איך לכתוב סיפורים בדיוניים שמתעוררים לחיים? - נלו הופקינסון
-
0:08 - 0:12אנחנו קוראים סיפורים בדיוניים מהרבה סיבות.
-
0:12 - 0:13כדי לבדר את עצמנו,
-
0:13 - 0:15כדי לגלות מי עשה את זה,
-
0:15 - 0:18כדי להגיע לפלנטות מוזרות וחדשות,
-
0:18 - 0:19כדי לפחד,
-
0:19 - 0:20כדי לצחוק,
-
0:20 - 0:21כדי לבכות,
-
0:21 - 0:22כדי לחשוב,
-
0:22 - 0:23כדי להרגיש,
-
0:23 - 0:28כדי להיות כל כך שקועים כך
שבמשך זמן מסויים נשכח איפה אנחנו. -
0:28 - 0:31אז, מה עם לכתוב סיפורים בדיוניים?
-
0:31 - 0:34איך אתם שואבים את הקוראים
לתוך הסיפורים שלכם? -
0:34 - 0:36עם עלילה מרגשת? אולי.
-
0:36 - 0:39דמויות מרתקות? כנראה.
-
0:39 - 0:43שפה נפלאה? אולי.
-
0:43 - 0:48"הרגליים של בילי הן אטריות.
קצות שיערה הן מחטים רעילות. -
0:48 - 0:53הלשון שלה היא ספוג מחוספס,
והעיניים שלה הן שקיות של אקונומיקה." -
0:53 - 0:58האם התאור הזה גורמם לכם
להרגיש כמעט דוחה כמו בילי? -
0:58 - 1:01אנחנו מבינים שהרגליים של בילי
הן לא באמת איטריות. -
1:01 - 1:04לבילי, הן מרגישות רכות כאטריות מבושלות.
-
1:04 - 1:07זו השוואה מרומזת, מטאפורה.
-
1:07 - 1:10אז, למה לא פשוט לכתוב את זה?
-
1:10 - 1:13"בילי מרגישה בחילה וחלשה."
-
1:13 - 1:18הסיכויים הם שהתאור השני
לא היה חי כמו הראשון. -
1:18 - 1:21הנקודה של בדיון היא להטיל כישוף,
-
1:21 - 1:26אשליה רגעית שאתם חיים בעולם הסיפור.
-
1:26 - 1:28בדיון מערב את החושים,
-
1:28 - 1:31ועוזר לנו ליצור סימולציה מוחית בהירה
-
1:31 - 1:34של החוויה שיש לדמויות.
-
1:34 - 1:37הבמה והמסך מערבים כמה מהחושים שלנו ישירות.
-
1:37 - 1:42אנחנו רואים ושומעים
את הקשר בין הדמויות והמצב. -
1:42 - 1:43אבל עם בדיון פרוזאי,
-
1:43 - 1:48כל שיש לכם הם סמלים סטטים על רקע מנוגד.
-
1:48 - 1:52אם אתם מתארים את הסיפור כעובדה,
בשפה לא טקטילית, -
1:52 - 1:54הכישוף מאיים להיות חלש.
-
1:54 - 1:58הקוראת שלכם אולי לא מקבלת
יותר מעבר לפרוש הקשקושים. -
1:58 - 2:00היא תבין איך בילי מרגישה,
-
2:00 - 2:04אבל היא לא תרגיש מה שבילי מרגישה.
-
2:04 - 2:07היא תקרא, לא עטופה בעולם הסיפור,
-
2:07 - 2:13מגלה את האמיתות של החיים של בילי
באותו זמן שבילי עושה זאת. -
2:13 - 2:16הבדיון משחק עם החושים שלנו:
-
2:16 - 2:17טעם,
-
2:17 - 2:18ריח,
-
2:18 - 2:19מגע,
-
2:19 - 2:20שמיעה,
-
2:20 - 2:21ראיה,
-
2:21 - 2:23וחוש התנועה.
-
2:23 - 2:29הוא גם משחק עם היכולת שלנו
לפשט וליצור אסוציאציות מורכבות. -
2:29 - 2:31הביטו במשפט הבא.
-
2:31 - 2:33"העולם היה שקט כמו רוח רפאים,
-
2:33 - 2:38חוץ מרשרוש המפרשים
והגרגור של המים על גוף הספינה." -
2:38 - 2:41המילים, "שקט," "רשרוש," ו"גרגור,"
-
2:41 - 2:43מערבות את חוש השמיעה.
-
2:43 - 2:47שימו לב שבאקל לא משתמש במילה הגנרית צליל.
-
2:47 - 2:53כל מילה שהוא בוחר
מעוררת איכות מסויימת של צליל. -
2:53 - 2:56אז, כמו אומן שמורח משיכות מכחול
-
2:56 - 2:59כדי לתת תחושה של מרקם לציור,
-
2:59 - 3:04הוא מוסיף שכבה נוספת,
תנועה, "רשרוש המפרשים," -
3:04 - 3:08ומגע, "הגרגור של המים על גוף הספינה."
-
3:08 - 3:11לבסוף, הוא נותן חיבור אבסטרקטי
-
3:11 - 3:15על ידי חיבור המילה שקט עם המילה רוח רפאים.
-
3:15 - 3:17לא "שקט כמו רוח רפאים,"
-
3:17 - 3:19שמוסיפה שכבה נוספת מרחיקה של דימוי
-
3:19 - 3:21בין הקורא והחוויה.
-
3:21 - 3:26במקום, באקל יוצר את המטאפורה
"שקט כמו רוח רפאים" -
3:26 - 3:29להשוואה מרומזת בנגוד לגלויה.
-
3:29 - 3:32תמיד נאמר לכותבים להמנע מקלישאות
-
3:32 - 3:36מפני שיש מעט מאוד חיבור עם הקוראים
בשימוש בדמויות שבשימוש רב מדי, -
3:36 - 3:38כמו "אדום כמו ורד."
-
3:38 - 3:39אלא לתת להם,
-
3:39 - 3:42"אהבה... החלה על החוף.
-
3:42 - 3:47היא התחילה ביום בו ג'ייקוב ראה את אנט
בשמלה בצבע דובדבן מבושל שלה," -
3:47 - 3:50והמוחות שלהם התחברו במשימה המושכת
-
3:50 - 3:53של להבין איך נראית שמלה בצבע דובדבן מבושל.
-
3:53 - 3:57פתאום, הם על החוף עומדים להתאהב.
-
3:57 - 4:01הם חווים את הסיפור גם ברמה הבטנית
וגם ברמה הרעיונית, -
4:01 - 4:04פוגשים את הסופר באמצע הדרך במשחק הדמיוני
-
4:04 - 4:08של ליצור עולם דינמי של החושים.
-
4:08 - 4:11אז כשאתם כותבים,
השתמשו במילים שנבחרו בקפידה -
4:11 - 4:16כדי לערב צלילים, מראות,
טעמים, מגע, ריחות, ותנועה. -
4:16 - 4:21אז צרו קונוטציות לא צפויות
בין הפריטים של הסיפור, -
4:21 - 4:25והציתו את שרפת הקוצים
של הדמיון של הקוראים.
- Title:
- איך לכתוב סיפורים בדיוניים שמתעוררים לחיים? - נלו הופקינסון
- Description:
-
more » « less
צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/how-to-write-fiction-that-comes-alive-nalo-hopkinson
הנקודה בסיפורים דמיוניים היא להטיל כישוף, אשליה רגעית שאתם חיים בעולם של הסיפור. אבל כסופרים, איך אתם שואבים את הקוראים לתוך הסיפורים שלכם בדרך זו? נלו הופקינסון חולקת כמה טיפים לאיך להשתמש בשפה כדי באמת לגרום לסיפור להתעורר לחיים.
שיעור מאת נלו הופקינסון, אנימציה של אנג'ויאנימיישן.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TED-Ed
- Duration:
- 04:42
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
Tal Dekkers accepted Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How to write fiction that comes alive - Nalo Hopkinson |