1 00:00:10,872 --> 00:00:13,278 שלום, חברים. 2 00:00:13,278 --> 00:00:16,673 אמא שלי, היא אישה אפרו-אמריקאית חזקה 3 00:00:16,673 --> 00:00:20,625 שגידלה את ילדיה כך שתהיה להם את אותה תחושת כוח וגאווה. 4 00:00:20,625 --> 00:00:23,244 את רוח הדברים ייצג קיר יחיד 5 00:00:23,244 --> 00:00:26,306 בדירת שני החדרים הקטנה שלנו בדרום שיקגו 6 00:00:26,306 --> 00:00:27,926 שתי תמונות היו תלויות לראווה: 7 00:00:27,926 --> 00:00:31,139 האחת, תמונה גדולה מהחיים של אחיי ושלי, 8 00:00:31,139 --> 00:00:34,029 והשנייה, תמונה של אמי בת השתיים עשרה, 9 00:00:34,029 --> 00:00:37,785 מסתכלת לתוך עיניו של ד"ר מרטין לותר קינג הבן. 10 00:00:37,785 --> 00:00:41,333 כשהייתי צעירה יותר, הייתי נוהגת לעמוד על קצות האצבעות שלי, 11 00:00:41,333 --> 00:00:43,529 להסתכל בתמונה הזאת, לסגור את עיניי בחוזקה 12 00:00:43,529 --> 00:00:45,428 ופשוט להעמיד פנים שזאת הייתי אני, 13 00:00:45,428 --> 00:00:48,858 מסתכלת על האדם שחולל מהפכה בתנועת זכויות האדם, 14 00:00:48,858 --> 00:00:52,172 מי שצעד בוושינגטון ומי ששינה דור 15 00:00:52,172 --> 00:00:54,448 על ידי מילותיו "יש לי חלום." 16 00:00:54,448 --> 00:00:55,925 אבל אני כן זכיתי לפגוש אותו. 17 00:00:55,925 --> 00:00:57,540 לא, ברור מאליו שלא את ד"ר קינג, 18 00:00:57,540 --> 00:01:00,532 אבל פגשתי אדם בשם ד"ר וינסנט הארדינג. 19 00:01:00,532 --> 00:01:02,683 הוא עבד עם ד"ר קינג מהיום הראשון 20 00:01:02,683 --> 00:01:06,095 ואפילו כתב חלק מהנאומים המפורסמים ביותר שלו. 21 00:01:06,095 --> 00:01:08,371 אתם מבינים, זה היה רגע מאוד חשוב עבורי כילדה, 22 00:01:08,371 --> 00:01:09,906 בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי 23 00:01:09,906 --> 00:01:13,339 שזה לא היה ד"ר קינג לבדו שהנהיג את המהפכה הזו, 24 00:01:13,339 --> 00:01:15,756 אלא הוא הוקף על ידי תנועה 25 00:01:15,756 --> 00:01:19,566 המורכבת מאנשים "אנונימיים יוצאי דופן". 26 00:01:19,582 --> 00:01:22,939 אנונימיים יוצאי דופן הם אנשים שעובדים בחוסר אנוכיות 27 00:01:22,939 --> 00:01:24,987 ובמרץ למען הדבר בו הם מאמינים. 28 00:01:24,987 --> 00:01:28,260 אנשים שמונעים על ידי אמונה ולא הכרה. 29 00:01:28,260 --> 00:01:31,172 לקח לי זמן רב להבין את המשמעות הרבה של אותו הרגע, 30 00:01:31,172 --> 00:01:32,907 עד שהייתי מבוגרת הרבה יותר. 31 00:01:32,907 --> 00:01:34,590 וכמו שאמרתי, אני גדלתי בשיקגו. 32 00:01:34,590 --> 00:01:36,821 אני גדלתי בשכונה קשה וענייה 33 00:01:36,821 --> 00:01:38,323 אבל זה לא הדאיג אותי כילדה 34 00:01:38,323 --> 00:01:41,288 כי יש לי את המשפחה המדהימה ביותר בעולם פשוטו כמשמעו. 35 00:01:41,288 --> 00:01:44,307 שני דברים שאיתם כן נאבקתי רבות כאשר גדלתי היו, 36 00:01:44,307 --> 00:01:47,195 האחד, שאבא שלי חולה במשך כל חיי. 37 00:01:47,195 --> 00:01:50,826 הוא סובל מפרקיסון ומדלקת הלבלב, 38 00:01:50,826 --> 00:01:52,673 וכילדה, זה היה כל כך קשה בשבילי 39 00:01:52,673 --> 00:01:54,755 לצפות בגיבור שלי סובל כל כך. 40 00:01:54,755 --> 00:01:57,635 והבעיה האחרת שלי הייתה עם עצמי. 41 00:01:57,635 --> 00:01:59,990 אני מניחה כי אפשר לומר שהיה לי משבר זהות. 42 00:01:59,990 --> 00:02:02,606 הצטרכתי לעבור ארבע פעמים במשך התיכון 43 00:02:02,606 --> 00:02:05,740 ובשנה הראשונה שלי הלכתי לתיכון מאוד גזעני. 44 00:02:05,740 --> 00:02:09,120 ילדים היו כה אכזריים. הם נתנו לנו מכתבי שנאה, 45 00:02:09,120 --> 00:02:10,838 כתבו דברים נוראיים על הארוניות שלנו 46 00:02:10,838 --> 00:02:12,176 ובגלל שאני בת תערובת הם היו אומרים לי, 47 00:02:12,176 --> 00:02:14,860 "את לא יכולה להיות שניהם. את צריכה לבחור -- שחורה או לבנה." 48 00:02:14,860 --> 00:02:17,583 ובסוף, לא רציתי להיות אף אחת מהן. 49 00:02:17,583 --> 00:02:19,798 ואז פתאום הגיעה השנה האחרונה שלי בתיכון בסביבות שנת 2008 50 00:02:19,798 --> 00:02:21,748 ולהיות מעורבת, להיות ערבוב של שני גזעים 51 00:02:21,748 --> 00:02:23,003 זו האופנה החדשה. 52 00:02:23,003 --> 00:02:25,758 כאילו, "הו, נטלי. עכשיו זה בסדר לאהוב אותך. את יפה עכשיו." 53 00:02:25,758 --> 00:02:27,716 אני התגברתי על זה. 54 00:02:27,716 --> 00:02:29,914 אני הייתי עייפה מאוד מלדאוג לגבי מה אנשים אחרים חושבים. 55 00:02:29,914 --> 00:02:31,706 ואני רק רציתי לעשות מה שיכולתי כדי למהר, 56 00:02:31,706 --> 00:02:34,159 לעבור את השיעורים שלי, באיזה מבתי הספר הבאים אליהם אלך, 57 00:02:34,159 --> 00:02:36,180 ולסיים את הלימודים בתיכון. 58 00:02:36,180 --> 00:02:38,208 זה לא היה עד שנהייתי בת 17 59 00:02:38,208 --> 00:02:40,120 וראיתי סרט בשם "ילדים בלתי נראים" 60 00:02:40,120 --> 00:02:43,610 שמשהו קרה. 61 00:02:43,641 --> 00:02:45,596 ילדים חיילים. 62 00:02:45,596 --> 00:02:49,045 ילדים בגילו של האחיין שלי נחטפים, 63 00:02:49,045 --> 00:02:51,889 מקבלים רובי קלצ'ניקוב ומאולצים להרוג, 64 00:02:51,889 --> 00:02:54,784 הם מוכרחים להרוג לא סתם אדם כלשהו, אלא לעיתים קרובות את הורייהם, 65 00:02:54,784 --> 00:02:56,851 את האחים שלהם. 66 00:02:56,851 --> 00:02:59,713 צבא מורדים, שמבצע רצח המונים 67 00:02:59,713 --> 00:03:03,232 ללא שום סיבה פוליטית או דתית - סתם כך. 68 00:03:03,247 --> 00:03:05,634 עשרים וחמש שנים. 69 00:03:05,634 --> 00:03:08,810 עשרים וחמש שנים העימות הזה מתרחש. 70 00:03:08,810 --> 00:03:11,177 אני בת עשרים, אז זה אומר שהעימות הזה 71 00:03:11,177 --> 00:03:12,940 מבוגר ממני בחמש שנים. 72 00:03:12,940 --> 00:03:17,805 אדם אחד, אדם אחד בעל קול כריזמתי 73 00:03:17,805 --> 00:03:19,512 התחיל את כל זה. 74 00:03:19,512 --> 00:03:22,128 שמו ג'וסף קוני. 75 00:03:22,128 --> 00:03:24,205 כשראיתי את הסרט הזה משהו קרה. 76 00:03:24,205 --> 00:03:26,278 משהו החל כאילו לנוע בתוכי 77 00:03:26,278 --> 00:03:27,825 ולא יכולתי לזהות מה זה היה. 78 00:03:27,825 --> 00:03:30,329 לא ידעתי אם זה היה זעם, אם אלה היו רחמים, 79 00:03:30,329 --> 00:03:32,803 אם הרגשתי אשמה בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה 80 00:03:32,803 --> 00:03:35,659 ששמעתי על מלחמה בת עשרים וחמש שנים. 81 00:03:35,659 --> 00:03:37,178 לא יכולתי אפילו לתת לזה שם. 82 00:03:37,178 --> 00:03:38,538 כל מה שידעתי הוא שזה הניע אותי 83 00:03:38,538 --> 00:03:39,739 והתחלתי לשאול שאלות: 84 00:03:39,739 --> 00:03:40,989 מה אני עושה? 85 00:03:40,989 --> 00:03:43,380 מה יכולה ילדה בת שבע-עשרה לעשות? 86 00:03:43,380 --> 00:03:45,422 חייב להיות משהו. 87 00:03:45,422 --> 00:03:47,359 ונתנו לי משהו. 88 00:03:47,359 --> 00:03:49,422 המיסדים והיוצרים של הסרט "ילדים בלתי נראים" 89 00:03:49,422 --> 00:03:51,262 אמרו לי שהייתה הצעת חוק, 90 00:03:51,262 --> 00:03:52,825 שאם רק נוכל להעביר את הצעת החוק הזו, 91 00:03:52,825 --> 00:03:53,874 זה יעשה שני דברים: 92 00:03:53,874 --> 00:03:56,310 אחד, זה יגרום לתפיסתו של ג'וסף קוני, 93 00:03:56,310 --> 00:03:57,948 ושל המפקדים הבכירים של צבא המורדים שלו. 94 00:03:57,948 --> 00:04:00,475 ושתיים, זה יספק מימון לתקומה 95 00:04:00,475 --> 00:04:01,896 של אותם האיזורים שנהרסו 96 00:04:01,896 --> 00:04:03,239 מעשרים וחמש שנות מלחמה. 97 00:04:03,239 --> 00:04:05,001 ואני אמרתי: "סגור, תנו לי את זה, 98 00:04:05,001 --> 00:04:08,478 אני נשבעת שאעשה כל מה שאוכל כדי לגרום לזה לקרות." 99 00:04:08,478 --> 00:04:11,556 אז, אני ותשעים ותשעה אידאליסטים אחרים 100 00:04:11,556 --> 00:04:13,017 בני שמונה עשרה עד עשרים, 101 00:04:13,017 --> 00:04:16,530 קפצו על מטוס להתמחות בסאן דיאגו עם "ילדים בלתי נראים." 102 00:04:16,530 --> 00:04:19,757 אני דחיתי את הקולג', לא קיבלנו שכר על זה, 103 00:04:19,757 --> 00:04:22,254 ואתם יכולים לקרוא לי חסרת אחריות או משוגעת -- הוריי עשו זאת -- 104 00:04:22,254 --> 00:04:26,496 אבל מבחינתנו היה זה מטורף לא ללכת. 105 00:04:26,496 --> 00:04:29,183 כולנו הרגשנו את הדחיפות הזאת והיינו עושים 106 00:04:29,183 --> 00:04:32,270 כל מה שהיה צריך לעשות כדי להעביר את הצעת החוק הזאת. 107 00:04:32,270 --> 00:04:33,935 אז ניתנה לנו המשימה הראשונה שלנו: 108 00:04:33,935 --> 00:04:35,480 היינו צריכים לתכנן אירוע הנקרא 109 00:04:35,480 --> 00:04:38,009 "הצלת הילדים החיילים של ג'וזף קוני". 110 00:04:38,009 --> 00:04:39,599 היכן שמשתתפים יגיעו 111 00:04:39,599 --> 00:04:41,388 במאה ערים מסביב לעולם 112 00:04:41,388 --> 00:04:44,827 ויתאספו במרכז העיר עד שידוען או דמות פוליטית 113 00:04:44,827 --> 00:04:47,691 יבואו וישתמשו בקול שלהם בשם אותם ילדים חיילים. 114 00:04:47,691 --> 00:04:50,457 ובנקודה זו כל עיר "הוצלה." 115 00:04:50,457 --> 00:04:51,739 אבל הבעיה הייתה 116 00:04:51,739 --> 00:04:54,380 שלא יכולנו לעזוב את הערים עד ש"הוצלנו." 117 00:04:54,380 --> 00:04:56,862 נתנו לי את שיקגו ותשע ערים אחרות. 118 00:04:56,862 --> 00:04:58,373 ואמרתי לבוסים שלי, 119 00:04:58,373 --> 00:04:59,869 "אם אנחנו הולכים על אנשים בעל שם, 120 00:04:59,869 --> 00:05:02,943 למה לא ללכת על המלכה? למה לא ללכת על אופרה וינפרי?" 121 00:05:02,943 --> 00:05:04,629 הם חשבו שהייתי אידיאליסטית במקצת. 122 00:05:04,629 --> 00:05:06,882 אבל, אני מתכוונת, ניסינו לחשוב בגדול. 123 00:05:06,882 --> 00:05:08,489 עשינו דבר בלתי אפשרי, 124 00:05:08,489 --> 00:05:11,306 אז למה לא לנסות להשיג דבר בלתי אפשרי עוד יותר? 125 00:05:11,306 --> 00:05:14,965 ובכן היה לנו מינואר עד אפריל כדי לגרום לזה לקרות. 126 00:05:14,966 --> 00:05:18,555 זה הוא מספר השעות שבזבזתי על לוגיסטיקה, 127 00:05:18,555 --> 00:05:20,505 מלקבל אישורים ללאסוף משתתפים 128 00:05:20,505 --> 00:05:22,945 ולמצוא מקומות מפגש. 129 00:05:22,945 --> 00:05:25,572 זה הוא מספר הפעמים שנדחתי 130 00:05:25,572 --> 00:05:30,029 על ידי סוכני ידוענים או מזכירות פוליטיקאים. 131 00:05:30,029 --> 00:05:34,885 זאת היא כמות הכסף שביזבזתי אישית על רד בול וקולה דיאט 132 00:05:34,885 --> 00:05:36,484 כדי להישאר ערה בזמן הפעולות האלה. 133 00:05:36,484 --> 00:05:37,809 (צחוק) 134 00:05:37,809 --> 00:05:40,135 אתם יכולים לשפוט אותי אם אתם רוצים. 135 00:05:40,135 --> 00:05:41,705 זה חשבון בית החולים שלי 136 00:05:41,705 --> 00:05:43,287 מזיהום הכליות שבו לקיתי 137 00:05:43,287 --> 00:05:47,163 מצריכת יתר של קופאין בגלל האירוע הזה. 138 00:05:47,163 --> 00:05:48,932 אלה היו רק חלק מהדברים המגוחכים 139 00:05:48,932 --> 00:05:51,138 שעשינו כדי לנסות ולעשות שהאירוע הזה יתקיים. 140 00:05:51,138 --> 00:05:54,323 ובכן, העשרים ואחד באפריל מגיע והאירוע מתחיל. 141 00:05:54,323 --> 00:05:57,127 מאה ערים ברחבי העולם - הן היו יפיפיות. 142 00:05:57,127 --> 00:06:00,197 שישה ימים לאחר מכן, כל הערים "הוצלו" חוץ מאחת: 143 00:06:00,197 --> 00:06:02,189 שיקגו. 144 00:06:02,189 --> 00:06:04,443 אז חיכינו בתוך העיר. 145 00:06:04,443 --> 00:06:06,321 אנשים מתחילים לבוא מכל קצוות העולם 146 00:06:06,321 --> 00:06:08,292 מכל קצוות הארץ כדי לתגבר אותנו 147 00:06:08,292 --> 00:06:09,957 ולצרף את קולם לשלנו. 148 00:06:09,957 --> 00:06:13,672 ולבסוף, באחד במאי, התאספנו מסביב לסטודיו של אופרה. 149 00:06:13,672 --> 00:06:15,552 וקיבלנו את תשומת ליבה. 150 00:06:15,552 --> 00:06:16,634 זה הוא וידאו קליפ מתוך סרט הנקרא 151 00:06:16,634 --> 00:06:17,582 "ביחד אנו חופשיים" 152 00:06:17,582 --> 00:06:19,130 שמתעד את אירוע "ההצלה" 153 00:06:19,130 --> 00:06:21,454 ואת הניסיון שלי לקבל את תשומת ליבה של אופרה. 154 00:06:23,034 --> 00:06:24,833 (וידאו) אופרה: דבר ראשון כשניכנסתי למשרד הזה הבוקר 155 00:06:24,833 --> 00:06:25,933 הייתה כמות אדירה של אנשים ... 156 00:06:25,933 --> 00:06:27,838 מתי כולכם נכנסתם, הייתה קבוצה בחוץ? 157 00:06:27,838 --> 00:06:28,728 קהל: כן. 158 00:06:28,728 --> 00:06:31,720 אופרה: ...החזיקו שלטים ששאלו אם אדבר איתם 159 00:06:31,720 --> 00:06:35,545 במשך חמש דקות בלבד, אז שמחתי לעשות זאת 160 00:06:35,545 --> 00:06:38,966 והם היו עם קבוצה הנקראת "ילדים בלתי נראים" 161 00:06:38,966 --> 00:06:41,027 ואמרתי לקבוצה הזאת בחוץ 162 00:06:41,027 --> 00:06:44,386 שאתן להם דקה לומר את מה שהיה להם. 163 00:06:44,401 --> 00:06:47,057 אדם בקהל: אופרה, תודה רבה שקיבלת אותנו. 164 00:06:47,057 --> 00:06:49,312 בעקרון האנשים האלה פה 165 00:06:49,312 --> 00:06:52,580 ראו את הסיפור של שלושים אלף ילדים 166 00:06:52,580 --> 00:06:56,684 שנחטפו על ידי מנהיג מרד בשם ג'וסף קוני. 167 00:06:56,684 --> 00:06:59,520 והם נמצאים פה כאות הזדהות והם פה 168 00:06:59,520 --> 00:07:01,274 כבר שישה ימים. 169 00:07:01,274 --> 00:07:04,264 הם התחילו כמאה אלף אנשים מסביב לעולם. 170 00:07:04,264 --> 00:07:06,918 עכשיו נשארו חמש מאות שעומדים איתן 171 00:07:06,918 --> 00:07:08,880 כדי שתוכלי להעלות את המודעות לבעיה הזאת 172 00:07:08,880 --> 00:07:11,743 ונוכל לסיים את המלחמה ההארוכה ביותר באפריקה 173 00:07:11,743 --> 00:07:14,804 ולהציל את הילדים האלה שהם ילדים חיילים 174 00:07:14,804 --> 00:07:16,599 עדיין במזרח אפריקה. 175 00:07:16,599 --> 00:07:18,561 אדם בקהל: אופרה, אני חייב לומר הבחורה הזאת פה נטלי, 176 00:07:18,561 --> 00:07:19,989 היא בת שמונה עשרה. 177 00:07:19,989 --> 00:07:21,566 היא הייתה מתמחה בשבילנו השנה 178 00:07:21,566 --> 00:07:24,589 והיא אמרה, "המטרה היחידה שלי היא להשיג את אופרה." 179 00:07:24,589 --> 00:07:27,320 היא הביאה לכך שאלפיים אנשים יצאו בשבת, 180 00:07:27,320 --> 00:07:28,215 אבל היה גשם. 181 00:07:28,215 --> 00:07:31,548 היא עמדה כאן בגשם עם חמישים אנשים. 182 00:07:31,548 --> 00:07:33,477 כשהם שמעו שהיא הייתה פה, מאות החלו לבוא. 183 00:07:33,477 --> 00:07:36,039 האנשים פה ממקסיקו, אוסטרליה. 184 00:07:36,039 --> 00:07:37,399 נטלי בת שמונה עשרה. 185 00:07:37,399 --> 00:07:39,083 אל תחשבו שאתם צעירים מדי. 186 00:07:39,083 --> 00:07:40,814 אתם יכולים לשנות את העולם באחד מין הימים. 187 00:07:40,814 --> 00:07:42,997 התחילו עכשיו, התחילו היום. 188 00:07:42,997 --> 00:07:45,943 (תרועות) 189 00:07:48,389 --> 00:07:50,458 אדם בקהל: האם זה היה שווה את זה? 190 00:07:50,458 --> 00:07:52,922 קהל: כן! 191 00:07:54,215 --> 00:08:03,666 נטלי! נטלי! נטלי! 192 00:08:03,666 --> 00:08:09,233 ביחד אנו חופשיים! ביחד אנו חופשיים! 193 00:08:13,187 --> 00:08:16,524 (מחיאות כפיים) 194 00:08:17,139 --> 00:08:19,907 אז, הייתם חושבים שזה הרגע בחיי, 195 00:08:19,907 --> 00:08:23,108 השיא שהפך אותי ליוצאת מן הכלל. 196 00:08:23,108 --> 00:08:25,078 וזה היה רגע גדול. 197 00:08:25,078 --> 00:08:26,510 אני מתכוונת, הייתי בפסגת העולם. 198 00:08:26,510 --> 00:08:28,752 עשרה מליון אנשים צפו בתוכנית של אופרה וינפרי. 199 00:08:28,752 --> 00:08:30,668 אבל במבט לאחור, זה לא היה זה. 200 00:08:30,668 --> 00:08:31,901 אל תבינו אותי לא נכון, 201 00:08:31,901 --> 00:08:33,156 כמו שאמרתי, זה היה רגע מדהים. 202 00:08:33,156 --> 00:08:35,968 זה הביא אחלה תמונת פרופיל בפייסבוק לשבוע. 203 00:08:35,968 --> 00:08:40,439 אבל הייתי יוצאת מן הכלל לכל אורך הזמן. 204 00:08:40,439 --> 00:08:41,788 ולא הייתי לבד. 205 00:08:41,788 --> 00:08:44,449 אתם מבינים, למרות שהסיפור שלי תועד בסרט הזה, 206 00:08:44,449 --> 00:08:46,416 אני הייתי רק אחת ממאה מתמחים 207 00:08:46,416 --> 00:08:49,309 שעבדו קשה כדי לגרום לזה לקרות. 208 00:08:50,278 --> 00:08:52,885 אני נמצאת למעלה בשמיים, אבל הבחור שעל כתפיו אני יושבת, 209 00:08:52,885 --> 00:08:54,505 הוא החבר הכי טוב שלי. 210 00:08:54,505 --> 00:08:55,908 קוראים לו ג'והאנס אוברמן 211 00:08:55,908 --> 00:08:57,926 וג'והאנס עבד איתי מהיום הראשון בשיקגו -- 212 00:08:57,926 --> 00:09:02,173 בדיוק אותו מספר שעות, בדיוק אותו מספר לילות חסרי שינה כמוני. 213 00:09:03,021 --> 00:09:05,436 הבחורה מימין, קוראים לה בת'אני בילסמה. 214 00:09:05,436 --> 00:09:07,150 בת'אני תכננה את ניו-יורק ובוסטון 215 00:09:07,150 --> 00:09:11,037 והם, ברצינות, היו האירועים הכי יפים שעשינו. 216 00:09:11,037 --> 00:09:12,949 הבחורה משמאל, קוראים לה קולין. 217 00:09:12,949 --> 00:09:17,029 קולין עברה למקסיקו, עברה לשלושה חודשים, 218 00:09:17,029 --> 00:09:18,316 כדי לתכנן שם חמישה אירועים. 219 00:09:18,316 --> 00:09:20,853 רק כדי להיות מסולקת יום לפני האירועים 220 00:09:20,853 --> 00:09:23,192 בגלל שפעת החזירים. 221 00:09:23,207 --> 00:09:25,508 ואז, הייתה משפחה אחת. 222 00:09:25,508 --> 00:09:27,794 המשפחה הזאת, הם לא הגיעו ל"הצלה", 223 00:09:27,794 --> 00:09:28,908 הם לא הצליחו לבוא, 224 00:09:28,908 --> 00:09:31,633 אבל הם הזמינו מאה קופסאות פיצה בשבילנו, 225 00:09:31,633 --> 00:09:34,901 שלחו אותם לפינת מישיגן ורנדולף 226 00:09:34,901 --> 00:09:36,398 המקום בו מחינו בשקט. 227 00:09:36,398 --> 00:09:38,114 אתם מבינים, אלו היו אנשים כאלו -- 228 00:09:38,114 --> 00:09:39,683 עושים מה שיכלו, 229 00:09:39,683 --> 00:09:41,585 ביחד, בדבקות במטרה, 230 00:09:41,585 --> 00:09:43,473 מבלי שיהיה להם איכפת ממי מסתכל -- 231 00:09:43,473 --> 00:09:45,452 שגרמו לזה לקרות. 232 00:09:45,452 --> 00:09:47,529 מה שחשוב לא היה זה שנגיע לאופרה. 233 00:09:47,529 --> 00:09:49,307 בגלל שכשירדתי מהכתפיים האלו, 234 00:09:49,307 --> 00:09:51,027 המלחמה לא נגמרה. 235 00:09:51,027 --> 00:09:52,284 המטרה הייתה הצעת החוק הזאת. 236 00:09:52,284 --> 00:09:54,412 אופרה הייתה רק נקודת מעבר בדרך להצעת החוק הזאת. 237 00:09:54,412 --> 00:09:55,827 הצעת החוק הזאת הייתה הנקודה. 238 00:09:55,827 --> 00:09:58,486 הצעת החוק הזאת היייתה הדבר שכיוונו אליו מהיום הראשון. 239 00:09:58,486 --> 00:10:00,898 זה עמד לעזור לנו לסיים את המלחמה הארוכה ביותר באפריקה, 240 00:10:00,898 --> 00:10:03,848 וזה מה שהביא מאה אלף אנשים 241 00:10:03,848 --> 00:10:07,129 לצאת ל"הצלה" ברחבי העולם. 242 00:10:07,129 --> 00:10:09,295 וזה השתלם. 243 00:10:10,018 --> 00:10:12,422 עשרה ימים לאחר שהיינו באופרה, 244 00:10:12,422 --> 00:10:15,193 הצעת החוק הוצגה בפני הקונגרס. 245 00:10:15,193 --> 00:10:16,696 שנה לאחר מכן, 246 00:10:16,696 --> 00:10:20,355 היא קיבלה -- פה אחד -- מאתיים שישים ושבע 247 00:10:20,355 --> 00:10:22,385 הצבעות בעד בקונגרס. 248 00:10:22,385 --> 00:10:24,884 ואז, שבוע לאחר מכן, 249 00:10:24,884 --> 00:10:27,593 הנשיא אובמה חתם על הצעת החוק שלנו. 250 00:10:27,593 --> 00:10:32,102 (מחיאות כפיים) 251 00:10:35,087 --> 00:10:37,500 ואף אחד מאיתנו המתמחים לא זכה להיות שם. 252 00:10:37,500 --> 00:10:39,388 לא זכינו להיות שם ברגע הזה. 253 00:10:39,388 --> 00:10:40,591 המייסדים שלנו היו שם. 254 00:10:40,591 --> 00:10:41,856 אלו הם הבחורים שמחייכים ברקע. 255 00:10:41,856 --> 00:10:42,622 (צחוק) 256 00:10:42,622 --> 00:10:45,899 אבל הרגע הזה שם 257 00:10:45,899 --> 00:10:47,500 הוא מה שגרם לכל זה להיות שווה את זה. 258 00:10:47,500 --> 00:10:50,689 זה היה הדבר בשבילו מאה אלף אנונימיים יוצאי דופן 259 00:10:50,689 --> 00:10:54,833 עבדו כל כך קשה כדי לגרום לזה לקרות. 260 00:10:54,833 --> 00:10:57,328 אתם יודעים, הרגעים באופרה, הם 261 00:10:57,328 --> 00:10:59,749 מוכיחים שמה שכביכול בלתי אפשרי ניתן לעשייה. 262 00:10:59,749 --> 00:11:01,694 הם מעוררים בנו השראה, הם מגדילים את הביטחון העצמי שלנו. 263 00:11:01,694 --> 00:11:03,817 אבל הרגע הוא לא תנועה. 264 00:11:03,817 --> 00:11:05,985 אפילו רגעים רבים כאלה שקשורים ביחד 265 00:11:05,985 --> 00:11:07,549 לא מניעים תנועה. 266 00:11:07,549 --> 00:11:08,715 מה שמניע תנועה 267 00:11:08,715 --> 00:11:11,509 הם האנונימיים יוצאי הדופן שמאוחרייה. 268 00:11:11,509 --> 00:11:12,463 אתם יודעים, בשבילי, 269 00:11:12,463 --> 00:11:14,048 מה שדחף אותי בזמן ה"הצלה" 270 00:11:14,048 --> 00:11:15,531 הייתה מחשבה על הילדים החיילים האלו. 271 00:11:15,531 --> 00:11:16,590 זה הפך לאישי. 272 00:11:16,590 --> 00:11:18,078 אני הצלחתי להגיע לאפריקה ברגע מסויים. 273 00:11:18,078 --> 00:11:19,988 אני פגשתי את האנשים המדהימים האלו. 274 00:11:19,988 --> 00:11:21,135 יש לי חברים 275 00:11:21,135 --> 00:11:22,600 שחיו בתוך הקונפליקט הזה 276 00:11:22,600 --> 00:11:25,472 כל חייהם וזה היה אישי בשבילי. 277 00:11:25,472 --> 00:11:28,286 אבל זה לא חייב להיות מה שדוחף אתכם. 278 00:11:28,286 --> 00:11:31,283 אתם יודעים, אתם אולי יכולים לרצות להיות השפרד פרי הבא, 279 00:11:31,283 --> 00:11:33,978 או ג'יי.קיי רולינג הבאה 280 00:11:33,978 --> 00:11:36,164 או מישהו אחר הבא, זה לא משנה. 281 00:11:36,164 --> 00:11:38,212 אבל לא משנה מה אתם רוצים, תרדפו אחרי זה 282 00:11:38,212 --> 00:11:40,134 עם כל מה שביכולתיכם -- 283 00:11:40,134 --> 00:11:41,771 לא בגלל התהילה או העושר, 284 00:11:41,771 --> 00:11:43,557 אלא רק בגלל שזה מה שאתם מאמינים בו. 285 00:11:43,557 --> 00:11:45,208 בגלל שזה מה שגורם ללבכם לשיר. 286 00:11:45,208 --> 00:11:47,823 זה הריקוד שלכם. 287 00:11:48,823 --> 00:11:51,540 זה מה שהולך הולך להגדיר את הדור שלנו -- 288 00:11:51,540 --> 00:11:52,982 מתי שנתחיל לרדוף ולהילחם 289 00:11:52,982 --> 00:11:54,433 עבור הדברים שאנחנו אוהבים 290 00:11:54,433 --> 00:11:55,912 ושאנחנו רוצים להלחם עבורם. 291 00:11:55,912 --> 00:11:57,269 אני דאגתי יותר מדי בתיכון לגבי 292 00:11:57,269 --> 00:11:58,494 מה שחושבים אחרים לגביי. 293 00:11:58,494 --> 00:12:00,517 זה מה שכל כך מדהים בכנס הזה. 294 00:12:00,517 --> 00:12:02,028 הרבה מכם כל כך צעירים. 295 00:12:02,028 --> 00:12:03,961 מצאו את הדבר הזה שמעורר בכם השראה, 296 00:12:03,961 --> 00:12:05,885 שאתם אוהבים, ופשוט תרדפו אחריו. 297 00:12:05,885 --> 00:12:07,464 אתם יודעים, תלחמו על זה. 298 00:12:07,464 --> 00:12:08,975 מפני שזה מה שישנה את העולם הזה 299 00:12:08,975 --> 00:12:11,400 וזה מה שמגדיר אותנו. 300 00:12:11,400 --> 00:12:12,810 למרות מה שאנשים חושבים, 301 00:12:12,810 --> 00:12:15,222 הרגע שלי באופרה, ההמצאות שלי ב-TED 302 00:12:15,222 --> 00:12:16,399 לא מגדירים אותי. 303 00:12:16,399 --> 00:12:18,302 בגלל שאם הייתם הולכים אחריי הביתה ללוס אנג'לס, 304 00:12:18,302 --> 00:12:19,963 הייתם רואים אותי ממלצרת שולחנות, 305 00:12:19,963 --> 00:12:21,869 ועובדת בשמרטפות כדי לשלם את החשבונות 306 00:12:21,869 --> 00:12:24,790 בזמן שאני רודפת אחר החלום שלי להפוך ליוצרת סרטים. 307 00:12:24,790 --> 00:12:28,046 במעשים הקטנים, האנונימיים, החדגוניים, 308 00:12:28,046 --> 00:12:29,657 היומיומיים, 309 00:12:29,657 --> 00:12:33,557 אני צריכה להזכיר לעצמי להיות יוצאת דופן. 310 00:12:33,586 --> 00:12:36,060 ותאמינו לי, כאשר הדלת סגורה 311 00:12:36,060 --> 00:12:38,687 והמצלמות כבויות, זה קשה. 312 00:12:38,687 --> 00:12:41,081 אבל אם יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו איתכם הביתה, 313 00:12:41,081 --> 00:12:42,060 דבר אחד שאני יכולה לומר 314 00:12:42,060 --> 00:12:43,632 לא רק לכם אלא גם לעצמי, 315 00:12:43,632 --> 00:12:46,578 זה שאלו הם המעשים שהופכים אותנו ליוצאים מן הכלל. 316 00:12:46,578 --> 00:12:48,386 לא הרגעים באופרה. 317 00:12:48,386 --> 00:12:50,124 תודה.