Jambo, bonjour, zdraveite, trayo אלה חלק מהשפות

בהן דיברתי קצת במהלך 6 השבועות האחרונים.

בסיור המטורף שלי עברתי ב 17 מדינות

ובדקתי היבטים מגוונים בפרוייקט שלנו,

ואני עומד לספר לכם קצת על זה אח"כ.

ביקרתי בכמה מקומות די מדהימים.

מקומות כמו מונגוליה, קמבודיה, גינאה החדשה, דרא"פ, וטנזניה פעמיים:

הייתי כאן לפני חודש.

וההזדמנות לטייל ברחבי העולם

היא מופלאה, מהרבה סיבות.

רואים דברים מדהימים.

ואפשר לבצע השוואות נקודתיות

בין אנשים מסביב לעולם.

ומה שבאמת לוקחים מכל זה,

משהו על פני השטח,

זה לא שאנחנו זהים, למרות שאדבר על זה,

אלא עד כמה אנחנו שונים.

יש כל כך הרבה שונות ברחבי הגלובוס.

6000 שפות שונות, מדוברות ע"י חצי מיליארד איש,

בצבעים, צורות וגדלים שונים.

אתה הולך ברחוב של כל עיר גדולה,

ואתה נדהם מהשונות של המין האנושי.

איך אנחנו מסבירים את השונות הזו?

טוב, על זה אני אדבר היום,

איך אנחנו משתמשים בכלים גנטיים,

במיוחד גנטיקה של אוכלוסיות, כדי ללמוד איך נוצרה השונות הזו,

וכמה זמן זה לקח.

עכשיו, הבעיה בשונות האנושית,

כמו בכל שאלה מדעית גדולה,

איך אתה מסביר משהו כזה,

מפרקים אותה לתת-שאלות.

ואז אפשר לחקור את שאלות המשנה.

הראשונה היא בעצם שאלת המוצא.

האם כולנו באמת חולקים מוצא משותף?

ובהנחה שכן, וזאת ההנחה

של כולנו כאן -- מתי זה היה?

מתי נוצרנו כמין?

כמה זמן עבר מאז שהתפצלנו זה מזה?

והשאלה השנייה קשורה אך מעט שונה.

אם נבענו ממקור משותף,

איך הצלחנו לאכלס כל פינה בגלובוס,

ובמהלך הזה לייצר את כל השונות הזאת,

סגנונות חיים שונים, מראה שונה,

שפות שונות מסביב לעולם.

ובכן, שאלת המוצא, כמו שאלות רבות בביולוגיה,

קיבלה תשובה מדארווין לפני מעל מאה שנה.

ב"מוצא האדם" הוא כתב:

"בכל איזור נרחב בעולם, היונקים החיים

קרובים מאוד למינים שנכחדו באותו איזור.

ולכן סביר שאפריקה אוכלסה בעבר ע"י קופי אדם שנכחדו,

שהיו קרובים לגורילה ולשימפנזה.

ומשום ששני המינים הללו הם כיום הקרובים ביותר לאדם

סביר יותר שאבותינו הקדומים

חיו ביבשת אפריקה, ולא במקום אחר."

אז סיימנו, אפשר ללכת הביתה, פתרנו את שאלת המוצא.

טוב, לא בדיוק. כי דארווין דיבר על השושלת המרוחקת שלנו,

המוצא המשותף עם קופי האדם.

וזה די ברור שמוצא קופי האדם מאפריקה.

לפי 23 מיליון שנה הם הופיעו בתיעוד המאובנים.

אפריקה היתה מנותקת מיבשות אחרות באותה תקופה,

בשל גחמות של לוחות טקטוניים שצפו באוקיינוס ההודי.

היא נתקלה באירואסיה לפי 16 מיליון שנה,

ואז היתה יציאת אפריקה הראשונה.

קופי אדם שעזבו והגיעו לדרום מזרח אסיה,

והפכו להיות גיבונים ואורנגוטאנים.

ואלה שנשארו באפריקה

התפתחו לגורילות, לשימפנזים ולנו.

אז כן, אם מדברים על המוצא המשותף עם קופי האדם

ברור מאוד לפי המאובנים שהתחלנו כאן.

אבל זאת לא באמת השאלה שאני שואל.

אני מתעניין בשושלת האנושית,

יצורים שהיינו מזהים כדומים לנו

אילו היו יושבים כאן בחדר.

אם אם היו מציצים מעבר לכתף שלכם,

לא הייתם נרתעים בבהלה. מה לגבי השושלת האנושית?

אם נלך מספיק זמן אחורה,

אנו חולקים אב קדמון עם כל יצור חי על פני כדה"א.

ד.נ.א. מחבר בין כולנו, כך שיש לנו אב משותף עם ברקודה,

חיידקים ופטריות, אם נלך אחורה מיליארד שנה.

אנחנו מתעניינים בשושלת האנושית.

איך אנחנו חוקרים אותה?

ובכן, היסטורית היא נחקרה באמצעות פלאואנתרופולוגיה,

לחפור דברים מתוך הקרקע,

ובעיקר על סמך צורתם,

למשל צורת הגולוגולת, לומר:

זה נראה קצת יותר דומה לנו מאשר זה, אז הוא בטח האב הקדמון שלי.

בטח אני שייך לשושלת שלו."

תחום הפלאואנתרופולוגיה, אני אטען,

מציג לנו אפשרויות מרתקות לגבי השושלת שלנו,

אבל הוא לא נותן לנו את ההסתברויות שהיינו רוצים, כמדענים.

למה אני מתכוון?

אתם מסתכלים כאן על דוגמא מצויינת.

אלה 3 מיני הומינידים שנכחדו,

אבות קדמונים אפשריים.

כולם נחפרו מערבית לכאן בערוץ אולדווי ע"י משפחת ליקי.

וכולם מתוארכים בערך לאותה תקופה.

משמאל לימין יש לנו הומו ארקטוס, הומו הביליס,

ואוסטרלופיתקוס -- שהיום קוראים לו פרנתרופוס בוייזי,

האוסטרלופיתקוס החסון. שלושה מינים באותו מקום וזמן.

זה אומר שלא יכול להיות שהם כולם אבותי הישירים.

למי מהם אני באמת קשור?

יש לי אפשרויות, אבל לא הסתברויות שאותן אנחנו מחפשים.

ובכן, דרך אחרת היתה להסתכל על המבנה האנושי

ולהשתמש במידע היחיד שהיה לנו עד לא מזמן --

שוב, בעיקר מבנה הגולוגולת.

הראשון שעשה זאת באופן שיטתי היה לינאוס,

קארל וון לינה, בוטנאי שוודי,

שבמאה ה18 לקח על עצמו

לקטלג את כל היצורים החיים על פני כדה"א.

ואתם חשבתם שלכם יש עבודה קשה?

והוא עשה עבודה די טובה.

הוא קטלג כ 12,000 מינים ב Systema Naturae.

הוא למעשה זה שטבע את המושג הומו ספיינס -- אדם נבון בלטינית.

אבל כשהוא הסתכל מסביב לעולם על המגוון האנושי הוא אמר:

"אתם יודעים, נראה שאנחנו מגיעים בתת-מינים או קטגוריות מובחנות."

והוא דיבר על אפריקאים, אמריקאים, אסיאתים ואירופאיים,

וקטגוריה גזענית לה קרא "מפלצתית",

והיא כללה את כל האנשים שהוא לא אהב,

כולל יצורים דמיוניים כמו שדונים.

קל לפתור זאת כהרהורים נבערים מתוך כוונה טובה

של מדען מהמאה ה18,

שעבד בתקופה שקדמה לדארווין.

אבל אם הייתם מסתכלים על אנתרופולוגיה פיזית

מלפני 20-30 שנה, במקרים רבים הייתם מוצאים

את אותו מיון של האנושות.

גזעים אנושיים שלפי האנתרופולוגים הפיזיים של לפני 30 שנה --

קרלטון קון הוא הדוגמא הטובה ביותר --

התפצלו זה מזה -- זה כבר בתקופה שלאחר דארווין --

במשך מיליון שנה מאז תקופת הומו ארקטוס.

אבל על איזה מידע הם התבססו?

מעט מאוד. מורפולוגיה והרבה ניחושים.

ובכן, אני היום אדבר

על גישה חדשה לבעיה הזאת.

במקום לנסות לנחש על השושלת שלנו,

לחפור דברים מהאדמה, אבות קדמונים אפשריים,

ולומר שעל בסיס מורפולוגיה,

שאנחנו לא לגמרי מבינים עדיין,

אנחנו עדיין לא יודעים מהם הגורמים הגנטיים הנמצאים בבסיס השונות המורפולוגית.

מה שאנחנו צריכים לעשות זה להפוך את הבעיה.

כי אנחנו בעצם ניצבים מול בעיה גנאולוגית,

שאלה גנאולוגית (על שושלות יוחסין).

אנחנו מנסים לבנות עץ משפחתי לכל מי שחי כיום.

וכמו שכל גנאולוג יאמר לכם --

כל מי שניסה לבנות עץ משפחה,

אולי אתם או קרוב משפחה אחר שניסה להתחקות על העבר.

מתחילים בהווה עם הקשרים שאתם בטוחים בהם.

את והאחים שלך, יש לכם הורה משותף.

אתה ובנות הדוד שלך חולקים סבא משותף.

בהדרגה מגיעים רחוק יותר אל העבר

ומוסיפים קשרים יותר רחוקים.

אבל בסופו של דבר, לא משנה עד כמה אתה טוב באיתור מסמכים משפחתיים,

אתה נתקל במה שהגנאולוגים קוראים: קיר לבנים.

נקודה שממנה והלאה אתה לא יודע דבר על אבותיך,

ואתה נכנס לתחום אפל ומיסתורי שנקרא היסטוריה,

בו אנו צריכים לגשש את דרכנו בעזרת שמועות.

מי היו האנשים האלה?

אין לנו תיעוד כתוב. טוב, בעצם, יש לנו.

כתוב בד.נ.א. שלנו, בקוד הגנטי.

יש לנו תיעוד היסטורי שלוקח אותנו אחורה בזמן

אל ימינו הראשונים כמין. וזה מה שאנחנו חוקרים.

עכשיו, הסבר בסיסי על ד.נ.א.

אני מנחש שלא כולם בקהל הם גנטיקאים.

זאת מולקולה מאוד ארוכה וישרה. גירסא מקודדת

של איך להכין עותק ממך. זאת תכנית הבנייה שלך.

הד.נ.א. מורכב מ4 בסיסים: A, C, G, T

והרצף של הבסיסים האלה מגדיר את תכנית הבנייה.

מה האורך שלה? מיליארדים של בסיסים כאלה.

גנום האפלוידי (חצוי, יש לנו בעצם שני עותקים מכל הכרומוזומים שלנו),

גנום האפלוידי הוא באורך של בערך 3.2 מיליארד בסיסים.

וכל הדבר הזה ביחד,

הוא מעל 6 מיליארד בסיסים.

אם תיקח את כל הד.נ.א. מתא אחד בגוף

ותמתח אותו מקצה לקצה, זה בערך 2 מ' אורך.

אם תיקח את כל הד.נ.א. מכל התאים בגופך

ותמתח אותו, הוא יגיע מכאן עד הירח וחזרה,

אלפי פעמים. זה המון אינפורמציה.

אז כשאתם מעתיקים את מולקולת הד.נ.א. כדי להעביר אותה הלאה, זאת עבודה די קשה.

דמיינו את הספר הכי ארוך שאתם יכולים, מלחמה ושלום.

עכשיו תכפילו אותו פי 100.

עכשיו דמיינו שאתם מעתיקים אותו ביד,

ואתם עובדים עד שעה מאוחרת בלילה,

אתם מאוד, מאוד זהירים, ואתם שותים קפה

ושמים לב, אבל מדי פעם,

כשמעתיקים ביד,

תתרחש טעות קטנה -- טעות כתיב.

תכתבו א' המקום ע', או ט' במקום ת'.

אותו הדבר קורה לד.נ.א. שלנו כשהוא עובר מדור לדור.

זה לא קורה לעיתים קרובות, יש לנו מנגנון הגהה פנימי.

אבל כשזה קורה, והשינויים האלה עוברים לדורות הבאים,

הם הופכים להיות סמנים למוצא.

אם אתה חולק סמן עם מישהו,

סימן שהיה לכם אב משותף,

אותו אדם שאצלו חל השינוי.

וע"י בחינה של דפוסי השונות הגנטית,

אותו דפוס של סמנים בקרב אנשים מסביב לעולם,

וע"י הערכה של הזמנים בהם הם התרחשו במהלך ההיסטוריה שלנו,

הצלחנו לבנות עץ משפחה לכל מי שחי כיום.

יש שני חלקי ד.נ.א. שאנחנו משתמשים בהם הרבה בעבודה שלנו,

ד.נ.א. מיטוכונדריאלי, שעוקב רק אחרי השושלת האמהית.

קיבלתם אותו מאמא שלכם, ומאמא שלה.

כל הדרך עד לאשה הראשונה.

וכרומוזום Y, אותו מקטע ד.נ.א. שהופך גברים לגברים,

והוא עוקב רק אחרי השושלת האבהית.

כל מי שכאן בחדר, כל מי שבעולם,

נופל לתוך שושלת יוחסין היכן שהוא בעצים האלה.

עכשיו, למרות שאלה גרסאות פשטניות של העצים האמיתיים,

הם עדיין די מורכבים, אז בואו נפשט אותם.

נסובב אותם על הצד, נשלב ביניהם כך שייראו כמו עץ

עם השורשים למטה והענפים למעלה.

מה המסר העיקרי?

הדברים הראשונים שבולטים

הם שהשושלות העמוקות ביותר בעצי המשפחה שלנו

נמצאים באפריקה, בין אפריקאיים.

זה אומר שהאפריקאים צברו

מגוון מוטציות יותר זמן מאחרים.

וזה אומר שמוצאנו באפריקה. זה כתוב בד.נ.א. שלנו.

כל מקטע ד.נ.א. עליו מסתכלים מראה גיוון גדול יותר בתוך אפריקה מאשר מחוצה לה.

ובנקודת זמן מסויימת, קבוצה של אפריקאיים

עזבו את אפריקה ויצאו ליישב את שאר העולם.

עכשיו, ממתי אנחנו שותפים לשושלת זו?

האם זה היה לפני מיליוני שנים, כפי שניתן לחשוד

לפי השונות העצומה סביב לעולם?

לא, הד.נ.א. מציג סיפור ברור מאוד.

ב 200,000 השנים האחרונות כולנו שותפים לאם קדמונית אחת, אישה אחת,

חווה המיטוכונדריאלית -- אולי שמעתם עליה -- מאפריקה.

אשה אפריקאית שהביאה לעולם את כל השונות המיטוכונדריאלית הקיימת בו כיום.

אבל מה שיותר מדהים,

זה שאם מסתכלים על כרומוזום Y,

על הצד הזכרי של הסיפור, כרומוזום Y, אדם,

חי רק לפני 60,000 שנה.

רק לפני 2,000 דורות.

הרף עין במונחים אבולוציוניים.

זה אומר לנו שכולנו חיינו באפריקה באותה תקופה.

היה זה אדם אפריקאי שהביא לעולם

את כל השונות הקיימת בכרומוזום Y.

ורק ב 60,000 השנים האחרונות

התחלנו לייצר את השונות המפליאה שקיימת ברחבי העולם.

סיפור מדהים.

אנחנו כולנו חלק ממשפחה אפריקאית מורחבת.

עכשיו, זה נראה לא מזמן. למה לא יצאנו קודם לכן?

למה הומו ארקטוס לא התפתח למינים נפרדים,

לגזעים אנושיים מסביב לעולם?

למה נראה שיצאנו מאפריקה רק לאחרונה?

אז הנה השאלה הגדולה. שאלות "למה",

בגנטיקה ובהיסטוריה במיוחד, הן תמיד השאלות הגדולות.

השאלות שקשה לענות עליהן.

אז כשאין מוצא - דברו על מזג האוויר.

איך היה מזג האוויר לפי 60,000 שנה?

ובכן, נכנסנו לחלק הגרוע ביותר של עידן הקרח האחרון.

הוא התחיל לפני כ 120,000 שנה.

הוא עלה וירד, אבל התחיל להאיץ לפני 70,000 שנה.

הרבה עדויות מליבות קרקע,

אבקות פרחים, איזוטופים של חמצן, וכן הלאה.

הגענו לכיסוי קרח מקסימלי לפי 16,000 שנה,

אבל בעקרון, מלפני 70,000 שנה המצב התחיל להיות ממש קשה.

נהיה מאוד קר. בהמיספירה הצפונית היו לוחות קרח שגדלו במהרה.

ניו יורק, שיקגו, סיאטל, כולן היו תחת מעטה של קרח.

מרבית בריטניה, סקנדינביה, מכוסות בקרח בעובי של כמה ק"מ.

עכשיו, אפריקה היא היבשת הכי טרופית על פני כדה"א,

בערך 85% ממנה משתרעים בין סרטן לגדי.

ואין כאן הרבה קרחונים,

חוץ מאשר על ההרים הגבוהים כאן במזרח אפריקה.

אז מה קורה כאן? אנחנו לא מכוסים בקרח באפריקה,

בעצם, אפריקה מתייבשת באותה תקופה.

זוהי מפה פלאוקלימטולוגית

של איך אפריקה נראתה לפני 60-70 אלף שנה,

מבוססת על כל העדויות שהזכרתי קודם.

הסיבה לכך היא שהקרח יונק לחות מהאטמוספירה.

אם חושבים על אנטארקטיקה, טכנית זה מדבר, יש בו מעט מאוד משקעים.

אז כל העולם התייבש.

גובה הים ירד. ואפריקה החלה להפוך למדבר.

הסהרה היתה גדולה בהרבה מהיום.

וסביבת המגורים האנושית הצטמצמה למספר קטן של אזורים

בהשוואה למה שיש לנו היום.

העדויות מהמידע הגנטי

הן שהאוכלוסיה האנושית באותה תקופה, בערך לפני 70,000 שנה,

התמוטטה לפחות מ2000 איש.

כמעט ונכחדנו. נתלינו בציפורניים.

ואז קרה משהו. הנה המחשה מצויינת.

הסתכלו על חלק מכלי האבן האלה.

הכלים משמאל הם מאפריקה, לפני מיליון שנה.

הכלים מימין נעשו ע"י ניאנדרטלים, בני דודנו הרחוקים

שחיו באירופה, לא אבותינו הישירים.

והם מלפני 50-60 אלף שנה.

עכשיו, למרות שאולי אפגע בפלאואנתרופולוגים

או אנתרופולוגים פיזיים שנמצאים בקהל,

אין הבדל גדול בין שתי קבוצות הכלי האלה.

אלה שמשמאל די דומים לאלה שמימין.

אנחנו בתקופה ארוכה של קפאון תרבותי שהחל לפני מיליון שנה

ונמשך עד לפני 60-70 אלף שנה.

סגנון הכלים לא משתנה הרבה.

העדויות הן שסגנון החיים האנושי

לא השתנה הרבה באותה תקופה.

אבל אז, לפני 50, 60, 70 אלף שנה,

האדמה רועדת. האמנות מופיעה.

כלי אבן החלו להיות מעוצבים במיומנות.

בני האדם החלו להתמחות במיני טרף

שונים בכל עונה בשנה.

האוכלוסיה החלה לצמוח.

כנראה, לטענת בלשנים רבים,

שפה מודרנית מלאה, שפה דקדוקית: נושא, נשוא --

בה אנו משתמשים כדי להעביר רעיונות מורכבים, כפי שאני עושה עכשיו, הופיעה בערך באותה תקופה.

אנחנו הפכנו להרבה יותר חברתיים. הרשתות החברתיות התרחבו.

שינוי זה בהתנהגות איפשר לנו לשרוד בתנאים המחמירים של אפריקה,

ואיפשר לנו להתפשט ברחבי העולם.

בכנס הזה דיברנו על הצלחות אפריקאיות.

אתם רוצים את סיפור ההצלחה האולטימטיבי?

תסתכלו במראה. הסיבה לכך שאתם בחיים היום

היא בשל השינויים שחלו במוח שלנו באפריקה,

כנראה באיזור בו אנחנו יושבים כרגע,

לפני 60-70 אלף שנה,

שאיפשרו לנו לא רק לשרוד באפריקה, אלא להתפשט מחוצה לה.

חלה הגירה לאורך החוף הדרומי של אסיה

שיצאה מאפריקה לפני 60,000 שנה,

שהגיעה לאוסטרליה במהרה לפני 50,000 שנה.

מעט מאוחר יותר חלה נדידה אל המזה"ת.

אלה היו ציידי סוואנה.

אז אלה מכם שיוצאים לסיור אחרי הכנס,

אתם תראו איך הסוואנה באמת נראית.

ובמהותה היא מזווה בשר.

מי שהתמחה בציד חיות

בסוואנה, התקדמו בעקבות הערבות

אל תוך המזה"ת לפני כ 45,000 שנה,

במהלך אחת התקופות הרטובות הנדירות בסהרה.

הם נדדו מזרחה, בעקבות הערבות,

כי זאת הסביבה שאליה הם הסתגלו.

וכשהם הגיעו למרכז אסיה,

הם הגיעו למה שלמעשה היה

כביש מהיר של ערבה.

הערבות באותה תקופה, עידן הקרח האחרון,

נמשכו מגרמניה ועד לקוריאה,

וכל היבשת היתה פתוחה בפניהם.

הם נכנסו לאירופה לפי 35,000 שנה,

ולבסוף קבוצה קטנה נדדה למעלה

דרך מזג האוויר הנורא ביותר שניתן לדמיין, סיביר.

בתוך חוג הקוטב הצפוני, במהלך עידן הקרח האחרון,

הטמפ' היתה 20, 30 ואפילו 40 מעלות מתחת לאפס.

הם נדדו אל תוך האמריקות, והגיעו ליעד סופי זה.

סיפור מדהים, והוא התרחש תחילה באפריקה.

השינויים שאפשרו לנו לעשות את זה,

האבולוציה של המוח הסתגלני שלנו,

מאפשר לנו ליצור תרבויות חדשות,

מאפשר לנו לפתח את השונות

שראינו בסיור המטורף בו אני נמצא.

עכשיו, הסיפור שסיפרתי לכם הוא הסיפור

על איך אכלסנו את העולם בנדודים של אבותינו הקדמונים.

וזה הסיפור שסיפרתי לפני שנתיים

בספרי "מסע האדם" ובסרט עם אותו שם.

וכשסיימנו להסריט את הסרט הזה--

הוא הופק יחד עם נשיונל ג'יאוגרפיק --

התחלתי לדבר עם האנשים שם על הפרוייקט.

והם מאוד התלהבו ממנו, אבל הם אמרו:

"אנחנו רואים בזה את הגל הבא

במחקר על מוצא האדם.

אפשר למפות את מסלולי הנדידה בעולם באמצעות ד.נ.א.

אתה יודע, מסעות האדם רשומים בד.נ.א.

ואנחנו רוצים לקחת את המחקר לשלב הבא.

מה אתה רוצה לעשות עכשיו?"

וזאת שאלה מצויינת כשהיא נשאלת ע"י נשיונל ג'יאוגרפיק.

אז אמרתי, אתם יודעים, מה שהצגתי כאן

זה רק שרטוט גס של מסלולי הנדידה,

וזה מבוסס על מספר אלפי אנשים שדגמנו,

קומץ של אוכלוסיות מסביב לעולם,

בהן בדקנו מעט מאוד סמנים גנטיים, ויש המון חורים במפה הזאת.

אנחנו רק חיברנו את הנקודות, מה שעכשיו צריך לעשות

זה להגדיל את המדגם שלנו בסדר גודל או יותר.

מאות אלפי בדיקות ד.נ.א. מאנשים ברחבי העולם.

וזאת היתה תחילתו של הפרוייקט הגנוגרפי.

הפרוייקט החל באפריל, 2005.

יש בו 3 מרכיבי יסוד. המדע הוא חלק מרכזי.

מחקר השדה שעשינו עם שבטי ילידים.

אנשים שחיו באותו איזור תקופות זמן ארוכות.

הם שומרים על קשר עם המקום בו הם חיים

שרבים מאיתנו איבדנו.

אז אבותי הגיעו מרחבי צפון אירופה.

אני חי במזרח צפון אמריקה, כשאני לא מסייר.

אני יליד של מה? שום מקום, הגנים שלי מעורבבים.

אבל יש אנשים שנותרו בקשר עם אבותיהם

שמאפשרים לנו למקם ממצאי ד.נ.א.

זה המוקד של מחקר השדה,

המרכזים שהקמנו ברחבי העולם.

ב10 מהם נמצאים גנטיקאים מובילים של אוכלוסיות.

אבל בנוסף, רצינו לפתוח את המחקר הזה לכל האנשים.

מתי יוצא לכם להשתתף במחקר מדעי רחב?

פרוויקט הגנום האנושי, או רכב חללי למאדים.

במקרה הזה אתם באמת יכולים.

היכנסו לאתר שלנו Nationalgeographic.com/genographic

הזמינו ערכה בה תוכלו לבדוק את הד.נ.א. שלכם.

ואתם יכולים להזין את הממצאים האלה למאגר המידע,

ולספר לנו מעט על הרקע הגנאולוגי שלכם,

והמידע ינותח כחלק מהמאמץ המדעי.

עכשיו, זה מיזם שלא למטרת רווח, כך שהכסף שאנו מגייסים

מיועד להחזר הוצאות

ולהשקעה בפרוייקט.

מרביתו הולך למה שאנחנו קוראים "קרן המורשת."

זאת קרן שמעניקה מלגות,

שמחזירה כסף לקבוצות ילידים ברחבי העולם

למטרות חינוך, ומיזמי תרבות.

הם מבקשים מלגות לשם פרוייקטים מגוונים,

ואני אראה לכם כמה דוגמאות.

אז איך אנחנו מבצעים את הפרוייקט? יש לנו בערך 25,000 מדגמים

שאספנו משבטים ברחבי העולם.

הכי מדהימה היתה ההיענות מהקהל,

210,000 איש הזמינו את הערכות האלה

מאז שהתחלנו את הפרוייקט לפני שנתיים,

שגייס בערך 5 מיליון דולר,

ורובם, לפחות מחצית, הולכים לקרן המורשת.

רק עכשיו חילקנו את המלגות הראשונות בסך 500,000 דולר.

פרוייקטים מסביב לעולם מתעדים שירה בסיירה ליאון,

משמרים אריגה מסורתית בעזה,

החייאה מחדש של השפה בטג'קיסטן וכן הלאה.

אז הפרוייקט מתקדם מאוד יפה,

ואני מפציר בכם לבדוק את האתר.

תודה רבה

(מחיאות כפיים)