משמעות בעבודה: דן אריאלי ב-TEDxאמסטרדם
-
0:11 - 0:17לאחר הרצאות הבוקר חשבתי,
מה אוכל לעשות כדי להתעלות עליהן? -
0:17 - 0:20פול פשט את החולצה,
אני לא יכול לעשות זאת... -
0:20 - 0:23אז חשבתי אולי לפשוט את ה... לא...
-
0:24 - 0:28ברצוני לדבר קצת
על עבודה ומוטיבציה. -
0:29 - 0:34כשאנו חושבים על אנשים
כעל כוח-עבודה, -
0:34 - 0:37אנו מרבים לראות בהם
עכברים במבוך. -
0:37 - 0:39אנו חושבים שאנשים שונאים לעבוד,
-
0:39 - 0:42שאנשים רק רוצים
לשבת בחוף הים ולשתות "מוחיטו", -
0:42 - 0:45ושהם עובדים רק משום
שאנו משלמים להם, -
0:45 - 0:48כדי שיוכלו לשבת בחוף
ולשתות "מוחיטו". -
0:48 - 0:49אך האם זה אכן כך?
-
0:49 - 0:52ישנם דברים כמו טיפוס הרים.
-
0:52 - 0:54טיפוס הרים הוא מאתגר מאד.
-
0:54 - 0:57כשקוראים ספרים על אנשים
שמטפסים על הרים -
0:57 - 1:01מצפים שספרים אלה יהיו מלאים
ברגעי התעלות וחדווה -- -
1:01 - 1:06אך לא! הם מלאים ברגעי סבל
וכאב ובכוויות קור -- -
1:07 - 1:11אז הייתם מצפים שאחרי שאנשים
חוו את כל זה וירדו מההר, -
1:11 - 1:13הם יגידו, "אלוהים אדירים!
זאת היתה טעות איומה. -
1:13 - 1:15"לעולם לא אעשה זאת שוב!"
-
1:15 - 1:20אך לא! הם שבים לטפס!
הם מבריאים, מחלימים ושבים לטפס! -
1:20 - 1:24וזה, לדעתי, מאתגר ברצינות
את השקפתנו על שמחת היצירה -
1:24 - 1:26ואת השקפתנו על המוטיבציה
-
1:26 - 1:29ועל מה שבאמת
מעורר באנשים איכפתיות. -
1:29 - 1:34התחלתי להתעניין
במשמעות ומוטיבציה במקום העבודה, -
1:34 - 1:37כשאחד מתלמידי-לשעבר
בא לבקר אותי. -
1:37 - 1:40שמו היה דייוויד -- שמו עדיין דייוויד --
הוא בא לבקר אותי, -
1:40 - 1:42והוא סיפר לי את הסיפור הבא:
-
1:43 - 1:45הוא סיפר שהוא עובד
בבנק להשקעות, -
1:45 - 1:49והוא הכין מצגת "פאוורפוינט"
לצורך מיזוג ורכישה. -
1:49 - 1:52הוא עבד על המצגת במשך שבועות.
הוא עבד קשה מאד -
1:52 - 1:54עד מאוחר בלילה --
-
1:54 - 1:57וביום לפני שהמיזוג והרכישה
עמדו לצאת לפועל, -
1:57 - 2:00הוא שלח בדוא"ל את המצגת
לבוס שלו -
2:00 - 2:02והבוס שלו מיהר לענות:
-
2:02 - 2:07"עבודה טובה! העסקה בוטלה."
-
2:07 - 2:10לכל אורך התהליך
הוא התלהב מאד. -
2:10 - 2:14הוא עבד, הוא שמח,
הבוס שלו הביע את הערכתו, -
2:14 - 2:16אך העובדה שאיש
לא יראה את המצגת -
2:16 - 2:18הוציאה לו את הרוח מהמפרשים.
-
2:18 - 2:20למעשה, כשהוא חשב
על המשימות הבאות שלו, -
2:20 - 2:23הוא לא חש אותה מידה
של מוטיבציה. -
2:23 - 2:24ואם חושבים על זה, זה מעניין,
-
2:24 - 2:27כי על פניו, הכל היה כשורה.
-
2:27 - 2:30הבוס שלו העריך את עבודתו,
הוא כנראה יקבל העלאה במשכורת, -
2:30 - 2:31הכל היה בסדר גמור,
-
2:31 - 2:33אבל משהו היה חסר
-
2:33 - 2:36חסרה לעבודתו איזו משמעות
רחבה יותר. -
2:36 - 2:40אז חשבתי איך אפשר לתמצת
את הנושא בכמה ניסויים פשוטים? -
2:40 - 2:42והחלטתי להשתמש ב"לגו".
-
2:42 - 2:46שילמנו לאנשים כדי שיבנו
בערכות 'ביוניקל' של "לגו", -
2:46 - 2:48כמו אלה שאתם רואים.
-
2:48 - 2:51שילמנו לאנשים בתעריף הולך ויורד.
-
2:51 - 2:52וזה מה שקרה:
-
2:52 - 2:55אדם נכנס ושאלנו אותו:
"מה דעתך לבנות 'ביוניקל' אחד? -
2:55 - 2:57"נשלם לך תמורתו 3 דולרים."
-
2:57 - 3:01אם אמר: "כן", היה בונה אותו,
וכשסיים, לקחנו אותו ושאלנו: -
3:01 - 3:04"האם תרצה לבנות עוד אחד?
תמורת 2.70?" -
3:04 - 3:08ואם הוא סיים ורצה לבנות עוד אחד
התעריף ירד ל-2.40, וכן הלאה -- -
3:08 - 3:12השאלה היתה,
מתי האנשים יפסיקו. -
3:12 - 3:15אמרנו לאנשים שניקח את ה'ביוניקלים',
נשים אותם מתחת לשולחן, -
3:15 - 3:19ונפרק אותם, עבור המשתתף הבא.
-
3:19 - 3:23[צחוק]
-
3:23 - 3:25זה היה התנאי הראשון.
-
3:25 - 3:29אנשים בנו עוד אחד
ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. -
3:29 - 3:32לתנאי השני קראנו "התנאי הסיזיפי."
-
3:32 - 3:34מי שזוכר
את סיפורו של סיזיפוס -- -
3:34 - 3:37סיזיפוס נשפט ע"י האלים
-
3:37 - 3:41לדחוף סלע במעלה הר גבוה
וברגע שהגיע לפסגה, -
3:41 - 3:44הסלע היה מתגלגל בחזרה למטה
והיה עליו להתחיל מחדש. -
3:44 - 3:46אתם יכולים לתאר לעצמכם
כמה זה מרפה-ידיים, -
3:46 - 3:49וכמה היה טוב יותר אם לפחות
היה עליו להעלות את הסלע -
3:49 - 3:51בכל פעם להר אחר.
-
3:51 - 3:54אך לאותו ההר, שוב ושוב ושוב -
זה מרפה-ידיים. -
3:54 - 3:57וזה מה שניסינו לעשות
ב"תנאי הסיזיפי." -
3:57 - 3:58נתנו לאנשים ערכת 'ביוניקל',
-
3:58 - 4:02וכשהם סיימו להרכיב, שאלנו:
"תרצו לבנות עוד אחד?" -
4:02 - 4:03אם ענו בחיוב,
נתנו להם 'ביוניקל' שני, -
4:03 - 4:08אך בעוד הם עובדים על השני,
פירקנו את הראשון -
4:08 - 4:10לנגד עיניהם.
-
4:10 - 4:12ואז, אם רצו לבנות
'ביוניקל' שלישי, -
4:12 - 4:14נתנו להם שוב את הראשון.
-
4:14 - 4:17[צחוק]
-
4:17 - 4:22יצרנו מעגל אינסופי של
פירוק והרכבה, הרכבה ופירוק. -
4:22 - 4:24אז מה קרה?
הדבר הראשון שקרה הוא -
4:24 - 4:26שאנשים בנו הרבה יותר 'ביוניקלים'
-
4:26 - 4:30בתנאי המשמעות
בהשוואה לתנאי הסיזיפי. -
4:30 - 4:33ועלי לציין כאן
שהמשמעות בתנאי המשמעות -
4:33 - 4:36לא היתה משמעות חשובה במיוחד.
זאת היתה משמעות קטנה. -
4:36 - 4:41כלומר, העובדה שהיתה משמעות לפירוק
ה'ביוניקל' לנגד עיניהם כמה דקות קודם, -
4:41 - 4:43היא חשובה למדי.
-
4:43 - 4:46הדבר השני הוא שביקשנו
מקבוצה נוספת של אנשים -
4:46 - 4:49לחזות את גודל ההשפעה.
-
4:49 - 4:51שאלנו: "אם הייתם משתתפים בניסוי הזה,
כמה 'ביוניקלים', לדעתכם, -
4:51 - 4:55"אנשים יבנו במקרה הזה,
וכמה הם יבנו במקרה השני?" -
4:55 - 4:57אנשים הבינו שתנאי המשמעות ייצור
-
4:57 - 5:02מוטיבציה גבוהה יותר,
אך לא תפשו את גודל ההשפעה שלו. -
5:02 - 5:06אנשים חשבו שההפרש יהיה 'ביוניקל' אחד.
למעשה ההפרש היה גדול בהרבה. -
5:06 - 5:11ולבסוף, בדקנו את המיתאם
בין האהבה של אנשים ל'ביוניקלים' -
5:11 - 5:13לכמות ה'ביוניקלים' שהם בנו.
-
5:13 - 5:16הייתם מצפים, באופן טבעי,
שאנשים שיותר אוהבים 'ביוניקלים' -
5:16 - 5:19יבנו יותר 'ביוניקלים',
ואפילו תמורת פחות כסף. -
5:19 - 5:20וזה אכן מה שראינו.
-
5:20 - 5:23בתנאי המשמעות היה מיתאם יפה.
-
5:23 - 5:25אנשים שאוהבים 'ביוניקלים'
בונים יותר, -
5:25 - 5:28ואנשים שאוהבים 'ביוניקלים' פחות,
בונים פחות. -
5:28 - 5:30מה קרה בתנאי הסיזיפי?
-
5:30 - 5:33בתנאי הסיזיפי
לא היה כל מיתאם. -
5:33 - 5:37למעשה יכולנו, בכך שהרסנו
את פרי עמלם לנגד עיניהם, -
5:37 - 5:40לסחוט ולהוציא את החדווה מן התהליך.
-
5:40 - 5:43[צחוק]
-
5:46 - 5:50אחרי המחקר, הלכתי להרצות
בחברת תוכנה גדולה אחת בסיאטל. -
5:50 - 5:54[צחוק]
-
5:54 - 5:57זה היה באולם גדול
ובו 200 מהנדסים, -
5:57 - 6:00והמהנדסים האלה עבדו בשנתיים האחרונות
-
6:00 - 6:03על מיזם שהניחו שיהיה
הפיתוח הבא -
6:03 - 6:05של אותה חברת תוכנה.
-
6:05 - 6:09ושבוע לפני בואי,
המנכ"ל ביטל את המיזם. -
6:09 - 6:13מעולם לא ישבתי מול חבורת אנשים
יותר מדוכאים -- -
6:13 - 6:18שאלתי אותם: "כמה מכם
מאחרים יותר לעבודה בימים אלה?" -
6:18 - 6:19כולם הרימו יד.
-
6:19 - 6:22שאלתי: "כמה מכם
מקדימים ללכת הביתה?" -
6:22 - 6:24וכולם הרימו יד.
-
6:24 - 6:28שאלתי: "כמה מכם רושמים
דברים נוספים בחשבון ההוצאות?" -
6:28 - 6:29איש לא הרים את ידו,
-
6:29 - 6:32אבל הם הזמינו אותי לארוחה
באותו ערב... -
6:32 - 6:34[צחוק]
-
6:34 - 6:36...הם הראו לי בכך מה הם
יכולים לעשות באופן יצירתי -- -
6:38 - 6:42והם אמרו שהם מרגישים
בדיוק כמו בניסוי ה"לגו". -
6:42 - 6:45עקרונית, הם חשו שמישהו
ביטל משהו לנגד עיניהם, -
6:45 - 6:46משך אותו מתחת לרגליהם,
-
6:46 - 6:50מבלי לאפשר להם להפיק
שום משמעות ממעשה ידיהם. -
6:50 - 6:53וזה העניין: לדעתי,
המנכ"ל של אותה חברה -
6:53 - 6:55לא הבין מהי המשמעות
של עבודה. -
6:55 - 6:58הוא פשוט אמר: "טוב. עד כה
כיוונו אתכם לכיוון הזה, -
6:58 - 7:01"וכעת אכוון אתכם לכיוון אחר,
ואתם - עשו פשוט כרצוני." -
7:01 - 7:04אנשים לא פועלים ככה.
-
7:04 - 7:06שאלתי אותם: "מה היה המנכ"ל
יכול לעשות? -
7:06 - 7:08"בהנחה שהיה עליו
לבטל את המיזם. -
7:08 - 7:11"מה היה יכול לעשות כדי לשמר
משהו מהמוטיבציה שלכם?" -
7:11 - 7:13ולכל אחד מהם
היה איזה רעיון: -
7:13 - 7:17למשל, שהיה מאפשר להם
להעלות מצגת לפני כל החברה, -
7:17 - 7:20או לבנות עוד כמה אבטיפוסים,
-
7:20 - 7:23או לנסות לחשוב איזה היבט
של הטכנולוגיה שפיתחו -
7:23 - 7:26עשוי להתאים למיזמים אחרים.
-
7:26 - 7:29והעניין הוא שכל אחד מאותם היבטים
כל אחת מאותן גישות -
7:29 - 7:32היתה תובעת מידה מסוימת
של מאמץ, תשומת-לב וזמן, -
7:32 - 7:34ומי שלא חושב
שהמשמעות חשובה לאנשים, -
7:34 - 7:36לא היה מבזבז את זמנם.
-
7:36 - 7:38אבל מי שמבין כמה המשמעות
חשובה לאנשים, -
7:38 - 7:40היה אולי הולך על זה.
-
7:40 - 7:43בניסוי הבא
הלכנו שלב אחד הלאה. -
7:43 - 7:46ביקשנו מאנשים למצוא
אותיות מסוימות בדף נייר, -
7:46 - 7:50ושוב, הם קיבלו יותר כסף
על הדף הראשון, פחות על השני, -
7:50 - 7:52פחות על השלישי
וכן הלאה. -
7:52 - 7:55עם כמה מהאנשים היה לנו
"תנאי המשמעות". -
7:55 - 7:57ביקשנו מהם לרשום את שמם
על כל דף, -
7:57 - 7:59וכשהם מסרו אותו לנסיין,
-
7:59 - 8:01הוא היה סוקר אותו
מלמעלה למטה, -
8:01 - 8:04אומר: "אהה."
ומניחו בצד. -
8:04 - 8:07בניסוי השני
הנסיין לא הביט בדף. -
8:07 - 8:08לא היה צריך
לרשום את השם, -
8:08 - 8:13הנסיין פשוט לקח אותו מהמשתתף
והניחו על השולחן. -
8:13 - 8:16בניסוי השלישי,
הנסיין פשוט לקח את הדף -
8:16 - 8:21ומיד העביר אותו במגרסה.
[צחוק] -
8:24 - 8:26עלי לציין שבתנאי השלישי,
-
8:26 - 8:30כשהדף נכנס ישירות למגרסה,
לא מסתכלים עליו. -
8:30 - 8:32אפשר לרמות, נכון?
-
8:32 - 8:36אפשר לרמות, לסיים יותר דפים
תמורת פחות כסף ולהתאמץ פחות. -
8:36 - 8:37מה היו התוצאות?
-
8:37 - 8:40ב"תנאי היידוע", כשהנסיין הביט בדף,
-
8:40 - 8:44אנשים המשיכו לעבוד עד רמת
15 הסנטים. עבדו ממש הרבה. -
8:44 - 8:49ב"תנאי המגרסה"
אנשים הפסיקו הרבה יותר מהר. -
8:49 - 8:53כלומר היה להם איכפת --
הם נהנו יותר לעבוד בתנאי היידוע. -
8:53 - 8:57מה עם "תנאי ההתעלמות"?
איפה הוא נכנס? -
8:57 - 9:01האם הוא קרוב ליידוע, למגרסה
או במקום כלשהו באמצע? -
9:01 - 9:03ובכן, קרוב מאד מאד
לתנאי המגרסה. -
9:03 - 9:09אז כנראה שהבשורות הטובות הן
שאם רוצים להניע אנשים, -
9:09 - 9:12עצם ההסתכלות במה שעשו
ואמירת היידוע: -
9:12 - 9:16"ראיתי שעשית משהו",
כנראה מספיקה. -
9:16 - 9:19אפילו בלי שום מילה טובה;
עצם היידוע. -
9:19 - 9:22מאידך, מתברר שאם ממש רוצים
לרפות את ידיהם של אנשים, -
9:22 - 9:25זה קל להפליא!
-
9:25 - 9:28גריסה היא כמובן הדרך הכי קלה
לרפות ידיים, -
9:28 - 9:30אם זה מה שרוצים,
-
9:30 - 9:34אבל עצם ההתעלמות מפרי עמלם
נותנת כמעט את אותה תוצאה. -
9:35 - 9:38כל זה עסק בביטול המוטיבציה.
-
9:38 - 9:41יש המון דרכים לבטל מוטיבציה,
ועלינו להימנע מהן. -
9:41 - 9:43מה עם יצירת מוטיבציה?
-
9:43 - 9:45מה עם הצד השני
של המשוואה? -
9:45 - 9:51ועבורי, התובנה בנוגע לצד הזה
של הסיפור באה מ"איקאה". -
9:51 - 9:54לא יודע מה איתכם,
אבל יש לי רהיט של "איקאה" -- -
9:54 - 9:58וכשאני נזכר באותה חוויה, מתברר
-
9:58 - 10:05שנדרש לי המון זמן
להרכיב אותו לפי ההוראות. -
10:05 - 10:08ההוראות לא היו ברורות,
הייתי מחבר דברים במקום לא נכון, -
10:08 - 10:11הייתי צריך לפרק את זה --
אך, בנוסף, שמתי לב -
10:11 - 10:16שאני מביט בחיבה
על אותו רהיט של "איקאה". -
10:16 - 10:22יש לנו משהו במשותף,
מעבר לסתם קניה בחנות. -
10:22 - 10:25ועולה השאלה, מה קורה
כשמשקיעים אהבה, מאמץ, -
10:25 - 10:29תשומת-לב, אפילו תסכול,
במשהו? -
10:29 - 10:30מתחילים לאהוב אותו יותר.
-
10:30 - 10:33יש סיפור ישן,
סיפור די נחמד, -
10:33 - 10:35אודות תערובות לעוגות.
-
10:35 - 10:37כשהחלו למכור בארה"ב תערובות עוגה,
-
10:37 - 10:41התברר שעקרות הבית של אז
לא התפתו להן. -
10:41 - 10:45הן קנו תערובות לכל מיני דברים:
לחמניות מתוקות, לחם, -
10:45 - 10:48אבל לא לעוגות.
ועלתה השאלה מדוע. -
10:48 - 10:50הרי לא היתה בעיה
מבחינת הטעם. -
10:50 - 10:54הם גילו שהיתה חסרה
תחושת עמל הכפיים. -
10:54 - 10:58אם רק מוסיפים לתערובת מים,
מערבבים ומכניסים לתנור, -
10:58 - 10:59והעוגות מוכנות --
-
10:59 - 11:02הן לא יכלו לומר
שהן אפו אותן! -
11:02 - 11:03[צחוק]
-
11:03 - 11:07מישהו בא ואומר: "עוגה טובה.
תודה." אבל לא עשית כלום! -
11:07 - 11:09אז מה הם עשו?
-
11:09 - 11:12הם הוציאו מהתערובת
את הביצים והחלב. -
11:12 - 11:15[צחוק]
-
11:15 - 11:18אז צריך לשפוך את התערובת,
לשבור ביצים, להוסיף חלב -- -
11:18 - 11:21וכעת זו העוגה שלך!
[צחוק] -
11:21 - 11:26[מחיאות כפיים]
-
11:26 - 11:28אז איך בוחנים
את הרעיון הזה? -
11:28 - 11:31התחלנו בכך שביקשנו מאנשים
ליצור באוריגמי. -
11:31 - 11:34נתנו להם הוראות
איך ליצור קיפולי נייר, -
11:34 - 11:37והם לא היו אנשים שידעו
ליצור באוריגמי, -
11:37 - 11:40אז יצאו להם יצירות אוריגמי
מכוערות למדי, אבל זה בסדר. -
11:40 - 11:44ואז אמרנו להם שלמעשה,
קיפולי הנייר הם שלנו, -
11:44 - 11:47ושאלנו אותם: "כמה אתה מוכן
לשלם כדי שזה יישאר ברשותך?" -
11:47 - 11:51רצינו למדוד עד כמה
האוריגמי יקר בעיניהם. -
11:51 - 11:54והאנשים אהבו
את יצירות האוריגמי שיצרו. -
11:54 - 11:59[צחוק]
-
11:59 - 12:01אחר ביקשנו מאנשים אחרים,
-
12:01 - 12:03שלא יצרו את יצירות האוריגמי האלה,
-
12:03 - 12:05מה הם חושבים עליהן --
-
12:05 - 12:07[צחוק]
-
12:07 - 12:09הם לא אהבו אותן
באותה המידה. -
12:09 - 12:12כלומר, בעיני היוצרים האוריגמי
היה נפלא, -
12:12 - 12:15ובעיני המעריכים - לא כל-כך.
-
12:15 - 12:17אז השאלה היא,
האם לדעת היוצרים -
12:17 - 12:21הם היחידים שאוהבים
את קיפולי הנייר האלה? -
12:21 - 12:25האם אני מביט ביצירת האוריגמי
ואומר: "זה שלי. בעיני זה נפלא! -
12:25 - 12:27"ברור לי שזה לא ימצא חן
בעיני איש, -
12:27 - 12:29"אבל בעיני זה נפלא!"
-
12:29 - 12:32לא. לדעתם כולם
יאהבו את זה כמוהם. -
12:32 - 12:34[צחוק]
-
12:34 - 12:36השלב הבא היה "אפקט איקאה" --
-
12:36 - 12:40מה עם ההוראות?
מה אם הן קשות ומורכבות? -
12:40 - 12:43נתנו את ההוראות הקלות
לכמה אנשים, -
12:43 - 12:46ועבור אחרים,
הסתרנו את העמוד הראשון, -
12:46 - 12:49שהוא המדריך שמסביר
מהו קיפול, וכן הלאה. -
12:49 - 12:52אז ההוראות הקשות היו
ממש מבלבלות. -
12:52 - 12:54מה קרה עכשיו?
-
12:54 - 12:56קודם כל,
קיבלנו את התוצאה הבסיסית: -
12:56 - 12:59היוצרים אהבו את האוריגמי שלהם
יותר מן המעריכים -- -
12:59 - 13:03מה קרה כשההוראות קשות יותר?
-
13:03 - 13:06כעת היוצרים אהבו את היצירות
עוד יותר, -
13:06 - 13:10והמעריכים שנאו אותן עוד יותר.
-
13:10 - 13:13מדוע? כי אובייקטיבית,
הן היו גרועות יותר! -
13:13 - 13:15כלומר, המעריכים זיהו
את האיכות האובייקטיבית -
13:15 - 13:19של גושי הנייר המקומטים האלה
ואהבו אותן עוד פחות; -
13:19 - 13:22ואילו בעיני היוצרים הן היו
עוד יותר נפלאות! -
13:22 - 13:25אז לא זו בלבד
שעבודה מניבה חיבה לתוצרת, -
13:25 - 13:29אלא שעוד עבודה, מאמץ והשקעה
מניבים יותר חיבה. -
13:29 - 13:34לדעתי אפשר לחשוב כך
גם על ילדים. -
13:34 - 13:36נניח שיש לכם ילדים
ואני שואל אתכם: -
13:36 - 13:38"תמורת כמה כסף
תמכרו את ילדיכם?" -
13:38 - 13:40[צחוק]
-
13:40 - 13:43--הזכרונות, תשומת הלב,
החוויות שלכם איתם -- -
13:43 - 13:46וביום טוב רוב האנשים יענו:
"הרבה מאד כסף!" -
13:46 - 13:50[צחוק]
-
13:50 - 13:52אך נניח שאין לכם ילדים,
-
13:52 - 13:55ואתם הולכים לפארק ופוגשים ילדים
דומים מאד לשלכם, -
13:55 - 13:59אתם משחקים איתם כמה שעות,
וממש לפני שאתם נפרדים, -
13:59 - 14:02ההורים שלהם אומרים:
"אגב, הם למכירה. -
14:02 - 14:05[צחוק]
-
14:06 - 14:09"כמה תהיה מוכן לשלם תמורתם?"
-
14:09 - 14:11רוב האנשים יחליטו:
"לא הרבה מאד." -
14:11 - 14:13[צחוק]
-
14:13 - 14:18ולדעתי זה משום שהילדים הם
הדוגמה המיטבית לאפקט איקאה. -
14:18 - 14:21[צחוק]
-
14:21 - 14:28[מחיאות כפיים]
-
14:28 - 14:32הם מורכבים, הם קשים,
מדריך ההפעלה איננו הכי טוב -- -
14:32 - 14:34[צחוק]
-
14:34 - 14:36אנו משקיעים בהם המון מאמץ
-
14:36 - 14:40ואהבתנו העצומה להם נובעת ברובה
מההשקעה שלנו -
14:40 - 14:42ופחות בגלל מי שהם.
-
14:42 - 14:45אגב, אלה הילדים שלי.
הם נפלאים! -
14:45 - 14:48ולא רק שהילדים שלנו נפלאים,
-
14:48 - 14:53איננו מבינים איך אחרים
לא רואים את ילדינו כמונו. -
14:54 - 14:57אז מה יש לנו לומר
על כל זה? -
14:57 - 15:00יש שתי תיאוריות מתחרות
בנוגע לעבודה: -
15:00 - 15:02של אדם סמית
ושל קרל מרקס. -
15:02 - 15:07אדם סמית נתן לנו דוגמה נהדרת
ליעילות בשוק העבודה: -
15:07 - 15:09הוא הראה לנו שבמפעל לסיכות,
-
15:09 - 15:14אם אדם אחד מבצע
את כל 12 השלבים של ייצור סיכה, -
15:14 - 15:16זה מאד לא יעיל,
-
15:16 - 15:18ואם מחלקים את המטלה
ל-12 שלבים, -
15:18 - 15:21וכל אדם יבצע את השלב שלו,
-
15:21 - 15:27היעילות של כל התהליך
עולה להפליא. עליה דרמטית. -
15:27 - 15:30וזה מה שבעצם נתנה לנו
המהפכה התעשייתית -
15:30 - 15:32מבחינת הגברת הפריון.
-
15:32 - 15:36קרל מרקס, לעומתו, אמר לנו
שזו הזרה של העבודה: -
15:36 - 15:38שמדובר בקשר שאדם חש לעבודתו.
-
15:38 - 15:42והרעיונות האלה אכן מנוגדים
זה לזה. -
15:42 - 15:47מה יותר חשוב?
היעילות או הקשר לעבודה? -
15:47 - 15:50כששוקלים לפרק עבודה גדולה לגורמים,
-
15:50 - 15:53היא אולי תתבצע באופן יעיל יותר,
אך כשמפרקים אותה לגורמים, -
15:53 - 15:55האנשים שמבצעים את השלבים הנפרדים
-
15:55 - 15:59אינם חשים אותה מידה
של קשר למעשה ידיהם. -
15:59 - 16:00אז מה חשוב יותר?
-
16:00 - 16:05לדעתי, בתקופת הכלכלה התעשייתית,
סמית צדק יותר מאשר מרקס. -
16:05 - 16:08היו הישגים עצומים ביעילות.
-
16:08 - 16:10אבל מה קורה היום,
בכלכלת המידע? -
16:10 - 16:15מה קורה כשלאנשים יש
יותר שליטה על מעשי ידיהם? -
16:15 - 16:18כשאנו מעוניינים שהם יחשבו על העבודה
במקלחת ובשיחות עם חברים, -
16:18 - 16:21וכשאנו רוצים מהם מעורבות מלאה,
-
16:21 - 16:23ומסירות אמיתית למה שהם עושים?
-
16:23 - 16:26לדעתי, היום המצב השתנה.
בכלכלת המידע, -
16:26 - 16:29נראה לי שיש יותר חשיבות
לגישתו של מרקס. -
16:29 - 16:33ולעתים כדאי להקריב
מידה מסוימת של יעילות -
16:33 - 16:36כדי למצוא יותר משמעות בעבודה.
-
16:37 - 16:40מודל העבודה שלנו הוא
מודל פשוט מאד: -
16:40 - 16:42אנשים עובדים בשביל כסף.
-
16:42 - 16:46ולעתים קרובות אנו מתגמלים אנשים
בדיוק בהתאם לגישה הזו. -
16:46 - 16:48אך לדעתי יש לקחת בחשבון
שני דברים: -
16:48 - 16:52הראשון הוא, שחשובים לנו
הרבה יותר דברים, מעבר לכסף. -
16:52 - 16:53חשובה לנו המשמעות,
-
16:53 - 16:58חשובים לנו היצירה, האתגר, הבעלות,
הזהות, הגאווה וכן הלאה, -
16:58 - 17:02והבשורות הטובות כאן הן
שאם אכן נצליח ליצור מקומות עבודה -
17:02 - 17:05שיעניקו לאנשים את כל אלה,
-
17:05 - 17:06כולם ייצאו נשכרים;
-
17:06 - 17:09מקום העבודה ייצא נשכר,
האדם הבודד ייצא נשכר, -
17:09 - 17:13דבר נפלא בטבע האנושי
הוא שאנו יכולים לקבל מוטיבציה -
17:13 - 17:15מקשת רחבה של היבטים.
-
17:15 - 17:19השאלה היא איך ננצל
את מקום העבודה ואת החברה בכלל -
17:19 - 17:21כדי להתחבר לכל
מקורות המוטיבציה האלה? -
17:21 - 17:23תודה רבה לכם.
-
17:23 - 17:26[מחיאות כפיים]
- Title:
- משמעות בעבודה: דן אריאלי ב-TEDxאמסטרדם
- Description:
-
חרף כל כוונותינו הטובות, מדוע אנו ממעטים כל-כך לפעול למען האינטרסים שלנו? מדוע אנחנו ממעיטים בערכם של הדברים שיצרנו בעמל כה רב? מהם הכוחות שמשפיעים על התנהגותנו? דן אריאלי, מרצה לפסיכולוגיה ולכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק, מתמסר לחיפוש תשובות לשאלות אלה, כדי לסייע לאנשים לחיות חיים יותר הגיוניים - גם אם לא רציונליים.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 17:31
TED Translators admin edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam | ||
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Meaning in Labour - Dan Ariely at TEDxAmsterdam |