WEBVTT

00:00:00.903 --> 00:00:07.804
(תקתוקים)

00:00:07.804 --> 00:00:12.420
נולדתי עם בלסטומה רטינלית דו צדדית,

00:00:12.420 --> 00:00:14.353
סרטן רשתית.

00:00:15.313 --> 00:00:18.419
עיני הימנית הוסרה

00:00:18.419 --> 00:00:21.336
בגיל שבעה חודשים.

00:00:21.336 --> 00:00:25.053
הייתי בן 13 חודשים כשעיני השמאלית הוסרה.

00:00:26.003 --> 00:00:31.148
הדבר הראשון שעשיתי
כשהתעוררתי מהניתוח האחרון

00:00:31.148 --> 00:00:34.780
היה לטפס החוצה מהעריסה

00:00:34.780 --> 00:00:38.889
ולהתחיל לשוטט ביחידת הטיפול הנמרץ לילדים,

00:00:39.829 --> 00:00:43.208
כנראה כדי לחפש את זה שעשה לי את זה.

00:00:43.208 --> 00:00:45.066
(צחוק)

00:00:46.966 --> 00:00:50.127
ומסתבר ששיטוט במחלקה

00:00:50.127 --> 00:00:53.702
לא היתה בעיה בשבילי ללא עיינים.

00:00:53.702 --> 00:00:56.337
הבעיה היתה להתפס.

NOTE Paragraph

00:00:57.557 --> 00:01:00.731
זה חוויות מהעוורון

00:01:00.731 --> 00:01:04.221
שהרבה יותר מאיימים

00:01:04.221 --> 00:01:07.753
לאנשים עיוורים מהעוורון עצמו.

00:01:09.283 --> 00:01:13.230
חשבו לרגע על ההתרשמות שלכם מעוורון.

00:01:13.230 --> 00:01:17.296
חשבו על התגובות שלכם כשהגעתי לראשונה לבמה,

00:01:17.296 --> 00:01:21.347
או על האפשרות של העוורון שלכם,

00:01:21.347 --> 00:01:25.264
או אהוב שמתעוור.

00:01:25.264 --> 00:01:30.704
האימה אינה ניתנת לתפיסה לרובנו,

00:01:30.704 --> 00:01:33.159
מפני שעוורון

00:01:33.159 --> 00:01:38.829
נחשב לבורות המוחלטת וחוסר מודעות,

00:01:38.829 --> 00:01:46.630
חשיפה חסרת אונים להרס של הלא ידוע החשוך.

00:01:46.630 --> 00:01:48.460
כמה פואטי.

NOTE Paragraph

00:01:49.440 --> 00:01:52.801
למרבה המזל בשבילי,
ההורים שלי לא היו פואטים.

00:01:52.801 --> 00:01:54.676
הם היו פרגמטים.

00:01:54.676 --> 00:02:01.293
הם הבינו שבורות ופחד הם רק עניין מחשבתי,

00:02:01.293 --> 00:02:05.282
והתודעה מתאימה את עצמה.

00:02:05.282 --> 00:02:08.983
הם האמינו שאני צריך לגדול

00:02:08.983 --> 00:02:13.814
להנות מאותן חרויות ואחריות כמו כולם.

00:02:13.814 --> 00:02:16.275
במילים שלהם, הייתי יוצא --

00:02:16.275 --> 00:02:19.062
מה שעשיתי בגיל 18 --

00:02:19.062 --> 00:02:21.035
אשלם מיסים --

00:02:21.035 --> 00:02:23.875
תודה --
(צחוק) --

00:02:25.605 --> 00:02:30.786
והם ידעו את ההבדל בין אהבה ופחד.

00:02:30.786 --> 00:02:35.710
פחד משתק אותנו מול אתגרים.

00:02:35.710 --> 00:02:38.612
הם ידעו שעיוורון יהווה אתגר משמעותי.

00:02:38.612 --> 00:02:41.666
לא גודלתי עם פחד.

00:02:41.666 --> 00:02:45.415
הם העמידו את החופש שלי לפני כל דבר אחר,

00:02:45.415 --> 00:02:48.535
מפני שזה מה שאהבה עושה.

NOTE Paragraph

00:02:48.535 --> 00:02:52.764
עכשיו, נעבור הלאה, איך אני מסתדר היום?

00:02:54.044 --> 00:02:57.419
העולם הוא מחלקת ילדים גדולה בהרבה.

00:02:57.419 --> 00:03:01.320
למרבה המזל, יש לי
את המקל הארוך והנאמן שלי,

00:03:01.320 --> 00:03:04.014
ארוך יותר מהמקלות שבשימוש רוב העוורים.

00:03:04.014 --> 00:03:07.357
אני קורא לו מטה החופש שלי.

00:03:07.357 --> 00:03:08.913
הוא ישמור אותי לדוגמה,

00:03:08.913 --> 00:03:14.529
מלעשות יציאה לא מכובדת מהבמה. (צחוק)

00:03:15.279 --> 00:03:17.242
אני רואה את קצה הצוק.

00:03:18.282 --> 00:03:21.509
הם הזהירו אותנו לפני כן
שכל תקלה שאפשר לדמיין

00:03:21.509 --> 00:03:25.100
קרתה לנואמים פה על הבמה.

00:03:25.100 --> 00:03:27.121
אני לא רוצה ליצור תקדים.

NOTE Paragraph

00:03:28.491 --> 00:03:30.425
אבל מעבר לזה,

00:03:30.425 --> 00:03:33.552
הרבה מכם אולי שמעו
את התקתוק שלי כשעליתי לבמה --

00:03:33.552 --> 00:03:34.619
(תקתוק) --

00:03:34.619 --> 00:03:36.488
עם הלשון שלי.

00:03:36.488 --> 00:03:39.666
אלה הבזקים של צליל

00:03:39.666 --> 00:03:44.746
שיוצאים ומוחזרים ממשטחים סביבי,

00:03:44.746 --> 00:03:46.118
ממש כמו סונאר של עטלף,

00:03:46.118 --> 00:03:51.738
וחוזרים אלי עם תבניות, עם פיסות מידע,

00:03:51.738 --> 00:03:54.225
ממש כמו שאור עובד בשבילכם.

00:03:55.135 --> 00:03:58.793
והמוח שלי, תודות להורי,

00:03:58.793 --> 00:04:04.098
הופעל כדי ליצור תמונות
באונה הויזואלית שלי,

00:04:04.098 --> 00:04:07.338
שעכשיו אנחנו קוראים לה המערכת הויזואלית,

00:04:07.338 --> 00:04:11.288
מהתבניות האלו של מידע,
כמו שהמוח שלכם עושה.

00:04:11.288 --> 00:04:13.854
אני קורא לתהליך הזה סונאר פלאש.

00:04:14.604 --> 00:04:20.322
כך למדתי לראות דרך העיוורון שלי,

00:04:20.322 --> 00:04:23.498
לנווט את המסע שלי

00:04:23.498 --> 00:04:27.538
דרך הלא ידוע החשוך של האתגרים שלי,

00:04:27.538 --> 00:04:31.439
מה שנתן לי את התואר

00:04:31.439 --> 00:04:35.154
"איש העטלף יוצא הדופן."

NOTE Paragraph

00:04:35.154 --> 00:04:37.708
עכשיו, בטמן אני אקבל.

00:04:37.708 --> 00:04:41.098
עטלפים הם מגניבים, בטמן הוא מגניב.

00:04:41.098 --> 00:04:46.766
אבל לא גודלתי לחשוב על עצמי
בשום צורה כיוצא דופן.

00:04:47.856 --> 00:04:51.884
תמיד החשבתי את עצמי כמו כל אחד אחר

00:04:51.884 --> 00:04:57.300
שמנווט בחושך הלא ידוע של האתגרים שלו.

00:04:57.300 --> 00:05:00.718
האם זה כל כך יוצא דופן?

00:05:00.718 --> 00:05:04.014
אני לא משתמש בעיניים שלי,
אני משתמש במוח שלי.

NOTE Paragraph

00:05:04.834 --> 00:05:07.317
עכשיו, מישהו, אי שם,

00:05:07.317 --> 00:05:11.144
חושב שזה יוצא דופן, אחרת לא הייתי פה,

00:05:11.144 --> 00:05:14.183
אבל בואו נחשוב על זה לרגע.

00:05:15.013 --> 00:05:17.739
כל מי

00:05:17.739 --> 00:05:22.428
שאי פעם עמד בפני אתגר,

00:05:22.428 --> 00:05:24.160
הרימו את הידיים.

00:05:25.470 --> 00:05:27.490
ווש, אוקיי.

00:05:27.490 --> 00:05:30.462
הרבה ידיים מורמות, רגע, תנו לי לספור.

00:05:30.462 --> 00:05:32.503
(תקתוקים)

00:05:33.713 --> 00:05:36.731
זה יקח קצת זמן. 
(תקתוקים) (צחוק)

00:05:36.731 --> 00:05:38.205
אוקיי, הרבה ידיים באויר.

00:05:38.205 --> 00:05:40.609
תשאירו אותן למעלה. יש לי רעיון.

00:05:40.609 --> 00:05:46.302
אלה מכם שמתמשים במוח כדי לנווט באתגרים,

00:05:46.302 --> 00:05:49.243
תורידו את היידים.

00:05:50.423 --> 00:05:53.024
אוקיי, מי שעדיין עם היידים למעלה

00:05:53.024 --> 00:05:58.262
יש להם אתגרים משלהם. (צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:58.262 --> 00:06:00.839
אז כולנו עומדים בפני אתגרים,

00:06:00.839 --> 00:06:04.577
וכולנו עומדים בפני החשכה הלא נודעת,

00:06:04.577 --> 00:06:08.920
שהיא משותפת לרוב האתגרים,
שמזה רובנו מפחדים, אוקיי?

00:06:08.920 --> 00:06:12.773
אבל לכולנו יש מוחות

00:06:12.773 --> 00:06:17.069
שמאפשרים לנו, שפועלים כדי לאפשר לנו

00:06:17.069 --> 00:06:23.456
לנווט במסע דרך האתגרים האלה, אוקיי?

NOTE Paragraph

00:06:24.151 --> 00:06:28.284
והנה מקרה לדוגמה: הגעתי לפה

00:06:28.284 --> 00:06:35.254
ו -- (תקתוקים) -- הם לא אמרו לי

00:06:35.254 --> 00:06:38.152
איפה הדוכן.

00:06:38.152 --> 00:06:41.066
אז אתם לא יכולים לבטוח בחברה של TED.

00:06:42.796 --> 00:06:44.653
"תמצא אותו בעצמך," הם אמרו.

00:06:44.653 --> 00:06:48.063
אז -- (צחוק)

00:06:49.413 --> 00:06:52.525
והמשוב ממערכת הרמקולים לא ממש עוזר.

NOTE Paragraph

00:06:52.525 --> 00:06:55.934
אז עכשיו אני מציג לכם אתגר.

00:06:55.934 --> 00:06:59.850
אז אם תעצמו את העיניים רק לרגע, אוקיי?

00:06:59.850 --> 00:07:03.507
ואתם תלמדו מעט על סונאר פלאש.

00:07:03.507 --> 00:07:05.017
אני אעשה צליל.

00:07:05.017 --> 00:07:08.562
אני אחזיק פנל מולי, אני לא אזיז אותו.

00:07:08.562 --> 00:07:11.486
פשוט תאזינו לצליל לרגע.

00:07:13.236 --> 00:07:19.228
שששששששש.

00:07:19.228 --> 00:07:21.293
אוקיי, שום דבר מעניין.

00:07:21.293 --> 00:07:24.032
עכשיו, תקשיבו למה שקורה לאותו צליל בדיוק

00:07:24.032 --> 00:07:25.816
כשאני מזיז את הפנל.

00:07:27.146 --> 00:07:33.111
שששששששששש
(הצליל עולה ויורד)

00:07:38.266 --> 00:07:41.609
אתם לא יודעים את הכוח של הצד האפל.

00:07:41.609 --> 00:07:43.421
(צחוק)

00:07:43.421 --> 00:07:45.812
לא יכולתי להתנגד.

NOTE Paragraph

00:07:47.832 --> 00:07:50.479
אוקיי, עכשיו תשמרו על העיניים סגורות

00:07:50.479 --> 00:07:52.327
מפני, שמעתם את ההבדל?

00:07:52.327 --> 00:07:55.425
אוקיי, עכשיו, בואו נהייה בטוחים.

00:07:55.425 --> 00:07:57.224
לאתגר שלכם,

00:07:57.224 --> 00:08:02.308
אתם תגידו לי, פשוט תגידו "עכשיו"
כשאתם שומעים את הפאנל מתחיל לזוז.

00:08:02.308 --> 00:08:05.300
אוקיי? נרגע עכשיו לתוך זה.

NOTE Paragraph

00:08:08.160 --> 00:08:11.823
ששששש.

NOTE Paragraph

00:08:11.823 --> 00:08:13.888
קהל: עכשיו.
דניאל קיש: טוב, מעולה.

00:08:13.888 --> 00:08:15.381
פתחו את העיניים.

00:08:15.381 --> 00:08:19.915
בסדר, אז רק כמה סנטימטרים,

00:08:19.915 --> 00:08:22.045
הייתם שמים לב להבדל.

00:08:22.045 --> 00:08:24.488
חוויתם סונאר.

00:08:25.528 --> 00:08:28.547
כולכם הייתם יכולים להיות
עוורים מעולים. (צחוק)

00:08:28.547 --> 00:08:31.240
בואו נראה מה יכול לקרות

00:08:31.240 --> 00:08:34.584
כשנותנים לתהליך ההפעלה הזה

00:08:34.584 --> 00:08:39.111
קצת זמן ותשומת לב.

NOTE Paragraph

00:08:39.111 --> 00:08:42.292
(סרטון) חואן רואיז: זה כאילו שאתם
יכולים לראות עם העיניים שלכם

00:08:42.292 --> 00:08:45.497
ואנחנו יכולים לראות עם האוזניים שלנו.

NOTE Paragraph

00:08:45.497 --> 00:08:48.561
איש: זה לא עניין של להנות מזה יותר או פחות,

00:08:48.561 --> 00:08:51.487
זה נוגע ללהנות מזה אחרת.

NOTE Paragraph

00:08:51.487 --> 00:08:54.529
אישה: זה הולך לרוחב.
ד.ק: כן.

NOTE Paragraph

00:08:54.529 --> 00:08:58.337
אישה: ואז זה חוזר למטה שוב.

NOTE Paragraph

00:08:58.337 --> 00:08:59.950
ד.ק: כן!
אישה: זה מדהים.

00:08:59.950 --> 00:09:04.246
אני יכולה, כאילו, לראות את המכונית. 
אלוהים אדירים!

NOTE Paragraph

00:09:09.981 --> 00:09:12.048
איש 2: אני אוהב להיות עיוור.

00:09:12.048 --> 00:09:15.716
אם היתה לי ההזדמנות, באמת,
לא הייתי חוזר להיות רואה.

NOTE Paragraph

00:09:15.716 --> 00:09:19.176
איש 3: ככל שהאתגר גדול יותר,
אתה עומד בפני יותר מכשולים,

00:09:19.176 --> 00:09:21.777
ומצד שני של האתגר

00:09:21.777 --> 00:09:23.425
ניצחון.

00:09:23.425 --> 00:09:28.580
[איטלקית]

00:09:28.580 --> 00:09:38.355
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:09:38.355 --> 00:09:42.245
ד.ק: עכשיו, האם האנשים האלה נראים מפוחדים?

00:09:42.245 --> 00:09:44.067
לא ממש.

00:09:44.067 --> 00:09:46.853
נתנו הדרכת הפעלה

00:09:46.853 --> 00:09:50.382
לעשרות אלפי עוורים ורואים מכל הרקעים

00:09:50.382 --> 00:09:52.820
בכמעט 40 מדינות.

00:09:52.820 --> 00:09:57.302
כשאנשים עוורים לומדים לראות,

00:09:57.302 --> 00:10:00.320
אנשים רואים מקבלים השראה

00:10:00.320 --> 00:10:05.377
לרצות לראות בדרך זו טוב יותר,
ברור יותר, עם פחות פחד,

00:10:06.627 --> 00:10:12.533
מפנ שזה מראה את היכולת הגדולה בכולנו

00:10:12.533 --> 00:10:19.046
לנווט כל סוג של אתגר דרך כל סוג של חשכה,

00:10:19.046 --> 00:10:22.332
לגילויים שלא דמיינתם

00:10:22.332 --> 00:10:27.695
כשאנחנו מופעלים.

NOTE Paragraph

00:10:27.695 --> 00:10:33.709
אני מאחל לכולכם מסע מופעל.

NOTE Paragraph

00:10:33.709 --> 00:10:35.474
תודה רבה לכם.

NOTE Paragraph

00:10:35.474 --> 00:10:42.695
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:10:43.716 --> 00:10:46.162
כריס אנדרסון: דניאל, חברי.

00:10:46.162 --> 00:10:51.297
מאחר ואני יודע שאתה יכול לראות,
זה תשואות בעמידה יוצאות דופן ב TED.

00:10:51.297 --> 00:10:54.281
תודה רבה לך על הרצאה יוצאת דופן.

00:10:54.281 --> 00:10:59.530
רק עוד שאלה אחת על העולם שלך,
העולם הפנימי שלך שאתה בונה.

00:10:59.530 --> 00:11:05.095
אנחנו חושבים שיש לנו דברים
בעולמנו שלך כאדם עיוור אין,

00:11:05.095 --> 00:11:06.819
אבל איך העולם שלך?

00:11:06.819 --> 00:11:09.582
מה יש לך שאין לנו?

NOTE Paragraph

00:11:09.582 --> 00:11:12.717
ד.ק: ראיה של שלוש מאות ושישים מעלות,

00:11:12.717 --> 00:11:16.618
אז הסונאר שלי עובד טוב
מאחורי כמו שהוא עובד לפני.

00:11:16.618 --> 00:11:18.499
הוא עובד מסביב לפינות,

00:11:18.499 --> 00:11:21.238
הוא עובד דרך משטחים.

00:11:22.448 --> 00:11:27.229
באופן כללי, זה סוג
של גאומטריה תלת מימדית מטושטשת.

00:11:27.229 --> 00:11:31.269
אחד הסטודנטים שלי, שעכשיו הפך למנחה,

00:11:31.269 --> 00:11:34.195
כשהוא איבד את הראיה שלו, אחרי כמה חודשים

00:11:34.195 --> 00:11:36.447
הוא ישב בביתו בן שלוש הקומות

00:11:36.447 --> 00:11:40.464
והבין שהוא יכול לשמוע
כל מה שקורה בכל הבית:

00:11:40.464 --> 00:11:44.643
שיחות, אנשים במטבח, אנשים בשרותים,

00:11:44.643 --> 00:11:47.337
במרחק של מספר קומות, במרחק של כמה קירות.

00:11:47.337 --> 00:11:50.889
הוא אמר שזה משהו כמו ראיית רנטגן.

NOTE Paragraph

00:11:50.889 --> 00:11:54.511
כ.א: במה אתה מדמיין שאתה עכשיו?

00:11:54.511 --> 00:11:57.530
איך אתם מדמיין את האולם?

NOTE Paragraph

00:11:57.530 --> 00:12:03.033
ד.ק: הרבה רמקולים, למען האמת.

00:12:04.453 --> 00:12:08.709
זה מעניין. כשאנשים עושים צליל,

00:12:08.709 --> 00:12:13.864
כשהם צוחקים, כשהם זזים,
כשהם שותים או מקנחים את האף

00:12:13.864 --> 00:12:16.557
או כל דבר, אני שומע הכל.

00:12:16.557 --> 00:12:19.738
אני שומע תנועות קטנות שכל אדם עושה.

00:12:19.738 --> 00:12:22.501
שום דבר בעצם לא בורח מתשומת הלב שלי,

00:12:22.501 --> 00:12:24.355
ואז, מנקודת המבט של הסונאר,

00:12:24.355 --> 00:12:30.209
הגודל של החדר, העקומה של הקהל מסביב לבמה,

00:12:30.209 --> 00:12:33.847
זה הגובה של החדר.

00:12:33.847 --> 00:12:37.127
כמו שאני אומר, זה הכל סוג
של גאומטריה של משטחים תלת מימדיים

00:12:37.127 --> 00:12:38.544
מסביבי.

NOTE Paragraph

00:12:38.544 --> 00:12:40.830
כ.א: דניאל, עשית עבודה יוצאת דופן

00:12:40.830 --> 00:12:43.655
בלעזור לכולנו לראות את העולם בדרך אחרת.

00:12:43.655 --> 00:12:45.825
באמת תודה רבה לך על זה.
ד.ק: תודה לך.

NOTE Paragraph

00:12:45.825 --> 00:12:50.214
(מחיאות כפיים)