Return to Video

איך מצאנו את המקום הכי גרוע לחנות בניו יורק -- בשימוש בביג דאטה

  • 0:01 - 0:04
    9,600 קילומטרים של כביש,
  • 0:04 - 0:06
    965 קילומטר של מסילות תחתית,
  • 0:06 - 0:07
    650 קילומטר של נתיבי אופניים
  • 0:07 - 0:09
    וכמעט קילומטר של מסילת רכבת קלה,
  • 0:09 - 0:11
    אם אי פעם הייתם באי רוזוולט.
  • 0:11 - 0:14
    אלה המספרים שיוצרים
    את התשתית של העיר ניו יורק.
  • 0:14 - 0:16
    אלה הסטטיסטיקות של התשתיות שלנו.
  • 0:16 - 0:20
    הם סוג המספרים שאתם יכולים למצוא
    משוחררים בדוחות של סוכנויות עירוניות.
  • 0:20 - 0:22
    לדוגמה, המחלקה לתחבורה כנראה תגיד לכם
  • 0:22 - 0:24
    כמה קילומטרים של כביש הם מתחזקים.
  • 0:24 - 0:26
    ה MTA יתגאו בכמה קילומטרים
    של רכבת תחתית יש.
  • 0:26 - 0:29
    רוב הסוכניויות העירוניות
    נותנות מידע סטטיסטי.
  • 0:29 - 0:31
    זה דוח מהשנה
  • 0:31 - 0:33
    מנציבות המוניות והלימוזינות,
  • 0:33 - 0:37
    ממנו אנחנו לומדים שיש בערך
    13,500 מוניות בעיר ניו יורק.
  • 0:37 - 0:38
    די מעניין, נכון?
  • 0:38 - 0:40
    אבל האם אי פעם חשבתם על
    המקום ממנו מגיעים המספרים האלו?
  • 0:40 - 0:43
    מפני שכדי שהמספרים האלה יהיו קיימים,
    מישהו בסוכנות עירונית
  • 0:43 - 0:47
    היה צריך לעצור ולהגיד,
    הנה מספר שמישהו אולי ירצה לדעת.
  • 0:47 - 0:49
    הנה מספר שהאזרחים שלנו ירצו לדעת.
  • 0:49 - 0:51
    אז הם חוזרים למידע הגולמי שלהם,
  • 0:51 - 0:53
    הם סופרים, הם מוסיפים, הם מחשבים,
  • 0:53 - 0:55
    ואז הם מוצאים דו"חות,
  • 0:55 - 0:57
    ובדו"חות האלו יהיו מספרים כאלו.
  • 0:57 - 1:00
    הבעיה היא, איך הם יודעים
    את כל השאלות שלנו?
  • 1:00 - 1:01
    יש לנו הרבה שאלות.
  • 1:01 - 1:04
    למעשה, בדרכים מסויימות
    יש ממש מספר אין סופי של שאלות.
  • 1:04 - 1:06
    שאנחנו יכולים לשאול על העיר שלנו.
  • 1:06 - 1:08
    אז הסוכנויות לעולם לא יעמדו בקצב.
  • 1:08 - 1:12
    אז הפרדיגמה לא בדיוק עובדת,
    ואני חושב שקובעי המדיניות שלנו מבינים את זה,
  • 1:12 - 1:15
    מפני שב 2012, ראש העיר בלומברג
    חתם לחוק מה שהוא קרא לו
  • 1:15 - 1:20
    חקיקת המידע הפתוח
    הכי שאפתנית ומקיפה במדינה.
  • 1:20 - 1:21
    בהרבה דרכים, הוא צודק.
  • 1:21 - 1:24
    בשנתיים האחרונות,
    העיר שיחררה 1,000 מערכי מידע
  • 1:24 - 1:26
    בפורטל המידע הפתוח שלנו,
  • 1:26 - 1:27
    וזה די מגניב.
  • 1:27 - 1:29
    אז אתם חוזרים להביט במידע כך,
  • 1:29 - 1:32
    ובמקום רק לסמוך על מספר המוניות,
  • 1:32 - 1:34
    אנחנו יכולים להתחיל ולשאול שאלות שונות.
  • 1:34 - 1:35
    אז היתה לי שאלה,
  • 1:35 - 1:36
    מתי שעת העומס בניו יורק?
  • 1:36 - 1:39
    זה יכול להיות מאוד מעייף.
    מתי בדיוק שעת העומס?
  • 1:39 - 1:42
    וחשבתי לעצמי,
    המוניות האלו הן לא רק מספרים,
  • 1:42 - 1:44
    אלה מקלטי GPS שנוסעים ברחובות העיר שלנו
  • 1:44 - 1:46
    מקליטים כל נסיעה שהם עושים.
  • 1:46 - 1:48
    יש שם מידע, והבטתי במידע הזה,
  • 1:48 - 1:52
    ושמתי אותו על גרף של מהירות ממוצעת
    של מוניות בניו יורק במהלך היום.
  • 1:52 - 1:56
    אתם יכולים לראות שמחצות לבערך 5:18 בבוקר,
  • 1:56 - 2:00
    מהירויות עולות, ובנקודה הזו,
    דברים מתהפכים,
  • 2:00 - 2:04
    והם מאיטים ומאיטים ומאיטים
    עד בערך 8:35 בבוקר.
  • 2:04 - 2:06
    כשהם מגיעים למהירות של 18.5 קילומטר בשעה.
  • 2:06 - 2:10
    המונית הממוצעת נעה
    ב 18.5 קמ"ש ברחובות העיר,
  • 2:10 - 2:12
    ומסתבר שזה נשאר כך
  • 2:12 - 2:15
    כל היום.
  • 2:15 - 2:16
    (צחוק)
  • 2:16 - 2:19
    אז אמרתי לעצמי, אני מניח
    שאין שעת עומס בניו יורק.
  • 2:19 - 2:21
    יש פשוט יום עומס.
  • 2:21 - 2:24
    נשמע הגיוני, וזה חשוב מכמה סיבות.
  • 2:24 - 2:28
    אם אתם מתכנני תעבורה, זה אולי מעניין לדעת.
  • 2:28 - 2:30
    אבל אם אתם רוצים להגיע למקום במהירות,
  • 2:30 - 2:33
    אתם יודעים עכשיו לכוון את השעון המעורר
    ל 4:45 בבוקר ואתם מסודרים.
  • 2:33 - 2:34
    ניו יורק, נכון?
  • 2:34 - 2:35
    אבל יש סיפור מאחורי המידע.
  • 2:35 - 2:37
    המידע הזה לא היה זמין, מסתבר.
  • 2:37 - 2:41
    זה למעשה הגיע ממשהו שנקרא
    בקשה בהתאם לחוק חופש המידע,
  • 2:41 - 2:42
    או בקשך FOIL.
  • 2:42 - 2:46
    זה טופס שאתם יכולים למצוא
    באתר נציבות המוניות והלימוזינות.
  • 2:46 - 2:48
    כדי לגשת למידע,
    אתר צריכים להגיע לטופס הזה,
  • 2:48 - 2:50
    למלא אותו, והם יודיעו לכם,
  • 2:50 - 2:53
    ובחור בשם כריס וונג עשה בדיוק את זה.
  • 2:53 - 2:55
    כריס הלך, והם אמרו לו,
  • 2:55 - 2:58
    "פשוט תביא כונן קשיח חדש למשרד שלנו,
  • 2:58 - 3:01
    תשאיר אותו כמה שעות,
    אנחנו נעתיק את המידע ותיקח אותו."
  • 3:01 - 3:03
    ומשם הגיע המידע.
  • 3:03 - 3:06
    עכשיו, כריס הוא סוג הבחור
    שרוצה להפוך את המידע לציבורי,
  • 3:06 - 3:10
    וכך הוא הגיע לרשת לשימוש כולם,
    ומשם הגיע הגרף.
  • 3:10 - 3:13
    והעובדה שזה קיים היא מדהימה.
    מקלטי ה GPS האלה -- באמת מגניב.
  • 3:13 - 3:16
    אבל העובדה שיש לנו אזרחים
    שמסתובבים עם כוננים קשיחים
  • 3:16 - 3:18
    לקחת את המידע מסוכנות עירונית
    כדי להפוך אות לציבורי --
  • 3:18 - 3:20
    זה היה כבר סוג של ציבורי,
    יכולתם להגיע אליו,
  • 3:20 - 3:23
    זה היה "ציבורי," זה לא היה ציבורי.
  • 3:23 - 3:25
    ואנחנו יכולים לעשות יותר מזה כעיר.
  • 3:25 - 3:27
    אנחנו לא צריכים שהאזרחים שלנו
    ילכו עם כוננים קשיחים.
  • 3:27 - 3:31
    עכשיו, לא כל סט מידע
    נמצא מאחורי טופס FOIL.
  • 3:31 - 3:34
    הנה מפה שיצרתי עם רוב
    הצמתים המסוכנות בניו יורק
  • 3:34 - 3:36
    בהתבסס על תאונות אופניים.
  • 3:36 - 3:38
    אז האזורים האדומים הם יותר מסוכנים.
  • 3:38 - 3:41
    ומה שהיא מראה זה ראשית
    זה שבצד המזרחי של מנהטן,
  • 3:41 - 3:44
    בעיקר החלק התחתון של מנהטן,
    יש יותר תאונות אופניים,
  • 3:44 - 3:45
    זה אולי הגיוני
  • 3:45 - 3:48
    מפני שיש יותר רוכבי אופניים
    שמגיעים מהגשר שם.
  • 3:48 - 3:50
    אבל יש נקודות חמות אחרות שכדאי לחקור.
  • 3:50 - 3:53
    הנה וויליאמסבורג.
    יש את שדרת רוזוולט בקווינס.
  • 3:53 - 3:55
    וזה בדיוק סוג המידע
    שאנחנו צריכים בשביל חזון אפס.
  • 3:55 - 3:57
    זה בדיוק מה חיפשנו.
  • 3:57 - 4:00
    אבל גם יש סיפור מאחורי המידע.
  • 4:00 - 4:02
    המידע הזה לא פשוט הופיע.
  • 4:02 - 4:04
    כמה מכם מכירים את הלוגו הזה?
  • 4:04 - 4:06
    כן, אני רואה כמה הנהונים.
  • 4:06 - 4:08
    האם אי פעם ניסיתם להעתיק
    ולהדביק מידע מקובץ PDF
  • 4:08 - 4:10
    ולהבין אותו?
  • 4:10 - 4:11
    אני רואה עוד הנהונים.
  • 4:11 - 4:14
    יותר מכם ניסו להעתיק ולהדביק
    משהכירו את הלוגו הזה. אני אוהב את זה.
  • 4:14 - 4:17
    אז מה שקרה זה,
    המידע שראיתם עכשיו היה למעשה ב PDF.
  • 4:17 - 4:21
    למעשה, מאות ומאות ומאות של דפים של PDF
  • 4:21 - 4:23
    ששוחררו על ידי משטרת ניו יורק שלנו,
  • 4:23 - 4:26
    וכדי לגשת אליו, הייתם צריכים
    או להעתיק ולהדביק
  • 4:26 - 4:27
    מאות על מאות של שעות,
  • 4:27 - 4:29
    או שהייתם יכולים להיות ג'ון קראוס.
  • 4:29 - 4:30
    ג'ון קראוס היה כאילו,
  • 4:30 - 4:33
    אני לא עומד להעתיק ולהדביק
    את המידע הזה, אני אכתוב תוכנה.
  • 4:33 - 4:36
    היא נקראת פלסטר ריסוק המידע
    של משטרת ניו יורק,
  • 4:36 - 4:39
    והיא נכנסת לאתר
    משטרת ניו יורק ומורידה פי.די.אפים.
  • 4:39 - 4:42
    כל יום היא היתה מחפשת;
    אם היא מצאה PDF, היא היתה מורידה אותו
  • 4:42 - 4:44
    ואז היא היתה מריצה תוכנת קריאת PDF,
  • 4:44 - 4:46
    והיה יוצא טקסט,
  • 4:46 - 4:49
    וזה היה עולה לאינטרנט,
    ואז אנשים יכלו ליצור מפות כאלו.
  • 4:49 - 4:53
    והעובדה שהמידע שם,
    העובדה שיש לנו גישה אליו --
  • 4:53 - 4:55
    כל תאונה, דרך אגב, היא שורה בטבלה הזו.
  • 4:55 - 4:57
    אתם יכולים לדמיין כמה קבצי PDF זה.
  • 4:57 - 4:59
    העובדה שיש לנו גישה לזה היא מעולה,
  • 4:59 - 5:01
    אבל בואו לא נשחרר את זה בצורה של PDF,
  • 5:01 - 5:04
    מפני שאז אזרחים שלנו
    יכתבו תוכנות קריאת PDF.
  • 5:04 - 5:06
    זה לא השימוש הכי טוב לזמן האזרחים שלנו,
  • 5:06 - 5:08
    ואנחנו כעיר יכולים
    לעשות את זה טוב יותר.
  • 5:08 - 5:11
    עכשיו, החדשות הטובות הן
    שהאדמיניסטרציה של דה בלאזיו
  • 5:11 - 5:13
    למעשה שחררה לאחרונה
    את המידע הזה לפני כמה חודשים,
  • 5:13 - 5:15
    וכך אנחנו יכולים למעשה לקבל גישה אליו,
  • 5:15 - 5:18
    אבל יש הרבה מידע שעדיין מוטמע ב PDF.
  • 5:18 - 5:21
    לדוגמה, מידע הפשיעה שלנו
    עדיין זמין רק ב PDF,
  • 5:21 - 5:25
    ולא רק מידע פשיעה, תקציב העיר שלנו.
  • 5:25 - 5:29
    תקציב העיר שלנו קריא כרגע רק ב PDF.
  • 5:29 - 5:31
    וזה לא רק אנחנו שלא יכולים לנתח אותו --
  • 5:31 - 5:34
    המחוקקים שלנו שמצביעים על התקציב
  • 5:34 - 5:36
    גם מקבלים אותו רק ב PDF.
  • 5:36 - 5:40
    אז המחוקקים שלנו לא יכולים
    לנתח את התקציב שהם מצביעים עליו.
  • 5:40 - 5:43
    ואני חושב שכעיר אנחנו יכולים
    לעשות גם מעט יותר מזה.
  • 5:43 - 5:46
    עכשיו, יש הרבה מידע שלא חבוי בפי.די.אפים.
  • 5:46 - 5:47
    זו דוגמה למפה שיצרתי,
  • 5:47 - 5:50
    ואלו דרכי המים המלוכלכות ביותר בניו יורק.
  • 5:50 - 5:52
    עכשיו, איך אתם מודדים לכלוך?
  • 5:52 - 5:54
    ובכן, זה סוג של מעט מוזר,
  • 5:54 - 5:56
    אבל הבטתי ברמה של קוליפורמים צואתיים,
  • 5:56 - 5:59
    שזה המידה של חומר צואתי
    בכל אחת מדרכי המים שלנו.
  • 5:59 - 6:03
    ככל שהמעגל גדול יותר, גוף המים מזוהם יותר,
  • 6:03 - 6:06
    אז המעגלים הגדולים הם מים מלוכלכים,
    העיגולים הקטנים נקיים יותר.
  • 6:06 - 6:08
    מה שאתם רואים הם דרכי מים פנימיות.
  • 6:08 - 6:11
    זה כל המידע שנדגם על ידי העיר
    במהלך חמש השנים האחרונות.
  • 6:11 - 6:14
    ודרכי מים פנימיות הן, באופן כללי,
    מלוכלכות יותר.
  • 6:14 - 6:15
    זה הגיוני, נכון?
  • 6:15 - 6:17
    והעיגולים הגדולים מלוכלכים יותר.
    ולמדתי כמה דברים מזה.
  • 6:17 - 6:21
    מספר אחת: לעולם אל תשחו בשום דבר
    שמסתיים ב"ערוץ" או "תעלה."
  • 6:21 - 6:26
    אבל מספר שתיים: מצאתי גם
    את מעבר המים הכי מלוכלך בניו יורק,
  • 6:26 - 6:28
    לפי המידה הזו, מידה אחת.
  • 6:28 - 6:30
    בערוץ אי קוני, שהוא לא אי קוני
    שאתם שוחים בו, למרבה המזל.
  • 6:30 - 6:32
    זה בצד השני.
  • 6:32 - 6:36
    אבל ערוץ האי קוני, 94 אחוז מהדגימות
    שנלקחו במשך חמש השנים האחרונות
  • 6:36 - 6:38
    הכילו רמות גבוהות כל כך של חומר צואתי
  • 6:38 - 6:41
    שזה היה מנוגד לחוקי המדינה לשחות במים.
  • 6:41 - 6:44
    וזה לא סוג של עובדה שאתם תראו
  • 6:44 - 6:46
    שמתגאים בה בדו"ח העירוני, נכון?
  • 6:46 - 6:48
    זה לא יהיה בעמוד הראשון של nyc.gov.
  • 6:48 - 6:49
    אתם לא תראו את זה שם,
  • 6:49 - 6:52
    אבל העובדה שאנחנו יכולים לקבל
    את המידע הזה היא מדהימה.
  • 6:52 - 6:54
    אבל שוב, זה לא היה סופר קל,
  • 6:54 - 6:56
    מפני שהמידע הזה לא היה
    בפורטל המידע הפתוח.
  • 6:56 - 6:57
    אם הייתם הולכים
    לפורטל המידע הפתוח,
  • 6:57 - 7:00
    הייתם רואים רק חלקים מזה,
    שנה או כמה חודשים.
  • 7:00 - 7:03
    זה היה למעשה באתר המחלקה להגנה על הסביבה.
  • 7:03 - 7:06
    וכל אחד מהקישורים האלה
    הוא דף אקסל, וכל דף אקסל שונה.
  • 7:06 - 7:10
    כל כותרת שונה: אתם מעתיקים,
    מדביקים, מארגנים מחדש.
  • 7:10 - 7:12
    כשאתם עושים את זה אתם יכולים
    ליצור מפות וזה מעולה, אבל שוב,
  • 7:12 - 7:15
    אנחנו יכלים לעשות יותר טוב מזה כעיר,
    אנחנו יכולים לנרמל את הדברים.
  • 7:15 - 7:18
    ואנחנו מגיעים לשם, מפני שיש
    את האתר הזה שסוקרטה עושים
  • 7:18 - 7:20
    שנקרא פורטל המידע הפתוח של העיר ניו יורק.
  • 7:20 - 7:22
    פה יש 1100 מערכי מידע שלא סובלים
  • 7:22 - 7:24
    מהדברים שכרגע סיפרתי לכם עליהם,
  • 7:24 - 7:26
    והמספר הזה גדל וזה מעולה.
  • 7:26 - 7:30
    אתם יכולים להוריד מידע בכל פורמט,
    אם זה CSV או PDF או אקסל.
  • 7:30 - 7:33
    מה שאתם רוצים, אתם יכולים
    להוריד את המידע כך.
  • 7:33 - 7:35
    הבעיה היא, ברגע שאתם עושים זאת,
  • 7:35 - 7:39
    אתם מגלים שכל סוכנות מקודדת
    את הכתובות שלהם באופן שונה.
  • 7:39 - 7:41
    אז שם אחד של רחוב, רחוב צומת,
  • 7:41 - 7:43
    רחוב, רובע, כתובת, בניין, כתובת של בנין.
  • 7:43 - 7:47
    אז שוב, אתם מבלים זמן,
    אפילו כשיש לנו את הפורטל הזה,
  • 7:47 - 7:49
    אתם מבלים זמן בלנרמל את שדות הכתובת.
  • 7:49 - 7:52
    וזה לא השימוש הכי טוב
    בזמן של האזרחים שלנו.
  • 7:52 - 7:53
    אנחנו יכולים לעשות טוב יותר מזה כעיר.
  • 7:53 - 7:55
    אנחנו יכולים לעשות תקן של כתובות,
  • 7:55 - 7:57
    ואם נעשה זאת, אנחנו יכולים
    לקבל עוד מפות כמו זו.
  • 7:57 - 8:00
    זו מפה של ברזי הכיבוי בעיר ניו יורק.
  • 8:00 - 8:01
    אבל לא סתם ברזי כיבוי.
  • 8:01 - 8:06
    אלה 250 ברזי הכיבוי עם מירב דו"חות החנייה.
  • 8:06 - 8:08
    (צחוק)
  • 8:08 - 8:11
    אז למדתי כמה דברים מהמפה הזו,
    ואני באמת אוהב את המפה הזו.
  • 8:11 - 8:14
    מספר אחת, פשוט על תחנו בחלק העליון המזרחי.
  • 8:14 - 8:17
    פשוט אל. זה לא משנה איפה אתם חונים,
    אתם תקבלו דו"ח על ברז כיבוי.
  • 8:17 - 8:21
    מספר שתיים, מצאתי את שני ברזי הכיבוי
    עם הממוצע הכי גבוה בכל העיר ניו יורק.
  • 8:21 - 8:23
    והם בחלק התחתון המזרחי,
  • 8:23 - 8:28
    והם הכניסו יותר מ 55,000 דולר
    כל שנה מדו"חות חניה.
  • 8:28 - 8:31
    וזה נראה לי מעט משונה כשהבחנתי בזה,
  • 8:31 - 8:34
    אז עשיתי מחקר קטן ומסתבר
    שמה שיש לכם זה ברז כיבוי
  • 8:34 - 8:36
    ואז משהו שנקרא הרחבת מדרכה,
  • 8:36 - 8:38
    וזה משהו כמו שני מטר ללכת עליו,
  • 8:38 - 8:39
    ואז מקום חניה.
  • 8:39 - 8:41
    וכך המכוניות מגיעות, וברז הכיבוי --
  • 8:41 - 8:43
    "הוא שם רחוק, אני בסדר,"
  • 8:43 - 8:46
    והיה למעשה מקום חניה צבוע יפה בשבילם.
  • 8:46 - 8:49
    הם היו חונים שם, ומשטרת ניו יורק
    לא הסכימה עם ההגדרה
  • 8:49 - 8:50
    והיתה נותנת להם דו"ח.
  • 8:50 - 8:52
    וז לא רק אני שמצאתי דו"ח חניה.
  • 8:52 - 8:55
    זה גוגל סטריט וויו של מכונית שעברה
  • 8:55 - 8:57
    ומצאה את אותו דו"ח חניה.
  • 8:57 - 9:02
    אז כתבתי על זה בבלוג שלי,
    ב I Quant NY, ומחלקת התבורה הגיבה,
  • 9:02 - 9:03
    והם אמרו,
  • 9:03 - 9:06
    "בעוד מחלקת התחבורה
    לא קיבלה כל תלונה על המיקום הזה,
  • 9:06 - 9:11
    אנחנו נבדוק את סימוני הכביש
    ונעשה את השינויים הדרושים."
  • 9:11 - 9:14
    וחשבתי לעצמי, תגובה ממשלתית טיפוסית,
  • 9:14 - 9:16
    בסדר, והמשכתי בחיי.
  • 9:16 - 9:20
    אבל אז, כמה שבועות מאוחר יותר,
    משהו מדהים קרה.
  • 9:20 - 9:22
    הם צבעו מחדש את הנקודה,
  • 9:22 - 9:25
    ולשניה חשבתי שראיתי
    את העתיד של המידע הפתוח,
  • 9:25 - 9:27
    מפני שחשבו על מה שקרה פה.
  • 9:27 - 9:32
    במשך חמש שנים, המיקום הזה
    קיבל דו"חות, והיה מבלבל,
  • 9:32 - 9:36
    ואז אזרח מצא משהו,
    אמר לעיר, ותוך כמה שבועות
  • 9:36 - 9:38
    הבעיה נפתרה.
  • 9:38 - 9:41
    זה מדהים. והרבה אנשים רואים
    מידע פתוח ככלב השמירה.
  • 9:41 - 9:43
    זה לא, זה להיות שותף.
  • 9:43 - 9:46
    אנחנו יכולים לתת כוח לאזרחים שלנו
    להיות שותפים טובים יותר של הממשל,
  • 9:46 - 9:48
    וזה לא כזה קשה.
  • 9:48 - 9:49
    כל מה שאנחנו צריכים זה כמה שינויים.
  • 9:49 - 9:50
    אם אתם משתמשים במידע של ,FOIL
  • 9:50 - 9:53
    אם אתם רואים את המידע שלכם
    בשימוש FOIL שוב ושוב,
  • 9:53 - 9:56
    בואו נשחרר אותו לציבור,
    זה סימן שהוא צריך להיות זמין לציבור.
  • 9:56 - 9:59
    ואם אתם סוכנות ממשלתית שמשרחררת PDF,
  • 9:59 - 10:03
    בואו נעביר חקיקה שדורשת מכם
    לשחרר את המידע המקורי,
  • 10:03 - 10:04
    מפני שהמידע הזה מגיע מהיכן שהוא.
  • 10:04 - 10:06
    אני לא יודע מאיפה,
    אבל זה מגיע ממקום כלשהו,
  • 10:06 - 10:08
    ואתם יכולים לשחרר אותו עם PDF.
  • 10:08 - 10:10
    ובואו נאמץ ונחלוק כמה מהסטנדרטים
    של המידע הפתוח.
  • 10:10 - 10:12
    בואו נתחיל עם הכתובות שלנו
    פה בעיר ניו יורק.
  • 10:12 - 10:14
    בואו פשוט נתחיל לנרמל את הכתובות.
  • 10:14 - 10:16
    מפני שניו יורק היא מובילה במידע פתוח.
  • 10:16 - 10:19
    למרות כל זה,
    אנחנו לגמרי מובילים במידע פתוח,
  • 10:19 - 10:21
    ואם נתחיל לנרמל דברים
    ונקבע סטנדרט מידע פתוח,
  • 10:21 - 10:24
    אחרים יעקבו. המדינה תעקוב אחרינו,
    ואולי אפילו הממשל הפדרלי.
  • 10:24 - 10:27
    ואני יודע שזה מטורף אבל
    מדינות אחרות יכולות ללכת בעקבותינו,
  • 10:27 - 10:30
    ואנחנו לא כל כך רחוקים מהזמן
    בו תוכלו לכתוב תוכנה אחת
  • 10:30 - 10:33
    ולמפות מידע מ 100 מדינות.
  • 10:33 - 10:35
    זה לא מדע בדיוני. אנחנו למעשה די קרובים.
  • 10:35 - 10:37
    ודרך אגב, למי אנחנו נותנים כוח עם זה?
  • 10:37 - 10:41
    מפני שזה לא רק ג'ון קראוס
    וזה לא רק כריס וונג.
  • 10:41 - 10:45
    יש מאות מפגשים שמתרחשים בניו יורק עכשיו,
  • 10:45 - 10:46
    מפגשים אקטיביים.
  • 10:46 - 10:48
    יש אלפי אנשים שמשתתפים במפגשים האלה.
  • 10:48 - 10:50
    האנשים האלה באים אחרי העבודה ובסופי שבוע,
  • 10:50 - 10:53
    והם משתתפים במפגשים האלה
    כדי להביט במידע פתוח
  • 10:53 - 10:55
    ולהפוך את העיר שלנו למקום טוב יותר.
  • 10:55 - 10:59
    קבוצות כמו BetaNYC, שרק שבוע שעבר
    שיחררו משהו שנקרא citygram.nyc
  • 10:59 - 11:02
    שמאפשר לכם להרשם ל 311 תלונות
  • 11:02 - 11:04
    מסביב לבית שלכם, או מסביב למשרד שלכם.
  • 11:04 - 11:06
    אם תשימו את הכתובת שלכם,
    תקבלו תלונות מקומיות.
  • 11:06 - 11:09
    וזה לא רק הקהילה הטכנולוגית
    שעוקבות אחרי הדברים האלה.
  • 11:09 - 11:12
    זה מתכננים עירוניים כמו
    הסטודנטים שאני מלמד בפראט.
  • 11:12 - 11:14
    זה עורכי דין של מדיניות, זה כולם,
  • 11:14 - 11:17
    זה אזרחים מסט מגוון של רקעים.
  • 11:17 - 11:19
    ועם כמה שינויים מוספים קטנים,
  • 11:19 - 11:23
    אנחנו יכולים לשחרר את התשוקה
    והיכולת של האזרחים שלנו
  • 11:23 - 11:26
    לרתום מידע פתוח ולהפוך
    את העיר שלנו לאפילו טובה יותר,
  • 11:26 - 11:29
    בין אם זה סט מידע, או מקום חניה כל פעם.
  • 11:29 - 11:32
    תודה לכם.
  • 11:32 - 11:35
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך מצאנו את המקום הכי גרוע לחנות בניו יורק -- בשימוש בביג דאטה
Speaker:
בן ווילינגטון
Description:

לסוכניות עירוניות יש גישה לעושר של מידע וסטטיסטיקות שמשקפות כל חלק של החיים הערוניים. אבל כמו שמנתח המידע בן ווילינגטון מציע בהרצאה המעניינת שלו, לפעמים הם פשוט לא יודעים מה לעשות איתו. הוא מראה איך שילוב של שאלות לא צפויות עיבוד מידע חכם יכול ליצר תובנות שימושיות באופן מפתיע, וחולק טיפים לאיך לשחרר סטים גדולים של מידע כך שכל אחד יוכל להשתמש בהם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:48

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.