Return to Video

ג'יי ברדנר: מחקר סרטן פתוח

  • 0:00 - 0:04
    עברתי לבוסטון לפני 10 שנים, משיקגו,
  • 0:04 - 0:07
    עם עניין בסרטן ובכימיה.
  • 0:07 - 0:10
    אתם אולי יודעים שכימיה היא מדע יצירת המולקולות --
  • 0:10 - 0:14
    או לטעמי, תרופות חדשות לסרטן.
  • 0:14 - 0:17
    ואולי אתם יודעים גם, שלמדע ורפואה,
  • 0:17 - 0:20
    בוסטון היא סוג של חנות סוכריות.
  • 0:20 - 0:23
    אתם לא יכולים לגנוב תמרור עצור בקיימברידג'
  • 0:23 - 0:25
    בלי לפגוע בסטודנט.
  • 0:25 - 0:27
    הבר נקרא נס המדע.
  • 0:27 - 0:31
    השלטים אומרים "שטח מעבדה פנוי."
  • 0:31 - 0:33
    וזה בטוח להגיד שב 10 שנים האלו,
  • 0:33 - 0:36
    חזינו בתחילתה
  • 0:36 - 0:39
    של מהפכה מדעית -- זו של רפואת גנים.
  • 0:39 - 0:41
    אנחנו יודעים יותר על החולים שנכנסים לקליניקות שלנו עכשיו
  • 0:41 - 0:43
    מאשר אי פעם.
  • 0:43 - 0:45
    ואנחנו מסוגלים, סוף סוף, לענות על השאלה
  • 0:45 - 0:48
    שהיתה חשובה כל כך הרבה שנים:
  • 0:48 - 0:51
    למה יש לנו סרטן?
  • 0:51 - 0:53
    המידע הוא גם מאוד מהמם.
  • 0:53 - 0:55
    אתם אולי יודעים,
  • 0:55 - 0:57
    עד עכשיו זו רק הזריחה של המהפכה,
  • 0:57 - 1:00
    אנחנו יודעים שיש אולי 40,000 מוטציות
  • 1:00 - 1:03
    שמשפיעות על יותר מ10,000 גנים,
  • 1:03 - 1:05
    ושיש 500 מהגנים האלו
  • 1:05 - 1:07
    שהם ממש גורמים,
  • 1:07 - 1:09
    מיצרים סרטן.
  • 1:09 - 1:11
    ועדיין בהשוואה,
  • 1:11 - 1:14
    יש לנו בערך תריסר תרופות ממוקדות.
  • 1:14 - 1:17
    וחוסר היכולת הזו של רפואת הסרטן
  • 1:17 - 1:19
    באמת פגעה בבית כשאבי אובחן
  • 1:19 - 1:22
    עם סרטן לבלב.
  • 1:22 - 1:24
    לא הטסנו אותו לבוסטון.
  • 1:24 - 1:26
    לא ריצפנו את הגנום שלו.
  • 1:26 - 1:28
    זה היה ידוע במשך עשורים
  • 1:28 - 1:30
    מה גורם לממאירות הזו.
  • 1:30 - 1:32
    אלה שלושה חלבונים --
  • 1:32 - 1:35
    Ras, MIC ו P53.
  • 1:35 - 1:38
    זה מידע ישן שידענו משנות השמונים,
  • 1:38 - 1:40
    ועדיין אין תרופה שאני יכול לרשום
  • 1:40 - 1:42
    לחולה עם זה
  • 1:42 - 1:44
    או הרבה סוגים אחרים של גידולים
  • 1:44 - 1:46
    שנגרמים משלושת הרוכבים האלה
  • 1:46 - 1:49
    של האפוקליפסה שהיא סרטן.
  • 1:49 - 1:52
    אין תרופות ל Ras, MIC ו P53.
  • 1:52 - 1:54
    ואתם אולי תשאלו בצדק: למה זה?
  • 1:54 - 1:57
    והתשובה המדעית אבל לחלוטין לא מספקת
  • 1:57 - 1:59
    היא שזה קשה מדי.
  • 1:59 - 2:01
    זה שלא משנה מאיזה סיבה,
  • 2:01 - 2:04
    שלושת החלבונים האלו נכנסו לחלל בשפת התחום שלנו
  • 2:04 - 2:06
    שנקרא הגנום הבלתי ניתן לטיפול בתרופות --
  • 2:06 - 2:08
    שזה כמו לקרוא למחשב בלתי ניתן לגלישה
  • 2:08 - 2:10
    או לירח בלתי ניתן להליכה.
  • 2:10 - 2:12
    זה מושג נוראי של המקצוע.
  • 2:12 - 2:14
    אבל מה שהוא אומר
  • 2:14 - 2:16
    זה שלא הצלחנו לזהות כיס שומני בחלבונים האלו,
  • 2:16 - 2:19
    אליו אנחנו, כמנעולנים מולקולריים,
  • 2:19 - 2:22
    יכולים להתאים מולקולה אורגנית קטנה ואקטיבית,
  • 2:22 - 2:24
    או חומר תרופתי.
  • 2:24 - 2:26
    עכשיו כשלמדתי רפואה קלינית
  • 2:26 - 2:28
    והמטולוגיה ואונקולוגיה
  • 2:28 - 2:30
    והשתלת תאי גזע,
  • 2:30 - 2:32
    מה שהיה לנו במקום,
  • 2:32 - 2:35
    עובר ברשת הרגולטורית בFDA,
  • 2:35 - 2:37
    היו החומרים האלו --
  • 2:37 - 2:39
    ארסניק, תלידומיד
  • 2:39 - 2:41
    והנגזרת הכימית הזו
  • 2:41 - 2:43
    של גז חרדל.
  • 2:43 - 2:46
    וזו המאה ה 21.
  • 2:46 - 2:48
    וכך, אני מניח שתגידו, לא מרוצה
  • 2:48 - 2:50
    מביצועי ואיכות התרופות האלו,
  • 2:50 - 2:53
    חזרתי בחזרה ללימודי הכימיה
  • 2:53 - 2:55
    עם הרעיון
  • 2:55 - 2:58
    שאולי בלימוד המקצוע הכימיה התגליתית
  • 2:58 - 3:01
    ולגשת לזה בהקשר של העולם החדש הזה
  • 3:01 - 3:03
    של קוד פתוח,
  • 3:03 - 3:05
    קוד הקהל,
  • 3:05 - 3:08
    הרשת השיתופית שיש לנו גישה אליה עם האקדמיה,
  • 3:08 - 3:10
    שאולי מהר יותר
  • 3:10 - 3:12
    נוכל להביא תרופות ממוקדות
  • 3:12 - 3:14
    לחולים שלנו.
  • 3:14 - 3:17
    אז בבקשה התייחסו לזה כאל עבודה בהתהוותה,
  • 3:17 - 3:19
    אבל הייתי רוצה לספר לכם סיפור היום
  • 3:19 - 3:21
    על סרטן מאוד נדיר
  • 3:21 - 3:23
    שנקרא קרציומה אמצעית,
  • 3:23 - 3:25
    על חלבון המטרה,
  • 3:25 - 3:27
    החלבון הבלתי ניתן לטיפול בתרופות שגורם לסרטן הזה,
  • 3:27 - 3:29
    שנקרא BRD4,
  • 3:29 - 3:31
    ועל מולקולה
  • 3:31 - 3:33
    שפותחה במעבדתי במכון מחקר הסרטן דנה פארבר
  • 3:33 - 3:36
    שנקרא JQ1, שאנחנו קוראים לה בחיבה ג'ון צ'שי,
  • 3:36 - 3:39
    על שם הכימאי שיצר את המולוקלה הזו.
  • 3:39 - 3:42
    עכשיו BRD4 הוא חלבון מעניין.
  • 3:42 - 3:45
    אתם אולי תשאלו את עצמכם, עם כל הדברים שהסרטן עושה כדי להרוג את החולה שלנו,
  • 3:45 - 3:47
    איך הוא זוכר שהוא סרטן?
  • 3:47 - 3:49
    כשהוא מלפף את הגנום שלו,
  • 3:49 - 3:51
    מתפצל לשני תאים ומתפתל שנית,
  • 3:51 - 3:53
    למה הוא לא הופך לעין, או לכבד,
  • 3:53 - 3:56
    מפני שיש לו את כל הגנים לעשות את זה?
  • 3:56 - 3:58
    הוא זוכר שהוא סרטן.
  • 3:58 - 4:01
    והסיבה היא שסרטן, כמו כל תא בגוף,
  • 4:01 - 4:03
    שם סימניות מולקולריות קטנות,
  • 4:03 - 4:05
    פתקיות פוסט-איט קטנות,
  • 4:05 - 4:08
    שמזכירות לתא "אני סרטן; אני צריך להמשיך לגדול."
  • 4:08 - 4:10
    והפתקיות האלו
  • 4:10 - 4:12
    מערבות את החלבון הזה ואחרים מסוגו --
  • 4:12 - 4:14
    שנקראים ברומודומיינים.
  • 4:14 - 4:17
    אז פיתחנו רעיון, הגיון,
  • 4:17 - 4:19
    שאולי, אם ניצור מולקולה
  • 4:19 - 4:21
    שמונעת מהפתקית מלהדבק
  • 4:21 - 4:23
    על ידי כניסה לכיס הקטן
  • 4:23 - 4:25
    בבסיס החלבון המסובב,
  • 4:25 - 4:27
    אז אולי נוכל לשכנע תאי סרטן,
  • 4:27 - 4:30
    בעיקר את אלה שמכורים לחלבון הBRD4 הזה,
  • 4:30 - 4:32
    שהם לא סרטן.
  • 4:32 - 4:34
    אז התחלנו לעבוד על הבעיה הזו.
  • 4:34 - 4:36
    פיתחנו ספריות של חומרים
  • 4:36 - 4:39
    ולבסוף הגענו לזה ולחומר דומה
  • 4:39 - 4:41
    שנקרא JQ1.
  • 4:41 - 4:43
    עכשיו מאחר ואנחנו לא חברת תרופות,
  • 4:43 - 4:46
    היינו יכולים לעשות דברים מסויימים, היתה לנו גמישות מסויימת,
  • 4:46 - 4:49
    שלתעשייה פרמצבטית אין.
  • 4:49 - 4:51
    פשוט התחלנו לשלוח את זה לחברים.
  • 4:51 - 4:53
    יש לי מעבדה קטנה.
  • 4:53 - 4:55
    חשבנו שפשוט נשלח את זה לאנשים ונראה איך המולקולה מתנהגת.
  • 4:55 - 4:57
    ושלחנו את זה לאוקספורד באנגליה
  • 4:57 - 5:00
    שם קבוצת קריסטלוגרפים מוכשרת סיפקה את התמונה הזו,
  • 5:00 - 5:02
    שעזרה לנו להבין
  • 5:02 - 5:05
    בדיוק איך המולקולה הזו כל כך בעלת יכולת לטיווח החלבון הזה.
  • 5:05 - 5:07
    לזה אנחנו קוראים התאמה מושלמת
  • 5:07 - 5:09
    של לחיצה משלימה, או כמו כפפה על היד.
  • 5:09 - 5:11
    עכשיו זה סרטן מאוד נדיר,
  • 5:11 - 5:13
    זה שמכור ל BRD4.
  • 5:13 - 5:16
    אז עבדנו עם דוגמיות של חומר
  • 5:16 - 5:19
    שנאספו על ידי פתולוג צעיר בבית החולים לנשים בבריגהם.
  • 5:19 - 5:22
    וכשטיפלנו בתאים האלה במולקולה הזו,
  • 5:22 - 5:24
    הבחנו במשהו ממש מדהים.
  • 5:24 - 5:26
    תאי הסרטן,
  • 5:26 - 5:28
    קטנים, עגולים ומתחלקים במהירות,
  • 5:28 - 5:30
    גידלו מין זרועות ושלוחות.
  • 5:30 - 5:32
    הם שינו צורה.
  • 5:32 - 5:34
    למעשה, תאי הסרטן
  • 5:34 - 5:36
    שכחו שהם סרטן
  • 5:36 - 5:39
    והפכו לתאים רגילים.
  • 5:39 - 5:42
    זה מאוד הלהיב אותנו.
  • 5:42 - 5:45
    השלב הבא היה להכניס את המולקולה הזו לעכברים.
  • 5:45 - 5:48
    הבעיה היחידה היתה שאין מודל עכברי לסרטן הנדיר הזה.
  • 5:48 - 5:51
    אז בזמן שעשינו את המחקר הזה,
  • 5:51 - 5:54
    אני טיפלתי בכבאי בן 29 מקונטיקט
  • 5:54 - 5:57
    שהיה ממש בסוף חייו
  • 5:57 - 5:59
    עם הסרטן חשוך המרפא הזה.
  • 5:59 - 6:01
    הסרטן המכור לBRD4 הזה
  • 6:01 - 6:03
    גדל בריאתו השמאלית.
  • 6:03 - 6:05
    והיה לו צינור בחזה שניקז חלקיקי פסולת קטנים.
  • 6:05 - 6:07
    וכל משמרת טיפול
  • 6:07 - 6:09
    היינו זורקים את החומר הזה.
  • 6:09 - 6:11
    אז ניגשנו אל החולה הזה
  • 6:11 - 6:13
    ושאלנו אותו אם יוכל לשתף איתנו פעולה.
  • 6:13 - 6:17
    האם נוכל לקחת את החומר הסרטני היקר ורב הערך הזה
  • 6:17 - 6:19
    מצינור החזה שלו
  • 6:19 - 6:21
    ולהסיע אותו לצד השני של העיר ולהכניס אותו לתוך עכברים
  • 6:21 - 6:23
    ולנסות לעשות ניסוי קליני
  • 6:23 - 6:25
    ולנסות בו את התרופה הנסיונית?
  • 6:25 - 6:28
    ובכן זה יהיה בלתי אפשרי, ובצדק, בלתי חוקי לעשות בבני אדם.
  • 6:28 - 6:31
    והוא הסכים.
  • 6:31 - 6:33
    ומרכז המשפחה לורי לדימות חיות,
  • 6:33 - 6:36
    הקולגה שלי, אנדרו קאנג, גידל את הסרטן הזה בהצלחה בעכברים
  • 6:36 - 6:38
    בלי לגעת בכלל בפלסטיק.
  • 6:38 - 6:41
    ואתם יכולים לראות את סריקת הPET הזו של העכבר -- pet PET.
  • 6:41 - 6:43
    הסרטן גדל
  • 6:43 - 6:46
    והמסה האדוה הגדולה הזו ברגל האחורית של החיה.
  • 6:46 - 6:48
    וכשאנחנו מטפלים בו עם התרכובת שלנו,
  • 6:48 - 6:50
    ההתמכרות הזו לסוכר,
  • 6:50 - 6:52
    הגדילה המהירה הזו, נעלמה.
  • 6:52 - 6:54
    ובחיה מימין,
  • 6:54 - 6:57
    אתם יכולים לראות שהסרטן הגיב.
  • 6:57 - 6:59
    סיימנו עכשיו את הניסויים הקליניים
  • 6:59 - 7:01
    בארבעה מודלים עכבריים של המחלה הזו.
  • 7:01 - 7:03
    וכל פעם, אנחנו רואים אותו הדבר.
  • 7:03 - 7:05
    העכברים עם הסרטן הזה שמקבלים את התרופה חיים,
  • 7:05 - 7:08
    ואלו שלא מתים במהירות.
  • 7:10 - 7:12
    אז התחלנו לתהות,
  • 7:12 - 7:14
    מה חברת תרופות היתה עושה בשלב הזה?
  • 7:14 - 7:16
    ובכן הם כנראה היו שומרים את הסוד הזה
  • 7:16 - 7:18
    עד שהיו הופכים אב טיפוס של התרופה
  • 7:18 - 7:20
    למוצר תרופתי פעיל.
  • 7:20 - 7:22
    אז עשינו בדיוק ההפך.
  • 7:22 - 7:24
    פרסמנו מחקר
  • 7:24 - 7:26
    שתאר את הממצא הזה
  • 7:26 - 7:28
    בשלב הניסוי הראשון.
  • 7:28 - 7:31
    נתנו לעולם את הזהות הכימית של המולקולה,
  • 7:31 - 7:33
    בדרך כלל סוד בתעשיה שלנו.
  • 7:33 - 7:35
    אמרנו לאנשים בדיוק איך להכין אותה.
  • 7:35 - 7:37
    נתנו להם את כתובת האימייל שלנו,
  • 7:37 - 7:39
    והצענו, שאם הם יכתבו לנו,
  • 7:39 - 7:41
    נשלח להם מולקולה בחינם.
  • 7:41 - 7:43
    בעקרון ניסינו ליצור
  • 7:43 - 7:45
    את הסביבה התחרותית ביותר שאפשר למעבדה שלנו.
  • 7:45 - 7:47
    וזה היה, לצערנו, מוצלח.
  • 7:47 - 7:49
    (צחוק)
  • 7:49 - 7:51
    מפני שעכשיו כשחלקנו את המולקולה הזו,
  • 7:51 - 7:53
    החל מדצמבר בשנה שעברה,
  • 7:53 - 7:55
    עם 40 מעבדות בארצות הברית
  • 7:55 - 7:57
    ו 30 באירופה --
  • 7:57 - 7:59
    רבות מהן חברות תרופות
  • 7:59 - 8:01
    שניסו עכשיו להכנס לתחום,
  • 8:01 - 8:03
    כדי לטפל בסרטן הנדיר הזה
  • 8:03 - 8:05
    שלמזלנו עכשיו,
  • 8:05 - 8:07
    הוא מאוד נחשק ללימוד בתעשיה.
  • 8:09 - 8:12
    אבל המדע שחוזר מכל המעבדות האלו
  • 8:12 - 8:14
    על השימוש במולקולה הזו
  • 8:14 - 8:16
    סיפק לנו תובנות
  • 8:16 - 8:18
    שאולי לא היינו מגיעים אליהן בעצמנו.
  • 8:18 - 8:20
    תאי לוקמיה שטופלו עם התרכובת הזו
  • 8:20 - 8:23
    הפכו לתאי דם לבנים רגילים.
  • 8:23 - 8:25
    עכברים עם מילומה מרובה,
  • 8:25 - 8:28
    גידול בלתי ניתן לריפוי של מח העצם,
  • 8:28 - 8:30
    הגיבו בדרמטיות
  • 8:30 - 8:32
    לטיפול בתרופה.
  • 8:32 - 8:34
    אתם אולי יודעים שלשומן יש זיכרון.
  • 8:34 - 8:38
    נחמד להיות מסוגל להדגים לכם את זה.
  • 8:38 - 8:40
    ולמעשה, המולקולה הזו
  • 8:40 - 8:43
    מונעת מתא השומן הזה, תא גזע השומן הזה,
  • 8:43 - 8:46
    מלזכור איך לייצר שומן
  • 8:46 - 8:48
    כך שעכברים בדיאטת שומן גבוהה,
  • 8:48 - 8:51
    כמו האנשים מעיר הולדתי שיקגו,
  • 8:51 - 8:53
    לא מפתחים כבד שומני,
  • 8:53 - 8:56
    שזו בעיה רפואית חמורה.
  • 8:56 - 8:58
    מה שהמחקר הזה לימד אותנו --
  • 8:58 - 9:00
    לא רק את המעבדה שלי, אלא גם את המכון שלנו,
  • 9:00 - 9:02
    ואת בית הספר לרפואה של הארוורד באופן כללי --
  • 9:02 - 9:04
    זה שיש לנו משאב יחודי באקדמיה
  • 9:04 - 9:06
    לגילוי תרופות --
  • 9:06 - 9:08
    שהמרכז שלנו
  • 9:08 - 9:10
    שבדק אולי יותר מולקולות סרטן בצורה מדעית
  • 9:10 - 9:12
    מכל אחד אחר,
  • 9:12 - 9:14
    לא יצר אחת בעצמו.
  • 9:14 - 9:16
    מכל הסיבות שאתם רואים מוצגות פה,
  • 9:16 - 9:19
    אנחנו חושבים שיש הזדמנות גדולה למרכזים אקדמאיים
  • 9:19 - 9:22
    להשתתף במחקר הראשוני, מסובך רעיונית
  • 9:22 - 9:25
    וקריאטיבי
  • 9:25 - 9:27
    של גילוי אבות טיפוס לתרופות.
  • 9:29 - 9:31
    אז מה הלאה?
  • 9:31 - 9:33
    יש לנו את המולקולה הזו, אבל היא עדיין לא גלולה.
  • 9:33 - 9:36
    היא לא זמינה אוראלית.
  • 9:36 - 9:39
    אנחנו צריכים לתקן את זה, כך שנוכל לתת אותה לחולים שלנו.
  • 9:39 - 9:41
    וכולם במעבדה,
  • 9:41 - 9:43
    בעיקר בקשרים עם החולים האלה,
  • 9:43 - 9:45
    מרגישים מחוייבים
  • 9:45 - 9:47
    לספק תרופה שמתבססת על המולקולה הזו.
  • 9:47 - 9:49
    כאן אני צריך לומר
  • 9:49 - 9:51
    שנוכל להעזר בעזרה שלכם ובתובנות שלכם,
  • 9:51 - 9:53
    ההשתתפות שלכם.
  • 9:53 - 9:55
    בניגוד לחברת תרופות,
  • 9:55 - 9:58
    אין לנו את את הצינור אליו אפשר להכניס את המולקולה הזו.
  • 9:58 - 10:01
    אין לנו צוות של אנשי מכירות ומשווקים
  • 10:01 - 10:04
    שיכולים להגיד לנו איך למצב את התרופה מול האחרות.
  • 10:04 - 10:06
    מה שיש לנו זה את הגמישות של מרכז אקדמי
  • 10:06 - 10:09
    לעבוד עם אנשים בעלי יכולת,
  • 10:09 - 10:12
    מונעים, מתלהבים ובתקווה ממומנים היטב
  • 10:12 - 10:14
    לקחת את המולקולות האלו קדימה אל
  • 10:14 - 10:16
    הקליניקה תוך כדי שמירת היכולת שלנו
  • 10:16 - 10:19
    לחלוק את אב הטיפוס עם העולם.
  • 10:19 - 10:21
    המולקולה הזו תעזוב בקרוב את שולחנות העבודה שלנו
  • 10:21 - 10:23
    ותיכנס לתוך חברת סטארט אפ קטנה
  • 10:23 - 10:25
    שנקראת טנשה טרפיוטיקס.
  • 10:25 - 10:28
    ובאמת זו המולקולה הרביעית מאלו
  • 10:28 - 10:31
    שמתבגרת מהצינור הקטן שלנו של מציאת תרופות,
  • 10:31 - 10:34
    שתים מהן -- תרופה מקומית
  • 10:34 - 10:37
    ללימפומה של העור,
  • 10:37 - 10:40
    חומר אוראלי לטיפול במיילומה מרובה --
  • 10:40 - 10:42
    בעצם יעברו למיטת החולה
  • 10:42 - 10:44
    לניסוי הקליני הזה ביולי השנה.
  • 10:44 - 10:47
    בשבילנו, אבן דרך גדולה ומרגשת.
  • 10:48 - 10:50
    אני רוצה להשאיר אתכם עם שני רעיונות.
  • 10:50 - 10:52
    הראשון הוא
  • 10:52 - 10:55
    אם משהו הוא יחודי במחקר הזה,
  • 10:55 - 10:57
    זה פחות המדע מאשר האסטרטגיה --
  • 10:57 - 10:59
    שזה בשבילנו ניסוי חברתי,
  • 10:59 - 11:02
    ניסוי במה יקרה
  • 11:02 - 11:05
    אם נהיה פתוחים וכנים
  • 11:05 - 11:07
    בשלב המוקדם ביותר בכימיה המחקרית
  • 11:07 - 11:09
    ככל האפשר.
  • 11:09 - 11:11
    שרשרת האותיות והמספרים
  • 11:11 - 11:13
    והסמלים והסוגריים
  • 11:13 - 11:15
    שאפשר לסמס אותה, אני מניח,
  • 11:15 - 11:17
    או לצייץ אותה לעולם,
  • 11:17 - 11:20
    היא המזהה הכימי של התרכובת שלנו.
  • 11:20 - 11:22
    זה המידע שאנחנו צריכים מכל
  • 11:22 - 11:24
    מחברות תרופות,
  • 11:24 - 11:26
    המידע
  • 11:26 - 11:29
    של איך אבות הטיפוס הראשוניים האלו אולי עובדים.
  • 11:29 - 11:32
    אבל המידע הזה הוא בעיקרו סוד.
  • 11:32 - 11:34
    אז אנחנו מחפשים בעצם
  • 11:34 - 11:36
    להמשיך מההצלחה המדהימה
  • 11:36 - 11:39
    של תעשיית מדעי המחשב שני עקרונות:
  • 11:39 - 11:42
    זה של קוד פתוח וזה של פיתוח על ידי הקהל
  • 11:42 - 11:46
    כדי להאיץ במהירות ובאחריות
  • 11:46 - 11:49
    את האספקה של תרופות ממוקדות
  • 11:49 - 11:51
    לחולים עם סרטן.
  • 11:51 - 11:54
    עכשיו המודל העסקי מתקשר לכל אחד מכם.
  • 11:54 - 11:56
    המחקר הזה ממומן על ידי הציבור.
  • 11:56 - 11:58
    הוא ממומן על ידי עמותות.
  • 11:58 - 12:00
    ודבר אחד שלמדתי בבוסטון
  • 12:00 - 12:02
    זה שאתם תעשו הכל בשביל סרטן -- ואני אוהב את זה.
  • 12:02 - 12:05
    אתם רוכבים לרוחב המדינה. אתם צועדים במעלה ובמורד הנהר.
  • 12:05 - 12:07
    (צחוק)
  • 12:07 - 12:09
    לא ראיתי באמת בשום מקום
  • 12:09 - 12:11
    את התמיכה היחודית הזו
  • 12:11 - 12:13
    למחקר הסרטן.
  • 12:13 - 12:15
    אז אני רוצה להודות לכם
  • 12:15 - 12:18
    על ההשתתפות שלכם, המעורבות שלכם
  • 12:18 - 12:21
    ויותר מכל על הביטחון שלכם ברעיונות שלנו.
  • 12:21 - 12:26
    (מחיאות כפיים)
Title:
ג'יי ברדנר: מחקר סרטן פתוח
Speaker:
Jay Bradner
Description:

איך סרטן יודע שהוא סרטן? במעבדה של ג'יי ברדנר, הם מצאו מולקולה שיכולה לתת את התשובה, JQ1 -- ובמקום להוציא עליה פטנט, הם פרסמו את הממצאים שלהם ושלחו דוגמיות ל 40 מעבדות אחרות שיעבדו עליהן. מבט מעורר השראה על עתיד המחקר הפתוח ברפואה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:27
Ido Dekkers added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.