1
00:00:00,790 --> 00:00:03,395
לפני עשרים ושלוש שנים,

2
00:00:03,395 --> 00:00:06,150
בגיל 19,

3
00:00:06,150 --> 00:00:09,451
יריתי באדם והרגתי אותו.

4
00:00:09,451 --> 00:00:11,594
הייתי סוחר סמים צעיר

5
00:00:11,594 --> 00:00:13,963
עם מזג חם

6
00:00:13,963 --> 00:00:18,018
ואקדח חצי-אוטומטי.

7
00:00:18,018 --> 00:00:20,789
אבל זה לא היה סוף הסיפור שלי.

8
00:00:20,789 --> 00:00:24,930
למעשה, זו הייתה רק ההתחלה,

9
00:00:24,930 --> 00:00:27,105
וב23 השנים שחלפו מאז

10
00:00:27,105 --> 00:00:30,827
יש סיפור של הכרה,

11
00:00:30,827 --> 00:00:34,310
התנצלות וכפרה.

12
00:00:34,310 --> 00:00:35,733
אבל זה לא קרה בדרך

13
00:00:35,733 --> 00:00:39,027
שאתם אולי מדמיינים או חושבים.

14
00:00:39,027 --> 00:00:40,485
הדברים האלה קרו בחיי

15
00:00:40,485 --> 00:00:42,628
בדרך מפתיעה,

16
00:00:42,628 --> 00:00:44,263
במיוחד עבורי.

17
00:00:44,263 --> 00:00:47,404
תראו, כמו רבים מכם,

18
00:00:47,404 --> 00:00:49,978
כשגדלתי, הייתי תלמיד מצטיין,

19
00:00:49,978 --> 00:00:51,321
זכיתי למלגות,

20
00:00:51,321 --> 00:00:53,925
עם חלום להפוך לרופא.

21
00:00:53,925 --> 00:00:56,556
אבל הדברים השתבשו באופן דרמטי

22
00:00:56,556 --> 00:00:58,730
כשהוריי נפרדו,

23
00:00:58,730 --> 00:01:02,567
ולבסוף התגרשו.

24
00:01:02,567 --> 00:01:05,417
האירועים עצמם היו די פשוטים.

25
00:01:05,417 --> 00:01:07,865
בגיל 17,

26
00:01:07,865 --> 00:01:09,510
נוריתי 3 פעמים

27
00:01:09,510 --> 00:01:14,135
עומד בפינת הרחוב שלי בדטרויט.

28
00:01:14,135 --> 00:01:16,830
חבריי הבהילו אותי לבית החולים.

29
00:01:16,830 --> 00:01:20,054
הרופאים הוציאו את הכדורים,

30
00:01:20,054 --> 00:01:21,845
תפרו אותי,

31
00:01:21,845 --> 00:01:26,216
ושלחו אותי חזרה לאותה שכונה בה ירו בי.

32
00:01:26,216 --> 00:01:28,971
במהלך מסע הייסורים הזה,

33
00:01:28,971 --> 00:01:31,031
איש לא חיבק אותי,

34
00:01:31,031 --> 00:01:33,401
איש לא ניחם אותי,

35
00:01:33,401 --> 00:01:36,341
איש לא אמר לי שאני אהיה בסדר.

36
00:01:36,341 --> 00:01:39,265
איש לא אמר לי שאחיה בפחד,

37
00:01:39,265 --> 00:01:41,878
שאהפוך לפרנואיד,

38
00:01:41,878 --> 00:01:44,871
או שאגיב באופן אלים כל כך

39
00:01:44,871 --> 00:01:47,249
לירי.

40
00:01:47,249 --> 00:01:50,070
איש לא אמר לי שיום אחד,

41
00:01:50,070 --> 00:01:54,127
אהפוך לאדם שמאחורי ההדק.

42
00:01:54,127 --> 00:01:56,801
14 חודשים מאוחר יותר,

43
00:01:56,801 --> 00:01:59,411
בשתיים לפנות בוקר,

44
00:01:59,411 --> 00:02:01,047
יריתי את היריות

45
00:02:01,047 --> 00:02:04,900
שהביאו למותו של אדם.

46
00:02:04,900 --> 00:02:06,810
כשנכנסתי לכלא,

47
00:02:06,810 --> 00:02:12,317
הייתי מריר, הייתי עצבני, הייתי פגוע.

48
00:02:12,317 --> 00:02:15,287
לא רציתי לקחת אחריות.

49
00:02:15,287 --> 00:02:17,339
האשמתי את כולם, החל מהוריי

50
00:02:17,339 --> 00:02:20,312
ועד המערכת.

51
00:02:20,312 --> 00:02:22,524
הצדקתי את ההחלטה שלי לירות

52
00:02:22,524 --> 00:02:24,963
כי בשכונה ממנה אני בא,

53
00:02:24,963 --> 00:02:26,589
עדיף להיות היורה

54
00:02:26,589 --> 00:02:29,901
מאשר זה שיורים בו.

55
00:02:29,901 --> 00:02:33,223
כשישבתי בתאי הקר,

56
00:02:33,223 --> 00:02:34,870
הרגשתי חסר אונים,

57
00:02:34,870 --> 00:02:38,257
לא נאהב ונטוש,

58
00:02:38,257 --> 00:02:42,135
הרגשתי כאילו לאיש לא אכפת

59
00:02:42,135 --> 00:02:44,154
והגבתי

60
00:02:44,154 --> 00:02:47,165
בעוינות למאסר.

61
00:02:47,165 --> 00:02:48,303
מצאתי את עצמי נכנס

62
00:02:48,303 --> 00:02:50,618
לצרות יותר ויותר עמוקות.

63
00:02:50,618 --> 00:02:53,398
ניהלתי חנויות בשוק שחור,

64
00:02:53,398 --> 00:02:56,117
הלוויתי בשחור,

65
00:02:56,117 --> 00:02:58,183
ומכרתי סמים שהוברחו באופן לא חוקי

66
00:02:58,183 --> 00:03:00,044
לתוך הכלא.

67
00:03:00,044 --> 00:03:01,614
למעשה נהפכתי

68
00:03:01,614 --> 00:03:04,295
למה שהסוהר במוסד לעבריינים צעירים במישיגן קרא,

69
00:03:04,295 --> 00:03:07,132
"הגרוע שבגרועים".

70
00:03:07,132 --> 00:03:09,457
ובגלל הפעילות שלי,

71
00:03:09,457 --> 00:03:12,149
הגעתי למאסר בבידוד

72
00:03:12,149 --> 00:03:14,578
במשך שבע וחצי שנים

73
00:03:14,578 --> 00:03:17,790
מתוך המאסר שלי.

74
00:03:17,790 --> 00:03:19,459
עכשיו, כמו שאני רואה את זה מאסר בבידוד

75
00:03:19,459 --> 00:03:21,399
זה אחד המקומות הכי לא-הומניים וברבריים

76
00:03:21,399 --> 00:03:24,298
שאתה יכול למצוא בהם את עצמך,

77
00:03:24,298 --> 00:03:27,189
ואכן מצאתי את עצמי.

78
00:03:27,189 --> 00:03:30,700
יום אחד, צעדתי בתא שלי,

79
00:03:30,700 --> 00:03:35,217
כשהסוהר בא והעביר דואר.

80
00:03:35,217 --> 00:03:36,954
הסתכלתי על כמה מכתבים

81
00:03:36,954 --> 00:03:38,868
לפני שהסתכלתי על המכתב

82
00:03:38,868 --> 00:03:41,930
שהיה עליו את כתב היד המשורבט של הבן שלי,

83
00:03:41,930 --> 00:03:43,367
ובכל פעם שהייתי מקבל מכתב מהבן שלי,

84
00:03:43,367 --> 00:03:45,272
זה היה כמו קרן אור

85
00:03:45,272 --> 00:03:48,029
במקום הכי חשוך שאפשר לדמיין.

86
00:03:48,029 --> 00:03:51,844
וביום הספציפי ההוא, פתחתי את המכתב

87
00:03:51,844 --> 00:03:54,950
ובאותיות גדולות, הוא כתב,

88
00:03:54,950 --> 00:03:58,205
"אמא שלי אמרה לי למה אתה בכלא:

89
00:03:58,205 --> 00:04:00,899
רצח."

90
00:04:00,899 --> 00:04:02,818
הוא אמר, "אבא, אל תהרוג.

91
00:04:02,818 --> 00:04:08,265
ישו צופה במעשייך. התפלל אליו."

92
00:04:08,265 --> 00:04:10,100
עכשיו, לא הייתי דתי אז,

93
00:04:10,100 --> 00:04:11,807
ואני גם לא דתי עכשיו,

94
00:04:11,807 --> 00:04:14,291
אבל היה משהו כל כך עמוק

95
00:04:14,291 --> 00:04:17,053
במילים של בני.

96
00:04:17,063 --> 00:04:18,685
הן גרמו לי לבחון דברים בחיים שלי

97
00:04:18,685 --> 00:04:20,621
שלא לקחתי בחשבון.

98
00:04:20,621 --> 00:04:22,557
זו לא הייתה הפעם הראשונה בחיי

99
00:04:22,557 --> 00:04:24,529
שממש חשבתי על העובדה

100
00:04:24,529 --> 00:04:28,195
שבני יראה בי כרוצח.

101
00:04:28,195 --> 00:04:30,249
ישבתי על המיטה שלי

102
00:04:30,249 --> 00:04:32,268
והירהרתי על משהו שקראתי

103
00:04:32,268 --> 00:04:34,865
בכתבי אפלטון

104
00:04:34,865 --> 00:04:36,840
כשסוקרטס ציין ב"אפולוגיה"

105
00:04:36,840 --> 00:04:41,111
שחיים שלא נבחנו אינם חיים שראויים לחיות.

106
00:04:41,111 --> 00:04:46,943
זו הייתה הנקודה בה השינוי התחיל.

107
00:04:46,943 --> 00:04:49,863
אבל הוא לא בא בקלות.

108
00:04:51,920 --> 00:04:53,764
אחד מהדברים שהבנתי,

109
00:04:53,764 --> 00:04:55,921
שהיה חלק מהשינוי,

110
00:04:55,921 --> 00:04:59,663
הוא שיש ארבעה עקרונות מפתח.

111
00:04:59,663 --> 00:05:01,970
הראשון היה,

112
00:05:01,970 --> 00:05:04,283
שהיו לי מנטורים נהדרים.

113
00:05:04,283 --> 00:05:06,159
עכשיו, אני יודע שחלק מכם וודאי חושבים,

114
00:05:06,159 --> 00:05:09,328
איך מצאת מנטור נהדר בכלא?

115
00:05:09,328 --> 00:05:12,193
אבל במקרה שלי,

116
00:05:12,193 --> 00:05:13,423
חלק מהמנטורים שלי

117
00:05:13,423 --> 00:05:15,300
שנתונים במעצר עולם

118
00:05:15,300 --> 00:05:18,009
היו חלק מהאנשים הטובים ביותר שנכנסו לחיי,

119
00:05:18,009 --> 00:05:21,273
מכיוון שהם הכריחו אותי להסתכל על חיי בכנות,

120
00:05:21,273 --> 00:05:23,098
והכריחו אותי לאתגר את עצמי

121
00:05:23,098 --> 00:05:25,613
בנוגע לקבלת ההחלטות שלי.

122
00:05:25,613 --> 00:05:29,867
הדבר השני הוא ספרות.

123
00:05:29,867 --> 00:05:31,610
לפני שנכנסתי לכלא,

124
00:05:31,610 --> 00:05:33,607
לא ידעתי שיש כל כך הרבה משוררים

125
00:05:33,607 --> 00:05:36,888
שחורים מבריקים, סופרים ופילוסופים,

126
00:05:36,888 --> 00:05:39,907
ואז שפר עליי מזלי

127
00:05:39,907 --> 00:05:44,074
ונתקלי באוטוביוגרפיה של מלקולם אקס,

128
00:05:44,074 --> 00:05:48,621
והיא נפצה כל סטראוטיפ שהיה לי לגבי עצמי.

129
00:05:48,621 --> 00:05:51,062
הדבר השלישי היה משפחה.

130
00:05:51,062 --> 00:05:55,738
במשך 19 שנה, אבי עמד לצידי

131
00:05:55,738 --> 00:05:58,167
עם אמונה בלתי ניתנת לערעור

132
00:05:58,167 --> 00:05:59,831
משום שהוא האמין שיש בי מה שצריך

133
00:05:59,831 --> 00:06:02,125
כדי להפוך את חיי על פיהם.

134
00:06:02,125 --> 00:06:05,018
פגשתי גם אישה מדהימה

135
00:06:05,018 --> 00:06:08,452
שהיא עכשיו האמא של ילדי בן השנתיים סייקו,

136
00:06:08,452 --> 00:06:10,680
והיא לימדה אותי איך לאהוב את עצמי

137
00:06:10,680 --> 00:06:14,958
בדרך בריאה.

138
00:06:14,958 --> 00:06:17,654
הדבר האחרון הוא כתיבה.

139
00:06:17,654 --> 00:06:19,068
כשקיבלתי את המכתב ההוא מהבן שלי,

140
00:06:19,068 --> 00:06:21,278
התחלתי לכתוב יומן

141
00:06:21,278 --> 00:06:24,079
על דברים שחוויתי בילדות

142
00:06:24,079 --> 00:06:26,872
ובכלא,

143
00:06:26,872 --> 00:06:30,138
ומה שזה עשה זה שזה פתח את הראש שלי לרעיון

144
00:06:30,138 --> 00:06:33,106
של כפרה.

145
00:06:33,106 --> 00:06:35,188
מוקדם יותר במאסר שלי, קיבלתי

146
00:06:35,188 --> 00:06:38,995
מכתב מאחת מקרובי משפחתו של הקורבן,

147
00:06:38,995 --> 00:06:41,840
ובמכתב הזה,

148
00:06:41,840 --> 00:06:43,685
היא אמרה לי שהיא סולחת לי

149
00:06:43,685 --> 00:06:45,634
משום שהיא הבינה שהייתי ילד צעיר

150
00:06:45,634 --> 00:06:46,971
שעבר התעללות

151
00:06:46,971 --> 00:06:48,763
ועבר מספר טלטלות

152
00:06:48,763 --> 00:06:51,501
ועשה סדרה של החלטות גרועות.

153
00:06:51,501 --> 00:06:53,972
הייתה זו הפעם הראשונה בחיי

154
00:06:53,972 --> 00:07:01,701
שהרגשתי פתוח ללסלוח לעצמי.

155
00:07:01,701 --> 00:07:02,945
אחד הדברים שקרו

156
00:07:02,945 --> 00:07:05,268
אחרי החוויה הזאת זה

157
00:07:05,268 --> 00:07:07,156
שחשבתי על האנשים האחרים שהיו במאסר

158
00:07:07,156 --> 00:07:08,968
לצידי,

159
00:07:08,968 --> 00:07:11,890
וכמה שרציתי לחלוק את זה איתם.

160
00:07:11,890 --> 00:07:13,644
וכך התחלתי לדבר איתם על

161
00:07:13,644 --> 00:07:15,571
חלק מהחוויות שלהם,

162
00:07:15,571 --> 00:07:17,053
ונדהמתי לגלות

163
00:07:17,053 --> 00:07:20,431
שרובם באו מאותה סביבה מתעללת,

164
00:07:20,431 --> 00:07:23,970
ורובם רצו עזרה ורצו לשנות את מצבם,

165
00:07:23,970 --> 00:07:25,710
אבל למרבה הצער המערכת

166
00:07:25,710 --> 00:07:28,928
שכרגע מחזיקה 2.5 מיליון אנשים בכלא

167
00:07:28,928 --> 00:07:31,128
נועדה רק לאחסן

168
00:07:31,128 --> 00:07:35,420
בניגוד ללשקם ולשנות.

169
00:07:35,420 --> 00:07:37,311
אז הגעתי להחלטה

170
00:07:37,311 --> 00:07:39,065
שאם אי פעם אשתחרר מהכלא

171
00:07:39,065 --> 00:07:41,522
אעשה כל שבכוחי

172
00:07:41,522 --> 00:07:45,223
לעזור לשנות את זה.

173
00:07:45,223 --> 00:07:47,989
ב2010 השתחררתי מהכלא

174
00:07:47,989 --> 00:07:51,067
לראשונה אחרי שני עשורים.

175
00:07:51,067 --> 00:07:52,655
עכשיו נסו לדמיין, אם תרצו,

176
00:07:52,655 --> 00:07:55,237
את פרד פילנסטון נכנס לפרק

177
00:07:55,237 --> 00:07:57,620
של "משפחת סילוני".

178
00:07:57,620 --> 00:08:00,555
ככה פחות או יותר נראו חיי.

179
00:08:00,555 --> 00:08:03,870
לראשונה, נחשפתי לאינטרנט,

180
00:08:03,870 --> 00:08:05,606
מדיות חברתיות,

181
00:08:05,606 --> 00:08:09,743
מכוניות שמדברות כמו קיט מ"אביר על גלגלים".

182
00:08:09,743 --> 00:08:11,527
אבל הדבר שריתק אותי יותר מכל

183
00:08:11,527 --> 00:08:13,310
היה טכנולוגיות הטלפון.

184
00:08:13,310 --> 00:08:14,582
תראו, כשאני נכנסתי לכלא,

185
00:08:14,582 --> 00:08:16,357
הטלפונים במכוניות היו בגודל הזה

186
00:08:16,357 --> 00:08:18,958
ושני אנשים היו צריכים לסחוב אותם.

187
00:08:18,958 --> 00:08:21,046
אז דמיינו לכם איך הרגשתי כשלראשונה אחזתי

188
00:08:21,046 --> 00:08:23,172
בבלקברי הקטן שלי

189
00:08:23,172 --> 00:08:25,123
והתחלתי ללמוד איך לכתוב הודעות טקסט.

190
00:08:25,123 --> 00:08:26,790
אבל העניין הוא, שהאנשים מסביבי,

191
00:08:26,790 --> 00:08:28,386
הם לא הבינו שלא היה לי שום מושג

192
00:08:28,386 --> 00:08:31,080
מה כל הטקסטים המקוצרים האלה אומרים,

193
00:08:31,080 --> 00:08:36,110
כמו LOL, OMG, LMAO

194
00:08:36,110 --> 00:08:37,852
עד שיום אחד ניהלתי שיחה

195
00:08:37,852 --> 00:08:40,108
בהודעות עם אחד מחבריי

196
00:08:40,108 --> 00:08:44,139
וביקשתי ממנו לעשות משהו, והוא השיב, "קיי".

197
00:08:44,139 --> 00:08:47,318
אז שאלתי, "מה זה קיי?"

198
00:08:47,318 --> 00:08:49,280
והוא ענה, קיי הוא אוקיי."

199
00:08:49,280 --> 00:08:50,279
אז בראש שלי חשבתי

200
00:08:50,279 --> 00:08:53,297
"מה לעזאזל לא בסדר בקיי?"

201
00:08:53,297 --> 00:08:55,810
אז שלחתי לו סימן שאלה,

202
00:08:55,810 --> 00:08:59,481
והוא אמר, "קיי=אוקיי."

203
00:08:59,481 --> 00:09:04,170
אז הקלדתי בחזרה, "FU." (צחוק)

204
00:09:04,170 --> 00:09:05,926
ואז הוא כתב בחזרה, ושאל אותי

205
00:09:05,926 --> 00:09:07,600
למה אני מקלל אותו.

206
00:09:07,600 --> 00:09:10,260
ואני אמרתי, "LOL FU"

207
00:09:10,260 --> 00:09:11,959
כאילו סוף סוף הבנתי.

208
00:09:11,959 --> 00:09:13,996
(צחוק)

209
00:09:13,996 --> 00:09:17,261
אז נריץ קדימה שלוש שנים,

210
00:09:17,261 --> 00:09:19,135
אני מסתדר יחסית טוב.

211
00:09:19,135 --> 00:09:21,813
יש לי התמחות במעבדת המדיה של MIT,

212
00:09:21,813 --> 00:09:25,030
אני עובד עבור חברה מדהימה שנקראת בי-מי,

213
00:09:25,030 --> 00:09:27,360
אני מלמד באוניברסיטת מישיגן,

214
00:09:27,360 --> 00:09:29,337
אבל זה היה מאבק

215
00:09:29,337 --> 00:09:30,800
כי הבנתי שיש עוד

216
00:09:30,800 --> 00:09:32,435
גברים ונשים שמגיעים הביתה

217
00:09:32,435 --> 00:09:35,596
ולא הולכות להינתן להם הזדמנויות כאלה.

218
00:09:35,596 --> 00:09:37,401
בורכתי לעבוד עם

219
00:09:37,401 --> 00:09:40,085
גברים ונשים מדהימים,

220
00:09:40,085 --> 00:09:41,847
לעזור לאחרים להיכנס מחדש לחברה,

221
00:09:41,847 --> 00:09:46,060
ואחד מהם הוא חברי שנקרא קלווין אוונס.

222
00:09:46,060 --> 00:09:49,015
הוא ריצה 24 שנים עבור פשע שהוא לא ביצע.

223
00:09:49,015 --> 00:09:52,783
הוא בן 45. הוא כרגע נרשם למכללה.

224
00:09:52,783 --> 00:09:54,507
ואחד הנושאים שדיברנו עליו

225
00:09:54,507 --> 00:09:56,219
היה שלושת הדברים שעבורי היו חשובים

226
00:09:56,219 --> 00:09:57,839
במהפך האישי שלי,

227
00:09:57,839 --> 00:09:59,778
כשהראשון הוא הכרה.

228
00:09:59,778 --> 00:10:02,204
הייתי צריך להכיר בכך שפגעתי באחרים.

229
00:10:02,204 --> 00:10:05,000
גם הייתי צריך להכיר בכך שנפגעתי.

230
00:10:05,000 --> 00:10:07,421
הדבר השני היה התנצלות.

231
00:10:07,421 --> 00:10:09,571
הייתי חייב להביע את התנצלותי כלפי האנשים בהם פגעתי,

232
00:10:09,571 --> 00:10:11,643
למרות שלא היו לי ציפיות שהם יקבלו אותה,

233
00:10:11,643 --> 00:10:14,395
היה חשוב לעשות את זה כי זה היה הדבר הנכון.

234
00:10:14,395 --> 00:10:17,354
אבל גם הייתי חייב התנצלות לעצמי.

235
00:10:17,354 --> 00:10:20,171
הדבר השלישי היה כפרה.

236
00:10:20,171 --> 00:10:21,854
עבורי, כפרה משמעה

237
00:10:21,854 --> 00:10:23,447
חזרה אל הקהילה שלי

238
00:10:23,447 --> 00:10:24,990
ועבודה עם נוער בסיכון

239
00:10:24,990 --> 00:10:26,790
שנמצאים על אותה דרך,

240
00:10:26,790 --> 00:10:30,530
אבל גם להשלים עם עצמי.

241
00:10:30,530 --> 00:10:32,294
דרך חווית הכליאה שלי,

242
00:10:32,294 --> 00:10:34,475
אחד הדברים שגיליתי הוא זה:

243
00:10:34,475 --> 00:10:35,691
הרוב של הגברים והנשים

244
00:10:35,691 --> 00:10:39,112
שכלואים הם ברי פדיה,

245
00:10:39,112 --> 00:10:40,372
והעובדה היא,

246
00:10:40,372 --> 00:10:42,723
ש90% מתוך הגברים והנשים הכלואים

247
00:10:42,723 --> 00:10:45,411
יחזרו בשלב כלשהוא לקהילה,

248
00:10:45,411 --> 00:10:47,326
ולנו יש תפקיד בלקבוע איזה סוג

249
00:10:47,326 --> 00:10:50,945
של גברים ונשים יחזרו אל הקהילה שלנו.

250
00:10:50,945 --> 00:10:53,556
המשאלה שלי היום

251
00:10:53,556 --> 00:10:57,209
זה שנאמץ

252
00:10:57,209 --> 00:10:59,358
גישה אמפטית יותר

253
00:10:59,358 --> 00:11:02,578
לדרך בה אנחנו מתמודדים עם כליאה המונית,

254
00:11:02,578 --> 00:11:03,722
שנסיים ונעיף

255
00:11:03,722 --> 00:11:06,037
את גישת לכלוא-אותם-ולהשליך-את-המפתח,

256
00:11:06,037 --> 00:11:09,960
בגלל שהיא הוכיחה עצמה כלא עובדת.

257
00:11:09,960 --> 00:11:12,413
המסע שלי הוא מסע מיוחד,

258
00:11:12,413 --> 00:11:15,078
אבל זה לא חייב להיות כך.

259
00:11:15,078 --> 00:11:17,484
כל אחד יכול להשתנות

260
00:11:17,484 --> 00:11:20,324
אם ניצור את המרחב עבור השינוי.

261
00:11:20,324 --> 00:11:22,086
אז מה שאני מבקש היום

262
00:11:22,086 --> 00:11:23,793
זה שתדמיינו

263
00:11:23,793 --> 00:11:26,133
עולם בו גברים ונשים

264
00:11:26,133 --> 00:11:29,829
לא מוחזקים כבני ערובה בעברם,

265
00:11:29,829 --> 00:11:31,262
בו מעשים לא טובים וטעויות

266
00:11:31,262 --> 00:11:34,030
לא מגדירים אותך לשארית חייך.

267
00:11:34,030 --> 00:11:37,221
אני חושב שקולקטיבית, אנחנו יכולים ליצור מציאות כזו,

268
00:11:37,221 --> 00:11:38,924
ואני מקווה שגם אתם.

269
00:11:38,924 --> 00:11:40,690
תודה.

270
00:11:40,690 --> 00:11:43,773
(מחיאות כפיים)