1 00:00:00,000 --> 00:00:02,000 מה שאני עומד להראות 2 00:00:02,000 --> 00:00:06,000 זה את המכונות המולקולריות מעוררות ההשתאות 3 00:00:06,000 --> 00:00:09,000 אשר יוצרות את מארג החיים של גופנו. 4 00:00:09,000 --> 00:00:12,000 מולקולות הן ממש, ממש זעירות. 5 00:00:12,000 --> 00:00:14,000 וכאשר אני אומר זעירות, 6 00:00:14,000 --> 00:00:16,000 אני באמת מתכוון לזה. 7 00:00:16,000 --> 00:00:18,000 הן יותר קטנות מאורך גל של אור, 8 00:00:18,000 --> 00:00:21,000 כך שאין לנו דרך לראותן ישירות. 9 00:00:21,000 --> 00:00:23,000 אבל באמצעות המדע, יש לנו מושג די טוב 10 00:00:23,000 --> 00:00:26,000 על מה שמתרחש ברמה המולקולרית. 11 00:00:26,000 --> 00:00:29,000 מה שאנו יכולים לעשות זה לספר על מולקולות, 12 00:00:29,000 --> 00:00:32,000 אבל אין ביכולתנו להראות ישירות את המולקולות. 13 00:00:32,000 --> 00:00:35,000 אחת הדרכים לעקוף זאת היא לצייר ציורים. 14 00:00:35,000 --> 00:00:37,000 אבל אין בזה שום דבר חדש. 15 00:00:37,000 --> 00:00:39,000 מדענים תמיד יצרו סקיצות 16 00:00:39,000 --> 00:00:42,000 כחלק מתהליך החשיבה והגילוי שלהם. 17 00:00:42,000 --> 00:00:45,000 הם מציירים ציורים על מה שרואות עיניהם, 18 00:00:45,000 --> 00:00:47,000 בעזרת טכנולגיות כמו טלסקופים ומיקרוסקופים, 19 00:00:47,000 --> 00:00:50,000 וגם על המחשבות החולפות במוחם. 20 00:00:50,000 --> 00:00:52,000 בחרתי בשתי דוגמאות מאוד ידועות, 21 00:00:52,000 --> 00:00:55,000 כי הן ידועות בעבור הבעת מדע באמצעות אמנות. 22 00:00:55,000 --> 00:00:57,000 אתחיל עם גלילאו 23 00:00:57,000 --> 00:00:59,000 שהשתמש בטלסקופ הראשון בעולם 24 00:00:59,000 --> 00:01:01,000 כדי להביט לעבר הירח. 25 00:01:01,000 --> 00:01:03,000 הוא שינה לחלוטין את הבנתנו לגבי הירח. 26 00:01:03,000 --> 00:01:05,000 על-פי התפיסה של המאה ה-17, 27 00:01:05,000 --> 00:01:07,000 הירח היה כדור שמיימי מושלם. 28 00:01:07,000 --> 00:01:10,000 אבל מה שגלילאו ראה היה עולם סלעי שומם, 29 00:01:10,000 --> 00:01:13,000 שאותו ביטא דרך ציורי צבעי המים שלו. 30 00:01:13,000 --> 00:01:15,000 מדען אחר בעל רעיונות כבירים, 31 00:01:15,000 --> 00:01:18,000 כוכב-העל של ביולוגיה, הוא צ'רלס דארווין. 32 00:01:18,000 --> 00:01:20,000 ועם רישום ידוע זה במחברתו, 33 00:01:20,000 --> 00:01:23,000 הוא מתחיל בפינה השמאלית העליונה ב-"אני סבור", 34 00:01:23,000 --> 00:01:26,000 ואז משרבט סקיצה של עץ החיים הראשון, 35 00:01:26,000 --> 00:01:28,000 המבטאת את תפיסתו בנוגע לכיצד 36 00:01:28,000 --> 00:01:30,000 כל המינים, כל החי על כדור-הארץ, 37 00:01:30,000 --> 00:01:33,000 קשורים באמצעות היסטוריה אבולוציונית -- 38 00:01:33,000 --> 00:01:35,000 מוצא המינים באמצעות הברירה הטבעית 39 00:01:35,000 --> 00:01:38,000 והתפצלות מאוכלוסיה קדומה משותפת. 40 00:01:38,000 --> 00:01:40,000 אפילו כמדען, כאשר ישבתי בהרצאות 41 00:01:40,000 --> 00:01:42,000 שניתנו על-ידי ביולוגים מולקולריים, 42 00:01:42,000 --> 00:01:45,000 הן כלל לא היו מובנות לי, 43 00:01:45,000 --> 00:01:47,000 עם כל השפה והמושגים הטכניים 44 00:01:47,000 --> 00:01:49,000 שהם השתמשו בהם לתיאור עבודתם, 45 00:01:49,000 --> 00:01:52,000 עד שנתקלתי בעבודת האמנות של דייויד גודסל, 46 00:01:52,000 --> 00:01:55,000 שהוא ביולוג מולקולרי במכון סקריפס. 47 00:01:55,000 --> 00:01:57,000 ובתמונותיו, 48 00:01:57,000 --> 00:01:59,000 הכל מדוייק ובמידות הנכונות. 49 00:01:59,000 --> 00:02:02,000 עבודותיו האירו לי 50 00:02:02,000 --> 00:02:04,000 איך נראה העולם המולקולרי מבפנים. 51 00:02:04,000 --> 00:02:07,000 זהו חתך רוחב דם. 52 00:02:07,000 --> 00:02:09,000 בפינה השמאלית העליונה, רואים אזור צהוב-ירוק. 53 00:02:09,000 --> 00:02:12,000 אזור זה הוא הנוזלים בדם, בעיקר מים, 54 00:02:12,000 --> 00:02:14,000 אבל גם נוגדנים, סוכרים, 55 00:02:14,000 --> 00:02:16,000 הורמונים ודברים כאלה. והאזור האדום 56 00:02:16,000 --> 00:02:18,000 הוא חתך בתוך תא דם אדום. 57 00:02:18,000 --> 00:02:20,000 ואותן מולקולות אדומות הן המוגלובין. 58 00:02:20,000 --> 00:02:22,000 הן באמת אדומות; זה מה שהופך את הדם לאדום. 59 00:02:22,000 --> 00:02:24,000 ההמוגלובין פועל כספוג מולקולרי 60 00:02:24,000 --> 00:02:26,000 כדי לספוג את החמצן שבריאות 61 00:02:26,000 --> 00:02:28,000 ולשאתו לאיברים אחרים בגוף. 62 00:02:28,000 --> 00:02:31,000 מאוד התרשמתי מתמונה זו לפני שנים רבות, 63 00:02:31,000 --> 00:02:33,000 ותהיתי אם ניתן להשתמש בגרפיקה ממוחשבת 64 00:02:33,000 --> 00:02:35,000 כדי לתאר את העולם המולקולרי. 65 00:02:35,000 --> 00:02:37,000 כיצד הוא ייראה? 66 00:02:37,000 --> 00:02:40,000 וכך באמת התחלתי. אז הבה נתחיל. 67 00:02:40,000 --> 00:02:42,000 זהו DNA בצורה הקלסית של הסליל הכפול. 68 00:02:42,000 --> 00:02:44,000 זה התקבל מדיפרקציית קרני-X, 69 00:02:44,000 --> 00:02:46,000 כך שזה מודל מדוייק של ה-DNA. 70 00:02:46,000 --> 00:02:48,000 אם מתירים את הסליל הכפול ופותחים את שני הגדילים שבתוכו, 71 00:02:48,000 --> 00:02:50,000 רואים דברים אלה שנראים כמו שיניים. 72 00:02:50,000 --> 00:02:52,000 אלה הם האותיות של הקוד הגנטי, 73 00:02:52,000 --> 00:02:55,000 25,000 הגנים הכתובים ב-DNA שלנו. 74 00:02:55,000 --> 00:02:57,000 על זה בדרך-כלל מדברים -- 75 00:02:57,000 --> 00:02:59,000 הקוד הגנטי -- על זה מדברים. 76 00:02:59,000 --> 00:03:01,000 אבל ברצוני לדבר על היבט אחר 77 00:03:01,000 --> 00:03:04,000 של מדע ה-DNA, שזה הצורה הפיזית של DNA. 78 00:03:04,000 --> 00:03:07,000 אלה שני גדילים הרצים בכיוונים מנוגדים 79 00:03:07,000 --> 00:03:09,000 מסיבות שאיני יכול לפרט כרגע. 80 00:03:09,000 --> 00:03:11,000 אבל הם מסודרים בכיוונים מנוגדים, 81 00:03:11,000 --> 00:03:14,000 דבר היוצר כמה סיבוכים לתאים שלנו, 82 00:03:14,000 --> 00:03:16,000 כפי שנראה מייד, 83 00:03:16,000 --> 00:03:19,000 במיוחד כאשר DNA עובר שיכפול. 84 00:03:19,000 --> 00:03:21,000 מה שאני עומד להראות 85 00:03:21,000 --> 00:03:23,000 הוא תיאור נאמן של 86 00:03:23,000 --> 00:03:26,000 מכונת שיכפול DNA הפועלת ממש עכשיו בגופנו, 87 00:03:26,000 --> 00:03:29,000 כך לפחות לפי ביולוגיית שנת 2002. 88 00:03:29,000 --> 00:03:32,000 ה-DNA נכנס לקו הייצור מצד שמאל, 89 00:03:32,000 --> 00:03:35,000 הוא פוגע במערך זה, במכונות הביוכימיות הזעירות הללו, 90 00:03:35,000 --> 00:03:38,000 המפרידות את גדילי ה-DNA ויוצרות העתק מדוייק. 91 00:03:38,000 --> 00:03:40,000 כך שה-DNA נכנס 92 00:03:40,000 --> 00:03:42,000 ופוגע במבנה הכחול בצורת סופגנייה 93 00:03:42,000 --> 00:03:44,000 ושני גדיליו מתנתקים. 94 00:03:44,000 --> 00:03:46,000 גדיל אחד מועתק ישירות, 95 00:03:46,000 --> 00:03:49,000 וניתן לראות מיני דברים עוברים שזירה מחדש למטה. 96 00:03:49,000 --> 00:03:51,000 אבל העניין יותר מסובך עם הגדיל השני 97 00:03:51,000 --> 00:03:53,000 כי צריך להעתיקו בכיוון הפוך. 98 00:03:53,000 --> 00:03:55,000 הוא מושלך שוב ושוב לתוך הלולאות הללו 99 00:03:55,000 --> 00:03:57,000 ועובר העתקה של כל מקטע בנפרד, 100 00:03:57,000 --> 00:04:00,000 תוך יצירת שתי מולקולות DNA חדשות. 101 00:04:00,000 --> 00:04:03,000 יש מיליארדי מכונות כאלו 102 00:04:03,000 --> 00:04:05,000 הפועלות ממש עכשיו בתוכנו, 103 00:04:05,000 --> 00:04:07,000 המשכפלות את ה-DNA בדיוק גבוה. 104 00:04:07,000 --> 00:04:09,000 זהו תיאור מדוייק, 105 00:04:09,000 --> 00:04:12,000 והוא גם במהירות די נכונה של מה שמתרחש בתוכנו. 106 00:04:12,000 --> 00:04:15,000 לא הזכרתי תיקון שגיאות ועוד כמה דברים. 107 00:04:17,000 --> 00:04:19,000 זו היתה עבודה מלפני מספר שנים. 108 00:04:19,000 --> 00:04:21,000 תודה. 109 00:04:21,000 --> 00:04:24,000 עבודה זו היא מלפני מספר שנים, 110 00:04:24,000 --> 00:04:27,000 אבל מה שאציג כעת הוא מדע יותר מעודכן, טכנולוגיה מעודכנת. 111 00:04:27,000 --> 00:04:29,000 אז שוב, מתחילים עם DNA. 112 00:04:29,000 --> 00:04:32,000 הוא נע ומתנודד בגלל מרק המולקולות שמקיף אותו, 113 00:04:32,000 --> 00:04:34,000 שאני הסרתי כדי שתוכלו לראות משהו. 114 00:04:34,000 --> 00:04:36,000 ה-DNA הוא כ-2 ננומטר מקצה לקצה, 115 00:04:36,000 --> 00:04:38,000 שזה באמת זעיר. 116 00:04:38,000 --> 00:04:40,000 אבל בכל אחד מתאינו, 117 00:04:40,000 --> 00:04:44,000 אורך כל גדיל DNA הוא כ-30 עד 40 מיליוני ננומטר. 118 00:04:44,000 --> 00:04:47,000 לכן כדי לשמור את ה-DNA מאורגן ולהסדיר את הגישה לקוד הגנטי, 119 00:04:47,000 --> 00:04:49,000 הוא מלופף סביב הפרוטאינים הסגולים הללו -- 120 00:04:49,000 --> 00:04:51,000 בעצם אני סימנתי אותם בסגול. 121 00:04:51,000 --> 00:04:53,000 הוא צרור וארוז בחבילה. 122 00:04:53,000 --> 00:04:56,000 כל התמונה הזו מראה גדיל בודד של DNA. 123 00:04:56,000 --> 00:04:59,000 כל החבילה הענקית הזו של DNA נקראת כרומוזום. 124 00:04:59,000 --> 00:05:02,000 נחזור לכרומוזומים עוד מעט. 125 00:05:02,000 --> 00:05:04,000 אנו מתרחקים עכשיו, 126 00:05:04,000 --> 00:05:06,000 יוצאים דרך נקבובית הגרעין, 127 00:05:06,000 --> 00:05:09,000 שהוא שער הכניסה לחלל זה המכיל את כל ה-DNA 128 00:05:09,000 --> 00:05:11,000 והמכונה גרעין התא. 129 00:05:11,000 --> 00:05:13,000 כל מה רואים עכשיו 130 00:05:13,000 --> 00:05:16,000 זו עבודת סמסטר שלם בביולוגיה, ולי יש רק 7 דקות. 131 00:05:16,000 --> 00:05:19,000 אז אנו לא נוכל לעשות זאת היום? 132 00:05:19,000 --> 00:05:22,000 לא, אומרים לי שלא. 133 00:05:22,000 --> 00:05:25,000 ככה נראה תא חי תחת מיקרוסקופ אופטי. 134 00:05:25,000 --> 00:05:28,000 הוא צולם לאורך זמן ולכן רואים אותו זז. 135 00:05:28,000 --> 00:05:30,000 מעטפת הגרעין נקרעת. 136 00:05:30,000 --> 00:05:33,000 העצמים בצורת נקניקיות הם הכרומוזומים ונתמקד בהם. 137 00:05:33,000 --> 00:05:35,000 הם עושים את התנועות המדהימות האלו 138 00:05:35,000 --> 00:05:38,000 המתמקדות בנקודות האדומות האלו. 139 00:05:38,000 --> 00:05:41,000 כאשר התא חש שהוא מוכן לזה, 140 00:05:41,000 --> 00:05:43,000 הוא תולש את הכרומוזום. 141 00:05:43,000 --> 00:05:45,000 קבוצת DNA אחת עוברת לצד אחד, 142 00:05:45,000 --> 00:05:47,000 לצד האחר מגיעה קבוצת ה-DNA השניה -- 143 00:05:47,000 --> 00:05:49,000 העתקים זהים של DNA. 144 00:05:49,000 --> 00:05:51,000 ואז התא מתפצל באמצע. 145 00:05:51,000 --> 00:05:53,000 ושוב, ויש לנו מיליארדי תאים 146 00:05:53,000 --> 00:05:56,000 העוברים תהליך כזה ממש עכשיו בתוכנו. 147 00:05:56,000 --> 00:05:59,000 כעת נחזור אחורה ונתמקד רק בכרומוזומים, 148 00:05:59,000 --> 00:06:01,000 נתבונן במבנה שלהם ונתאר אותם. 149 00:06:01,000 --> 00:06:04,000 שוב אנחנו ברגע החציה. 150 00:06:04,000 --> 00:06:06,000 הכרומוזומים מסתדרים. 151 00:06:06,000 --> 00:06:08,000 נבודד כרומוזום אחד, 152 00:06:08,000 --> 00:06:10,000 נוציא אותו ונתבונן במבנהו. 153 00:06:10,000 --> 00:06:13,000 זהו מבנה מולקולרי מהגדולים ביותר שקיים, 154 00:06:13,000 --> 00:06:17,000 לפחות עד כמה שגילינו עד היום. 155 00:06:17,000 --> 00:06:19,000 זהו כרומוזום בודד. 156 00:06:19,000 --> 00:06:22,000 יש שני גדילים של DNA בכל כרומוזום. 157 00:06:22,000 --> 00:06:24,000 אחד מאוגד בצורת נקניקייה. 158 00:06:24,000 --> 00:06:26,000 הגדיל השני מאוגד כנקניקייה אחרת. 159 00:06:26,000 --> 00:06:29,000 הדברים האלה הנראים כזיפים המזדקרים מכל צד 160 00:06:29,000 --> 00:06:32,000 הם מערכת הפיגומים הדינמית של התא. 161 00:06:32,000 --> 00:06:34,000 הם נקראים מיקרו-צינוריות. השם לא חשוב. 162 00:06:34,000 --> 00:06:37,000 אבל נתמקד באזור האדום הזה -- סימנתי אותו באדום -- 163 00:06:37,000 --> 00:06:39,000 והוא הממשק 164 00:06:39,000 --> 00:06:42,000 בין הפיגומים הדינמיים והכרומוזומים. 165 00:06:42,000 --> 00:06:45,000 ברור שהוא מהווה גורם מרכזי בתנועת הכרומוזומים. 166 00:06:45,000 --> 00:06:48,000 אין לנו באמת מושג כיצד נוצרת התנועה הזו. 167 00:06:48,000 --> 00:06:50,000 חוקרים את הדבר הזה שנקרא קינטוכור כבר 168 00:06:50,000 --> 00:06:52,000 יותר מ-100 שנה בצורה אינטנסיבית, 169 00:06:52,000 --> 00:06:55,000 ואנו רק עכשיו מתחילים לגלות על מה מדובר. 170 00:06:55,000 --> 00:06:58,000 הוא עשוי מכ-200 סוגי חלבונים שונים, 171 00:06:58,000 --> 00:07:01,000 סה"כ אלפי חלבונים. 172 00:07:01,000 --> 00:07:04,000 זוהי מערכת שידור אותות. 173 00:07:04,000 --> 00:07:06,000 היא משדרת באמצעות אותות כימיים 174 00:07:06,000 --> 00:07:09,000 המסמנים לשאר התא שהוא מוכן, 175 00:07:09,000 --> 00:07:12,000 כאשר היא מרגישה שהכל ערוך ומוכן לשלב 176 00:07:12,000 --> 00:07:14,000 הפרדת הכרומוזומים. 177 00:07:14,000 --> 00:07:17,000 היא מסוגלת להיצמד למיקרו-צינוריות המתרחבות ומתכווצות. 178 00:07:17,000 --> 00:07:20,000 היא קשורה להתרחבות המיקרו-צינוריות, 179 00:07:20,000 --> 00:07:23,000 והיא מסוגלת להיצמד אליהן ארעית. 180 00:07:23,000 --> 00:07:25,000 זו גם מערכת להפניית תשומת לב. 181 00:07:25,000 --> 00:07:27,000 היא מסוגלת לחוש מתי התא מוכן, 182 00:07:27,000 --> 00:07:29,000 מתי הכרומוזום נמצא בתנוחה הנכונה. 183 00:07:29,000 --> 00:07:31,000 כאן רואים שהיא הופכת לירוק 184 00:07:31,000 --> 00:07:33,000 כי היא חשה שהכל ערוך ומוכן. 185 00:07:33,000 --> 00:07:35,000 וכפי שתראו, יש עוד חלק קטן 186 00:07:35,000 --> 00:07:37,000 שעדיין אדום. 187 00:07:37,000 --> 00:07:40,000 והוא מתרחק בהליכה על-גבי המיקרו-צינוריות. 188 00:07:41,000 --> 00:07:44,000 זוהי המערכת לשידור אותות השולחת אות לעצירה. 189 00:07:44,000 --> 00:07:47,000 הוא מתרחק בהליכה. כלומר, זה עד כדי כך מכני. 190 00:07:47,000 --> 00:07:49,000 זהו מנגנון-שעון מולקולרי. 191 00:07:49,000 --> 00:07:52,000 כך זה עובד ברמה המולקולרית. 192 00:07:52,000 --> 00:07:55,000 כך, עם קצת גרפיקה מולקולרית ממוחשבת היפה לעיניים, 193 00:07:55,000 --> 00:07:58,000 קיבלנו קינזינים, שהם בצבע כתום. 194 00:07:58,000 --> 00:08:00,000 הם מולקולות-שליח קטנות ההולכות לכיוון אחד. 195 00:08:00,000 --> 00:08:03,000 והנה כאן הדינאינים. הם נושאים את מערכת השידור. 196 00:08:03,000 --> 00:08:06,000 יש להן רגליים ארוכות כדי שיוכלו לדלג על מכשולים וכו'. 197 00:08:06,000 --> 00:08:08,000 שוב, כל זה מוצג במדוייק 198 00:08:08,000 --> 00:08:10,000 מתוך המחקר המדעי. 199 00:08:10,000 --> 00:08:13,000 הבעיה היא שאיננו יכולים להציג לכם זאת בכל דרך אחרת. 200 00:08:13,000 --> 00:08:15,000 גילויים מחזית המדע, 201 00:08:15,000 --> 00:08:17,000 מחזית ההבנה האנושית, 202 00:08:17,000 --> 00:08:20,000 הם דבר מטריף. 203 00:08:20,000 --> 00:08:22,000 גילוי דברים כאלה 204 00:08:22,000 --> 00:08:25,000 הוא ללא ספק תמריץ מושך לעסוק במדע. 205 00:08:25,000 --> 00:08:28,000 אבל עבור רוב החוקרים ברפואה -- 206 00:08:28,000 --> 00:08:30,000 המגלים דברים כאלה, 207 00:08:30,000 --> 00:08:33,000 אלה הם רק צעדים קטנים בדרך למטרות הנעלות, 208 00:08:33,000 --> 00:08:36,000 שהן ביעור מחלות, ביעור הסבל והיגון 209 00:08:36,000 --> 00:08:38,000 שנגרמים בגלל מחלות 210 00:08:38,000 --> 00:08:40,000 והוצאת אנשים ממעגל העוני. 211 00:08:40,000 --> 00:08:42,000 תודה. 212 00:08:42,000 --> 00:08:46,000 (מחיאות כפיים)