Return to Video

מדוע המעשים הגרועים ביותר שלך לא מגדירים אותך

  • 0:01 - 0:03
    לפני עשרים ושלוש שנים,
  • 0:03 - 0:06
    בגיל 19,
  • 0:06 - 0:09
    יריתי באדם והרגתי אותו.
  • 0:09 - 0:12
    הייתי סוחר סמים צעיר
  • 0:12 - 0:14
    עם מזג חם
  • 0:14 - 0:18
    ואקדח חצי-אוטומטי.
  • 0:18 - 0:21
    אבל זה לא היה סוף הסיפור שלי.
  • 0:21 - 0:25
    למעשה, זו הייתה רק ההתחלה,
  • 0:25 - 0:27
    וב23 השנים שחלפו מאז
  • 0:27 - 0:31
    יש סיפור של הכרה,
  • 0:31 - 0:34
    התנצלות וכפרה.
  • 0:34 - 0:36
    אבל זה לא קרה בדרך
  • 0:36 - 0:39
    שאתם אולי מדמיינים או חושבים.
  • 0:39 - 0:40
    הדברים האלה קרו בחיי
  • 0:40 - 0:43
    בדרך מפתיעה,
  • 0:43 - 0:44
    במיוחד עבורי.
  • 0:44 - 0:47
    תראו, כמו רבים מכם,
  • 0:47 - 0:50
    כשגדלתי, הייתי תלמיד מצטיין,
  • 0:50 - 0:51
    זכיתי למלגות,
  • 0:51 - 0:54
    עם חלום להפוך לרופא.
  • 0:54 - 0:57
    אבל הדברים השתבשו באופן דרמטי
  • 0:57 - 0:59
    כשהוריי נפרדו,
  • 0:59 - 1:03
    ולבסוף התגרשו.
  • 1:03 - 1:05
    האירועים עצמם היו די פשוטים.
  • 1:05 - 1:08
    בגיל 17,
  • 1:08 - 1:10
    נוריתי 3 פעמים
  • 1:10 - 1:14
    עומד בפינת הרחוב שלי בדטרויט.
  • 1:14 - 1:17
    חבריי הבהילו אותי לבית החולים.
  • 1:17 - 1:20
    הרופאים הוציאו את הכדורים,
  • 1:20 - 1:22
    תפרו אותי,
  • 1:22 - 1:26
    ושלחו אותי חזרה לאותה שכונה בה ירו בי.
  • 1:26 - 1:29
    במהלך מסע הייסורים הזה,
  • 1:29 - 1:31
    איש לא חיבק אותי,
  • 1:31 - 1:33
    איש לא ניחם אותי,
  • 1:33 - 1:36
    איש לא אמר לי שאני אהיה בסדר.
  • 1:36 - 1:39
    איש לא אמר לי שאחיה בפחד,
  • 1:39 - 1:42
    שאהפוך לפרנואיד,
  • 1:42 - 1:45
    או שאגיב באופן אלים כל כך
  • 1:45 - 1:47
    לירי.
  • 1:47 - 1:50
    איש לא אמר לי שיום אחד,
  • 1:50 - 1:54
    אהפוך לאדם שמאחורי ההדק.
  • 1:54 - 1:57
    14 חודשים מאוחר יותר,
  • 1:57 - 1:59
    בשתיים לפנות בוקר,
  • 1:59 - 2:01
    יריתי את היריות
  • 2:01 - 2:05
    שהביאו למותו של אדם.
  • 2:05 - 2:07
    כשנכנסתי לכלא,
  • 2:07 - 2:12
    הייתי מריר, הייתי עצבני, הייתי פגוע.
  • 2:12 - 2:15
    לא רציתי לקחת אחריות.
  • 2:15 - 2:17
    האשמתי את כולם, החל מהוריי
  • 2:17 - 2:20
    ועד המערכת.
  • 2:20 - 2:23
    הצדקתי את ההחלטה שלי לירות
  • 2:23 - 2:25
    כי בשכונה ממנה אני בא,
  • 2:25 - 2:27
    עדיף להיות היורה
  • 2:27 - 2:30
    מאשר זה שיורים בו.
  • 2:30 - 2:33
    כשישבתי בתאי הקר,
  • 2:33 - 2:35
    הרגשתי חסר אונים,
  • 2:35 - 2:38
    לא נאהב ונטוש,
  • 2:38 - 2:42
    הרגשתי כאילו לאיש לא אכפת
  • 2:42 - 2:44
    והגבתי
  • 2:44 - 2:47
    בעוינות למאסר.
  • 2:47 - 2:48
    מצאתי את עצמי נכנס
  • 2:48 - 2:51
    לצרות יותר ויותר עמוקות.
  • 2:51 - 2:53
    ניהלתי חנויות בשוק שחור,
  • 2:53 - 2:56
    הלוויתי בשחור,
  • 2:56 - 2:58
    ומכרתי סמים שהוברחו באופן לא חוקי
  • 2:58 - 3:00
    לתוך הכלא.
  • 3:00 - 3:02
    למעשה נהפכתי
  • 3:02 - 3:04
    למה שהסוהר במוסד לעבריינים צעירים במישיגן קרא,
  • 3:04 - 3:07
    "הגרוע שבגרועים".
  • 3:07 - 3:09
    ובגלל הפעילות שלי,
  • 3:09 - 3:12
    הגעתי למאסר בבידוד
  • 3:12 - 3:15
    במשך שבע וחצי שנים
  • 3:15 - 3:18
    מתוך המאסר שלי.
  • 3:18 - 3:19
    עכשיו, כמו שאני רואה את זה מאסר בבידוד
  • 3:19 - 3:21
    זה אחד המקומות הכי לא-הומניים וברבריים
  • 3:21 - 3:24
    שאתה יכול למצוא בהם את עצמך,
  • 3:24 - 3:27
    ואכן מצאתי את עצמי.
  • 3:27 - 3:31
    יום אחד, צעדתי בתא שלי,
  • 3:31 - 3:35
    כשהסוהר בא והעביר דואר.
  • 3:35 - 3:37
    הסתכלתי על כמה מכתבים
  • 3:37 - 3:39
    לפני שהסתכלתי על המכתב
  • 3:39 - 3:42
    שהיה עליו את כתב היד המשורבט של הבן שלי,
  • 3:42 - 3:43
    ובכל פעם שהייתי מקבל מכתב מהבן שלי,
  • 3:43 - 3:45
    זה היה כמו קרן אור
  • 3:45 - 3:48
    במקום הכי חשוך שאפשר לדמיין.
  • 3:48 - 3:52
    וביום הספציפי ההוא, פתחתי את המכתב
  • 3:52 - 3:55
    ובאותיות גדולות, הוא כתב,
  • 3:55 - 3:58
    "אמא שלי אמרה לי למה אתה בכלא:
  • 3:58 - 4:01
    רצח."
  • 4:01 - 4:03
    הוא אמר, "אבא, אל תהרוג.
  • 4:03 - 4:08
    ישו צופה במעשייך. התפלל אליו."
  • 4:08 - 4:10
    עכשיו, לא הייתי דתי אז,
  • 4:10 - 4:12
    ואני גם לא דתי עכשיו,
  • 4:12 - 4:14
    אבל היה משהו כל כך עמוק
  • 4:14 - 4:17
    במילים של בני.
  • 4:17 - 4:19
    הן גרמו לי לבחון דברים בחיים שלי
  • 4:19 - 4:21
    שלא לקחתי בחשבון.
  • 4:21 - 4:23
    זו לא הייתה הפעם הראשונה בחיי
  • 4:23 - 4:25
    שממש חשבתי על העובדה
  • 4:25 - 4:28
    שבני יראה בי כרוצח.
  • 4:28 - 4:30
    ישבתי על המיטה שלי
  • 4:30 - 4:32
    והירהרתי על משהו שקראתי
  • 4:32 - 4:35
    בכתבי אפלטון
  • 4:35 - 4:37
    כשסוקרטס ציין ב"אפולוגיה"
  • 4:37 - 4:41
    שחיים שלא נבחנו אינם חיים שראויים לחיות.
  • 4:41 - 4:47
    זו הייתה הנקודה בה השינוי התחיל.
  • 4:47 - 4:50
    אבל הוא לא בא בקלות.
  • 4:52 - 4:54
    אחד מהדברים שהבנתי,
  • 4:54 - 4:56
    שהיה חלק מהשינוי,
  • 4:56 - 5:00
    הוא שיש ארבעה עקרונות מפתח.
  • 5:00 - 5:02
    הראשון היה,
  • 5:02 - 5:04
    שהיו לי מנטורים נהדרים.
  • 5:04 - 5:06
    עכשיו, אני יודע שחלק מכם וודאי חושבים,
  • 5:06 - 5:09
    איך מצאת מנטור נהדר בכלא?
  • 5:09 - 5:12
    אבל במקרה שלי,
  • 5:12 - 5:13
    חלק מהמנטורים שלי
  • 5:13 - 5:15
    שנתונים במעצר עולם
  • 5:15 - 5:18
    היו חלק מהאנשים הטובים ביותר שנכנסו לחיי,
  • 5:18 - 5:21
    מכיוון שהם הכריחו אותי להסתכל על חיי בכנות,
  • 5:21 - 5:23
    והכריחו אותי לאתגר את עצמי
  • 5:23 - 5:26
    בנוגע לקבלת ההחלטות שלי.
  • 5:26 - 5:30
    הדבר השני הוא ספרות.
  • 5:30 - 5:32
    לפני שנכנסתי לכלא,
  • 5:32 - 5:34
    לא ידעתי שיש כל כך הרבה משוררים
  • 5:34 - 5:37
    שחורים מבריקים, סופרים ופילוסופים,
  • 5:37 - 5:40
    ואז שפר עליי מזלי
  • 5:40 - 5:44
    ונתקלי באוטוביוגרפיה של מלקולם אקס,
  • 5:44 - 5:49
    והיא נפצה כל סטראוטיפ שהיה לי לגבי עצמי.
  • 5:49 - 5:51
    הדבר השלישי היה משפחה.
  • 5:51 - 5:56
    במשך 19 שנה, אבי עמד לצידי
  • 5:56 - 5:58
    עם אמונה בלתי ניתנת לערעור
  • 5:58 - 6:00
    משום שהוא האמין שיש בי מה שצריך
  • 6:00 - 6:02
    כדי להפוך את חיי על פיהם.
  • 6:02 - 6:05
    פגשתי גם אישה מדהימה
  • 6:05 - 6:08
    שהיא עכשיו האמא של ילדי בן השנתיים סייקו,
  • 6:08 - 6:11
    והיא לימדה אותי איך לאהוב את עצמי
  • 6:11 - 6:15
    בדרך בריאה.
  • 6:15 - 6:18
    הדבר האחרון הוא כתיבה.
  • 6:18 - 6:19
    כשקיבלתי את המכתב ההוא מהבן שלי,
  • 6:19 - 6:21
    התחלתי לכתוב יומן
  • 6:21 - 6:24
    על דברים שחוויתי בילדות
  • 6:24 - 6:27
    ובכלא,
  • 6:27 - 6:30
    ומה שזה עשה זה שזה פתח את הראש שלי לרעיון
  • 6:30 - 6:33
    של כפרה.
  • 6:33 - 6:35
    מוקדם יותר במאסר שלי, קיבלתי
  • 6:35 - 6:39
    מכתב מאחת מקרובי משפחתו של הקורבן,
  • 6:39 - 6:42
    ובמכתב הזה,
  • 6:42 - 6:44
    היא אמרה לי שהיא סולחת לי
  • 6:44 - 6:46
    משום שהיא הבינה שהייתי ילד צעיר
  • 6:46 - 6:47
    שעבר התעללות
  • 6:47 - 6:49
    ועבר מספר טלטלות
  • 6:49 - 6:52
    ועשה סדרה של החלטות גרועות.
  • 6:52 - 6:54
    הייתה זו הפעם הראשונה בחיי
  • 6:54 - 7:02
    שהרגשתי פתוח ללסלוח לעצמי.
  • 7:02 - 7:03
    אחד הדברים שקרו
  • 7:03 - 7:05
    אחרי החוויה הזאת זה
  • 7:05 - 7:07
    שחשבתי על האנשים האחרים שהיו במאסר
  • 7:07 - 7:09
    לצידי,
  • 7:09 - 7:12
    וכמה שרציתי לחלוק את זה איתם.
  • 7:12 - 7:14
    וכך התחלתי לדבר איתם על
  • 7:14 - 7:16
    חלק מהחוויות שלהם,
  • 7:16 - 7:17
    ונדהמתי לגלות
  • 7:17 - 7:20
    שרובם באו מאותה סביבה מתעללת,
  • 7:20 - 7:24
    ורובם רצו עזרה ורצו לשנות את מצבם,
  • 7:24 - 7:26
    אבל למרבה הצער המערכת
  • 7:26 - 7:29
    שכרגע מחזיקה 2.5 מיליון אנשים בכלא
  • 7:29 - 7:31
    נועדה רק לאחסן
  • 7:31 - 7:35
    בניגוד ללשקם ולשנות.
  • 7:35 - 7:37
    אז הגעתי להחלטה
  • 7:37 - 7:39
    שאם אי פעם אשתחרר מהכלא
  • 7:39 - 7:42
    אעשה כל שבכוחי
  • 7:42 - 7:45
    לעזור לשנות את זה.
  • 7:45 - 7:48
    ב2010 השתחררתי מהכלא
  • 7:48 - 7:51
    לראשונה אחרי שני עשורים.
  • 7:51 - 7:53
    עכשיו נסו לדמיין, אם תרצו,
  • 7:53 - 7:55
    את פרד פילנסטון נכנס לפרק
  • 7:55 - 7:58
    של "משפחת סילוני".
  • 7:58 - 8:01
    ככה פחות או יותר נראו חיי.
  • 8:01 - 8:04
    לראשונה, נחשפתי לאינטרנט,
  • 8:04 - 8:06
    מדיות חברתיות,
  • 8:06 - 8:10
    מכוניות שמדברות כמו קיט מ"אביר על גלגלים".
  • 8:10 - 8:12
    אבל הדבר שריתק אותי יותר מכל
  • 8:12 - 8:13
    היה טכנולוגיות הטלפון.
  • 8:13 - 8:15
    תראו, כשאני נכנסתי לכלא,
  • 8:15 - 8:16
    הטלפונים במכוניות היו בגודל הזה
  • 8:16 - 8:19
    ושני אנשים היו צריכים לסחוב אותם.
  • 8:19 - 8:21
    אז דמיינו לכם איך הרגשתי כשלראשונה אחזתי
  • 8:21 - 8:23
    בבלקברי הקטן שלי
  • 8:23 - 8:25
    והתחלתי ללמוד איך לכתוב הודעות טקסט.
  • 8:25 - 8:27
    אבל העניין הוא, שהאנשים מסביבי,
  • 8:27 - 8:28
    הם לא הבינו שלא היה לי שום מושג
  • 8:28 - 8:31
    מה כל הטקסטים המקוצרים האלה אומרים,
  • 8:31 - 8:36
    כמו LOL, OMG, LMAO
  • 8:36 - 8:38
    עד שיום אחד ניהלתי שיחה
  • 8:38 - 8:40
    בהודעות עם אחד מחבריי
  • 8:40 - 8:44
    וביקשתי ממנו לעשות משהו, והוא השיב, "קיי".
  • 8:44 - 8:47
    אז שאלתי, "מה זה קיי?"
  • 8:47 - 8:49
    והוא ענה, קיי הוא אוקיי."
  • 8:49 - 8:50
    אז בראש שלי חשבתי
  • 8:50 - 8:53
    "מה לעזאזל לא בסדר בקיי?"
  • 8:53 - 8:56
    אז שלחתי לו סימן שאלה,
  • 8:56 - 8:59
    והוא אמר, "קיי=אוקיי."
  • 8:59 - 9:04
    אז הקלדתי בחזרה, "FU." (צחוק)
  • 9:04 - 9:06
    ואז הוא כתב בחזרה, ושאל אותי
  • 9:06 - 9:08
    למה אני מקלל אותו.
  • 9:08 - 9:10
    ואני אמרתי, "LOL FU"
  • 9:10 - 9:12
    כאילו סוף סוף הבנתי.
  • 9:12 - 9:14
    (צחוק)
  • 9:14 - 9:17
    אז נריץ קדימה שלוש שנים,
  • 9:17 - 9:19
    אני מסתדר יחסית טוב.
  • 9:19 - 9:22
    יש לי התמחות במעבדת המדיה של MIT,
  • 9:22 - 9:25
    אני עובד עבור חברה מדהימה שנקראת בי-מי,
  • 9:25 - 9:27
    אני מלמד באוניברסיטת מישיגן,
  • 9:27 - 9:29
    אבל זה היה מאבק
  • 9:29 - 9:31
    כי הבנתי שיש עוד
  • 9:31 - 9:32
    גברים ונשים שמגיעים הביתה
  • 9:32 - 9:36
    ולא הולכות להינתן להם הזדמנויות כאלה.
  • 9:36 - 9:37
    בורכתי לעבוד עם
  • 9:37 - 9:40
    גברים ונשים מדהימים,
  • 9:40 - 9:42
    לעזור לאחרים להיכנס מחדש לחברה,
  • 9:42 - 9:46
    ואחד מהם הוא חברי שנקרא קלווין אוונס.
  • 9:46 - 9:49
    הוא ריצה 24 שנים עבור פשע שהוא לא ביצע.
  • 9:49 - 9:53
    הוא בן 45. הוא כרגע נרשם למכללה.
  • 9:53 - 9:55
    ואחד הנושאים שדיברנו עליו
  • 9:55 - 9:56
    היה שלושת הדברים שעבורי היו חשובים
  • 9:56 - 9:58
    במהפך האישי שלי,
  • 9:58 - 10:00
    כשהראשון הוא הכרה.
  • 10:00 - 10:02
    הייתי צריך להכיר בכך שפגעתי באחרים.
  • 10:02 - 10:05
    גם הייתי צריך להכיר בכך שנפגעתי.
  • 10:05 - 10:07
    הדבר השני היה התנצלות.
  • 10:07 - 10:10
    הייתי חייב להביע את התנצלותי כלפי האנשים בהם פגעתי,
  • 10:10 - 10:12
    למרות שלא היו לי ציפיות שהם יקבלו אותה,
  • 10:12 - 10:14
    היה חשוב לעשות את זה כי זה היה הדבר הנכון.
  • 10:14 - 10:17
    אבל גם הייתי חייב התנצלות לעצמי.
  • 10:17 - 10:20
    הדבר השלישי היה כפרה.
  • 10:20 - 10:22
    עבורי, כפרה משמעה
  • 10:22 - 10:23
    חזרה אל הקהילה שלי
  • 10:23 - 10:25
    ועבודה עם נוער בסיכון
  • 10:25 - 10:27
    שנמצאים על אותה דרך,
  • 10:27 - 10:31
    אבל גם להשלים עם עצמי.
  • 10:31 - 10:32
    דרך חווית הכליאה שלי,
  • 10:32 - 10:34
    אחד הדברים שגיליתי הוא זה:
  • 10:34 - 10:36
    הרוב של הגברים והנשים
  • 10:36 - 10:39
    שכלואים הם ברי פדיה,
  • 10:39 - 10:40
    והעובדה היא,
  • 10:40 - 10:43
    ש90% מתוך הגברים והנשים הכלואים
  • 10:43 - 10:45
    יחזרו בשלב כלשהוא לקהילה,
  • 10:45 - 10:47
    ולנו יש תפקיד בלקבוע איזה סוג
  • 10:47 - 10:51
    של גברים ונשים יחזרו אל הקהילה שלנו.
  • 10:51 - 10:54
    המשאלה שלי היום
  • 10:54 - 10:57
    זה שנאמץ
  • 10:57 - 10:59
    גישה אמפטית יותר
  • 10:59 - 11:03
    לדרך בה אנחנו מתמודדים עם כליאה המונית,
  • 11:03 - 11:04
    שנסיים ונעיף
  • 11:04 - 11:06
    את גישת לכלוא-אותם-ולהשליך-את-המפתח,
  • 11:06 - 11:10
    בגלל שהיא הוכיחה עצמה כלא עובדת.
  • 11:10 - 11:12
    המסע שלי הוא מסע מיוחד,
  • 11:12 - 11:15
    אבל זה לא חייב להיות כך.
  • 11:15 - 11:17
    כל אחד יכול להשתנות
  • 11:17 - 11:20
    אם ניצור את המרחב עבור השינוי.
  • 11:20 - 11:22
    אז מה שאני מבקש היום
  • 11:22 - 11:24
    זה שתדמיינו
  • 11:24 - 11:26
    עולם בו גברים ונשים
  • 11:26 - 11:30
    לא מוחזקים כבני ערובה בעברם,
  • 11:30 - 11:31
    בו מעשים לא טובים וטעויות
  • 11:31 - 11:34
    לא מגדירים אותך לשארית חייך.
  • 11:34 - 11:37
    אני חושב שקולקטיבית, אנחנו יכולים ליצור מציאות כזו,
  • 11:37 - 11:39
    ואני מקווה שגם אתם.
  • 11:39 - 11:41
    תודה.
  • 11:41 - 11:44
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע המעשים הגרועים ביותר שלך לא מגדירים אותך
Speaker:
שקה סנגור
Description:

ב1991 שקה סנגור ירה באדם והרג אותו. הוא היה, הוא אומר "סוחר סמים מהיר להתעצבן עם אקדח חצי אוטומטי". כשהוא נכלא בעוון רצח ממדרגה שנייה, זה היה יכול להיות סוף הסיפור. אבל זה לא היה. במקום זאת, הייתה זו ההתחלה של מסע ארוך שנים לגאולה. מסע עם שיעורים מפקחים ומלמדים עבור כולנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:00

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.