0:00:00.000,0:00:12.677
(מוסיקה)

0:00:12.677,0:00:19.000
אני אוולה. ביתה של אליס, נכדתה של רות,

0:00:19.000,0:00:24.200
נינה של ביג מאמה אליס ו- מדיר קורין,

0:00:24.200,0:00:29.923
ובת נינה של אנה ו- זיטי בניון.

0:00:29.923,0:00:32.000
זאת תקוותי

0:00:32.000,0:00:36.646
למצוא את העצמי הטוב ביותר האפשרי בפעילות למען אחרים.

0:00:36.646,0:00:40.692
אבא שלי? נהג לספר לי סיפורים.

0:00:40.692,0:00:43.000
אבא שלי נהג לומר

0:00:43.000,0:00:46.000
"אני רוצה שתדעי מי את ומהיכן את באה.

0:00:46.000,0:00:50.538
זה מה שינחה אותך בגילוי של מי את צריכה להיות.

0:00:50.538,0:00:53.354
אז תקשיבי לסיפור הזה, בסדר, ילדתי?

0:00:53.354,0:00:55.185
זה לא הולך להופיע בשום ספר.

0:00:55.185,0:00:57.031
המורים שלך לא הולכים לספר אותו,

0:00:57.031,0:01:00.215
אבל את צריכה להבין מי את."

0:01:00.215,0:01:02.387
זה הפך לקו מנחה

0:01:02.387,0:01:05.007
בסיפורים שאני רוצה לספר.

0:01:05.007,0:01:09.000
סיפורים על המורשת של מי אנחנו.

0:01:09.000,0:01:12.646
שמעתי כל הזמן שהילדים הם העתיד,

0:01:12.646,0:01:15.001
אך מה הקלישאה הזאת בעצם אומרת

0:01:15.001,0:01:17.417
ואיך אנחנו מכינים אותם לכך?

0:01:17.417,0:01:20.015
אז חיפשתי מעשיות על אנשים צעירים

0:01:20.015,0:01:21.467
והמורשת שהם מביאים

0:01:21.467,0:01:23.262
כגורמים לשינוי.

0:01:23.262,0:01:26.000
הכוח שיש בידיכם כעת.

0:01:26.000,0:01:30.323
היום, 2 במרץ 1955,

0:01:30.323,0:01:32.738
הסיפור שאי רוצה לשתף אתכם בו

0:01:32.738,0:01:35.800
מתחיל ב- 1955, ב- 2 למרץ.

0:01:35.800,0:01:39.077
הוא על ילדה אמיצה בת 16,

0:01:39.077,0:01:41.631
קלודט קולווין.

0:01:41.631,0:01:43.208
זוהי סגירת מעגל היום

0:01:43.208,0:01:45.862
בגלל שלפני שבוע, בסאן פרנסיסקו,

0:01:45.862,0:01:47.163
תלמידי חטיבת הביניים שלי

0:01:47.163,0:01:49.298
הציגו הצגה שכתבתי

0:01:49.298,0:01:51.762
"גורמים לשינוי"

0:01:51.762,0:01:54.545
שמתחילה עם שחזור של פלסי נגד פרגוסון

0:01:54.545,0:01:57.445
מ- 1982 עד 1986,

0:01:57.445,0:02:00.169
משם ל- בראון נגד בורד ושביתת הסטודנטים המונהגת

0:02:00.169,0:02:02.046
על ידי ברברה רוז ג'ונס,

0:02:02.046,0:02:05.523
קפיצה ל- קלודט קולווין וחרם האוטובוסים במונטגומרי

0:02:05.523,0:02:09.292
ומסתיימת בתנועת שביתת השבת ב- 1960,

0:02:09.292,0:02:13.000
תנועה לא-אלימה מונהגת על ידי סטודנטים.

0:02:13.000,0:02:15.754
אשתף אתכם בסיפור

0:02:15.754,0:02:19.231
וגם ברצוני לשתף אכתם בעבודה שאני עושה סביבו,

0:02:19.231,0:02:22.231
שישמש כדוגמה.

0:02:22.231,0:02:27.677
שילמתי את העשרה סנט שלי בקדמת האוטובוס ורצתי לעבר הדלת האחורית

0:02:27.677,0:02:30.631
יחד עם שאר הילדים השחורים כדי שהנהג לא יתחיל לנוסע

0:02:30.631,0:02:32.000
לפני שנספיק כולנו לעלות.

0:02:32.000,0:02:36.646
בנוסף, הלבנים לא ממש אוהבים שאנחנו הולכים במעבר לידם.

0:02:36.646,0:02:39.815
כשהגעתי אל אחורי האוטובוס, איזור"הצבע" היה מלא,

0:02:39.815,0:02:42.607
אז התיישבתי באמצע.

0:02:42.607,0:02:44.452
התיישבתי בכסא האחרון בצד שמאל,

0:02:44.452,0:02:46.231
ממש ליד החלון,

0:02:46.231,0:02:49.030
ולא חשבתי על שום דבר ספציפי.

0:02:49.030,0:02:52.000
"היי"

0:02:52.000,0:02:55.000
לא הכרתי את הילדה שלידי, הילדה הגדולה יותר.

0:02:55.000,0:02:57.462
אז המשכתי להסתכל דרך החלון.

0:02:57.462,0:03:00.000
הנהג המשיך עוד כמה תחנות,אנשים נוספים המשיכו לעלות,

0:03:00.000,0:03:01.400
שחורים ולבנים.

0:03:01.400,0:03:04.000
די מהר כבר לא היו מקומות פנויים.

0:03:04.000,0:03:06.523
"תפנו לי את המקומות שלכם", צעק הנהג.

0:03:06.523,0:03:08.338
אנשים שחורים התחילו לקום.

0:03:08.338,0:03:11.000
אנשים לבנים התיישבו במקומם. אבל אני המשכתי לשבת.

0:03:11.000,0:03:15.246
גם הילדה שלידי והשתיים שלידנו המשיכו לשבת.

0:03:15.246,0:03:17.492
ידעתי שזה לא האיזור המוגבל.

0:03:17.492,0:03:21.046
"קדימה, על הרגליים!"

0:03:21.046,0:03:22.377
הילדה שלידי קמה מיד.

0:03:22.377,0:03:23.708
היא עמדה במעבר, ולאחר מכן גם שתי הילדות האחרות.

0:03:23.708,0:03:26.877
אך אני אמרתי לעצמי שזהו לא האיזור המוגבל.

0:03:26.877,0:03:28.987
הנהג הסתכל למעלה,

0:03:28.987,0:03:32.536
הסתכל בחלון, במראה.

0:03:32.536,0:03:37.138
הוא עצר בצד. אישה בהריון, גב' המילטון, עלתה לאוטובוס.

0:03:37.138,0:03:39.165
היא רצה אל אחורי האוטובוס ועלתה,

0:03:39.165,0:03:42.198
בלי לדעת שהוא מנסה לגרום לי לוותר על הכסא שלי.

0:03:42.198,0:03:44.369
והיא התיישבה ממש לידי.

0:03:44.369,0:03:47.200
"שתיכן צריכות לקום כדי שאוכל להמשיך לנסוע".

0:03:47.200,0:03:50.708
"אדוני, שילמתי את העשרה סנט, שילמתי את דמי הנסיעה.

0:03:50.708,0:03:52.769
זוהי הזכות שלי, אתה יודע, הנובעת מהחוקה ..."

0:03:52.769,0:03:56.769
"חוקה? חה, חה. תני לי לקרוא למשטרה".

0:03:56.769,0:03:59.000
הוא ירד וסימן לשני אופנוענים

0:03:59.000,0:04:00.439
והם באו.

0:04:00.439,0:04:04.000
ושני האונוענים האלה עלו לאוטובוס.

0:04:04.000,0:04:05.815
הסתכלו על גב' המילטון,

0:04:05.815,0:04:08.846
"אתן שתיכן תצטרכו לקום כדי שהנהג יוכל להמשיך בנסיעה".

0:04:08.846,0:04:12.308
"אדוני, שילמתי את העשרה סנט שלי. אני בהריון.

0:04:12.308,0:04:15.308
אם אזוז עכשיו, ארגיש מאוד לא טוב, אדוני."

0:04:15.308,0:04:17.815
"אדוני, אני שילמתי את העשרה סנט שלי גם, אתה יודע, זאת הזכות שלי,

0:04:17.815,0:04:19.831
הזכות החוקתית שלי.

0:04:19.831,0:04:21.377
אני אזרחית של ארצות הברית של אמריקה

0:04:21.377,0:04:23.089
רק תקראו את התיקונים ה-13 וה- 14

0:04:23.089,0:04:24.662
אתם תראו את זה שם.

0:04:24.662,0:04:27.123
אני מכירה את החוק. המורה שלי לימדה אותי בבית הספר"

0:04:27.123,0:04:29.546
אתם מבינים, המורה שלי לימדה אותנו את החוקה,

0:04:29.546,0:04:31.912
את מגילת הזכויות, את הכרזת העצמאות,

0:04:31.912,0:04:34.908
נאומו של פטריק הנרי. אפילו למדתי אותו בעל פה.

0:04:34.908,0:04:38.000
המורה שלנו הייתה חוקרת אותנו כל הזמן

0:04:38.000,0:04:40.338
ומנסה להבין מה אנחנו חושבים על זה.

0:04:40.338,0:04:43.000
היא הייתה אומרת "מי את? הא?

0:04:43.000,0:04:45.600
למה את יושבת כאן ברגע זה?

0:04:45.600,0:04:47.600
האדם שהאנשים חושבים שהם רואים

0:04:47.600,0:04:49.231
מהצד החיצוני שלך?

0:04:49.231,0:04:51.273
מי את בפנים? איך את חושבת?

0:04:51.273,0:04:53.272
איך את מרגישה? במה את מאמינה?

0:04:53.272,0:04:56.003
האם תהיי מוכנה לעמוד על שלך, על מה שאת מאמינה בו

0:04:56.003,0:04:57.726
אפילו אם מישהו ירצה למנוע את זה ממך

0:04:57.726,0:04:59.781
בגלל שאת שונה?

0:04:59.781,0:05:03.692
האם אתם אוהבים את העור החום היפה שלכם, ילדים?

0:05:03.692,0:05:06.600
האם אתה אמריקאיים?

0:05:06.600,0:05:08.692
מה המשמעות של להיות אמריקאיים? הא?

0:05:08.692,0:05:12.569
שיעורי בית להיום, תכתבו חיבור: מה המשמעות של להיות אמריקאי?

0:05:12.569,0:05:14.646
אתם צריכים לדעת מי אתם, ילדים!"

0:05:14.646,0:05:17.662
המורה שלי הייתה מלמדת אותנו היסטוריה ואירועים נוכחיים.

0:05:17.662,0:05:21.400
היא אמרה שזאת הדרך בה אנחנו יכולים להבין כל מה שקורה סביבנו

0:05:21.400,0:05:23.523
ואנחנו יכולים לשנות את זה.

0:05:23.523,0:05:27.046
אדוני, כל מה שאני יודעת הוא שאני שונא את ג'ים קראו.

0:05:27.046,0:05:29.308
אני גם יודעת שאם אין לך משהו ששוה לחיות עבורו,

0:05:29.308,0:05:30.546
אין שום דבר ששווה למות עבורו.

0:05:30.546,0:05:32.281
אז תן לי את זה חופש שלי או תהרוג אותי!

0:05:32.281,0:05:35.480
אאוץ'! לא איכפת לי! תקח אותי לכלא!"

0:05:35.480,0:05:37.579
הם משכו אותה מהאוטובוס.

0:05:37.579,0:05:40.962
לאחר מכן קלודט קלווין הייתה במושב הרכב,

0:05:40.962,0:05:42.923
בספסל האחורי של רכב משטרה,

0:05:42.923,0:05:47.846
עם אזיקים דרך החלון.

0:05:47.846,0:05:52.769
בשנה שלאחר מכן, ב- 11 למאי 1956,

0:05:52.769,0:05:57.015
קלודט קולווין הייתה העדה המרכזית במשפט פדרלי

0:05:57.015,0:05:59.200
בראודר נגד גייל.

0:05:59.200,0:06:02.000
היא, צעירה בת 18,

0:06:02.000,0:06:08.000
ושתי נשים אחרות, גב' בראודר.

0:06:08.000,0:06:13.000
המשפט שלהם, בראודר נגד גייל, הגיע לבית המשפט העליון.

0:06:13.000,0:06:16.778
לאור בראון נגד מנהל החינוך, התיקון הארבע עשרה לחוקה

0:06:16.778,0:06:23.954
והעדות החזקה שלה באותו יום, כל השאר היסטוריה.

0:06:23.954,0:06:27.000
למה אנחנו לא מכירים את הסיפור הזה?

0:06:27.000,0:06:28.277
חרם האוטובוסים במונטגומרי --

0:06:28.277,0:06:30.075
שמענו על רוזה פארקס, מרטין לותר קינג,

0:06:30.075,0:06:32.641
הם לעולם יהיו בכותרות.

0:06:32.641,0:06:35.708
אך תפקיד הנשים שלקחו חלק בתנועה הזאת,

0:06:35.708,0:06:39.738
תפקידה של קלודט, כמי שעמדה על שלה,

0:06:39.738,0:06:44.031
מלמד אותנו לקחים חשובים, שמאתגרים אותנו כיום.

0:06:44.031,0:06:47.856
מה זה אומר לקחת חלק?

0:06:47.856,0:06:52.390
להיות אזרח בעל אחריות בדמוקרטיה?

0:06:52.390,0:06:56.292
והשיעורים על אומץ, ואמונה?

0:06:56.292,0:06:59.062
מצאתי היסטוריה של תנועות חופש אשר לקחו בהן חלק אנשים צעירים

0:06:59.062,0:07:01.769
כך שהם יכולים לחקור את הרעיונות הגדולים הלאה

0:07:01.769,0:07:04.708
של זהות, של הזהות הנבחרת שלכם

0:07:04.708,0:07:07.010
והזהות הנכפית עליכם.

0:07:07.010,0:07:09.178
מה המשמעות של להיות חלק מקהילה?

0:07:09.178,0:07:13.123
מי לוקח חלק? איך אנחנו משפרים את זה?

0:07:13.123,0:07:17.146
גזע ואלימות באמריקה

0:07:17.146,0:07:20.462
באותה מידה של אזרחות השתתפותית פעילה.

0:07:20.462,0:07:24.000
סיפורים אלה מאפשרים לי לנהל דו-שיח,

0:07:24.000,0:07:29.000
לומר את הבלתי ניתן לאמירה, שאחרים מפחדים לומר.

0:07:29.000,0:07:33.523
פעם אחת, ב- יוג'ין, אורגון, ילד בגיל חטיבת הביניים, בלונדיני עם עיניים כחולות

0:07:33.523,0:07:35.725
בסופה של ההצגה אמר

0:07:35.725,0:07:39.000
"אבל, גב' אוווילי, הגזענות הסתיימה, נכון?"

0:07:39.000,0:07:41.000
ומאחר ולא רציתי לענות במקומו, אמרתי

0:07:41.000,0:07:42.795
"תסתובב לעבר האדם שיושב לידך.

0:07:42.795,0:07:44.645
תגיד לי אם אתה מצליח למצוא לכך הוכחה."

0:07:44.645,0:07:47.123
ונתתי להם ארבע דקות לדבר על כך.

0:07:47.123,0:07:53.569
במהרה התחילו לספר סיפורים, עדויות לגזענות בקהילות שלהם.

0:07:53.569,0:07:57.446
ילדה כתבה לי, ילדת תיכון בסאן פרנסיסקו:

0:07:57.446,0:08:02.000
"התכוונתי לא לבוא היום לבית הספר, אבל אז שמעתי שיש לנו מפגש, אז באתי.

0:08:02.000,0:08:06.034
אחרי ששמעתי את הסטודנטים מדברים וראיתי את ההצגה שלך,

0:08:06.034,0:08:08.495
חשבתי לארגן את החברים שלי

0:08:08.495,0:08:10.960
שנלך למפגש הנהלה

0:08:10.960,0:08:13.311
ולהגיד להם שאנחנו רוצים שיעורים מתקדמים

0:08:13.311,0:08:17.095
לכל הקורסים הדרושים לכניסה לאוניברסיטה.

0:08:17.095,0:08:20.594
וכך, אני מספרת לכם את הסיפור הזה היום

0:08:20.594,0:08:23.827
כאות כבוד למורשת של אנשים צעירים שצעדו קדימה

0:08:23.827,0:08:26.585
כדי שיהוו תמרורים,

0:08:26.585,0:08:30.723
כדי להיות השינוי שהם רוצים לראות בעולם הזה,

0:08:30.723,0:08:32.708
כמו שקלודט קולווין הייתה.

0:08:32.708,0:08:36.554
בגלל שהיא ביטלה את החוקיות של מושבים נפרדים

0:08:36.554,0:08:39.800
במונגומרי, אלבמה.

0:08:39.800,0:08:41.708
תודה רבה לכם.

0:08:41.708,0:08:45.277
(מחיאות כפיים)

0:08:47.169,0:08:49.031
תודה רבה.