Return to Video

החתימה המפתיעה (והבלתי נראית) של יצורים ימיים - קקני קטיג'ה

  • 0:07 - 0:11
    אז שמי קקני קטיג'ה, ואני מהנדסת ביולוגית.
  • 0:11 - 0:14
    אני חוקרת אורגניזמים ימיים
    בסביבה הטבעית שלהם.
  • 0:14 - 0:16
    ומה שאני רוצה להראות,
  • 0:16 - 0:18
    ולפחות אתם יכולים לראות את זה בהדמיה,
  • 0:18 - 0:21
    זה שהסביבות הימיות הן מקום דינמי.
  • 0:21 - 0:24
    מה שאתם רואים הם סוג של זרמים,
  • 0:24 - 0:25
    כמו גם מערבולות,
  • 0:25 - 0:28
    שנשארות מאחור באוקיינוס בגלל גאות
  • 0:28 - 0:29
    או בגלל רוחות.
  • 0:29 - 0:32
    ודמיינו אורגניזם ימי כחי בסביבה הזו,
  • 0:32 - 0:35
    והם מנסים לעבור את כל חייהם
  • 0:35 - 0:38
    בעודם מתמודדים עם זרמים כמו אלה.
  • 0:38 - 0:39
    אבל מה שאני גם רוצה להצביע עליו
  • 0:39 - 0:44
    זה שאורגניזמים קטנים
    גם יוצרים תנועות נוזלים קטנות.
  • 0:44 - 0:47
    ואלה תנועות הנוזלים האלו
    שאותן אני חוקרת.
  • 0:47 - 0:50
    ואנחנו יכולים לחשוב עליהן כמו עקבות.
  • 0:50 - 0:54
    אז זאת הכלבה שלי קיארן, והביטו בעקבות שלה.
  • 0:54 - 0:57
    עקבות מספקות הרבה מידע.
  • 0:57 - 1:00
    לא רק שהן מספרות לנו
    איזה סוג של אורגניזמים השאיר אותן,
  • 1:00 - 1:03
    הם אולי יגידו לנו משהו
    על מתי האורגניזם היה שם,
  • 1:03 - 1:06
    אבל גם איזה סוג של התנהגות,
    האם הם רצו או הלכו?
  • 1:06 - 1:10
    וכך אורגניזמים יבשתיים
    כמו הכלבה החמודה שלי קיארן,
  • 1:10 - 1:15
    אולי משאירה עקבות בעפר או חול,
  • 1:15 - 1:21
    אבל אורגניזמים ימיים משאירים עקבות
    בצורה של מה שאנחנו קוראים לו מבני שובל,
  • 1:21 - 1:23
    או חותמות הידרו דינמיות,
  • 1:23 - 1:24
    בנוזל.
  • 1:24 - 1:27
    עכשיו דמיינו, זה באמת קשה
    לראות את סוג המבנים האלו
  • 1:27 - 1:29
    מפני שנוזל הוא שקוף.
  • 1:29 - 1:34
    עם זאת, אם אנחנו מוסיפים משהו לנוזל,
    אנחנו מקבלים תמונה שונה לגמרי.
  • 1:34 - 1:37
    ואתם יכולים לראות שהעקבות האלו
    שאורגניזמים ימיים יוצרים
  • 1:37 - 1:38
    הן רק דינמיות.
  • 1:38 - 1:40
    הן כל הזמן משתנות.
  • 1:40 - 1:44
    ולאורגניזמים ימיים יש גם את היכולת
    לחוש את החותמות האלו.
  • 1:44 - 1:46
    הם גם יכולים לעשות החלטות מודעות,
  • 1:46 - 1:49
    כמו אם הם רוצים להמשיך לעקוב
    אחרי חתימות כמו זו
  • 1:49 - 1:51
    כדי למצוא זוג או מזון,
  • 1:51 - 1:55
    או אלי להמנע מהחותמות האלו
    כדי להמנע מלהאכל.
  • 1:55 - 1:58
    אז דמיינו את היכולת להיות מסוגלים
  • 1:58 - 2:02
    לא רק לראות או לדמיין את סוג החותמות האלו,
  • 2:02 - 2:04
    אלא גם לאמוד אותן.
  • 2:04 - 2:06
    זה הצד ההנדסי של מה שאני עושה.
  • 2:06 - 2:10
    וכך מה שעשיתי זה שלמעשה לקחתי שיטה מעבדתית
  • 2:10 - 2:14
    והקטנתי אותה ובעיקרון כווצתי אותה
  • 2:14 - 2:16
    לשימוש בסביבות מחיה תת מימיות
  • 2:16 - 2:20
    כדי ליצור מכשיר שצוללן בודד
    יכול להשתמש בו.
  • 2:20 - 2:24
    וכך צוללן בודד יכול ללכת לכל מקום
    מפני המים עד לעומק 40 מטר,
  • 2:24 - 2:26
    או 120 רגל,
  • 2:26 - 2:31
    כדי למדוד את החתימה ההידרו דינמית
    שאורגניזמים יוצרים.
  • 2:31 - 2:32
    לפני שאתחיל,
  • 2:32 - 2:36
    אני רוצה להקיף אתכם
    במה שסוגי המדידות האלו דורשות.
  • 2:36 - 2:40
    אז כדי לעבוד, אנחנו למעשה צוללים בלילה,
  • 2:40 - 2:44
    וזה בגלל שאנחנו מנסים להקטין כל אינטראקציה
  • 2:44 - 2:46
    בין הלייזר והשמש
  • 2:46 - 2:49
    ואנחנו צוללים בחשכה מוחלטת
  • 2:49 - 2:52
    בגלל שאנחנו לא רוצים להבהיל
    את האורגניזמים שאנחנו מנסים לחקור.
  • 2:52 - 2:55
    ואז ברגע שאנחנו מוצאים
    את האורגניזמים שאנחנו מתעניינים בהם,
  • 2:55 - 2:58
    אנחנו מדליקים לייזר ירוק.
  • 2:58 - 3:02
    והלייזר הירוק הזה למעשה מאיר יריעת נוזל,
  • 3:02 - 3:03
    ובנוזל הזה,
  • 3:03 - 3:07
    הוא משתקף מחלקיקים
    שנמצאים בכל מקום באוקיינוס.
  • 3:07 - 3:10
    וכך כשחייה שוחה דרך יריעת הלייזר,
  • 3:10 - 3:14
    אתם יכולים לראות את החלקיקים האלה
    נעים לאורך הזמן,
  • 3:14 - 3:18
    וכך אנחנו למעשה מסכנים את חיינו
    כדי לקבל את סוג המידע הזה.
  • 3:18 - 3:19
    מה שאתם תראו
  • 3:19 - 3:22
    זה שמשמאל תמונות חלקיקים
  • 3:22 - 3:24
    שמראים את ההזחה של נוזלים לאורך זמן,
  • 3:24 - 3:26
    ובשימוש במידע הזה,
  • 3:26 - 3:29
    אתם יכולים למעשה
    לגלות מה המהירות של הנוזל,
  • 3:29 - 3:33
    וזה נראה על ידי שירטוטי הווקטור
    שאתם רואים במרכז.
  • 3:33 - 3:35
    ואז אנחנו יכולים להשתמש במידע
  • 3:35 - 3:37
    כדי לענות על מגוון שאלות שונות,
  • 3:37 - 3:40
    לא רק כדי להבין
    את המובן הסיבובי של הנוזל,
  • 3:40 - 3:41
    שאתם רואים מימין,
  • 3:41 - 3:44
    אלא גם להעריך משהו על אנרגיות,
  • 3:44 - 3:48
    או סוג הכוחות שפועלים
    על האורגניזמים האלו או על הנוזל,
  • 3:48 - 3:51
    וגם להעריך ביצועי שחיה והזנה.
  • 3:51 - 3:54
    השתמשנו בשיטה הזו
    על מגוון אורגניזמים שונים,
  • 3:54 - 3:56
    אבל זכרו, יש בעיה פה.
  • 3:56 - 4:01
    אנחנו מסוגלים רק לחקור אורגניזמים
    שצוללן יכול להגיע אליהם.
  • 4:01 - 4:05
    וכך לפני שאני אסיים,
    אני רוצה לספר לכם מה היא המטרה הבאה
  • 4:05 - 4:08
    במונחים של סוג המדידות האלו.
  • 4:08 - 4:12
    ועם משתפי פעולה במכון המחקר
    של אקווריום מפרץ מונטרי,
  • 4:12 - 4:17
    אנחנו מפתחים מכשור
    שיולבש על רכבים נשלטים מרחוק
  • 4:17 - 4:22
    כך שנוכל לחקור אורגניזמים בכל מקום
    מפני השטח לעומק של 4000 מטר,
  • 4:22 - 4:23
    או שנים וחצי מייל.
  • 4:23 - 4:27
    וכך נוכל לענות באמת על שאלות מעניינות
    בנוגע לאורגניזם הזה,
  • 4:27 - 4:29
    זה לרבשיאן,
  • 4:29 - 4:34
    שיוצר זרם הזנה ומכריח נוזלים
    לעבור דרך בית המוקוס שלהם
  • 4:34 - 4:36
    ולמצות חומרים מזינים.
  • 4:36 - 4:37
    ואז החיה הזו,
  • 4:37 - 4:39
    זה סיפונופור,
  • 4:39 - 4:43
    והם יכולים להגיע לאורך
    של בערך חצי מגרש פוטבול.
  • 4:43 - 4:46
    והם מסוגלים לשחות אנכית באוקיינוס
  • 4:46 - 4:48
    פשוט על ידי יצירת הנעת סילון.
  • 4:48 - 4:51
    ואז לבסוף אנחנו יכולים לענות
    על השאלות האלו
  • 4:51 - 4:54
    על איך אורגניזמים בנחילים כמו קריל,
  • 4:54 - 4:57
    מסוגלים להשפיע על ערבוב
    בקנה מידה גדול יותר.
  • 4:57 - 5:01
    וזו למעשה אחת מהתוצאות
    הכי מעניינות עד עכשיו
  • 5:01 - 5:05
    שאספנו בשימוש במכשיר צלילה
  • 5:05 - 5:08
    באורגניזמים האלו, בעיקר כשהם נעים במאסות,
  • 5:08 - 5:10
    הם מסוגלים ליצר ערבוב
  • 5:10 - 5:15
    ברמות ששוות לכמה תהליכים פיזיים אחרים
  • 5:15 - 5:17
    שמקושרים לרוחות וזרמים.
  • 5:17 - 5:19
    אבל לפני שאסיים,
  • 5:19 - 5:22
    אני רוצה להשאיר אתכם עם שאלה
  • 5:22 - 5:24
    מפני שאני חושבת שזה חשוב לזכור
  • 5:24 - 5:27
    שטכנולוגיות שאנחנו לוקחים היום
    כמובנות מאליהן
  • 5:27 - 5:28
    התחילו במקום כלשהו.
  • 5:28 - 5:30
    זה קיבל השראה ממשהו.
  • 5:30 - 5:34
    אז דמיינו שמדענים ומהנדסים
    קיבלו השראה מציפורים
  • 5:34 - 5:36
    כדי ליצור מטוסים.
  • 5:36 - 5:38
    ומשהו שאנחנו לוקחים כמובן מאליו,
  • 5:38 - 5:40
    לטוס מסן פרנסיסקו לניו יורק,
  • 5:40 - 5:43
    זה משהו שקיבל השראה מאורגניזם.
  • 5:43 - 5:46
    וכשאנחנו מפתחים את הטכנולוגיות החדשות האלו
  • 5:46 - 5:48
    כדי להבין אורגניזמים ימיים,
  • 5:48 - 5:50
    מה שאנחנו רוצים לעשות זה לענות על השאלה:
  • 5:50 - 5:53
    איך אורגניזמים ימיים נותנים לנו השראה?
  • 5:53 - 5:57
    האם הם יאפשרו לנו לפתח
    טכנולוגיות תת מימיות חדשות,
  • 5:57 - 5:59
    כמו רכבים תת מימיים שנראים כמו מדוזות?
  • 5:59 - 6:03
    אני חושבת שזה זמן באמת מרגש בחקר ימי
  • 6:03 - 6:06
    מפני שעכשיו יש לנו כלים זמינים
    כדי לענות על סוג השאלות האלו,
  • 6:06 - 6:09
    ועם העזרה שלכם חברה בנקודה מסויימת,
  • 6:09 - 6:13
    אתם יכולים ליישם את הכלים האלו
    כדי לענות על סוג השאלות האלו
  • 6:13 - 6:16
    וגם לפתח טכנולוגיות לעתיד.
  • 6:16 - 6:17
    תודה לכם.
Title:
החתימה המפתיעה (והבלתי נראית) של יצורים ימיים - קקני קטיג'ה
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/the-surprising-and-invisible-signatures-of-sea-creatures-kakani-katija

על האדמה, חיות משאירות טביעת רגל שאומרת לנו הרבה על הגודל שלהן, הצורה והיכולות. אורגניזמיים ימיים עושים זאת גם, אבל העקבות האלו קשות יותר לזיהוי מאחר ומים הם שקופים. המהנדסת הביולוגית קקני קטיג'ה מסבירה איך היא משתמשת בדיו, לייזרים ועוד לגרום להם להיות נראים, כך שהיא והשותפים החרוצים שלה יוכלו להבין יותר על איך אורגניזמים ימיים נעים.

הרצאה מאת קקני קטיג'ה, אנימציה של TED-Ed.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
06:38

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.