עבור ההורים, האושר הוא רף גבוה מאוד
-
0:01 - 0:02כשנולדתי,
-
0:02 - 0:04היה רק ספר אחד
-
0:04 - 0:06על איך לגדל ילדים,
-
0:06 - 0:09והוא נכתב על ידי ד"ר ספוק.
-
0:09 - 0:11(צחוק)
-
0:11 - 0:12תודה שנעניתם לי.
-
0:12 - 0:16תמיד רציתי לעשות את זה.
-
0:16 - 0:18לא, זה היה בנג'מין ספוק,
-
0:18 - 0:22והספר שלו נקרא "ספר ההגיון הבריא
בטיפול בתינוקות וילדים." -
0:22 - 0:27הוא נמכר בכמעט 50 מיליון
עותקים עד לפטירתו. -
0:27 - 0:31היום, אני, כאמא לילד בן 6,
-
0:31 - 0:32נכנסת לבארנס אנד נובל,
-
0:32 - 0:35ורואה את זה.
-
0:35 - 0:37וזה מדהים
-
0:37 - 0:41איזה מגוון אפשר למצוא על המדפים.
-
0:41 - 0:45ישנם מדריכים לאיך לגדל
ילד ידידותי לסביבה, -
0:45 - 0:47ילד נטול גלוטן,
-
0:47 - 0:50ילד חסין למחלות,
-
0:50 - 0:54שזה, אם תשאלו אותי, קצת מפחיד.
-
0:54 - 0:56ישנם מדריכים לגידול ילד דו-לשוני
-
0:56 - 0:59גם אם מדברים בבית רק שפה אחת.
-
0:59 - 1:03ישנם מדריכים לגידול ילד שמתמצא בכספים
-
1:03 - 1:06וילד בעל נטיה למדע
-
1:06 - 1:09וילד שמתמחה ביוגה.
-
1:09 - 1:12חוץ מללמד את הזאטוט שלכם
-
1:12 - 1:14כיצד לנטרל פצצת אטום,
-
1:14 - 1:20יש מדריכים כמעט להכל.
-
1:20 - 1:22כל הספרים הם בעלי כוונות טובות.
-
1:22 - 1:27אני בטוחה שרבים מהם נפלאים.
-
1:27 - 1:31אבל במבט כולל, אני מצטערת לומר
-
1:31 - 1:34שאיני רואה דבר מועיל
-
1:34 - 1:37כאשר אני
מביטה על אותו מדף. -
1:37 - 1:39אני רואה חרדה.
-
1:39 - 1:42אני רואה אתר הנצחה
ענקי בעל צבעים שמחים -
1:42 - 1:45לפאניקה הקולקטיבית שלנו.
-
1:45 - 1:48וזה גורם לי לרצות לדעת,
-
1:48 - 1:50מדוע גידול ילדינו נקשר
-
1:50 - 1:52ליסורים כה גדולים
-
1:52 - 1:54ולבילבול כה רב?
-
1:54 - 1:57מדוע אנו כה מבולבלים
-
1:57 - 2:00בנוגע למשהו שבני-אדם עושים בהצלחה
-
2:00 - 2:02מזה 1,000 שנים,
-
2:02 - 2:04הרבה לפני הופעת
הפורומי להורים באינטרנט -
2:04 - 2:07ומאמרים מדעיים מלומדים?
-
2:07 - 2:10מדוע זה הורים כה רבים
-
2:10 - 2:16חווים את ההורות כמין משבר?
-
2:16 - 2:19משבר זו אולי מילה חריפה מדי,
-
2:19 - 2:22אבל יש נתונים המראים שהיא לא.
-
2:22 - 2:24בעצם היה מאמר אחד בשם הזה בדיוק,
-
2:24 - 2:28"הורות כמשבר", שפורסם ב-1957,
-
2:28 - 2:31ובמשך 50 השנים שעברו מאז,
-
2:31 - 2:33נצבר המון מידע
-
2:33 - 2:35שמתעד דפוס די ברור
-
2:35 - 2:37של חרדה הורית.
-
2:37 - 2:41הורים חווים יותר מתח
מאלה שאינם הורים. -
2:41 - 2:44שביעות רצונם מחיי הנישואין יותר נמוכה.
-
2:44 - 2:45היו כמה מחקרים שבדקו
-
2:45 - 2:46כיצד הורים מרגישים
-
2:46 - 2:49כאשר הם נמצאים בחברת ילדיהם,
-
2:49 - 2:53ולעיתים קרובות התשובה היא,
לא כל-כך טוב. -
2:53 - 2:55בשנה שעברה דיברתי עם חוקר ששמו
-
2:55 - 2:56מתיו קילינגסוורת'
-
2:56 - 3:00שמבצע מיזם עם הרבה דימיון
-
3:00 - 3:02העוקב אחר האושר של אנשים,
-
3:02 - 3:05וזה מה שהוא סיפר לי שמצא:
-
3:05 - 3:07"להתרועע עם החברים
-
3:07 - 3:10זה יותר טוב מלהתרועע עם בן/בת הזוג,
-
3:10 - 3:13שזה יותר טוב מלהתרועע עם קרובי-משפחה,
-
3:13 - 3:17שזה יותר טוב מלהתרועע עם מכרים,
-
3:17 - 3:20שזה יותר טוב מלהתרועע עם ההורים,
-
3:20 - 3:23שזה יותר טוב מלהתרועע עם הילדים,
-
3:23 - 3:25שהם כמו זרים."
-
3:25 - 3:30(צחוק)
-
3:30 - 3:32אבל הנקודה היא שאני מחפשת
-
3:32 - 3:35כבר 3 שנים מה מסתתר מאחורי
-
3:35 - 3:37הנתונים האלה,
-
3:37 - 3:40והילדים הם לא הבעיה.
-
3:40 - 3:45משהו שקשור בהורות ממש ברגע זה
-
3:45 - 3:47הוא הבעיה.
-
3:47 - 3:50אם להתמקד, איני חושבת שאנו יודעים
-
3:50 - 3:52מה ההורות אמורה להיות.
-
3:52 - 3:55הורה, בתור שם-פועל,
-
3:55 - 3:59נכנס לשימוש רק ב-1970.
-
3:59 - 4:02תפקידנו בתור אמהות ואבות השתנו.
-
4:02 - 4:05התפקידים של ילדינו השתנו.
-
4:05 - 4:07כולנו מאלתרים במרץ רב
-
4:07 - 4:09את דרכנו במצב
-
4:09 - 4:13שאין לו תסריט כתוב.
-
4:13 - 4:15אם אתה מוזיקאי ג'ז מחונן,
-
4:15 - 4:17אז אילתור זה טוב,
-
4:17 - 4:20אבל לשאר,
-
4:20 - 4:23זה נראה כמו משבר.
-
4:23 - 4:26אז כיצד הגענו עד הלום?
-
4:26 - 4:28הכיצד כולנו מנווטים בתוך עולם
-
4:28 - 4:30של גידול ילדים
-
4:30 - 4:32מבלי שיהיו לנו נורמות שינחו אותנו?
-
4:32 - 4:34אז דבר ראשון,
-
4:34 - 4:36היה שינוי היסטורי גדול.
-
4:36 - 4:39עד די לאחרונה,
-
4:39 - 4:42ילדים עבדו בעיקר בשדות,
-
4:42 - 4:45אבל גם בתעשיה, טחנות קמח, מיכרות.
-
4:45 - 4:48ילדים נחשבו לנכסים כלכליים.
-
4:48 - 4:50מתי שהוא בעידן הקידמה,
-
4:50 - 4:52שמנו קץ לסדר דברים זה.
-
4:52 - 4:54הכרנו בזכויות הילדים,
-
4:54 - 4:56אסרנו על עבודת ילדים,
-
4:56 - 4:58במקום זה התמקדנו בחינוך,
-
4:58 - 5:02ובית-הספר הפך להיות העבודה החדשה לילד.
-
5:02 - 5:03וטוב שכך.
-
5:03 - 5:06אבל זה הפך את תפקיד ההורים
-
5:06 - 5:07ליותר מבלבל.
-
5:07 - 5:09הסידור הישן אולי
-
5:09 - 5:12לא היה תקין במיוחד,
אבל היתה בו הדדיות. -
5:12 - 5:14אנחנו סיפקנו מזון, ביגוד, מחסה
-
5:14 - 5:17והנחיות מוסריות לילדינו,
-
5:17 - 5:22והם, בתמורה, הביאו לנו הכנסה.
-
5:22 - 5:24ברגע שילדים הפסיקו לעבוד,
-
5:24 - 5:27המבנה הכלכלי של ההורות השתנה.
-
5:27 - 5:30במילים של סוציולוג אחד מבריק
-
5:30 - 5:33אבל לגמרי חסר רחמים, הילדים הפכו
-
5:33 - 5:38"לחסרי ערך מבחינה כלכלית, אבל
לבעלי ערך בלתי מוגבל מבחינה רגשית". -
5:38 - 5:41במקום שהם יעבדו בשבילנו,
-
5:41 - 5:43התחלנו אנחנו לעבוד בשבילם,
-
5:43 - 5:44כי בתוך כמה עשורים
-
5:44 - 5:46התברר:
-
5:46 - 5:48אם ברצוננו שילדינו יצליחו,
-
5:48 - 5:51בית-הספר כבר לא מספיק.
-
5:51 - 5:56כיום, פעילויות מחוץ לשעות הלימודים
הן העבודה החדשה לילד, -
5:56 - 5:58אבל זו גם עבודה בשבילנו,
-
5:58 - 6:01כי אנו צריכים להסיע
אותם לאימון כדורגל. -
6:01 - 6:04ערימות גדולות של שיעורי-בית
הן העבודה החדשה לילד, -
6:04 - 6:05אבל זו גם עבודה בשבילנו,
-
6:05 - 6:07כי עלינו לבדוק אותה.
-
6:07 - 6:10לפני כ-3 שנים,
-
6:10 - 6:11אישה מטקסס
-
6:11 - 6:14אמרה לי משהו ששבר את ליבי לגמרי.
-
6:14 - 6:18היא אמרה, כמעט במקרה,
-
6:18 - 6:23"שיעורי-הבית הם ארוחת-הערב החדשה."
-
6:23 - 6:25מעמד הביניים משקיע את כל
-
6:25 - 6:29הזמן, האנרגיה והמשאבים שלו בילדיו,
-
6:29 - 6:30למרות שלמעמד הביניים
-
6:30 - 6:34יש פחות ופחות לתת מאותם הדברים.
-
6:34 - 6:37אימהות מבלות יותר זמן עם ילדיהן
-
6:37 - 6:39מאשר בשנת 1965,
-
6:39 - 6:44כאשר רוב הנשים אז אפילו
לא היוו חלק מכוח העבודה. -
6:45 - 6:47זה כנראה היה יותר קל להורים
-
6:47 - 6:48למלא את תפקידם החדש
-
6:48 - 6:52אם היו יודעים למה
בדיוק להכין את ילדיהם. -
6:52 - 6:54זהו אלמנט נוסף שהופך את ההורות
-
6:54 - 6:56המודרנית לכל-כך מבלבלת.
-
6:56 - 7:00אין לנו מושג איזה חלק
מהחוכמה שלנו, אם בכלל, -
7:00 - 7:02יכול לשמש את ילדינו.
-
7:02 - 7:03העולם משתנה כל-כך במהירות,
-
7:03 - 7:05שזה בלתי-אפשרי לומר.
-
7:05 - 7:07זה היה נכון גם כשהייתי צעירה.
-
7:07 - 7:10כאשר הייתי ילדה, בתיכון ליתר דיוק,
-
7:10 - 7:12אמרו לי שאטבע בכלכלה
-
7:12 - 7:14הגלובלית החדשה
-
7:14 - 7:19אם לא אדע יפנית.
-
7:19 - 7:21ועם כל הכבוד ליפנית,
-
7:21 - 7:24זה התברר כלא נכון.
-
7:24 - 7:26עכשיו יש מין הורה של מעמד הביניים
-
7:26 - 7:29האובססיבי ללמד את ילדיו מנדרינית,
-
7:29 - 7:31ואולי באמת יש צורך כזה,
-
7:31 - 7:34אבל אין אנו יכולים לדעת בוודאות.
-
7:34 - 7:37לכן, עקב חוסר היכולת
לחזות את העתיד, -
7:37 - 7:39מה שכולנו עושים, כהורים טובים,
-
7:39 - 7:41זה לנסות להכין את ילדינו
-
7:41 - 7:44לכל עתיד אפשרי מכל סוג שהוא,
-
7:44 - 7:48בתקווה שלפחות אחד מהמאמצים ישתלם.
-
7:48 - 7:50אנו מלמדים את ילדינו שחמט,
-
7:50 - 7:53בהנחה שאולי יזדקקו
לכישורים אנליטיים. -
7:53 - 7:55אנו רושמים אותם לענפי ספורט-קבוצתי,
-
7:55 - 7:59בהנחה שאולי יזדקקו
לכישורי שיתוף-פעולה, -
7:59 - 8:01למקרה שילכו לפקולטה לעסקים של הרוורד.
-
8:01 - 8:04אנו מנסים ללמדם להיות
בעלי ידע בכלכלה, -
8:04 - 8:08בעלי אוריינטציה מדעית,
ידידותיים לסביבה, -
8:08 - 8:11לא לצרוך גלוטן,
-
8:11 - 8:13ועכשיו זה זמן טוב לספר לכם
-
8:13 - 8:18שבתור ילדה צרכתי גלוטן
ולא הייתי ידידותית לסביבה. -
8:18 - 8:23הייתי אוכלת צנצנות מלאות
של מחית מקרוני ובקר. -
8:23 - 8:25ואתם יודעים מה?
אני מסתדרת היום לא רע. -
8:25 - 8:28אני משלמת מיסים.
-
8:28 - 8:31יש לי עבודה קבועה.
-
8:31 - 8:35אפילו הוזמנתי להרצות ב-TED.
-
8:35 - 8:37אבל הנחת הבסיס היום
-
8:37 - 8:40היא שמה שהיה טוב בשבילי
או בשביל הוריי, -
8:40 - 8:42הוא כבר לא מספיק טוב.
-
8:42 - 8:45לכן כולנו מסתערים בטירוף
על אותו מדף ספרים, -
8:45 - 8:49כי אנו מרגישים שכאילו
אם לא ניסינו הכל, -
8:49 - 8:51אז שבעצם לא עשינו כלום
-
8:51 - 8:56ושאנו משתמטים מאחריותנו כלפי ילדינו.
-
8:56 - 8:59לכן זה די קשה לנווט במסלול
-
8:59 - 9:00תפקידנו כהורים.
-
9:00 - 9:03תוסיפו לבעיה זו עוד משהו:
-
9:03 - 9:05אנו גם מבצעים תפקידים חדשים
-
9:05 - 9:06בתור בעלים ונשים
-
9:06 - 9:10כי רוב הנשים כיום
הן חלק מכוח העבודה. -
9:10 - 9:11נראה לי שזוהי
-
9:11 - 9:14סיבה נוספת שהורות מצטיירת כמשבר.
-
9:14 - 9:16אין לנו כללים, אין חוקים כתובים,
אין נורמות -
9:16 - 9:19למה שצריך לעשות כאשר ילד
-
9:19 - 9:22נכנס לחיינו בזמן
ששני ההורים מפרנסים. -
9:22 - 9:25הסופר מייקל לואיס ניסח זאת
-
9:25 - 9:26מאוד יפה.
-
9:26 - 9:28הוא אמר שהדרך הכי בטוחה לזוג
-
9:28 - 9:30להתחיל לריב
-
9:30 - 9:33היא לצאת לארוחה עם זוג אחר
-
9:33 - 9:34שאצלו חלוקת העבודה
-
9:34 - 9:38קצת שונה משלהם,
-
9:38 - 9:42כי השיחה במכונית בדרכם הביתה
-
9:42 - 9:44הולכת בערך ככה:
-
9:45 - 9:49"האם קלטת שדייב הוא זה שמלווה
-
9:49 - 9:53אותם לבית-ספר כל בוקר?"
-
9:53 - 9:57(צחוק)
-
9:58 - 10:00ללא הוראות כתובות שיגידו לנו
-
10:00 - 10:03מי עושה מה בעולמנו החדש,
הזוגות רבים, -
10:03 - 10:07וגם האמהות וגם האבות,
יש להם טענות -
10:07 - 10:08לגיטימיות משלהם.
-
10:08 - 10:10אמהות נוטות הרבה יותר
-
10:10 - 10:12להיות רב-משימתיות בביתן,
-
10:12 - 10:15ואבות, כאשר הם בבית,
-
10:15 - 10:18נוטים הרבה יותר להיות חד-משימתיים.
-
10:18 - 10:20כאשר גבר בבית, רוב הסיכויים
-
10:20 - 10:24שהוא עושה רק דבר אחד בזמן נתון.
-
10:24 - 10:27למעשה, UCLA ביצעה לאחרונה מחקר
-
10:27 - 10:29שבדק את מבנה סידור-העבודה הכי נפוץ
-
10:29 - 10:32בקרב בני-משפחה ממעמד הביניים.
-
10:32 - 10:34נחשו מה הוא היה.
-
10:34 - 10:37האבא לבדו בחדר.
-
10:37 - 10:39לפי סקר על ניצול הזמן בארה"ב,
-
10:39 - 10:42האמהות עדיין עוסקות
פי-2 בטיפול בילדים -
10:42 - 10:46מאשר הגברים, שזה יותר טוב
מאשר בזמנה של ארמה בומבק, -
10:46 - 10:48אבל אני בכל זאת סבורה
-
10:48 - 10:51שמשהו שהיא כתבה
עדיין מאוד רלוונטי: -
10:51 - 10:55"לא הייתי לבדי באמבטיה מאז אוקטובר."
-
10:55 - 10:59(צחוק)
-
10:59 - 11:04אבל צריך לומר: הגברים עושים הרבה.
-
11:04 - 11:06הם מבלים יותר זמן
-
11:06 - 11:09עם ילדיהם מאשר שאבותיהם
אי-פעם בילו איתם. -
11:09 - 11:11בממוצע הם עובדים יותר תמורת תשלום
-
11:11 - 11:13מאשר נשותיהם,
-
11:13 - 11:15והם באמת ובתמים רוצים להיות
-
11:15 - 11:16אבות טובים ומעורבים.
-
11:16 - 11:20היום אלו האבות, לא האמהות,
-
11:20 - 11:24שמדברים בעיקר על
הקונפליקט עבודה-חיים. -
11:24 - 11:26בכל אופן, דרך אגב,
-
11:26 - 11:28אם אתם סבורים שזה
קשה למשפחה המסורתית -
11:28 - 11:30להסתדר בתפקידים החדשים,
-
11:30 - 11:32תחשבו מה קורה במשפחה
-
11:32 - 11:34הלא-מסורתית:
-
11:34 - 11:36משפחה עם שני אבות, או שתי אמהות,
-
11:36 - 11:38או משפחה חד-הורית.
-
11:38 - 11:42המשפחות האלו באמת מאלתרות תוך כדי תנועה.
-
11:42 - 11:46במדינה יותר מתקדמת,
-
11:46 - 11:49וסליחה על העלאת
-
11:49 - 11:52הקלישאה, שוודיה, כן,
-
11:52 - 11:55הורים יכולים לסמוך על המדינה
-
11:55 - 11:57שתעניק תמיכה.
-
11:57 - 11:59ישנן מדינות המכירות
-
11:59 - 12:01בחרדות ובשינויי התפקידים
-
12:01 - 12:03של האמהות והאבות.
-
12:03 - 12:06למרבה הצער, ארה"ב אינה אחת מהן,
-
12:06 - 12:08כך שאם במקרה תהיתם
-
12:08 - 12:14מה משותף לארה"ב עם
פפואה-גיניאה וליבריה, -
12:14 - 12:17זה הדבר הבא:
-
12:17 - 12:20גם אצלנו אין מדיניות
של חופשת לידה בתשלום. -
12:20 - 12:28אנחנו אחת משמונה מדינות
שאין אצלן חופשה כזו. -
12:28 - 12:31בעידן זה של בילבול רב,
-
12:31 - 12:35יש רק מטרה אחת שעליה
-
12:35 - 12:37כל ההורים מסכימים,
-
12:37 - 12:38והיא שבין אם הן
-
12:38 - 12:43אמהות חרוצות או אמהות מרדניות,
מסוקים או מל"טים, -
12:43 - 12:47האושר של ילדינו הוא מעל לכל.
-
12:47 - 12:49זו המשמעות של
-
12:49 - 12:51לגדל ילדים בתקופה
-
12:51 - 12:53שבה הם חסרי כדאיות כלכלית
-
12:53 - 12:55אבל רגשית הם בעלי ערך בלתי מוגבל.
-
12:55 - 12:59כולנו אחראים על דימוי-העצמי שלהם.
-
12:59 - 13:03המנטרה היחידה שאף הורה
לא חולק עליה היא, -
13:03 - 13:08"כל מה שאני רוצה הוא
שילדיי יהיו מאושרים." -
13:08 - 13:10ושלא תבינו אותי לא-נכון:
-
13:10 - 13:15אני חושבת שאושר הוא
מטרה נהדרת עבור ילד. -
13:15 - 13:19אבל הוא מאוד חמקמק.
-
13:19 - 13:23אושר וביטחון-עצמי, ללמד אותם
-
13:23 - 13:25זה לא כמו ללמד
-
13:25 - 13:26כיצד לחרוש שדה.
-
13:26 - 13:29זה לא כמו ללמד
כיצד לרכוב על אופניים. -
13:29 - 13:31אין עבורם תוכנית לימודים כתובה.
-
13:31 - 13:35אושר וביטחון-עצמי יכולים להיות
תוצרי-לוואי של דברים אחרים, -
13:35 - 13:38אבל אינם יכולים להיות
מטרות בפני עצמן. -
13:38 - 13:40אושר הילד
-
13:40 - 13:44הוא מעמסה לא הוגנת
להטיל על ההורים. -
13:44 - 13:46ואושר הוא מעמסה עוד יותר לא הוגנת
-
13:46 - 13:49להטיל על ילד.
-
13:49 - 13:51ועליי לומר לכם,
-
13:51 - 13:55שזה מוביל להפרזות מוזרות.
-
13:55 - 13:58כיום אנו כה דואגים
-
13:58 - 14:01להגן על ילדינו מהכיעור שבעולם
-
14:01 - 14:06שעכשיו אנו שומרים עליהם
אפילו מ"רחוב שומשום". -
14:06 - 14:08הלוואי והייתי יכולה
לומר שאני רק צוחקת, -
14:08 - 14:10אלא שאם קונים היום
-
14:10 - 14:13כמה מהפרקים הראשונים של התוכנית ב-DVD,
-
14:13 - 14:16כפי שעשיתי אני מתוך נוסטלגיה,
-
14:16 - 14:20מוצאים אזהרה בהתחלה האומרת
-
14:20 - 14:22שהתוכן אינו מתאים
-
14:22 - 14:24לילדים.
-
14:24 - 14:26(צחוק)
-
14:26 - 14:27לחזור על זה?
-
14:27 - 14:30התוכן של "רחוב שומשום" המקורי
-
14:30 - 14:33אינו מתאים לילדים.
-
14:33 - 14:37כאשר הניו-יורק טיימס שאל על כך,
-
14:37 - 14:40מפיקת התוכנית נתנה הסברים שונים.
-
14:40 - 14:43אחד מהם היה שמפלצת
העוגייה עישנה מקטרת -
14:43 - 14:45באחד המערכונים ואז בלעה אותה.
-
14:45 - 14:46דוגמא רעה לילדים. איני יודעת.
-
14:46 - 14:49אבל דבר אחד שנשאר אצלי,
-
14:49 - 14:52שהיא אמרה שהיא אינה יודעת
-
14:52 - 14:56אם היו ממציאים היום את אוסקר המקטר
-
14:56 - 15:01כי הוא היה דכאוני מדי.
אתם לא מתארים לעצמכם -
15:01 - 15:03עד כמה זה מצער אותי.
-
15:03 - 15:05(צחוק)
-
15:05 - 15:07עומדת מולכם אישה
-
15:07 - 15:10שיש אצלה טבלה מחזורית של חבובות
-
15:10 - 15:13התלויה על המחיצה שלה במשרד.
-
15:13 - 15:17הבובה הפוגענית, הנה היא.
-
15:18 - 15:23זהו בני ביום שנולד.
הייתי אז מעופפת כמו איזה -
15:23 - 15:25עפיפון שקיבל מורפיום.
-
15:25 - 15:29לא מכבר עברתי ניתוח קיסרי בלתי צפוי.
-
15:29 - 15:33אבל אפילו בתוך הערפל של סמי ההרדמה,
-
15:33 - 15:36הצלחתי לחשוב מחשבה אחת צלולה
-
15:36 - 15:38בפעם הראשונה שהחזקתי אותו.
-
15:38 - 15:40לחשתי אותה לתוך אוזנו.
-
15:40 - 15:49אמרתי, "אנסה בכל כוחי לא לפגוע בך."
-
15:49 - 15:51היתה זו שבועת היפוקרטס,
-
15:51 - 15:54ואפילו לא ידעתי שאני אומרת אותה.
-
15:54 - 15:57אבל עכשיו מתחוור לי
-
15:57 - 15:59ששבועת היפוקרטס
-
15:59 - 16:03היא מטרה הרבה יותר מציאותית מהאושר.
-
16:03 - 16:07למעשה, כפי שכל הורה יגיד לכם,
-
16:07 - 16:10קשה מאוד לעמוד בה.
-
16:10 - 16:14כולנו אמרנו או עשינו דברים פוגעניים,
-
16:14 - 16:20שהיינו רוצים לקחתם בחזרה.
-
16:20 - 16:23אני חושבת שבעידן אחר
-
16:23 - 16:27לא ציפינו לכה הרבה מעצמנו,
-
16:27 - 16:31וזה חשוב שכולנו
נזכור זאת בפעם הבאה -
16:31 - 16:35שאנו מתבוננים בלב נפעם
-
16:35 - 16:39באותם מדפי הספרים.
-
16:40 - 16:44איני כל-כך בטוחה כיצד
ליצור נורמות חדשות -
16:44 - 16:45לעולם הזה,
-
16:45 - 16:48אבל אני כן חושבת
-
16:48 - 16:52שבחיפוש הנואש אחר
יצירת ילדים מאושרים, -
16:52 - 16:55אנו אולי נושאים את
המשא המוסרי הלא נכון. -
16:55 - 16:56לדעתי מטרה טובה יותר,
-
16:56 - 16:59ואעז לומר, מוסרית יותר,
-
16:59 - 17:01היא להתמקד ביצירת ילדים
-
17:01 - 17:03מועילים ומוסריים,
-
17:03 - 17:05ולקוות שהאושר יבוא להם
-
17:05 - 17:08בתוקף הטוב שהם עושים
-
17:08 - 17:10ומעשיהם
-
17:10 - 17:13והאהבה שהם חשים מכיוונינו.
-
17:13 - 17:18זו, בכל אופן, היא תשובה
אחת לחוסר בחוקים כתובים. -
17:18 - 17:22ללא חוקים חדשים,
-
17:22 - 17:25אנו פשוט נציית
לחוקים העתיקים ביותר שקיימים -- -
17:25 - 17:31יושר, מוסר עבודה ואהבה --
-
17:31 - 17:35ואז האהבה והדימוי-העצמי ידאגו לעצמם.
-
17:35 - 17:37אני חושבת שאם כולנו נעשה זאת,
-
17:37 - 17:41הילדים עדיין יהיו בסדר גמור,
-
17:41 - 17:44וכך גם הוריהם,
-
17:44 - 17:48וייתכן שבשני המקרים
אף יותר טוב. -
17:48 - 17:49תודה.
-
17:49 - 17:53(מחיאות כפיים)
- Title:
- עבור ההורים, האושר הוא רף גבוה מאוד
- Speaker:
- ג'ניפר סניור
- Description:
-
אגף ההורות בחנויות הספרים מעורר השתאות -- זהו "מיצג ענק וצבעוני של הפחדים הקולקטיביים שלנו", כפי שמנסחת זאת הסופרת ג'ניפר סניור. מדוע ההורות כה מלאת חרדות? מפני שהמטרה של ההורים המודרניים ממעמד הביניים -- לגדל ילדים מאושרים -- היא כל-כך חמקמקה. בהרצאה כנה זו, היא מציעה לנו יעדים יותר רכים וברי-השגה.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:11
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST accepted Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar | ||
Yael BST edited Hebrew subtitles for For parents, happiness is a very high bar |