Return to Video

איך אני משתמש בסונאר כדי לנווט בעולם

  • 0:01 - 0:08
    (תקתוקים)
  • 0:08 - 0:12
    נולדתי עם בלסטומה רטינלית דו צדדית,
  • 0:12 - 0:14
    סרטן רשתית.
  • 0:15 - 0:18
    עיני הימנית הוסרה
  • 0:18 - 0:21
    בגיל שבעה חודשים.
  • 0:21 - 0:25
    הייתי בן 13 חודשים כשעיני השמאלית הוסרה.
  • 0:26 - 0:31
    הדבר הראשון שעשיתי
    כשהתעוררתי מהניתוח האחרון
  • 0:31 - 0:35
    היה לטפס החוצה מהעריסה
  • 0:35 - 0:39
    ולהתחיל לשוטט ביחידת הטיפול הנמרץ לילדים,
  • 0:40 - 0:43
    כנראה כדי לחפש את זה שעשה לי את זה.
  • 0:43 - 0:45
    (צחוק)
  • 0:47 - 0:50
    ומסתבר ששיטוט במחלקה
  • 0:50 - 0:54
    לא היתה בעיה בשבילי ללא עיינים.
  • 0:54 - 0:56
    הבעיה היתה להתפס.
  • 0:58 - 1:01
    זה חוויות מהעוורון
  • 1:01 - 1:04
    שהרבה יותר מאיימים
  • 1:04 - 1:08
    לאנשים עיוורים מהעוורון עצמו.
  • 1:09 - 1:13
    חשבו לרגע על ההתרשמות שלכם מעוורון.
  • 1:13 - 1:17
    חשבו על התגובות שלכם כשהגעתי לראשונה לבמה,
  • 1:17 - 1:21
    או על האפשרות של העוורון שלכם,
  • 1:21 - 1:25
    או אהוב שמתעוור.
  • 1:25 - 1:31
    האימה אינה ניתנת לתפיסה לרובנו,
  • 1:31 - 1:33
    מפני שעוורון
  • 1:33 - 1:39
    נחשב לבורות המוחלטת וחוסר מודעות,
  • 1:39 - 1:47
    חשיפה חסרת אונים להרס של הלא ידוע החשוך.
  • 1:47 - 1:48
    כמה פואטי.
  • 1:49 - 1:53
    למרבה המזל בשבילי,
    ההורים שלי לא היו פואטים.
  • 1:53 - 1:55
    הם היו פרגמטים.
  • 1:55 - 2:01
    הם הבינו שבורות ופחד הם רק עניין מחשבתי,
  • 2:01 - 2:05
    והתודעה מתאימה את עצמה.
  • 2:05 - 2:09
    הם האמינו שאני צריך לגדול
  • 2:09 - 2:14
    להנות מאותן חרויות ואחריות כמו כולם.
  • 2:14 - 2:16
    במילים שלהם, הייתי יוצא --
  • 2:16 - 2:19
    מה שעשיתי בגיל 18 --
  • 2:19 - 2:21
    אשלם מיסים --
  • 2:21 - 2:24
    תודה --
    (צחוק) --
  • 2:26 - 2:31
    והם ידעו את ההבדל בין אהבה ופחד.
  • 2:31 - 2:36
    פחד משתק אותנו מול אתגרים.
  • 2:36 - 2:39
    הם ידעו שעיוורון יהווה אתגר משמעותי.
  • 2:39 - 2:42
    לא גודלתי עם פחד.
  • 2:42 - 2:45
    הם העמידו את החופש שלי לפני כל דבר אחר,
  • 2:45 - 2:49
    מפני שזה מה שאהבה עושה.
  • 2:49 - 2:53
    עכשיו, נעבור הלאה, איך אני מסתדר היום?
  • 2:54 - 2:57
    העולם הוא מחלקת ילדים גדולה בהרבה.
  • 2:57 - 3:01
    למרבה המזל, יש לי
    את המקל הארוך והנאמן שלי,
  • 3:01 - 3:04
    ארוך יותר מהמקלות שבשימוש רוב העוורים.
  • 3:04 - 3:07
    אני קורא לו מטה החופש שלי.
  • 3:07 - 3:09
    הוא ישמור אותי לדוגמה,
  • 3:09 - 3:15
    מלעשות יציאה לא מכובדת מהבמה. (צחוק)
  • 3:15 - 3:17
    אני רואה את קצה הצוק.
  • 3:18 - 3:22
    הם הזהירו אותנו לפני כן
    שכל תקלה שאפשר לדמיין
  • 3:22 - 3:25
    קרתה לנואמים פה על הבמה.
  • 3:25 - 3:27
    אני לא רוצה ליצור תקדים.
  • 3:28 - 3:30
    אבל מעבר לזה,
  • 3:30 - 3:34
    הרבה מכם אולי שמעו
    את התקתוק שלי כשעליתי לבמה --
  • 3:34 - 3:35
    (תקתוק) --
  • 3:35 - 3:36
    עם הלשון שלי.
  • 3:36 - 3:40
    אלה הבזקים של צליל
  • 3:40 - 3:45
    שיוצאים ומוחזרים ממשטחים סביבי,
  • 3:45 - 3:46
    ממש כמו סונאר של עטלף,
  • 3:46 - 3:52
    וחוזרים אלי עם תבניות, עם פיסות מידע,
  • 3:52 - 3:54
    ממש כמו שאור עובד בשבילכם.
  • 3:55 - 3:59
    והמוח שלי, תודות להורי,
  • 3:59 - 4:04
    הופעל כדי ליצור תמונות
    באונה הויזואלית שלי,
  • 4:04 - 4:07
    שעכשיו אנחנו קוראים לה המערכת הויזואלית,
  • 4:07 - 4:11
    מהתבניות האלו של מידע,
    כמו שהמוח שלכם עושה.
  • 4:11 - 4:14
    אני קורא לתהליך הזה סונאר פלאש.
  • 4:15 - 4:20
    כך למדתי לראות דרך העיוורון שלי,
  • 4:20 - 4:23
    לנווט את המסע שלי
  • 4:23 - 4:28
    דרך הלא ידוע החשוך של האתגרים שלי,
  • 4:28 - 4:31
    מה שנתן לי את התואר
  • 4:31 - 4:35
    "איש העטלף יוצא הדופן."
  • 4:35 - 4:38
    עכשיו, בטמן אני אקבל.
  • 4:38 - 4:41
    עטלפים הם מגניבים, בטמן הוא מגניב.
  • 4:41 - 4:47
    אבל לא גודלתי לחשוב על עצמי
    בשום צורה כיוצא דופן.
  • 4:48 - 4:52
    תמיד החשבתי את עצמי כמו כל אחד אחר
  • 4:52 - 4:57
    שמנווט בחושך הלא ידוע של האתגרים שלו.
  • 4:57 - 5:01
    האם זה כל כך יוצא דופן?
  • 5:01 - 5:04
    אני לא משתמש בעיניים שלי,
    אני משתמש במוח שלי.
  • 5:05 - 5:07
    עכשיו, מישהו, אי שם,
  • 5:07 - 5:11
    חושב שזה יוצא דופן, אחרת לא הייתי פה,
  • 5:11 - 5:14
    אבל בואו נחשוב על זה לרגע.
  • 5:15 - 5:18
    כל מי
  • 5:18 - 5:22
    שאי פעם עמד בפני אתגר,
  • 5:22 - 5:24
    הרימו את הידיים.
  • 5:25 - 5:27
    ווש, אוקיי.
  • 5:27 - 5:30
    הרבה ידיים מורמות, רגע, תנו לי לספור.
  • 5:30 - 5:33
    (תקתוקים)
  • 5:34 - 5:37
    זה יקח קצת זמן.
    (תקתוקים) (צחוק)
  • 5:37 - 5:38
    אוקיי, הרבה ידיים באויר.
  • 5:38 - 5:41
    תשאירו אותן למעלה. יש לי רעיון.
  • 5:41 - 5:46
    אלה מכם שמתמשים במוח כדי לנווט באתגרים,
  • 5:46 - 5:49
    תורידו את היידים.
  • 5:50 - 5:53
    אוקיי, מי שעדיין עם היידים למעלה
  • 5:53 - 5:58
    יש להם אתגרים משלהם. (צחוק)
  • 5:58 - 6:01
    אז כולנו עומדים בפני אתגרים,
  • 6:01 - 6:05
    וכולנו עומדים בפני החשכה הלא נודעת,
  • 6:05 - 6:09
    שהיא משותפת לרוב האתגרים,
    שמזה רובנו מפחדים, אוקיי?
  • 6:09 - 6:13
    אבל לכולנו יש מוחות
  • 6:13 - 6:17
    שמאפשרים לנו, שפועלים כדי לאפשר לנו
  • 6:17 - 6:23
    לנווט במסע דרך האתגרים האלה, אוקיי?
  • 6:24 - 6:28
    והנה מקרה לדוגמה: הגעתי לפה
  • 6:28 - 6:35
    ו -- (תקתוקים) -- הם לא אמרו לי
  • 6:35 - 6:38
    איפה הדוכן.
  • 6:38 - 6:41
    אז אתם לא יכולים לבטוח בחברה של TED.
  • 6:43 - 6:45
    "תמצא אותו בעצמך," הם אמרו.
  • 6:45 - 6:48
    אז -- (צחוק)
  • 6:49 - 6:53
    והמשוב ממערכת הרמקולים לא ממש עוזר.
  • 6:53 - 6:56
    אז עכשיו אני מציג לכם אתגר.
  • 6:56 - 7:00
    אז אם תעצמו את העיניים רק לרגע, אוקיי?
  • 7:00 - 7:04
    ואתם תלמדו מעט על סונאר פלאש.
  • 7:04 - 7:05
    אני אעשה צליל.
  • 7:05 - 7:09
    אני אחזיק פנל מולי, אני לא אזיז אותו.
  • 7:09 - 7:11
    פשוט תאזינו לצליל לרגע.
  • 7:13 - 7:19
    שששששששש.
  • 7:19 - 7:21
    אוקיי, שום דבר מעניין.
  • 7:21 - 7:24
    עכשיו, תקשיבו למה שקורה לאותו צליל בדיוק
  • 7:24 - 7:26
    כשאני מזיז את הפנל.
  • 7:27 - 7:33
    שששששששששש
    (הצליל עולה ויורד)
  • 7:38 - 7:42
    אתם לא יודעים את הכוח של הצד האפל.
  • 7:42 - 7:43
    (צחוק)
  • 7:43 - 7:46
    לא יכולתי להתנגד.
  • 7:48 - 7:50
    אוקיי, עכשיו תשמרו על העיניים סגורות
  • 7:50 - 7:52
    מפני, שמעתם את ההבדל?
  • 7:52 - 7:55
    אוקיי, עכשיו, בואו נהייה בטוחים.
  • 7:55 - 7:57
    לאתגר שלכם,
  • 7:57 - 8:02
    אתם תגידו לי, פשוט תגידו "עכשיו"
    כשאתם שומעים את הפאנל מתחיל לזוז.
  • 8:02 - 8:05
    אוקיי? נרגע עכשיו לתוך זה.
  • 8:08 - 8:12
    ששששש.
  • 8:12 - 8:14
    קהל: עכשיו.
    דניאל קיש: טוב, מעולה.
  • 8:14 - 8:15
    פתחו את העיניים.
  • 8:15 - 8:20
    בסדר, אז רק כמה סנטימטרים,
  • 8:20 - 8:22
    הייתם שמים לב להבדל.
  • 8:22 - 8:24
    חוויתם סונאר.
  • 8:26 - 8:29
    כולכם הייתם יכולים להיות
    עוורים מעולים. (צחוק)
  • 8:29 - 8:31
    בואו נראה מה יכול לקרות
  • 8:31 - 8:35
    כשנותנים לתהליך ההפעלה הזה
  • 8:35 - 8:39
    קצת זמן ותשומת לב.
  • 8:39 - 8:42
    (סרטון) חואן רואיז: זה כאילו שאתם
    יכולים לראות עם העיניים שלכם
  • 8:42 - 8:45
    ואנחנו יכולים לראות עם האוזניים שלנו.
  • 8:45 - 8:49
    איש: זה לא עניין של להנות מזה יותר או פחות,
  • 8:49 - 8:51
    זה נוגע ללהנות מזה אחרת.
  • 8:51 - 8:55
    אישה: זה הולך לרוחב.
    ד.ק: כן.
  • 8:55 - 8:58
    אישה: ואז זה חוזר למטה שוב.
  • 8:58 - 9:00
    ד.ק: כן!
    אישה: זה מדהים.
  • 9:00 - 9:04
    אני יכולה, כאילו, לראות את המכונית.
    אלוהים אדירים!
  • 9:10 - 9:12
    איש 2: אני אוהב להיות עיוור.
  • 9:12 - 9:16
    אם היתה לי ההזדמנות, באמת,
    לא הייתי חוזר להיות רואה.
  • 9:16 - 9:19
    איש 3: ככל שהאתגר גדול יותר,
    אתה עומד בפני יותר מכשולים,
  • 9:19 - 9:22
    ומצד שני של האתגר
  • 9:22 - 9:23
    ניצחון.
  • 9:23 - 9:29
    [איטלקית]
  • 9:29 - 9:38
    (מחיאות כפיים)
  • 9:38 - 9:42
    ד.ק: עכשיו, האם האנשים האלה נראים מפוחדים?
  • 9:42 - 9:44
    לא ממש.
  • 9:44 - 9:47
    נתנו הדרכת הפעלה
  • 9:47 - 9:50
    לעשרות אלפי עוורים ורואים מכל הרקעים
  • 9:50 - 9:53
    בכמעט 40 מדינות.
  • 9:53 - 9:57
    כשאנשים עוורים לומדים לראות,
  • 9:57 - 10:00
    אנשים רואים מקבלים השראה
  • 10:00 - 10:05
    לרצות לראות בדרך זו טוב יותר,
    ברור יותר, עם פחות פחד,
  • 10:07 - 10:13
    מפנ שזה מראה את היכולת הגדולה בכולנו
  • 10:13 - 10:19
    לנווט כל סוג של אתגר דרך כל סוג של חשכה,
  • 10:19 - 10:22
    לגילויים שלא דמיינתם
  • 10:22 - 10:28
    כשאנחנו מופעלים.
  • 10:28 - 10:34
    אני מאחל לכולכם מסע מופעל.
  • 10:34 - 10:35
    תודה רבה לכם.
  • 10:35 - 10:43
    (מחיאות כפיים)
  • 10:44 - 10:46
    כריס אנדרסון: דניאל, חברי.
  • 10:46 - 10:51
    מאחר ואני יודע שאתה יכול לראות,
    זה תשואות בעמידה יוצאות דופן ב TED.
  • 10:51 - 10:54
    תודה רבה לך על הרצאה יוצאת דופן.
  • 10:54 - 11:00
    רק עוד שאלה אחת על העולם שלך,
    העולם הפנימי שלך שאתה בונה.
  • 11:00 - 11:05
    אנחנו חושבים שיש לנו דברים
    בעולמנו שלך כאדם עיוור אין,
  • 11:05 - 11:07
    אבל איך העולם שלך?
  • 11:07 - 11:10
    מה יש לך שאין לנו?
  • 11:10 - 11:13
    ד.ק: ראיה של שלוש מאות ושישים מעלות,
  • 11:13 - 11:17
    אז הסונאר שלי עובד טוב
    מאחורי כמו שהוא עובד לפני.
  • 11:17 - 11:18
    הוא עובד מסביב לפינות,
  • 11:18 - 11:21
    הוא עובד דרך משטחים.
  • 11:22 - 11:27
    באופן כללי, זה סוג
    של גאומטריה תלת מימדית מטושטשת.
  • 11:27 - 11:31
    אחד הסטודנטים שלי, שעכשיו הפך למנחה,
  • 11:31 - 11:34
    כשהוא איבד את הראיה שלו, אחרי כמה חודשים
  • 11:34 - 11:36
    הוא ישב בביתו בן שלוש הקומות
  • 11:36 - 11:40
    והבין שהוא יכול לשמוע
    כל מה שקורה בכל הבית:
  • 11:40 - 11:45
    שיחות, אנשים במטבח, אנשים בשרותים,
  • 11:45 - 11:47
    במרחק של מספר קומות, במרחק של כמה קירות.
  • 11:47 - 11:51
    הוא אמר שזה משהו כמו ראיית רנטגן.
  • 11:51 - 11:55
    כ.א: במה אתה מדמיין שאתה עכשיו?
  • 11:55 - 11:58
    איך אתם מדמיין את האולם?
  • 11:58 - 12:03
    ד.ק: הרבה רמקולים, למען האמת.
  • 12:04 - 12:09
    זה מעניין. כשאנשים עושים צליל,
  • 12:09 - 12:14
    כשהם צוחקים, כשהם זזים,
    כשהם שותים או מקנחים את האף
  • 12:14 - 12:17
    או כל דבר, אני שומע הכל.
  • 12:17 - 12:20
    אני שומע תנועות קטנות שכל אדם עושה.
  • 12:20 - 12:23
    שום דבר בעצם לא בורח מתשומת הלב שלי,
  • 12:23 - 12:24
    ואז, מנקודת המבט של הסונאר,
  • 12:24 - 12:30
    הגודל של החדר, העקומה של הקהל מסביב לבמה,
  • 12:30 - 12:34
    זה הגובה של החדר.
  • 12:34 - 12:37
    כמו שאני אומר, זה הכל סוג
    של גאומטריה של משטחים תלת מימדיים
  • 12:37 - 12:39
    מסביבי.
  • 12:39 - 12:41
    כ.א: דניאל, עשית עבודה יוצאת דופן
  • 12:41 - 12:44
    בלעזור לכולנו לראות את העולם בדרך אחרת.
  • 12:44 - 12:46
    באמת תודה רבה לך על זה.
    ד.ק: תודה לך.
  • 12:46 - 12:50
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך אני משתמש בסונאר כדי לנווט בעולם
Speaker:
דניאל קיש
Description:

דניאל קיש היה עיור מגיל 13 חודשים, אבל למד "לראות" בשימוש בסוג של אקו לוקיישן. או מתקתק בלשונו ושולח צלילים מחפצים בסביבה שחוזרים אליו, ועוזרים לו לבנות הבנה של החלל סביבו. בהרצאה מעוררת, קיש מדגים איך זה עובד ומבקש מאיתנו לעזוב את הפחדים שלנו מה"חושך הלא ידוע."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:03

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.