ספנסר וולס בונה לאנושות עץ משפחה.
-
0:00 - 0:09Jambo, bonjour, zdraveite, trayo אלה חלק מהשפות
-
0:09 - 0:13בהן דיברתי קצת במהלך 6 השבועות האחרונים.
-
0:13 - 0:18בסיור המטורף שלי עברתי ב 17 מדינות
-
0:18 - 0:21ובדקתי היבטים מגוונים בפרוייקט שלנו,
-
0:21 - 0:23ואני עומד לספר לכם קצת על זה אח"כ.
-
0:23 - 0:26ביקרתי בכמה מקומות די מדהימים.
-
0:26 - 0:32מקומות כמו מונגוליה, קמבודיה, גינאה החדשה, דרא"פ, וטנזניה פעמיים:
-
0:32 - 0:34הייתי כאן לפני חודש.
-
0:34 - 0:39וההזדמנות לטייל ברחבי העולם
-
0:39 - 0:42היא מופלאה, מהרבה סיבות.
-
0:42 - 0:44רואים דברים מדהימים.
-
0:44 - 0:46ואפשר לבצע השוואות נקודתיות
-
0:46 - 0:48בין אנשים מסביב לעולם.
-
0:48 - 0:50ומה שבאמת לוקחים מכל זה,
-
0:50 - 0:53משהו על פני השטח,
-
0:53 - 0:57זה לא שאנחנו זהים, למרות שאדבר על זה,
-
0:57 - 0:59אלא עד כמה אנחנו שונים.
-
0:59 - 1:02יש כל כך הרבה שונות ברחבי הגלובוס.
-
1:02 - 1:056000 שפות שונות, מדוברות ע"י חצי מיליארד איש,
-
1:05 - 1:08בצבעים, צורות וגדלים שונים.
-
1:08 - 1:11אתה הולך ברחוב של כל עיר גדולה,
-
1:11 - 1:15ואתה נדהם מהשונות של המין האנושי.
-
1:15 - 1:18איך אנחנו מסבירים את השונות הזו?
-
1:18 - 1:20טוב, על זה אני אדבר היום,
-
1:20 - 1:22איך אנחנו משתמשים בכלים גנטיים,
-
1:22 - 1:28במיוחד גנטיקה של אוכלוסיות, כדי ללמוד איך נוצרה השונות הזו,
-
1:28 - 1:30וכמה זמן זה לקח.
-
1:30 - 1:32עכשיו, הבעיה בשונות האנושית,
-
1:32 - 1:34כמו בכל שאלה מדעית גדולה,
-
1:34 - 1:36איך אתה מסביר משהו כזה,
-
1:36 - 1:38מפרקים אותה לתת-שאלות.
-
1:38 - 1:41ואז אפשר לחקור את שאלות המשנה.
-
1:41 - 1:43הראשונה היא בעצם שאלת המוצא.
-
1:43 - 1:45האם כולנו באמת חולקים מוצא משותף?
-
1:45 - 1:48ובהנחה שכן, וזאת ההנחה
-
1:48 - 1:51של כולנו כאן -- מתי זה היה?
-
1:51 - 1:53מתי נוצרנו כמין?
-
1:53 - 1:55כמה זמן עבר מאז שהתפצלנו זה מזה?
-
1:55 - 1:59והשאלה השנייה קשורה אך מעט שונה.
-
1:59 - 2:01אם נבענו ממקור משותף,
-
2:01 - 2:03איך הצלחנו לאכלס כל פינה בגלובוס,
-
2:03 - 2:05ובמהלך הזה לייצר את כל השונות הזאת,
-
2:05 - 2:08סגנונות חיים שונים, מראה שונה,
-
2:08 - 2:10שפות שונות מסביב לעולם.
-
2:10 - 2:13ובכן, שאלת המוצא, כמו שאלות רבות בביולוגיה,
-
2:13 - 2:15קיבלה תשובה מדארווין לפני מעל מאה שנה.
-
2:15 - 2:17ב"מוצא האדם" הוא כתב:
-
2:17 - 2:19"בכל איזור נרחב בעולם, היונקים החיים
-
2:19 - 2:22קרובים מאוד למינים שנכחדו באותו איזור.
-
2:22 - 2:25ולכן סביר שאפריקה אוכלסה בעבר ע"י קופי אדם שנכחדו,
-
2:25 - 2:28שהיו קרובים לגורילה ולשימפנזה.
-
2:28 - 2:31ומשום ששני המינים הללו הם כיום הקרובים ביותר לאדם
-
2:31 - 2:33סביר יותר שאבותינו הקדומים
-
2:33 - 2:35חיו ביבשת אפריקה, ולא במקום אחר."
-
2:35 - 2:39אז סיימנו, אפשר ללכת הביתה, פתרנו את שאלת המוצא.
-
2:39 - 2:43טוב, לא בדיוק. כי דארווין דיבר על השושלת המרוחקת שלנו,
-
2:43 - 2:45המוצא המשותף עם קופי האדם.
-
2:45 - 2:49וזה די ברור שמוצא קופי האדם מאפריקה.
-
2:49 - 2:52לפי 23 מיליון שנה הם הופיעו בתיעוד המאובנים.
-
2:52 - 2:55אפריקה היתה מנותקת מיבשות אחרות באותה תקופה,
-
2:55 - 2:59בשל גחמות של לוחות טקטוניים שצפו באוקיינוס ההודי.
-
2:59 - 3:01היא נתקלה באירואסיה לפי 16 מיליון שנה,
-
3:01 - 3:04ואז היתה יציאת אפריקה הראשונה.
-
3:04 - 3:06קופי אדם שעזבו והגיעו לדרום מזרח אסיה,
-
3:06 - 3:08והפכו להיות גיבונים ואורנגוטאנים.
-
3:08 - 3:10ואלה שנשארו באפריקה
-
3:10 - 3:12התפתחו לגורילות, לשימפנזים ולנו.
-
3:12 - 3:15אז כן, אם מדברים על המוצא המשותף עם קופי האדם
-
3:15 - 3:19ברור מאוד לפי המאובנים שהתחלנו כאן.
-
3:19 - 3:21אבל זאת לא באמת השאלה שאני שואל.
-
3:21 - 3:23אני מתעניין בשושלת האנושית,
-
3:23 - 3:26יצורים שהיינו מזהים כדומים לנו
-
3:26 - 3:28אילו היו יושבים כאן בחדר.
-
3:28 - 3:30אם אם היו מציצים מעבר לכתף שלכם,
-
3:30 - 3:33לא הייתם נרתעים בבהלה. מה לגבי השושלת האנושית?
-
3:33 - 3:35אם נלך מספיק זמן אחורה,
-
3:35 - 3:38אנו חולקים אב קדמון עם כל יצור חי על פני כדה"א.
-
3:38 - 3:41ד.נ.א. מחבר בין כולנו, כך שיש לנו אב משותף עם ברקודה,
-
3:41 - 3:46חיידקים ופטריות, אם נלך אחורה מיליארד שנה.
-
3:46 - 3:48אנחנו מתעניינים בשושלת האנושית.
-
3:48 - 3:50איך אנחנו חוקרים אותה?
-
3:50 - 3:54ובכן, היסטורית היא נחקרה באמצעות פלאואנתרופולוגיה,
-
3:54 - 3:56לחפור דברים מתוך הקרקע,
-
3:56 - 3:58ובעיקר על סמך צורתם,
-
3:58 - 4:01למשל צורת הגולוגולת, לומר:
-
4:01 - 4:05זה נראה קצת יותר דומה לנו מאשר זה, אז הוא בטח האב הקדמון שלי.
-
4:05 - 4:08בטח אני שייך לשושלת שלו."
-
4:08 - 4:11תחום הפלאואנתרופולוגיה, אני אטען,
-
4:11 - 4:14מציג לנו אפשרויות מרתקות לגבי השושלת שלנו,
-
4:14 - 4:17אבל הוא לא נותן לנו את ההסתברויות שהיינו רוצים, כמדענים.
-
4:17 - 4:19למה אני מתכוון?
-
4:19 - 4:21אתם מסתכלים כאן על דוגמא מצויינת.
-
4:21 - 4:23אלה 3 מיני הומינידים שנכחדו,
-
4:23 - 4:25אבות קדמונים אפשריים.
-
4:25 - 4:28כולם נחפרו מערבית לכאן בערוץ אולדווי ע"י משפחת ליקי.
-
4:28 - 4:30וכולם מתוארכים בערך לאותה תקופה.
-
4:30 - 4:32משמאל לימין יש לנו הומו ארקטוס, הומו הביליס,
-
4:32 - 4:35ואוסטרלופיתקוס -- שהיום קוראים לו פרנתרופוס בוייזי,
-
4:35 - 4:40האוסטרלופיתקוס החסון. שלושה מינים באותו מקום וזמן.
-
4:40 - 4:43זה אומר שלא יכול להיות שהם כולם אבותי הישירים.
-
4:43 - 4:46למי מהם אני באמת קשור?
-
4:46 - 4:51יש לי אפשרויות, אבל לא הסתברויות שאותן אנחנו מחפשים.
-
4:52 - 4:56ובכן, דרך אחרת היתה להסתכל על המבנה האנושי
-
4:56 - 4:59ולהשתמש במידע היחיד שהיה לנו עד לא מזמן --
-
4:59 - 5:01שוב, בעיקר מבנה הגולוגולת.
-
5:01 - 5:05הראשון שעשה זאת באופן שיטתי היה לינאוס,
-
5:05 - 5:07קארל וון לינה, בוטנאי שוודי,
-
5:07 - 5:09שבמאה ה18 לקח על עצמו
-
5:09 - 5:11לקטלג את כל היצורים החיים על פני כדה"א.
-
5:11 - 5:13ואתם חשבתם שלכם יש עבודה קשה?
-
5:13 - 5:15והוא עשה עבודה די טובה.
-
5:15 - 5:19הוא קטלג כ 12,000 מינים ב Systema Naturae.
-
5:19 - 5:22הוא למעשה זה שטבע את המושג הומו ספיינס -- אדם נבון בלטינית.
-
5:22 - 5:26אבל כשהוא הסתכל מסביב לעולם על המגוון האנושי הוא אמר:
-
5:26 - 5:30"אתם יודעים, נראה שאנחנו מגיעים בתת-מינים או קטגוריות מובחנות."
-
5:30 - 5:34והוא דיבר על אפריקאים, אמריקאים, אסיאתים ואירופאיים,
-
5:34 - 5:37וקטגוריה גזענית לה קרא "מפלצתית",
-
5:37 - 5:40והיא כללה את כל האנשים שהוא לא אהב,
-
5:40 - 5:43כולל יצורים דמיוניים כמו שדונים.
-
5:44 - 5:49קל לפתור זאת כהרהורים נבערים מתוך כוונה טובה
-
5:49 - 5:52של מדען מהמאה ה18,
-
5:52 - 5:54שעבד בתקופה שקדמה לדארווין.
-
5:54 - 5:56אבל אם הייתם מסתכלים על אנתרופולוגיה פיזית
-
5:56 - 6:00מלפני 20-30 שנה, במקרים רבים הייתם מוצאים
-
6:00 - 6:02את אותו מיון של האנושות.
-
6:02 - 6:07גזעים אנושיים שלפי האנתרופולוגים הפיזיים של לפני 30 שנה --
-
6:07 - 6:09קרלטון קון הוא הדוגמא הטובה ביותר --
-
6:09 - 6:13התפצלו זה מזה -- זה כבר בתקופה שלאחר דארווין --
-
6:13 - 6:16במשך מיליון שנה מאז תקופת הומו ארקטוס.
-
6:16 - 6:18אבל על איזה מידע הם התבססו?
-
6:18 - 6:22מעט מאוד. מורפולוגיה והרבה ניחושים.
-
6:22 - 6:24ובכן, אני היום אדבר
-
6:24 - 6:27על גישה חדשה לבעיה הזאת.
-
6:27 - 6:30במקום לנסות לנחש על השושלת שלנו,
-
6:30 - 6:32לחפור דברים מהאדמה, אבות קדמונים אפשריים,
-
6:32 - 6:34ולומר שעל בסיס מורפולוגיה,
-
6:34 - 6:36שאנחנו לא לגמרי מבינים עדיין,
-
6:36 - 6:40אנחנו עדיין לא יודעים מהם הגורמים הגנטיים הנמצאים בבסיס השונות המורפולוגית.
-
6:40 - 6:42מה שאנחנו צריכים לעשות זה להפוך את הבעיה.
-
6:42 - 6:46כי אנחנו בעצם ניצבים מול בעיה גנאולוגית,
-
6:46 - 6:48שאלה גנאולוגית (על שושלות יוחסין).
-
6:48 - 6:53אנחנו מנסים לבנות עץ משפחתי לכל מי שחי כיום.
-
6:53 - 6:55וכמו שכל גנאולוג יאמר לכם --
-
6:55 - 6:57כל מי שניסה לבנות עץ משפחה,
-
6:57 - 7:00אולי אתם או קרוב משפחה אחר שניסה להתחקות על העבר.
-
7:00 - 7:02מתחילים בהווה עם הקשרים שאתם בטוחים בהם.
-
7:02 - 7:04את והאחים שלך, יש לכם הורה משותף.
-
7:04 - 7:06אתה ובנות הדוד שלך חולקים סבא משותף.
-
7:06 - 7:09בהדרגה מגיעים רחוק יותר אל העבר
-
7:09 - 7:11ומוסיפים קשרים יותר רחוקים.
-
7:11 - 7:15אבל בסופו של דבר, לא משנה עד כמה אתה טוב באיתור מסמכים משפחתיים,
-
7:15 - 7:19אתה נתקל במה שהגנאולוגים קוראים: קיר לבנים.
-
7:19 - 7:22נקודה שממנה והלאה אתה לא יודע דבר על אבותיך,
-
7:22 - 7:26ואתה נכנס לתחום אפל ומיסתורי שנקרא היסטוריה,
-
7:26 - 7:29בו אנו צריכים לגשש את דרכנו בעזרת שמועות.
-
7:29 - 7:31מי היו האנשים האלה?
-
7:31 - 7:34אין לנו תיעוד כתוב. טוב, בעצם, יש לנו.
-
7:34 - 7:37כתוב בד.נ.א. שלנו, בקוד הגנטי.
-
7:37 - 7:39יש לנו תיעוד היסטורי שלוקח אותנו אחורה בזמן
-
7:39 - 7:43אל ימינו הראשונים כמין. וזה מה שאנחנו חוקרים.
-
7:43 - 7:45עכשיו, הסבר בסיסי על ד.נ.א.
-
7:45 - 7:48אני מנחש שלא כולם בקהל הם גנטיקאים.
-
7:48 - 7:52זאת מולקולה מאוד ארוכה וישרה. גירסא מקודדת
-
7:52 - 7:55של איך להכין עותק ממך. זאת תכנית הבנייה שלך.
-
7:55 - 7:58הד.נ.א. מורכב מ4 בסיסים: A, C, G, T
-
7:58 - 8:02והרצף של הבסיסים האלה מגדיר את תכנית הבנייה.
-
8:02 - 8:05מה האורך שלה? מיליארדים של בסיסים כאלה.
-
8:05 - 8:08גנום האפלוידי (חצוי, יש לנו בעצם שני עותקים מכל הכרומוזומים שלנו),
-
8:08 - 8:12גנום האפלוידי הוא באורך של בערך 3.2 מיליארד בסיסים.
-
8:12 - 8:14וכל הדבר הזה ביחד,
-
8:14 - 8:16הוא מעל 6 מיליארד בסיסים.
-
8:16 - 8:19אם תיקח את כל הד.נ.א. מתא אחד בגוף
-
8:19 - 8:23ותמתח אותו מקצה לקצה, זה בערך 2 מ' אורך.
-
8:23 - 8:25אם תיקח את כל הד.נ.א. מכל התאים בגופך
-
8:25 - 8:29ותמתח אותו, הוא יגיע מכאן עד הירח וחזרה,
-
8:29 - 8:32אלפי פעמים. זה המון אינפורמציה.
-
8:32 - 8:38אז כשאתם מעתיקים את מולקולת הד.נ.א. כדי להעביר אותה הלאה, זאת עבודה די קשה.
-
8:38 - 8:42דמיינו את הספר הכי ארוך שאתם יכולים, מלחמה ושלום.
-
8:42 - 8:44עכשיו תכפילו אותו פי 100.
-
8:44 - 8:46עכשיו דמיינו שאתם מעתיקים אותו ביד,
-
8:46 - 8:48ואתם עובדים עד שעה מאוחרת בלילה,
-
8:48 - 8:50אתם מאוד, מאוד זהירים, ואתם שותים קפה
-
8:50 - 8:52ושמים לב, אבל מדי פעם,
-
8:52 - 8:54כשמעתיקים ביד,
-
8:54 - 8:56תתרחש טעות קטנה -- טעות כתיב.
-
8:56 - 9:00תכתבו א' המקום ע', או ט' במקום ת'.
-
9:00 - 9:04אותו הדבר קורה לד.נ.א. שלנו כשהוא עובר מדור לדור.
-
9:04 - 9:07זה לא קורה לעיתים קרובות, יש לנו מנגנון הגהה פנימי.
-
9:07 - 9:09אבל כשזה קורה, והשינויים האלה עוברים לדורות הבאים,
-
9:09 - 9:12הם הופכים להיות סמנים למוצא.
-
9:12 - 9:14אם אתה חולק סמן עם מישהו,
-
9:14 - 9:17סימן שהיה לכם אב משותף,
-
9:17 - 9:19אותו אדם שאצלו חל השינוי.
-
9:19 - 9:22וע"י בחינה של דפוסי השונות הגנטית,
-
9:22 - 9:25אותו דפוס של סמנים בקרב אנשים מסביב לעולם,
-
9:25 - 9:29וע"י הערכה של הזמנים בהם הם התרחשו במהלך ההיסטוריה שלנו,
-
9:29 - 9:32הצלחנו לבנות עץ משפחה לכל מי שחי כיום.
-
9:32 - 9:35יש שני חלקי ד.נ.א. שאנחנו משתמשים בהם הרבה בעבודה שלנו,
-
9:35 - 9:38ד.נ.א. מיטוכונדריאלי, שעוקב רק אחרי השושלת האמהית.
-
9:38 - 9:41קיבלתם אותו מאמא שלכם, ומאמא שלה.
-
9:41 - 9:43כל הדרך עד לאשה הראשונה.
-
9:43 - 9:46וכרומוזום Y, אותו מקטע ד.נ.א. שהופך גברים לגברים,
-
9:46 - 9:49והוא עוקב רק אחרי השושלת האבהית.
-
9:49 - 9:53כל מי שכאן בחדר, כל מי שבעולם,
-
9:53 - 9:57נופל לתוך שושלת יוחסין היכן שהוא בעצים האלה.
-
9:57 - 10:00עכשיו, למרות שאלה גרסאות פשטניות של העצים האמיתיים,
-
10:00 - 10:02הם עדיין די מורכבים, אז בואו נפשט אותם.
-
10:02 - 10:04נסובב אותם על הצד, נשלב ביניהם כך שייראו כמו עץ
-
10:04 - 10:07עם השורשים למטה והענפים למעלה.
-
10:07 - 10:09מה המסר העיקרי?
-
10:09 - 10:11הדברים הראשונים שבולטים
-
10:11 - 10:14הם שהשושלות העמוקות ביותר בעצי המשפחה שלנו
-
10:14 - 10:19נמצאים באפריקה, בין אפריקאיים.
-
10:19 - 10:22זה אומר שהאפריקאים צברו
-
10:22 - 10:25מגוון מוטציות יותר זמן מאחרים.
-
10:25 - 10:29וזה אומר שמוצאנו באפריקה. זה כתוב בד.נ.א. שלנו.
-
10:29 - 10:34כל מקטע ד.נ.א. עליו מסתכלים מראה גיוון גדול יותר בתוך אפריקה מאשר מחוצה לה.
-
10:34 - 10:37ובנקודת זמן מסויימת, קבוצה של אפריקאיים
-
10:37 - 10:41עזבו את אפריקה ויצאו ליישב את שאר העולם.
-
10:41 - 10:43עכשיו, ממתי אנחנו שותפים לשושלת זו?
-
10:43 - 10:47האם זה היה לפני מיליוני שנים, כפי שניתן לחשוד
-
10:47 - 10:50לפי השונות העצומה סביב לעולם?
-
10:50 - 10:53לא, הד.נ.א. מציג סיפור ברור מאוד.
-
10:53 - 10:58ב 200,000 השנים האחרונות כולנו שותפים לאם קדמונית אחת, אישה אחת,
-
10:58 - 11:02חווה המיטוכונדריאלית -- אולי שמעתם עליה -- מאפריקה.
-
11:02 - 11:05אשה אפריקאית שהביאה לעולם את כל השונות המיטוכונדריאלית הקיימת בו כיום.
-
11:05 - 11:07אבל מה שיותר מדהים,
-
11:07 - 11:09זה שאם מסתכלים על כרומוזום Y,
-
11:09 - 11:13על הצד הזכרי של הסיפור, כרומוזום Y, אדם,
-
11:13 - 11:15חי רק לפני 60,000 שנה.
-
11:15 - 11:18רק לפני 2,000 דורות.
-
11:18 - 11:21הרף עין במונחים אבולוציוניים.
-
11:22 - 11:25זה אומר לנו שכולנו חיינו באפריקה באותה תקופה.
-
11:25 - 11:27היה זה אדם אפריקאי שהביא לעולם
-
11:27 - 11:29את כל השונות הקיימת בכרומוזום Y.
-
11:29 - 11:31ורק ב 60,000 השנים האחרונות
-
11:31 - 11:35התחלנו לייצר את השונות המפליאה שקיימת ברחבי העולם.
-
11:35 - 11:37סיפור מדהים.
-
11:37 - 11:40אנחנו כולנו חלק ממשפחה אפריקאית מורחבת.
-
11:41 - 11:44עכשיו, זה נראה לא מזמן. למה לא יצאנו קודם לכן?
-
11:44 - 11:48למה הומו ארקטוס לא התפתח למינים נפרדים,
-
11:48 - 11:50לגזעים אנושיים מסביב לעולם?
-
11:50 - 11:54למה נראה שיצאנו מאפריקה רק לאחרונה?
-
11:54 - 11:56אז הנה השאלה הגדולה. שאלות "למה",
-
11:56 - 12:01בגנטיקה ובהיסטוריה במיוחד, הן תמיד השאלות הגדולות.
-
12:01 - 12:03השאלות שקשה לענות עליהן.
-
12:03 - 12:06אז כשאין מוצא - דברו על מזג האוויר.
-
12:06 - 12:09איך היה מזג האוויר לפי 60,000 שנה?
-
12:09 - 12:12ובכן, נכנסנו לחלק הגרוע ביותר של עידן הקרח האחרון.
-
12:12 - 12:15הוא התחיל לפני כ 120,000 שנה.
-
12:15 - 12:19הוא עלה וירד, אבל התחיל להאיץ לפני 70,000 שנה.
-
12:19 - 12:21הרבה עדויות מליבות קרקע,
-
12:21 - 12:24אבקות פרחים, איזוטופים של חמצן, וכן הלאה.
-
12:24 - 12:27הגענו לכיסוי קרח מקסימלי לפי 16,000 שנה,
-
12:27 - 12:31אבל בעקרון, מלפני 70,000 שנה המצב התחיל להיות ממש קשה.
-
12:31 - 12:36נהיה מאוד קר. בהמיספירה הצפונית היו לוחות קרח שגדלו במהרה.
-
12:36 - 12:40ניו יורק, שיקגו, סיאטל, כולן היו תחת מעטה של קרח.
-
12:40 - 12:45מרבית בריטניה, סקנדינביה, מכוסות בקרח בעובי של כמה ק"מ.
-
12:45 - 12:48עכשיו, אפריקה היא היבשת הכי טרופית על פני כדה"א,
-
12:48 - 12:52בערך 85% ממנה משתרעים בין סרטן לגדי.
-
12:52 - 12:54ואין כאן הרבה קרחונים,
-
12:54 - 12:56חוץ מאשר על ההרים הגבוהים כאן במזרח אפריקה.
-
12:56 - 12:59אז מה קורה כאן? אנחנו לא מכוסים בקרח באפריקה,
-
12:59 - 13:02בעצם, אפריקה מתייבשת באותה תקופה.
-
13:02 - 13:04זוהי מפה פלאוקלימטולוגית
-
13:04 - 13:07של איך אפריקה נראתה לפני 60-70 אלף שנה,
-
13:07 - 13:11מבוססת על כל העדויות שהזכרתי קודם.
-
13:11 - 13:15הסיבה לכך היא שהקרח יונק לחות מהאטמוספירה.
-
13:15 - 13:19אם חושבים על אנטארקטיקה, טכנית זה מדבר, יש בו מעט מאוד משקעים.
-
13:19 - 13:21אז כל העולם התייבש.
-
13:21 - 13:25גובה הים ירד. ואפריקה החלה להפוך למדבר.
-
13:25 - 13:28הסהרה היתה גדולה בהרבה מהיום.
-
13:28 - 13:31וסביבת המגורים האנושית הצטמצמה למספר קטן של אזורים
-
13:31 - 13:33בהשוואה למה שיש לנו היום.
-
13:33 - 13:35העדויות מהמידע הגנטי
-
13:35 - 13:38הן שהאוכלוסיה האנושית באותה תקופה, בערך לפני 70,000 שנה,
-
13:38 - 13:41התמוטטה לפחות מ2000 איש.
-
13:41 - 13:45כמעט ונכחדנו. נתלינו בציפורניים.
-
13:45 - 13:48ואז קרה משהו. הנה המחשה מצויינת.
-
13:48 - 13:50הסתכלו על חלק מכלי האבן האלה.
-
13:50 - 13:54הכלים משמאל הם מאפריקה, לפני מיליון שנה.
-
13:54 - 13:57הכלים מימין נעשו ע"י ניאנדרטלים, בני דודנו הרחוקים
-
13:57 - 13:59שחיו באירופה, לא אבותינו הישירים.
-
13:59 - 14:03והם מלפני 50-60 אלף שנה.
-
14:03 - 14:06עכשיו, למרות שאולי אפגע בפלאואנתרופולוגים
-
14:06 - 14:09או אנתרופולוגים פיזיים שנמצאים בקהל,
-
14:09 - 14:14אין הבדל גדול בין שתי קבוצות הכלי האלה.
-
14:14 - 14:17אלה שמשמאל די דומים לאלה שמימין.
-
14:17 - 14:21אנחנו בתקופה ארוכה של קפאון תרבותי שהחל לפני מיליון שנה
-
14:21 - 14:23ונמשך עד לפני 60-70 אלף שנה.
-
14:23 - 14:25סגנון הכלים לא משתנה הרבה.
-
14:25 - 14:27העדויות הן שסגנון החיים האנושי
-
14:27 - 14:29לא השתנה הרבה באותה תקופה.
-
14:29 - 14:34אבל אז, לפני 50, 60, 70 אלף שנה,
-
14:34 - 14:37האדמה רועדת. האמנות מופיעה.
-
14:37 - 14:40כלי אבן החלו להיות מעוצבים במיומנות.
-
14:40 - 14:42בני האדם החלו להתמחות במיני טרף
-
14:43 - 14:45שונים בכל עונה בשנה.
-
14:45 - 14:48האוכלוסיה החלה לצמוח.
-
14:48 - 14:50כנראה, לטענת בלשנים רבים,
-
14:50 - 14:54שפה מודרנית מלאה, שפה דקדוקית: נושא, נשוא --
-
14:54 - 14:58בה אנו משתמשים כדי להעביר רעיונות מורכבים, כפי שאני עושה עכשיו, הופיעה בערך באותה תקופה.
-
14:58 - 15:02אנחנו הפכנו להרבה יותר חברתיים. הרשתות החברתיות התרחבו.
-
15:02 - 15:07שינוי זה בהתנהגות איפשר לנו לשרוד בתנאים המחמירים של אפריקה,
-
15:07 - 15:11ואיפשר לנו להתפשט ברחבי העולם.
-
15:12 - 15:15בכנס הזה דיברנו על הצלחות אפריקאיות.
-
15:15 - 15:18אתם רוצים את סיפור ההצלחה האולטימטיבי?
-
15:18 - 15:21תסתכלו במראה. הסיבה לכך שאתם בחיים היום
-
15:21 - 15:25היא בשל השינויים שחלו במוח שלנו באפריקה,
-
15:25 - 15:28כנראה באיזור בו אנחנו יושבים כרגע,
-
15:28 - 15:31לפני 60-70 אלף שנה,
-
15:31 - 15:34שאיפשרו לנו לא רק לשרוד באפריקה, אלא להתפשט מחוצה לה.
-
15:34 - 15:37חלה הגירה לאורך החוף הדרומי של אסיה
-
15:37 - 15:39שיצאה מאפריקה לפני 60,000 שנה,
-
15:39 - 15:43שהגיעה לאוסטרליה במהרה לפני 50,000 שנה.
-
15:43 - 15:45מעט מאוחר יותר חלה נדידה אל המזה"ת.
-
15:45 - 15:47אלה היו ציידי סוואנה.
-
15:47 - 15:49אז אלה מכם שיוצאים לסיור אחרי הכנס,
-
15:49 - 15:51אתם תראו איך הסוואנה באמת נראית.
-
15:51 - 15:53ובמהותה היא מזווה בשר.
-
15:53 - 15:56מי שהתמחה בציד חיות
-
15:56 - 15:59בסוואנה, התקדמו בעקבות הערבות
-
15:59 - 16:03אל תוך המזה"ת לפני כ 45,000 שנה,
-
16:03 - 16:05במהלך אחת התקופות הרטובות הנדירות בסהרה.
-
16:05 - 16:08הם נדדו מזרחה, בעקבות הערבות,
-
16:08 - 16:10כי זאת הסביבה שאליה הם הסתגלו.
-
16:10 - 16:12וכשהם הגיעו למרכז אסיה,
-
16:12 - 16:15הם הגיעו למה שלמעשה היה
-
16:15 - 16:17כביש מהיר של ערבה.
-
16:17 - 16:19הערבות באותה תקופה, עידן הקרח האחרון,
-
16:19 - 16:22נמשכו מגרמניה ועד לקוריאה,
-
16:22 - 16:24וכל היבשת היתה פתוחה בפניהם.
-
16:24 - 16:26הם נכנסו לאירופה לפי 35,000 שנה,
-
16:26 - 16:28ולבסוף קבוצה קטנה נדדה למעלה
-
16:28 - 16:32דרך מזג האוויר הנורא ביותר שניתן לדמיין, סיביר.
-
16:32 - 16:34בתוך חוג הקוטב הצפוני, במהלך עידן הקרח האחרון,
-
16:34 - 16:38הטמפ' היתה 20, 30 ואפילו 40 מעלות מתחת לאפס.
-
16:38 - 16:42הם נדדו אל תוך האמריקות, והגיעו ליעד סופי זה.
-
16:42 - 16:46סיפור מדהים, והוא התרחש תחילה באפריקה.
-
16:46 - 16:48השינויים שאפשרו לנו לעשות את זה,
-
16:48 - 16:51האבולוציה של המוח הסתגלני שלנו,
-
16:51 - 16:53מאפשר לנו ליצור תרבויות חדשות,
-
16:53 - 16:56מאפשר לנו לפתח את השונות
-
16:56 - 16:59שראינו בסיור המטורף בו אני נמצא.
-
17:00 - 17:04עכשיו, הסיפור שסיפרתי לכם הוא הסיפור
-
17:04 - 17:09על איך אכלסנו את העולם בנדודים של אבותינו הקדמונים.
-
17:09 - 17:11וזה הסיפור שסיפרתי לפני שנתיים
-
17:11 - 17:15בספרי "מסע האדם" ובסרט עם אותו שם.
-
17:15 - 17:18וכשסיימנו להסריט את הסרט הזה--
-
17:18 - 17:20הוא הופק יחד עם נשיונל ג'יאוגרפיק --
-
17:20 - 17:23התחלתי לדבר עם האנשים שם על הפרוייקט.
-
17:23 - 17:27והם מאוד התלהבו ממנו, אבל הם אמרו:
-
17:27 - 17:29"אנחנו רואים בזה את הגל הבא
-
17:29 - 17:33במחקר על מוצא האדם.
-
17:33 - 17:38אפשר למפות את מסלולי הנדידה בעולם באמצעות ד.נ.א.
-
17:38 - 17:40אתה יודע, מסעות האדם רשומים בד.נ.א.
-
17:40 - 17:42ואנחנו רוצים לקחת את המחקר לשלב הבא.
-
17:42 - 17:44מה אתה רוצה לעשות עכשיו?"
-
17:44 - 17:46וזאת שאלה מצויינת כשהיא נשאלת ע"י נשיונל ג'יאוגרפיק.
-
17:46 - 17:50אז אמרתי, אתם יודעים, מה שהצגתי כאן
-
17:50 - 17:54זה רק שרטוט גס של מסלולי הנדידה,
-
17:54 - 17:57וזה מבוסס על מספר אלפי אנשים שדגמנו,
-
17:57 - 17:59קומץ של אוכלוסיות מסביב לעולם,
-
17:59 - 18:03בהן בדקנו מעט מאוד סמנים גנטיים, ויש המון חורים במפה הזאת.
-
18:03 - 18:05אנחנו רק חיברנו את הנקודות, מה שעכשיו צריך לעשות
-
18:05 - 18:09זה להגדיל את המדגם שלנו בסדר גודל או יותר.
-
18:09 - 18:13מאות אלפי בדיקות ד.נ.א. מאנשים ברחבי העולם.
-
18:13 - 18:16וזאת היתה תחילתו של הפרוייקט הגנוגרפי.
-
18:16 - 18:19הפרוייקט החל באפריל, 2005.
-
18:19 - 18:23יש בו 3 מרכיבי יסוד. המדע הוא חלק מרכזי.
-
18:23 - 18:26מחקר השדה שעשינו עם שבטי ילידים.
-
18:26 - 18:29אנשים שחיו באותו איזור תקופות זמן ארוכות.
-
18:29 - 18:31הם שומרים על קשר עם המקום בו הם חיים
-
18:31 - 18:33שרבים מאיתנו איבדנו.
-
18:34 - 18:36אז אבותי הגיעו מרחבי צפון אירופה.
-
18:36 - 18:39אני חי במזרח צפון אמריקה, כשאני לא מסייר.
-
18:39 - 18:42אני יליד של מה? שום מקום, הגנים שלי מעורבבים.
-
18:42 - 18:45אבל יש אנשים שנותרו בקשר עם אבותיהם
-
18:45 - 18:48שמאפשרים לנו למקם ממצאי ד.נ.א.
-
18:48 - 18:50זה המוקד של מחקר השדה,
-
18:50 - 18:52המרכזים שהקמנו ברחבי העולם.
-
18:52 - 18:55ב10 מהם נמצאים גנטיקאים מובילים של אוכלוסיות.
-
18:55 - 18:58אבל בנוסף, רצינו לפתוח את המחקר הזה לכל האנשים.
-
18:58 - 19:02מתי יוצא לכם להשתתף במחקר מדעי רחב?
-
19:02 - 19:04פרוויקט הגנום האנושי, או רכב חללי למאדים.
-
19:04 - 19:06במקרה הזה אתם באמת יכולים.
-
19:06 - 19:10היכנסו לאתר שלנו Nationalgeographic.com/genographic
-
19:10 - 19:13הזמינו ערכה בה תוכלו לבדוק את הד.נ.א. שלכם.
-
19:13 - 19:16ואתם יכולים להזין את הממצאים האלה למאגר המידע,
-
19:16 - 19:18ולספר לנו מעט על הרקע הגנאולוגי שלכם,
-
19:18 - 19:22והמידע ינותח כחלק מהמאמץ המדעי.
-
19:22 - 19:26עכשיו, זה מיזם שלא למטרת רווח, כך שהכסף שאנו מגייסים
-
19:26 - 19:29מיועד להחזר הוצאות
-
19:29 - 19:31ולהשקעה בפרוייקט.
-
19:31 - 19:33מרביתו הולך למה שאנחנו קוראים "קרן המורשת."
-
19:33 - 19:37זאת קרן שמעניקה מלגות,
-
19:37 - 19:39שמחזירה כסף לקבוצות ילידים ברחבי העולם
-
19:39 - 19:43למטרות חינוך, ומיזמי תרבות.
-
19:43 - 19:45הם מבקשים מלגות לשם פרוייקטים מגוונים,
-
19:45 - 19:47ואני אראה לכם כמה דוגמאות.
-
19:47 - 19:50אז איך אנחנו מבצעים את הפרוייקט? יש לנו בערך 25,000 מדגמים
-
19:50 - 19:52שאספנו משבטים ברחבי העולם.
-
19:52 - 19:55הכי מדהימה היתה ההיענות מהקהל,
-
19:55 - 19:58210,000 איש הזמינו את הערכות האלה
-
19:58 - 20:00מאז שהתחלנו את הפרוייקט לפני שנתיים,
-
20:00 - 20:03שגייס בערך 5 מיליון דולר,
-
20:03 - 20:06ורובם, לפחות מחצית, הולכים לקרן המורשת.
-
20:06 - 20:10רק עכשיו חילקנו את המלגות הראשונות בסך 500,000 דולר.
-
20:10 - 20:13פרוייקטים מסביב לעולם מתעדים שירה בסיירה ליאון,
-
20:13 - 20:16משמרים אריגה מסורתית בעזה,
-
20:16 - 20:19החייאה מחדש של השפה בטג'קיסטן וכן הלאה.
-
20:19 - 20:22אז הפרוייקט מתקדם מאוד יפה,
-
20:22 - 20:26ואני מפציר בכם לבדוק את האתר.
-
20:26 - 20:28תודה רבה
-
20:28 - 20:30(מחיאות כפיים)
- Title:
- ספנסר וולס בונה לאנושות עץ משפחה.
- Speaker:
- Spencer Wells
- Description:
-
more » « less
כל בני האדם שותפים למקטעי ד.נ.א שהורשו לנו על-ידי אבותינו הקדמונים מאפריקה. הגנטיקאי ספנסר וולס מספר על הפרוייקט הגנאוגרפי שלו, בו הוא השתמש באותם מקטעי ד.נ.א. משותפים כדי להבין איך כולנו -- עם כל השונות בינינו -- קשורים זה לזה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:30
|
Sigal Tifferet added a translation |