1
00:00:02,134 --> 00:00:03,293
כשהייתי ילד,

2
00:00:03,317 --> 00:00:05,825
חוויתי משהו כל כך חזק,

3
00:00:05,849 --> 00:00:08,923
שביליתי את שארית חיי בחיפוש אחריו,

4
00:00:08,947 --> 00:00:10,459
ובכל המקומות הלא נכונים.

5
00:00:11,327 --> 00:00:13,920
מה שחוויתי לא היה מציאות מדומה.

6
00:00:14,633 --> 00:00:15,816
זה היה מוסיקה

7
00:00:16,251 --> 00:00:18,547
וזהו המקום בו הסיפור שלנו מתחיל.

8
00:00:19,797 --> 00:00:21,167
זה אני,

9
00:00:21,191 --> 00:00:23,137
מאזין ל"אלבום הלבן" של הביטלס.

10
00:00:23,161 --> 00:00:26,329
והמראה שעל פני הוא התחושה

11
00:00:26,353 --> 00:00:29,099
שאני מחפש מאז כל הזמן.

12
00:00:29,938 --> 00:00:32,524
מוסיקה נכנסת ישר לווריד הרגשי,

13
00:00:32,548 --> 00:00:34,154
ולזרם הדם שלכם

14
00:00:34,178 --> 00:00:35,509
וישר לתוך הלב.

15
00:00:36,157 --> 00:00:38,678
היא מעמיקה כל חוויה.

16
00:00:39,717 --> 00:00:40,883
חבר 'ה?

17
00:00:41,454 --> 00:00:45,672
(מוסיקה)

18
00:00:47,472 --> 00:00:49,624
זהו מקנזי שוברט המדהים

19
00:00:49,648 --> 00:00:51,527
וג'ושוע רומן.

20
00:00:51,551 --> 00:00:52,714
מוסיקה ...

21
00:00:52,738 --> 00:00:53,932
(מחיאות כפיים)

22
00:00:53,956 --> 00:00:55,114
כן.

23
00:00:56,630 --> 00:01:00,455
מוסיקה גורמת ליותר תהודה רגשית
בכל דבר.

24
00:01:01,229 --> 00:01:03,158
בואו ונראה איך היא עושה זו
עבור השיחה שלנו.

25
00:01:03,825 --> 00:01:07,569
קטע המוסיקה הנכון ברגע הנכון
מתמזג איתנו

26
00:01:07,593 --> 00:01:08,918
ברמה התאית.

27
00:01:09,382 --> 00:01:11,662
כשאני שומע את השיר האחד הזה

28
00:01:12,502 --> 00:01:13,805
מאותו קיץ אחד

29
00:01:14,488 --> 00:01:15,665
עם אותה נערה אחת,

30
00:01:16,480 --> 00:01:18,501
אני מייד מוחזר לשם שוב.

31
00:01:19,963 --> 00:01:21,130
היי, סטייסי.


32
00:01:22,908 --> 00:01:26,186
הנה חלק מהסיפור, אבל, 
שבו נעשיתי מעט חמדן.

33
00:01:26,210 --> 00:01:29,808
חשבתי שאם אוסיף יותר שכבות 
למוסיקה

34
00:01:30,394 --> 00:01:33,646
הייתי יכול לגרום לרגשות להיות
אפילו יותר חזקות.

35
00:01:33,670 --> 00:01:36,504
אז נכנסתי לבימוי וידאו קליפים.

36
00:01:37,432 --> 00:01:38,906
כך הם נראו.

37
00:01:42,429 --> 00:01:43,672
זה אחי, ג'ף.

38
00:01:44,799 --> 00:01:46,121
מצטער על זה, ג'ף.


39
00:01:46,145 --> 00:01:47,232
(צחוק)

40
00:01:47,256 --> 00:01:49,203
כאן אני, כך שאנחנו שווים.

41
00:01:50,682 --> 00:01:51,885
תנועות מדהימות.

42
00:01:52,444 --> 00:01:53,785
היה צריך להיות רקדן.

43
00:01:53,809 --> 00:01:54,931
(צחוק)

44
00:01:54,955 --> 00:01:56,267
ניסויים אלה צמחו,

45
00:01:56,291 --> 00:01:59,075
ועם הזמן, התחילו
להיראות יותר כמו זה.

46
00:02:01,852 --> 00:02:04,492
למרות שבשניהם אני מחפש
אחר אותו דבר,

47
00:02:04,516 --> 00:02:07,175
ללכוד את הברק הזה בבקבוק.

48
00:02:08,192 --> 00:02:09,865
אבל, אני לא.

49
00:02:09,889 --> 00:02:13,448
הוספת תמונות נעות על המוזיקה
הוסיפו מימד של נרטיב, כן,

50
00:02:14,261 --> 00:02:16,785
אבל אף פעם לא השתוו לעוצמה

51
00:02:16,809 --> 00:02:19,553
שרק מוסיקה גולמית היוותה עבורי
כשלעצמה.

52
00:02:20,795 --> 00:02:23,949
זה לא דבר גדול להבין כאשר הקדשת
את חייך

53
00:02:23,973 --> 00:02:26,812
והקריירה המקצועית להיות במאי 
של וידאו קליפים.

54
00:02:26,836 --> 00:02:29,137
חזרתי ושאלתי את עצמי,
האם בחרתי בנתיב הנכון?

55
00:02:30,353 --> 00:02:34,204
אז התחלתי לחשוב: לו יכולתי
לערב אתכם, את הקהל, יותר,

56
00:02:34,228 --> 00:02:37,230
הייתי מסוגל לגרום לכם , 
להרגיש יותר גם כן. 


57
00:02:37,901 --> 00:02:41,086
אז ארון קובלין ואני התחלנו לבחון
טכנולוגיות חדשות


58
00:02:41,110 --> 00:02:44,248
שהיו יכולות להכניס יותר מכם 
לתוך העבודה,

59
00:02:44,272 --> 00:02:47,906
כמו בית ילדותכם ב "שממת העיר התחתית" 


60
00:02:48,750 --> 00:02:52,510
4 דיוקנים מצוירים ביד ב"פרוייקט של
ג'וני קש."

61
00:02:53,581 --> 00:02:54,981
והחלומות האינטראקטיביים שלכם

62
00:02:55,791 --> 00:02:57,488
ב-"3 חלומות של שחור"


63
00:02:59,469 --> 00:03:01,426
היינו דוחפים מעבר למשך,

64
00:03:01,450 --> 00:03:03,431
בנסיון להתחבר עמוק יותר

65
00:03:03,455 --> 00:03:05,832
ללב ולדמיון של אנשים.

66
00:03:06,745 --> 00:03:08,091
אבל זה לא היה מספיק.

67
00:03:09,258 --> 00:03:14,057
עדיין לא היה לזה את הכוח החוויתי הגולמי
של מה שהיא מוסיקה טהורה בשבילי.

68
00:03:15,443 --> 00:03:17,504
אז התחלתי לרדוף אחר טכנולוגיה חדשה


69
00:03:17,528 --> 00:03:20,227
קראתי עליה רק במדע בדיוני.

70
00:03:20,826 --> 00:03:23,235
ולאחר שנים של חיפושים,
מצאתי אב טיפוס.

71
00:03:23,871 --> 00:03:28,095
זה היה פרויקט מ"נוני דה לה פנייה"
במעבדה של מארק בולאס ב USC.


72
00:03:29,102 --> 00:03:32,170
וכאשר ניסיתי את זה, 
ידעתי שמצאתי את זה.


73
00:03:33,095 --> 00:03:34,587
יכולתי לטעום את הברק.

74
00:03:35,334 --> 00:03:36,984
היא נקראה מציאות מדומה.

75
00:03:38,047 --> 00:03:40,303
זה היה לפני חמש שנים
כאשר נתקלתי בזה.

76
00:03:41,530 --> 00:03:43,592
כך זה נראה עכשיו.

77
00:03:44,846 --> 00:03:48,751
מיד התחלתי לבנות דברים במדיום
חדש זה,

78
00:03:48,775 --> 00:03:50,992
ובאמצעות תהליך זה הבנו משהו:

79
00:03:51,664 --> 00:03:55,081
שמציאות מדומה הולכת לשחק תפקיד מדהים

80
00:03:55,105 --> 00:03:56,820
בהיסטוריה של המדיומים.

81
00:03:57,681 --> 00:04:00,398
למעשה זה הולך להיות האחרון.

82
00:04:01,390 --> 00:04:05,005
אני מתכוון לזה כי זה המדיום הראשון 
שעושה למעשה את הקפיצה

83
00:04:05,029 --> 00:04:08,317
מההפנמה שלנו של ביטויו של מחבר

84
00:04:08,341 --> 00:04:10,011
של חוויה,

85
00:04:10,035 --> 00:04:12,687
ליכולת שלנו לחוות את זה מיד ראשונה.

86
00:04:13,691 --> 00:04:15,855
אתם נראים מבולבלים,
אני אסביר, אל תדאגו.

87
00:04:15,879 --> 00:04:17,273
(צחוק)

88
00:04:17,830 --> 00:04:21,020
אם נחזור אל מקורות המדיומים

89
00:04:21,044 --> 00:04:22,408
עם כל ההשערות הטובות ביותר,

90
00:04:22,432 --> 00:04:25,398
זה התחיל סביב מדורה, עם סיפור טוב.

91
00:04:25,986 --> 00:04:27,451
ראש השבט שלנו מספר לנו

92
00:04:27,475 --> 00:04:31,104
כיצד הוא צד את הממותה הצמרית 
בטונדרה באותו יום .

93
00:04:32,069 --> 00:04:33,408
אנו שומעים את מילותיו

94
00:04:34,090 --> 00:04:37,363
ומתרגמים אותן לאמיתות הפנימיות שלנו.

95
00:04:38,839 --> 00:04:40,004
אותו דבר קורה

96
00:04:40,028 --> 00:04:42,670
כשאנו מסתכלים על גרסת ציור מערה
של הסיפור,

97
00:04:44,241 --> 00:04:45,824
הספר על ציד הממותה,


98
00:04:46,472 --> 00:04:47,706
המחזה,

99
00:04:48,109 --> 00:04:49,295
שידור הרדיו,

100
00:04:49,749 --> 00:04:50,914
תוכנית טלוויזיה

101
00:04:51,582 --> 00:04:52,737
או הסרט.

102
00:04:53,532 --> 00:04:57,264
כל המדיומים האלו נצרכים למה שאנו
מכנים "השעיית הספק,"

103
00:04:57,288 --> 00:05:01,346
משום שיש פער תרגום בין המציאות של הסיפור

104
00:05:01,370 --> 00:05:04,792
והתודעה שלנו שמפרשת את הסיפור

105
00:05:04,816 --> 00:05:06,084
לתוך המציאות שלנו.

106
00:05:07,081 --> 00:05:11,157
אני משתמש במילה "תודעה" 
כתחושת מציאות שאנו מקבלים

107
00:05:11,181 --> 00:05:14,517
מהחושים שלנו שחווים את העולם סביבנו.

108
00:05:16,580 --> 00:05:19,377
מציאות מדומה מגשרת על הפער הזה.

109
00:05:19,985 --> 00:05:24,198
עכשיו, אתם על הטונדרה צדים עם מנהיג השבט.

110
00:05:24,222 --> 00:05:26,576
או שאתם מנהיג השבט

111
00:05:26,600 --> 00:05:29,302
או אולי אתם אפילו הממותה הצמרית.

112
00:05:29,326 --> 00:05:30,961
(צחוק)

113
00:05:34,218 --> 00:05:35,830
אז הנה מה שמיוחד במציאות מדומה.

114
00:05:36,726 --> 00:05:38,305
בכל המדיומים האחרים,

115
00:05:38,329 --> 00:05:40,599
התודעה שלכם מפרשת את המדיום.

116
00:05:41,044 --> 00:05:45,214
במציאות מדומה, התודעה שלכם היא המדיום.

117
00:05:46,399 --> 00:05:48,833
אז הפוטנציאל של מציאות מדומה הוא עצום.

118
00:05:48,857 --> 00:05:50,531
אבל איפה אנחנו עכשיו?


119
00:05:50,555 --> 00:05:53,141
מהו המצב הנוכחי של האמנות?


120
00:05:54,318 --> 00:05:55,468
טוֹב,

121
00:05:56,746 --> 00:05:57,935
אנחנו כאן.


122
00:05:58,724 --> 00:06:01,872
אנחנו שווי ערך לשנה ראשונה של קולנוע.

123
00:06:01,896 --> 00:06:03,522
זהו סרט של האחים לומייר

124
00:06:03,546 --> 00:06:06,905
שלכאורה גרם לאולם מלא אנשים לנוס על נפשם

125
00:06:06,929 --> 00:06:09,222
כשחשבו שרכבת נוסעת לעברם.

126
00:06:10,136 --> 00:06:13,412
בדומה לשלב המוקדם של מדיום זה.

127
00:06:13,436 --> 00:06:16,977
במציאות מדומה, אנחנו גם צריכים לנוע
מעבר למחזה

128
00:06:17,001 --> 00:06:18,887
ולתוך סיפור מעשה

129
00:06:18,911 --> 00:06:20,658
זה לקח למדיום הזה עשרות שנים

130
00:06:20,682 --> 00:06:23,340
להבין מהי השפה המועדפת של סיפור סיפורים.

131
00:06:23,364 --> 00:06:25,140
בצורה של סרט עלילתי

132
00:06:25,164 --> 00:06:28,518
במציאות מדומה היום, אנו לומדים יותר דקדוק

133
00:06:28,542 --> 00:06:29,833
מאשר כתיבת השפה.

134
00:06:30,880 --> 00:06:34,431
יצרנו 15 סרטים בשנה האחרונה בחברת 
המציאות המדומה שלנו, Vrse,

135
00:06:34,455 --> 00:06:36,072
ולמדנו כמה דברים.

136
00:06:36,801 --> 00:06:40,116
מצאנו שיש לנו נתיב ייחודי ישיר לתוך
החושים שלכם,

137
00:06:40,140 --> 00:06:42,949
לרגשותיכם, אפילו לגוף שלכם.

138
00:06:43,897 --> 00:06:45,572
אז תנו לי להראות לכם כמה דברים.

139
00:06:45,596 --> 00:06:46,994
לצורך הדגמה זו,

140
00:06:47,018 --> 00:06:50,083
אנו הולכים לקחת כל כיוון שאליו אתם
עשויים להסתכל,

141
00:06:50,107 --> 00:06:52,320
ולמתוח אותו לתוך המלבן הענק הזה.


142
00:06:53,083 --> 00:06:55,033
אוקיי, אנחנו מתחילים.

143
00:06:57,642 --> 00:07:01,923
אז, ראשית, תנועת מצלמה היא מסובכת
במציאות מדומה.

144
00:07:01,947 --> 00:07:04,509
אם עושים אותה לא נכון זה יכול 
למעשה לעשות אתכם חולים.

145
00:07:04,930 --> 00:07:09,429
מצאנו שאם מזיזים את המצלמה 
במהירות קבועה בקו ישר,

146
00:07:09,453 --> 00:07:11,670
אתם יכולים למעשה להתחמק מזה,

147
00:07:11,694 --> 00:07:13,421
ביום הראשון בבית הספר לקולנוע,

148
00:07:13,445 --> 00:07:16,032
הם אמרו לי שיש ללמוד כל חוק וחוק

149
00:07:16,056 --> 00:07:17,814
לפני שאפשר להפר אחד.

150
00:07:17,838 --> 00:07:20,012
לא למדנו כל חוק וחוק,

151
00:07:20,036 --> 00:07:21,564
בקושי למדנו איזשהו בכלל,

152
00:07:21,588 --> 00:07:23,405
אבל כבר ניסינו להפר אותם

153
00:07:23,429 --> 00:07:25,958
כדי לראות איזה דברים יצירתיים 
אנו יכולים לממש.

154
00:07:25,982 --> 00:07:29,694
בצילום זה כאן, אנחנו זזים מעלה מעל 
לקרקע, הוספתי תאוצה.

155
00:07:29,718 --> 00:07:32,551
עשיתי זאת משום שרציתי לתת 
לכם תחושה פיזית

156
00:07:32,575 --> 00:07:33,958
של תנועה מעלה מעל לקרקע.

157
00:07:33,982 --> 00:07:36,475
במציאות מדומה, אני יכול לתת לכם את זה.

158
00:07:37,797 --> 00:07:41,871
(מוסיקה)

159
00:07:43,882 --> 00:07:47,429
באופן לא מפתיע,
מוסיקה חשובה במדיום זה גם כן.

160
00:07:47,842 --> 00:07:49,716
היא מנחה אותנו איך להרגיש.


161
00:07:50,354 --> 00:07:53,675
בפרויקט זה, שעשינו עם הניו יורק טיימס,
זאך ריכטר

162
00:07:53,699 --> 00:07:55,454
וידידנו, JR,

163
00:07:55,478 --> 00:07:57,363
אנו לוקחים אתכם מעלה בהליקופטר,

164
00:07:57,387 --> 00:08:01,325
ולמרות שאתם טסים כ 700 מטר מעל מנהטן

165
00:08:01,349 --> 00:08:02,937
אינכם חשים פחד.

166
00:08:02,961 --> 00:08:05,869
אתם מרגישים מנצחים עבור הדמות של JR.

167
00:08:07,022 --> 00:08:08,501
המוסיקה מנחה אתכם שם

168
00:08:08,525 --> 00:08:10,525
(מוסיקה)

169
00:08:17,364 --> 00:08:18,971
בניגוד לאמונה הרווחת,


170
00:08:18,995 --> 00:08:21,661
יש קומפוזיציה במציאות מדומה,

171
00:08:21,685 --> 00:08:23,746
אבל היא לחלוטין שונה מאשר בסרט,

172
00:08:23,770 --> 00:08:25,495
שבו יש לכם מסגרת מלבנית.

173
00:08:25,519 --> 00:08:28,031
הקומפוזיציה היא עכשיו היכן שתודעתכם קיימת

174
00:08:28,055 --> 00:08:30,002
ואיך העולם נע סביבכם.


175
00:08:30,927 --> 00:08:34,291
בסרט זה, "גלים של חסד,"
שהיה שיתוף פעולה בין Vrse,

176
00:08:34,315 --> 00:08:37,224
האו"ם, גאבו ארורה, ואימראן איסמעיל,

177
00:08:37,248 --> 00:08:40,490
אנחנו גם רואים את תפקידו 
המשתנה של התקריב במציאות מדומה.

178
00:08:41,139 --> 00:08:45,352
תקריב במציאות מדומה משמעו 
שאתה בעצם מקורב למישהו.


179
00:08:45,954 --> 00:08:48,597
הוא מביא דמות זו לתוך המרחב האישי שלך,

180
00:08:48,621 --> 00:08:52,466
מרחב שהיינו בדרך כלל שומרים
עבור האנשים שאנו אוהבים.

181
00:08:52,490 --> 00:08:55,660
ואתה חש קירבה רגשית לדמות

182
00:08:55,684 --> 00:08:58,392
בגלל מה שאתה מרגיש כשאתה
נמצא בקירבה פיזית,

183
00:09:04,639 --> 00:09:08,978
בימוי מציאות מדומה
אינו כמו בימוי עבור המלבן.

184
00:09:09,002 --> 00:09:12,086
זה יותר כוראוגרפיה של תשומת לבו של הצופה

185
00:09:12,704 --> 00:09:15,508
כלי אחד בו אנחנו יכולים להשתמש
כדי להנחות את תשומת הלב שלכם

186
00:09:15,508 --> 00:09:16,915
נקרא "צליל מרחבי."

187
00:09:16,939 --> 00:09:19,907
אני יכול למקם צליל בכל מקום
לפניכם, משמאלכם, או ימינכם,

188
00:09:19,931 --> 00:09:21,310
אפילו מאחוריכם,

189
00:09:21,334 --> 00:09:24,330
וכאשר אתם מפנים את ראשכם,
הצליל יסתובב בהתאם.


190
00:09:24,354 --> 00:09:27,856
אז אני יכול להשתמש בו כדי להפנות
את תשומת לבכם לאן שארצה שתסתכלו.

191
00:09:28,308 --> 00:09:30,886
בפעם הבאה שתשמעו מישהו שר מעבר לכתפכם,

192
00:09:30,910 --> 00:09:32,171
זה עשוי להיות בונו.

193
00:09:32,195 --> 00:09:33,402
(צחוק)

194
00:09:38,539 --> 00:09:41,294
מציאות מדומה גורמת לנו להרגיש
כאילו אנחנו חלק ממשהו

195
00:09:42,459 --> 00:09:45,968
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית
חיינו ביחידות משפחתיות קטנות.

196
00:09:45,992 --> 00:09:47,503
התחלנו במערות,

197
00:09:47,527 --> 00:09:50,960
לאחר מכן עברנו לחמולות ולשבטים,
ואז, לכפרים ולעיירות,

198
00:09:50,984 --> 00:09:53,676
ועכשיו כולנו אזרחי העולם.

199
00:09:54,211 --> 00:09:58,011
אבל אני מאמין שאנחנו עדיין
מקובעים לדאוג הכי הרבה

200
00:09:58,035 --> 00:10:00,532
לדברים שהם מקומיים עבורנו.

201
00:10:01,325 --> 00:10:06,283
ומציאות מדומה גורמת לכל מקום
ולכל אחד להרגיש מקומי.

202
00:10:06,307 --> 00:10:08,815
לכן זה עובד כמכונת אמפתיה.

203
00:10:08,839 --> 00:10:12,063
הסרט שלנו "עננים מעל סידרא" 
לוקח אתכם למחנה פליטים סורי,

204
00:10:12,087 --> 00:10:16,638
ובמקום לצפות בסיפור על אנשים שם,

205
00:10:16,662 --> 00:10:20,485
זה עכשיו סיפור עלינו כאן.

206
00:10:22,386 --> 00:10:23,896
אבל לאן אנחנו הולכים מכאן?


207
00:10:24,432 --> 00:10:26,889
הדבר המסובך הוא שעם כל המדיומים הקודמים,

208
00:10:26,913 --> 00:10:29,283
הפורמט קבוע בלידתו.

209
00:10:30,182 --> 00:10:32,071
הסרט כבר היה עשוי מרצף של מלבנים,

210
00:10:32,095 --> 00:10:34,934
ממויברידג' והסוסים שלו עד עכשיו.

211
00:10:35,377 --> 00:10:36,927
הפורמט אף פעם לא השתנה.

212
00:10:37,654 --> 00:10:41,101
אבל מציאות מדומה , כמדיום,

213
00:10:42,370 --> 00:10:43,619
אינו מושלם עדיין.

214
00:10:44,767 --> 00:10:47,966
הוא לא משתמש בצלולויד פיזי או
נייר או אותות טלוויזיה.

215
00:10:47,990 --> 00:10:51,809
זה מעסיק בפועל מה שאנו 
משתמשים בו כדי להבין את העולם.

216
00:10:52,642 --> 00:10:56,545
אנחנו משתמשים בחושינו כבצבעים על בד ציור,

217
00:10:56,569 --> 00:10:57,891
אבל רק שניים נכון להיום

218
00:10:59,653 --> 00:11:03,493
בסופו של דבר, נוכל לראות
אם כל החושים האנושיים שלנו יהיו מועסקים.

219
00:11:03,517 --> 00:11:07,712
ויהיו לנו אמצעים כדי לחיות
את הסיפור בכל דרך שנבחר.

220
00:11:08,575 --> 00:11:11,031
ואנחנו קוראים לזה מציאות מדומה עכשיו,

221
00:11:11,055 --> 00:11:13,849
אבל מה קורה כאשר אנחנו עוברים
מעבר למציאות מדומה?

222
00:11:15,345 --> 00:11:16,775
איך אני מכנים זאת אז?

223
00:11:17,503 --> 00:11:20,339
מה אם במקום לספר לכם על חלום באופן מילולי,

224
00:11:20,363 --> 00:11:23,137
הייתי יכול לאפשר לכם לחיות בתוך החלום?

225
00:11:23,860 --> 00:11:27,487
מה אם במקום פשוט לחוות מציאות כלשהי
על פני האדמה,

226
00:11:27,511 --> 00:11:31,937
הייתם יכולים לגלוש
על גלי כבידה על קצה חור שחור,

227
00:11:31,961 --> 00:11:34,737
או ליצור גלקסיות מאפס,

228
00:11:34,761 --> 00:11:37,845
או לתקשר אחד עם השני מבלי להשתמש במילים

229
00:11:37,869 --> 00:11:39,772
אלא באמצעות המחשבות הגולמיות שלנו?

230
00:11:41,254 --> 00:11:43,335
זה כבר אינו יותר מציאות מדומה.

231
00:11:44,052 --> 00:11:46,398
ובכנות, אינני יודע איך זה נקרא.

232
00:11:46,884 --> 00:11:49,216
אבל אני מקווה שאתם רואים לאן אנחנו הולכים.

233
00:11:50,629 --> 00:11:54,351
אבל כאן אני, עושה אינטלקטואליזציה
למדיום שאני אומר שהוא חווייתי.

234
00:11:54,839 --> 00:11:56,265
אז בואו ונחווה אותו.

235
00:11:56,845 --> 00:12:00,040
בידיכם, אני מקווה שאתם אוחזים חתיכת קרטון.

236
00:12:01,143 --> 00:12:02,776
בואו ונפתח את השפה

237
00:12:02,800 --> 00:12:05,333
הקישו על לחצן ההפעלה
כדי לשחרר את נעילת הטלפון.

238
00:12:06,145 --> 00:12:07,769
עבור האנשים שצופים בבית,


239
00:12:07,793 --> 00:12:09,629
אנו הולכים לשים כרטיס ממש כעת

240
00:12:09,653 --> 00:12:12,883
כדי להראות לכם איך להוריד
ניסוי זה בטלפון שלכם בעצמכם,

241
00:12:12,907 --> 00:12:16,208
ואפילו לקבל משקפי קרטון גוגל
משלכם לנסות עם זה איתם.

242
00:12:17,275 --> 00:12:19,802
שיחקנו בקופסאות קרטון כילדים,

243
00:12:19,826 --> 00:12:24,410
וכמבוגרים, אני מקווה שנוכל כולנו
למצוא מעט מהברק הזה

244
00:12:24,434 --> 00:12:27,208
בכך שנתקע את ראשנו שוב באחד כזה.

245
00:12:29,615 --> 00:12:31,044
אתם עומדים להשתתף

246
00:12:31,068 --> 00:12:35,520
בצפייה הקולקטיבית במציאות מדומה 
הגדולה ביותר בהיסטוריה.

247
00:12:36,236 --> 00:12:39,854
בסגנון הקלאסיק ישן זה של ימים שעברו,

248
00:12:39,878 --> 00:12:42,109
כולנו הולכים לראות משהו


249
00:12:42,133 --> 00:12:44,130
בדיוק באותו זמן, ביחד.

250
00:12:45,019 --> 00:12:46,442
בואו נקווה שזה יעבוד.

251
00:12:46,466 --> 00:12:48,651
איך נראית הספירה לאחור?
אני לא יכול לראות.

252
00:12:52,564 --> 00:12:59,558
קהל: ... 15, 14, 13, 12, 11, 10, 9,


253
00:12:59,582 --> 00:13:06,446
8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1


254
00:13:10,327 --> 00:13:14,155
(שירת ציפורים)

255
00:13:22,508 --> 00:13:25,168
(מנוע רכבת)

256
00:13:33,351 --> 00:13:35,351
קהל (צרחות)

257
00:13:51,285 --> 00:13:52,575
(וידאו) JR: תנו לי לספר לכם


258
00:13:52,599 --> 00:13:55,076
איך צילמתי את העטיפה של 
הניו יורק מגזין,

259
00:13:55,100 --> 00:13:57,194
"מתהלכים בניו יורק."

260
00:14:06,577 --> 00:14:09,987
אני פשוט הייתי חגור מחוץ למסוק,

261
00:14:10,011 --> 00:14:14,255
והיה עלי להיות אנכי באופן מושלם
כדי שאוכל לתפוס אותו.

262
00:14:14,279 --> 00:14:15,897
וכשהייתי באופן מושלם מעל --

263
00:14:15,921 --> 00:14:18,658
אתם יודעים, עם הרוח, נאלצנו לחזור 
על זה מספר פעמים --

264
00:14:18,682 --> 00:14:20,476
אז המשכתי לצלם,

265
00:14:27,598 --> 00:14:29,336
(וידאו) קול של אישה: אלוהים אדירים,

266
00:14:29,900 --> 00:14:31,220
הגן עלינו מפני רשע,

267
00:14:32,654 --> 00:14:33,865
כי אתה הוא האלוהים,

268
00:14:35,044 --> 00:14:36,231
האור.

269
00:14:41,824 --> 00:14:44,207
אתה שנתת לנו חיים, נטלת אותם.

270
00:14:46,191 --> 00:14:47,771
רצונך כי ייעשה.

271
00:14:48,941 --> 00:14:53,505
אנא הבא שלום לרבים שאיבדו את יקיריהם.

272
00:14:53,529 --> 00:14:55,272
עזור לנו לשוב ולחיות.

273
00:14:58,564 --> 00:15:01,683
(מוסיקה)

274
00:15:17,066 --> 00:15:18,527
(וידאו) (קולות של ילדים)


275
00:15:19,504 --> 00:15:24,169
קול של ילד: יש עכשיו יותר ילדים
בזעתרי מאשר מבוגרים.

276
00:15:29,924 --> 00:15:31,953
לפעמים אני חושב

277
00:15:31,977 --> 00:15:34,411
שאנחנו הם אלה האחראים.

278
00:15:39,410 --> 00:15:40,785
כריס מילק: איך זה היה?

279
00:15:40,809 --> 00:15:44,524
(תשואות)

280
00:15:44,548 --> 00:15:47,477
זו הייתה דרך זולה לגרום לכם
להגיב במחיאות כפיים סוערות.


281
00:15:47,501 --> 00:15:50,309
אני פשוט גרמתי לכולכם לעמוד. 
ידעתי שתריעו בסיום.

282
00:15:50,333 --> 00:15:51,974
(תשואות)

283
00:15:51,998 --> 00:15:55,817
אני מאמין שכל אחד על פני כדור הארץ
צריך לחוות

284
00:15:55,841 --> 00:15:57,421
מה שאתם חוויתם זה עתה,

285
00:15:58,036 --> 00:16:01,203
כך נוכל באופן קולקטיבי
להתחיל לעצב את זה,

286
00:16:01,227 --> 00:16:03,001
לא כפלטפורמת טכנולוגיה

287
00:16:03,025 --> 00:16:04,600
אלא כפלטפורמה של אנושיות,

288
00:16:05,498 --> 00:16:08,682
ולשם כך, בנובמבר אשתקד,


289
00:16:08,706 --> 00:16:11,992
הניו יורק טיימס ו Vrse עשו
פרויקט מציאות מדומה בשם "העקור".

290
00:16:12,016 --> 00:16:14,362
היא הושקה עם מיליון קרטונים של גוגל

291
00:16:14,386 --> 00:16:17,859
שנשלחו לכל מנוי של יום ראשון
יחד עם העיתון שלו.

292
00:16:17,883 --> 00:16:20,401
אבל דבר מצחיק קרה באותו בוקר יום ראשון

293
00:16:20,425 --> 00:16:21,747
הרבה אנשים קיבלו אותם

294
00:16:21,771 --> 00:16:25,977
שלא היו הנמענים המיועדים בתוויות התפוצה.

295
00:16:26,001 --> 00:16:29,545
והתחלנו לראות את זה בכל רחבי האינסטגרם.

296
00:16:33,059 --> 00:16:34,239
נראה מוכר?


297
00:16:36,252 --> 00:16:38,395
המוסיקה הובילה אותי על נתיב


298
00:16:38,419 --> 00:16:41,468
של חיפוש אחר מה שנדמה כבלתי מושג

299
00:16:41,492 --> 00:16:42,745
במשך זמן רב מאוד.


300
00:16:43,466 --> 00:16:47,437
עכשיו, למיליוני ילדים פשוט היתה
אותה חוויה מכוננת

301
00:16:47,461 --> 00:16:49,202
בילדותם

302
00:16:49,226 --> 00:16:51,530
שהייתה לי בשלי.

303
00:16:52,316 --> 00:16:54,545
רק שאני חושב שזו

304
00:16:54,569 --> 00:16:55,727
עולה עליה.

305
00:16:56,358 --> 00:16:57,508
בואו ונראה

306
00:16:57,859 --> 00:16:59,009
לאן זה

307
00:16:59,573 --> 00:17:00,723
מוביל אותם.

308
00:17:01,384 --> 00:17:02,535
תודה רבה לכם,

309
00:17:02,559 --> 00:17:09,041
(תשואות)