Return to Video

מדוע הפרטיות חשובה

  • 0:01 - 0:04
    יש סוגה שלמה
    של סרטוני "יו-טיוב"
  • 0:04 - 0:08
    המוקדשת לחוויה שאני בטוח
    שכולם כאן חוו.
  • 0:08 - 0:10
    מופיע בהם מישהו
  • 0:10 - 0:12
    שסבור שהוא לבד,
  • 0:12 - 0:15
    ושעוסק בצורה כלשהי
    של ביטוי עצמי --
  • 0:15 - 0:18
    שר בפראות, רוקד ומשתולל,
  • 0:18 - 0:20
    מבצע איזו פעילות מינית
    בלתי-מזיקה --
  • 0:20 - 0:23
    ואז מגלה שבעצם איננו לבד,
  • 0:23 - 0:26
    שיש מישהו שצופה ומציץ,
  • 0:26 - 0:28
    והתגלית הזו גורמת לאיש
  • 0:28 - 0:30
    להפסיק מיד את מעשיו
  • 0:30 - 0:31
    באימה.
  • 0:31 - 0:36
    תחושת הבושה וההשפלה
    שמופיעה על פניו היא מוחשית.
  • 0:36 - 0:37
    לאמור:
  • 0:37 - 0:39
    "זה משהו שאני מוכן לעשות
  • 0:39 - 0:43
    "רק אם איש איננו מסתכל."
  • 0:43 - 0:47
    זה לב-ליבה של העבודה
    שבה אני מתמקד לחלוטין
  • 0:47 - 0:49
    מזה שנה וחצי,
  • 0:49 - 0:51
    השאלה מדוע הפרטיות חשובה,
  • 0:51 - 0:53
    שאלה שעלתה
  • 0:53 - 0:56
    בהקשר של דיון גלובלי
  • 0:56 - 0:59
    שהתאפשר הודות לגילוייו
    של אדוארד סנודן,
  • 0:59 - 1:01
    לפיהם ארה"ב ושותפותיה,
  • 1:01 - 1:03
    ללא ידיעת העולם כולו,
  • 1:03 - 1:05
    הפכו את האינטרנט
  • 1:05 - 1:08
    שהועלתה פעם על נס
    ככלי חסר-תקדים
  • 1:08 - 1:11
    של שחרור ודמוקרטיזציה,
  • 1:11 - 1:13
    לתחום שלא היה כמותו
  • 1:13 - 1:17
    של מעקב המוני ללא אבחנה.
  • 1:17 - 1:21
    יש רגש נפוץ מאד
    שמופיע במסגרת הדיון הזה,
  • 1:21 - 1:22
    אפילו בקרב אנשים
    שאינם חשים בנוח
  • 1:22 - 1:25
    עם המעקב ההמוני, והוא:
  • 1:25 - 1:27
    שאין כל נזק אמיתי
  • 1:27 - 1:29
    בפולשנות רחבת-ההיקף הזו
  • 1:29 - 1:33
    כי רק למי שעוסקים
    במעשים רעים
  • 1:33 - 1:35
    יש סיבה לרצות להסתתר
  • 1:35 - 1:37
    ולהיות מודאגים באשר לפרטיותם.
  • 1:37 - 1:40
    ההשקפה הזו מבוססת במרומז
  • 1:40 - 1:42
    על ההנחה שיש בעולם
    שני סוגי אנשים:
  • 1:42 - 1:44
    טובים ורעים.
  • 1:44 - 1:47
    הרעים הם אלה שזוממים
    פיגועי טרור
  • 1:47 - 1:49
    או עוסקים בפשיעה אלימה
  • 1:49 - 1:52
    ולכן יש להם סיבות
    להסתיר את מעשיהם,
  • 1:52 - 1:54
    סיבות להיות מודאגים
    באשר לפרטיותם.
  • 1:54 - 1:57
    ולעומתם, הטובים,
  • 1:57 - 1:59
    הם אנשים שהולכים לעבודה,
  • 1:59 - 2:01
    חוזרים הביתה, מגדלים ילדים,
    צופים בטלוויזיה.
  • 2:01 - 2:04
    הם משתמשים באינטרנט
    לא כדי לתכנן פיגועים
  • 2:04 - 2:07
    אלא כדי לקרוא חדשות
    או להחליף מתכונים,
  • 2:07 - 2:09
    או לתכנן את המשחקים
    של ליגות הילדים,
  • 2:09 - 2:11
    ואנשים אלה לא מעוללים כל רע,
  • 2:11 - 2:16
    ולכן אין להם דבר להסתיר
    ושום סיבה לחשוש
  • 2:16 - 2:18
    מכך שהממשלה עוקבת אחריהם.
  • 2:18 - 2:20
    האנשים שאומרים דברים כאלה
  • 2:20 - 2:23
    עוסקים באקט קיצוני ביותר
  • 2:23 - 2:26
    של ביטול עצמי.
    הם בעצם אומרים:
  • 2:26 - 2:29
    "הסכמתי להפוך את עצמי
  • 2:29 - 2:33
    "לאדם כה בלתי-מזיק,
    בלתי-מאיים ולא מעניין,
  • 2:33 - 2:38
    "שלמעשה אינני חושש מכך שהממשלה
    תדע מה אני עושה."
  • 2:38 - 2:42
    אורח-חשיבה זה מצא, לדעתי,
    את ביטויו המזוקק ביותר
  • 2:42 - 2:44
    בראיון משנת 2009
  • 2:44 - 2:47
    עם המנכ"ל הוותיק של "גוגל",
    אריק שמידט,
  • 2:47 - 2:52
    שבהישאלו על הדרכים השונות
    שבהן החברה שלו פולשת לפרטיותם
  • 2:52 - 2:54
    של מאות מיליוני בני-אדם
    ברחבי העולם,
  • 2:54 - 2:56
    אמר כך. הוא אמר:
  • 2:56 - 3:00
    "אם אתה עושה משהו
    שאינך רוצה שאחרים יידעו עליו,
  • 3:00 - 3:03
    "אולי בכלל אסור לך
    לעשות את זה."
  • 3:03 - 3:04
    [צחוק]
  • 3:04 - 3:08
    אפשר לומר כל מיני דברים
    על המנטליות הזאת,
  • 3:08 - 3:11
    והראשון שבהם הוא
    שאנשים שאומרים כך,
  • 3:11 - 3:14
    שהפרטיות איננה באמת חשובה,
  • 3:14 - 3:16
    לא ממש מאמינים בזה.
  • 3:16 - 3:18
    ואיך יודעים
    שהם לא מאמינים בזה?
  • 3:18 - 3:21
    כי בעוד הם אומרים
    שהפרטיות אינה חשובה,
  • 3:21 - 3:24
    הרי שבמעשיהם הם נוקטים
    בכל מיני צעדים
  • 3:24 - 3:27
    כדי להגן על פרטיותם.
  • 3:27 - 3:29
    הם מגינים בסיסמאות
    על הדוא"ל שלהם
  • 3:29 - 3:31
    ועל חשבונותיהם ברשת החברתית,
  • 3:31 - 3:34
    הם נועלים את חדר השינה
    והשירותים שלהם;
  • 3:34 - 3:37
    כל הצעדים שנועדו
    למנוע מאנשים אחרים
  • 3:37 - 3:40
    לחדור למה שנחשב בעיניהם
    מרחב פרטי,
  • 3:40 - 3:43
    ביודעם מהם הדברים
    שהם לא מעוניינים שאחרים יידעו.
  • 3:43 - 3:46
    אותו אריק שמידט בדיוק,
    מנכ"ל "גוגל",
  • 3:46 - 3:49
    הורה לעובדיו ב"גוגל"
  • 3:49 - 3:53
    להפסיק לדבר עם
    מגזין הרשת "סי-נט",
  • 3:53 - 3:58
    לאחר ש"סי-נט" פרסם מאמר
    מלא במידע אישי ופרטי
  • 3:58 - 4:00
    אודות אריק שמידט,
  • 4:00 - 4:03
    שהושג כולו באמצעות חיפושים ב"גוגל"
  • 4:03 - 4:06
    ובעזרת מוצרים נוספים של "גוגל".
    [צחוק]
  • 4:06 - 4:11
    אפשר למצוא כפילות זהה
    אצל מנכ"ל "פייסבוק", מארק צוקרברג,
  • 4:11 - 4:14
    שבראיון ידוע לשמצה מ-2010
  • 4:14 - 4:17
    הכריז שהפרטיות כבר איננה, ציטוט,
  • 4:17 - 4:20
    "נורמה חברתית".
  • 4:20 - 4:22
    בשנה שעברה,
    מארק צוקרברג ואשתו הטריה
  • 4:22 - 4:24
    רכשו לא רק את ביתם,
  • 4:24 - 4:28
    אלא את כל ארבעת
    הבתים הסמוכים אליו בפאלו-אלטו
  • 4:28 - 4:30
    תמורת סך של 30 מיליון דולר
  • 4:30 - 4:33
    כדי להבטיח שהם ייהנו
    מאזור של פרטיות
  • 4:33 - 4:39
    שימנע מאחרים לעקוב
    אחרי מעשיהם בחייהם האישיים.
  • 4:39 - 4:42
    בשנה וחצי האחרונות,
    כשהתווכחתי בנושא הזה בכל העולם,
  • 4:42 - 4:44
    בכל פעם ופעם
    שבה מישהו אמר לי:
  • 4:44 - 4:46
    "אני לא ממש מודאג
    בעניין חדירה לפרטיות,
  • 4:46 - 4:47
    "כי אין לי מה להסתיר",
  • 4:47 - 4:49
    זה מה שאני תמיד אומר לו.
  • 4:49 - 4:51
    אני שולף עט,
    רושם את כתובת הדוא"ל שלי,
  • 4:51 - 4:53
    ואומר: "הנה כתובת הדוא"ל שלי.
  • 4:53 - 4:55
    "כשתגיע הביתה, אני רוצה
  • 4:55 - 4:58
    "שתשלח לי את הסיסמאות
    של כל חשבונות הדוא"ל שלך.
  • 4:58 - 5:01
    "לא רק של חשבון העבודה
    הנקי והמכובד שלך,
  • 5:01 - 5:02
    "אלא של כולם.
  • 5:02 - 5:06
    "כי אני רוצה להיות מסוגל לעיין
    במה שאתה עושה ברשת,
  • 5:06 - 5:09
    "לקרוא מה שבא לי
    ולפרסם מה שנראה לי מעניין.
  • 5:09 - 5:12
    "כי אם אינך אדם רע
    ואינך עושה שום דבר רע,
  • 5:12 - 5:15
    "לא צריך להיות לך מה להסתיר."
  • 5:15 - 5:19
    אף לא אדם אחד
    נענה לאתגר הזה.
  • 5:19 - 5:23
    אני בודק ו--
    [מחיאות כפיים]
  • 5:23 - 5:26
    אני בודק את כתובת הדוא"ל הזו
    באדיקות וכל הזמן:
  • 5:26 - 5:29
    זהו מקום שומם מאד.
  • 5:29 - 5:31
    ויש לכך סיבה,
  • 5:31 - 5:33
    והיא: כולנו בני-אדם,
  • 5:33 - 5:37
    אפילו אלה מבינינו שמן השפה ולחוץ
    ממעיטים בחשיבות פרטיותם,
  • 5:37 - 5:42
    מבינים באופן אינסטינקטיבי
    את חשיבותה העמוקה.
  • 5:42 - 5:45
    נכון שכבני-אדם,
    כולנו בעלי-חיים חברתיים,
  • 5:45 - 5:47
    משמע, יש לנו צורך שאחרים
  • 5:47 - 5:49
    יידעו מה אנו עושים,
    אומרים וחושבים,
  • 5:49 - 5:54
    ולכן אנו מפרסמים מיוזמתנו
    מידע אישי ברשת.
  • 5:54 - 5:56
    אבל חיוני בה-במידה,
  • 5:56 - 5:59
    כיצורי-אנוש חופשיים ושלמים,
  • 5:59 - 6:01
    שיהיה לנו מקום
    אליו נוכל לפנות
  • 6:01 - 6:05
    ולהיות חופשיים מעיניהם השופטות
    של אחרים.
  • 6:05 - 6:07
    יש סיבה לכך שאנו מחפשים
    מקום כזה.
  • 6:07 - 6:10
    והסיבה היא שלכולנו --
  • 6:10 - 6:14
    לא רק לטרוריסטים ופושעים,
    אלא לכולנו --
  • 6:14 - 6:16
    יש מה להסתיר.
  • 6:16 - 6:18
    יש כל מיני דברים
    שאנו עושים וחושבים,
  • 6:18 - 6:21
    ומוכנים לספר לרופא שלנו
  • 6:21 - 6:25
    או לעורך דין או לפסיכולוג
    או לבני זוגנו
  • 6:25 - 6:27
    או לחבר טוב,
    אבל נתמלא אימה
  • 6:27 - 6:29
    אם שאר העולם יידע עליהם.
  • 6:29 - 6:31
    אנו שופטים ומחליטים מידי יום ביומו
  • 6:31 - 6:34
    בקשר לאותם דברים
    שאנו אומרים, חושבים ועושים,
  • 6:34 - 6:36
    ומוכנים שאחרים יידעו עליהם,
  • 6:36 - 6:38
    וגם בקשר לאותם דברים
    שאנו אומרים, חושבים ועושים,
  • 6:38 - 6:40
    ולא רוצים שמישהו מלבדנו
    יידע עליהם.
  • 6:40 - 6:43
    אנשים יכולים בקלות רבה לטעון
    מן השפה ולחוץ
  • 6:43 - 6:45
    שלפרטיות שלהם אין ערך בעיניהם,
  • 6:45 - 6:50
    אבל מעשיהם שומטים את הקרקע
    מתחת לאמונה זו.
  • 6:50 - 6:54
    ויש סיבה לכך שהפרטיות
    היא כה מבוקשת
  • 6:54 - 6:56
    באופן אוניברסלי
    וגם אינסטינקטיבי.
  • 6:56 - 7:00
    זו איננה רק פעילות רפלקס
    כמו נשימת אוויר או שתיית מים.
  • 7:00 - 7:03
    הסיבה היא,
    שכאשר אנו נמצאים במצב
  • 7:03 - 7:06
    שבו ניתן לעקוב אחרינו,
    לצפות בנו,
  • 7:06 - 7:08
    התנהגותנו משתנה באופן דרמטי.
  • 7:08 - 7:11
    קשת האופציות ההתנהגותיות
    הנתונות לבחירתנו,
  • 7:11 - 7:13
    כשאנו סבורים שצופים בנו,
  • 7:13 - 7:15
    מצטמצמת באופן חמור.
  • 7:15 - 7:17
    זאת פשוט עובדה
    הנוגעת לטבע האנושי
  • 7:17 - 7:20
    והיא מוכרת במדעי החברה,
  • 7:20 - 7:22
    בספרות, בדת
  • 7:22 - 7:24
    ולמעשה בכל תחום מחקר.
  • 7:24 - 7:27
    יש עשרות מחקרים פסיכולוגיים
  • 7:27 - 7:29
    שמוכיחים שכאשר אדם יודע
  • 7:29 - 7:31
    שייתכן שצופים בו,
  • 7:31 - 7:32
    ההתנהגות בה ינקוט
  • 7:32 - 7:36
    תהיה הרבה יותר
    קונפורמיסטית וצייתנית.
  • 7:36 - 7:39
    הבושה האנושית היא מניע רב-עוצמה,
  • 7:39 - 7:42
    כמו-גם הרצון להימנע ממנה,
  • 7:42 - 7:44
    וזו הסיבה מדוע אנשים,
  • 7:44 - 7:46
    כשהם נתונים לתצפית,
    מקבלים החלטות
  • 7:46 - 7:49
    שאינן תוצרים אותנטיים שלהם,
  • 7:49 - 7:53
    אלא קשורות לציפיות
    שיש לאחרים מהם,
  • 7:53 - 7:57
    או לשיעור קבלתם
    את השמרנות החברתית.
  • 7:57 - 8:01
    תובנה זו נוצלה בעוצמה רבה ביותר
    לצרכים מעשיים
  • 8:01 - 8:04
    ע"י הפילוסוף בן המאה ה-18,
    ג'רמי בנת'אם,
  • 8:04 - 8:08
    שביקש לפתור בעיה חשובה
    שכפה העידן התעשייתי,
  • 8:08 - 8:12
    דהיינו, שבפעם הראשונה
    המוסדות נעשו כה גדולים וריכוזיים,
  • 8:12 - 8:16
    עד שכבר לא הצליחו לעקוב,
    ולכן לשלוט
  • 8:16 - 8:17
    בכל אחד ואחד מהחברים בהם,
  • 8:17 - 8:19
    והפתרון שהוא פיתח
  • 8:19 - 8:21
    היה עיצוב ארכיטקטוני
  • 8:21 - 8:26
    שנועד במקור לבתי-סוהר,
    ושאותו כינה "פן-אופטיקון",
  • 8:26 - 8:32
    כשהמאפיין העיקרי שלו היה
    הקמת מגדל עצום במרכז המוסד,
  • 8:32 - 8:34
    שממנו מי ששלט באותו מוסד
  • 8:34 - 8:37
    יכול בכל רגע לצפות בדייריו,
  • 8:37 - 8:40
    אם כי לא בכולם בבת-אחת.
  • 8:40 - 8:42
    וגורם מכריע בעיצוב זה,
  • 8:42 - 8:44
    היה שהדיירים לא יכלו לראות
  • 8:44 - 8:47
    את פנים הפן-אופטיקון,
    את פנים המגדל,
  • 8:47 - 8:50
    ולכן אף פעם לא ידעו
    אם צופים בהם, או אפילו מתי.
  • 8:50 - 8:54
    ומה שכה הלהיב אותו
    בתגלית הזאת
  • 8:54 - 8:58
    היה שהמשמעות היא
    שהאסירים ייאלצו להניח
  • 8:58 - 9:01
    שצופים בהם בכל רגע נתון,
  • 9:01 - 9:06
    וזה יהפוך לגורם האכיפה האולטימטיבי
    לצייתנות וכניעות.
  • 9:06 - 9:09
    הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-20,
    מישל פוקו,
  • 9:09 - 9:11
    הבין שמודל זה יכול לשמש
  • 9:11 - 9:14
    לא רק בבתי-כלא
    אלא בכל מוסד
  • 9:14 - 9:16
    ששואף לשלוט בהתנהגות האנושית:
  • 9:16 - 9:19
    בתי-ספר, בתי-חולים,
    מפעלים, מקומות עבודה.
  • 9:19 - 9:21
    והוא טען שאורח-חשיבה זה,
  • 9:21 - 9:24
    שהמסגרת הזו, שאותה גילה בנת'אם,
  • 9:24 - 9:27
    הוא האמצעי העיקרי לשליטה חברתית
  • 9:27 - 9:29
    בחברות מודרניות ומערביות,
  • 9:29 - 9:31
    שכבר אינן זקוקות
  • 9:31 - 9:33
    לכלי הנשק הגלויים של העריצות --
  • 9:33 - 9:35
    הענשה, כליאה או הריגה של מורדים,
  • 9:35 - 9:39
    או כפיה חוקית של נאמנות
    למפלגה מסוימת --
  • 9:39 - 9:41
    כי המעקב ההמוני יוצר
  • 9:41 - 9:44
    כלא מחשבתי,
  • 9:44 - 9:47
    שהוא אמצעי הרבה יותר מעודן
    אך הרבה יותר יעיל
  • 9:47 - 9:50
    לטיפוח תאימות לנורמות החברתיות
  • 9:50 - 9:52
    או לשמרנות החברתית,
  • 9:52 - 9:53
    יעיל הרבה יותר
  • 9:53 - 9:56
    מכפי שכוח גס
    יוכל אי-פעם להיות.
  • 9:56 - 10:01
    יצירת המופת הספרותית הגדולה ביותר
    בסוגיית המעקב והפרטיות
  • 10:01 - 10:03
    היא ספרו של ג'ורג' אורוול, "1984",
  • 10:03 - 10:06
    שכולנו לומדים בבית הספר
    ולכן הוא הפך כמעט לקלישאה.
  • 10:06 - 10:08
    למעשה, בכל פעם שמזכירים אותו
    בדיון בנושא המעקב,
  • 10:08 - 10:12
    אנשים ממהרים לפטור אותו
    כבלתי-רלוונטי,
  • 10:12 - 10:13
    ואומרים:
  • 10:13 - 10:16
    "נו, באמת. ב'1984'
    היה לאנשים בבית 'טֶלֶסְקרין',
  • 10:16 - 10:18
    "והם היו נתונים לתצפית
    בכל רגע ורגע,
  • 10:18 - 10:22
    "ואין לזה שום קשר
    לבעיית מדינת המעקב שלנו."
  • 10:22 - 10:25
    זאת אי-הבנה יסודית ביותר
  • 10:25 - 10:28
    של האזהרות של אורוול ב-"1984".
  • 10:28 - 10:31
    האזהרה שלו נגעה למדינת מעקב,
  • 10:31 - 10:33
    לא כזו שמנטרת את כולם
    כל הזמן,
  • 10:33 - 10:37
    אלא כזו שבה אנשים יודעים
    שאפשר לנטר אותם בכל רגע נתון.
  • 10:37 - 10:40
    וכך המספר בספרו של אורוול,
    ווינסטון סמית,
  • 10:40 - 10:42
    תיאר את מערכת המעקב
  • 10:42 - 10:44
    שבצילה חי:
  • 10:44 - 10:46
    "בשום פנים אין לדעת
  • 10:46 - 10:48
    "אם עוקבים אחריך ברגע מסוים."
  • 10:48 - 10:50
    והוא ממשיך ואומר:
  • 10:50 - 10:51
    "ומכל מקום, אפשר להם
    לצותת למכשיר שלך
  • 10:51 - 10:53
    "כל-אימת שירצו.
  • 10:53 - 10:56
    "שומה עליך לחיות - ואתה חי,
  • 10:56 - 10:58
    "מתוך הרגל שנעשה טבע
  • 10:58 - 11:01
    "בהנחה ששומעים כל קול
    שאתה מוציא מפיך,
  • 11:01 - 11:03
    "ורואים - אלא אם כן
    שרוי אתה בחושך -
  • 11:03 - 11:05
    "כל תנועה שאתה עושה."
  • 11:06 - 11:09
    בדומה לכך, הדתות השמיות
    מניחות כמובן מאליו
  • 11:09 - 11:12
    שקיימת סמכות סמויה ויודעת-כל
  • 11:12 - 11:15
    שעקב היותה נוכחת-בכל,
    צופה תמיד בכל מעשיכם,
  • 11:15 - 11:18
    משמע, אין לכם שום רגע
    של פרטיות,
  • 11:18 - 11:20
    גורם האכיפה האולטימטיבי
  • 11:20 - 11:23
    לצייתנות לתכתיביו.
  • 11:23 - 11:26
    מה שכל היצירות השונות-לכאורה האלה
  • 11:26 - 11:29
    הכירו בו,
    המסקנה שכולן הגיעו אליה,
  • 11:29 - 11:31
    היא שחברה שבה אנשים
  • 11:31 - 11:34
    ניתנים לניטור בכל רגע ורגע,
  • 11:34 - 11:36
    היא חברה שמטפחת קונפורמיות,
  • 11:36 - 11:39
    צייתנות וכניעות,
  • 11:39 - 11:40
    ולכן כל עריץ,
  • 11:40 - 11:42
    מהגלוי ביותר ועד לסמוי ביותר,
  • 11:42 - 11:44
    שואף למערכת כזו.
  • 11:44 - 11:47
    מנגד, ואף חשוב יותר,
  • 11:47 - 11:49
    מדובר באזור של פרטיות
  • 11:49 - 11:52
    היכולת ללכת למקום
    שבו נוכל לחשוב,
  • 11:52 - 11:56
    לשקול, לנהל יחסי-גומלין ולדבר,
  • 11:56 - 11:59
    מבלי שעיניהם השופטות של אחרים
    יבלשו אחרינו,
  • 11:59 - 12:06
    שרק בו שוכנות היצירתיות,
    החקרנות והמרדנות,
  • 12:06 - 12:08
    וזו הסיבה מדוע,
  • 12:08 - 12:10
    כשאנו מאפשרים את קיומה של חברה
  • 12:10 - 12:12
    שבה אנו נתונים למעקב מתמיד,
  • 12:12 - 12:18
    הרינו מאפשרים הטלת מום חמור
    במהות החופש האנושי
  • 12:19 - 12:21
    הנקודה האחרונה שאותה ברצוני לציין
    לגבי אורח-חשיבה זה,
  • 12:21 - 12:23
    לגבי הרעיון שרק לאנשים
    שעושים משהו רע
  • 12:23 - 12:27
    יש מה להסתיר,
    ולפיכך - סיבות לדאוג בגלל פרטיות,
  • 12:27 - 12:31
    היא שזה מחזק שני מסרים הרסניים,
  • 12:31 - 12:33
    שני לקחים הרסניים,
  • 12:33 - 12:35
    והראשון בהם הוא
  • 12:35 - 12:37
    שהאנשים היחידים שהפרטיות חשובה להם,
  • 12:37 - 12:39
    האנשים היחידים שמחפשים פרטיות,
  • 12:39 - 12:43
    הם, בהגדרה, אנשים רעים.
  • 12:43 - 12:45
    זאת מסקנה שכדאי לנו
  • 12:45 - 12:48
    מכל מיני סיבות להימנע ממנה,
  • 12:48 - 12:51
    והחשובה שבהן היא
    שכאשר אתם אומרים:
  • 12:51 - 12:53
    "מישהו שעושה דברים רעים",
  • 12:53 - 12:56
    אתם מתכוונים כנראה לדברים
    כמו תכנון פיגוע טרור
  • 12:56 - 12:58
    או מעורבות בפשיעה אלימה,
  • 12:58 - 13:01
    תפישה הרבה יותר צרה
  • 13:01 - 13:05
    ממה שאנשים בעמדות כוח מתכוונים
    באומרם: "עושה דברים רעים."
  • 13:05 - 13:07
    בעיניהם, "עושה דברים רעים"
    משמעו בד"כ
  • 13:07 - 13:10
    עושה משהו שמאתגר באופן משמעותי
  • 13:10 - 13:14
    את הפעלת הכוח שבידיהם.
  • 13:14 - 13:17
    הלקח השני, ההרסני מאד,
    ולדעתי, הערמומי אפילו יותר,
  • 13:17 - 13:20
    שנובע מקבלת אורח החשיבה הזה
  • 13:20 - 13:23
    הוא שמשתמעת עיסקה מסוימת,
  • 13:23 - 13:26
    שאלה שמקבלים אורח-חשיבה זה
    הסכימו לה,
  • 13:26 - 13:27
    והעיסקה היא זו:
  • 13:27 - 13:30
    אם אתה מוכן להפוך את עצמך
  • 13:30 - 13:32
    לבלתי-מזיק במידה מספקת,
  • 13:32 - 13:34
    לבלתי-מאיים במידה מספקת
  • 13:34 - 13:36
    בעיני אלה שמחזיקים בכוח פוליטי,
  • 13:36 - 13:39
    אז, ורק אז, תוכל להיות חופשי
  • 13:39 - 13:41
    מסכנות המעקב.
  • 13:41 - 13:43
    רק אלה שמתמרדים,
  • 13:43 - 13:45
    שקוראים תיגר על השלטון,
  • 13:45 - 13:47
    רק להם יש סיבות לדאוג.
  • 13:47 - 13:50
    יש כל מיני סיבות לכך
    שכדאי לנו להימנע גם מהלקח הזה.
  • 13:50 - 13:52
    אולי כרגע אינכם כאלה
  • 13:52 - 13:54
    שרוצים להתנהג כך,
  • 13:54 - 13:57
    אבל מתישהו בעתיד אולי תרצו.
  • 13:57 - 14:00
    אפילו אם אתם אנשים שמחליטים
    שלעולם לא תרצו לנהוג כך,
  • 14:00 - 14:02
    הרי העובדה שיש אנשים אחרים
  • 14:02 - 14:04
    שמוכנים ומסוגלים להתנגד
  • 14:04 - 14:06
    ולהתייצב נגד אלה שבשלטון --
  • 14:06 - 14:10
    מורדים, עיתונאים, פעילים
    וכל מיני אנשים אחרים --
  • 14:10 - 14:15
    היא משהו שמניב לכולנו טובה קיבוצית
    וכדאי שנרצה להגן עליו.
  • 14:15 - 14:20
    מכרעת בה-במידה היא העובדה
    שדרגת החופש שקיים בחברה
  • 14:20 - 14:24
    אינה כיצד היא מתייחסת
    לאזרחיה הטובים, הצייתנים והכנועים,
  • 14:24 - 14:26
    אלא איך היא מתייחסת למורדיה
  • 14:26 - 14:29
    ולמי שמתנגדים לשמרנות.
  • 14:29 - 14:31
    אבל הסיבה הכי חשובה
  • 14:31 - 14:33
    היא שמערכת מעקב המוני
  • 14:33 - 14:36
    מדכאת את החופש שלנו
    בכל מיני צורות.
  • 14:36 - 14:38
    היא מוציאה מחוץ לתחום
  • 14:38 - 14:40
    כל מיני ברירות התנהגותיות
  • 14:40 - 14:43
    מבלי שאפילו נדע שזה קרה.
  • 14:43 - 14:46
    הפעילה הסוציאליסטית המפורסמת
    רוזה לוקסמבורג
  • 14:46 - 14:48
    אמרה פעם:
    "מי שלא מתנועע
  • 14:48 - 14:51
    "אינו משגיח בשלשלאותיו."
  • 14:51 - 14:54
    אנו יכולים לנסות להפוך
    את שלשלאות המעקב ההמוני
  • 14:54 - 14:56
    לבלתי-נראות או בלתי-מורגשות,
  • 14:56 - 14:59
    אבל המגבלות שהן מטילות עלינו
  • 14:59 - 15:01
    לא ייעשו פחות מכבידות.
  • 15:01 - 15:03
    תודה רבה לכם.
  • 15:03 - 15:04
    [מחיאות כפיים]
  • 15:04 - 15:06
    תודה.
  • 15:06 - 15:11
    [מחיאות כפיים]
  • 15:11 - 15:13
    תודה.
  • 15:13 - 15:18
    [מחיאות כפיים]
  • 15:21 - 15:22
    ברונו ג'יוסאני: גלן, תודה רבה.
  • 15:22 - 15:24
    הטיעון שלך משכנע מאד,
    עלי להודות,
  • 15:24 - 15:25
    אבל ברצוני להחזיר אותך
  • 15:25 - 15:29
    לשנה וחצי האחרונות
    ולאדוארד סנודן
  • 15:29 - 15:31
    למספר שאלות, אם לא איכפת לך.
  • 15:31 - 15:33
    השאלה הראשונה היא אישית.
  • 15:33 - 15:36
    כולנו קראנו על מעצרו של שותפך,
  • 15:36 - 15:40
    דייויד מירנדה, בלונדון,
    ועל קשיים נוספים,
  • 15:40 - 15:42
    אבל אני מניח
  • 15:42 - 15:45
    שבמונחים של מעורבות אישית וסיכון,
  • 15:45 - 15:47
    הלחץ עליך לא הוקל
  • 15:47 - 15:50
    כשאתה יוצא נגד הארגונים הריבוניים
    הכי גדולים בעולם.
  • 15:50 - 15:52
    ספר לנו מעט על זה.
  • 15:52 - 15:54
    גלן גרינוולד: אתה יודע,
    נראה לי שאחד הדברים שקורים
  • 15:54 - 15:56
    הוא שהאומץ שיש לאנשים בעניין זה
  • 15:56 - 15:58
    נעשה מידבק,
  • 15:58 - 16:01
    אז למרות שאני,
    ועיתונאים אחרים שאיתם עבדתי
  • 16:01 - 16:03
    היינו בהחלט מודעים לסיכון הזה --
  • 16:03 - 16:05
    ארה"ב ממשיכה להיות
    המדינה הכי חזקה בעולם
  • 16:05 - 16:07
    והיא לא אוהבת כשמישהו
  • 16:07 - 16:09
    חושף אלפי סודות שלה
  • 16:09 - 16:12
    באינטרנט באופן חופשי --
  • 16:12 - 16:15
    לראות מישהו בן 29,
  • 16:15 - 16:20
    אדם רגיל שגדל בסביבה רגילה לגמרי,
  • 16:20 - 16:23
    מפגין דרגה כזו של אומץ ואמונה בעקרונות
    כמו שעשה אדוארד סנודן,
  • 16:23 - 16:26
    ביודעו שהוא עתיד להיכנס לכלא
    לכל חייו,
  • 16:26 - 16:27
    או שחייו ייהרסו,
  • 16:27 - 16:29
    זה השפיע עלי ועל עיתונאים אחרים,
  • 16:29 - 16:31
    ולדעתי, גם על אנשים נוספים בעולם,
  • 16:31 - 16:33
    כולל חושפי-שחיתויות עתידיים,
  • 16:33 - 16:36
    להבין שגם הם יכולים לעסוק
    בהתנהגות כזו.
  • 16:36 - 16:39
    ב"ג: אני סקרן לגבי יחסיך
    עם אד סנודן,
  • 16:39 - 16:42
    כי שוחחת איתו הרבה,
  • 16:42 - 16:44
    ואין ספק שאתה ממשיך בכך,
  • 16:44 - 16:46
    אבל בספרך,
    לעולם אינך קורא לו "אדוארד",
  • 16:46 - 16:50
    וגם לא "אד", אלא "סנודן".
    מדוע?
  • 16:50 - 16:51
    ג"ג: אתה יודע,
    אני בטוח שזה חומר
  • 16:51 - 16:55
    בשביל צוות של פסיכולוגים.
    [צחוק]
  • 16:55 - 16:58
    אני לא ממש יודע למה.
    נראה לי שהסיבה היא,
  • 16:58 - 17:02
    שאחת המטרות החשובות שהיו לו,
  • 17:02 - 17:04
    אחת הטקטיקות, נראה לי,
    הכי חשובות שלו,
  • 17:04 - 17:06
    היתה שהוא ידע שאחת הדרכים
  • 17:06 - 17:09
    להסיח את הדעת
    מהחומר של גילוייו
  • 17:09 - 17:12
    תהיה לנסות להתמקד בו אישית,
  • 17:12 - 17:14
    ולכן הוא התרחק מן התקשורת,
  • 17:14 - 17:16
    הוא השתדל שאפילו חייו האישיים
  • 17:16 - 17:18
    לא ייבחנו,
  • 17:18 - 17:21
    ולכן אני חושב שלקרוא לו "סנודן"
  • 17:21 - 17:24
    היא דרך לזהות אותו,
    בתור הדמות ההיסטורית שהוא,
  • 17:24 - 17:26
    במקום להציג אותו בצורה אישית
  • 17:26 - 17:29
    בדרך שתסיח את הדעת מהחומר עצמו.
  • 17:29 - 17:31
    ב"ג: אז תגליותיו, הניתוח שלך,
  • 17:31 - 17:32
    עבודת שאר העיתונאים,
  • 17:32 - 17:35
    באמת הרחיבה את הדיון,
  • 17:35 - 17:38
    וממשלות רבות, לדוגמה, הגיבו,
  • 17:38 - 17:40
    כולל ברזיל, במיזמים ותכניות
  • 17:40 - 17:43
    כדי לעצב מעט מחדש
    את האינטרנט וכו'.
  • 17:43 - 17:46
    קורים המון דברים במובן הזה.
  • 17:46 - 17:48
    אבל אני תוהה, מבחינתך האישית,
  • 17:48 - 17:50
    מהי התוצאה הסופית?
  • 17:50 - 17:51
    באיזה שלב תחשוב:
  • 17:51 - 17:54
    "סוף-סוף הצלחנו להזיז משהו"?
  • 17:54 - 17:57
    ג"ג: התוצאה הסופית, מבחינתי כעיתונאי,
  • 17:57 - 17:58
    היא פשוטה מאד:
  • 17:58 - 18:01
    לוודא שכל מסמך ומסמך
    שראוי להופיע בחדשות
  • 18:01 - 18:04
    ושראוי להיחשף
    אכן ייחשף,
  • 18:04 - 18:06
    ושסודות שלא היו צריכים להישמר מלכתחילה
  • 18:06 - 18:08
    יתגלו.
  • 18:08 - 18:10
    בעיני, זו מהות העיתונאות
  • 18:10 - 18:11
    וזה מה שאני מחוייב לו.
  • 18:11 - 18:14
    כאדם שרואה במעקב ההמוני
    דבר תועבה,
  • 18:14 - 18:16
    מכל הסיבות שזה עתה ציינתי,
    ומהרבה סיבות נוספות,
  • 18:16 - 18:18
    אני רואה בכך עבודה
    שלא תסתיים
  • 18:18 - 18:21
    עד שממשלות בכל העולם
  • 18:21 - 18:23
    כבר לא יוכלו להכפיף
    אוכלוסיות שלמות
  • 18:23 - 18:25
    לניטור ולמעקב
  • 18:25 - 18:27
    אלא אם שכנעו בית-משפט
    או גוף אחר
  • 18:27 - 18:31
    שאותו אדם ששמו על הכוונת
    אכן עולל משהו רע.
  • 18:31 - 18:35
    בעיני, זאת הדרך בה ניתן
    להפיח רוח חדשה בפרטיות.
  • 18:35 - 18:37
    ב"ג: אז סנודן הוא מאד,
    כפי שראינו ב-TED,
  • 18:37 - 18:40
    מאד רהוט בהצגתו ובתיאורו את עצמו
  • 18:40 - 18:42
    כמגן הערכים הדמוקרטיים
  • 18:42 - 18:44
    והעקרונות הדמוקרטיים.
  • 18:44 - 18:47
    אבל רבים מתקשים להאמין
  • 18:47 - 18:49
    שאלו המניעים היחידים שלו.
  • 18:49 - 18:52
    קשה להם להאמין
    שלא היה מעורב בכך כסף,
  • 18:52 - 18:54
    שהוא לא מכר חלק
    מהסודות האלה,
  • 18:54 - 18:56
    אפילו לרוסיה או לסין,
  • 18:56 - 18:59
    שהם בבירור לא החברים הכי טובים
  • 18:59 - 19:01
    של ארה"ב כרגע.
  • 19:01 - 19:03
    ואני בטוח שאנשים רבים באולם
  • 19:03 - 19:05
    שואלים אותה שאלה.
  • 19:05 - 19:09
    האם נראה לך שיש בסנודן
    צד שטרם ראינו?
  • 19:09 - 19:13
    ג"ג: לא. אני חושב
    שזה מגוחך ואידיוטי.
  • 19:13 - 19:15
    [צחוק]
    אילו רצית,
  • 19:15 - 19:17
    ואני בטוח שאתה ממלא כאן
    את תפקיד פרקליט השטן,
  • 19:17 - 19:22
    אבל אילו רצית למכור סודות
    למדינה אחרת,
  • 19:22 - 19:26
    מה שהיה יכול לעשות
    ולהתעשר מכך מאד,
  • 19:26 - 19:28
    הדבר האחרון שהיית עושה
    הוא לקחת סודות אלה,
  • 19:28 - 19:31
    לתת אותם לעיתונאים
    ולבקש מהם לפרסם אותם,
  • 19:31 - 19:33
    כי זה היה הופך סודות אלה
    לחסרי-ערך.
  • 19:33 - 19:34
    אנשים שרוצים להעשיר את עצמם
  • 19:34 - 19:36
    עושים זאת בסתר,
    ע"י מכירת סודות לממשלה,
  • 19:36 - 19:39
    אבל לדעתי יש נקודה חשובה אחת
    שראוי לציין:
  • 19:39 - 19:42
    ההאשמה הזו מקורה באנשים
    בממשל האמריקאי,
  • 19:42 - 19:46
    מאנשים בתקשורת שנאמנים
    לממשלות השונות,
  • 19:46 - 19:49
    ולדעתי, הרבה פעמים, כשאנשים מעלים
    האשמות כאלה כלפי אנשים אחרים --
  • 19:49 - 19:52
    "לא ייתכן שהוא עושה זאת
    מטעמים עקרוניים;
  • 19:52 - 19:54
    "יש לו ודאי איזו סיבה
    מושחתת וזדונית" --
  • 19:54 - 19:57
    הם חושפים בכך הרבה יותר
    אודות עצמם,
  • 19:57 - 19:59
    מאשר אודות מי שהם מאשימים,
  • 19:59 - 20:03
    כי --
    [מחיאות כפיים]
  • 20:03 - 20:05
    אנשים אלה, שמשמיעים את ההאשמות,
  • 20:05 - 20:07
    הם עצמם לעולם אינם פועלים
  • 20:07 - 20:09
    משום סיבה, פרט לסיבות מושחתות,
  • 20:09 - 20:11
    ולכן הם מניחים
  • 20:11 - 20:15
    שכולם נגועים במחלה הזאת,
    של חוסר-נשמה, כמותם,
  • 20:15 - 20:17
    ולכן זאת הנחת היסוד שלהם.
  • 20:17 - 20:19
    [מחיאות כפיים]
  • 20:19 - 20:21
    ב"ג: גלן, תודה רבה לך.
    ג"ג: תודה רבה.
  • 20:21 - 20:23
    ב"ג: גלן גרינוולד.
  • 20:23 - 20:25
    [מחיאות כפיים]
Title:
מדוע הפרטיות חשובה
Speaker:
גלן גרינוולד
Description:

גלן גרינוולד היה אחד הכתבים הראשונים שראה ופרסם את הקבצים של אדוארד סנודן, על הגילויים אודות המעקב הנרחב מצד ממשלת ארה"ב אחר אזרחים פרטיים. בהרצאה צורבת זו טוען גרינוולד בזכות חובתנו להקנות חשיבות לפרטיות, אפילו אם איננו "עושים משהו רע שצריך להסתיר".

המובאות מ-"1984": בתרגום ג. אריוך, 1971

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
20:37
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Why privacy matters
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Why privacy matters
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why privacy matters
Show all

Hebrew subtitles

Revisions