Return to Video

עתיד החדשות? מציאות מדומה

  • 0:01 - 0:03
    מה אם הייתי יכולה להציג לכם סיפור
  • 0:03 - 0:05
    שהייתם זוכרים, בכל הגוף
  • 0:05 - 0:07
    ולא רק בראש?
  • 0:07 - 0:10
    כל חיי כעיתונאית, נאלצתי
  • 0:10 - 0:12
    לנסות לייצר סיפורים, שיגרמו לשינוי
  • 0:12 - 0:15
    ואולי לעודד אנשים לאיכפתיות
  • 0:15 - 0:17
    עבדתי בדפוס. עבדתי בסרטים תיעודיים.
  • 0:17 - 0:19
    עבדתי כשדרנית
  • 0:19 - 0:22
    אבל זה לא באמת קרה, עד
    שהתחלתי להיות מעורבת במציאות מדומה
  • 0:22 - 0:25
    שהתחלתי לראות, דברים באמת אינטנסיביים
  • 0:25 - 0:27
    תגובות אמיתיות מאנשים
  • 0:27 - 0:28
    שממש הפתיעו אותי
  • 0:28 - 0:33
    אז הרעיון שבמציאות מדומה
  • 0:33 - 0:36
    אני יכולה למקם אתכם בתוך סצינה
  • 0:36 - 0:38
    באמצע הסיפור
  • 0:38 - 0:42
    ע"י חבישת המשקפיים האלה,
    שעוקבות אחרי נקודת ההסתכלות שלכם
  • 0:42 - 0:45
    אתם מקבלים תחושה בכל הגוף
  • 0:45 - 0:47
    כאילו אתם באמת שם
  • 0:47 - 0:51
    אז לפני חמש שנים, כשהתחלתי לדחוף את הנושא
  • 0:51 - 0:54
    לשלב עיתונות ביחד עם מציאות מדומה
  • 0:54 - 0:56
    רציתי להכין יצירה על רעב
  • 0:56 - 1:00
    משפחות בארה״ב שחוות רעב
    בנקי אוכל מוצפים באנשים
  • 1:00 - 1:02
    ולעיתים קרובות אוזל להם המזון
  • 1:02 - 1:06
    ברור שאני לא יכולה לגרום לאנשים לחוש רעב
  • 1:06 - 1:11
    אבל אולי אני יכולה למצוא דרך,
    לגרום להם להרגיש משהו פיזית
  • 1:11 - 1:14
    אז שוב, זה היה לפני 5 שנים
  • 1:14 - 1:17
    לעשות עיתונות משולבת מציאות מדומה
  • 1:17 - 1:20
    נחשב יותר גרוע מרעיון חצי מבושל
  • 1:20 - 1:21
    ולא היה לי מימון
  • 1:21 - 1:24
    ותאמינו לי היו לי הרבה קולגות שצחקו עלי
  • 1:24 - 1:28
    אבל כן הייתה לי, מתמחה מעולה
  • 1:28 - 1:30
    אישה בשם מיכאלה קובסה-מארק
  • 1:30 - 1:32
    ויחד הלכנו לבנקי אוכל
  • 1:32 - 1:35
    והתחלנו להקליט ולצלם
  • 1:35 - 1:37
    עד שיום אחד היא חזרה למשרד
  • 1:37 - 1:39
    מתייפחת, דמעות תנין
  • 1:39 - 1:42
    היא היתה בשטח עמדה בתור ארוך לאוכל
  • 1:42 - 1:46
    שהאישה שמנהלת את קו האוכל
    הרגישה חסרת אונים
  • 1:46 - 1:49
    היא צעקה ״יש יותר מדי אנשים!״
  • 1:49 - 1:51
    ״יש יותר מדי אנשים!״
  • 1:51 - 1:54
    ואיש עם סכרת שאם לא מקבל אוכל בזמן
  • 1:54 - 1:59
    רמות הסוכר בדם שלו צונחת והוא נכנס לתרדמת
  • 1:59 - 2:00
    ברגע ששמעתי את ההקלטה הזו
  • 2:00 - 2:04
    ידעתי שזו תהיה יצירת המפתח
  • 2:04 - 2:07
    שניתן לתאר בה באמת את
    המתרחש בבנקי האוכל
  • 2:07 - 2:11
    אז הנה התור, אתם יכולים לראות
    כמה הוא ארוך נכון?
  • 2:11 - 2:14
    ושוב כפי שציינתי לא היה לנו הרבה מימון
  • 2:14 - 2:17
    אז הייתי צריכה לייצר את זה
    עם אנשים מדומים שנתרמו
  • 2:17 - 2:22
    ואנשים התחננו וביקשו טובות,
    לעזור לי לייצר את המודלים
  • 2:22 - 2:24
    ולבנות דברים מדוייקים ככל הניתן
  • 2:24 - 2:26
    ואז ניסינו להעביר את מה שאירע באותו יום
  • 2:26 - 2:30
    עם כמות הדיוק המקסימלית
  • 2:30 - 2:42
    (וידאו) קול: ״יש יותר מדי אנשים!״
    ״יש יותר מדי אנשים!״
  • 2:42 - 2:59
    קול: ״או.קי יש לו התקף״
  • 2:59 - 3:02
    קול: ״אנחנו צריכים אמבולנס״
  • 3:02 - 3:04
    נוני דה-לה פנה: אז האיש בימין
  • 3:04 - 3:06
    עבורו, הוא הלך מסביב לגופה
  • 3:06 - 3:09
    עבורו, הוא בחדר עם הגופה
  • 3:09 - 3:12
    כמו האיש הזה לרגליו
  • 3:12 - 3:14
    ולמרות הראייה ההיקפית שלו,
  • 3:14 - 3:16
    הוא יכול לראות שהוא בתוך מרחב המעבדה
  • 3:16 - 3:20
    הוא אמור לראות שהוא לא ברחוב
  • 3:20 - 3:23
    אבל הוא מרגיש שהוא שם אם אותם אנשים
  • 3:23 - 3:25
    הוא מאד נזהר שלא לדרוך על האיש
  • 3:25 - 3:28
    שלא באמת שם, נכון?
  • 3:28 - 3:31
    אז בסופו של דבר היצירה הזו הגיעה
    לסנדס ב 2012
  • 3:31 - 3:35
    דבר נפלא, לראשונה הוצג סרט
    של מציאות מדומה
  • 3:35 - 3:37
    אי פעם, בעצם.
  • 3:37 - 3:39
    וכשהלכנו, הייתי ממש מבוהלת
  • 3:39 - 3:42
    לא ידעתי איך אנשים יגיבו
  • 3:42 - 3:43
    ומה שיקרה
  • 3:43 - 3:46
    הגענו לאירוע, עם משקפיים שמודבקות
    בסרט דבק
  • 3:46 - 3:50
    (וידאו) או את בוכה
    את בוכה, ג׳ינה את בוכה
  • 3:50 - 3:53
    אז אתה שומע את ההפתעה בקולי, נכון?
  • 3:53 - 3:56
    והתגובה הזו היא התגובה שראינו שם
  • 3:56 - 3:59
    שוב ושוב ושוב:
  • 3:59 - 4:03
    אנשים על הרצפה, מנסים לנחם את הנפגע
  • 4:03 - 4:05
    מנסים ללחוש לו משהו באוזן
  • 4:05 - 4:09
    או בדרך כלשהי, לעזור, למרות שהם לא יכולים
  • 4:09 - 4:11
    והיו לי הרבה אנשים שבאו לאחר
    שיצאו מהיצירה ואמרו לי
  • 4:11 - 4:14
    ״אלוהים ישמור, הייתי כל כך מתוסכל/ת
    שלא יכולתי לעזור לאדם הזה״
  • 4:14 - 4:17
    ולקחת את זה לחייהם
  • 4:17 - 4:20
    אז לאחר שהסרט הזה הושלם
  • 4:20 - 4:24
    דיקן בית הספר לקולנוע
    של אוניברסיטת דרום קליפורניה
  • 4:24 - 4:28
    הביא את ראש הפורום לכלכלה עולמית
    להתנסות ב״רעב״
  • 4:28 - 4:30
    הוא לקח את המשקפיים
  • 4:30 - 4:33
    והזמין סרטון על סוריה, בו במקום.
  • 4:33 - 4:36
    ואני באמת רציתי לכתוב כתבה
    על הילדים פליטי סוריה
  • 4:36 - 4:41
    כי הילדים הושפעו הכי קשה,
    ממלחמת האזרחים בסוריה
  • 4:41 - 4:45
    שלחתי צוות לגבול עם עיראק
    להקליט חומר במחנות פליטים
  • 4:45 - 4:48
    למקום שהיום לא הייתי שולחת לשם צוות
  • 4:48 - 4:50
    כי שם דע״ש פועלים
  • 4:50 - 4:53
    ושוב שיחזרנו אירוע מהרחוב
  • 4:53 - 4:57
    שבו ילדה צעירה שרה ופצצה ומתפוצצת
  • 4:57 - 4:59
    עכשיו, כשאתם באמצע הסצנה
  • 4:59 - 5:02
    ואתם שומעים את הקולות האלו
  • 5:02 - 5:04
    ורואים את הפצועים סביבכם
  • 5:04 - 5:07
    זו תחושה מאד מפחידה ואמיתית
  • 5:07 - 5:12
    אנשים שהיו מעורבים בפיצוצים אמתיים
    שאמרו לי
  • 5:12 - 5:16
    שזה עורר בהם את אותו הפחד
  • 5:16 - 5:22
    [מלחמת האזרחים בסוריה אולי ניראת רחוקה]
  • 5:22 - 5:29
    [עד שאתה חווה זאת בעצמך]
  • 5:29 - 5:36
    (ילדה שרה)
  • 5:36 - 5:39
    (פיצוץ)
  • 5:39 - 5:44
    [פרוייקט סוריה]
  • 5:44 - 5:47
    [חווית מציאות מדומה]
  • 5:47 - 5:49
    הוזמנו להביא את המיצג
  • 5:49 - 5:51
    למוזיאון אלברט וויקטוריה בלונדון
  • 5:51 - 5:52
    וזה לא פורסם
  • 5:52 - 5:55
    שמו אותנו בחדר עם השטיח הזה
  • 5:55 - 5:56
    לא היה שום כתבה בנושא
  • 5:56 - 6:00
    כך שכל מי שבמקרה נכנס,
    לבקר במוזיאון באותו יום
  • 6:00 - 6:01
    ראה אותנו עם האורות המשוגעים האלו
  • 6:01 - 6:05
    אתם יודעים, אולי הם רצו לראות
    את הסיפור מאחורי האריגים
  • 6:05 - 6:09
    והם נתקלו במצלמות המציאות המדומה שלנו
  • 6:09 - 6:12
    אבל הרבה אנשים ניסו את זה,
    ובמשך חמישה ימים רצופים
  • 6:12 - 6:16
    סיימנו עם 54 דפי הערות בספר המבקרים
  • 6:16 - 6:19
    ונאמר לנו שם ע״י אוצר המוזיאון
  • 6:19 - 6:21
    כי הם מעולם לא ראו השתפכות רגשית כזאת.
  • 6:21 - 6:26
    דברים כגון: ״זה כל כך אמיתי״, ״לגמרי אמין״
  • 6:26 - 6:28
    או כמובן ההערה שאני הכי התלהבתי ממנה
  • 6:28 - 6:31
    ״מרגיש אמיתי, כאילו הייתי שם באמצע משהו
  • 6:31 - 6:34
    שבדרך כלל הייתי רואה בחדשות הטלויזיה״
  • 6:34 - 6:38
    אז זה עובד נכון? הדבר הזה עובד
  • 6:38 - 6:42
    וזה לא באמת חשוב מאיפה אתם
    או בני כמה אתם
  • 6:42 - 6:44
    זה באמת מעורר
  • 6:44 - 6:48
    עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון, אני לא אומרת
    שכשאתם בתוך סצנה
  • 6:48 - 6:51
    אתם שוכחים שאתם כאן
  • 6:51 - 6:54
    אבל מתברר, שאנחנו יכולים להרגיש
    בשני מקומות במקביל
  • 6:54 - 6:58
    יכול להיות לנו, מה שאני מכנה, נוכחות כפולה
  • 6:58 - 7:02
    ואני חושבת, שזה מה שמאפשר לי
    להתחבר לאותן רגשות של אמפתיה.
  • 7:02 - 7:04
    נכון?
  • 7:04 - 7:07
    אז זה אומר, כמובן,
  • 7:07 - 7:12
    שאני צריכה להיות מאוד זהירה
    ביצירת היצירות האלה.
  • 7:12 - 7:16
    אני חייבת לדבוק בפרקטיקות עיתונאיות
    הטובות ביותר
  • 7:16 - 7:19
    ולהיות בטוחה שהסיפורים החזקים האלו
  • 7:19 - 7:20
    נבנים עם אמינות
  • 7:20 - 7:23
    אם החומרים לא נאספו על ידנו
  • 7:23 - 7:28
    אנו חייבים להיות מדוייקים ביתר קפידה
  • 7:28 - 7:31
    לגבי המקור ומאיפה המידע הזה הגיע
  • 7:31 - 7:32
    והאם הוא אמין?
  • 7:32 - 7:34
    תנו לי לתת לכם דוגמא
  • 7:34 - 7:37
    עם המקרה של טרייבון מרטין,
    זהו בחור, ילד
  • 7:37 - 7:41
    שהיה בן 17, הוא קנה סודה וממתק מחנות
  • 7:41 - 7:44
    בדרכו הביתה עקב אחריו השומר השכונתי
  • 7:44 - 7:48
    ג׳ורג׳ צימרמן, שבסופו של דבר
    ירה והרג אותו
  • 7:48 - 7:49
    כדי ליצור את היצירה
  • 7:49 - 7:52
    קיבלנו את השרטוטים האדריכליים
    של המתחם כולו,
  • 7:52 - 7:57
    שיחזרנו את הסצנה כולה מפנים ומבחוץ
    בהסתמך על השרטוטים האלו
  • 7:57 - 7:59
    כל הפעילות
  • 7:59 - 8:04
    מבוססת על ההקלטות האמיתיות של המשטרה
  • 8:04 - 8:07
    ובאופן מעניין, חדרנו למספר מבזקי חדשות
    עם הסיפור הזה
  • 8:07 - 8:11
    השחזור הפלילי שעשה את שחזור השמע,
    פרימאו הפקות
  • 8:11 - 8:13
    אמרו שהם יעידו
  • 8:13 - 8:16
    שג׳ורג׳ צימרמן, כשיצא מהרכב
  • 8:16 - 8:20
    דרך את נשקו לפני שהחל לרדוף אחרי מרטין
  • 8:20 - 8:23
    אז כפי שאתם יכולים לראות
    העקרונות הבסיסיים של עיתונאות,
  • 8:23 - 8:25
    לא לגמרי משתנים כאן, נכון?
  • 8:25 - 8:29
    אנחנו עדיין ממשיכים עם אותם עקרונות,
    שתמיד היינו
  • 8:29 - 8:32
    מה ששונה, היא התחושה של להיות בסצנה,
  • 8:32 - 8:34
    בין אם אתם צופים באדם מתמוטט מרעב
  • 8:34 - 8:37
    או להרגשה שאתם באמצע סצנת פיצוץ
  • 8:37 - 8:42
    וזה מה שהניע אותי קדימה עם היצירות האלו
  • 8:42 - 8:44
    ולחשוב על איך ליצור אותן
  • 8:44 - 8:48
    אנחנו מנסים לעשות את זה, כמובן,
    מעבר לאמירה, יותר זמין
  • 8:48 - 8:51
    אנחנו מייצרים יצירות לסלולר,
    כמו זו של מרטין
  • 8:51 - 8:54
    ולדברים האלו יש השפעה
  • 8:54 - 8:57
    אמריקנים אמרו לי שהם תרמו
  • 8:57 - 9:01
    ניכויים ישירים מחשבון הבנק שלהם,
    כסף, שילך לילדי פליטים סוריים.
  • 9:01 - 9:04
    ויצירת ״רעב״ בלוס אנג׳לס, עזרה להתחיל
  • 9:04 - 9:06
    אופן חדש ליצירת חדשות
  • 9:06 - 9:09
    שלדעתי הולך להצטרף לכל הפלטפורמות הרגילות
  • 9:09 - 9:11
    בעתיד
  • 9:11 - 9:12
    תודה.
  • 9:12 - 9:14
    (מחיאות כפיים)
Title:
עתיד החדשות? מציאות מדומה
Speaker:
נוני דה-לה פניה
Description:

מה אם היינו יכולים להרגיש סיפור עם כל הגוף ולא רק במחשבה? נוני דה-לה פניה עובדת על מודל חדש להגשת חדשות שמשלב עיתונות מסורתית עם טכנולוגיית מציאות מדומה, שתמקם את הקהל בתוך הסיפור. התוצאה היא חוויה מעוררת שדה-לה פנה מקווה תעזור לאנשים להבין את החדשות בדרך חדשה לגמרי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
09:27

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.