Return to Video

שלוות הנפש המלהיבה של הצלילה החופשית | TEDx טולוז

  • 0:02 - 0:04
    (וידאו) קול גבר: 10 שניות.
  • 0:07 - 0:12
    חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחד.
  • 0:12 - 0:13
    זמן התחלה רשמי.
  • 0:13 - 0:17
    ועוד אחד, שתיים, שלוש, ארבע,
  • 0:17 - 0:22
    חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר.
  • 0:26 - 0:28
    גיאום נרי, צרפת.
  • 0:28 - 0:32
    (סגנון) משקולות קבועות, 123 מטרים,
  • 0:32 - 0:34
    3 דקות ו-25 שניות.
  • 0:34 - 0:37
    נסיון לשבירת שיא לאומי.
  • 1:08 - 1:09
    70 מטרים.
  • 1:20 - 1:22
    (123 מטרים)
  • 1:37 - 1:39
    40 מטרים.
  • 2:10 - 2:12
    (מחיאות כפיים)
  • 2:12 - 2:15
    שופטת התחרות: קלף לבן,
    גיאום נרי, שיא לאומי!
  • 2:18 - 2:20
    גיאום נרי: תודה לכם.
  • 2:20 - 2:22
    (מחיאות כפיים)
  • 2:23 - 2:25
    תודה רבה,
    תודה על קבלת הפנים הלבבית.
  • 2:25 - 2:28
    הצלילה שבה צפיתם זה עתה הינה מסע --
  • 2:28 - 2:30
    מסע שבין שתי נשימות.
  • 2:31 - 2:34
    מסע שמתרחש בין שתי נשימות --
  • 2:34 - 2:36
    הנשימה האחרונה שלפני הכניסה למים,
  • 2:36 - 2:39
    והנשימה הראשונה עם החזרה לפני המים.
  • 2:39 - 2:44
    הצלילה הזאת היא מסע
    לקצה היכולת האנושית.
  • 2:44 - 2:46
    מסע לעבר הלא נודע.
  • 2:46 - 2:50
    אבל זהו גם, מעל לכל, מסע פנימי
  • 2:50 - 2:52
    שבו מתרחשים הרבה דברים,
  • 2:52 - 2:55
    פיזיולוגים ומנטלים.
  • 2:55 - 2:57
    וזו הסיבה שבאתי לכאן היום,
  • 2:57 - 3:00
    כדי לחלוק איתכם את שעבר עלי,
    ולקחת אתכם איתי למסע.
  • 3:00 - 3:03
    אז נתחיל עם הנשימה האחרונה.
  • 3:04 - 3:07
    (נושם פנימה)
  • 3:17 - 3:19
    (נושף החוצה)
  • 3:19 - 3:24
    כמו ששמתם לב,
    נשימה זו היא עמוקה, איטית ואינטנסיבית.
  • 3:24 - 3:26
    היא מסתיימת עם טכניקה מיוחדת
    הנקראת ״קרפיון״,
  • 3:26 - 3:30
    המאפשרת לי לאכסן
    1-2 ליטרים נוספים של אויר בריאותי
  • 3:30 - 3:32
    על ידי דחיסה.
  • 3:32 - 3:36
    כשאני עוזב את פני המים,
    יש לי כ-10 ליטרים של אויר בריאותי.
  • 3:38 - 3:41
    ברגע שאני עוזב את פני המים
    המנגנון הראשון נכנס לפעולה:
  • 3:41 - 3:43
    רפלקס הצלילה.
  • 3:43 - 3:47
    הדבר הראשון שעושה רפלקס הצלילה
    הוא לגרום להאטה של קצב הלב.
  • 3:48 - 3:50
    קצב ליבי ירד מ- 60-70 פעימות לדקה
  • 3:50 - 3:52
    לכ- 30-40 פעימות לדקה
  • 3:52 - 3:55
    תוך שנייה;
    כמעט באופן מיידי.
  • 3:55 - 3:58
    שנית, רפלקס הצלילה גורם
    להיצרות כלי הדם הפריפריאלים,
  • 3:58 - 4:02
    מה שאומר
    שהדם יפסיק לזרום לחלקים החיצוניים של הגוף
  • 4:02 - 4:06
    על מנת לספק דם אך ורק
    לאיברים החיוניים:
  • 4:06 - 4:09
    הריאות, הלב והמוח.
  • 4:11 - 4:14
    מנגנון זה טבוע בנו.
  • 4:14 - 4:16
    אין באפשרותנו לשלוט בו.
  • 4:16 - 4:18
    אם תצללו מתחת לפני המים,
    אפילו אם זו הפעם הראשונה שלכם
  • 4:18 - 4:21
    אתם תהיו נתונים תחת אותן השפעות בדיוק.
  • 4:21 - 4:24
    כל אדם בעולם מגיב באותו אופן.
  • 4:24 - 4:26
    ומה שמדהים עוד יותר
  • 4:26 - 4:30
    הוא שגם יונקים ימיים מגיבים באותו אופן --
  • 4:30 - 4:34
    כל היונקים הימיים:
    דולפינים, ליוויתנים, אריות ים וכו׳
  • 4:34 - 4:38
    כשהם צוללים מתחת למים,
    מנגנונים אלו נכנסים לפעולה,
  • 4:38 - 4:39
    וביתר יעילות.
  • 4:39 - 4:42
    וכמובן, בשבילם זה עובד יותר טוב.
  • 4:44 - 4:45
    זה ממש מדהים
  • 4:45 - 4:47
    איך מהרגע שאני עוזב את פני המים,
  • 4:47 - 4:49
    הטבע מוביל אותי בדרך המלך,
  • 4:49 - 4:52
    ומאפשר לי לצלול עם בטחון.
  • 4:52 - 4:54
    כשאני הולך ומעמיק לעבר המצולות,
  • 4:54 - 4:58
    הלחץ אט אט מתחיל לצמק את ריאותי.
  • 4:58 - 5:02
    ומכיוון שהאויר שבריאותי הוא הגורם לי לצוף,
  • 5:02 - 5:05
    ככל שאני צולל יותר לעומק,
    הלחץ על ריאותי גדל,
  • 5:05 - 5:08
    כמות האויר בריאותי קטנה,
    ונעשה יותר קל עבורי להמשיך ולהעמיק.
  • 5:08 - 5:11
    בנקודה כלשהי,
    באזור ה- 35-40 מטרים מתחת לפני המים,
  • 5:11 - 5:14
    אינני צריך יותר לשחות.
  • 5:14 - 5:19
    צפיפות גופי מספיק גבוהה וגופי מספיק כבד,
    כדי ליפול למעמקים בעצמו,
  • 5:19 - 5:22
    ואז אני נכנס לשלב המכונה נפילה חופשית.
  • 5:22 - 5:25
    שלב הנפילה החופשית
    הוא החלק המהנה ביותר בצלילה.
  • 5:25 - 5:27
    זו הסיבה שבשבילה אני צולל.
  • 5:27 - 5:31
    כי זה מרגיש כאילו אתם נמשכים מטה
  • 5:31 - 5:33
    ואינכם צריכים לעשות דבר.
  • 5:33 - 5:37
    אני יכול לצלול מ-35 עד 123 מטרים
    מבלי להניף אצבע.
  • 5:37 - 5:39
    אני נותן לעצמי להימשך על ידי המצולות,
  • 5:39 - 5:41
    וזה מרגיש כאילו אני עף מתחת לפני המים.
  • 5:41 - 5:45
    זוהי הרגשה מדהימה --
    הרגשת חופש יוצאת דופן.
  • 5:45 - 5:48
    וכך אני ממשיך אט אט לצלול לקרקעית.
  • 5:48 - 5:49
    40 מטרים מתחת לפני המים
  • 5:49 - 5:51
    50 מטרים מתחת לפני המים
  • 5:51 - 5:56
    ובין 50 ל-60 מטרים מתחת לפני המים,
    מנגנון פיסיולוגי נוסף נכנס לפעולה.
  • 5:56 - 5:58
    ריאותי מגיעות לנפח שארי,
  • 5:58 - 6:03
    תאורטית, הן לא אמורות לרדת מתחת לנפח זה.
  • 6:03 - 6:07
    והמנגנון השני נקרא ״נדידת דם״,
  • 6:07 - 6:09
    או בצרפתית ״זיקפת הריאות״.
  • 6:10 - 6:12
    אני מעדיף ״נדידת דם״.
  • 6:12 - 6:13
    (צחוק)
  • 6:13 - 6:16
    אז נדידת דם -- כיצד זה פועל?
  • 6:16 - 6:20
    הנימים בריאות מתמלאים בדם,
  • 6:20 - 6:22
    כתוצאה מכיווץ כלי הדם בגפיים,
  • 6:22 - 6:23
    כך שהריאות הולכות ומתקשות
  • 6:23 - 6:26
    וכך נמנעת קריסה של בית החזה.
  • 6:26 - 6:30
    נמנעת התמוטטות דפנות הריאה
  • 6:30 - 6:32
    והיצמדותן האחת לשנייה.
  • 6:32 - 6:36
    הודות למנגנון זה,
    שגם הוא קיים אצל כל היונקים,
  • 6:36 - 6:38
    אני מסוגל להמשיך בצלילה.
  • 6:38 - 6:41
    60,מטרים, 70 מטרים,
    אני ממשיך ליפול יותר ויותר מהר.
  • 6:41 - 6:44
    כי הלחץ מוחץ את גופי יותר ויותר.
  • 6:44 - 6:46
    מתחת ל-80 מטרים,
  • 6:46 - 6:48
    הלחץ נהיה הרבה יותר חזק,
  • 6:48 - 6:50
    ואני מתחיל להרגיש זאת מבחינה פיזית.
  • 6:50 - 6:53
    אני ממש מתחיל להרגיש בחנק.
  • 6:53 - 6:55
    אתם יכולים לראות כיצד זה נראה --
    לא מחזה יפה.
  • 6:55 - 7:00
    הסרעפת כולה ממוטטת,
    הצלעות מחוצות,
  • 7:00 - 7:02
    ומבחינה נפשית גם כן מתחולל משהו.
  • 7:02 - 7:05
    יתכן ואתם חושבים:
    ״זה לא נראה כיף גדול״.
  • 7:05 - 7:06
    ״למה הוא עושה את זה?״.
  • 7:06 - 7:09
    אם הייתי פועל
    על פי האינסטינקטים היבשתיים שלי --
  • 7:09 - 7:12
    מה עושים כשיש בעיה מתחת לפני המים?
  • 7:12 - 7:14
    מתנגדים.
  • 7:14 - 7:15
    נלחמים.
  • 7:15 - 7:17
    זה לא עובד כך מתחת לפני המים.
  • 7:17 - 7:20
    אם תנסו זאת מתחת לפני המים,
    אתם עלולים לקרוע את ריאותכם,
  • 7:20 - 7:21
    לירוק דם, לפתח בצקת,
  • 7:21 - 7:24
    וזה ימנע מכם לצלול לתקופה ארוכה.
  • 7:24 - 7:27
    אז מה שאני צריך לעשות מבחינה מנטלית,
    זה לומר לעצמי,
  • 7:27 - 7:30
    שהטבע חזק יותר ממני.
  • 7:30 - 7:33
    אז אני נותן למים למחוץ אותי.
  • 7:33 - 7:36
    אני מקבל את הלחץ ונכנע לו.
  • 7:36 - 7:39
    בשלב זה, גופי מקבל את המידע הזה,
  • 7:39 - 7:41
    וריאותי נרפות.
  • 7:41 - 7:44
    אני מוותר על כל שליטה
    ומרפה לגמרי.
  • 7:44 - 7:48
    הלחץ מוחץ אותי וזה לא מרגיש רע בכלל.
  • 7:48 - 7:51
    זה אפילו מקנה לי תחושת בטחון,
    כאילו אני מוגן בתוך גולם.
  • 7:51 - 7:54
    והצלילה ממשיכה.
  • 7:54 - 7:55
    80 מטרים, 85 מטרים,
  • 7:55 - 7:57
    90 מטרים
  • 7:57 - 7:58
    100 מטרים,
  • 7:58 - 8:01
    100 -- מספר הקסם.
  • 8:01 - 8:03
    בכל ספורט זהו מספר הקסם.
  • 8:03 - 8:06
    בשחייה, אתלטיקה קלה, וגם אצלנו,
    בצלילה חופשית,
  • 8:06 - 8:07
    זה מספר שכולם חולמים עליו.
  • 8:07 - 8:11
    כולם מקווים שיום אחד,
    יגיעו לגבול ה-100 מטרים.
  • 8:11 - 8:13
    וזה מספר סמלי עבורנו,
  • 8:13 - 8:17
    כי ב-1970, רופאים ופיזיולוגים
    עשו חישובים,
  • 8:17 - 8:22
    והעריכו שגופו של אדם לא יהיה מסוגל
    לרדת מתחת ל-100 מטרים.
  • 8:22 - 8:25
    מתחת לגובה זה,
    הגוף יקרוס.
  • 8:25 - 8:27
    ואז הצרפתי ז׳ק מאיול --
  • 8:27 - 8:29
    כולכם ודאי מכירים אותו כגיבור הסרט
    ״הכחול הגדול״ --
  • 8:29 - 8:32
    הצליח לצלול ל-100 מטרים.
  • 8:32 - 8:34
    הוא אפילו הגיע ל-105 מטרים.
  • 8:34 - 8:36
    הוא צלל בסגנון ״נו לימיט״.
  • 8:36 - 8:39
    הוא השתמש במשקולות כדי לצלול מהר יותר,
    וחזר לפני המים בעזרת בלון,
  • 8:39 - 8:41
    בדיוק כמו בסרט.
  • 8:41 - 8:43
    כיום, צוללנים מגיעים ל-200 מטרים
    בסגנון ״נו לימיט״.
  • 8:43 - 8:46
    ואני צולל ל-123 מטרים
    בשימוש בשרירים בלבד.
  • 8:46 - 8:50
    ואפשר לומר שזה הכל בזכותו,
    כי הוא קרא תגר על עובדות מוסכמות,
  • 8:50 - 8:54
    ובהנף יד ניפץ את התאוריות הקיימות,
  • 8:54 - 8:58
    ואת כל שאר המחסומים המנטלים
    שאנחנו כל כך אוהבים לכפות על עצמנו.
  • 8:58 - 9:01
    הוא הראה לנו שלגוף האנושי
    יש יכולת התאקלמות אינסופית.
  • 9:01 - 9:03
    אז אני ממשיך בצלילה.
  • 9:03 - 9:05
    105, 110, 115.
  • 9:05 - 9:07
    הקרקעית מתקרבת.
  • 9:07 - 9:08
    120 מטרים,
  • 9:08 - 9:10
    123 מטרים.
  • 9:10 - 9:11
    הגעתי לקרקעית.
  • 9:11 - 9:15
    כעת אני רוצה שתצטרפו אלי
    ותשימו את עצמכם במקומי.
  • 9:15 - 9:16
    עצמו עיניים.
  • 9:17 - 9:20
    דמיינו שאתם מגיעים ל-123 מטרים.
  • 9:22 - 9:24
    פני המים רחוקים מאוד.
  • 9:25 - 9:26
    אתם לבדכם.
  • 9:28 - 9:30
    חושך כמעט מוחלט.
  • 9:30 - 9:32
    קר.
  • 9:32 - 9:33
    קר מאוד.
  • 9:33 - 9:35
    הלחץ מוחץ אותכם לחלוטין --
  • 9:35 - 9:37
    כפול 13 מהלחץ בגובה פני המים.
  • 9:38 - 9:40
    אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם:
  • 9:40 - 9:42
    ״זה נורא״.
  • 9:42 - 9:44
    ״מה לעזאזל אנחנו עושים פה?״
  • 9:44 - 9:46
    ״הוא חולה נפש״.
  • 9:46 - 9:48
    אבל לא.
  • 9:48 - 9:50
    זה בכלל לא מה שעובר לי בראש
    כשאני שם.
  • 9:50 - 9:52
    שאני על הקרקעית, אני מרגיש נפלא.
  • 9:52 - 9:54
    זו הרגשה נפלאה של נחת נפשי.
  • 9:54 - 9:57
    אולי זה משום ששיחררתי את כל הלחצים
  • 9:57 - 9:59
    והרפתי לחלוטין.
  • 9:59 - 10:03
    אני מרגיש נהדר ואין לי צורך לנשום.
  • 10:05 - 10:10
    למרות שכפי שודאי תסכימו,
    אני אמור להיות מודאג.
  • 10:10 - 10:12
    אני מרגיש כמו נקודה קטנה,
    טיפת מים בודדה,
  • 10:12 - 10:14
    הצפה באמצע האוקיינוס
  • 10:14 - 10:18
    וכל פעם מחדש, אני חושב על אותו דבר.
  • 10:18 - 10:20
    על הנקודה הכחולה הדהוייה הזו.
  • 10:20 - 10:23
    זו הנקודה הקטנה שהחץ מצביע עליה.
  • 10:23 - 10:25
    אתם יודעים מה היא?
  • 10:25 - 10:27
    זהו כדור הארץ.
  • 10:27 - 10:30
    כדור הארץ כפי שצולם
    על ידי גשושית החלל וויאג׳ר,
  • 10:30 - 10:32
    ממרחק של 4 מיליארד קילומטרים.
  • 10:32 - 10:36
    ומנקודת מבט זו,
    הבית שלנו הוא נקודה קטנה,
  • 10:36 - 10:38
    המרחפת באמצע שום מקום.
  • 10:38 - 10:40
    כך אני מרגיש
  • 10:40 - 10:42
    כשאני על הקרקעית,
    ב-123 מטרים.
  • 10:42 - 10:44
    אני מרגיש כמו נקודה קטנה,
  • 10:44 - 10:47
    גרגיר של אבק כוכבים,
  • 10:47 - 10:49
    המרחף בקוסמוס,
  • 10:49 - 10:51
    באמצע שום מקום,
    בחלל העצום.
  • 10:51 - 10:53
    זו הרגשה מדהימה,
  • 10:53 - 10:57
    כי כשאני מביט מעלה, מטה,
    שמאלה, ימינה, קדימה, אחורה,
  • 10:57 - 11:00
    אני רואה אותו דבר,
    כחול עמוק אינסופי.
  • 11:00 - 11:03
    זה משהו שלא ניתן לחוות בשום
    מקום אחר על פני כדור הארץ --
  • 11:03 - 11:07
    להתבונן בכל כיוון ולראות אותו דבר.
  • 11:07 - 11:09
    זה יוצא דופן.
  • 11:09 - 11:10
    וגם כיום,
  • 11:10 - 11:13
    אני עדיין מרגיש את אותה תחושה --
  • 11:13 - 11:16
    תחושת ענוה.
  • 11:17 - 11:20
    כשאני מסתכל על התמונה הזו,
    אני מרגיש ענו -
  • 11:20 - 11:22
    בדיוק כמו ההרגשה
    כשאני על הקרקעית --
  • 11:22 - 11:24
    כי אני שום כלום.
  • 11:24 - 11:28
    אני חלקיק קטן של כלום,
    אבוד במרחב ובזמן.
  • 11:28 - 11:31
    וזה מדהים כל פעם מחדש.
  • 11:31 - 11:34
    אני מחליט לעלות חזרה לפני המים,
    כי אני לא שייך לכאן לקרקעית.
  • 11:34 - 11:37
    ביתי הוא שם למעלה, מעל לפני המים.
  • 11:37 - 11:40
    אז אני מתחיל לעלות למעלה.
  • 11:40 - 11:44
    ואז, אני חוטף מעין שוק
  • 11:44 - 11:47
    בשנייה שאני מחליט לעלות למעלה.
  • 11:47 - 11:51
    ראשית, משום שדרוש מאמץ אדיר
    על מנת להתנתק מהקרקעית.
  • 11:51 - 11:53
    הקרקע מושכת אותכם מטה בהלוך,
  • 11:53 - 11:55
    והיא פועלת באותו אופן גם בחזור.
  • 11:55 - 11:57
    צריך לשחות חזק פי שתיים.
  • 11:58 - 12:01
    ואז אני מושפע מעוד תופעה
    הנקראת שכרון מעמקים.
  • 12:02 - 12:03
    אני לא יודע עם שמעתם על תופעה זו.
  • 12:03 - 12:05
    בשמה במקצועי, נרקוזת חנקן.
  • 12:05 - 12:08
    זה משהו שקורה לצוללני ס.ק.ו.ב.ה
  • 12:08 - 12:09
    אבל זה עלול לקרות גם בצלילה חופשית.
  • 12:09 - 12:13
    התופעה כרוכה בחנקן שמתמוסס בדם,
  • 12:13 - 12:15
    וגורם לבלבול
  • 12:15 - 12:18
    בין מציאות לדמיון.
  • 12:18 - 12:22
    סערת מחשבות מתחוללת לכם בראש,
  • 12:22 - 12:25
    לא ניתן בכלל לשלוט במחשבות אלו
    וגם לא כדאי לנסות --
  • 12:25 - 12:27
    צריך פשוט לתת לזה לקרות,
  • 12:27 - 12:31
    כמה שמנסים יותר לשלוט בזה,
    כך קשה יותר להתמודד עם זה.
  • 12:31 - 12:33
    ואז קורה דבר שלישי,
  • 12:33 - 12:34
    הרצון לנשום.
  • 12:34 - 12:36
    כי אני לא דג, אני בן אדם,
  • 12:36 - 12:40
    והרצון לנשום מזכיר לי את עובדה זו.
  • 12:40 - 12:42
    באזור ה- 60, 70 מטרים
  • 12:44 - 12:47
    מתחילים להרגיש את הדחף לנשום.
  • 12:48 - 12:50
    ועם כל שאר הדברים שמתרחשים,
  • 12:50 - 12:53
    קל מאוד לאבד שליטה
  • 12:53 - 12:55
    ולהכנס לפניקה.
  • 12:56 - 12:58
    כשזה קורה, עולה המחשבה:
    ״היכן פני המים?
  • 12:58 - 13:00
    אני רוצה להיות למעלה,
    אני רוצה לנשום עכשיו״.
  • 13:00 - 13:02
    אסור לתת לזה לקרות.
  • 13:02 - 13:04
    אסור להביט מעלה --
  • 13:04 - 13:07
    לא עם העיניים ולא עם המחשבה.
  • 13:07 - 13:10
    אסור לדמיין את עצמכם שם למעלה.
  • 13:10 - 13:12
    חייבים להשאר בהווה,
  • 13:12 - 13:16
    אני מתמקד בכבל שלפני,
    שמוביל לפני המים,
  • 13:17 - 13:20
    ואני מתרכז בו ובהווה.
  • 13:20 - 13:22
    כי אם אחשוב על פני המים, אכנס לפניקה.
  • 13:22 - 13:25
    ואם אכנס לפניקה, הכל אבוד.
  • 13:25 - 13:27
    הזמן עובר מהר יותר כך.
  • 13:27 - 13:29
    ואז ב-30 מטרים: הישועה.
  • 13:29 - 13:31
    אני כבר לא לבד.
  • 13:31 - 13:34
    צוללני הבטיחות שלי,
    המלאכים השומרים עלי, מצטרפים אלי,
  • 13:34 - 13:36
    הם ירדו מגובה פני המים
    והצטרפו אלי ב-30 מטרים
  • 13:36 - 13:39
    והם ילוו אותי במטרים האחרונים,
  • 13:39 - 13:42
    היכן שאני עלול להתקל בבעיות.
  • 13:42 - 13:45
    כל פעם שאני רואה אותם אני חושב לעצמי:
  • 13:45 - 13:47
    ״זה בזכותכם״.
  • 13:47 - 13:49
    זה בזכותם, בזכות הצוות שלי,
    שאני כאן היום.
  • 13:49 - 13:52
    זה מביא לי חזרה את תחושת הענוה,
  • 13:52 - 13:55
    בלי הצוות שלי, בלי כל האנשים סביבי,
  • 13:55 - 13:57
    ההרפתקאה במצולות לא הייתה מתאפשרת.
  • 13:57 - 14:01
    מסע במצולות הוא מעל לכל
    מאמץ קבוצתי.
  • 14:01 - 14:04
    אז משמח אותי לחלוק איתם
    את שלבי המסע האחרונים.
  • 14:04 - 14:06
    כי לא הייתי מגיע לשלב זה בלעדיהם.
  • 14:06 - 14:08
    20 מטרים, 10 מטרים,
  • 14:08 - 14:10
    ריאותי אט אט חוזרות לנפחן הרגיל.
  • 14:10 - 14:12
    כח הציפה דוחף אותי למעלה לפני המים.
  • 14:12 - 14:16
    5 מטרים לפני פני המים אני מתחיל לנשוף,
  • 14:16 - 14:19
    כך שברגע שאגיע לפני המים,
    כל מה שאעשה זה לשאוף.
  • 14:19 - 14:22
    וכך אני מגיע לפני המים.
  • 14:22 - 14:24
    (שואף אויר)
  • 14:28 - 14:29
    אויר מציף את ראותי.
  • 14:30 - 14:32
    זה כאילו להיולד מחדש.
  • 14:33 - 14:34
    זו הרגשה טובה.
  • 14:34 - 14:36
    למרות שהמסע היה מדהים,
  • 14:36 - 14:39
    עדיין יש לי צורך להרגיש
    את מולקולות החמצן מזינות את גופי.
  • 14:40 - 14:44
    זוהי הרגשה מופלאה
    אך באותו זמן גם קצת טראומטית
  • 14:44 - 14:46
    זה שוק למערכת,
    כפי שודאי תוכלו לתאר.
  • 14:46 - 14:49
    אני עובר מחושך מוחלט
    לאור יום,
  • 14:49 - 14:54
    מהדממה של המצולות
    להמולה שמעל לפני המים.
  • 14:54 - 14:59
    ברמת התחושה,
    אני עובר ממגע המים הרך והקטיפתי,
  • 14:59 - 15:01
    לאויר המתחכך בפני.
  • 15:01 - 15:04
    ברמת טעם וריח,
  • 15:04 - 15:07
    אויר ממלא את ראותי במהרה
  • 15:07 - 15:09
    וכתוצאה מכך ראותי נפתחות.
  • 15:09 - 15:12
    הן היו מעוכות לגמרי
    רק 90 שניות קודם לכן,
  • 15:12 - 15:14
    ועתה הן פתוחות שוב.
  • 15:14 - 15:17
    אז עם כל השינויים, די הרבה קורה,
  • 15:18 - 15:20
    אני צריך כמה שניות כדי לחזור לעצמי,
  • 15:20 - 15:21
    ולהרגיש שייך למציאות.
  • 15:21 - 15:23
    אבל זה צריך לקרות מהר,
  • 15:23 - 15:26
    כי השופטים נמצאים שם כדי לאשר את ביצועי;
  • 15:26 - 15:29
    אני צריך להראות להם שאני במצב פיזי מושלם.
  • 15:29 - 15:32
    ראיתם בוידאו, ביצעתי מה שנקרא,
    פרוטוקול יציאה מהמים.
  • 15:32 - 15:37
    ברגע שאני מחוץ למים יש לי 15 שניות
    להסיר את אטב האף,
  • 15:37 - 15:40
    לתת את הסימן הזה
    ולומר ״איי אם אוקי״ (אני בסדר באנגלית)
  • 15:40 - 15:41
    בנוסף לכל צריך להיות דו-לשוני.
  • 15:42 - 15:43
    (צחוק)
  • 15:43 - 15:44
    אחרי כל מה שעבר עלי
  • 15:44 - 15:46
    זה לא יפה.
  • 15:47 - 15:51
    אחרי שהסתיים הפרוטוקול,
    השופטים מראים לי כרטיס לבן,
  • 15:51 - 15:52
    ומכאן מתחילה השמחה.
  • 15:53 - 15:56
    סוף סוף אני יכול לחגוג את מה שקרה.
  • 15:56 - 15:58
    אז המסע שזה עתה תארתי בפניכם
  • 15:58 - 16:02
    הוא הגירסה הקיצונית של צלילה חופשית,
  • 16:02 - 16:04
    למזלי, זהו רק פן אחד.
  • 16:04 - 16:05
    במשך השנים האחרונות,
  • 16:05 - 16:08
    ניסיתי להראות פן אחר של הצלילה החופשית,
  • 16:08 - 16:11
    כי התקשורת לרוב מתעניינת
    אך ורק בתחרויות ובשיאים.
  • 16:11 - 16:13
    אבל צלילה חופשית היא הרבה יותר מזה.
  • 16:13 - 16:15
    צלילה חופשית
    זה לשייט מתחת למים ברוגע.
  • 16:15 - 16:18
    זהו תחום נדיר ביופיו,
    מאוד פואטי ואומנותי.
  • 16:18 - 16:20
    אז אני ואשתי החלטנו לתעד אותו בסרט,
  • 16:20 - 16:23
    ולנסות להראות את הפן האחר,
  • 16:23 - 16:26
    בעיקר כדי לגרום לאנשים לרצות
    להכנס למים.
  • 16:26 - 16:31
    הרשו לי להראות לכם כמה תמונות לסיום.
  • 16:32 - 16:34
    זהו אוסף של כמה תמונות יפות
    מתחת לפני המים.
  • 16:34 - 16:35
    (מוסיקה)
  • 16:35 - 16:40
    אני רוצה שתדעו שאם יום אחד
    תנסו להפסיק לנשום,
  • 16:40 - 16:43
    תבינו שכשמפסיקים לנשום,
  • 16:43 - 16:45
    מפסיקים גם לחשוב,
  • 16:45 - 16:48
    זה מרגיע את הנפש.
  • 16:48 - 16:51
    כיום, במאה ה-21,
    אנו נתונים תחת כל כך הרבה לחץ.
  • 16:51 - 16:54
    הנפש שלנו שחוקה,
    אנחנו חושבים בקצב מסחרר,
  • 16:54 - 16:56
    אנחנו כל הזמן לחוצים.
  • 16:56 - 16:59
    הצלילה מאפשרת לכם,
    לרגע אחד,
  • 16:59 - 17:01
    להרגיע את הנפש.
  • 17:01 - 17:03
    לעצור את הנשימה מתחת לפני המים
  • 17:03 - 17:07
    משמעה לתת לעצמכם הזדמנות,
    לחוות חוסר משקל.
  • 17:07 - 17:10
    משמעה להיות מתחת לפני המים, בציפה,
  • 17:10 - 17:14
    עם הגוף במצב רגיעה מוחלטת,
    שחרור של כל המתח.
  • 17:14 - 17:16
    זוהי המציאות המצערת במאה ה-21:
  • 17:16 - 17:18
    הגב שלנו כואב, הצוואר כואב, הכל כואב,
  • 17:18 - 17:21
    כי אנחנו תחת לחץ ומתח תמידי.
  • 17:21 - 17:22
    אך כשאתם מתחת לפני המים,
  • 17:22 - 17:25
    אתם נותנים לעצמכם לרחף כמו בחלל.
  • 17:25 - 17:27
    אתם משתחררים לחלוטין.
  • 17:27 - 17:28
    זוהי הרגשה יוצאת דופן.
  • 17:28 - 17:34
    אתם יכולים סוף סוף להתחבר לגוף ולנפש.
  • 17:34 - 17:37
    הכל מרגיש פתאום טוב יותר.
  • 17:38 - 17:42
    ללמוד איך לבצע צלילה חופשית,
    משמעו גם ללמוד איך לנשום נכון.
  • 17:43 - 17:46
    אנו נושמים את נשימתנו הראשונה בלידה,
    וכך עד לנשימתנו האחרונה.
  • 17:47 - 17:50
    הנשימה מקנה קצב לחיינו.
  • 17:51 - 17:54
    ללמוד איך לנשום טוב יותר,
    זה ללמוד איך לחיות טוב יותר.
  • 17:55 - 17:58
    לעצור את הנשימה בים,
    לאו דווקא ב-100 מטרים,
  • 17:58 - 17:59
    אולי 2-3 מטרים,
  • 17:59 - 18:01
    לשים את משקפת הצלילה,
    זוג הסנפירים,
  • 18:01 - 18:03
    משמעו שבידכם אפשרות
    לגלות עולם אחר,
  • 18:03 - 18:05
    יקום אחר, מקום קסום.
  • 18:05 - 18:09
    אתם יכולים לראות דג קטן, אצת ים,
    את החי והצומח,
  • 18:09 - 18:11
    אתם יכולים לצפות בכל זאת לבדכם,
  • 18:11 - 18:14
    לרחף מתחת לפני המים, להביט מסביב
    ולחזור לפני המים,
  • 18:14 - 18:16
    מבלי להשאיר זכר להיותכם שם.
  • 18:16 - 18:20
    זו הרגשה נהדרת, להרגיש בהרמוניה עם הטבע.
  • 18:21 - 18:24
    והרשו לי לומר עוד דבר קטן,
  • 18:25 - 18:29
    לעצור את הנשימה, להיות במים,
    לגלות את העולם התת ימי --
  • 18:30 - 18:32
    משמעו להתחבר עם נפשכם.
  • 18:32 - 18:37
    שמעתם אותי מדבר הרבה
    על האינסטינקטים של גוף האדם
  • 18:37 - 18:39
    שמקורם ברקע הימי שלנו
    לפני מיליוני שנים.
  • 18:40 - 18:42
    ביום שבו תכנסו למים,
  • 18:42 - 18:45
    ותעצרו את נשמתכם לכמה שניות,
  • 18:45 - 18:48
    תוכלו להתחבר עם מקורות אלו.
  • 18:48 - 18:50
    ואני מבטיח לכם
  • 18:50 - 18:51
    זהו דבר קסום.
  • 18:51 - 18:53
    אני מעודד אתכם לנסות.
  • 18:53 - 18:54
    תודה רבה.
  • 18:54 - 18:56
    (מחיאות כפיים)
Title:
שלוות הנפש המלהיבה של הצלילה החופשית | TEDx טולוז
Speaker:
גיאום נרי
Description:

בהרצאה עוצרת נשימה זו, שיאן העולם בצלילה חופשית, גיאום נרי, לוקח אותנו איתו למסע אל המצולות. מטר אחר מטר, הוא מסביר את ההשפעות הפיזיות והמנטליות שיוצרים הלחץ התת-ימי, הדממה ותהליך עצירת הנשימה. תאוריו הרהוטים של המסע מתחת לפני המים חושפים את הפואטיקה החבוייה בצלילה החופשית.
more » « less
Video Language:
French
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:10

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.