WEBVTT

00:00:00.790 --> 00:00:03.395
לפני עשרים ושלוש שנים,

00:00:03.395 --> 00:00:06.150
בגיל 19,

00:00:06.150 --> 00:00:09.451
יריתי באדם והרגתי אותו.

00:00:09.451 --> 00:00:11.594
הייתי סוחר סמים צעיר

00:00:11.594 --> 00:00:13.963
עם מזג חם

00:00:13.963 --> 00:00:18.018
ואקדח חצי-אוטומטי.

NOTE Paragraph

00:00:18.018 --> 00:00:20.789
אבל זה לא היה סוף הסיפור שלי.

00:00:20.789 --> 00:00:24.930
למעשה, זו הייתה רק ההתחלה,

00:00:24.930 --> 00:00:27.105
וב23 השנים שחלפו מאז

00:00:27.105 --> 00:00:30.827
יש סיפור של הכרה,

00:00:30.827 --> 00:00:34.310
התנצלות וכפרה.

00:00:34.310 --> 00:00:35.733
אבל זה לא קרה בדרך

00:00:35.733 --> 00:00:39.027
שאתם אולי מדמיינים או חושבים.

00:00:39.027 --> 00:00:40.485
הדברים האלה קרו בחיי

00:00:40.485 --> 00:00:42.628
בדרך מפתיעה,

00:00:42.628 --> 00:00:44.263
במיוחד עבורי.

NOTE Paragraph

00:00:44.263 --> 00:00:47.404
תראו, כמו רבים מכם,

00:00:47.404 --> 00:00:49.978
כשגדלתי, הייתי תלמיד מצטיין,

00:00:49.978 --> 00:00:51.321
זכיתי למלגות,

00:00:51.321 --> 00:00:53.925
עם חלום להפוך לרופא.

00:00:53.925 --> 00:00:56.556
אבל הדברים השתבשו באופן דרמטי

00:00:56.556 --> 00:00:58.730
כשהוריי נפרדו,

00:00:58.730 --> 00:01:02.567
ולבסוף התגרשו.

NOTE Paragraph

00:01:02.567 --> 00:01:05.417
האירועים עצמם היו די פשוטים.

00:01:05.417 --> 00:01:07.865
בגיל 17,

00:01:07.865 --> 00:01:09.510
נוריתי 3 פעמים

00:01:09.510 --> 00:01:14.135
עומד בפינת הרחוב שלי בדטרויט.

00:01:14.135 --> 00:01:16.830
חבריי הבהילו אותי לבית החולים.

00:01:16.830 --> 00:01:20.054
הרופאים הוציאו את הכדורים,

00:01:20.054 --> 00:01:21.845
תפרו אותי,

00:01:21.845 --> 00:01:26.216
ושלחו אותי חזרה לאותה שכונה בה ירו בי.

00:01:26.216 --> 00:01:28.971
במהלך מסע הייסורים הזה,

00:01:28.971 --> 00:01:31.031
איש לא חיבק אותי,

00:01:31.031 --> 00:01:33.401
איש לא ניחם אותי,

00:01:33.401 --> 00:01:36.341
איש לא אמר לי שאני אהיה בסדר.

00:01:36.341 --> 00:01:39.265
איש לא אמר לי שאחיה בפחד,

00:01:39.265 --> 00:01:41.878
שאהפוך לפרנואיד,

00:01:41.878 --> 00:01:44.871
או שאגיב באופן אלים כל כך

00:01:44.871 --> 00:01:47.249
לירי.

00:01:47.249 --> 00:01:50.070
איש לא אמר לי שיום אחד,

00:01:50.070 --> 00:01:54.127
אהפוך לאדם שמאחורי ההדק.

00:01:54.127 --> 00:01:56.801
14 חודשים מאוחר יותר,

00:01:56.801 --> 00:01:59.411
בשתיים לפנות בוקר,

00:01:59.411 --> 00:02:01.047
יריתי את היריות

00:02:01.047 --> 00:02:04.900
שהביאו למותו של אדם.

NOTE Paragraph

00:02:04.900 --> 00:02:06.810
כשנכנסתי לכלא,

00:02:06.810 --> 00:02:12.317
הייתי מריר, הייתי עצבני, הייתי פגוע.

00:02:12.317 --> 00:02:15.287
לא רציתי לקחת אחריות.

00:02:15.287 --> 00:02:17.339
האשמתי את כולם, החל מהוריי

00:02:17.339 --> 00:02:20.312
ועד המערכת.

00:02:20.312 --> 00:02:22.524
הצדקתי את ההחלטה שלי לירות

00:02:22.524 --> 00:02:24.963
כי בשכונה ממנה אני בא,

00:02:24.963 --> 00:02:26.589
עדיף להיות היורה

00:02:26.589 --> 00:02:29.901
מאשר זה שיורים בו.

00:02:29.901 --> 00:02:33.223
כשישבתי בתאי הקר,

00:02:33.223 --> 00:02:34.870
הרגשתי חסר אונים,

00:02:34.870 --> 00:02:38.257
לא נאהב ונטוש,

00:02:38.257 --> 00:02:42.135
הרגשתי כאילו לאיש לא אכפת

00:02:42.135 --> 00:02:44.154
והגבתי

00:02:44.154 --> 00:02:47.165
בעוינות למאסר.

00:02:47.165 --> 00:02:48.303
מצאתי את עצמי נכנס

00:02:48.303 --> 00:02:50.618
לצרות יותר ויותר עמוקות.

00:02:50.618 --> 00:02:53.398
ניהלתי חנויות בשוק שחור,

00:02:53.398 --> 00:02:56.117
הלוויתי בשחור,

00:02:56.117 --> 00:02:58.183
ומכרתי סמים שהוברחו באופן לא חוקי

00:02:58.183 --> 00:03:00.044
לתוך הכלא.

00:03:00.044 --> 00:03:01.614
למעשה נהפכתי

00:03:01.614 --> 00:03:04.295
למה שהסוהר במוסד לעבריינים צעירים במישיגן קרא,

00:03:04.295 --> 00:03:07.132
"הגרוע שבגרועים".

00:03:07.132 --> 00:03:09.457
ובגלל הפעילות שלי,

00:03:09.457 --> 00:03:12.149
הגעתי למאסר בבידוד

00:03:12.149 --> 00:03:14.578
במשך שבע וחצי שנים

00:03:14.578 --> 00:03:17.790
מתוך המאסר שלי.

NOTE Paragraph

00:03:17.790 --> 00:03:19.459
עכשיו, כמו שאני רואה את זה מאסר בבידוד

00:03:19.459 --> 00:03:21.399
זה אחד המקומות הכי לא-הומניים וברבריים

00:03:21.399 --> 00:03:24.298
שאתה יכול למצוא בהם את עצמך,

00:03:24.298 --> 00:03:27.189
ואכן מצאתי את עצמי.

00:03:27.189 --> 00:03:30.700
יום אחד, צעדתי בתא שלי,

00:03:30.700 --> 00:03:35.217
כשהסוהר בא והעביר דואר.

00:03:35.217 --> 00:03:36.954
הסתכלתי על כמה מכתבים

00:03:36.954 --> 00:03:38.868
לפני שהסתכלתי על המכתב

00:03:38.868 --> 00:03:41.930
שהיה עליו את כתב היד המשורבט של הבן שלי,

00:03:41.930 --> 00:03:43.367
ובכל פעם שהייתי מקבל מכתב מהבן שלי,

00:03:43.367 --> 00:03:45.272
זה היה כמו קרן אור

00:03:45.272 --> 00:03:48.029
במקום הכי חשוך שאפשר לדמיין.

00:03:48.029 --> 00:03:51.844
וביום הספציפי ההוא, פתחתי את המכתב

00:03:51.844 --> 00:03:54.950
ובאותיות גדולות, הוא כתב,

00:03:54.950 --> 00:03:58.205
"אמא שלי אמרה לי למה אתה בכלא:

00:03:58.205 --> 00:04:00.899
רצח."

00:04:00.899 --> 00:04:02.818
הוא אמר, "אבא, אל תהרוג.

00:04:02.818 --> 00:04:08.265
ישו צופה במעשייך. התפלל אליו."

NOTE Paragraph

00:04:08.265 --> 00:04:10.100
עכשיו, לא הייתי דתי אז,

00:04:10.100 --> 00:04:11.807
ואני גם לא דתי עכשיו,

00:04:11.807 --> 00:04:14.291
אבל היה משהו כל כך עמוק

00:04:14.291 --> 00:04:17.053
במילים של בני.

00:04:17.063 --> 00:04:18.685
הן גרמו לי לבחון דברים בחיים שלי

00:04:18.685 --> 00:04:20.621
שלא לקחתי בחשבון.

00:04:20.621 --> 00:04:22.557
זו לא הייתה הפעם הראשונה בחיי

00:04:22.557 --> 00:04:24.529
שממש חשבתי על העובדה

00:04:24.529 --> 00:04:28.195
שבני יראה בי כרוצח.

00:04:28.195 --> 00:04:30.249
ישבתי על המיטה שלי

00:04:30.249 --> 00:04:32.268
והירהרתי על משהו שקראתי

00:04:32.268 --> 00:04:34.865
בכתבי אפלטון

00:04:34.865 --> 00:04:36.840
כשסוקרטס ציין ב"אפולוגיה"

00:04:36.840 --> 00:04:41.111
שחיים שלא נבחנו אינם חיים שראויים לחיות.

NOTE Paragraph

00:04:41.111 --> 00:04:46.943
זו הייתה הנקודה בה השינוי התחיל.

00:04:46.943 --> 00:04:49.863
אבל הוא לא בא בקלות.

00:04:51.920 --> 00:04:53.764
אחד מהדברים שהבנתי,

00:04:53.764 --> 00:04:55.921
שהיה חלק מהשינוי,

00:04:55.921 --> 00:04:59.663
הוא שיש ארבעה עקרונות מפתח.

00:04:59.663 --> 00:05:01.970
הראשון היה,

00:05:01.970 --> 00:05:04.283
שהיו לי מנטורים נהדרים.

00:05:04.283 --> 00:05:06.159
עכשיו, אני יודע שחלק מכם וודאי חושבים,

00:05:06.159 --> 00:05:09.328
איך מצאת מנטור נהדר בכלא?

00:05:09.328 --> 00:05:12.193
אבל במקרה שלי,

00:05:12.193 --> 00:05:13.423
חלק מהמנטורים שלי

00:05:13.423 --> 00:05:15.300
שנתונים במעצר עולם

00:05:15.300 --> 00:05:18.009
היו חלק מהאנשים הטובים ביותר שנכנסו לחיי,

00:05:18.009 --> 00:05:21.273
מכיוון שהם הכריחו אותי להסתכל על חיי בכנות,

00:05:21.273 --> 00:05:23.098
והכריחו אותי לאתגר את עצמי

00:05:23.098 --> 00:05:25.613
בנוגע לקבלת ההחלטות שלי.

NOTE Paragraph

00:05:25.613 --> 00:05:29.867
הדבר השני הוא ספרות.

00:05:29.867 --> 00:05:31.610
לפני שנכנסתי לכלא,

00:05:31.610 --> 00:05:33.607
לא ידעתי שיש כל כך הרבה משוררים

00:05:33.607 --> 00:05:36.888
שחורים מבריקים, סופרים ופילוסופים,

00:05:36.888 --> 00:05:39.907
ואז שפר עליי מזלי

00:05:39.907 --> 00:05:44.074
ונתקלי באוטוביוגרפיה של מלקולם אקס,

00:05:44.074 --> 00:05:48.621
והיא נפצה כל סטראוטיפ שהיה לי לגבי עצמי.

NOTE Paragraph

00:05:48.621 --> 00:05:51.062
הדבר השלישי היה משפחה.

00:05:51.062 --> 00:05:55.738
במשך 19 שנה, אבי עמד לצידי

00:05:55.738 --> 00:05:58.167
עם אמונה בלתי ניתנת לערעור

00:05:58.167 --> 00:05:59.831
משום שהוא האמין שיש בי מה שצריך

00:05:59.831 --> 00:06:02.125
כדי להפוך את חיי על פיהם.

00:06:02.125 --> 00:06:05.018
פגשתי גם אישה מדהימה

00:06:05.018 --> 00:06:08.452
שהיא עכשיו האמא של ילדי בן השנתיים סייקו,

00:06:08.452 --> 00:06:10.680
והיא לימדה אותי איך לאהוב את עצמי

00:06:10.680 --> 00:06:14.958
בדרך בריאה.

NOTE Paragraph

00:06:14.958 --> 00:06:17.654
הדבר האחרון הוא כתיבה.

00:06:17.654 --> 00:06:19.068
כשקיבלתי את המכתב ההוא מהבן שלי,

00:06:19.068 --> 00:06:21.278
התחלתי לכתוב יומן

00:06:21.278 --> 00:06:24.079
על דברים שחוויתי בילדות

00:06:24.079 --> 00:06:26.872
ובכלא,

00:06:26.872 --> 00:06:30.138
ומה שזה עשה זה שזה פתח את הראש שלי לרעיון

00:06:30.138 --> 00:06:33.106
של כפרה.

00:06:33.106 --> 00:06:35.188
מוקדם יותר במאסר שלי, קיבלתי

00:06:35.188 --> 00:06:38.995
מכתב מאחת מקרובי משפחתו של הקורבן,

00:06:38.995 --> 00:06:41.840
ובמכתב הזה,

00:06:41.840 --> 00:06:43.685
היא אמרה לי שהיא סולחת לי

00:06:43.685 --> 00:06:45.634
משום שהיא הבינה שהייתי ילד צעיר

00:06:45.634 --> 00:06:46.971
שעבר התעללות

00:06:46.971 --> 00:06:48.763
ועבר מספר טלטלות

00:06:48.763 --> 00:06:51.501
ועשה סדרה של החלטות גרועות.

00:06:51.501 --> 00:06:53.972
הייתה זו הפעם הראשונה בחיי

00:06:53.972 --> 00:07:01.701
שהרגשתי פתוח ללסלוח לעצמי.

NOTE Paragraph

00:07:01.701 --> 00:07:02.945
אחד הדברים שקרו

00:07:02.945 --> 00:07:05.268
אחרי החוויה הזאת זה

00:07:05.268 --> 00:07:07.156
שחשבתי על האנשים האחרים שהיו במאסר

00:07:07.156 --> 00:07:08.968
לצידי,

00:07:08.968 --> 00:07:11.890
וכמה שרציתי לחלוק את זה איתם.

00:07:11.890 --> 00:07:13.644
וכך התחלתי לדבר איתם על

00:07:13.644 --> 00:07:15.571
חלק מהחוויות שלהם,

00:07:15.571 --> 00:07:17.053
ונדהמתי לגלות

00:07:17.053 --> 00:07:20.431
שרובם באו מאותה סביבה מתעללת,

00:07:20.431 --> 00:07:23.970
ורובם רצו עזרה ורצו לשנות את מצבם,

00:07:23.970 --> 00:07:25.710
אבל למרבה הצער המערכת

00:07:25.710 --> 00:07:28.928
שכרגע מחזיקה 2.5 מיליון אנשים בכלא

00:07:28.928 --> 00:07:31.128
נועדה רק לאחסן

00:07:31.128 --> 00:07:35.420
בניגוד ללשקם ולשנות.

00:07:35.420 --> 00:07:37.311
אז הגעתי להחלטה

00:07:37.311 --> 00:07:39.065
שאם אי פעם אשתחרר מהכלא

00:07:39.065 --> 00:07:41.522
אעשה כל שבכוחי

00:07:41.522 --> 00:07:45.223
לעזור לשנות את זה.

NOTE Paragraph

00:07:45.223 --> 00:07:47.989
ב2010 השתחררתי מהכלא

00:07:47.989 --> 00:07:51.067
לראשונה אחרי שני עשורים.

00:07:51.067 --> 00:07:52.655
עכשיו נסו לדמיין, אם תרצו,

00:07:52.655 --> 00:07:55.237
את פרד פילנסטון נכנס לפרק

00:07:55.237 --> 00:07:57.620
של "משפחת סילוני".

00:07:57.620 --> 00:08:00.555
ככה פחות או יותר נראו חיי.

00:08:00.555 --> 00:08:03.870
לראשונה, נחשפתי לאינטרנט,

00:08:03.870 --> 00:08:05.606
מדיות חברתיות,

00:08:05.606 --> 00:08:09.743
מכוניות שמדברות כמו קיט מ"אביר על גלגלים".

00:08:09.743 --> 00:08:11.527
אבל הדבר שריתק אותי יותר מכל

00:08:11.527 --> 00:08:13.310
היה טכנולוגיות הטלפון.

00:08:13.310 --> 00:08:14.582
תראו, כשאני נכנסתי לכלא,

00:08:14.582 --> 00:08:16.357
הטלפונים במכוניות היו בגודל הזה

00:08:16.357 --> 00:08:18.958
ושני אנשים היו צריכים לסחוב אותם.

00:08:18.958 --> 00:08:21.046
אז דמיינו לכם איך הרגשתי כשלראשונה אחזתי

00:08:21.046 --> 00:08:23.172
בבלקברי הקטן שלי

00:08:23.172 --> 00:08:25.123
והתחלתי ללמוד איך לכתוב הודעות טקסט.

00:08:25.123 --> 00:08:26.790
אבל העניין הוא, שהאנשים מסביבי,

00:08:26.790 --> 00:08:28.386
הם לא הבינו שלא היה לי שום מושג

00:08:28.386 --> 00:08:31.080
מה כל הטקסטים המקוצרים האלה אומרים,

00:08:31.080 --> 00:08:36.110
כמו LOL, OMG, LMAO

00:08:36.110 --> 00:08:37.852
עד שיום אחד ניהלתי שיחה

00:08:37.852 --> 00:08:40.108
בהודעות עם אחד מחבריי

00:08:40.108 --> 00:08:44.139
וביקשתי ממנו לעשות משהו, והוא השיב, "קיי".

00:08:44.139 --> 00:08:47.318
אז שאלתי, "מה זה קיי?"

00:08:47.318 --> 00:08:49.280
והוא ענה, קיי הוא אוקיי."

00:08:49.280 --> 00:08:50.279
אז בראש שלי חשבתי

00:08:50.279 --> 00:08:53.297
"מה לעזאזל לא בסדר בקיי?"

00:08:53.297 --> 00:08:55.810
אז שלחתי לו סימן שאלה,

00:08:55.810 --> 00:08:59.481
והוא אמר, "קיי=אוקיי."

00:08:59.481 --> 00:09:04.170
אז הקלדתי בחזרה, "FU." (צחוק)

00:09:04.170 --> 00:09:05.926
ואז הוא כתב בחזרה, ושאל אותי

00:09:05.926 --> 00:09:07.600
למה אני מקלל אותו.

00:09:07.600 --> 00:09:10.260
ואני אמרתי, "LOL FU"

00:09:10.260 --> 00:09:11.959
כאילו סוף סוף הבנתי.

00:09:11.959 --> 00:09:13.996
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:13.996 --> 00:09:17.261
אז נריץ קדימה שלוש שנים,

00:09:17.261 --> 00:09:19.135
אני מסתדר יחסית טוב.

00:09:19.135 --> 00:09:21.813
יש לי התמחות במעבדת המדיה של MIT,

00:09:21.813 --> 00:09:25.030
אני עובד עבור חברה מדהימה שנקראת בי-מי,

00:09:25.030 --> 00:09:27.360
אני מלמד באוניברסיטת מישיגן,

00:09:27.360 --> 00:09:29.337
אבל זה היה מאבק

00:09:29.337 --> 00:09:30.800
כי הבנתי שיש עוד

00:09:30.800 --> 00:09:32.435
גברים ונשים שמגיעים הביתה

00:09:32.435 --> 00:09:35.596
ולא הולכות להינתן להם הזדמנויות כאלה.

00:09:35.596 --> 00:09:37.401
בורכתי לעבוד עם

00:09:37.401 --> 00:09:40.085
גברים ונשים מדהימים,

00:09:40.085 --> 00:09:41.847
לעזור לאחרים להיכנס מחדש לחברה,

00:09:41.847 --> 00:09:46.060
ואחד מהם הוא חברי שנקרא קלווין אוונס.

00:09:46.060 --> 00:09:49.015
הוא ריצה 24 שנים עבור פשע שהוא לא ביצע.

00:09:49.015 --> 00:09:52.783
הוא בן 45. הוא כרגע נרשם למכללה.

00:09:52.783 --> 00:09:54.507
ואחד הנושאים שדיברנו עליו

00:09:54.507 --> 00:09:56.219
היה שלושת הדברים שעבורי היו חשובים

00:09:56.219 --> 00:09:57.839
במהפך האישי שלי,

00:09:57.839 --> 00:09:59.778
כשהראשון הוא הכרה.

00:09:59.778 --> 00:10:02.204
הייתי צריך להכיר בכך שפגעתי באחרים.

00:10:02.204 --> 00:10:05.000
גם הייתי צריך להכיר בכך שנפגעתי.

00:10:05.000 --> 00:10:07.421
הדבר השני היה התנצלות.

00:10:07.421 --> 00:10:09.571
הייתי חייב להביע את התנצלותי כלפי האנשים בהם פגעתי,

00:10:09.571 --> 00:10:11.643
למרות שלא היו לי ציפיות שהם יקבלו אותה,

00:10:11.643 --> 00:10:14.395
היה חשוב לעשות את זה כי זה היה הדבר הנכון.

00:10:14.395 --> 00:10:17.354
אבל גם הייתי חייב התנצלות לעצמי.

00:10:17.354 --> 00:10:20.171
הדבר השלישי היה כפרה.

00:10:20.171 --> 00:10:21.854
עבורי, כפרה משמעה

00:10:21.854 --> 00:10:23.447
חזרה אל הקהילה שלי

00:10:23.447 --> 00:10:24.990
ועבודה עם נוער בסיכון

00:10:24.990 --> 00:10:26.790
שנמצאים על אותה דרך,

00:10:26.790 --> 00:10:30.530
אבל גם להשלים עם עצמי.

NOTE Paragraph

00:10:30.530 --> 00:10:32.294
דרך חווית הכליאה שלי,

00:10:32.294 --> 00:10:34.475
אחד הדברים שגיליתי הוא זה:

00:10:34.475 --> 00:10:35.691
הרוב של הגברים והנשים

00:10:35.691 --> 00:10:39.112
שכלואים הם ברי פדיה,

00:10:39.112 --> 00:10:40.372
והעובדה היא,

00:10:40.372 --> 00:10:42.723
ש90% מתוך הגברים והנשים הכלואים

00:10:42.723 --> 00:10:45.411
יחזרו בשלב כלשהוא לקהילה,

00:10:45.411 --> 00:10:47.326
ולנו יש תפקיד בלקבוע איזה סוג

00:10:47.326 --> 00:10:50.945
של גברים ונשים יחזרו אל הקהילה שלנו.

NOTE Paragraph

00:10:50.945 --> 00:10:53.556
המשאלה שלי היום

00:10:53.556 --> 00:10:57.209
זה שנאמץ

00:10:57.209 --> 00:10:59.358
גישה אמפטית יותר

00:10:59.358 --> 00:11:02.578
לדרך בה אנחנו מתמודדים עם כליאה המונית,

00:11:02.578 --> 00:11:03.722
שנסיים ונעיף

00:11:03.722 --> 00:11:06.037
את גישת לכלוא-אותם-ולהשליך-את-המפתח,

00:11:06.037 --> 00:11:09.960
בגלל שהיא הוכיחה עצמה כלא עובדת.

NOTE Paragraph

00:11:09.960 --> 00:11:12.413
המסע שלי הוא מסע מיוחד,

00:11:12.413 --> 00:11:15.078
אבל זה לא חייב להיות כך.

00:11:15.078 --> 00:11:17.484
כל אחד יכול להשתנות

00:11:17.484 --> 00:11:20.324
אם ניצור את המרחב עבור השינוי.

00:11:20.324 --> 00:11:22.086
אז מה שאני מבקש היום

00:11:22.086 --> 00:11:23.793
זה שתדמיינו

00:11:23.793 --> 00:11:26.133
עולם בו גברים ונשים

00:11:26.133 --> 00:11:29.829
לא מוחזקים כבני ערובה בעברם,

00:11:29.829 --> 00:11:31.262
בו מעשים לא טובים וטעויות

00:11:31.262 --> 00:11:34.030
לא מגדירים אותך לשארית חייך.

00:11:34.030 --> 00:11:37.221
אני חושב שקולקטיבית, אנחנו יכולים ליצור מציאות כזו,

00:11:37.221 --> 00:11:38.924
ואני מקווה שגם אתם.

NOTE Paragraph

00:11:38.924 --> 00:11:40.690
תודה.

NOTE Paragraph

00:11:40.690 --> 00:11:43.773
(מחיאות כפיים)