-
מה שאני עומד להראות
-
זה את המכונות המולקולריות מעוררות ההשתאות
-
אשר יוצרות את מארג החיים של גופנו.
-
מולקולות הן ממש, ממש זעירות.
-
וכאשר אני אומר זעירות,
-
אני באמת מתכוון לזה.
-
הן יותר קטנות מאורך גל של אור,
-
כך שאין לנו דרך לראותן ישירות.
-
אבל באמצעות המדע, יש לנו מושג די טוב
-
על מה שמתרחש ברמה המולקולרית.
-
מה שאנו יכולים לעשות זה לספר על מולקולות,
-
אבל אין ביכולתנו להראות ישירות את המולקולות.
-
אחת הדרכים לעקוף זאת היא לצייר ציורים.
-
אבל אין בזה שום דבר חדש.
-
מדענים תמיד יצרו סקיצות
-
כחלק מתהליך החשיבה והגילוי שלהם.
-
הם מציירים ציורים על מה שרואות עיניהם,
-
בעזרת טכנולגיות כמו טלסקופים ומיקרוסקופים,
-
וגם על המחשבות החולפות במוחם.
-
בחרתי בשתי דוגמאות מאוד ידועות,
-
כי הן ידועות בעבור הבעת מדע באמצעות אמנות.
-
אתחיל עם גלילאו
-
שהשתמש בטלסקופ הראשון בעולם
-
כדי להביט לעבר הירח.
-
הוא שינה לחלוטין את הבנתנו לגבי הירח.
-
על-פי התפיסה של המאה ה-17,
-
הירח היה כדור שמיימי מושלם.
-
אבל מה שגלילאו ראה היה עולם סלעי שומם,
-
שאותו ביטא דרך ציורי צבעי המים שלו.
-
מדען אחר בעל רעיונות כבירים,
-
כוכב-העל של ביולוגיה, הוא צ'רלס דארווין.
-
ועם רישום ידוע זה במחברתו,
-
הוא מתחיל בפינה השמאלית העליונה ב-"אני סבור",
-
ואז משרבט סקיצה של עץ החיים הראשון,
-
המבטאת את תפיסתו בנוגע לכיצד
-
כל המינים, כל החי על כדור-הארץ,
-
קשורים באמצעות היסטוריה אבולוציונית --
-
מוצא המינים באמצעות הברירה הטבעית
-
והתפצלות מאוכלוסיה קדומה משותפת.
-
אפילו כמדען, כאשר ישבתי בהרצאות
-
שניתנו על-ידי ביולוגים מולקולריים,
-
הן כלל לא היו מובנות לי,
-
עם כל השפה והמושגים הטכניים
-
שהם השתמשו בהם לתיאור עבודתם,
-
עד שנתקלתי בעבודת האמנות של דייויד גודסל,
-
שהוא ביולוג מולקולרי במכון סקריפס.
-
ובתמונותיו,
-
הכל מדוייק ובמידות הנכונות.
-
עבודותיו האירו לי
-
איך נראה העולם המולקולרי מבפנים.
-
זהו חתך רוחב דם.
-
בפינה השמאלית העליונה, רואים אזור צהוב-ירוק.
-
אזור זה הוא הנוזלים בדם, בעיקר מים,
-
אבל גם נוגדנים, סוכרים,
-
הורמונים ודברים כאלה. והאזור האדום
-
הוא חתך בתוך תא דם אדום.
-
ואותן מולקולות אדומות הן המוגלובין.
-
הן באמת אדומות; זה מה שהופך את הדם לאדום.
-
ההמוגלובין פועל כספוג מולקולרי
-
כדי לספוג את החמצן שבריאות
-
ולשאתו לאיברים אחרים בגוף.
-
מאוד התרשמתי מתמונה זו לפני שנים רבות,
-
ותהיתי אם ניתן להשתמש בגרפיקה ממוחשבת
-
כדי לתאר את העולם המולקולרי.
-
כיצד הוא ייראה?
-
וכך באמת התחלתי. אז הבה נתחיל.
-
זהו DNA בצורה הקלסית של הסליל הכפול.
-
זה התקבל מדיפרקציית קרני-X,
-
כך שזה מודל מדוייק של ה-DNA.
-
אם מתירים את הסליל הכפול ופותחים את שני הגדילים שבתוכו,
-
רואים דברים אלה שנראים כמו שיניים.
-
אלה הם האותיות של הקוד הגנטי,
-
25,000 הגנים הכתובים ב-DNA שלנו.
-
על זה בדרך-כלל מדברים --
-
הקוד הגנטי -- על זה מדברים.
-
אבל ברצוני לדבר על היבט אחר
-
של מדע ה-DNA, שזה הצורה הפיזית של DNA.
-
אלה שני גדילים הרצים בכיוונים מנוגדים
-
מסיבות שאיני יכול לפרט כרגע.
-
אבל הם מסודרים בכיוונים מנוגדים,
-
דבר היוצר כמה סיבוכים לתאים שלנו,
-
כפי שנראה מייד,
-
במיוחד כאשר DNA עובר שיכפול.
-
מה שאני עומד להראות
-
הוא תיאור נאמן של
-
מכונת שיכפול DNA הפועלת ממש עכשיו בגופנו,
-
כך לפחות לפי ביולוגיית שנת 2002.
-
ה-DNA נכנס לקו הייצור מצד שמאל,
-
הוא פוגע במערך זה, במכונות הביוכימיות הזעירות הללו,
-
המפרידות את גדילי ה-DNA ויוצרות העתק מדוייק.
-
כך שה-DNA נכנס
-
ופוגע במבנה הכחול בצורת סופגנייה
-
ושני גדיליו מתנתקים.
-
גדיל אחד מועתק ישירות,
-
וניתן לראות מיני דברים עוברים שזירה מחדש למטה.
-
אבל העניין יותר מסובך עם הגדיל השני
-
כי צריך להעתיקו בכיוון הפוך.
-
הוא מושלך שוב ושוב לתוך הלולאות הללו
-
ועובר העתקה של כל מקטע בנפרד,
-
תוך יצירת שתי מולקולות DNA חדשות.
-
יש מיליארדי מכונות כאלו
-
הפועלות ממש עכשיו בתוכנו,
-
המשכפלות את ה-DNA בדיוק גבוה.
-
זהו תיאור מדוייק,
-
והוא גם במהירות די נכונה של מה שמתרחש בתוכנו.
-
לא הזכרתי תיקון שגיאות ועוד כמה דברים.
-
זו היתה עבודה מלפני מספר שנים.
-
תודה.
-
עבודה זו היא מלפני מספר שנים,
-
אבל מה שאציג כעת הוא מדע יותר מעודכן, טכנולוגיה מעודכנת.
-
אז שוב, מתחילים עם DNA.
-
הוא נע ומתנודד בגלל מרק המולקולות שמקיף אותו,
-
שאני הסרתי כדי שתוכלו לראות משהו.
-
ה-DNA הוא כ-2 ננומטר מקצה לקצה,
-
שזה באמת זעיר.
-
אבל בכל אחד מתאינו,
-
אורך כל גדיל DNA הוא כ-30 עד 40 מיליוני ננומטר.
-
לכן כדי לשמור את ה-DNA מאורגן ולהסדיר את הגישה לקוד הגנטי,
-
הוא מלופף סביב הפרוטאינים הסגולים הללו --
-
בעצם אני סימנתי אותם בסגול.
-
הוא צרור וארוז בחבילה.
-
כל התמונה הזו מראה גדיל בודד של DNA.
-
כל החבילה הענקית הזו של DNA נקראת כרומוזום.
-
נחזור לכרומוזומים עוד מעט.
-
אנו מתרחקים עכשיו,
-
יוצאים דרך נקבובית הגרעין,
-
שהוא שער הכניסה לחלל זה המכיל את כל ה-DNA
-
והמכונה גרעין התא.
-
כל מה רואים עכשיו
-
זו עבודת סמסטר שלם בביולוגיה, ולי יש רק 7 דקות.
-
אז אנו לא נוכל לעשות זאת היום?
-
לא, אומרים לי שלא.
-
ככה נראה תא חי תחת מיקרוסקופ אופטי.
-
הוא צולם לאורך זמן ולכן רואים אותו זז.
-
מעטפת הגרעין נקרעת.
-
העצמים בצורת נקניקיות הם הכרומוזומים ונתמקד בהם.
-
הם עושים את התנועות המדהימות האלו
-
המתמקדות בנקודות האדומות האלו.
-
כאשר התא חש שהוא מוכן לזה,
-
הוא תולש את הכרומוזום.
-
קבוצת DNA אחת עוברת לצד אחד,
-
לצד האחר מגיעה קבוצת ה-DNA השניה --
-
העתקים זהים של DNA.
-
ואז התא מתפצל באמצע.
-
ושוב, ויש לנו מיליארדי תאים
-
העוברים תהליך כזה ממש עכשיו בתוכנו.
-
כעת נחזור אחורה ונתמקד רק בכרומוזומים,
-
נתבונן במבנה שלהם ונתאר אותם.
-
שוב אנחנו ברגע החציה.
-
הכרומוזומים מסתדרים.
-
נבודד כרומוזום אחד,
-
נוציא אותו ונתבונן במבנהו.
-
זהו מבנה מולקולרי מהגדולים ביותר שקיים,
-
לפחות עד כמה שגילינו עד היום.
-
זהו כרומוזום בודד.
-
יש שני גדילים של DNA בכל כרומוזום.
-
אחד מאוגד בצורת נקניקייה.
-
הגדיל השני מאוגד כנקניקייה אחרת.
-
הדברים האלה הנראים כזיפים המזדקרים מכל צד
-
הם מערכת הפיגומים הדינמית של התא.
-
הם נקראים מיקרו-צינוריות. השם לא חשוב.
-
אבל נתמקד באזור האדום הזה -- סימנתי אותו באדום --
-
והוא הממשק
-
בין הפיגומים הדינמיים והכרומוזומים.
-
ברור שהוא מהווה גורם מרכזי בתנועת הכרומוזומים.
-
אין לנו באמת מושג כיצד נוצרת התנועה הזו.
-
חוקרים את הדבר הזה שנקרא קינטוכור כבר
-
יותר מ-100 שנה בצורה אינטנסיבית,
-
ואנו רק עכשיו מתחילים לגלות על מה מדובר.
-
הוא עשוי מכ-200 סוגי חלבונים שונים,
-
סה"כ אלפי חלבונים.
-
זוהי מערכת שידור אותות.
-
היא משדרת באמצעות אותות כימיים
-
המסמנים לשאר התא שהוא מוכן,
-
כאשר היא מרגישה שהכל ערוך ומוכן לשלב
-
הפרדת הכרומוזומים.
-
היא מסוגלת להיצמד למיקרו-צינוריות המתרחבות ומתכווצות.
-
היא קשורה להתרחבות המיקרו-צינוריות,
-
והיא מסוגלת להיצמד אליהן ארעית.
-
זו גם מערכת להפניית תשומת לב.
-
היא מסוגלת לחוש מתי התא מוכן,
-
מתי הכרומוזום נמצא בתנוחה הנכונה.
-
כאן רואים שהיא הופכת לירוק
-
כי היא חשה שהכל ערוך ומוכן.
-
וכפי שתראו, יש עוד חלק קטן
-
שעדיין אדום.
-
והוא מתרחק בהליכה על-גבי המיקרו-צינוריות.
-
זוהי המערכת לשידור אותות השולחת אות לעצירה.
-
הוא מתרחק בהליכה. כלומר, זה עד כדי כך מכני.
-
זהו מנגנון-שעון מולקולרי.
-
כך זה עובד ברמה המולקולרית.
-
כך, עם קצת גרפיקה מולקולרית ממוחשבת היפה לעיניים,
-
קיבלנו קינזינים, שהם בצבע כתום.
-
הם מולקולות-שליח קטנות ההולכות לכיוון אחד.
-
והנה כאן הדינאינים. הם נושאים את מערכת השידור.
-
יש להן רגליים ארוכות כדי שיוכלו לדלג על מכשולים וכו'.
-
שוב, כל זה מוצג במדוייק
-
מתוך המחקר המדעי.
-
הבעיה היא שאיננו יכולים להציג לכם זאת בכל דרך אחרת.
-
גילויים מחזית המדע,
-
מחזית ההבנה האנושית,
-
הם דבר מטריף.
-
גילוי דברים כאלה
-
הוא ללא ספק תמריץ מושך לעסוק במדע.
-
אבל עבור רוב החוקרים ברפואה --
-
המגלים דברים כאלה,
-
אלה הם רק צעדים קטנים בדרך למטרות הנעלות,
-
שהן ביעור מחלות, ביעור הסבל והיגון
-
שנגרמים בגלל מחלות
-
והוצאת אנשים ממעגל העוני.
-
תודה.
-
(מחיאות כפיים)