מדוע אני אוהב מדינה שפעם בגדה בי
-
0:00 - 0:05אני חייל משוחרר
של ספינת החלל "אנטרפרייז". -
0:05 - 0:08הגבהתי עוף ברחבי הגלקסיה
-
0:08 - 0:11בספינת החלל הענקית שהטסתי
-
0:11 - 0:12יחד עם צוות שכלל אנשים
-
0:12 - 0:15מכל רחבי העולם,
-
0:15 - 0:18מגזעים רבים ושונים,
תרבויות רבות ושונות, -
0:18 - 0:20מורשות רבות ושונות,
-
0:20 - 0:22כולם עובדים בשיתוף-פעולה,
-
0:22 - 0:26כשהמשימה שלנו -
לחקור עולמות חדשים וזרים, -
0:26 - 0:30לחפש חיים חדשים
ותרבויות חדשות, -
0:30 - 0:35ללכת בעוז למקומות שאליו
בהם טרם דרך איש. -
0:35 - 0:36ובכן -
-
0:36 - 0:42(מחיאות כפיים) -
-
0:43 - 0:48אני נכדם של מהגרים מיפן
-
0:48 - 0:50שהגיעו לאמריקה
-
0:50 - 0:53שהלכו בעוז לעולם חדש וזר,
-
0:53 - 0:56בחיפוש אחר הזדמנויות חדשות.
-
0:56 - 0:59אמי נולדה בסקרמנטו, קליפורניה.
-
0:59 - 1:02אבי בא מסן פרנסיסקו.
-
1:02 - 1:05הם נפגשו והתחתנו בלוס אנג'לס,
-
1:05 - 1:08ואני נולדתי שם.
-
1:08 - 1:11הייתי בן ארבע
-
1:11 - 1:12כשפרל הרבור הופצצה
-
1:12 - 1:17ב-7 לדצמבר 1941 על ידי יפן,
-
1:17 - 1:21ובין-לילה, העולם הוטל
-
1:21 - 1:25למלחמת עולם.
-
1:25 - 1:28אמריקה פתאום נסחפה
-
1:28 - 1:32בגל של היסטריה.
-
1:32 - 1:33אמריקנים-יפניים,
-
1:33 - 1:36אזרחים אמריקניים ממוצא יפני,
-
1:36 - 1:38החלו לספוג יחס
-
1:38 - 1:42של חשד ופחד
-
1:42 - 1:45ושנאה גלויה,
-
1:45 - 1:47רק בגלל שבמקרה הם נראו כמו
-
1:47 - 1:50האנשים שהפציצו את פרל הארבור.
-
1:50 - 1:53וההיסטריה הלכה וגדלה
-
1:53 - 1:57עד שבפברואר 1942
-
1:57 - 1:59נשיא ארה"ב,
-
1:59 - 2:01פרנקלין דליינו רוזוולט,
-
2:01 - 2:04הורה שכל האמריקנים ממוצא יפני
-
2:04 - 2:06שבחוף המערבי של אמריקה
-
2:06 - 2:09ייאספו מיד
-
2:09 - 2:12ללא האשמות, ללא משפט
-
2:12 - 2:15ללא הליך הוגן.
-
2:15 - 2:17הליך הוגן, מאושיות הליבה
-
2:17 - 2:19של מערכת המשפט שלנו.
-
2:19 - 2:21כל זה נעלם.
-
2:21 - 2:23הפקודה היתה לאסוף אותנו
-
2:23 - 2:28ולכלוא אותנו בעשרה מחנות
מוקפים בגדרות תיל -
2:28 - 2:32בכמה מהמקומות השוממים
ביותר באמריקה: -
2:32 - 2:35המדבר היוקד של אריזונה,
-
2:35 - 2:39הביצות המחניקות של ארקנסו,
-
2:39 - 2:42אזורי הישימון של ואיומינג,
איידהו, יוטה, קולורדו, -
2:42 - 2:48ושניים מהמקומות השוממים ביותר בקליפורניה.
-
2:48 - 2:53ב-20 לאפריל חגגתי
את יום הולדתי החמישי, -
2:53 - 2:56וכמה שבועות לאחר יום הולדתי,
-
2:56 - 2:59הורי לקחו את אחי הצעיר,
-
2:59 - 3:01את אחותי התינוקת ואותי
-
3:01 - 3:03מוקדם מאוד בבוקר,
-
3:03 - 3:06והלבישו אותנו במהירות.
-
3:06 - 3:08אחי ואני היינו בסלון
-
3:08 - 3:11הבטנו מבעד לחלון הקדמי,
-
3:11 - 3:15וראינו שני חיילים מתקרבים
בשביל הגישה שלנו. -
3:15 - 3:20הם רוביהם היו מצוידים בכידונים.
-
3:20 - 3:22הם רקעו בכבדות על המרפסת הקדמית
-
3:22 - 3:25והלמו בדלת.
-
3:25 - 3:27אבי פתח את הדלת
-
3:27 - 3:32והחיילים פקדו עלינו לצאת מביתנו.
-
3:32 - 3:34אבי נתן לאחי ולי
-
3:34 - 3:36תיקי נשיאה קטנים,
-
3:36 - 3:39יצאנו ועמדנו על שביל הגישה
-
3:39 - 3:42וחיכינו שאמא שלנו תצא החוצה,
-
3:42 - 3:46וכשאמי יצאה סוף סוף,
-
3:46 - 3:49היא נשאה את אחותנו התינוקת
בזרוע אחת, -
3:49 - 3:52ותרמיל ענק בשניה,
-
3:52 - 3:57ועל שתי לחייה זלגו דמעות.
-
3:57 - 4:01לעולם לא אוכל לשכוח את המראה הזה.
-
4:01 - 4:05הוא נצרב בזכרוני.
-
4:05 - 4:08נלקחנו מביתנו
-
4:08 - 4:11והועמסנו אותנו על קרונות רכבת
-
4:11 - 4:14יחד עם עוד משפחות יפניות אמריקניות.
-
4:14 - 4:15הוצבו שומרים
-
4:15 - 4:19בשני קצותיו של כל קרון,
-
4:19 - 4:21כאילו היינו פושעים.
-
4:21 - 4:26לקחו אותנו למרחק שני שלישים
מרוחבה של המדינה, -
4:26 - 4:30כשאנו מיטלטלים ברכבת זאת
במשך ארבעה ימים ושלושה לילות, -
4:30 - 4:34עד לביצות של ארקנסו.
-
4:34 - 4:36אני עדיין זוכר את גדר התיל
-
4:36 - 4:38שסגרה עלי.
-
4:38 - 4:41אני זוכר את מגדל השמירה הגבוה
-
4:41 - 4:45עם מכונות הירייה המכוונות אלינו.
-
4:45 - 4:48אני זוכר את הזרקור שעקב אחרי
-
4:48 - 4:49כשרצתי בלילה
-
4:49 - 4:52מהצריף שלי למחראה.
-
4:52 - 4:55אבל הייתי בן חמש,
-
4:55 - 4:57וחשבתי שזה די נחמד
שהם מאירים לי את הדרך -
4:57 - 5:00כדי שאוכל ללכת להשתין.
-
5:00 - 5:02הייתי ילד,
-
5:02 - 5:05צעיר מכדי להבין את הנסיבות
-
5:05 - 5:07להימצאי שם.
-
5:07 - 5:12ילדים יודעים להסתגל נהדר.
-
5:12 - 5:15מה שיכול היה להיות
משונה עד גרוטסקיות -
5:15 - 5:18הפך עבורי להיות הנורמלי
-
5:18 - 5:22במחנה השבויים.
-
5:22 - 5:25התרגלתי לשגרת העמידה בתור
שלוש פעמים ביום -
5:25 - 5:30כדי לאכול אוכל מחורבן
בחדר אוכל רועש. -
5:30 - 5:32הפך להיות נורמלי עבורי
ללכת עם אבי -
5:32 - 5:35להתרחץ במקלחת המונית.
-
5:35 - 5:40השהייה בכלא, במחנה מגודר בתיל,
-
5:40 - 5:43הפכה להיות הנורמלי שלי.
-
5:43 - 5:45כשהסתיימה המלחמה,
-
5:45 - 5:47שחררו אותנו,
-
5:47 - 5:49ונתנו לנו כרטיס בכיוון אחד
-
5:49 - 5:53לכל מקום שנרצה בארצות הברית.
-
5:53 - 5:54הורי החליטו לחזור הביתה
-
5:54 - 5:57ללוס אנג'לס,
-
5:57 - 6:01אבל לוס אנג'לס לא קיבלה אותנו במאור פנים.
-
6:01 - 6:03היינו חסרי כל.
-
6:03 - 6:05הכל נלקח מאיתנו,
-
6:05 - 6:08והעוינות הייתה עצומה.
-
6:08 - 6:11ביתנו הראשון שלנו היה
במשכנות העוני -
6:11 - 6:15שבחלק הגרוע ביותר בעירנו,
-
6:15 - 6:18לצד חסרי-בית, שיכורים
-
6:18 - 6:20ומטורפים,
-
6:20 - 6:23בכל מקום עמדה צחנה של שתן,
-
6:23 - 6:26ברחוב, בסמטה,
-
6:26 - 6:28במסדרון.
-
6:28 - 6:31זו היתה חוויה נוראית,
-
6:31 - 6:34ועבורנו, הילדים, זה היה מפחיד.
-
6:34 - 6:37אני זוכר שפעם
-
6:37 - 6:40התקרב אלינו שיכור מתנודד,
-
6:40 - 6:42נפל ממש לפנינו
-
6:42 - 6:44והקיא.
-
6:44 - 6:49אחותי הקטנה אמרה:
"אמא, בואי נחזור הביתה", -
6:49 - 6:51כי המקום שמאחורי גדר התיל
-
6:51 - 6:54היה בשבילנו
-
6:54 - 6:57הבית.
-
6:57 - 6:59הורי עבדו קשה
-
6:59 - 7:01כדי לשוב ולעמוד על רגליהם.
-
7:01 - 7:02איבדנו הכל.
-
7:02 - 7:04הם היו באמצע חייהם
-
7:04 - 7:06והיה עליהם להתחיל הכל מחדש.
-
7:06 - 7:08הם עבדו בפרך,
-
7:08 - 7:12ובסופו של דבר הצליחו
-
7:12 - 7:14לצבור את סכום הכסף הדרוש כדי לקנות
-
7:14 - 7:17בית עם שלושה חדרי-שינה
בשכונה נחמדה. -
7:17 - 7:19הייתי אז נער מתבגר,
-
7:19 - 7:21ונעשיתי סקרן מאוד
-
7:21 - 7:24באשר לילדותי בכלא.
-
7:24 - 7:27קראתי ספרי אזרחות שסיפרו לי
-
7:27 - 7:31על האידיאלים של הדמוקרטיה האמריקנית.
-
7:31 - 7:33כל בני האדם נבראו שווים,
-
7:33 - 7:36יש לנו זכות בלתי ניתנת להעברה
-
7:36 - 7:41לחיים, חרות ורדיפת אושר,
-
7:41 - 7:43ולא יכולתי לשלב זאת
-
7:43 - 7:47עם מה שידעתי על ילדותי בכלא.
-
7:47 - 7:49קראתי ספרי היסטוריה,
-
7:49 - 7:52ולא הצלחתי למצוא על זה שום דבר.
-
7:52 - 7:56ולכן נהגתי לשוחח עם אבי
לאחר ארוחת הערב -
7:56 - 8:00שיחות ארוכות שלפעמים התלהטו.
-
8:00 - 8:03היו לנו הרבה, הרבה שיחות כאלו,
-
8:03 - 8:06ומה שקיבלתי מהן
-
8:06 - 8:08היה את חוכמתו של אבי.
-
8:08 - 8:10הוא היה זה שסבל הכי הרבה
-
8:10 - 8:14באותם תנאי מאסר,
-
8:14 - 8:18ובכל זאת הוא הבין את
הדמוקרטיה האמריקנית. -
8:18 - 8:20הוא אמר לי שהדמוקרטיה שלנו
-
8:20 - 8:23היא דמוקרטיה של אנשים,
-
8:23 - 8:26והיא יכולה להיות גדולה כמו
שהאנשים יכולים להיות, -
8:26 - 8:31וגם מועדת לטעויות,
בדיוק כמו אנשים. -
8:31 - 8:33הוא אמר לי שדמוקרטיה אמריקנית
-
8:33 - 8:37תלויה במהותה באנשים טובים
-
8:37 - 8:41שמוקירים את האידיאלים
של המערכת שלנו -
8:41 - 8:45ומעורבים באופן פעיל בתהליך
-
8:45 - 8:47שגורם לדמוקרטיה שלנו לעבוד.
-
8:47 - 8:51והוא לקח אותי אל מטה בחירות -
-
8:51 - 8:55מושל אילינוי רץ אז לנשיאות --
-
8:55 - 9:00והכיר לי את הפוליטיקה האמריקנית
של הבחירות. -
9:00 - 9:02והוא גם סיפר לי על
-
9:02 - 9:04אמריקאים צעירים ממוצא יפני
-
9:04 - 9:07שנלחמו במלחמת העולם השניה.
-
9:07 - 9:10כאשר פרל הרבור הופצצה,
-
9:10 - 9:13אמריקאים צעירים ממוצא יפני,
כמו כל האמריקנים הצעירים, -
9:13 - 9:15מיהרו ללשכת הגיוס שלהם
-
9:15 - 9:19כדי להתנדב להילחם למען ארצנו.
-
9:19 - 9:21מעשה זה של פטריוטיות
-
9:21 - 9:25נענה בסטירת לחי.
-
9:25 - 9:28מנעו מאיתנו לשרת
-
9:28 - 9:34וסיווגו אותנו כאויב מבית.
-
9:34 - 9:37היה שערורייתי להיקרא "אויב"
-
9:37 - 9:41כשאתה מתנדב להילחם
למען ארצך, -
9:41 - 9:45אבל היה משולב בזה
המונח "אויב מבית," -
9:45 - 9:48שפירושו
-
9:48 - 9:52ההיפך מ"אזרח".
-
9:52 - 9:56הם לקחו מאיתנו
אפילו את המילה "אזרח", -
9:56 - 10:00וכלאו אותה למשך שנה שלמה.
-
10:00 - 10:02ואז הממשלה ראתה
-
10:02 - 10:07שיש מחסור בכוח אדם לוחם,
-
10:07 - 10:11ובאותה מהירות בה הם
ריכזו אותנו, -
10:11 - 10:13הם פתחו את הצבא לשירות
-
10:13 - 10:16של אמריקאים צעירים ממוצא יפני.
-
10:16 - 10:19זה היה חסר היגיון לחלוטין,
-
10:19 - 10:21אבל הדבר המדהים,
-
10:21 - 10:23הדבר המהמם,
-
10:23 - 10:25הוא שאלפי צעירים
-
10:25 - 10:28גברים ונשים אמריקאים ממוצא יפני
-
10:28 - 10:32יצאו שוב מאחורי גדרות תיל אלה,
-
10:32 - 10:36לבשו מדים זהים לאלה
של השומרים שלנו, -
10:36 - 10:39השאירו מאחוריהם במאסר
את משפחותיהם, -
10:39 - 10:42ויצאו להילחם למען הארץ הזאת.
-
10:42 - 10:44הם הצהירו שיילחמו
-
10:44 - 10:47לא רק כדי להוציא את משפחותיהם
-
10:47 - 10:49מבין גדרות התיל אלה,
-
10:49 - 10:53אלא משום שהם הוקירו
את עצם האידיאל -
10:53 - 10:55שממשלתנו מייצגת,
-
10:55 - 10:57שהיא אמורה לייצג,
-
10:57 - 10:59ושהדברים שנעשו רוקנו מתוכן.
-
11:03 - 11:05כל בני האדם נולדו שווים.
-
11:05 - 11:09והם הלכו להילחם למען הארץ הזאת.
-
11:09 - 11:11הם הוצבו ביחידה מופרדת
שכולה יפנים-אמריקניים -
11:13 - 11:16ונשלחו לשדות הקרב של אירופה,
-
11:16 - 11:19והם השליכו עצמם אל מול האש.
-
11:19 - 11:22הם נלחמו באומץ ובגבורה מדהימים.
-
11:25 - 11:29הם נשלחו למשימות המסוכנות ביותר
-
11:29 - 11:32והם ספגו את מספר הנפגעים הגבוה ביותר
-
11:32 - 11:36יחסית לכל יחידה אחרת.
-
11:36 - 11:39יש קרב אחד שממחיש את זה.
-
11:39 - 11:42זה היה הקרב על הקו הגותי.
-
11:42 - 11:44הגרמנים היו מחופרים על צלע ההר הזה,
-
11:44 - 11:47על גבעת ההר הזה,
-
11:47 - 11:48צלע הר סלעי,
-
11:48 - 11:51במערות בלתי חדירות,
-
11:51 - 11:54ושלושה גדודים של בעלות הברית
-
11:54 - 11:56הפגיזו אותה שוב ושוב
-
11:56 - 11:57במשך שישה חודשים,
-
11:57 - 12:00והם נקלעו למבוי סתום.
-
12:00 - 12:03גדוד 442 נצטווה להצטרף ללחימה,
-
12:06 - 12:08אבל הלוחמים של גדוד 442
-
12:08 - 12:11העלו רעיון ייחודי אך מסוכן:
-
12:11 - 12:14אבל רעיון מסוכן:
-
12:14 - 12:16צידו האחורי של ההר
-
12:16 - 12:18היה צוק סלע תלול.
-
12:18 - 12:22הגרמנים חשבו שהתקפה מאחור
-
12:22 - 12:24תהיה בלתי אפשרית.
-
12:24 - 12:28הלוחמים של 442 החליטו
לעשות את הבלתי-אפשרי. -
12:28 - 12:32בלילה אפל ללא ירח,
-
12:32 - 12:36הם התחילו לטפס על
קיר סלע זה, -
12:36 - 12:40שמתחתיו תהום של יותר מ-300 מטר
-
12:40 - 12:43בציוד לחימה מלא.
-
12:43 - 12:46הם טיפסו כל הלילה
-
12:46 - 12:49על המצוק התלול הזה,
-
12:50 - 12:52בחשכה,
-
12:52 - 12:54כמה מהם איבדו
את אחיזת היד או הרגל -
12:54 - 12:56או את אחיזתם
-
12:56 - 12:58ונפלו אל מותם
-
12:58 - 13:00אל הערוץ שלמטה
-
13:00 - 13:05כולם נפלו בשקט.
-
13:05 - 13:07איש לא צעק,
-
13:07 - 13:10כדי לא להסגיר את מיקום.
-
13:10 - 13:14הגברים טיפסו במשך שמונה שעות רצופות,
-
13:14 - 13:17ואלה שהגיעו לפיסגה
-
13:17 - 13:22המתינו שם עד אור ראשון,
-
13:22 - 13:25וברגע שהאור הפציע,
-
13:25 - 13:27הם תקפו.
-
13:27 - 13:28הגרמנים הופתעו,
-
13:28 - 13:30והם כבשו את ההר
-
13:30 - 13:33ופרצו את הקו הגותי.
-
13:33 - 13:35מבוי סתום בן שישה חודשים
-
13:35 - 13:37נפרץ על ידי גדוד 442
-
13:37 - 13:40בתוך 32 דקות.
-
13:40 - 13:44זו היתה פעולה מדהימה
-
13:44 - 13:47וכשהמלחמה הסתיימה,
-
13:47 - 13:50יחידה 442 חזרה לארה"ב
-
13:50 - 13:53כיחידה המעוטרת ביותר
-
13:53 - 13:55של מלחמת העולם השניה.
-
13:55 - 13:58בשובם, קידם את פניהם על מדשאת
הבית הלבן -
13:58 - 14:01הנשיא טרומן, שאמר להם,
-
14:01 - 14:04"לחמתם לא רק באויב
-
14:04 - 14:09"אלא גם בדעות הקדומות, וניצחתם."
-
14:09 - 14:12אלה הגיבורים שלי.
-
14:12 - 14:15הם דבקו באמונתם
-
14:15 - 14:18באידיאלים הזוהרים של
הארץ הזאת, -
14:18 - 14:23והם הוכיחו שלהיות אמריקני
-
14:23 - 14:26איננו מנת חלקם של אחדים,
-
14:26 - 14:31שהגזע אינו מגדיר בשבילנו
את היותנו אמריקנים. -
14:31 - 14:35הם הרחיבו את הגדרת האמריקאי,
-
14:35 - 14:37ליפנים האמריקנים
-
14:37 - 14:41שזכו ליחס של פחד, חשד ושנאה.
-
14:41 - 14:45הם היו גורמי שינוי,
-
14:45 - 14:47והשאירו לי
-
14:47 - 14:49מורשת.
-
14:49 - 14:51אלה הגיבורים שלי
-
14:51 - 14:53וגם אבי הוא הגיבור שלי,
-
14:53 - 14:55הוא הבין מהי דמוקרטיה
-
14:55 - 14:59ולימד אותי לאורה.
-
14:59 - 15:02הם העניקו לי מורשת.
-
15:02 - 15:05ולמורשת מתלווה אחריות,
-
15:05 - 15:08ואני מסור למטרה
-
15:08 - 15:10של הפיכת ארצי
-
15:10 - 15:13לאמריקה עוד יותר טובה,
-
15:13 - 15:15להפיכת ממשלתנו
-
15:15 - 15:18לדמוקרטיה עוד יותר אמיתית,
-
15:18 - 15:22ובגלל הגיבורים שלי
-
15:22 - 15:26והמאבקים שעברנו
-
15:26 - 15:28אני יכול להתייצב בפניכם
-
15:28 - 15:31כיפני-אמריקני גיי.
-
15:31 - 15:33אבל יותר מזה:
-
15:33 - 15:37כאמריקאי גאה.
-
15:37 - 15:39תודה רבה.
-
15:39 - 15:41(מחיאות כפיים)
- Title:
- מדוע אני אוהב מדינה שפעם בגדה בי
- Speaker:
- ג'ורג' טאקיי
- Description:
-
כילד, ג'ורג' טאקיי ומשפחתו נכלאו במחנה מעצר לאמריקאים ממוצא יפני, כאמצעי ביטחון, במהלך מלחמת העולם השנייה. 70 שנה מאוחר יותר, טאקיי מסתכל אחורה על האופן בו המחנה עיצב את הגדרתו האישית והמפתיעה של פטריוטיות ודמוקרטיה.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:58
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me | ||
Oren Szekatch accepted Hebrew subtitles for Why I love a country that once betrayed me |