סיפורים: מורשת של מי שאנחנו - אוולי מקבה
-
0:00 - 0:13(מוסיקה)
-
0:13 - 0:19אני אוולה. ביתה של אליס, נכדתה של רות,
-
0:19 - 0:24נינה של ביג מאמה אליס ו- מדיר קורין,
-
0:24 - 0:30ובת נינה של אנה ו- זיטי בניון.
-
0:30 - 0:32זאת תקוותי
-
0:32 - 0:37למצוא את העצמי הטוב ביותר האפשרי בפעילות למען אחרים.
-
0:37 - 0:41אבא שלי? נהג לספר לי סיפורים.
-
0:41 - 0:43אבא שלי נהג לומר
-
0:43 - 0:46"אני רוצה שתדעי מי את ומהיכן את באה.
-
0:46 - 0:51זה מה שינחה אותך בגילוי של מי את צריכה להיות.
-
0:51 - 0:53אז תקשיבי לסיפור הזה, בסדר, ילדתי?
-
0:53 - 0:55זה לא הולך להופיע בשום ספר.
-
0:55 - 0:57המורים שלך לא הולכים לספר אותו,
-
0:57 - 1:00אבל את צריכה להבין מי את."
-
1:00 - 1:02זה הפך לקו מנחה
-
1:02 - 1:05בסיפורים שאני רוצה לספר.
-
1:05 - 1:09סיפורים על המורשת של מי אנחנו.
-
1:09 - 1:13שמעתי כל הזמן שהילדים הם העתיד,
-
1:13 - 1:15אך מה הקלישאה הזאת בעצם אומרת
-
1:15 - 1:17ואיך אנחנו מכינים אותם לכך?
-
1:17 - 1:20אז חיפשתי מעשיות על אנשים צעירים
-
1:20 - 1:21והמורשת שהם מביאים
-
1:21 - 1:23כגורמים לשינוי.
-
1:23 - 1:26הכוח שיש בידיכם כעת.
-
1:26 - 1:30היום, 2 במרץ 1955,
-
1:30 - 1:33הסיפור שאי רוצה לשתף אתכם בו
-
1:33 - 1:36מתחיל ב- 1955, ב- 2 למרץ.
-
1:36 - 1:39הוא על ילדה אמיצה בת 16,
-
1:39 - 1:42קלודט קולווין.
-
1:42 - 1:43זוהי סגירת מעגל היום
-
1:43 - 1:46בגלל שלפני שבוע, בסאן פרנסיסקו,
-
1:46 - 1:47תלמידי חטיבת הביניים שלי
-
1:47 - 1:49הציגו הצגה שכתבתי
-
1:49 - 1:52"גורמים לשינוי"
-
1:52 - 1:55שמתחילה עם שחזור של פלסי נגד פרגוסון
-
1:55 - 1:57מ- 1982 עד 1986,
-
1:57 - 2:00משם ל- בראון נגד בורד ושביתת הסטודנטים המונהגת
-
2:00 - 2:02על ידי ברברה רוז ג'ונס,
-
2:02 - 2:06קפיצה ל- קלודט קולווין וחרם האוטובוסים במונטגומרי
-
2:06 - 2:09ומסתיימת בתנועת שביתת השבת ב- 1960,
-
2:09 - 2:13תנועה לא-אלימה מונהגת על ידי סטודנטים.
-
2:13 - 2:16אשתף אתכם בסיפור
-
2:16 - 2:19וגם ברצוני לשתף אכתם בעבודה שאני עושה סביבו,
-
2:19 - 2:22שישמש כדוגמה.
-
2:22 - 2:28שילמתי את העשרה סנט שלי בקדמת האוטובוס ורצתי לעבר הדלת האחורית
-
2:28 - 2:31יחד עם שאר הילדים השחורים כדי שהנהג לא יתחיל לנוסע
-
2:31 - 2:32לפני שנספיק כולנו לעלות.
-
2:32 - 2:37בנוסף, הלבנים לא ממש אוהבים שאנחנו הולכים במעבר לידם.
-
2:37 - 2:40כשהגעתי אל אחורי האוטובוס, איזור"הצבע" היה מלא,
-
2:40 - 2:43אז התיישבתי באמצע.
-
2:43 - 2:44התיישבתי בכסא האחרון בצד שמאל,
-
2:44 - 2:46ממש ליד החלון,
-
2:46 - 2:49ולא חשבתי על שום דבר ספציפי.
-
2:49 - 2:52"היי"
-
2:52 - 2:55לא הכרתי את הילדה שלידי, הילדה הגדולה יותר.
-
2:55 - 2:57אז המשכתי להסתכל דרך החלון.
-
2:57 - 3:00הנהג המשיך עוד כמה תחנות,אנשים נוספים המשיכו לעלות,
-
3:00 - 3:01שחורים ולבנים.
-
3:01 - 3:04די מהר כבר לא היו מקומות פנויים.
-
3:04 - 3:07"תפנו לי את המקומות שלכם", צעק הנהג.
-
3:07 - 3:08אנשים שחורים התחילו לקום.
-
3:08 - 3:11אנשים לבנים התיישבו במקומם. אבל אני המשכתי לשבת.
-
3:11 - 3:15גם הילדה שלידי והשתיים שלידנו המשיכו לשבת.
-
3:15 - 3:17ידעתי שזה לא האיזור המוגבל.
-
3:17 - 3:21"קדימה, על הרגליים!"
-
3:21 - 3:22הילדה שלידי קמה מיד.
-
3:22 - 3:24היא עמדה במעבר, ולאחר מכן גם שתי הילדות האחרות.
-
3:24 - 3:27אך אני אמרתי לעצמי שזהו לא האיזור המוגבל.
-
3:27 - 3:29הנהג הסתכל למעלה,
-
3:29 - 3:33הסתכל בחלון, במראה.
-
3:33 - 3:37הוא עצר בצד. אישה בהריון, גב' המילטון, עלתה לאוטובוס.
-
3:37 - 3:39היא רצה אל אחורי האוטובוס ועלתה,
-
3:39 - 3:42בלי לדעת שהוא מנסה לגרום לי לוותר על הכסא שלי.
-
3:42 - 3:44והיא התיישבה ממש לידי.
-
3:44 - 3:47"שתיכן צריכות לקום כדי שאוכל להמשיך לנסוע".
-
3:47 - 3:51"אדוני, שילמתי את העשרה סנט, שילמתי את דמי הנסיעה.
-
3:51 - 3:53זוהי הזכות שלי, אתה יודע, הנובעת מהחוקה ..."
-
3:53 - 3:57"חוקה? חה, חה. תני לי לקרוא למשטרה".
-
3:57 - 3:59הוא ירד וסימן לשני אופנוענים
-
3:59 - 4:00והם באו.
-
4:00 - 4:04ושני האונוענים האלה עלו לאוטובוס.
-
4:04 - 4:06הסתכלו על גב' המילטון,
-
4:06 - 4:09"אתן שתיכן תצטרכו לקום כדי שהנהג יוכל להמשיך בנסיעה".
-
4:09 - 4:12"אדוני, שילמתי את העשרה סנט שלי. אני בהריון.
-
4:12 - 4:15אם אזוז עכשיו, ארגיש מאוד לא טוב, אדוני."
-
4:15 - 4:18"אדוני, אני שילמתי את העשרה סנט שלי גם, אתה יודע, זאת הזכות שלי,
-
4:18 - 4:20הזכות החוקתית שלי.
-
4:20 - 4:21אני אזרחית של ארצות הברית של אמריקה
-
4:21 - 4:23רק תקראו את התיקונים ה-13 וה- 14
-
4:23 - 4:25אתם תראו את זה שם.
-
4:25 - 4:27אני מכירה את החוק. המורה שלי לימדה אותי בבית הספר"
-
4:27 - 4:30אתם מבינים, המורה שלי לימדה אותנו את החוקה,
-
4:30 - 4:32את מגילת הזכויות, את הכרזת העצמאות,
-
4:32 - 4:35נאומו של פטריק הנרי. אפילו למדתי אותו בעל פה.
-
4:35 - 4:38המורה שלנו הייתה חוקרת אותנו כל הזמן
-
4:38 - 4:40ומנסה להבין מה אנחנו חושבים על זה.
-
4:40 - 4:43היא הייתה אומרת "מי את? הא?
-
4:43 - 4:46למה את יושבת כאן ברגע זה?
-
4:46 - 4:48האדם שהאנשים חושבים שהם רואים
-
4:48 - 4:49מהצד החיצוני שלך?
-
4:49 - 4:51מי את בפנים? איך את חושבת?
-
4:51 - 4:53איך את מרגישה? במה את מאמינה?
-
4:53 - 4:56האם תהיי מוכנה לעמוד על שלך, על מה שאת מאמינה בו
-
4:56 - 4:58אפילו אם מישהו ירצה למנוע את זה ממך
-
4:58 - 5:00בגלל שאת שונה?
-
5:00 - 5:04האם אתם אוהבים את העור החום היפה שלכם, ילדים?
-
5:04 - 5:07האם אתה אמריקאיים?
-
5:07 - 5:09מה המשמעות של להיות אמריקאיים? הא?
-
5:09 - 5:13שיעורי בית להיום, תכתבו חיבור: מה המשמעות של להיות אמריקאי?
-
5:13 - 5:15אתם צריכים לדעת מי אתם, ילדים!"
-
5:15 - 5:18המורה שלי הייתה מלמדת אותנו היסטוריה ואירועים נוכחיים.
-
5:18 - 5:21היא אמרה שזאת הדרך בה אנחנו יכולים להבין כל מה שקורה סביבנו
-
5:21 - 5:24ואנחנו יכולים לשנות את זה.
-
5:24 - 5:27אדוני, כל מה שאני יודעת הוא שאני שונא את ג'ים קראו.
-
5:27 - 5:29אני גם יודעת שאם אין לך משהו ששוה לחיות עבורו,
-
5:29 - 5:31אין שום דבר ששווה למות עבורו.
-
5:31 - 5:32אז תן לי את זה חופש שלי או תהרוג אותי!
-
5:32 - 5:35אאוץ'! לא איכפת לי! תקח אותי לכלא!"
-
5:35 - 5:38הם משכו אותה מהאוטובוס.
-
5:38 - 5:41לאחר מכן קלודט קלווין הייתה במושב הרכב,
-
5:41 - 5:43בספסל האחורי של רכב משטרה,
-
5:43 - 5:48עם אזיקים דרך החלון.
-
5:48 - 5:53בשנה שלאחר מכן, ב- 11 למאי 1956,
-
5:53 - 5:57קלודט קולווין הייתה העדה המרכזית במשפט פדרלי
-
5:57 - 5:59בראודר נגד גייל.
-
5:59 - 6:02היא, צעירה בת 18,
-
6:02 - 6:08ושתי נשים אחרות, גב' בראודר.
-
6:08 - 6:13המשפט שלהם, בראודר נגד גייל, הגיע לבית המשפט העליון.
-
6:13 - 6:17לאור בראון נגד מנהל החינוך, התיקון הארבע עשרה לחוקה
-
6:17 - 6:24והעדות החזקה שלה באותו יום, כל השאר היסטוריה.
-
6:24 - 6:27למה אנחנו לא מכירים את הסיפור הזה?
-
6:27 - 6:28חרם האוטובוסים במונטגומרי --
-
6:28 - 6:30שמענו על רוזה פארקס, מרטין לותר קינג,
-
6:30 - 6:33הם לעולם יהיו בכותרות.
-
6:33 - 6:36אך תפקיד הנשים שלקחו חלק בתנועה הזאת,
-
6:36 - 6:40תפקידה של קלודט, כמי שעמדה על שלה,
-
6:40 - 6:44מלמד אותנו לקחים חשובים, שמאתגרים אותנו כיום.
-
6:44 - 6:48מה זה אומר לקחת חלק?
-
6:48 - 6:52להיות אזרח בעל אחריות בדמוקרטיה?
-
6:52 - 6:56והשיעורים על אומץ, ואמונה?
-
6:56 - 6:59מצאתי היסטוריה של תנועות חופש אשר לקחו בהן חלק אנשים צעירים
-
6:59 - 7:02כך שהם יכולים לחקור את הרעיונות הגדולים הלאה
-
7:02 - 7:05של זהות, של הזהות הנבחרת שלכם
-
7:05 - 7:07והזהות הנכפית עליכם.
-
7:07 - 7:09מה המשמעות של להיות חלק מקהילה?
-
7:09 - 7:13מי לוקח חלק? איך אנחנו משפרים את זה?
-
7:13 - 7:17גזע ואלימות באמריקה
-
7:17 - 7:20באותה מידה של אזרחות השתתפותית פעילה.
-
7:20 - 7:24סיפורים אלה מאפשרים לי לנהל דו-שיח,
-
7:24 - 7:29לומר את הבלתי ניתן לאמירה, שאחרים מפחדים לומר.
-
7:29 - 7:34פעם אחת, ב- יוג'ין, אורגון, ילד בגיל חטיבת הביניים, בלונדיני עם עיניים כחולות
-
7:34 - 7:36בסופה של ההצגה אמר
-
7:36 - 7:39"אבל, גב' אוווילי, הגזענות הסתיימה, נכון?"
-
7:39 - 7:41ומאחר ולא רציתי לענות במקומו, אמרתי
-
7:41 - 7:43"תסתובב לעבר האדם שיושב לידך.
-
7:43 - 7:45תגיד לי אם אתה מצליח למצוא לכך הוכחה."
-
7:45 - 7:47ונתתי להם ארבע דקות לדבר על כך.
-
7:47 - 7:54במהרה התחילו לספר סיפורים, עדויות לגזענות בקהילות שלהם.
-
7:54 - 7:57ילדה כתבה לי, ילדת תיכון בסאן פרנסיסקו:
-
7:57 - 8:02"התכוונתי לא לבוא היום לבית הספר, אבל אז שמעתי שיש לנו מפגש, אז באתי.
-
8:02 - 8:06אחרי ששמעתי את הסטודנטים מדברים וראיתי את ההצגה שלך,
-
8:06 - 8:08חשבתי לארגן את החברים שלי
-
8:08 - 8:11שנלך למפגש הנהלה
-
8:11 - 8:13ולהגיד להם שאנחנו רוצים שיעורים מתקדמים
-
8:13 - 8:17לכל הקורסים הדרושים לכניסה לאוניברסיטה.
-
8:17 - 8:21וכך, אני מספרת לכם את הסיפור הזה היום
-
8:21 - 8:24כאות כבוד למורשת של אנשים צעירים שצעדו קדימה
-
8:24 - 8:27כדי שיהוו תמרורים,
-
8:27 - 8:31כדי להיות השינוי שהם רוצים לראות בעולם הזה,
-
8:31 - 8:33כמו שקלודט קולווין הייתה.
-
8:33 - 8:37בגלל שהיא ביטלה את החוקיות של מושבים נפרדים
-
8:37 - 8:40במונגומרי, אלבמה.
-
8:40 - 8:42תודה רבה לכם.
-
8:42 - 8:45(מחיאות כפיים)
-
8:47 - 8:49תודה רבה.
- Title:
- סיפורים: מורשת של מי שאנחנו - אוולי מקבה
- Description:
-
מספרת הסיפורים והמחנכת אוולי מקבה משלבת אומנות במה והיסטוריה כדי לספר פרק עוצמתי ממאבק הזכויות האזרחיות של ארצות הברית.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TED-Ed
- Duration:
- 09:02
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Stories: Legacies of Who We Are - Awele Makeba | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Stories: Legacies of Who We Are - Awele Makeba | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Stories: Legacies of Who We Are - Awele Makeba | ||
Sorin Solomon edited Hebrew subtitles for Stories: Legacies of Who We Are - Awele Makeba | ||
Sorin Solomon edited Hebrew subtitles for Stories: Legacies of Who We Are - Awele Makeba | ||
Sorin Solomon added a translation |