Return to Video

להחזיר תאי מוח הביתה | ג'וסלין בלוך | TEDxCHUV

  • 0:15 - 0:17
    הייתי רוצה לשתף איתכם היום
  • 0:17 - 0:23
    ניסיון מאוד מעניין
    שהיה לי בחיי כמנתחת מוח.
  • 0:23 - 0:26
    אני נוירוכירורגית,
  • 0:26 - 0:29
    ובכל יום אני צריכה להתמודד
    עם טרגדיות אנושיות.
  • 0:30 - 0:37
    זה אסון אמיתי לראות אנשים
    אחרי תאונת דרכים או אחרי שבץ.
  • 0:37 - 0:40
    אם יש חלק גדול מהמוח שלך שנהרס,
  • 0:40 - 0:46
    לרוע המזל, למערכת העצבים המרכזית
    יש יכולת מאוד קטנה לתיקון עצמי.
  • 0:46 - 0:52
    אחד מהחלומות שלי כנוירוכירורגית
    היה תמיד לתת בחזרה תפקוד
  • 0:52 - 0:53
    למישהו שאיבד אותו
  • 0:53 - 0:56
    מכיוון שאנשים נשארים נכים באופן חמור
  • 0:56 - 1:00
    וזה מקומם לראות את זה בכל יום.
  • 1:00 - 1:03
    אז זו כנראה הסיבה בגללה בחרתי בהתמחות הזו
  • 1:03 - 1:05
    שנקראת נוירוכירורגיה תפקודית.
  • 1:05 - 1:07
    נוירוכירורגים תפקודיים מנסים
  • 1:07 - 1:13
    להחזיר תפקודים או לשפר אותם
    דרך אסטרטגייה ניתוחית
  • 1:13 - 1:17
    כמו גירוי עמוק במוח, לדוגמא,
    זו האסטרטגיה המפורסמת ביותר.
  • 1:19 - 1:23
    לפני 14 שנים, השתתפתי
  • 1:23 - 1:27
    בגילוי אדיר, שלדעתי
  • 1:27 - 1:30
    יהיה בעל השפעה חשובה
    על התאוששות החולה
  • 1:30 - 1:34
    לאחר פגיעה רצינית,
    למערכת העצבים המרכזית.
  • 1:34 - 1:37
    זה הסיפור שהייתי רוצה לספר לכם היום.
  • 1:37 - 1:39
    לפני שאני אספר את הסיפור,
  • 1:41 - 1:46
    אני צריכה להציג בפניכם
    שני שחקנים חשובים ושונים;
  • 1:46 - 1:51
    בלעדיהם הסיפור היום
    לא היה יכול להיות אפשרי.
  • 1:52 - 1:55
    הראשון לא נמצא בחדר.
  • 1:55 - 1:57
    אתם יכולים להבין למה.
  • 1:57 - 2:02
    זה לא בדיוק הפרה הזו,
    אבל היא מייצגת בת דודה שלה,
  • 2:02 - 2:04
    הפרה הדרום אמריקנית.
  • 2:04 - 2:08
    בלי הסרום של הפרה הדרום אמריקנית הזו,
  • 2:08 - 2:13
    לא היינו יכולים לגדל תאי מוח בוגרים.
  • 2:13 - 2:18
    השחקן שני, הוא לא בחדר,
    אבל הוא לא אוכל עשב.
  • 2:18 - 2:23
    הוא חבר ושותף מאוד טוב שלי,
    ז'אן פרנסואה ברונה,
  • 2:23 - 2:27
    שהוא ביולוג,
    וללא הסבלנות ויצר הלחימה שלו,
  • 2:27 - 2:32
    לא היינו יכולים לגדל תאי מוח.
  • 2:32 - 2:34
    עכשיו, בואו נחזור לסיפור.
  • 2:36 - 2:41
    אתם צריכים לדמיין
    שלפני 14 שנים בערך,
  • 2:41 - 2:43
    הייתי מתמחה ראשית
    בנוירוכירורגיה,
  • 2:43 - 2:49
    ומתמחים ראשיים עובדים הרבה,
    יום ולילה, עושים הרבה מקרי חירום.
  • 2:49 - 2:55
    ולפעמים, במהלך מקרי החירום האלו
    צריך להוריד חתיכה מהמוח.
  • 2:55 - 2:58
    זה לא בשביל הכיף,
    זה בגלל שמישהו עבר תאונת דרכים,
  • 2:58 - 3:02
    יש לו נפיחות במוח,
    וצריך לעשות הורדה של חתיכה מהגולגולת,
  • 3:02 - 3:05
    אחרת המטופל ימות;
  • 3:05 - 3:08
    אז, לפעמים, צריך להוריד
    חתיכה מהמוח,
  • 3:08 - 3:11
    ואנחנו חשבנו עם ז'אן פרנסואה
    שהוא ביולוג במעבדה שלו:
  • 3:11 - 3:13
    "למה שלא נעשה משהו
  • 3:13 - 3:18
    עם חתיכות המוח
    שאנחנו צריכים לדגום לעיתים קרובות?"
  • 3:18 - 3:20
    ז'אן פרנסואה והמטופל שלו אמרו:
  • 3:20 - 3:23
    "אני בטוח שאני הולך לעשות משהו
    מאוד מעניין עם זה."
  • 3:23 - 3:26
    הוא ניסה עם סוגים שונים של סרומים,
  • 3:26 - 3:30
    והוא ראה, בסופו של דבר,
    לאחר הרבה הרבה ניסיונות,
  • 3:30 - 3:35
    שהסרומים מהפרה שהצגתי בפניכם מקודם...
  • 3:35 - 3:39
    יום אחד הוא ראה את זה מתחת למיקרוסקופ שלו.
  • 3:39 - 3:44
    ואתם צריכים להבין שסוג כזה של תרבית
  • 3:44 - 3:48
    נראה ממש כמו תרבית של תאי גזע.
  • 3:48 - 3:51
    אבל אתם גם צריכים לדעת
    שבאותו זמן, לפני 14 שנים,
  • 3:51 - 3:57
    חשבנו שתאי הגזע היחידים שיש לנו
    במערכת העצבים המרכזית
  • 3:57 - 4:03
    היו ממוקמים מאוד עמוק במוח
    בשתי נישות מאוד קטנות.
  • 4:03 - 4:07
    אבל כאן, ז'אן פרנסואה עם כל סוג של דגימה
    שהוא קיבל מקליפת המוח,
  • 4:07 - 4:12
    קיבל סוג כזה של תאים,
    מה שהיה מדהים.
  • 4:12 - 4:16
    ומה שאתם יכולים לראות,
    על סוג כזה של תאים,
  • 4:16 - 4:18
    התאים הירוקים כאן הם אסטרוציטים
  • 4:18 - 4:23
    אלו התאים שתומכים בנוירונים
    במוח הנורמלי,
  • 4:23 - 4:28
    ובתוך התאים העגולים הקטנים יש נוירונים
    לא מפותחים, תאים קטנים לא מפותחים
  • 4:28 - 4:32
    שיכולים להפוך לתאים בוגרים.
  • 4:32 - 4:36
    אז כשהראינו את זה אז לאנשים,
    הם אמרו:
  • 4:36 - 4:41
    "זה לא אפשרי שקיימים תאי גזע
    בסוג כזה של תרבית מקליפת המוח,
  • 4:41 - 4:45
    כנראה שלקחתם קצת תאי גזע
    [מקליפת המוח לתרבית]."
  • 4:45 - 4:49
    אנחנו אמרנו - "לא",
    כי הם לא מתנהגים כמו תאי גזע,
  • 4:49 - 4:53
    הם מתחלקים הרבה יותר לאט
    והם אף פעם לא יוצרים גידולים,
  • 4:53 - 4:56
    והם למעשה יותר "עצלנים",
  • 4:56 - 5:02
    ולאחר זמן מה, 10 או 15 שבועות של תרבית,
    הם גם מתים.
  • 5:02 - 5:06
    זה לא כמו משהו שמתחדש ומתחדש.
  • 5:06 - 5:12
    בסופו של דבר, הבנו מאיפה
    הגיעו התאים האלו
  • 5:12 - 5:15
    - כי הם לא הגיעו מתאי גזע -
  • 5:15 - 5:19
    התאים הכחולים שאתם רואים כאן.
  • 5:19 - 5:22
    לכולכם יש את התאים האלו במוח.
  • 5:22 - 5:25
    וזה משהו שהתגלה די לאחרונה.
  • 5:25 - 5:30
    התאים האלו נקראים
    תאי קליפה כפולים חיוביים.
  • 5:30 - 5:33
    הם נמצאים בשפע בעוברים
  • 5:33 - 5:38
    כי הם עוזרים להיווצרות הקיפולים בקליפה.
  • 5:38 - 5:45
    קליפת המוח שלנו היא כמו מבנה מקופל
    והתאים האלו עוזרים עם זה.
  • 5:45 - 5:49
    אבל אנחנו חשבנו
    שהם לא מופיעים אצל מבוגרים,
  • 5:49 - 5:53
    אבל גילינו לאחרונה שזה לא נכון.
  • 5:53 - 5:58
    4% מתאי קליפת המוח הם
    תאי קליפה כפולים חיוביים.
  • 5:58 - 6:01
    אנחנו לא יודעים למה הם משמשים.
  • 6:01 - 6:02
    או מה הם.
  • 6:02 - 6:06
    האם הם עוזרים לנו כשיש לנו פגיעה איפשהו?
    אנחנו לא יודעים בדיוק.
  • 6:06 - 6:08
    אבל מה שאנחנו יודעים
    זה שמהתאים האלו
  • 6:08 - 6:12
    קיבלנו את תרבית התאים שהראיתי לכם.
  • 6:13 - 6:16
    אז כמובן,
    כשביולוגים עובדים עם נוירוכירורגים,
  • 6:16 - 6:18
    נוירוכירורגים נוטים להיות יותר מעשיים:
  • 6:18 - 6:22
    "וואו, זה מקור נפלא של תאים.
    אנחנו יכולים לעשות משהו."
  • 6:22 - 6:25
    אני אמרתי לכם שהיינו כל כך מתוסכלים
  • 6:25 - 6:29
    כי למערכת העצבים המרכזית
    יש יכולת מאוד מועטה לתיקון עצמי.
  • 6:29 - 6:33
    אולי מצאנו משהו שיכול לעזור עם המטופלים.
  • 6:36 - 6:40
    אנחנו חשבנו קצת,
    והגענו לרעיון אחד.
  • 6:41 - 6:45
    למה שלא ניקח ביופסיה מאינדיבידואל אחד?
  • 6:46 - 6:48
    - כי אנחנו יודעים איך לעשות את זה -
  • 6:48 - 6:53
    אנחנו נשים את התאים האלו בתרבית
    - אנחנו יודעים איך לעשות את זה -
  • 6:53 - 6:55
    נסמן את התאים,
  • 6:55 - 6:59
    ואז נשתיל מחדש את התאים במקום אחר במוח.
  • 7:01 - 7:02
    מצוין. בואו נעשה את זה.
  • 7:02 - 7:05
    כמובן, לא ניתן לעשות את זה
    ישר על בני אדם;
  • 7:05 - 7:11
    כולם יודעים שצריך לעשות את זה קודם
    על מודל של מכרסם.
  • 7:11 - 7:14
    אבל לרוע המזל, מכרסמים חסרים
  • 7:14 - 7:18
    את התאים בעלי המנה החיובית הכפולה
    בקליפת המוח שלהם
  • 7:18 - 7:22
    אנחנו לא יודעים למה,
    אבל מכרסמים לא עוזרים לנו.
  • 7:22 - 7:26
    אז היינו צריכים למצוא סוג אחר של חיה
    כדי לעבוד איתה.
  • 7:26 - 7:28
    למזלנו, פגשנו את...
  • 7:28 - 7:32
    אני כבר הכרתי אותו, הוא היה חבר טוב
    והאמין ברעיון שלנו,
  • 7:32 - 7:37
    אריק רוילר, פרופסור לפיזיולוגיה מפריבורג,
  • 7:37 - 7:39
    שיש לו את המתקן הגדול ביותר לקופים בשוויץ
  • 7:39 - 7:41
    והוא עזר לנו.
  • 7:41 - 7:45
    הוא אמר: "הרעיון שלכם מצוין,
    אני מאמין במה שאתם עושים.
  • 7:45 - 7:49
    תנסו עם שני הקופים האלו."
  • 7:49 - 7:51
    היינו מאוד נרגשים.
  • 7:51 - 7:52
    קודם כל, יכולנו להוכיח
  • 7:52 - 7:55
    שאנחנו יכולים לעשות בדיוק את אותה תרבית
    כמו בבני אדם,
  • 7:55 - 8:00
    מכיוון שלקופים יש בדיוק
    את אותו מבנה של תאים כמו שלנו.
  • 8:00 - 8:03
    אחרי זה, עשינו את הסימון של תרבית התאים
    ואת ההשתלה מחדש.
  • 8:03 - 8:06
    השאלה הראשונה שהיתה לנו:
  • 8:06 - 8:12
    איך התאים האלו יתנהגו,
    אם נשתיל אותם בחזרה במוח נורמלי?
  • 8:13 - 8:19
    למה הם יהפכו אם נשתיל אותם
    בפגיעה או קרוב לפגיעה?
  • 8:20 - 8:26
    באופן מעניין מאוד, כשהם מושתלים קרוב
    במוח נורמלי, הם נעלמים.
  • 8:26 - 8:31
    זה כאילו עושים ביופסיה,
    מוציאים את התאים מהבית שלהם,
  • 8:31 - 8:35
    שמים אותם בתרבית,
    משתילים אותם מחדש באותם אינדיבידואלים
  • 8:35 - 8:38
    - כדי שלא תהיה תגובה חיסונית,
  • 8:38 - 8:42
    הם מזהים שהם שם,
    אבל הם רואים שהחלל כבר תפוס,
  • 8:42 - 8:45
    אז הם אומרים: "אני לא הכרחי כאן,
    להתראות, אני עוזב."
  • 8:45 - 8:49
    אבל אם משתילים אותם קרוב לפגיעה,
  • 8:49 - 8:53
    הם חוזרים בחזרה הביתה ואומרים,
    "יש פה חלל ריק."
  • 8:53 - 8:55
    הם מתחילים להרגיש טוב,
  • 8:55 - 8:58
    וזה ייקח להם חודש, חודש וחצי,
  • 8:58 - 9:02
    אבל אז הם מתחילים לגדול
    ולהפוך לנוירונים מפותחים.
  • 9:02 - 9:07
    זה בדיוק מה שראינו שלושה חודשים
    לאחר השתלה מחדש באיזור פגיעה.
  • 9:07 - 9:11
    אתם רואים את התאים האדומים
    שהם אלו התאים שהושתלו מחדש,
  • 9:11 - 9:15
    ושימו לב שהם לא תאים עגולים קטנים
    כמו שהראיתי לכם בתחילה,
  • 9:15 - 9:19
    אלא הם נוירונים גדולים יותר
    עם אקסונים;
  • 9:19 - 9:22
    היינו תחת הרושם הם יישבו מחדש את האיזור.
  • 9:24 - 9:28
    היינו יכולים גם להוכיח בצורה יפה
    שאלו הם אותם תאים
  • 9:28 - 9:30
    בהם השתמשנו בהם בתרבית.
  • 9:30 - 9:39
    כיוון שאתם רואים כאן את הצבע
    שהשתמשנו בו בתרבית, הצבע האדום,
  • 9:39 - 9:44
    בזמן שהצבע הירוק
    הוא סמן לנוירונים מפותחים.
  • 9:44 - 9:48
    אז אתם רואים ששני התאים האלו
    הם בעלי סימון כפול:
  • 9:48 - 9:51
    זה אומר שהם גם ירוקים וגם אדומים:
  • 9:51 - 9:54
    זה אומר שהם נוירונים מפותחים
    שהיו קודם לכן בתרבית שלנו,
  • 9:54 - 9:55
    כנוירונים לא מפותחים,
  • 9:55 - 9:58
    והם הפכו לנוירונים מפותחים.
  • 9:58 - 10:00
    אז כמובן, מה השלב הבא?
  • 10:00 - 10:04
    במיוחד בשביל נוירוכירורג, אתה רוצה לדעת
    מה הן ההשלכות:
  • 10:04 - 10:08
    האם זה עובד? האם זה טוב
    שהתאים האלו חוזרים?
  • 10:08 - 10:10
    אז זה מה שעשינו.
  • 10:10 - 10:15
    מה שעשינו זה לאמן מספר קופים
    לעשות משימה מסוימת
  • 10:15 - 10:20
    - לקחת ולתפוס אוכל ממגש -
  • 10:20 - 10:22
    והם נהיו די טובים בזה.
  • 10:22 - 10:27
    לקח קצת זמן לאמן אותם היטב.
  • 10:27 - 10:30
    הם הגיעו לרמה טובה של ביצוע.
  • 10:30 - 10:34
    כשהם היו יציבים ברמה הזו של ביצוע,
  • 10:34 - 10:39
    ביצענו פגיעה קטנה בקליפת המוח
    באיזור המוטורי
  • 10:39 - 10:43
    שמתאים לתנועת היד.
  • 10:43 - 10:46
    אז כמובן, מיד לאחר מכן,
    הם היו משותקים,
  • 10:46 - 10:50
    הם לא יכולים להזיז את היד יותר,
    הם לא היו מסוגלים לבצע את המשימה.
  • 10:50 - 10:53
    אבל הטבע עשה די טוב.
  • 10:53 - 10:56
    אנחנו מסוגלים להתאוששות,
    התאוששות ספונטנית,
  • 10:56 - 11:00
    - בעיקר עקב עוויתות -
  • 11:00 - 11:04
    והביצוע הפך לטוב יותר
    אבל רק עד גבול מסוים.
  • 11:04 - 11:09
    אז הם מסוגלים לעשות משהו
    אבל לא טוב כמו לפני הפגיעה.
  • 11:10 - 11:16
    בשלב הזה, עשינו את הביופסיה,
    עשינו את התרבית, השתלנו מחדש.
  • 11:16 - 11:18
    ומה שראינו,
  • 11:18 - 11:23
    ואני חושבת שהתמונה הזו טובה יותר
    מכל גרף...
  • 11:25 - 11:27
    אז אתם רואים,
    מצד שמאל
  • 11:28 - 11:32
    יש את הקוף בסופה של ההתאוששות
    הכי טובה שלו,
  • 11:32 - 11:36
    כשהוא התאושש באופן ספונטני.
  • 11:37 - 11:41
    מצד ימין, כחודשיים
    לאחר השתלה מחדש.
  • 11:42 - 11:46
    אז כל הקופים שעשינו להם
    השתלה מחדש
  • 11:46 - 11:51
    ביצעו טוב יותר מאשר אלו
    שלא הושתלו מחדש.
  • 11:53 - 11:56
    טוב, אני חושבת שזה סיפור נחמד.
  • 11:58 - 12:00
    אז עכשיו מה הצעד הבא?
  • 12:00 - 12:03
    כמובן, עשינו עוד הרבה ניסויים,
    עם מודלים שונים,
  • 12:03 - 12:07
    והבנו הרבה דברים מאז.
  • 12:07 - 12:12
    אבל עדיין, המטרה שלי, ומתחילת השיחה,
    היא ליישם את זה על בני אדם.
  • 12:14 - 12:17
    אני חייבת להגיד שההתלהבות ירדה קצת
  • 12:17 - 12:23
    כשמבינים כמה קשה זה
    לעבור את כל התהליכים האלו.
  • 12:23 - 12:29
    ולקבל אישור להגיע לניסויים על בני אדם.
  • 12:29 - 12:33
    אבל, אני עדיין מקווה לבצע את זה
    לפני שאפרוש.
  • 12:34 - 12:37
    תודה רבה על תשומת הלב.
  • 12:37 - 12:38
    (מחיאות כפיים)
Title:
להחזיר תאי מוח הביתה | ג'וסלין בלוך | TEDxCHUV
Description:

הרצאה זו ניתנה במסגרת ארוע TEDx מקומי שהופק ללא תלות בכנסי TED.

האם אתם יכולים לדמיין שתאי המוח שלנו מסוגלים, לאחר מסע במעבדה, לחזור הביתה עם משימה מדויקת: לעזור למוח שלנו להתאושש אחרי שבץ?
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
12:50

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.