Return to Video

לכולם סביבכם יש סיפור שהעולם צריך לשמוע.

  • 0:01 - 0:03
    הלילה, אני עומד לנסות לטעון
  • 0:03 - 0:08
    שהזמנה של אדם אהוב, חבר
    או אפילו אדם זר
  • 0:08 - 0:10
    להקליט ראיון משמעותי איתכם
  • 0:10 - 0:15
    יכול להתברר כאחד הרגעים החשובים
    ביותר בחייו של אותו אדם,
  • 0:15 - 0:17
    ובשלכם.
  • 0:17 - 0:21
    כשהייתי בן 22, הייתי בר מזל מספיק
    למצוא את הייעוד שלי
  • 0:21 - 0:23
    כשהתאהבתי בעשייה של סיפורי רדיו.
  • 0:23 - 0:26
    כמעט בדיוק באותו זמן,
  • 0:26 - 0:31
    גיליתי שאבי, שאליו הייתי מאוד,
    מאוד קרוב, הוא הומו.
  • 0:31 - 0:33
    זה תפס אותי בהפתעה גמורה.
  • 0:33 - 0:35
    היינו משפחה מאוד מגובשת,
  • 0:35 - 0:38
    ואני הייתי מרוסק.
  • 0:38 - 0:40
    בשלב מסויים, באחת משיחותינו המתוחות,
  • 0:40 - 0:43
    אבי הזכיר את מהומות סטונוול.
  • 0:43 - 0:46
    הוא אמר לי שלילה אחד ב 1969,
  • 0:46 - 0:49
    קבוצה של מלכות דראג
    שחורות ולטיניות צעירות
  • 0:49 - 0:53
    נאבקה במשטרה
    בבר של הומואים במנהטן
  • 0:53 - 0:55
    שנקרא סטונוול אין,
  • 0:55 - 0:58
    ואיך זה הצית
    את התנועה המודרנית לזכויות ההומואים.
  • 0:58 - 1:01
    זה היה סיפור מדהים,
    ועורר את סקרנותי.
  • 1:01 - 1:06
    אז החלטתי לקחת את רשם הקול שלי
    ולנסות לגלות יותר.
  • 1:06 - 1:10
    בעזרתו של ארכיונאי צעיר
    בשם מייקל שירקר,
  • 1:10 - 1:12
    איתרנו את כל האנשים שמצאנו
  • 1:12 - 1:16
    שהיו בסטונוול אין באותו לילה.
  • 1:16 - 1:18
    כשהקלטתי את הראיונות האלו,
  • 1:18 - 1:20
    ראיתי איך המקרופון נותן לי את הרשות
  • 1:20 - 1:23
    ללכת למקומות שאחרת
    לעולם לא הייתי הולך
  • 1:23 - 1:27
    ולדבר עם אנשים שאולי אחרת
    לעולם לא הייתי מדבר עימם.
  • 1:27 - 1:29
    הייתה לי הזכות להכיר
  • 1:29 - 1:33
    כמה מהאנשים הכי מדהימים, נועזים ואמיצים
  • 1:33 - 1:35
    שמעולם הכרתי.
  • 1:35 - 1:37
    זו היתה הפעם הראשונה שהסיפור של סטונוול
  • 1:37 - 1:39
    סופר לקהל לאומי.
  • 1:39 - 1:41
    הקדשתי את התוכנית לאבי,
  • 1:41 - 1:47
    זה שינה את היחסים שלי איתו,
    וזה שינה את חיי.
  • 1:48 - 1:52
    במהלך 15 השנים הבאות,
    עשיתי עוד הרבה תיעודי רדיו,
  • 1:52 - 1:56
    כדי להאיר אור על אנשים
    שנשמעו בתקשורת רק לעתים נדירות.
  • 1:56 - 1:57
    שוב ושוב,
  • 1:57 - 2:00
    ראיתי איך פעולה פשוטה של להיות מרואיין
  • 2:00 - 2:02
    יכולה להיות כל כך משמעותית לאנשים,
  • 2:02 - 2:06
    במיוחד אלה שאמרו להם
    שהסיפורים שלהם לא משנים.
  • 2:06 - 2:08
    ממש יכולתי לראות
    את גבם של האנשים מתיישר
  • 2:08 - 2:11
    כשהם התחילו לדבר למיקרופון.
  • 2:11 - 2:15
    ב 1998, תיעדתי את
    מלונות האכסניה האחרונים
  • 2:15 - 2:18
    על Bowery במנהטן.
  • 2:18 - 2:20
    אנשים שהו במלונות הזולים
    האלה במשך עשרות שנים.
  • 2:20 - 2:23
    הם חיו בחדרונים
    בגודל של תאי כלא
  • 2:23 - 2:24
    מכוסים ברשת לולים
  • 2:24 - 2:27
    כך שלא יכולתם לעבור
    מחדר אחד לשני.
  • 2:27 - 2:31
    מאוחר יותר, כתבתי ספר על האנשים
    עם הצלם הארווי וואנג.
  • 2:31 - 2:35
    אני זוכר שהלכתי לאכסניה עלובה
    עם גרסה מוקדמת של הספר
  • 2:35 - 2:38
    והראתי לאחד הבחורים את הדף שלו.
  • 2:38 - 2:40
    הוא עמד שם ובהה בו בשתיקה,
  • 2:40 - 2:43
    אז הוא משך את הספר מהיד שלי
  • 2:43 - 2:46
    והתחיל לרוץ במורד
    המסדרון הארוך והצר
  • 2:46 - 2:48
    מחזיק אותו מעל ראשו
  • 2:48 - 2:52
    צועק, "אני קיים! אני קיים."
  • 2:52 - 2:57
    (מחיאות כפיים)
  • 2:57 - 3:01
    במובנים רבים, "אני קיים" הפך
    להשראה של StoryCorps,
  • 3:01 - 3:04
    הרעיון המטורף שהיה לי
    לפני תריסר שנים.
  • 3:04 - 3:06
    המחשבה הייתה לקחת
    עבודה תיעודית
  • 3:06 - 3:08
    ולהפוך אותה על הראש.
  • 3:08 - 3:11
    באופן מסורתי תיעוד משודר,
  • 3:11 - 3:15
    הינו הקלטת ראיונות
    בכדי ליצור יצירת אמנות או בידור
  • 3:15 - 3:19
    או מסר חינוכי שיראה או ישמע
    על ידי המון אנשים,
  • 3:19 - 3:20
    אבל אני רציתי לנסות משהו
  • 3:20 - 3:23
    שהראיון עצמו יהיה המטרה של העבודה הזאת,
  • 3:23 - 3:26
    ולראות אם נוכל לתת להרבה,
    הרבה, הרבה אנשים את ההזדמנות
  • 3:26 - 3:29
    להשמע בדרך זו.
  • 3:29 - 3:32
    אז בתחנת הרכבת גרנד סנטרל לפני 11 שנים,
  • 3:32 - 3:36
    בנינו תא שבו כל אחד
    יכול לבוא לכבד מישהו אחר
  • 3:36 - 3:40
    על ידי ראיונו על חייו.
  • 3:40 - 3:43
    אתם באים לתא הזה ומונחים
    על ידי מדריך שמכניס אתכם פנימה.
  • 3:43 - 3:46
    אתם יושבים מול, למשל, הסבא שלכם
  • 3:46 - 3:49
    למשך קרוב לשעה ואתם מקשיבים ומדברים.
  • 3:49 - 3:53
    אנשים רבים חושבים על זה כעל,
    אם זו היתה אמורה להיות שיחתנו האחרונה,
  • 3:53 - 3:56
    מה הייתי רוצה לשאול ולהגיד לאדם הזה
  • 3:56 - 3:58
    שכל כך משמעותי לי?
  • 3:58 - 4:01
    בסוף הפגישה, אתם יוצאים
    עם עותק של הראיון
  • 4:01 - 4:04
    ועותק נוסף נשלח ל American Folklife Center
  • 4:04 - 4:06
    בסיפריית הקונגרס
  • 4:06 - 4:10
    כך שרבי רבי הנכדים שלכם
    יוכלו ביום מן הימים להכיר את סבא שלכם
  • 4:10 - 4:12
    באמצעות קולו וסיפורו.
  • 4:14 - 4:17
    אז פתחנו את הדוכן הזה
    באחד המקומות העמוסים ביותר בעולם
  • 4:17 - 4:20
    והזמנו אנשים לקחת חלק
    בשיחה אינטימית מאוד
  • 4:20 - 4:21
    עם אדם אחר.
  • 4:21 - 4:26
    לא היה לי מושג אם זה יעבוד,
    אבל מההתחלה זה עבד.
  • 4:26 - 4:29
    אנשים התייחסו ללחוויה
    עם המון כבוד,
  • 4:29 - 4:32
    ושיחות מדהימות התרחשו בפנים.
  • 4:32 - 4:35
    אני רוצה להראות רק קטע אנימציה אחד
  • 4:35 - 4:39
    מראיון מוקלט
    שנערך בתא המקורי בגרנד סנטרל.
  • 4:39 - 4:43
    זהו גו'ש ליטמן בן ה 12,
    מראיין את אמו, שרה.
  • 4:43 - 4:45
    לגו'ש יש תסמונת אספרגר.
  • 4:45 - 4:49
    כפי שאתם ודאי יודעים, ילדים עם
    תסמונת אספרגר חכמים מאוד
  • 4:49 - 4:51
    אבל קשה להם מבחינה חברתית.
  • 4:51 - 4:52
    יש להם בדרך כלל אובססיות.
  • 4:52 - 4:55
    במקרה של גו'ש, זה עם חיות,
  • 4:55 - 4:57
    אז זהו גו'ש מדבר עם אמו שרה
  • 4:57 - 5:00
    בגרנד סנטרל לפני 9 שנים.
  • 5:00 - 5:03
    (וידאו) גו'ש ליטמן:
    מאחד עד עשר,
  • 5:03 - 5:06
    את חושבת שהחיים שלך יהיו
    שונים ללא בעלי חיים?
  • 5:06 - 5:09
    שרה ליטמן: אני חושבת שזה יהיה 8 ללא חיות,
  • 5:09 - 5:11
    מפני שהן מוסיפות כל כך הרבה הנאה לחיים.
  • 5:11 - 5:14
    ג.ל: איך עוד את חושבת
    שהחיים שלך יהיו בלעדיהן?
  • 5:14 - 5:17
    ש.ל: יכולתי להסתדר בלי דברים
    כמו ג'וקים ונחשים.
  • 5:17 - 5:20
    ג.ל: ובכן, אני בסדר עם נחשים
    כל עוד הם לא ארסיים
  • 5:20 - 5:21
    או חונקים אותך או משהו.
  • 5:21 - 5:23
    ש.ל: כן, אני לא ממש בן אדם של נחשים --
  • 5:23 - 5:25
    ג.ל: אבל מקק הוא רק
    מהחרקים שאנחנו אוהבים לשנוא.
  • 5:25 - 5:27
    ש.ל: כן, הוא ממש.
  • 5:27 - 5:30
    ג.ל: חשבת אי פעם שלא תוכלי
    להתמודד עם להביא ילד?
  • 5:30 - 5:33
    ש.ל: אני זוכרת כשהיית תינוק
    היה לך קוליק באמת קשה,
  • 5:33 - 5:35
    אז פשוט בכית ובכית.
  • 5:35 - 5:38
    ג.ל: מה זה קוליק?
    ש.ל: זה כשיש לך כאב בטן
  • 5:38 - 5:41
    וכל מה שאתה עושה זה לצרוח,
    כאילו, למשך שעות.
  • 5:41 - 5:43
    ג.ל: אפילו יותר ממה שאיימי עושה?
  • 5:43 - 5:46
    ש.ל: הייתי די קולני,
    אבל של איימי היה קצת יותר גבוה.
  • 5:46 - 5:49
    ג.ל: אני חושב שזה מרגיש כאילו
    כולם מחבבים את איימי יותר
  • 5:49 - 5:52
    כאילו היא המלאך הקטן המושלם.
  • 5:52 - 5:56
    ש.ל: ובכן, אני יכולה להבין למה אתה
    חושב שאנשים אוהבים את איימי יותר,
  • 5:56 - 5:58
    ואני לא אומרת שזה
    בגלל תסמונת אספרגר שלך,
  • 5:58 - 6:01
    אבל להיות ידידותית מגיע בקלות לאיימי
  • 6:01 - 6:04
    ואילו אני חושבת שבשבילך זה קשה יותר,
  • 6:04 - 6:08
    אבל אנשים שלוקחים את הזמן בכדי
    להכיר אותך אוהבים אותך כל כך.
  • 6:08 - 6:10
    ג.ל: כמו בן או אריק או קרלוס?
    ש.ל: כן --
  • 6:10 - 6:15
    ג.ל: כאילו שיש לי חברים יותר איכותיים
    אבל בכמות קטנה? (צחוק)
  • 6:15 - 6:17
    ש.ל: לא הייתי שופטת את האיכות
    אבל אני חושבת --
  • 6:17 - 6:21
    ג.ל: כלומר, קודם זה היה כמו, איימי אהבה
    את קלאודיה ואז היא שנאה את קלאודיה,
  • 6:21 - 6:23
    היא אהבה את קלאודיה,
    אז היא שנאה את קלאודיה.
  • 6:23 - 6:25
    ש.ל: חלק מזה זה קטע של בנות. מותק.
  • 6:25 - 6:28
    הדבר החשוב עבורך
    הוא שיש לך כמה חברים טובים,
  • 6:28 - 6:30
    וזה באמת מה שאתה צריך בחיים.
  • 6:30 - 6:34
    ג.ל: האם הפכתי להיות
    הבן שרצית כשנולדתי?
  • 6:34 - 6:37
    האם עניתי לציפיות שלך?
  • 6:37 - 6:40
    ש.ל: עלית על הציפיות שלי, מותק,
  • 6:40 - 6:45
    בגלל, בטח, יש לך פנטזיות
    לגבי איך יהיו הילדים שלך,
  • 6:45 - 6:49
    אבל גרמת לי לגדול כל כך הרבה
    כהורה כי אתה חושב...
  • 6:49 - 6:51
    ג.ל: ובכן, אני הייתי זה שהפך אותך להורה.
  • 6:51 - 6:54
    ש.ל: אתה הייתי זה שהפך אותי להורה.
    זו נקודה טובה. (צחוק)
  • 6:54 - 6:56
    אבל גם מפני שאתה חושב בצורה שונה
  • 6:56 - 6:59
    ממה שמספרים לך בספרי הורות,
  • 6:59 - 7:03
    אני באמת הייתי צריכה ללמוד
    לחשוב מחוץ לקופסה איתך,
  • 7:03 - 7:07
    וזה עשה אותי הרבה יותר יצירתית
    כהורה וכאדם,
  • 7:07 - 7:09
    ואני תמיד אודה לך על כך.
  • 7:09 - 7:11
    ג.ל: וזה עזר כשאיימי נולדה?
  • 7:11 - 7:16
    ש.ל: וזה עזר כשאיימי נולדה,
    אבל אתה כל כך מיוחד בשבילי
  • 7:16 - 7:19
    ואני כל כך ברת מזל שיש לי בן כמוך.
  • 7:19 - 7:26
    (מחיאות כפיים)
  • 7:27 - 7:29
    דייויד לייסי: אחרי שהסיפור
    הזה הושמע ברדיו הציבורי,
  • 7:29 - 7:31
    גו'ש קיבל מאות מכתבים
  • 7:31 - 7:33
    שאמרו לו איזה ילד מדהים הוא היה.
  • 7:33 - 7:36
    אמו, שרה, אגדה אותם לספר,
  • 7:36 - 7:40
    וכשנטפלו לגו'ש בבית הספר,
    הם היו קוראים את המכתבים יחד.
  • 7:40 - 7:42
    אני רק רוצה להגיד ששניים מהגיבורים שלי
  • 7:42 - 7:43
    נמצאים איתנו כאן הלילה.
  • 7:43 - 7:48
    שרה ליטמן ובנה גו'ש,
    שהינו תלמיד מצטיין במכללה.
  • 7:48 - 7:52
    (מחיאות כפיים)
  • 7:52 - 7:56
    אתם יודעים, אנשים רבים מדברים על כך שהם
    בוכים כשהם שומעים את סיפורי StoryCorps
  • 7:56 - 7:58
    וזה לא מפני שהם עצובים.
  • 7:58 - 7:59
    רובם לא.
  • 7:59 - 8:02
    אני חושב שזה מפני שאתם שומעים
    משהו אמיתי וטהור
  • 8:02 - 8:04
    ברגע הזה, כשלפעמים קשה להגיד
  • 8:04 - 8:07
    מה אמיתי ומה פרסום.
  • 8:07 - 8:10
    זה סוג של טלויזיית אנטי-מציאות.
  • 8:10 - 8:12
    אף אחד לא מגיע ל StoryCorps בכדי להתעשר .
  • 8:12 - 8:14
    אף אחד לא מגיע בכדי להתפרסם.
  • 8:14 - 8:17
    זו פשוט פעולה של נדיבות ואהבה.
  • 8:17 - 8:19
    רבים מהם פשוט אנשים רגילים
  • 8:19 - 8:24
    מדברים על לחיות חיי הגינות
    אומץ לב ואצילות,
  • 8:24 - 8:26
    וכשאתם שומעים סוג כזה של סיפורים,
  • 8:26 - 8:31
    זה יכול לפעמים להרגיש
    שאתם הולכים על אדמה קדושה.
  • 8:31 - 8:33
    אז הניסוי הזה בגרנד סנטרל עבד,
  • 8:33 - 8:36
    והתרחבנו בארץ.
  • 8:36 - 8:39
    היום, יותר מ 100,000 אנשים
    בכל 50 המדינות
  • 8:39 - 8:42
    באלפי ערים ברחבי אמריקה
  • 8:42 - 8:44
    הקליטו ראיונות ב StoryCorps.
  • 8:44 - 8:49
    זהו עכשיו האוסף היחיד הגדול ביותר
    של קולות אדם שאי פעם לוקט
  • 8:49 - 8:55
    (מחיאות כפיים)
  • 8:55 - 8:57
    שכרנו ואימנו מאות מדריכים
  • 8:57 - 9:00
    בכדי לעזור לאנשים דרך החוויה.
  • 9:00 - 9:02
    רובם עבדו שנה או שנתיים עם StoryCorps
  • 9:02 - 9:06
    טיילו בארץ, אספו חוכמה אנושית.
  • 9:06 - 9:08
    הם קוראים לזה עדות,
  • 9:08 - 9:09
    ואם תשאלו אותם,
  • 9:09 - 9:13
    כל המדריכים יאמרו לכם
    שהדבר החשוב ביותר
  • 9:13 - 9:16
    שהם למדו מעצם היותם נוכחים
    במהלך הראיונות האלו
  • 9:16 - 9:19
    הוא שאנשים בבסיסם טובים.
  • 9:19 - 9:22
    ואני חושב שבשנים הראשונות
    של StoryCorps, יכולתם לטעון
  • 9:22 - 9:25
    שזה היה סוג של הטיית בחירה שקרתה,
  • 9:25 - 9:28
    אבל אחרי עשרות אלפי
    ראיונות עם כל סוגי האנשים
  • 9:28 - 9:29
    מכל קצוות הארץ --
  • 9:29 - 9:33
    עשירים, עניים, בני חמש עד 105,
  • 9:33 - 9:36
    80 שפות שונות,
    על פני הקשת הפוליטית --
  • 9:37 - 9:41
    אתם חייבים לחשוב שאולי
    החברה האלה בעצם עלו על משהו.
  • 9:41 - 9:45
    גם אני למדתי המון מהראיונות האלו.
  • 9:45 - 9:48
    למדתי על השירה, החוכמה והחסד
  • 9:48 - 9:51
    שאפשר למצוא במילים
    של אנשים סביבנו
  • 9:51 - 9:54
    כאשר אנו פשוט
    לוקחים את הזמן להקשיב,
  • 9:54 - 9:57
    כמו הראיון הזה
  • 9:57 - 10:00
    בין פקיד הימורים בברוקלין בשם דני פרזה
  • 10:00 - 10:05
    שהביא את אשתו אנני ל StoryCorps
    לדבר על אהבתו אליה.
  • 10:07 - 10:09
    (קול) דני פרזה: את רואה, העניין הוא,
  • 10:09 - 10:11
    אני תמיד מרגיש אשם כשאני
    אומר לך "אני אוהב אותך".
  • 10:11 - 10:14
    ואני אומר זאת לעיתים קרובות.
    אני אומר זאת כדי להזכיר לך
  • 10:14 - 10:17
    שכמה שאני גוץ
    זה בא ממני.
  • 10:17 - 10:21
    זה כמו לשמוע שיר יפה מרדיו ישן שבור,
  • 10:21 - 10:23
    וזה נחמד מצידך לשמור את הרדיו בבית.
  • 10:23 - 10:26
    אנני פרזה: אם אין לי פתק על שולחן המטבח,
  • 10:26 - 10:28
    אני חושבת שמשהו לא בסדר.
  • 10:28 - 10:30
    אתה כותב לי מכתב אהבה כל בוקר.
  • 10:30 - 10:32
    ד.פ: ובכן, הדבר היחיד
    שיכול להיות לא בסדר
  • 10:32 - 10:34
    זה שלא יכולתי למצוא עט טיפשי.
  • 10:34 - 10:35
    א.פ: לנסיכה שלי:
  • 10:35 - 10:37
    מזג האויר היום בחוץ הוא גשום מאוד.
  • 10:37 - 10:39
    אני אתקש אליך ב 11:20 בבוקר.
  • 10:39 - 10:41
    ד.פ: זה דיווח מזג אויר רומנטי.
  • 10:41 - 10:44
    א.פ: ואני אוהב אותך.
    אני אוהב אותך. אוהב אותך.
  • 10:44 - 10:47
    ד.פ: כשגבר נשוי באושר,
    לא משנה מה קורה בעבודה,
  • 10:47 - 10:49
    לא משנה מה קורה בשאר היום,
  • 10:49 - 10:51
    יש מחסה כשאתה מגיע הביתה,
  • 10:51 - 10:53
    יש ידע בידיעה שאתה יכול לחבק מישהי
  • 10:53 - 10:57
    מבלי שתזרוק אותך למטה.
    ותאמר "תוריד את הידיים שלך ממני."
  • 10:57 - 10:59
    להיות נשוי זה כמו שתהיה
    לך טלויזיה צבעונית.
  • 10:59 - 11:01
    לעולם לא תרצה
    לחזור לטלויזיה שחור לבן.
  • 11:01 - 11:05
    (צחוק)
  • 11:05 - 11:07
    ד.ל: דני היה בגובה כמטר וחצי
  • 11:07 - 11:10
    עם עיניים פוזלות
    ושן בודדת,
  • 11:10 - 11:14
    אבל לדני פרזה היתה יותר רומנטיקה
    בזרת הקטנה שלו
  • 11:14 - 11:17
    מכל הגברים המובילים של הוליווד יחד.
  • 11:17 - 11:19
    מה עוד למדתי?
  • 11:19 - 11:22
    למדתי על היכולת שכמעט אי אפשר לדמיין
  • 11:22 - 11:24
    של הרוח האנושית לסלוח.
  • 11:24 - 11:28
    למדתי על חוסן נפשי, למדתי על כוח.
  • 11:28 - 11:31
    כמו הראיון עם אושי ישראל ומרי גו'נסון.
  • 11:31 - 11:36
    כשאושי היה נער, הוא רצח
    את בנה היחד של מרי,
  • 11:36 - 11:38
    לארמיון בירד, במלחמת כנופיות.
  • 11:38 - 11:41
    עשר שנים מאוחר יותר, מרי הלכה לכלא
  • 11:41 - 11:44
    לפגוש את אושי ולהבין מי היה האדם הזה
  • 11:44 - 11:46
    שלקח את חייו של בנה.
  • 11:46 - 11:49
    לאט ובאופן מופלא,
    הם הפכו לחברים,
  • 11:49 - 11:52
    וכשהוא השתחרר לבסוף מהכלא,
  • 11:52 - 11:55
    אושי למעשה עבר לגור בשכנות למרי.
  • 11:55 - 11:59
    זה רק קטע קצר של שיחה שהיתה להם
  • 11:59 - 12:01
    מיד לאחר שאושי השתחרר.
  • 12:02 - 12:05
    (וידאו) מרי גו'נסון: הבן הטבעי שלי
    לא נמצא פה יותר.
  • 12:05 - 12:09
    לא ראיתי אותו מסיים לימודים,
    ועכשיו אתה הולך לקולג'.
  • 12:09 - 12:12
    תהיה לי ההזדמנות
    לראות אותך מסיים.
  • 12:12 - 12:15
    לא ראיתי אותו מתחתן.
  • 12:15 - 12:19
    בתקווה יום אחד, אני אוכל
    לחוות זאת איתך.
  • 12:19 - 12:21
    אושי ישראל: רק לשמוע אותך אומרת
    את הדברים האלו ולהיות
  • 12:21 - 12:25
    בחיים שלי באופן שאת נמצאת זה המניע שלי.
  • 12:25 - 12:30
    זה מניע אותי לוודא
    שאני אשאר במסלול הנכון.
  • 12:30 - 12:32
    את עדיין מאמינה בי,
  • 12:32 - 12:35
    והעובדה שאת יכולה למרות
    כל הכאב שגרמתי לך,
  • 12:35 - 12:37
    זה מדהים.
  • 12:37 - 12:43
    מ.ג: אני יודעת שזה לא דבר קל
    להיות מסוגלים לחלוק את סיפורנו,
  • 12:43 - 12:46
    אפילו שאנחנו יושבים פה
    מסתכלים אחד על השניה ברגע זה.
  • 12:46 - 12:52
    אני יודעת שזה לא דבר קל,
    אז אני מעריצה את זה שאתה יכול לעשות זאת.
  • 12:52 - 12:57
    א.י: אני אוהב אותך, גברת.
    מ.ג: גם אני אוהבת אותך, בן.
  • 13:00 - 13:06
    (מחיאות כפיים)
  • 13:06 - 13:12
    ד.ל: ואני מקבל תזכורות
    אינספור פעמים על אומץ לבם של אנשים,
  • 13:12 - 13:17
    ואיך קשת ההיסטוריה
    באמת מתעקלת לכיוון צדק.
  • 13:17 - 13:21
    כמו הסיפור של אלקסיס מרטינז,
    שנולדה כארתור מרטינז
  • 13:21 - 13:24
    בפרוייקטים של הרולד אייקס בשיקגו.
  • 13:24 - 13:27
    בראיון, היא מדברת
    עם בתה לזלי
  • 13:27 - 13:29
    על איך זה להצטרף לכנופיה
    כבחור צעיר,
  • 13:29 - 13:34
    ומאוחר יותר בחיים לשנות מגדר
    לאישה שהיא תמיד היתה אמורה להיות.
  • 13:34 - 13:36
    זאת אלקסיס ובתה לזלי.
  • 13:36 - 13:39
    (קול) אלקסיס מרטינז:
    אחד הדברים הקשים ביותר עבורי היה
  • 13:39 - 13:42
    שתמיד פחדתי שלא ירשו לי
  • 13:42 - 13:45
    להיות נוכחת בחיי הנכדות שלי,
  • 13:45 - 13:48
    ואת ניפצת את זה לגמרי,
  • 13:48 - 13:49
    את ובעלך.
  • 13:49 - 13:52
    אחד מהפירות זה מערכת היחסים שלי עם הנכדות.
  • 13:52 - 13:56
    הן רבות אחת עם השנייה לפעמים
    אם אני הוא או היא.
  • 13:56 - 13:58
    לזלי מרטינז: אבל הן
    חופשיות לדבר על זה.
  • 13:58 - 14:01
    א.מ: הן חופשיות לדבר על זה,
    אבל זה, עבורי, פלא.
  • 14:01 - 14:05
    ל.מ: את לא צריכה להתנצל.
    את לא צריכה ללכת על קצות האצעות.
  • 14:05 - 14:09
    אנחנו לא ננתק אותך,
    וזה משהו שתמיד
  • 14:09 - 14:12
    רציתי פשוט לדעת, שאת נאהבת.
  • 14:12 - 14:15
    א.מ: את יודעת, אני חיה את זה כל יום עכשיו.
  • 14:15 - 14:20
    אני הולכת ברחוב כאישה,
    ואני באמת שלמה עם מי שאני.
  • 14:20 - 14:22
    אני מתכוונת, הלואי שהיה לי
    קול רך יותר אולי,
  • 14:22 - 14:28
    אבל עכשיו אני הוכלת עם האהבה
    ואני מנסה לחיות בדרך זו כל יום.
  • 14:32 - 14:35
    ד.ל: עכשיו אני הוכלת עם האהבה.
  • 14:35 - 14:38
    אני הולך לספר
    לכם סוד על StoryCorps.
  • 14:38 - 14:41
    זה דורש אומץ לקיים את השיחות האלו.
  • 14:41 - 14:44
    StoryCorps מדבר אל האלמוות שלנו.
  • 14:44 - 14:48
    המשתתפים יודעים שההקלטות
    יישמעו זמן רב אחרי שהם ילכו.
  • 14:48 - 14:50
    ישנו רופא הוספיס בשם אירה ביוק
  • 14:50 - 14:53
    שעבד צמוד איתנו בהקלטת ראיונות
  • 14:53 - 14:54
    עם אנשים שעמדו למות.
  • 14:54 - 14:57
    הוא כתב ספר בשם
    "ארבעת הדברים שהכי משנים"
  • 14:57 - 15:01
    על ארבעת הדברים שאתם רוצים לאמר
    לאנשים הכי חשובים בחייכם
  • 15:01 - 15:04
    לפני שהם או אתם מתים:
  • 15:04 - 15:06
    תודה לך, אני אוהב אותך,
  • 15:06 - 15:10
    סלח לי, אני סולח לך.
  • 15:10 - 15:13
    אלו בערך ארבעת המילים הכי חזקות
    שאנחנו יכולים להגיד אחד לשני
  • 15:13 - 15:17
    ולעיתים קרובות זה מה שקורה
    בתא של StoryCorps.
  • 15:17 - 15:20
    זו הזדמנות לקבל תחושה של סגירת מעגל
    עם מישהו שאכפת לכם ממנו
  • 15:20 - 15:23
    אין חרטות, הכל נאמר.
  • 15:23 - 15:26
    וזה קשה ודורש אומץ,
  • 15:26 - 15:30
    אבל בגלל זה אנחנו בחיים, נכון?
  • 15:31 - 15:34
    אז, הפרס של TED.
  • 15:34 - 15:37
    כשלראשונה שמעתי מ TED
    ומכריס לפני כמה חודשים
  • 15:37 - 15:41
    על האפשרות של הפרס,
    נפלתי על הרצפה.
  • 15:41 - 15:44
    הם ביקשו ממני לבוא
    עם משאלה קצרה לאנושות,
  • 15:44 - 15:46
    לא יותר מ 50 מילים.
  • 15:46 - 15:49
    אז חשבתי על זה,
    כתבתי את 50 המילים שלי,
  • 15:49 - 15:53
    וכמה שבועות מאוחר יותר,
    כריס התקשר ואמר, "לך על זה."
  • 15:53 - 15:56
    אז הנה המשאלה שלי:
  • 15:56 - 15:59
    שאתם תעזרו לנו
  • 15:59 - 16:02
    לקחת את כל מה שלמדנו דרך StoryCorps
  • 16:02 - 16:05
    ותביאו זאת לעולם
  • 16:05 - 16:09
    כך שכל אחד בכל מקום
    יוכל בקלות להקליט ראיון משמעותי
  • 16:09 - 16:14
    עם אדם אחר
    שאז יישמר בארכיון להסטוריה.
  • 16:14 - 16:18
    איך אנחנו הולכים לעשות זאת?
    עם זה.
  • 16:18 - 16:22
    אנחנו מתקדמים מהר לעבר העתיד
    שם לכל אחד בעולם
  • 16:22 - 16:24
    תהיה גישה לאחד מאלה,
  • 16:24 - 16:28
    ויש לזה כוח שלפני 11 שנה
    לא יכולתי לדמיין
  • 16:28 - 16:30
    כשרק התחלתי את StoryCorps.
  • 16:30 - 16:31
    יש לזה מיקרופון,
  • 16:31 - 16:34
    הוא יכול להגיד לכם איך לעשות דברים,
  • 16:34 - 16:36
    וזה יכול לשלוח קבצי קול.
  • 16:36 - 16:39
    אלו המרכיבים המרכזיים.
  • 16:39 - 16:42
    אז החלק הראשון של המשאלה כבר בדרך.
  • 16:42 - 16:43
    בחודשיים האחרונים,
  • 16:43 - 16:46
    הצוות ב StoryCorps
    עבד במרץ
  • 16:46 - 16:50
    בכדי ליצור אפליקציה שתוציא
    את StoryCorps מחוץ לתאים.
  • 16:50 - 16:55
    כך שכל אדם בכל מקום
    בכל זמן יוכל לחוות זאת.
  • 16:55 - 16:59
    זכרו, StoryCorps תמיד היה
    שני אנשים ומדריך
  • 16:59 - 17:03
    שעוזר להם להקליט את
    השיחות שלהם, שישמרו לעד,
  • 17:03 - 17:05
    אבל ממש ברגע זה,
  • 17:05 - 17:09
    אנחנו משחררים גירסת בטא
    של אפליקציית StoryCorps.
  • 17:09 - 17:12
    האפליקציה היא מדריך דיגיטלי
    שמסביר לכם
  • 17:12 - 17:14
    את התהליך של ראיון ב StoryCorps,
  • 17:14 - 17:16
    עוזר לכם לבחור שאלות,
  • 17:16 - 17:18
    ונותן לכם את כל הטיפים שאתם צריכים
  • 17:18 - 17:21
    בכדי להקליט ראיון StoryCorps משמעותי,
  • 17:21 - 17:26
    ואז בלחיצה אחת להעלות אותו
    לארכיון שלנו בספריית הקונגרס.
  • 17:26 - 17:29
    זהו החלק הקל, הטכנולוגיה.
  • 17:29 - 17:32
    האתגר האמיתי תלוי בכם:
  • 17:32 - 17:35
    לקחת את הכלי הזה ולהבין
    איך אנחנו יכולים להשתמש בו
  • 17:35 - 17:38
    בכל רחבי אמריקה ומסביב לעולם,
  • 17:38 - 17:41
    כך שבמקום להקליט אלפי
    ראיונות StoryCorps בשנה,
  • 17:41 - 17:44
    נוכל פוטנציאלית להקליט עשרות אלפים
  • 17:44 - 17:46
    או מאות אלפים
  • 17:46 - 17:48
    או אולי אפילו יותר.
  • 17:49 - 17:53
    דמיינו, למשל, משימת שעורי בית ארצית
  • 17:53 - 17:57
    שכל תלמיד תיכון הלומד את
    ההסטוריה של ארצות הברית
  • 17:57 - 18:00
    יקליט ראיון עם אדם מבוגר
    במהלך חג ההודיה,
  • 18:00 - 18:03
    כך שבסוף שבוע אחד
  • 18:03 - 18:08
    דור שלם של חיים ונסיון אמריקני יתועד.
  • 18:08 - 18:14
    (מחיאות כפיים)
  • 18:16 - 18:19
    או דמיינו אמהות משני צידי
    קונפליקט במקום כלשהו בעולם
  • 18:19 - 18:23
    יושבות לא בכדי לדבר על הקונפליקט שלהן
  • 18:23 - 18:25
    אלא בכדי לגלות מי הן כבני אדם,
  • 18:25 - 18:29
    ובעשייה הזאת, יוכלו
    לבנות קשרים של אמון;
  • 18:29 - 18:32
    או שיום אחד זה יהפוך
    למסורת ברחבי העולם
  • 18:32 - 18:35
    שאנשים יכובדו עם ראיון ב StoryCorps
  • 18:35 - 18:37
    ביום הולדתם ה 75;
  • 18:37 - 18:39
    או שאנשים בקהילה שלכם
  • 18:39 - 18:44
    ילכו לבתי אבות או בתי חולים
    או מקלטים לחסרי בית או אפילו בתי כלא
  • 18:44 - 18:48
    חמושים באפליקציה הזו ויכבדו אנשים
    שנשמעו הכי פחות בחברה שלנו
  • 18:48 - 18:51
    וישאלו אותם מי הם,
    מה הם למדו בחיים,
  • 18:51 - 18:53
    ואיך הם היו רוצים להזכר.
  • 18:53 - 18:59
    (מחיאות כפיים)
  • 19:01 - 19:04
    לפני עשר שנים, הקלטתי
    ראיון StoryCorps עם אבי
  • 19:04 - 19:09
    שהיה פסיכיאטר והפך פעיל הומו ידוע.
  • 19:09 - 19:12
    זאת תמונה שלנו בראיון.
  • 19:12 - 19:16
    מעולם לא חשבתי על ההקלטה הזו
    עד לפני שנתיים,
  • 19:16 - 19:19
    כשאבי, שנראה שהיה בבריאות מושלמת
  • 19:19 - 19:21
    ועדיין נפגש עם פציינטים 40 שעות בשבוע,
  • 19:21 - 19:24
    אובחן עם סרטן.
  • 19:24 - 19:27
    הוא נפתר בפתאומיות כמה ימים מאוחר יותר.
  • 19:27 - 19:30
    זה היה 28 ביוני, 2012,
  • 19:30 - 19:34
    יום השנה למהומות סטונוול.
  • 19:34 - 19:37
    הקשבתי לראיון הזה
    לראשונה בשלוש בבוקר
  • 19:37 - 19:39
    ביום שבו הוא נפתר.
  • 19:39 - 19:41
    יש לי שני ילדים צעירים בבית,
  • 19:41 - 19:45
    וידעתי שהדרך היחידה שהם
    יוכלו להכיר את האדם הזה
  • 19:45 - 19:49
    שהיה דמות כל כך חשובה בחיי
    תהיה דרך הפגישה הזאת.
  • 19:49 - 19:53
    חשבתי שאני לא אוכל להאמין ב StoryCorps
    עמוק יותר ממה שכבר האמנתי
  • 19:53 - 19:55
    אבל זה היה ברגע ההוא
  • 19:55 - 20:00
    שלגמרי קלטתי והפנמתי
    את החשיבות של ההקלטות הללו.
  • 20:00 - 20:02
    כל יום, אנשים באים אלי
  • 20:02 - 20:06
    ואומרים, "הלוואי שהייתי מראיין
    את אבי או סבתי או אחי,
  • 20:06 - 20:08
    אבל חיכיתי יותר מידי זמן.
  • 20:08 - 20:10
    עכשיו, אף אחד לא צריך לחכות עוד.
  • 20:10 - 20:12
    ברגע הזה,
  • 20:12 - 20:16
    כאשר כל כך הרבה מהאופן בו אנו מתקשרים
    הוא חולף וחסר חשיבות
  • 20:16 - 20:18
    הצטרפו אלינו ליצירת ארכיון דיגטלי
  • 20:18 - 20:23
    של שיחות שהן מחזיקות מעמד והסטוריות.
  • 20:23 - 20:25
    עזרו לנו ליצור מתנה זו לילדינו,
  • 20:25 - 20:29
    העדות הזו למי אנחנו כבני אדם.
  • 20:29 - 20:33
    אני מקווה שתעזרו לנו להגשים משאלה זו.
  • 20:33 - 20:38
    ראיינו בן משפחה, חבר או אפילו זר.
  • 20:38 - 20:44
    יחד, נוכל ליצור ארכיון
    של חוכמה אנושית,
  • 20:44 - 20:46
    ואולי על ידי כך,
  • 20:46 - 20:50
    נלמד להקשיב יותר
    ולצעוק פחות.
  • 20:50 - 20:54
    אולי השיחות האלו יזכירו לנו
    מה חשוב באמת.
  • 20:54 - 20:57
    ואולי, רק אולי,
  • 20:57 - 21:00
    זה יעזור לנו להכיר באמת הפשוטה
  • 21:00 - 21:04
    שכל חיים, כל אחד ואחת,
  • 21:04 - 21:07
    חשובים בצורה שווה ואינסופית.
  • 21:07 - 21:09
    תודה רבה לכם.
  • 21:09 - 21:11
    (מחיאות כפיים)
  • 21:11 - 21:15
    תודה לכם. תודה לכם.
  • 21:15 - 21:17
    (מחיאות כפיים)
  • 21:17 - 21:20
    תודה לכם.
  • 21:20 - 21:25
    (מחיאות כפיים)
Title:
לכולם סביבכם יש סיפור שהעולם צריך לשמוע.
Speaker:
דייב לייסי
Description:

דייב לייסי פתח את תא StoryCorps הראשון בתחנת הרכבת גרנד סנטרל בניו יורק בשנת 2003 במטרה ליצור מקום שקט שבו אדם יוכל לכבד מישהו שהיה חשוב לו על ידי הקשבה לסיפור שלו.

מאז, StoryCorps התפתח לאוסף של קולות אנושיים הגדול ביותר שלוקט אי פעם.

משאלתו בפרס TED: להגדיל את הארכיון הדיגיטלי של החוכמה הקולקטיבית של האנושות.
שמעו את חזונו להפוך את StoryCorps לגלובלי - ואיך אתם תוכלו להיות חלק ממנו על ידי ריאיון עם מישהו דרך אפליקציית StoryCorps.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:38

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.