאתם מנהיג השבט
  • 5:27 - 5:29
    או אולי אתם אפילו הממותה הצמרית.
  • 5:29 - 5:31
    (צחוק)
  • 5:34 - 5:36
    אז הנה מה שמיוחד במציאות מדומה.
  • 5:37 - 5:38
    בכל המדיומים האחרים,
  • 5:38 - 5:41
    התודעה שלכם מפרשת את המדיום.
  • 5:41 - 5:45
    במציאות מדומה, התודעה שלכם היא המדיום.
  • 5:46 - 5:49
    אז הפוטנציאל של מציאות מדומה הוא עצום.
  • 5:49 - 5:51
    אבל איפה אנחנו עכשיו?
  • 5:51 - 5:53
    מהו המצב הנוכחי של האמנות?
  • 5:54 - 5:55
    טוֹב,
  • 5:57 - 5:58
    אנחנו כאן.
  • 5:59 - 6:02
    אנחנו שווי ערך לשנה ראשונה של קולנוע.
  • 6:02 - 6:04
    זהו סרט של האחים לומייר
  • 6:04 - 6:07
    שלכאורה גרם לאולם מלא אנשים לנוס על נפשם
  • 6:07 - 6:09
    כשחשבו שרכבת נוסעת לעברם.
  • 6:10 - 6:13
    בדומה לשלב המוקדם של מדיום זה.
  • 6:13 - 6:17
    במציאות מדומה, אנחנו גם צריכים לנוע
    מעבר למחזה
  • 6:17 - 6:19
    ולתוך סיפור מעשה
  • 6:19 - 6:21
    זה לקח למדיום הזה עשרות שנים
  • 6:21 - 6:23
    להבין מהי השפה המועדפת של סיפור סיפורים.
  • 6:23 - 6:25
    בצורה של סרט עלילתי
  • 6:25 - 6:29
    במציאות מדומה היום, אנו לומדים יותר דקדוק
  • 6:29 - 6:30
    מאשר כתיבת השפה.
  • 6:31 - 6:34
    יצרנו 15 סרטים בשנה האחרונה בחברת
    המציאות המדומה שלנו, Vrse,
  • 6:34 - 6:36
    ולמדנו כמה דברים.
  • 6:37 - 6:40
    מצאנו שיש לנו נתיב ייחודי ישיר לתוך
    החושים שלכם,
  • 6:40 - 6:43
    לרגשותיכם, אפילו לגוף שלכם.
  • 6:44 - 6:46
    אז תנו לי להראות לכם כמה דברים.
  • 6:46 - 6:47
    לצורך הדגמה זו,
  • 6:47 - 6:50
    אנו הולכים לקחת כל כיוון שאליו אתם
    עשויים להסתכל,
  • 6:50 - 6:52
    ולמתוח אותו לתוך המלבן הענק הזה.
  • 6:53 - 6:55
    אוקיי, אנחנו מתחילים.
  • 6:58 - 7:02
    אז, ראשית, תנועת מצלמה היא מסובכת
    במציאות מדומה.
  • 7:02 - 7:05
    אם עושים אותה לא נכון זה יכול
    למעשה לעשות אתכם חולים.
  • 7:05 - 7:09
    מצאנו שאם מזיזים את המצלמה
    במהירות קבועה בקו ישר,
  • 7:09 - 7:12
    אתם יכולים למעשה להתחמק מזה,
  • 7:12 - 7:13
    ביום הראשון בבית הספר לקולנוע,
  • 7:13 - 7:16
    הם אמרו לי שיש ללמוד כל חוק וחוק
  • 7:16 - 7:18
    לפני שאפשר להפר אחד.
  • 7:18 - 7:20
    לא למדנו כל חוק וחוק,
  • 7:20 - 7:22
    בקושי למדנו איזשהו בכלל,
  • 7:22 - 7:23
    אבל כבר ניסינו להפר אותם
  • 7:23 - 7:26
    כדי לראות איזה דברים יצירתיים
    אנו יכולים לממש.
  • 7:26 - 7:30
    בצילום זה כאן, אנחנו זזים מעלה מעל
    לקרקע, הוספתי תאוצה.
  • 7:30 - 7:33
    עשיתי זאת משום שרציתי לתת
    לכם תחושה פיזית
  • 7:33 - 7:34
    של תנועה מעלה מעל לקרקע.
  • 7:34 - 7:36
    במציאות מדומה, אני יכול לתת לכם את זה.
  • 7:38 - 7:42
    (מוסיקה)
  • 7:44 - 7:47
    באופן לא מפתיע,
    מוסיקה חשובה במדיום זה גם כן.
  • 7:48 - 7:50
    היא מנחה אותנו איך להרגיש.
  • 7:50 - 7:54
    בפרויקט זה, שעשינו עם הניו יורק טיימס,
    זאך ריכטר
  • 7:54 - 7:55
    וידידנו, JR,
  • 7:55 - 7:57
    אנו לוקחים אתכם מעלה בהליקופטר,
  • 7:57 - 8:01
    ולמרות שאתם טסים כ 700 מטר מעל מנהטן
  • 8:01 - 8:03
    אינכם חשים פחד.
  • 8:03 - 8:06
    אתם מרגישים מנצחים עבור הדמות של JR.
  • 8:07 - 8:09
    המוסיקה מנחה אתכם שם
  • 8:09 - 8:11
    (מוסיקה)
  • 8:17 - 8:19
    בניגוד לאמונה הרווחת,
  • 8:19 - 8:22
    יש קומפוזיציה במציאות מדומה,
  • 8:22 - 8:24
    אבל היא לחלוטין שונה מאשר בסרט,
  • 8:24 - 8:25
    שבו יש לכם מסגרת מלבנית.
  • 8:26 - 8:28
    הקומפוזיציה היא עכשיו היכן שתודעתכם קיימת
  • 8:28 - 8:30
    ואיך העולם נע סביבכם.
  • 8:31 - 8:34
    בסרט זה, "גלים של חסד,"
    שהיה שיתוף פעולה בין Vrse,
  • 8:34 - 8:37
    האו"ם, גאבו ארורה, ואימראן איסמעיל,
  • 8:37 - 8:40
    אנחנו גם רואים את תפקידו
    המשתנה של התקריב במציאות מדומה.
  • 8:41 - 8:45
    תקריב במציאות מדומה משמעו
    שאתה בעצם מקורב למישהו.
  • 8:46 - 8:49
    הוא מביא דמות זו לתוך המרחב האישי שלך,
  • 8:49 - 8:52
    מרחב שהיינו בדרך כלל שומרים
    עבור האנשים שאנו אוהבים.
  • 8:52 - 8:56
    ואתה חש קירבה רגשית לדמות
  • 8:56 - 8:58
    בגלל מה שאתה מרגיש כשאתה
    נמצא בקירבה פיזית,
  • 9:05 - 9:09
    בימוי מציאות מדומה
    אינו כמו בימוי עבור המלבן.
  • 9:09 - 9:12
    זה יותר כוראוגרפיה של תשומת לבו של הצופה
  • 9:13 - 9:16
    כלי אחד בו אנחנו יכולים להשתמש
    כדי להנחות את תשומת הלב שלכם
  • 9:16 - 9:17
    נקרא "צליל מרחבי."
  • 9:17 - 9:20
    אני יכול למקם צליל בכל מקום
    לפניכם, משמאלכם, או ימינכם,
  • 9:20 - 9:21
    אפילו מאחוריכם,
  • 9:21 - 9:24
    וכאשר אתם מפנים את ראשכם,
    הצליל יסתובב בהתאם.
  • 9:24 - 9:28
    אז אני יכול להשתמש בו כדי להפנות
    את תשומת לבכם לאן שארצה שתסתכלו.
  • 9:28 - 9:31
    בפעם הבאה שתשמעו מישהו שר מעבר לכתפכם,
  • 9:31 - 9:32
    זה עשוי להיות בונו.
  • 9:32 - 9:33
    (צחוק)
  • 9:39 - 9:41
    מציאות מדומה גורמת לנו להרגיש
    כאילו אנחנו חלק ממשהו
  • 9:42 - 9:46
    לאורך רוב ההיסטוריה האנושית
    חיינו ביחידות משפחתיות קטנות.
  • 9:46 - 9:48
    התחלנו במערות,
  • 9:48 - 9:51
    לאחר מכן עברנו לחמולות ולשבטים,
    ואז, לכפרים ולעיירות,
  • 9:51 - 9:54
    ועכשיו כולנו אזרחי העולם.
  • 9:54 - 9:58
    אבל אני מאמין שאנחנו עדיין
    מקובעים לדאוג הכי הרבה
  • 9:58 - 10:01
    לדברים שהם מקומיים עבורנו.
  • 10:01 - 10:06
    ומציאות מדומה גורמת לכל מקום
    ולכל אחד להרגיש מקומי.
  • 10:06 - 10:09
    לכן זה עובד כמכונת אמפתיה.
  • 10:09 - 10:12
    הסרט שלנו "עננים מעל סידרא"
    לוקח אתכם למחנה פליטים סורי,
  • 10:12 - 10:17
    ובמקום לצפות בסיפור על אנשים שם,
  • 10:17 - 10:20
    זה עכשיו סיפור עלינו כאן.
  • 10:22 - 10:24
    אבל לאן אנחנו הולכים מכאן?
  • 10:24 - 10:27
    הדבר המסובך הוא שעם כל המדיומים הקודמים,
  • 10:27 - 10:29
    הפורמט קבוע בלידתו.
  • 10:30 - 10:32
    הסרט כבר היה עשוי מרצף של מלבנים,
  • 10:32 - 10:35
    ממויברידג' והסוסים שלו עד עכשיו.
  • 10:35 - 10:37
    הפורמט אף פעם לא השתנה.
  • 10:38 - 10:41
    אבל מציאות מדומה , כמדיום,
  • 10:42 - 10:44
    אינו מושלם עדיין.
  • 10:45 - 10:48
    הוא לא משתמש בצלולויד פיזי או
    נייר או אותות טלוויזיה.
  • 10:48 - 10:52
    זה מעסיק בפועל מה שאנו
    משתמשים בו כדי להבין את העולם.
  • 10:53 - 10:57
    אנחנו משתמשים בחושינו כבצבעים על בד ציור,
  • 10:57 - 10:58
    אבל רק שניים נכון להיום
  • 11:00 - 11:03
    בסופו של דבר, נוכל לראות
    אם כל החושים האנושיים שלנו יהיו מועסקים.
  • 11:04 - 11:08
    ויהיו לנו אמצעים כדי לחיות
    את הסיפור בכל דרך שנבחר.
  • 11:09 - 11:11
    ואנחנו קוראים לזה מציאות מדומה עכשיו,
  • 11:11 - 11:14
    אבל מה קורה כאשר אנחנו עוברים
    מעבר למציאות מדומה?
  • 11:15 - 11:17
    איך אני מכנים זאת אז?
  • 11:18 - 11:20
    מה אם במקום לספר לכם על חלום באופן מילולי,
  • 11:20 - 11:23
    הייתי יכול לאפשר לכם לחיות בתוך החלום?
  • 11:24 - 11:27
    מה אם במקום פשוט לחוות מציאות כלשהי
    על פני האדמה,
  • 11:28 - 11:32
    הייתם יכולים לגלוש
    על גלי כבידה על קצה חור שחור,
  • 11:32 - 11:35
    או ליצור גלקסיות מאפס,
  • 11:35 - 11:38
    או לתקשר אחד עם השני מבלי להשתמש במילים
  • 11:38 - 11:40
    אלא באמצעות המחשבות הגולמיות שלנו?
  • 11:41 - 11:43
    זה כבר אינו יותר מציאות מדומה.
  • 11:44 - 11:46
    ובכנות, אינני יודע איך זה נקרא.
  • 11:47 - 11:49
    אבל אני מקווה שאתם רואים לאן אנחנו הולכים.
  • 11:51 - 11:54
    אבל כאן אני, עושה אינטלקטואליזציה
    למדיום שאני אומר שהוא חווייתי.
  • 11:55 - 11:56
    אז בואו ונחווה אותו.
  • 11:57 - 12:00
    בידיכם, אני מקווה שאתם אוחזים חתיכת קרטון.
  • 12:01 - 12:03
    בואו ונפתח את השפה
  • 12:03 - 12:05
    הקישו על לחצן ההפעלה
    כדי לשחרר את נעילת הטלפון.
  • 12:06 - 12:08
    עבור האנשים שצופים בבית,
  • 12:08 - 12:10
    אנו הולכים לשים כרטיס ממש כעת
  • 12:10 - 12:13
    כדי להראות לכם איך להוריד
    ניסוי זה בטלפון שלכם בעצמכם,
  • 12:13 - 12:16
    ואפילו לקבל משקפי קרטון גוגל
    משלכם לנסות עם זה איתם.
  • 12:17 - 12:20
    שיחקנו בקופסאות קרטון כילדים,
  • 12:20 - 12:24
    וכמבוגרים, אני מקווה שנוכל כולנו
    למצוא מעט מהברק הזה
  • 12:24 - 12:27
    בכך שנתקע את ראשנו שוב באחד כזה.
  • 12:30 - 12:31
    אתם עומדים להשתתף
  • 12:31 - 12:36
    בצפייה הקולקטיבית במציאות מדומה
    הגדולה ביותר בהיסטוריה.
  • 12:36 - 12:40
    בסגנון הקלאסיק ישן זה של ימים שעברו,
  • 12:40 - 12:42
    כולנו הולכים לראות משהו
  • 12:42 - 12:44
    בדיוק באותו זמן, ביחד.
  • 12:45 - 12:46
    בואו נקווה שזה יעבוד.
  • 12:46 - 12:49
    איך נראית הספירה לאחור?
    אני לא יכול לראות.
  • 12:53 - 13:00
    קהל: ... 15, 14, 13, 12, 11, 10, 9,
  • 13:00 - 13:06
    8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1
  • 13:10 - 13:14
    (שירת ציפורים)
  • 13:23 - 13:25
    (מנוע רכבת)
  • 13:33 - 13:35
    קהל (צרחות)
  • 13:51 - 13:53
    (וידאו) JR: תנו לי לספר לכם
  • 13:53 - 13:55
    איך צילמתי את העטיפה של
    הניו יורק מגזין,
  • 13:55 - 13:57
    "מתהלכים בניו יורק."
  • 14:07 - 14:10
    אני פשוט הייתי חגור מחוץ למסוק,
  • 14:10 - 14:14
    והיה עלי להיות אנכי באופן מושלם
    כדי שאוכל לתפוס אותו.
  • 14:14 - 14:16
    וכשהייתי באופן מושלם מעל --
  • 14:16 - 14:19
    אתם יודעים, עם הרוח, נאלצנו לחזור
    על זה מספר פעמים --
  • 14:19 - 14:20
    אז המשכתי לצלם,
  • 14:28 - 14:29
    (וידאו) קול של אישה: אלוהים אדירים,
  • 14:30 - 14:31
    הגן עלינו מפני רשע,
  • 14:33 - 14:34
    כי אתה הוא האלוהים,
  • 14:35 - 14:36
    האור.
  • 14:42 - 14:44
    אתה שנתת לנו חיים, נטלת אותם.
  • 14:46 - 14:48
    רצונך כי ייעשה.
  • 14:49 - 14:54
    אנא הבא שלום לרבים שאיבדו את יקיריהם.
  • 14:54 - 14:55
    עזור לנו לשוב ולחיות.
  • 14:59 - 15:02
    (מוסיקה)
  • 15:17 - 15:19
    (וידאו) (קולות של ילדים)
  • 15:20 - 15:24
    קול של ילד: יש עכשיו יותר ילדים
    בזעתרי מאשר מבוגרים.
  • 15:30 - 15:32
    לפעמים אני חושב
  • 15:32 - 15:34
    שאנחנו הם אלה האחראים.
  • 15:39 - 15:41
    כריס מילק: איך זה היה?
  • 15:41 - 15:45
    (תשואות)
  • 15:45 - 15:47
    זו הייתה דרך זולה לגרום לכם
    להגיב במחיאות כפיים סוערות.
  • 15:48 - 15:50
    אני פשוט גרמתי לכולכם לעמוד.
    ידעתי שתריעו בסיום.
  • 15:50 - 15:52
    (תשואות)
  • 15:52 - 15:56
    אני מאמין שכל אחד על פני כדור הארץ
    צריך לחוות
  • 15:56 - 15:57
    מה שאתם חוויתם זה עתה,
  • 15:58 - 16:01
    כך נוכל באופן קולקטיבי
    להתחיל לעצב את זה,
  • 16:01 - 16:03
    לא כפלטפורמת טכנולוגיה
  • 16:03 - 16:05
    אלא כפלטפורמה של אנושיות,
  • 16:05 - 16:09
    ולשם כך, בנובמבר אשתקד,
  • 16:09 - 16:12
    הניו יורק טיימס ו Vrse עשו
    פרויקט מציאות מדומה בשם "העקור".
  • 16:12 - 16:14
    היא הושקה עם מיליון קרטונים של גוגל
  • 16:14 - 16:18
    שנשלחו לכל מנוי של יום ראשון
    יחד עם העיתון שלו.
  • 16:18 - 16:20
    אבל דבר מצחיק קרה באותו בוקר יום ראשון
  • 16:20 - 16:22
    הרבה אנשים קיבלו אותם
  • 16:22 - 16:26
    שלא היו הנמענים המיועדים בתוויות התפוצה.
  • 16:26 - 16:30
    והתחלנו לראות את זה בכל רחבי האינסטגרם.
  • 16:33 - 16:34
    נראה מוכר?
  • 16:36 - 16:38
    המוסיקה הובילה אותי על נתיב
  • 16:38 - 16:41
    של חיפוש אחר מה שנדמה כבלתי מושג
  • 16:41 - 16:43
    במשך זמן רב מאוד.
  • 16:43 - 16:47
    עכשיו, למיליוני ילדים פשוט היתה
    אותה חוויה מכוננת
  • 16:47 - 16:49
    בילדותם
  • 16:49 - 16:52
    שהייתה לי בשלי.
  • 16:52 - 16:55
    רק שאני חושב שזו
  • 16:55 - 16:56
    עולה עליה.
  • 16:56 - 16:58
    בואו ונראה
  • 16:58 - 16:59
    לאן זה
  • 17:00 - 17:01
    מוביל אותם.
  • 17:01 - 17:03
    תודה רבה לכם,
  • 17:03 - 17:09
    (תשואות)
Title:
לידתה של מציאות מדומה כצורת אמנות
Speaker:
כריס מילק
Description:

כריס מילק עושה שימוש בטכנולוגיות חדשניות כדי לעשות סיפורים אישיים אינטראקטיביים ואנושיים. כשמלווים אותו ג'ושוע רומן בצ'לו, ומקנזי סטוברט בפסנתר, מילק מתחקה אחר מערכת היחסים שלו עם מוסיקה ואמנות -- מהרגע הראשון שהוא זוכר שהרכיב את האזניות שלו עד לעבודה הנוכחית שלו בה הוא עושה פרויקט מציאות מדומה פורץ דרך. מציאות מדומה היא המדיום האחרון כדי לספר סיפורים, הוא אומר, משום שהוא סוגר את הפער בין הקהל למספר הסיפורים. כדי להדגים הוא שיתף את הקהל של TED בחוויה הקולקטיבית העולמית הגדולה ביותר של מציאות מדומה. הצטרפו אליהם וקחו חלק בשיחה אינטראקטיבית זו על ידי כך שתשיגו משקפי קרטון גוגל ותורידו את החוויה ב: with.in/TED
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:34

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.