Return to Video

TEDxTeen - נטלי וורן - להיות צעיר ולהשפיע

  • 0:11 - 0:13
    שלום, חברים.
  • 0:13 - 0:17
    אמא שלי, היא אישה אפרו-אמריקאית חזקה
  • 0:17 - 0:21
    שגידלה את ילדיה כך שתהיה להם את אותה תחושת כוח וגאווה.
  • 0:21 - 0:23
    את רוח הדברים ייצג קיר יחיד
  • 0:23 - 0:26
    בדירת שני החדרים הקטנה שלנו בדרום שיקגו
  • 0:26 - 0:28
    שתי תמונות היו תלויות לראווה:
  • 0:28 - 0:31
    האחת, תמונה גדולה מהחיים של אחיי ושלי,
  • 0:31 - 0:34
    והשנייה, תמונה של אמי בת השתיים עשרה,
  • 0:34 - 0:38
    מסתכלת לתוך עיניו של ד"ר מרטין לותר קינג הבן.
  • 0:38 - 0:41
    כשהייתי צעירה יותר, הייתי נוהגת לעמוד על קצות האצבעות שלי,
  • 0:41 - 0:44
    להסתכל בתמונה הזאת, לסגור את עיניי בחוזקה
  • 0:44 - 0:45
    ופשוט להעמיד פנים שזאת הייתי אני,
  • 0:45 - 0:49
    מסתכלת על האדם שחולל מהפכה בתנועת זכויות האדם,
  • 0:49 - 0:52
    מי שצעד בוושינגטון ומי ששינה דור
  • 0:52 - 0:54
    על ידי מילותיו "יש לי חלום."
  • 0:54 - 0:56
    אבל אני כן זכיתי לפגוש אותו.
  • 0:56 - 0:58
    לא, ברור מאליו שלא את ד"ר קינג,
  • 0:58 - 1:01
    אבל פגשתי אדם בשם ד"ר וינסנט הארדינג.
  • 1:01 - 1:03
    הוא עבד עם ד"ר קינג מהיום הראשון
  • 1:03 - 1:06
    ואפילו כתב חלק מהנאומים המפורסמים ביותר שלו.
  • 1:06 - 1:08
    אתם מבינים, זה היה רגע מאוד חשוב עבורי כילדה,
  • 1:08 - 1:10
    בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי
  • 1:10 - 1:13
    שזה לא היה ד"ר קינג לבדו שהנהיג את המהפכה הזו,
  • 1:13 - 1:16
    אלא הוא הוקף על ידי תנועה
  • 1:16 - 1:20
    המורכבת מאנשים "אנונימיים יוצאי דופן".
  • 1:20 - 1:23
    אנונימיים יוצאי דופן הם אנשים שעובדים בחוסר אנוכיות
  • 1:23 - 1:25
    ובמרץ למען הדבר בו הם מאמינים.
  • 1:25 - 1:28
    אנשים שמונעים על ידי אמונה ולא הכרה.
  • 1:28 - 1:31
    לקח לי זמן רב להבין את המשמעות הרבה של אותו הרגע,
  • 1:31 - 1:33
    עד שהייתי מבוגרת הרבה יותר.
  • 1:33 - 1:35
    וכמו שאמרתי, אני גדלתי בשיקגו.
  • 1:35 - 1:37
    אני גדלתי בשכונה קשה וענייה
  • 1:37 - 1:38
    אבל זה לא הדאיג אותי כילדה
  • 1:38 - 1:41
    כי יש לי את המשפחה המדהימה ביותר בעולם פשוטו כמשמעו.
  • 1:41 - 1:44
    שני דברים שאיתם כן נאבקתי רבות כאשר גדלתי היו,
  • 1:44 - 1:47
    האחד, שאבא שלי חולה במשך כל חיי.
  • 1:47 - 1:51
    הוא סובל מפרקיסון ומדלקת הלבלב,
  • 1:51 - 1:53
    וכילדה, זה היה כל כך קשה בשבילי
  • 1:53 - 1:55
    לצפות בגיבור שלי סובל כל כך.
  • 1:55 - 1:58
    והבעיה האחרת שלי הייתה עם עצמי.
  • 1:58 - 2:00
    אני מניחה כי אפשר לומר שהיה לי משבר זהות.
  • 2:00 - 2:03
    הצטרכתי לעבור ארבע פעמים במשך התיכון
  • 2:03 - 2:06
    ובשנה הראשונה שלי הלכתי לתיכון מאוד גזעני.
  • 2:06 - 2:09
    ילדים היו כה אכזריים. הם נתנו לנו מכתבי שנאה,
  • 2:09 - 2:11
    כתבו דברים נוראיים על הארוניות שלנו
  • 2:11 - 2:12
    ובגלל שאני בת תערובת הם היו אומרים לי,
  • 2:12 - 2:15
    "את לא יכולה להיות שניהם. את צריכה לבחור -- שחורה או לבנה."
  • 2:15 - 2:18
    ובסוף, לא רציתי להיות אף אחת מהן.
  • 2:18 - 2:20
    ואז פתאום הגיעה השנה האחרונה שלי בתיכון בסביבות שנת 2008
  • 2:20 - 2:22
    ולהיות מעורבת, להיות ערבוב של שני גזעים
  • 2:22 - 2:23
    זו האופנה החדשה.
  • 2:23 - 2:26
    כאילו, "הו, נטלי. עכשיו זה בסדר לאהוב אותך. את יפה עכשיו."
  • 2:26 - 2:28
    אני התגברתי על זה.
  • 2:28 - 2:30
    אני הייתי עייפה מאוד מלדאוג לגבי מה אנשים אחרים חושבים.
  • 2:30 - 2:32
    ואני רק רציתי לעשות מה שיכולתי כדי למהר,
  • 2:32 - 2:34
    לעבור את השיעורים שלי, באיזה מבתי הספר הבאים אליהם אלך,
  • 2:34 - 2:36
    ולסיים את הלימודים בתיכון.
  • 2:36 - 2:38
    זה לא היה עד שנהייתי בת 17
  • 2:38 - 2:40
    וראיתי סרט בשם "ילדים בלתי נראים"
  • 2:40 - 2:44
    שמשהו קרה.
  • 2:44 - 2:46
    ילדים חיילים.
  • 2:46 - 2:49
    ילדים בגילו של האחיין שלי נחטפים,
  • 2:49 - 2:52
    מקבלים רובי קלצ'ניקוב ומאולצים להרוג,
  • 2:52 - 2:55
    הם מוכרחים להרוג לא סתם אדם כלשהו, אלא לעיתים קרובות את הורייהם,
  • 2:55 - 2:57
    את האחים שלהם.
  • 2:57 - 3:00
    צבא מורדים, שמבצע רצח המונים
  • 3:00 - 3:03
    ללא שום סיבה פוליטית או דתית - סתם כך.
  • 3:03 - 3:06
    עשרים וחמש שנים.
  • 3:06 - 3:09
    עשרים וחמש שנים העימות הזה מתרחש.
  • 3:09 - 3:11
    אני בת עשרים, אז זה אומר שהעימות הזה
  • 3:11 - 3:13
    מבוגר ממני בחמש שנים.
  • 3:13 - 3:18
    אדם אחד, אדם אחד בעל קול כריזמתי
  • 3:18 - 3:20
    התחיל את כל זה.
  • 3:20 - 3:22
    שמו ג'וסף קוני.
  • 3:22 - 3:24
    כשראיתי את הסרט הזה משהו קרה.
  • 3:24 - 3:26
    משהו החל כאילו לנוע בתוכי
  • 3:26 - 3:28
    ולא יכולתי לזהות מה זה היה.
  • 3:28 - 3:30
    לא ידעתי אם זה היה זעם, אם אלה היו רחמים,
  • 3:30 - 3:33
    אם הרגשתי אשמה בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה
  • 3:33 - 3:36
    ששמעתי על מלחמה בת עשרים וחמש שנים.
  • 3:36 - 3:37
    לא יכולתי אפילו לתת לזה שם.
  • 3:37 - 3:39
    כל מה שידעתי הוא שזה הניע אותי
  • 3:39 - 3:40
    והתחלתי לשאול שאלות:
  • 3:40 - 3:41
    מה אני עושה?
  • 3:41 - 3:43
    מה יכולה ילדה בת שבע-עשרה לעשות?
  • 3:43 - 3:45
    חייב להיות משהו.
  • 3:45 - 3:47
    ונתנו לי משהו.
  • 3:47 - 3:49
    המיסדים והיוצרים של הסרט "ילדים בלתי נראים"
  • 3:49 - 3:51
    אמרו לי שהייתה הצעת חוק,
  • 3:51 - 3:53
    שאם רק נוכל להעביר את הצעת החוק הזו,
  • 3:53 - 3:54
    זה יעשה שני דברים:
  • 3:54 - 3:56
    אחד, זה יגרום לתפיסתו של ג'וסף קוני,
  • 3:56 - 3:58
    ושל המפקדים הבכירים של צבא המורדים שלו.
  • 3:58 - 4:00
    ושתיים, זה יספק מימון לתקומה
  • 4:00 - 4:02
    של אותם האיזורים שנהרסו
  • 4:02 - 4:03
    מעשרים וחמש שנות מלחמה.
  • 4:03 - 4:05
    ואני אמרתי: "סגור, תנו לי את זה,
  • 4:05 - 4:08
    אני נשבעת שאעשה כל מה שאוכל כדי לגרום לזה לקרות."
  • 4:08 - 4:12
    אז, אני ותשעים ותשעה אידאליסטים אחרים
  • 4:12 - 4:13
    בני שמונה עשרה עד עשרים,
  • 4:13 - 4:17
    קפצו על מטוס להתמחות בסאן דיאגו עם "ילדים בלתי נראים."
  • 4:17 - 4:20
    אני דחיתי את הקולג', לא קיבלנו שכר על זה,
  • 4:20 - 4:22
    ואתם יכולים לקרוא לי חסרת אחריות או משוגעת -- הוריי עשו זאת --
  • 4:22 - 4:26
    אבל מבחינתנו היה זה מטורף לא ללכת.
  • 4:26 - 4:29
    כולנו הרגשנו את הדחיפות הזאת והיינו עושים
  • 4:29 - 4:32
    כל מה שהיה צריך לעשות כדי להעביר את הצעת החוק הזאת.
  • 4:32 - 4:34
    אז ניתנה לנו המשימה הראשונה שלנו:
  • 4:34 - 4:35
    היינו צריכים לתכנן אירוע הנקרא
  • 4:35 - 4:38
    "הצלת הילדים החיילים של ג'וזף קוני".
  • 4:38 - 4:40
    היכן שמשתתפים יגיעו
  • 4:40 - 4:41
    במאה ערים מסביב לעולם
  • 4:41 - 4:45
    ויתאספו במרכז העיר עד שידוען או דמות פוליטית
  • 4:45 - 4:48
    יבואו וישתמשו בקול שלהם בשם אותם ילדים חיילים.
  • 4:48 - 4:50
    ובנקודה זו כל עיר "הוצלה."
  • 4:50 - 4:52
    אבל הבעיה הייתה
  • 4:52 - 4:54
    שלא יכולנו לעזוב את הערים עד ש"הוצלנו."
  • 4:54 - 4:57
    נתנו לי את שיקגו ותשע ערים אחרות.
  • 4:57 - 4:58
    ואמרתי לבוסים שלי,
  • 4:58 - 5:00
    "אם אנחנו הולכים על אנשים בעל שם,
  • 5:00 - 5:03
    למה לא ללכת על המלכה? למה לא ללכת על אופרה וינפרי?"
  • 5:03 - 5:05
    הם חשבו שהייתי אידיאליסטית במקצת.
  • 5:05 - 5:07
    אבל, אני מתכוונת, ניסינו לחשוב בגדול.
  • 5:07 - 5:08
    עשינו דבר בלתי אפשרי,
  • 5:08 - 5:11
    אז למה לא לנסות להשיג דבר בלתי אפשרי עוד יותר?
  • 5:11 - 5:15
    ובכן היה לנו מינואר עד אפריל כדי לגרום לזה לקרות.
  • 5:15 - 5:19
    זה הוא מספר השעות שבזבזתי על לוגיסטיקה,
  • 5:19 - 5:21
    מלקבל אישורים ללאסוף משתתפים
  • 5:21 - 5:23
    ולמצוא מקומות מפגש.
  • 5:23 - 5:26
    זה הוא מספר הפעמים שנדחתי
  • 5:26 - 5:30
    על ידי סוכני ידוענים או מזכירות פוליטיקאים.
  • 5:30 - 5:35
    זאת היא כמות הכסף שביזבזתי אישית על רד בול וקולה דיאט
  • 5:35 - 5:36
    כדי להישאר ערה בזמן הפעולות האלה.
  • 5:36 - 5:38
    (צחוק)
  • 5:38 - 5:40
    אתם יכולים לשפוט אותי אם אתם רוצים.
  • 5:40 - 5:42
    זה חשבון בית החולים שלי
  • 5:42 - 5:43
    מזיהום הכליות שבו לקיתי
  • 5:43 - 5:47
    מצריכת יתר של קופאין בגלל האירוע הזה.
  • 5:47 - 5:49
    אלה היו רק חלק מהדברים המגוחכים
  • 5:49 - 5:51
    שעשינו כדי לנסות ולעשות שהאירוע הזה יתקיים.
  • 5:51 - 5:54
    ובכן, העשרים ואחד באפריל מגיע והאירוע מתחיל.
  • 5:54 - 5:57
    מאה ערים ברחבי העולם - הן היו יפיפיות.
  • 5:57 - 6:00
    שישה ימים לאחר מכן, כל הערים "הוצלו" חוץ מאחת:
  • 6:00 - 6:02
    שיקגו.
  • 6:02 - 6:04
    אז חיכינו בתוך העיר.
  • 6:04 - 6:06
    אנשים מתחילים לבוא מכל קצוות העולם
  • 6:06 - 6:08
    מכל קצוות הארץ כדי לתגבר אותנו
  • 6:08 - 6:10
    ולצרף את קולם לשלנו.
  • 6:10 - 6:14
    ולבסוף, באחד במאי, התאספנו מסביב לסטודיו של אופרה.
  • 6:14 - 6:16
    וקיבלנו את תשומת ליבה.
  • 6:16 - 6:17
    זה הוא וידאו קליפ מתוך סרט הנקרא
  • 6:17 - 6:18
    "ביחד אנו חופשיים"
  • 6:18 - 6:19
    שמתעד את אירוע "ההצלה"
  • 6:19 - 6:21
    ואת הניסיון שלי לקבל את תשומת ליבה של אופרה.
  • 6:23 - 6:25
    (וידאו) אופרה: דבר ראשון כשניכנסתי למשרד הזה הבוקר
  • 6:25 - 6:26
    הייתה כמות אדירה של אנשים ...
  • 6:26 - 6:28
    מתי כולכם נכנסתם, הייתה קבוצה בחוץ?
  • 6:28 - 6:29
    קהל: כן.
  • 6:29 - 6:32
    אופרה: ...החזיקו שלטים ששאלו אם אדבר איתם
  • 6:32 - 6:36
    במשך חמש דקות בלבד, אז שמחתי לעשות זאת
  • 6:36 - 6:39
    והם היו עם קבוצה הנקראת "ילדים בלתי נראים"
  • 6:39 - 6:41
    ואמרתי לקבוצה הזאת בחוץ
  • 6:41 - 6:44
    שאתן להם דקה לומר את מה שהיה להם.
  • 6:44 - 6:47
    אדם בקהל: אופרה, תודה רבה שקיבלת אותנו.
  • 6:47 - 6:49
    בעקרון האנשים האלה פה
  • 6:49 - 6:53
    ראו את הסיפור של שלושים אלף ילדים
  • 6:53 - 6:57
    שנחטפו על ידי מנהיג מרד בשם ג'וסף קוני.
  • 6:57 - 7:00
    והם נמצאים פה כאות הזדהות והם פה
  • 7:00 - 7:01
    כבר שישה ימים.
  • 7:01 - 7:04
    הם התחילו כמאה אלף אנשים מסביב לעולם.
  • 7:04 - 7:07
    עכשיו נשארו חמש מאות שעומדים איתן
  • 7:07 - 7:09
    כדי שתוכלי להעלות את המודעות לבעיה הזאת
  • 7:09 - 7:12
    ונוכל לסיים את המלחמה ההארוכה ביותר באפריקה
  • 7:12 - 7:15
    ולהציל את הילדים האלה שהם ילדים חיילים
  • 7:15 - 7:17
    עדיין במזרח אפריקה.
  • 7:17 - 7:19
    אדם בקהל: אופרה, אני חייב לומר הבחורה הזאת פה נטלי,
  • 7:19 - 7:20
    היא בת שמונה עשרה.
  • 7:20 - 7:22
    היא הייתה מתמחה בשבילנו השנה
  • 7:22 - 7:25
    והיא אמרה, "המטרה היחידה שלי היא להשיג את אופרה."
  • 7:25 - 7:27
    היא הביאה לכך שאלפיים אנשים יצאו בשבת,
  • 7:27 - 7:28
    אבל היה גשם.
  • 7:28 - 7:32
    היא עמדה כאן בגשם עם חמישים אנשים.
  • 7:32 - 7:33
    כשהם שמעו שהיא הייתה פה, מאות החלו לבוא.
  • 7:33 - 7:36
    האנשים פה ממקסיקו, אוסטרליה.
  • 7:36 - 7:37
    נטלי בת שמונה עשרה.
  • 7:37 - 7:39
    אל תחשבו שאתם צעירים מדי.
  • 7:39 - 7:41
    אתם יכולים לשנות את העולם באחד מין הימים.
  • 7:41 - 7:43
    התחילו עכשיו, התחילו היום.
  • 7:43 - 7:46
    (תרועות)
  • 7:48 - 7:50
    אדם בקהל: האם זה היה שווה את זה?
  • 7:50 - 7:53
    קהל: כן!
  • 7:54 - 8:04
    נטלי! נטלי! נטלי!
  • 8:04 - 8:09
    ביחד אנו חופשיים! ביחד אנו חופשיים!
  • 8:13 - 8:17
    (מחיאות כפיים)
  • 8:17 - 8:20
    אז, הייתם חושבים שזה הרגע בחיי,
  • 8:20 - 8:23
    השיא שהפך אותי ליוצאת מן הכלל.
  • 8:23 - 8:25
    וזה היה רגע גדול.
  • 8:25 - 8:27
    אני מתכוונת, הייתי בפסגת העולם.
  • 8:27 - 8:29
    עשרה מליון אנשים צפו בתוכנית של אופרה וינפרי.
  • 8:29 - 8:31
    אבל במבט לאחור, זה לא היה זה.
  • 8:31 - 8:32
    אל תבינו אותי לא נכון,
  • 8:32 - 8:33
    כמו שאמרתי, זה היה רגע מדהים.
  • 8:33 - 8:36
    זה הביא אחלה תמונת פרופיל בפייסבוק לשבוע.
  • 8:36 - 8:40
    אבל הייתי יוצאת מן הכלל לכל אורך הזמן.
  • 8:40 - 8:42
    ולא הייתי לבד.
  • 8:42 - 8:44
    אתם מבינים, למרות שהסיפור שלי תועד בסרט הזה,
  • 8:44 - 8:46
    אני הייתי רק אחת ממאה מתמחים
  • 8:46 - 8:49
    שעבדו קשה כדי לגרום לזה לקרות.
  • 8:50 - 8:53
    אני נמצאת למעלה בשמיים, אבל הבחור שעל כתפיו אני יושבת,
  • 8:53 - 8:55
    הוא החבר הכי טוב שלי.
  • 8:55 - 8:56
    קוראים לו ג'והאנס אוברמן
  • 8:56 - 8:58
    וג'והאנס עבד איתי מהיום הראשון בשיקגו --
  • 8:58 - 9:02
    בדיוק אותו מספר שעות, בדיוק אותו מספר לילות חסרי שינה כמוני.
  • 9:03 - 9:05
    הבחורה מימין, קוראים לה בת'אני בילסמה.
  • 9:05 - 9:07
    בת'אני תכננה את ניו-יורק ובוסטון
  • 9:07 - 9:11
    והם, ברצינות, היו האירועים הכי יפים שעשינו.
  • 9:11 - 9:13
    הבחורה משמאל, קוראים לה קולין.
  • 9:13 - 9:17
    קולין עברה למקסיקו, עברה לשלושה חודשים,
  • 9:17 - 9:18
    כדי לתכנן שם חמישה אירועים.
  • 9:18 - 9:21
    רק כדי להיות מסולקת יום לפני האירועים
  • 9:21 - 9:23
    בגלל שפעת החזירים.
  • 9:23 - 9:26
    ואז, הייתה משפחה אחת.
  • 9:26 - 9:28
    המשפחה הזאת, הם לא הגיעו ל"הצלה",
  • 9:28 - 9:29
    הם לא הצליחו לבוא,
  • 9:29 - 9:32
    אבל הם הזמינו מאה קופסאות פיצה בשבילנו,
  • 9:32 - 9:35
    שלחו אותם לפינת מישיגן ורנדולף
  • 9:35 - 9:36
    המקום בו מחינו בשקט.
  • 9:36 - 9:38
    אתם מבינים, אלו היו אנשים כאלו --
  • 9:38 - 9:40
    עושים מה שיכלו,
  • 9:40 - 9:42
    ביחד, בדבקות במטרה,
  • 9:42 - 9:43
    מבלי שיהיה להם איכפת ממי מסתכל --
  • 9:43 - 9:45
    שגרמו לזה לקרות.
  • 9:45 - 9:48
    מה שחשוב לא היה זה שנגיע לאופרה.
  • 9:48 - 9:49
    בגלל שכשירדתי מהכתפיים האלו,
  • 9:49 - 9:51
    המלחמה לא נגמרה.
  • 9:51 - 9:52
    המטרה הייתה הצעת החוק הזאת.
  • 9:52 - 9:54
    אופרה הייתה רק נקודת מעבר בדרך להצעת החוק הזאת.
  • 9:54 - 9:56
    הצעת החוק הזאת הייתה הנקודה.
  • 9:56 - 9:58
    הצעת החוק הזאת היייתה הדבר שכיוונו אליו מהיום הראשון.
  • 9:58 - 10:01
    זה עמד לעזור לנו לסיים את המלחמה הארוכה ביותר באפריקה,
  • 10:01 - 10:04
    וזה מה שהביא מאה אלף אנשים
  • 10:04 - 10:07
    לצאת ל"הצלה" ברחבי העולם.
  • 10:07 - 10:09
    וזה השתלם.
  • 10:10 - 10:12
    עשרה ימים לאחר שהיינו באופרה,
  • 10:12 - 10:15
    הצעת החוק הוצגה בפני הקונגרס.
  • 10:15 - 10:17
    שנה לאחר מכן,
  • 10:17 - 10:20
    היא קיבלה -- פה אחד -- מאתיים שישים ושבע
  • 10:20 - 10:22
    הצבעות בעד בקונגרס.
  • 10:22 - 10:25
    ואז, שבוע לאחר מכן,
  • 10:25 - 10:28
    הנשיא אובמה חתם על הצעת החוק שלנו.
  • 10:28 - 10:32
    (מחיאות כפיים)
  • 10:35 - 10:38
    ואף אחד מאיתנו המתמחים לא זכה להיות שם.
  • 10:38 - 10:39
    לא זכינו להיות שם ברגע הזה.
  • 10:39 - 10:41
    המייסדים שלנו היו שם.
  • 10:41 - 10:42
    אלו הם הבחורים שמחייכים ברקע.
  • 10:42 - 10:43
    (צחוק)
  • 10:43 - 10:46
    אבל הרגע הזה שם
  • 10:46 - 10:48
    הוא מה שגרם לכל זה להיות שווה את זה.
  • 10:48 - 10:51
    זה היה הדבר בשבילו מאה אלף אנונימיים יוצאי דופן
  • 10:51 - 10:55
    עבדו כל כך קשה כדי לגרום לזה לקרות.
  • 10:55 - 10:57
    אתם יודעים, הרגעים באופרה, הם
  • 10:57 - 11:00
    מוכיחים שמה שכביכול בלתי אפשרי ניתן לעשייה.
  • 11:00 - 11:02
    הם מעוררים בנו השראה, הם מגדילים את הביטחון העצמי שלנו.
  • 11:02 - 11:04
    אבל הרגע הוא לא תנועה.
  • 11:04 - 11:06
    אפילו רגעים רבים כאלה שקשורים ביחד
  • 11:06 - 11:08
    לא מניעים תנועה.
  • 11:08 - 11:09
    מה שמניע תנועה
  • 11:09 - 11:12
    הם האנונימיים יוצאי הדופן שמאוחרייה.
  • 11:12 - 11:12
    אתם יודעים, בשבילי,
  • 11:12 - 11:14
    מה שדחף אותי בזמן ה"הצלה"
  • 11:14 - 11:16
    הייתה מחשבה על הילדים החיילים האלו.
  • 11:16 - 11:17
    זה הפך לאישי.
  • 11:17 - 11:18
    אני הצלחתי להגיע לאפריקה ברגע מסויים.
  • 11:18 - 11:20
    אני פגשתי את האנשים המדהימים האלו.
  • 11:20 - 11:21
    יש לי חברים
  • 11:21 - 11:23
    שחיו בתוך הקונפליקט הזה
  • 11:23 - 11:25
    כל חייהם וזה היה אישי בשבילי.
  • 11:25 - 11:28
    אבל זה לא חייב להיות מה שדוחף אתכם.
  • 11:28 - 11:31
    אתם יודעים, אתם אולי יכולים לרצות להיות השפרד פרי הבא,
  • 11:31 - 11:34
    או ג'יי.קיי רולינג הבאה
  • 11:34 - 11:36
    או מישהו אחר הבא, זה לא משנה.
  • 11:36 - 11:38
    אבל לא משנה מה אתם רוצים, תרדפו אחרי זה
  • 11:38 - 11:40
    עם כל מה שביכולתיכם --
  • 11:40 - 11:42
    לא בגלל התהילה או העושר,
  • 11:42 - 11:44
    אלא רק בגלל שזה מה שאתם מאמינים בו.
  • 11:44 - 11:45
    בגלל שזה מה שגורם ללבכם לשיר.
  • 11:45 - 11:48
    זה הריקוד שלכם.
  • 11:49 - 11:52
    זה מה שהולך הולך להגדיר את הדור שלנו --
  • 11:52 - 11:53
    מתי שנתחיל לרדוף ולהילחם
  • 11:53 - 11:54
    עבור הדברים שאנחנו אוהבים
  • 11:54 - 11:56
    ושאנחנו רוצים להלחם עבורם.
  • 11:56 - 11:57
    אני דאגתי יותר מדי בתיכון לגבי
  • 11:57 - 11:58
    מה שחושבים אחרים לגביי.
  • 11:58 - 12:01
    זה מה שכל כך מדהים בכנס הזה.
  • 12:01 - 12:02
    הרבה מכם כל כך צעירים.
  • 12:02 - 12:04
    מצאו את הדבר הזה שמעורר בכם השראה,
  • 12:04 - 12:06
    שאתם אוהבים, ופשוט תרדפו אחריו.
  • 12:06 - 12:07
    אתם יודעים, תלחמו על זה.
  • 12:07 - 12:09
    מפני שזה מה שישנה את העולם הזה
  • 12:09 - 12:11
    וזה מה שמגדיר אותנו.
  • 12:11 - 12:13
    למרות מה שאנשים חושבים,
  • 12:13 - 12:15
    הרגע שלי באופרה, ההמצאות שלי ב-TED
  • 12:15 - 12:16
    לא מגדירים אותי.
  • 12:16 - 12:18
    בגלל שאם הייתם הולכים אחריי הביתה ללוס אנג'לס,
  • 12:18 - 12:20
    הייתם רואים אותי ממלצרת שולחנות,
  • 12:20 - 12:22
    ועובדת בשמרטפות כדי לשלם את החשבונות
  • 12:22 - 12:25
    בזמן שאני רודפת אחר החלום שלי להפוך ליוצרת סרטים.
  • 12:25 - 12:28
    במעשים הקטנים, האנונימיים, החדגוניים,
  • 12:28 - 12:30
    היומיומיים,
  • 12:30 - 12:34
    אני צריכה להזכיר לעצמי להיות יוצאת דופן.
  • 12:34 - 12:36
    ותאמינו לי, כאשר הדלת סגורה
  • 12:36 - 12:39
    והמצלמות כבויות, זה קשה.
  • 12:39 - 12:41
    אבל אם יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו איתכם הביתה,
  • 12:41 - 12:42
    דבר אחד שאני יכולה לומר
  • 12:42 - 12:44
    לא רק לכם אלא גם לעצמי,
  • 12:44 - 12:47
    זה שאלו הם המעשים שהופכים אותנו ליוצאים מן הכלל.
  • 12:47 - 12:48
    לא הרגעים באופרה.
  • 12:48 - 12:50
    תודה.
Title:
TEDxTeen - נטלי וורן - להיות צעיר ולהשפיע
Description:

בגיל שמונה עשרה, העבודה של נטלי וורן עם תנועת "ילדים בלתי נראים", הפכה אותה לגיבורה בעיני פעילים צעירים. היא משתמשת בסיפור מעורר ההשראה שלה כדי להזכיר לנו שאין אדם צעיר מדי בשביל לשנות את העולם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
12:52

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.