Return to Video

איך הפכנו את הקערה על פיה באלימות משפחתית (רמז: הפולורואיד עזר)

  • 0:01 - 0:03
    אני רוצה שתדמיינו
  • 0:03 - 0:05
    איזו פריצת דרך זו הייתה
  • 0:05 - 0:07
    בשביל נשים שהיו קורבנות של אלימות
  • 0:07 - 0:09
    בשנות השמונים.
  • 0:09 - 0:13
    הן היו מגיעות לחדר המיון
  • 0:13 - 0:16
    עם מה שהמשטרה הייתה מכנה ״מריבת אוהבים״,
  • 0:16 - 0:20
    ואני הייתי רואה אישה שהוכתה,
  • 0:20 - 0:25
    הייתי רואה אף שבור וסדק בשורש כף היד,
  • 0:25 - 0:26
    ועיניים נפוחות.
  • 0:26 - 0:30
    ובתור פעילים, היינו לוקחים את מצלמת הפולרואיד שלנו,
  • 0:30 - 0:33
    היינו מצלמים אותה,
  • 0:33 - 0:35
    היינו מחכים 90 שניות,
  • 0:35 - 0:38
    ונותנים לה את התמונה.
  • 0:38 - 0:40
    ואז היה לה
  • 0:40 - 0:43
    את הראיות להן היא הייתה זקוקה בכדי לגשת למשפט.
  • 0:43 - 0:48
    אנחנו הפכנו את הבלתי נראה לנראה.
  • 0:48 - 0:50
    אני עושה את זה כבר 30 שנים.
  • 0:50 - 0:52
    הייתי חלק מתנועה חברתית
  • 0:52 - 0:54
    שעמלה להפסיק
  • 0:54 - 0:58
    אלימות נגד נשים וילדים.
  • 0:58 - 1:01
    ולאורך כל השנים הללו,
  • 1:01 - 1:06
    החזקתי בדעה הלהוטה
  • 1:06 - 1:08
    והלא-תמיד פופולרית
  • 1:08 - 1:12
    שהאלימות הזאת אינה בלתי נמנעת,
  • 1:12 - 1:15
    שהיא נלמדת, ושאם היא נלמדת,
  • 1:15 - 1:19
    אפשר גם להכחיד אותה וניתן למנוע אותה.
  • 1:19 - 1:26
    (מחיאות כפיים)
  • 1:26 - 1:28
    למה אני מאמינה בזה?
  • 1:28 - 1:30
    בגלל שזו האמת.
  • 1:30 - 1:32
    זו האמת לאמיתה.
  • 1:32 - 1:38
    בין שנת 1993 לשנת 2010,
  • 1:38 - 1:41
    אלימות במשפחה כנגד נשים
  • 1:41 - 1:43
    בארצות הברית
  • 1:43 - 1:46
    ירדה ב-64%,
  • 1:46 - 1:49
    ואלו חדשות נפלאות.
  • 1:49 - 1:52
    (מחיאות כפיים)
  • 1:52 - 1:55
    64%. איך הגענו לזה?
  • 1:55 - 1:56
    העיניים שלנו היו פקוחות לרווחה.
  • 1:56 - 1:59
    לפני שלושים שנה, נשים הוכו,
  • 1:59 - 2:01
    הן הוטרדו, הן נאנסו,
  • 2:01 - 2:04
    ואף אחד לא דיבר על זה.
  • 2:04 - 2:05
    לא היה צדק.
  • 2:05 - 2:10
    ובתור פעילה, זה לא היה טוב מספיק.
  • 2:10 - 2:12
    וכך הצעד הראשון במסע הזה
  • 2:12 - 2:14
    היה שארגנו.
  • 2:14 - 2:17
    והקמנו רשת מחתרתית יוצאת דופן,
  • 2:17 - 2:20
    של נשים מופלאות,
  • 2:20 - 2:22
    שפתחו בתי מחסה,
  • 2:22 - 2:24
    ואם הן לא פתחו בית מחסה,
  • 2:24 - 2:26
    הן פתחו את ביתן
  • 2:26 - 2:29
    כדי שנשים וילדיהם יהיו מוגנים.
  • 2:29 - 2:30
    ואתם יודעים מה עוד עשינו?
  • 2:30 - 2:34
    ארגנו מכירות מאפים, שטיפות מכוניות,
  • 2:34 - 2:36
    עשינו כל שביכולתנו כדי לגייס כספים,
  • 2:36 - 2:38
    ואז בשלב מסויים אמרנו,
  • 2:38 - 2:40
    אתם יודעים, הגיע הזמן שנפנה
  • 2:40 - 2:42
    לממשלה הפדרלית
  • 2:42 - 2:44
    ונבקש מהם לשלם בעבור
  • 2:44 - 2:48
    השירותים יוצאי הדופן האלו שמצילים חיים של אנשים.
  • 2:48 - 2:51
    נכון? (מחיאות כפיים)
  • 2:51 - 2:54
    וכך, הצעד השני,
  • 2:54 - 2:56
    ידענו שעלינו לשנות את החוקים.
  • 2:56 - 2:58
    אז הלכנו לוושינגטון,
  • 2:58 - 3:03
    והעלנו את פיסת החקיקה הראשונה.
  • 3:03 - 3:06
    ואני זוכרת שצעדתי במסדרונות
  • 3:06 - 3:08
    של הקפיטול,
  • 3:08 - 3:13
    והייתי בשנות השלושים לחיי, ולחיי הייתה משמעות,
  • 3:13 - 3:15
    ולא יכולתי לדמיין
  • 3:15 - 3:17
    שמישהו ייקרא תגר
  • 3:17 - 3:19
    על פיסת החקיקה החשובה הזאת.
  • 3:19 - 3:22
    בטח הייתי בת שלושים ונאיבית.
  • 3:22 - 3:24
    אבל שמעתי על חבר קונגרס
  • 3:24 - 3:26
    שהייתה לו נקודת מבט מאוד, מאוד שונה.
  • 3:26 - 3:28
    אתם יודעים איך הוא קרא
  • 3:28 - 3:31
    לפיסת החקיקה החשובה הזאתי?
  • 3:31 - 3:34
    הוא קרא לה חוק ה- ״להוציא את הכיף מהנישואים״.
  • 3:34 - 3:37
    חוק ה- ״להוציא את הכיף מהנישואים״.
  • 3:37 - 3:39
    גבירותי ורבותי, זה היה בשנת 1984
  • 3:39 - 3:42
    בארצות הברית, והלוואי שהיה לי טוייטר.
  • 3:42 - 3:45
    (צחוק)
  • 3:45 - 3:49
    עשר שנים לאחר מכן, לאחר הרבה עבודה קשה,
  • 3:49 - 3:52
    העברנו בסופו של דבר את חוק ״האלימות נגד נשים״,
  • 3:52 - 3:54
    שהינו חוק משנה חיים
  • 3:54 - 3:57
    שהציל כל כך הרבה חיים. (מחיאות כפיים)
  • 3:57 - 3:58
    תודה.
  • 3:58 - 4:01
    הייתי גאה להיות חלק מהעבודה הזאת,
  • 4:01 - 4:04
    והיא שינתה את החוקים
  • 4:04 - 4:06
    והזרימה מיליוני דולרים לתוך קהילות מקומיות.
  • 4:06 - 4:09
    ואתם יודעים מה עוד העבודה הזאת עשתה? היא אספה נתונים.
  • 4:09 - 4:11
    ואני חייבת לומר לכם, אני מתלהבת מנתונים.
  • 4:11 - 4:14
    למעשה, אני ״חנונית-נתונים״.
  • 4:14 - 4:16
    אני בטוחה שיש הרבה ״חנוני-נתונים״.
  • 4:16 - 4:17
    אני ״חנונית נתונים״,
  • 4:17 - 4:20
    והסיבה לזה היא שאני רוצה לוודא
  • 4:20 - 4:24
    שאם אנחנו מוציאים דולר, התוכנית פועלת,
  • 4:24 - 4:28
    ואם היא לא פועלת, עלינו לשנות אותה.
  • 4:28 - 4:32
    ואני גם רוצה לומר דבר אחד נוסף:
  • 4:32 - 4:34
    אנחנו לא נפתור את הבעיה הזאת
  • 4:34 - 4:37
    באמצעות הקמה של בתי סוהר נוספים
  • 4:37 - 4:39
    או אפילו באמצעות הקמה של עוד בתי מחסה.
  • 4:39 - 4:42
    מדובר בהעצמה כלכלית של נשים,
  • 4:42 - 4:45
    מדובר בריפוי ילדים שנפגעו,
  • 4:45 - 4:48
    ומדובר במניעה.
  • 4:48 - 4:53
    וכך, צעד מספר שלוש של המסע הזה:
  • 4:53 - 4:56
    אנחנו יודעים, שאם נמשיך בהתקדמות הזו,
  • 4:56 - 4:58
    אנחנו נצטרך להגביר את הווליום,
  • 4:58 - 5:00
    יהיה עלינו להעצים את הראות,
  • 5:00 - 5:03
    ונצטרך לערב את הציבור.
  • 5:03 - 5:07
    וכך כשהידע הזה בידינו, פנינו למועצת הפרסום,
  • 5:07 - 5:09
    וביקשנו מהם לסייע לנו
  • 5:09 - 5:11
    לבנות קמפיין חינוך ציבורי.
  • 5:11 - 5:14
    וחיפשנו מסביב לעולם, בקנדה,
  • 5:14 - 5:17
    באוסטרליה, בברזיל ובחלקים של אפריקה,
  • 5:17 - 5:18
    ולקחנו את הידע הזה
  • 5:18 - 5:21
    ובנינו את קמפיין החינוך
  • 5:21 - 5:23
    הציבורי הלאומי הראשון
  • 5:23 - 5:25
    שנקרא: ״אין שום תירוץ לאלימות במשפחה״.
  • 5:25 - 5:28
    הנה אחד מהספוטים שלנו.
  • 5:28 - 5:30
    (וידאו) גבר: איפה ארוחת ערב?
  • 5:30 - 5:33
    אישה: חשבתי שתהיה בבית לפני כמה שעות והחזרתי הכל למקום, אז...
  • 5:33 - 5:36
    גבר: מה זה? פיצה?
    אישה: אם רק היית מתקשר אלי, הייתי יודעת...
  • 5:36 - 5:39
    גבר: ארוחת ערב? ארוחת ערב מוכנה זה פיצה?
    אישה: בבקשה אל תצעק.
  • 5:39 - 5:41
    בבקשה אל -- תעזוב אותי!
  • 5:41 - 5:44
    גבר: תיכנסי למטבח!
    אישה: לא! הצילו!
  • 5:44 - 5:46
    גבר: את רוצה לראות מה כואב? (סוטר לאישה)
  • 5:46 - 5:50
    זה מה שכואב! זה מה שכואב!
    (זכוכית נשברת)
  • 5:50 - 5:52
    אישה: הצילו!
  • 5:52 - 5:55
    ״ילדים צריכים לשבת ולהסתכל.
    מה התירוץ שלך?״
  • 5:55 - 5:57
    אסטה סולר: בזמן שהיינו בתהליך
  • 5:57 - 5:59
    השקת הקמפיין הזה,
  • 5:59 - 6:01
    או.ג׳י. סימספון נעצר
  • 6:01 - 6:05
    בעוון רצח אישתו וחברתה.
  • 6:05 - 6:08
    גילינו שהייתה לו היסטוריה ארוכה
  • 6:08 - 6:09
    של אלימות במשפחה.
  • 6:09 - 6:11
    התקשורת עטה על הסיפור.
  • 6:11 - 6:13
    סיפור של אלימות במשפחה
  • 6:13 - 6:15
    עבר מהעמוד האחורי,
  • 6:15 - 6:18
    למען האמת מהעמוד הלא קיים, לעמוד הראשון.
  • 6:18 - 6:21
    הפרסומות שלנו מילאו את גלי האוויר,
  • 6:21 - 6:23
    ונשים, בפעם הראשונה,
  • 6:23 - 6:25
    החלו לספר את הסיפורים שלהם.
  • 6:25 - 6:28
    תנועות קשורות לרגעים מסויימים,
  • 6:28 - 6:31
    ואנחנו ניצלנו את הרגע.
  • 6:31 - 6:33
    ותנו לי לשים את זה בהקשר הנכון.
  • 6:33 - 6:36
    לפני 1980, יש לכם איזשהו מושג
  • 6:36 - 6:40
    כמה מאמרים פורסמו בניו יורק טיימס
  • 6:40 - 6:43
    בנושא אלימות משפחתית?
  • 6:43 - 6:46
    אני אומר לכם: 158.
  • 6:46 - 6:51
    ובשנות האלפיים, מעל 7000.
  • 6:51 - 6:54
    אנחנו עושים הבדל.
  • 6:54 - 6:57
    אבל עדיין חסר לנו אלמנט קריטי.
  • 6:57 - 7:02
    אז, צעד מספר ארבע: היינו צריכות לערב גברים.
  • 7:02 - 7:04
    לא יכולנו לפתור את הבעיה הזאת
  • 7:04 - 7:07
    כש-50% מהאוכלוסייה אינה מעורבת.
  • 7:07 - 7:10
    כבר סיפרתי לכם שאני ״חנונית נתונים״.
  • 7:10 - 7:13
    סקרים לאומיים אמרו לנו שגברים הרגישו מואשמים
  • 7:13 - 7:16
    ולא מוזמנים לתוך הדיון הזה.
  • 7:16 - 7:19
    אז תהינו, איך נוכל לשתף גברים?
  • 7:19 - 7:21
    איך נוכל להביא גברים לדבר על
  • 7:21 - 7:24
    אלימות נגד נשים ובנות.
  • 7:24 - 7:27
    ידיד שלי משך אותי הצידה
  • 7:27 - 7:30
    ואמר: ״את רוצה שגברים ידברו על אלימות
  • 7:30 - 7:33
    נגד נשים ובנות. גברים לא מדברים.״
  • 7:33 - 7:35
    (צחוק)
  • 7:35 - 7:37
    אני מתנצלת בפני הגברים בקהל.
  • 7:37 - 7:39
    אני יודעת שאתם כן מדברים.
  • 7:39 - 7:41
    אבל הוא אמר: ״את יודעת מה הם כן עושים?
  • 7:41 - 7:42
    הם מדברים עם הילדים שלהם.
  • 7:42 - 7:46
    הם מדברים עם הילדים שלהם כהורים, כמאמנים.״
  • 7:46 - 7:48
    וזה מה שעשינו.
  • 7:48 - 7:49
    פגשנו גברים במקום בו הם היו
  • 7:49 - 7:51
    ובנינו תוכנית.
  • 7:51 - 7:53
    ואז קיימנו אירוע אחד
  • 7:53 - 7:55
    שישאר בלבי לנצח
  • 7:55 - 7:57
    בו מאמן כדורסל
  • 7:57 - 8:01
    דיבר לחדר מלא באתלטים גברים
  • 8:01 - 8:04
    וגברים מכל תחומי החיים.
  • 8:04 - 8:06
    והוא דיבר על החשיבות
  • 8:06 - 8:07
    של לאמן בנים להיות גברים
  • 8:07 - 8:09
    ולשנות את תרבות חדר ההלבשה
  • 8:09 - 8:12
    ולתת לגברים את הכלים לקיום מערכות יחסים בריאות.
  • 8:12 - 8:15
    ולפתע, הוא הסתכל לקצה הרחוק של החדר,
  • 8:15 - 8:17
    וראה את בתו,
  • 8:17 - 8:20
    וקרא בשמה של בתו, מיכאלה,
  • 8:20 - 8:21
    והוא אמר: ״מיכאלה בואי אלי.״
  • 8:21 - 8:24
    והיא הייתה בת תשע, וקצת מבויישת,
  • 8:24 - 8:25
    והיא הלכה אליו,
  • 8:25 - 8:28
    והוא אמר: ״שבי לידי״.
  • 8:28 - 8:30
    היא התיישבה לידו.
  • 8:30 - 8:33
    הוא נתן לה חיבוק גדול, ואמר:
  • 8:33 - 8:36
    ״אנשים שואלים אותי למה אני עושה את העבודה הזאת.
  • 8:36 - 8:39
    אני עושה את העבודה הזאת כי אני אבא שלה,
  • 8:39 - 8:42
    ואני לא רוצה שאף אחד יפגע בה לעולם.״
  • 8:42 - 8:46
    ובתור הורה, אני מבינה את זה.
  • 8:46 - 8:48
    אני מבינה את זה,
  • 8:48 - 8:51
    כשאני יודעת שיש כל כך הרבה תקיפות מיניות
  • 8:51 - 8:52
    בקמפוסים של קולג׳ים,
  • 8:52 - 8:56
    שהם כל כך נפוצים וכל כך לא מדווחים.
  • 8:56 - 8:58
    עשינו המון בשביל נשים בוגרות.
  • 8:58 - 9:01
    אנחנו חייבים לעשות יותר בשביל הילדים שלנו
  • 9:01 - 9:04
    אנחנו פשוט חייבים. חייבים. (מחיאות כפיים)
  • 9:04 - 9:06
    עברנו כברת דרך ארוכה
  • 9:06 - 9:09
    מאז ימי הפולורואיד.
  • 9:09 - 9:13
    טכנולוגיה הייתה חברתינו.
  • 9:13 - 9:17
    הטלפון הנייד משנה את כללי המשחק
  • 9:17 - 9:19
    בשביל העצמתן של נשים,
  • 9:19 - 9:23
    ופייסבוק וטוויטר וגוגל ויוטיוב
  • 9:23 - 9:27
    וכל המדיה החברית מסייעת לנו לארגן
  • 9:27 - 9:30
    ולספר את הסיפור שלנו בדרך בעלת עוצמה.
  • 9:30 - 9:33
    ולכן לאלו מכם בקהל הזה
  • 9:33 - 9:34
    שסייעו לבנות את האפליקציות האלו
  • 9:34 - 9:37
    והפלטפורמות האלו, כמארגנת,
  • 9:37 - 9:39
    אני אומרת תודה רבה מאוד.
  • 9:39 - 9:41
    באמת. אני מוחאת לכם כפיים.
  • 9:41 - 9:44
    (מחיאות כפיים)
  • 9:44 - 9:47
    אני בתו של איש
  • 9:47 - 9:49
    שהצטרף למועדון אחד בחייו,
  • 9:49 - 9:53
    מועדון האופטימיות.
  • 9:53 - 9:56
    אי אפשר להמציא דבר כזה.
  • 9:56 - 9:59
    והרוח שלו והאופטימיות שלו
  • 9:59 - 10:01
    הם בתוך ה-DNA שלי
  • 10:01 - 10:03
    אני עושה את העבודה הזאת
  • 10:03 - 10:05
    כבר יותר משלושים שנה,
  • 10:05 - 10:08
    ואני משוכנעת, עכשיו יותר מתמיד,
  • 10:08 - 10:12
    ביכולת של בני אדם להשתנות.
  • 10:12 - 10:15
    אני מאמינה שאנחנו יכולים לכופף את הקשת של ההיסטוריה האנושית
  • 10:15 - 10:18
    לכיוון חמלה ושיוויון,
  • 10:18 - 10:21
    ואני גם מאמינה בלהט
  • 10:21 - 10:23
    ומאמינה בתשוקה
  • 10:23 - 10:26
    שהאלימות הזאת לא חייבת להיות חלק
  • 10:26 - 10:28
    מהמצב האנושי.
  • 10:28 - 10:31
    ואני מבקשת מכם, תעמדו איתנו
  • 10:31 - 10:35
    כשאנו יוצרים עתידים ללא אלימות
  • 10:35 - 10:40
    לנשים ובנות וגברים ובנים בכל מקום.
  • 10:40 - 10:42
    תודה רבה לכם.
  • 10:42 - 10:48
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך הפכנו את הקערה על פיה באלימות משפחתית (רמז: הפולורואיד עזר)
Speaker:
אסטה סולר
Description:

כשאסטה סולר העלתה בשנת 1984 חקיקה שתוציא מן החוק אלימות במשפחה, פוליטיקאי אחד כינה את החקיקה ה-״חוק להוצאת הכיף מהנישואים.״ ״אילו רק היה לי אז טוויטר״ היא הרהרה. השיחה האופטימית והסוחפת הזאת מציגה 30 שנים של שיטות וטכנולוגיות -- החל ממצלמת הפולורואיד ועד למדיה חברתית -- שהובילו לירידה של 64% באלימות בתוך המשפחה בארצות הברית.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:10

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.